שיחת חיזוק (10) בטלפון (פרשת ויקהל, הצעד הראשון של תשובה, שלום בית, מי מקבל חכמה) בתכנית TorahMates

0:00Chaveirim, b'shem HaShem na'aseh v'natzliach, lilmod Parashat HaShavua, kama divrei mussar, kama divarim relevanti'im l'chayim shelanu, b'zeichut la'asok b'Torah Hakdosha. Az yesh lanu Parashat Vayakhel, ha'parasha, achshav anachnu, acharei kama parshiot, Parashat Terumah, Parashat Tetzaveh, Parashat Ki Tisa. HaKadosh Baruch Hu hevi lanu pratim al hamishkan.

1:25Kol Chazal omrim lanu sheHaKadosh Baruch Hu lo mebazbez afilu ot achat b'kol haTorah, lo mishpat v'lo parsha. Az ke'ilu, ze kal v'chomer she'Lo haKadosh Baruch Hu lo mebazbez et kol ha'davar hazeh. Az ma koreh po? V'gam harbeh shek'ilu, lifnei she'lomdim Torah u'mamash mevinim et ha'k'dushah shel haTorah atzmah, anachnu mevinim she'bemekomot k'mo she'acharei she'Kayin met. HaKadosh Baruch Hu (the Holy One, blessed be He) invested a great deal of space in the Torah to tell us who his descendants are. The same thing happened with Esav. Now, we can say that Esav's descendants are also relevant to us because some of his descendants are still alive today. אבל כאן, למה אף אחד מהצאצאים שלו לא שרד? כולם מתו בדור המבול. אז למה הקדוש ברוך הוא משקיע כך הרבה חומר, כך הרבה מקום להגיד לנו דברים שהם כאילו כלל לא רלוונטיים? הרי האר"י הקדוש אמר לנו שהרבה מהסודות שהוא מצא בתוך התורה הם בדיוק שם.

2:42בדיוק במקומות שאנשים חושבים שזה סתם בזבוז מקום, כאילו סתם לא צריך לקרוא את זה, אז הרבה מהסודות שיש בתורה הם במקומות כאלה. אבל עכשיו, בעניין של המשכן זה כן רלוונטי. אפילו שאין לנו את בית המקדש, זה כן רלוונטי. אז למה הקדוש ברוך הוא משקיע כל כך הרבה מקום בשביל המשכן? באופן פשוט אפשר להבין שזה חשוב. זה חשוב מאוד. ata ro'eh she'haKadosh Baruch Hu mashki'a kol kach harbeh makom b'shvil davar echad az ata ro'eh she'hu makdish le'zeh makom, k'mo shene'emar chatan ve'kallah rotzim le'hitchaten ve'hem rotzim la'asot mesibah g'dolah, ve'hem do'agim al ha'tzalam, mi ha'tzalam yihiyeh, u'mi ha'zamer, ve'eifo ha'olam, ve'eizeh ochel, ve'eizeh dessert, ve'eizeh zeh ve'eizeh zeh, ah? ken? או עושים לה, כן, עושים לה. למה עושים כאן ולא משקיעים כאן הרבה זמן? זה חשוב. אפילו שהרבה אנשים שהולכים לחתונה לא נהנים ולכולם יש תלונות בסוף החתונה. לכולם - או האוכל לא היה מספיק או לא היה טוב, או שזה לא בא, או שזה היה קר, או שהבנד לא היה טוב - כל מיני דברים. אתה יודע שכולם יש להם תלונות, שיהיו בריאים. אבל באמת, התכל'ס פה - זה כאילו אתה רואה שמשהו חשוב משקיעים הרבה זמן פה.

4:07אז בדיוק בעניין של המשכן. בדיוק בעניין של המשכן. אבל אנחנו רואים משהו מדהים. אפילו ש-90% מהפרשה מדברת על המשכן, זה מתחיל בצורה אחרת לגמרי. רבי משה רבינו יורד מאר סיני, עם לוחות הברית. המקום לא מדבר ישירות בנושא המשכן, אלא מדבר על הדברים שציוה הקב"ה לעשות. לפני שהקדוש ברוך הוא מגיע לעניין של המשכן, מתחילה הפרשה כך, אומר: ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר עליהם, אלה הדברים אשר ציווה ה' לעשות אותם. כבר הוא אומר לנו: אני ירדתי מהר סיני, ראיתי דברים מדהימים, ראיתי, החזן אומר לי, ראה את גן עדן, גיהינום, את העתיד, את העבר, ראה את המלאכים, כל מיני דברים מדהימים. אבל במקום, le'hagid lahem, lesaper lahem et kol ha-sipurim, she-ma she-hu ra'a, hu omer lahem, ele ha-dvarim asher HaShem tziva aleinu. lama? hu omer, biglal she-kol ma she-ra'iti ze lo relevant elechem, ze lo chashuv be-chlal. lama? ma chashuv? ma ha-Kadosh Baruch Hu tziva aleinu. biglal she-be-adam she-lo chai im ha-mitzvot, ein lo chayim. gam Chazal omrim, be-adam she-lo mekayem et ha-mitzvot shel HaKadosh Baruch Hu, lo shomer et ha-mitzvot, ein lo lo le-olam ha-ze ve-ein lo olam ha-ba.

5:19olam haba anachnu mevinim lama ein lo. Talui kama hahishtadlut shelo. Talui kama hahishtadlut shelo. Im be'emet hu mishtadel me'ah achuz, az barur, hu magia la'potentzial shelo. Ze ha'me'ah achuz shelo. Lo kol ben adam mechuyav lihiyot gadol hador. Yesh echad shemakpid. Shamati hayom, shachachti et hashem shel ha-tzadik ha-zeh, aval shamati hayom, haya tzadik, she-rak met lo lifnei harbei zman, she-hu haya mena'anea et lulav, et ha-arba minim, tesha sha'ot. Tesha sha'ot beretsifut. Tesha sha'ot. Ken, kaneh, zeh kol minei devarim mahakabalAH, kol minei devarim kedoshim she'anachnu lo mevinim otam, kol minei kavanot, devarim she'ani v'atah, afilu im anachnu rotzim, lo na'aseh et zeh. Zeh tesha sha'ot lena'anea mashehu. Ma atem... Ten li... Ani tesha sha'ot. Bidiyuk, ani amarti shmoneh. Ani amarti shmoneh, afilu atah yoter tov mimeni kvar.

6:24Tesha sha'ot, tesha sha'ot, az tavin le'atzmekha she-b'n adam, kol b'n adam yesh lo et ha-darga shel'o, kol b'n adam yesh lo et ha-potentsiyal shel'o, v'ha-shem yitbarach yodea ma be'emet ha-potentsiyal shel'cha, hu yodea kama ata be'emet mishtadel, u-kama ata lo mishtadel. Az be'emet poh anachnu, Moshe Rabbeinu noten lanu meser mamash chashuv me'od, she-hu omer she-ben adam chayav le'hishtadel, chayav le'hishtadel me'ah achuz, kama she'hu yachol. Ha-Kadosh Baruch Hu lo metzaveh otanu, le'kulanu le-hejiot gadol ha-dor, nahye Moshe Rabbeinu. לא, אבל תשתדל מאה אחוז. למה? כל הסיפורים, כל הדברים, כל הדברים הנחמדים, זה לא חשוב. אם אתה לא מקיים את המצוות, אם אתה לא משתדל מאה אחוז, לא לעולם הזה ולא לעולם הבא. עכשיו בעולם הבא אנחנו מבינים, בגלל שיש עונש, יש גם שכר ויש גם עונש. אבל למה לא לעולם הזה? בגלל שאנחנו חוזרים ומלמדים אותנו, שאומרים שאדם שאין לו את המצוות, אין לו את התורה, אין לו את הקדושה, ואין לו קשר עם הקדוש ברוך הוא. ואם אין לו קשר עם הקדוש ברוך הוא, כל החיים שלו יהיו לו חור בלב, חור בנשמה, משהו שחסר. הוא קונה אוטו ואחרי שבוע משעמם לו. הוא קונה בית ואחרי חודשיים, זה אותו דבר כמו הבית שהיה לו לפני.

7:39yesh lo, kibel eize klijent gadol, ose eize choze shel milion dolar, achrei yomain ze, okei, beseder, asinu, achshav tzarich la'avod od od pam achat. ani zocher et atzmi. hayiti behatchalat ha'career. ולא עשיתי כסף הרבה זמן, ממש הגעתי למצב גרוע מאוד שבו היה לי רק 35 דולר למאני שלי והייתי מלווה דולר מאיזה בחור במשרד כל יום בשביל שאני אוכל לאכול. חצי דולר בשביל ארוחת בוקר. כן, כן, בדיוק אז הגעתי למצב ממש עני. אבל היה לי סבלנות, התמדתי והמשכתי וברוך השם הקדוש ברוך הוא ברך אותי... ואני מבין שכאילו מתי שעשיתי את החודש הראשון שעשיתי הרבה כסף, עשיתי 117 אלף דולר, 117 אלף דולר בחודש. המשכתי לעבוד, כאילו זה היה יום שישי, סיימנו את החודש. זהו, נגמר. כאילו כל כסף שאתה עושה עכשיו זה כבר לחודש הבא. זה לא רלוונטי יותר, אתה הגעת לסוף החודש. נגמר, לא רשום את אפילו אם אתה עושה עוד מיליון דולר, לא תקבל את זה עד עוד חודשיים.

8:51אבל אני המשכתי לעבוד. למה המשכתי לעבוד? בחור אחד שואל אותי: "למה אתה הולך, מה אתה עושה בשבת ה-C באופיס? אתה עושה ככה ועושה ככה." אמרתי לו: "כן, אבל יש מונדי, יש כבר יום שישי, אני צריך כבר לעבוד על יום שישי, יום שני." למה? בגלל שבאדם שבאמת אין לו קשר קבוע עם הקדוש ברוך הוא, יש לו חור בלב. הוא מנסה למלא אותו עם דברים גשמיים, מנסה למלא אותו עם כסף ועם בתים. im avodot, im klayentim, im b'churot, im kol hashtuyot shel ha'olam hazeh. Ve'tishma, yesh harbeh dvarim sheba'olam hazeh efshar lehishtamesh otam b'shvil tov. Kesef efshar lehishtamesh oto b'shvil dvarim tovim. Aval ha'im anachnu osim et zeh? Zo ha'she'elah. Az achshav hu omer lanu she... ma zeh davar tov b'shekel? Davar tov zeh... כן, אתה נותן תורה, מצוות, כסף בשביל להשקיע בלימוד של הילדים. כן, בטח. תשמע, הורים שלא שולחים את הילדים שלהם לישיבה, לישיבה ואימות תורה, הם כאילו רוצחים אותם. ממש רוצחים אותם. הורסים להם את העתיד שלהם.

10:07זה הבעיה, זו הבעיה. עכשיו בוא נסתכל על זה ככה: עכשיו אדם כמוני, שהוא בעל תשובה. אז אני יכול להגיד לך שהתשובה שלי, baruch Hashem shehakadosh Baruch Hu chasdi, Hashem mamash natan li et ha’efsharut lehitmoded u’lachzor bitshuvah, aval ani yachol lehagid lecha shehateshuvah sheli haytah kasheh me’od. Lo hayah pashut, hayah harbeh bechi, hayu harbeh ke’evim, hayu harbeh harbeh devarim shemamash k’ilu davar azui. Baruch Hashem achshav hayom ani chogeg kol yom shechazarti bitshuvah. אבל למה אני אומר את זה? אני אומר את זה לכל אמא וכל אבא שיש להם ילדים קטנים שאומרים: לא, לא, לא, אין לנו מספיק כסף בשביל הישיבה, זה יותר מדי כסף, זה אלפיים דולר, זה חמש מאות דולר, זה ככה וזה ככה. דבר ראשון, יש עזרה. אם לא בישיבה הזאת, יש ישיבה אחרת שיש עזרה. דבר שני, רוב אנשים באמריקה לא צריכים את העזרה; הם רק רוצים את העזרה. זה האמת.

11:18אז אסור לקחת עזרה אם אתה לא באמת צריך את זה. אסור. זה גזֵל. זה גזֵל לחלוטין. רק בגלל שה... אבל מי יכפה? מה זה לא צריך את זה? באדם יש לו כסף, יש לו חיסכונות... מה שיש לו כסף? יש לו 100 אלף דולר בשנה והוא חי בקורפוקוס. מה זאת אומרת כאן? Okay, so it's clear. If a person makes $100,000 and the yeshiva costs $60,000, he can't support a family with 4-5 children on $40,000. So, obviously, he needs a bit more. Some help is needed. But if a person, let's say, makes $150,000, and the yeshiva costs him, say, $30,000-$40,000, he doesn't need, he has enough money. That he wants to save the money for retirement, הוא רוצה בשביל הפנסיה וכל הדברים האלה, זה חוסר אמונה. כמו שדיברנו בשבוע שעבר, בשיעור באנגלית נראה לי שזה היה, או אולי בעברית איתך, שבאדם שבאמת מאמין בהשם יתברך 100%, הוא לא כל כך דואג על הפנסיה. אם יש מספיק כסף לחסוך בשביל פנסיה, ברוך השם תחסוך.

12:34אבל אסור לבן אדם להגיע למצב שהוא אומר: "לא, לא, אין לי מספיק כסף בשביל ישיבה, בגלל שאני רוצה לחסוך בשביל מתי שאני בגיל 70." זה בן אדם שיש לו בעיה ממש גרועה מאוד. אז הוא במצב קשה מאוד הבן אדם הזה. אז צריכים להבין, כל בן אדם באמת, באמת, כל בן אדם שעובד ועושה כסף יש לו קצת שכל. יש לו קצת שכל. לא כל בן אדם הוא איינשטיין, אבל כל בן אדם שעושה קצת כסף, מתפרנס, עושה, יש לו קצת שכל. כל אחד יודע מה באמת יש לו ומה באמת אין לו. הוא יודע שאם הוא הולך כל שנה, הולך לחופש של עשר אלף דולרים עם המשפחה, אבל אין לו עשרת אלפים דולר לשלם לישיבה, אז באמת זה שקר. באמת זה לא אמיתי. באמת זה גזל. זה לא נכון. זה לא נכון. זה לא נכון. למה לא נכון? אם אשתי נותנת לארץ, אז הבן אדם עושה דברים והאישה צריכה להבין שאי אפשר לדחוף את עצמנו יותר מדי.

13:57Ken, aval ze rak pa'am achat, ata medaber al mikreh echad. Ani omer lecha, lo mikreh echad. Ani lo omer lecha mikreh echad. Ani omer lecha, ben adam yodea shekol shanah yesh lo chofesh, hu mebazbez 10-15 elef dolar, aval ein lo kesef bishvil... אוקיי, אז זה מקרה אחד, אז זה לא רלוונטי לדוגמה שאמרנו. אמרתי שבן אדם שיש לו כסף ללכת לחופש כל שנה, לא פעם אחת בשבע שנים, כל שנה 10-15 אלף דולר, ואין לו כסף לשלם לישיבה, זה בן אדם שהוא באמת גוזל מהישיבה. אבל הבן אדם הזה, כאילו ממש רוצה בשביל שלום בית, מוסר את הנפש שלו. lo amarti she'k'dai lalechet la'aretz, ata amarta she'ata oseh et ze bishvil she'lo beit. lo k'dai, hi lo holechet, lo la'aretz ve'lo klum. ha'horim sheli, ha'horim sheli, hem sholchim kesef. ועשים את שתי הילדים שלי, התקנים, בגלל שהם היו שניים אִתה בצד. עד לפני שנה, במשך שש שנים, כאשר אשתי הייתה בארץ, היו שולחים אִתה איזשהו סכום דולר, ואשתי הולכת מבזבז את הכסף הזה, את הסכום דולר לארץ. אבל אמי הייתה אומרת לי, "אמא, אתה רוצה לדלת דואר?"

15:16ולא יהיו בעיות, אבל הנה, כך, אני אשלח לך קצת, ואתם חושבים שהקצב הזה ברח על גן, לילדות, לגן. ככה היה, ככה היה. השנה אמרתי, לא צריך. שם, בעניינים של שלום בית, צריכים להבין, זה גם דבר אחד שלומדים בפרשה הזאת, שאומר, קחו מאיתכם תרומה לה'. כל נדיב לבו יביאיה. את תרומת האדוני זהב, הכסף הוא נחושת. אז עכשיו, בשפה העברית, אנחנו יודעים שיש זכר ונקבה. אז עכשיו אתה רואה, שכשהקדוש ברוך הוא אומר לנו, כל נדיב ליבו, זה בשביל זכר. אבל הוא אומר, נדיב ליבה, יביאאה. יביאאה זה נקבה. למה לא נדיב לי בו יביא? למה יביא היה? בגלל שהוא אומר לנו משהו גדול מאוד. הוא אומר בן אדם לפני שנותן צדקה, שהוא נותן משהו רציני, לא חמש דולר, כאילו משהו רציני, רוצה לתרום לה בכניסת אלף דולר, רוצה לתת לאיזה רב שעושה כל מיני דברים שהוא רוצה להשתתף עם הזכות, נותן לו חמש מאות דולר, רוצה לתת לאיזה תלמיד חכם.

16:28she'hu noten mashehu ratzini, lo chamesh dolar, ke'ilu mashehu ratzini, rotzeh litrom la-beit knesset elef dolar, rotzeh latet le-eizeh rav she'oseh kol minei devarim she'hu rotzeh le'hishtatef im ha-zchut, noten lo chamesh me'ot dolar, rotzeh latet le-eizeh talmid chacham, ze od 200 dolar, 500 dolar, 1,000 dolar, lo khashuv. Kol minei s'kumim shehem ke'ilu lo 5 dolar o 10 dolar, k'mo mana k'tana baboker. Mashehu ritzini. Az HaKadosh Baruch Hu, Hu omer lecha, afilu bishvil haMishkan sheli, haMishkan sheli, achshav ani omer lachem, titnu li terumah, tikchu li terumah. Aval, lifnei she'atem notnim im halev shelachem, hagvarim, lifnei she'atem notnim im halev shelachem, tish'alu et isht'chem. אם היא מסכימה. למה? בגלל ששלום בית זה חשוב מאוד. היא צריכה להסכים, היא צריכה להיות שותפה בכל העניינים. הרבה בעלים עושים טעות חמורה בכך שהם לא משתפים את האישה בענייני הכסף ובעבודה. זה בעיה בהרבה בתים, לא אחד או שניים, אלא ברוב. רוב הבתים

17:45Afilu im goyim o yehudim, aval achshav haikar po lid'og la'yehudim, lo omrim le'isha ma be'emet hem osim, kama kesef hem osim lo omrim la. Achshav, eich efshar lehagia lematzav she'ha'isha ken tihiyeh legvul mati she'ha'ba'al... הוא עכשיו מתייחס לאשתו כמו שותפה, כמו שותפה. יש לך שותפה עכשיו בעסק נגיד, יש לך שותפה ועכשיו השותפה שאתה אומר שמע, השנה הזאת עבדנו נגיד 50 שעות כל שבוע, תכפיל את זה ב-52 שבועות חוץ מהחגים. avodnu, tarachnu, shavarnu et harosh, besoof hashanah, acharei kol ha'hotzaot shel ha'bizniz, lo ha'hotzaot shel ha'vakashion, ha'hotzaot shel ha'bizniz, nish'ar lanu revach 100 elef dolar. Az hu omer lecha, okei, beseder, az ani ekabel 50, ata tekabel 50. Ata omer lo, beseder. Shana acharei zeh, ata omer lo, acharei kol ha'hotzaot, anachnu asinu...

18:56100 elef dolar revach. Asinu 200 elef dolar revach. Okei, ani ekabel 100, ata tekabel 100. Beseder. Namshich le'gdol. Shana acharei ze, Hashem yerachem, yesh eizeh tikun. Hakadosh Baruch Hu machlit shehaparnasa lo tzricha lihiyot kol kach tova kmo shana she'avra vashana lifnei ze. Hasutaf omer lecha, le'tza'ari harav, haho'tzaot alu b'ofen atzum. Harevach shenish'ar lanu ze 30 elef dolar. עכשיו ברור שעכשיו אתה אומר, "אוקיי, נשאר לי רק 15 אלף דולר." אבל מה הצעד השני? עכשיו, כשיש לך כבר היסטוריה עם השותף הזה, אתה מכיר אותו שהוא פייר, שאתה מכיר אותו שהוא הגון, אתה מכיר אותו שיש לך היסטוריה איתו. אתה כבר קיבלת את הכסף במצב טוב וקיבלת גם במצב בינוני, ואתה מקבל את מה שמגיע לך גם במצב לא כל כך טוב. אבל מה אתה יודע כבר? גם כשאני מקבל את ה-15,000 דולר ומקבל 15,000 דולר, אני גם יודע שבשנה הבאה...

19:57אני לא אבזבז כמו שבזבזתי השנה הזאת, אני צריך לעבוד על ההוצאות. שנה שעברה עשינו 100 אלף דולר כל אחד, אז בזבזנו 100 אלף דולר. השנה הזאת, אני לא אבזבז 100 אלף דולר, לא רק בגלל שאין לי, אלא בגלל שאני רואה שהכסף שעשינו זה לא כל כך בטוח. אתה מבין? אז אותו דבר עם האישה. כשהבעל משתף אותה בכל חודש, עושים כסף, את רואה כמה אני עובד. את רואה שאני חוזר הביתה בתשע בלילה. היא מבינה שבן אדם עובד. היא לא צריכה לעבוד בשביל לדעת מה זה עבודה. אישה היא לא טיפשה. אישה היא אפילו בהרבה דברים יותר חכמה מהבעל. היא יודעת שהבעל כל היום עובד; מהבוקר עד הלילה הוא עובד. היא לא רואה אותו. זה מסירות נפש בשביל האישה. אישה רוצה לראות את בעלה, אז היא רואה שהוא עובד. Ve'achshav nigmar ha'chodesh, ra'iti mah avadeti, nish'ar lanu revach 5 elef dolar. Okei, achshav hi yodaat. Ani yoda'at sheyesh lanu 5 elef dolar, she'im tzerichim dvarim, yesh lanu 5 elef dolar, zehu.

20:59Chodesh acharei zeh nish'ar lanu rak elef dolar. Az hi yoda'at, ani lo avazbez chamesh elef dolar, nish'ar lo misken, ba'ali shover et atzmo afilu yoter garua me'chodosh she'avar, aval rak nish'ar pa'am hazot hi rak elef dolar. Az ani lo avazbez chamesh elef dolar, misken. Lama ani eeseh lo et zeh? Isha she'ohavat et ba'ala, b'chayim lo ta'aseh davar kazeh. Az lama anashim osim et zeh? Lama anashim, ha'ba'ala shover et ha'rosh shelo, shover et ha'rosh shelo kol hayom, boker v'layla, u'bekoshi oseh kesef bishvil le'echol, hu be'atzmo tzam kol yom, tzam mamash tzam, choshev zeh yom kippur kol yom, misken Ribon, ve'ishto koneh eizeh jacket be-1500 dolar o tik, tik shel Chanel, 3000 dolar, lama hi osah et zeh? Lama hi osah et zeh? Biglal she'hi gam miskena, zeh ashmatoh, zeh ashmat ha'ba'al, lo ashmat ha'isha, hi lo yode'at kama hu oseh, hu lo omer lah, הוא לא אומר לה, זה אשמתו, זה לא אשמתה. היא חושבת, אם הוא נותן לה לקנות, אז ברור שהדברים טובים. בגלל זה הרבה בעלים שאין להם מספיק...

22:09בטח שאפשר לעצור. מתי שאתה אומר, "שמי, את רואה כמה אני עובד, את רואה כמה אני שובר את הראש. את רואה שזה קשה, נכון?" והיא עונה, "כן." מכל העבודה הזאת נשאר חמשת אלפים דולר. אז היא יודעת, זה מה שיש לנו. חמשת אלפים דולר זה מה שיש לנו. חודש הבא, אתה אומר, "שמי, עבדתי אפילו יותר קשה מחודש שעבר, אבל לצערי הרב, נשאר אלף דולר. באמת, תכל'ס, את רואה את החשבון בנק?" החשבון בנק צריך להיות ביחד. לא, אתה ככה, בואי שמה. אתה בדרום אפריקה, בואי באוסטרליה. לא, ביחד, הכל ביחד. Hakol biyachad, hi ro'ah becheshbon bank yesh elef dolar, az hi omeret le, ma hasaken ba'ali ani eshalach oto leMitzrayim lihyot eved va'ani elech im na'alayim chadashot she'olim shmoneh me'ot dolar? Eize isha ra'ah et aseik davar kazeh? Ma pitom? Ein davar kazeh. Lama hem osim et ze? Biglal shehem lo yodi'im davar rishon, biglal shehaba'al lo somech ba. Davar sheni, biglal shehaba'al yesh lo ga'avah vehu lo rotzeh lehar'ot le'ishto shehu chalash.

23:11למה הוא לא סומך על אשתו? בגלל שאין לו אמונה מספקת באשם באמת. הכל, הכל, הכל מחובר לאשם. כשבן אדם חושב שהכל בידיים שלו, אז הוא מפחד שאנשים יגנבו לו את זה. זה לא מצוין. אני אתן לך דוגמאות, זאת אומרת, בעזרת אשם. כן, אחרי השיעור. אחרי השיעור. בסדר. אבל העיקר הוא כשבן אדם... Be'ezrat Hashem, be'ezrat Hashem. Tishma, ha'inyan hu she'haKadosh Baruch Hu rotzeh, hu omer lanu po, afilu bishvil ha'terumah, afilu bishvil ha'Mishkan, afilu bishvil ha'makom ha'kadosh b'historyah, afilu bishvil ha'makom hazeh, ani rotzeh terumah, ani rotzeh lehitnadev, ani lo tzarich etchem, hu lo tzarich et ha'terumah shelanu be'emet. Ha'shamayim v'ha'aretz shelo, ha'kol shelo. Ha'kol omer, k'chu li terumah, ke'ilu, nu bo'u nireh im atem rotzim le'hishtatef. אבל אפילו בשביל זה, הוא אומר לך, אני רוצה שתשתף את אשתך. תשתף את אשתך, חביבי. אני רוצה ששניכם תהיו שותפים. אל תהיה לארג' לפני החברים שלך, ואם אשתך תהיה קמצנית. או הפוך. אל תהיה איזה נדבן שמלווה כסף מאנשים, אבל אשתך הולכת עם תיק של 3,000 דולר. אל תהיה כזה. מתי שישות... זה, יש. אם אני אומר, זה יש.

24:39אוקיי, אבל אתה צריך להבין שהרבה אנשים לצערנו, הם דואגים יותר מדי על הדעות של אנשים אחרים ולא על מה הקב"ה חושב עליהם. אז הם עושים כל מיני פוזות, וכל מיני שטויות, והכל שרוף, והכל חרטא, הכל שטויות, ממש, ממש, בן אדם נוסע ברכב חדש, רכב חדש, 150 אלף דולר, אין לו כסף בשביל הגז. אין לו kesef bishvil ha'gaz. Ata yodea kama anashim kaze ani hikarti? Ata yodea kama anashim kaze avdu bishvili? Ani yodea kama kesef yesh lahem. Ani meshalem lahem. Ben adam yesh lo oto chadash, ein lo kesef, hu loveh mimeni kesef leshalem et ha'mortgage yesh lo oto chadash. Ben adam, ein lo kesef le'echol, ein lo kesef le'echol, hu holech, nu, lemisiba im ha'chavrah, mebazbez kama me'ot dolrim kol yom, sheni ve'chamishi. Ani makir et ha'anashim ha'eleh, makir otam tov. Ze hakol shoef, hakol shtuyot, hakol anashim she'ein lahem kesher im ha'Boreh Yitbarach, matei she'ben adam ein lo kesher im ha'Boreh Yitbarach, hu bediyuk kmo chayah.

25:43Bediuk k'mo behemah, ein, ein safek, zeh lo l'chotem hazeh, lehagid le'anashim v'lehagid lahem she'hem lo tovim v'ra'im chas v'shalom. Ha'am Yisrael kadosh, aval tzarich lehagid lahem, im ein l'adam Torah, ein lo kesher im ha'boreit baruch. Im ein lo kesher im ha'boreit baruch, hu lo shoneh me'ha'chayah. Ma lo chayim, ma lo chayim? So, we have to understand that when there is a connection with Borei Yitbarach, we understand that parnassah (livelihood) is from Shamayim (Heaven) and shalom bayit (peace in the home) is very important for a person who wants shalom bayit. In a person who wants a good parnassah, there should be shalom in the home. However, involving the wife doesn't just mean giving her whatever she wants as if she's a baby. If she is a partner in everything, slowly she will understand. It may not happen overnight, but gradually she will comprehend. When there is abundance, and when there isn't, she will understand. That's it, and this is important. Chutz mizeh, acharei kol ha-dvarim ha-eleh, afilu nekdim et zeh lifnei zeh, anachnu kvar mevinim she-haKadosh Baruch Hu medaber al ha-makom hakadosh b’historia. Aval lifnei she-hu medaber, ha-90% meha-parsha hazot, al ha-Mishkan v’al ha-kelim ha-kedoshim, al ha-Choshen, al ha-Efod, al ha-Menorah, al kol ha-dvarim ha-meda’im, hu omer lanu mashehu meda’im. Hu omer, "Sheshet yamim te’aseh melacha uva-yom ha-shevi’i yiyeh lachem kodesh, Shabbat Shabbaton la-Hashem, kol ha-oseh bo melacha yumat. Lo teva’aru esh b’chol moshvoteichem b’yom ha-Shabbat." Achshav, ech bichlal lo shezeh tzarich lihiyot relevanti, haTorah ein lah hatchala v’ein lah sof aval be’emet barur she’kol davar hu kashur l’davar sheni.

27:01Sheishet yamim te'aseh melacha, u'vayom hashvi'i yiyeh lachem kodesh, Shabbat Shabbaton laHashem, kol ha'oseh vo melacha yumat. Lo teva'aru esh b’chol moshvotaichem b'yom haShabbat. Achshav, eich bichlal lo shezeh tzarich lihiyot relevant? HaTorah ein lah hatchalah v’ein lah sof, aval be'emet barur she'kol davar hu kashur l’davar sheini. למה מכל ה-613 מצוות הקב"ה בחר את השבת לדחוף פה? אם אתה רואה את שאר הפרשה, זה לא נראה כאילו בפשט שזה כל כך רלוונטי. 90% מהפרשה זה המשכן, אז למה להכניס לי את זה במשפט השבת? ואם אתה רוצה להדגיש איזו מצווה בגלל שאין לה מקום בתורה, נגיד, אתה רוצה להכניס איזו מצווה, למה השבת? למה לא נידה? למה לא כשרות? למה לא תפילין? למה לא לגנוב? למה לא עבודה זרה? הקדוש ברוך הוא אומר לנו. כמה דברים פה. דבר ראשון, תדעו לכם, אפילו בשביל המשכן שלי, אפילו בשביל המקום הכי קדוש בעולם, שהיה בהיסטוריה, עד הבית המקדש השלישי, שיבוא בעזרת ה׳ בקרוב, לא יהיה ולא היה דבר כזה.

28:26afilu bishvil zeh, asur lechalel Shabbat. Afilu la'avod bishvili, hu omer. Afilu bishvili, asur lechalel Shabbat. Az ad rabah, im asur lechalel Shabbat bishvil livnot et haMishkan, et beit Hashem ba'olam hazeh, lama tipesh choshev shehu mutar linsoa b'Shabbat? Lama? Lama hu choshev shehu mutar linsoa b'Shabbat leBeit Knesset? Lama? Hu lo kara et haParashah hazot. Biglal zeh. הוא לא קרא את הפרשה הזאת, הוא לא ראה, הוא לא מבין שהקב"ה אומר לך ברור, ברור: זה המשכן. השקעתי ארבע פרשות להגיד לכם את הפרטים של המשכן, אבל אני גם אומר לך כמה פעמים בפרשה כי תשא ופרשת ויקהל על השבת. למה השבת? בגלל שאין יהדות בלי השבת. אין קשר עם הבורא יתברך בלי שבת, אין, כלום. ואדם שמתעסק עם הטלפון שלו בשבת, אין לו קשר עם הבורא יתברך. לפחות לא קשר טוב. Rotze lesachek im ha-text message b'Shabbat? Lo nose'a. Lo ro'eh televiziya, lo me'asheh. Lesachek im ha-text message, kol pa'am shehu lochetz al kaftor, ze chilul Shabbat chadash. Kol pa'am, hu shole'ach le-chaver shelo, oh, eizeh yofi! Kol ot shehu lochetz aleha, ze chilul Shabbat chadash.

29:42HaKadosh Baruch Hu omer lecha, asu lecha afilu chalel Shabbat, afilu davar katan, afilu text message asu lecha lishloach elai. Lishvil HaKadosh Baruch Hu, asu lecha lishloach elav b'Shabbat, afilu lishvil hamishkan sheli. Beecause of this, that's why He placed it here. Davar sheini, anachnu mevinim mashehu madheem. U'mikol hamelachot, be'emet harbeh anashim chochvim ze'rak asur la'avod b'Shabbat. Ze mah she'ani chashavti pam. Beyamim lifnei hateshuvah lo kol kach hevanti mitzvot. Lo hevanti shum davar bli likro torah, bli lilmod, lo efshar lehavin shum davar bachayim. Az chashavti she'im ani lo oved, im ani lo oved az mutar li lalechet le-kasino. Zei haniyach sheli. Ani lo madrega shel harav. Ani yodea sheharav lo nose'a. Ani yodea sheharav hu kodesh. Hu bemadrega gvo'ah, ani lo bemadrega shelo. Ani be'adam pashut. Hu machmir, lo nose'a b'Shabbat, ani lo machmir, ani rak lo oved b'Shabbat. Ze hagyoni. Ze hagyoni. Aval ze lo emet, ze sheker. Ze letzalef mehatorah. Az hu omer lecha po mashehu madeem. Hu omer lecha, yesh po, bamishkan anachnu lomdim, sheyesh 39 melachot, shehishtamshnu itam, sheasinu otam, bishvil livnot et hamishkan. Ubediyuk ha-39 melachot haeleh, ze hadevarim hayechidim she'asur la'asot otam beShabbat.

31:07Lekasher et haShabbat od pa'am im haMishkan. Od pa'am im Beit HaMikdash. Lama? Ein Beit HaMikdash bli Shabbat. Ein Mishkan bli Shabbat. Ein kesher im Hashem bli Shabbat. Veha'adam yachol linshokh et haMezuzah mipo ad machar. Yachol likro et kol haTehillim 700 pa'amim b'yom. Yachol la'asot 612 mitzvot. Lo shomer Shabbat, hakol shaveh efes. Efes. Hakol ha'tashlum shelo, yikabel sachar. Yikabel sachar al ha'mitzvot. Aval baOlam hazeh, ein lo chelek leOlam Haba. Vekol adam she'omer mashehu kazeh hu holech neged haTorah. Zeh davar sheni. Davar shlishi, lomdim mashehu kitzat kasheh po, shetzrichim lada'at. Mikol ha-melachot, ha-sheloshim v'tesha melachot, hu omer, lo tevaaru esh. Lo tevaaru esh. Lo omer kol minei dvarim acherim sheyeshur la'asot b'Shabat. הוא אומר, "Esh. Lama esh? Lama kulam makirim she'asur leva'er esh? Asur lehadlik esh?" HaBaal HaTurim, Ba'al HaTurim, omer, "Hu omer, 'Lo teva'aru esh b'chol moshvotaichem.' Lo b'moshvotaichem, b'chol meshvoteichem. Gam b'olam hazeh v'gam b'olam haba." Ma zot omeret? HaBaal HaTurim omer mashehu charif po. Hu omer, afilu b'gehinom, afilu b'gehinom,

32:28HaKadosh Baruch Hu mikhabed et ha'esh le'eleh she-shamru Shabbat. Eleh she-shamru Shabbat mikhabed et ha'esh b'Shabbat, sholeach otam le'makom leharim im kerach. Aval ben adam shelo shamru Shabbat, afilu b'Shabbat ha'esh lo nichbad. Im lo teva'aru esh b'chol moshvoteichem. HaKadosh Baruch Hu gam lo ohev et ha'arash. Ata mevin? Ze anashim tzrichim lada'at ha-emet. בגלל שאם אין אמת, אין לנו כלום. עוד דבר לומדים, על כל הכלים שהיו פה, יש משהו מדהים. אנחנו למדנו על החושן. החושן, זה מה שהכהן הגדול היה לובש. הוא היה נכנס לקודש הקודשים ביום כיפור לכמה דקות שהוא היה שם, ואסור היה לו אפילו מחשבה לא נכונה. hachoshen lo haya stam avanim yikarot, ya'halomim v'rubi v'dvarim ka'ele, afilu she'ze haya yakar v'yafeh, aval ha'avanim ha'ele hayu meyuchadot, haya lahem kedushah. Hayinu yecholim ledaber im Hakadosh Baruch Hu derech hachoshen, afilu achrei Moshe Rabbeinu. Im hayinu b'meyuchad b'milchamah, higi'anu l'matzav she'anachnu tzarichim lehachlit.

33:45If leilachem or not leilachem, im letakef otam or lo letakef otam, ze chayim u'mavet, ze lo mischak. Hayinu holchim le'Kohen HaGadol ve'shoalim oto. Az hu haya shoel et HaKadosh Baruch Hu. Osim she'elah le'Rav, she'elah le'Rav, ve'she'elah le'Kohen. Ken, aval ha'Kohen haze lo oneh be'atzmo. Ma hu oseh? Hu medaber im HaKadosh Baruch Hu ve'ha'Kadosh Baruch Hu oneh lo derech ha'Choshen. Hateshuvah, ha'otiyot, kol even bachoshen haya et hashem shel echad mehashvatim. Vehateshuvah hayta madlikah kol minei otiot. Kol ha'otiot shehayu bachoshen hayta madlik bishvil hateshuvah. Veha'avodah shel Hakohen Hagadol hayta letargem et zeh. Az Chanah ba l... Eli HaKohen HaGadol and she cried a long time, a long time so that she would have a son, for a long time until she reached a state that it seemed as if she was a great tzadeket, but it appeared as though she was a bit out of her mind. So when she came, we learned to clarify when we are in a rush to give a bracha. Yes, chazak u'baruch.

35:09אז היא באה לאֵלִי הכהן ורוצה לשאול אותו, רוצה לבקש ברכה. והוא כאילו מסתכל על החושן, והוא רואה שִׁין, כף, רֵיש, הֵא. אז הוא תרגם את זה שִׁכּוֹרָה. אז הוא אומר, הוא לא רוצה לתרגם לה שום דבר, הוא לא רוצה. כאילו, מה זו אישה שיכורה הזאת? משוגעת? מה? מה? אבל... אה? bachoshen, bachoshen. hayah et ha'otiot shin, kaf, reish. al hachoshen, zeh mah sheh nidlak. ha'otiot eleh. aval hu lo tirgem et zeh nachon. hu lo tirgem et zeh nachon. mah zeh hayah katuv? bimkom shikora, zeh hayah kishera. lo shikora. zeh hayah kishera. sheh haytah tzadika. hu ken tzarih lehavi le'bracha. basof hu hevi lah. אבל זה הגיע למצב שבהתחלה הוא לא רצה לעזור. בשמיים עשו את כל הדבר הזה. היה צריך לעבוד על הסיטרא אחרא קצת. בגלל מה קרה? מי יצא מכנה? שמואל! שמואל זה איש שאומרים עליו שהוא היה כמו משה רבנו ואהרון. מי שאל אותה, אמר לה, אני אקח לך את הילד הזה, אני אקח לילד אחר, זהו אותו עלי, עלי הכהן.

36:34Eliyahu HaKohen, oto, avru shanim, Shmuel haya ben shalosh, Shmuel, biglal shehaya mishehu ba elav lishol oto halacha al korban, vehu ana la'tshuva, u'Shmuel haya ben shalosh, Shmuel haya ben shalosh, hu haya leyad, yad katan, baby. ממש בעיני, הוא יושב כאילו יושב ליד הרב שלו, Eli HaKohen, זה גדול הדור, ו... Eli HaKohen עונה לשאלה, ושmuel אומר לו, "כבוד הרב, אתה טועה. ההלכה היא כך," הוא מתקן אותו, ו... אז Eli HaKohen אומר לו, "אתה באמת צודק." You're really right, but because you stated a halacha before your rabbi, before your rav, you are liable to capital punishment. So he said about this now, if someone... a person who knows such halacha, he doesn't seem to me to be considered a small child.

37:53אבל בכל מקרה, הוא רצה עכשיו, זה באמת ההלכה. ואדם אסור לו סתם להגיד הלכה ליד הרב שלו. ופעם היו מחזיקים בזה. במיוחד הכהן הגדול, זה לא סתם איזה רב מאיזו קהילה של 16 אנשים. אז למה היום מי שלומד לא מחזיק בזה? Ken, zeh be'ayah, zeh be'ayah, aval hayom, hayom le'tza'arenu lo notnim harbeh kavod le'rabbanim, harbeh, bemiyuchad... lo be'ayah, chas ve'shalom, ani omer, mi shelo, mi shehu lo yedaber le'yad ha'rav shelo, shum davar kach, im yesh mashehu, yavo, yaged lo ba'tzad, lo kach ve'kach kavod ha'rav, ve'yaged lo ba'farhesyah. Anashim im tarbut u'midot tovot kamocha, ken, ata tzodek. Aval ata tzarih lehavin, ata tzarih lehavin, tzadik, ata tzarih lehavin, harbeh anashim... Matai shekorim lahem am ha'aretz, ze lo bishvil le'alev otam she'omrim lahem rak leze. Ze be'emet matai sheben adam ein lo et haTorah u'mitzvot, ve-hu rak holech... Ze oreir oto, ze oreir oto. Zehu, ze, matai sheben adam ein lo Torah u'mitzvot, ve-hu ro'eh eizeh rav, hu choshev kol rav, kol ben adam im zaken ze rav. Aval po lo tzarich Torah u'mitzvot. Derech eretz, ken, ata tzodek. Derech eretz, aval lo kulam yesh lahem derech eretz. Lo kulam.

39:09Midot tovot, or good character traits, are not something a person can naturally possess without effort. Every day I live, I thank Hashem for giving me such wonderful parents. Truly, without them, who knows where I’d be. But we must also remember the significance of the Torah. The Torah instills within us an understanding of proper conduct. Before I truly understood the value of Torah, my amazing parents laid the foundation of my character. Yes, while Torah is critical, the home environment plays a significant role. Midot can certainly be learned at home; it is where we acquire basic decency and values. V'yesh middot she'i efshar. Az talui la’adam, talui eifo hu gadal, v'choleh. Aval ha'ikar... Lo, lama? Yesh bayit dati, gam b'bayit yesharim gam et ha'middot. Yesh middot she’i efshar lir’ot, ki habayit lo dati, aval bayit dati, gam kol ha’middot yeshar lir’ot. Tishma, afilu im bayit lo dati, afilu im bayit lomdim Torah kulam, zeh lo omer shekulam yihyeh lahem middot tovot. Nachon, nachon, me’od. Aval, aval, biglal zeh she'adam lomed.

40:10כבר הוא יודע, הוא לא מבין ללחוץ על הברקס. הוא יודע שאם אני אדם כעסן, התורה לא מרשה להיות כעסן. בדיוק, להיות כעסן זה עבודה זרה. בוא, בוא, בוא נספר לך סיפור. היה רבי ישראל מסלנט. מתי שהוא היה ילד קטן, בגיל 13 בערך, הרב שלו, שהיה גדול הדור, אמר לו, תלמד מוסר כל יום. תלמד מוסר כל יום, כל יום. ואתה יודע, ילד קטן, אפשר להשפיע עליו. והוא לא יודע למה, כאילו מוסר לא היה כל כך פופולרי בימים ההם כמו היום; לא, מוסר זה לא כל כך פופולרי, זה לא הדבר שלומדים כ... העיקר. נחילה, נחילה, נחילה שאני קובע. כן. אבל אני חייב לסיים, אני חייב לסיים למה. אני חייב לעשות טלפון, אבל אני באופורט שתזכור גם איזה מקום. בסדר, בסדר, אני אסיים לך את הסיפור הזה. עכשיו הוא אומר, תלמד מוסר, תלמד מוסר, תלמד מוסר. אז הוא השפיע עליו ובאמת, רבי ישראל מסלנט מה שזה השפיע עליו, למד מוסר כל ימי חייו. גם גמרא, משנה וכו', אבל ממש השקיע כל יום, כל יום, כל יום ללמוד מוסר. והוא הגיע לרוח הקודש, הוא אחד מהאחרונים שהגיעו לרוח הקודש.

41:38אז למה הוא הגיע לרוח הקודש? בן אדם שיודע את הש"ס בעל פה לא מגיע לרוח הקודש או אפילו לרבע מרוח הקודש, בגלל שבן אדם לא בא לפה להיות מחשב. הוא בא לפה להשתמש בתורה בשביל לעבוד על עצמו. הווילנא גאון אומר: בן אדם שבא לעולם הזה והוא לא מתקן את המידות שלו, הוא סתם מבזבז את החיים שלו. The Torah is not just for knowing the story, nice insights, it's... it's to use the Torah, use it, work on our middot (character traits), work on ourselves, and with the help of Hashem, we will continue to work on ourselves and strengthen. Okay, come on, come on, do the Torah, I… alright, alright, I understand you, alright, alright, alright. Yes, let's continue, start. Alright, let it be, let it be, you want to continue? So go, go, do your things. No, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no, no.

43:01אז רבי ישראל מסביר לנו את זה בסיפור הזה. פעם אחת הוא היה ברכבת, הולך מעיר לעיר עם התלמידים שלו, וזה היה קר בחוץ, קר מאוד. כשהרכבת עצרה, הוא הוציא את היד שלו מהחלון, ונפלה לו הכפפה. הוא יצא מהרכבת להביא את הכפפה, אבל בדיוק כשהוא יצא, הוא שמע את הצליל, טינג טינג טינג טינג, והבין שהוא מחמיץ את הרכבת. אז הוא ידע שכבר אם הוא לא נכנס חזרה לרכבת, הוא מחמיץ אותה. אז מה הוא עשה? תוך שנייה הוא הוריד את הכפפה השנייה וזרק אותה באותו מקום שהכפפה הראשונה נמצאת. הוא נכנס לרכבת ועזב. התלמידים שלו אמרו לו, "מה, כבוד הרב, זה שבאת את הכפפה הראשונה זה רצון ה', אנו מבינים זאת. אבל למה זרקת את הכפפה השנייה? לפחות תהיה לך כפפה אחת, כי קר בחוץ." הוא אומר: "אני יודע שאני לא אענה מהכפפה האחת, ולא איבש את הכפפה האחת, אז אמרתי לעצמי שלפחות לפחות אם אני אזרוק את הכפפה השנייה, בן אדם שימצא את זה, הוא ייהנה משתיהן כמו שאני נהניתי מהן. לזה אנחנו קוראים חכם לב - זה בן אדם שחושב על דברים ממש באינסטינקט ויש לו דעת תורה על הכל, על הדברים, כל הדברים. וזה באמת מה שאנחנו צריכים להגיע אליו. בעזרת השם להגיע לזה."

44:23Yesh kli harasim she'be'emet, yesh kli harasim me'od. Ken, ken, shema, haTorah hi mamash me'chadedet et ha'adam; mashu kvar bli haTorah, hu yihiyeh pi million achuz harbeh yoter tov im haTorah, afilu rak dvarim k'tanim. Od davar she'ani rotzeh lehazkir lecha, o lehagid lecha, ani lo yodea im ata, ani yodea she'ata asuk kol hayom, aval yesh li g'rupa. B'WhatsApp, ha'applicatzia hazot, she'kol yom ani sho'le'ach eize shiur, eize chiddush, b'YouTube she'ani oseh. Aval gam hayom hitchalnu la'asot masheu, hitchalnu la'asot, chiddush ke'ilu she'ani eten al hamakom. Rak ata shomea et hakol, az ke'ilu zeh yachol lihyot limud shel 5 dakot, 10 dakot. Ani maklit et atzmi, omer eize chiddush, kol yom, she'masheu relevant, im sipurim o masheu. Rak hitchalnu hayom, az ratziti lehagid lecha, im ata yesh lecha et hadavar hazeh. אז תגיד לי אם אני אוסיף אותך לקבוצה וזה יכול להיות עשרה דקות של לימוד כל יום. יש לך איזה סמארטפון? אוקיי, אז יש לך סמארטפון, אני אשלח לך את האפליקציה של הוואטסאפ. תגיד כן, אני אוסיף אותך. ואם לא, יכול להיות שיש לך. עכשיו, לא? אני לא נכנס לוואטסאפ? לא? בסדר, בסדר, אז נמצא דרך אחרת. בעזרת השם, נמצא דרך אחרת.

45:47כן, לא, זה כל יום, תשמע, אנחנו מחויבים ללמוד תורה כל יום. הבעיה היא שכאשר אנחנו בעבודה, בעניינים וכל הדברים, קשה לחשוב על תורה כל היום. אז כשיש לך איזה משהו קצר של חמש דקות, עשר דקות, לכולם יש חמש דקות, עשר דקות כל יום. אז לכולנו יהיה את זה, לכולנו יש משהו. שלכולם יש משהו כל יום. אז זו גם דרך. יש לי גם, נו, ביוטיוב, יש לי גם כל מיני קטעים. אני התמודדתי עם זה בחצי שנה, בגלל זה אנחנו מתחזקים עכשיו. אבל עכשיו אני... לקחתי עכשיו הנהגה, ואני מאמן לזה הנהגה, וזה מתחזק לי יותר, כלומר, עוד הנהגה. בבקשה. בבקשה. אם אתה רוצה זמן, יהיה זמן. אם אתה רוצה את התורה, יהיה תורה. אני עובד על זה. אני עובד על זה. אני מאמין לזה שאני... שאני נתתי... Ze ma she-na'ase, ze ma she-na'ase akhshav. Ani kol yom eshlach lekha klip shel maksymum eser dakot. Maksymum eser dakot, ata yakhol lirot oto matay she-ata rotze ba-yom. Lo chayav al ha-makom. Matay she-ata rotze, yesh lekha break eser dakot ba-yom, o yesh lekha shte dakot po, shte dakot po, shte dakot po, chamesh pe'amim ba-yom, yesh lekha eser dakot shel Torah ba-yom. Ani mekabel le-atsmi leshloach lekha mashehu kol yom b'ezrat Hashem bli neder.

47:08Ani eshlach lecha et zeh beYouTube o bazeh, tiri et zeh, yesh lecha eser dakot shel Torah kol yom, ve'laat laat tiri eich zeh mashpia afilu yoter meha-shiur ha-chazak shelanu sheyesh lanu beyom Chamishi, afilu yoter. Lama? Biglal she'matai she'haneshama ochelet kol yom, hi harbeh yoter bri'a mematai shehi ochelet rak pa'am be'shavua, aval arucha g'dola. Mevin? Achar, hayiti yoshev be'veit knesset kol erev, Holekh milchash acharei milchash, yesh shiur bein milchash l'Aravit shel 50 dakot, acharei kach Aravit, v'acharei kach lomed Mishnah Berurah, ta'ah, v'lomed Gemara, ta'ah. B'seder, Baruch Hashem. Aval tishma, ha'avar hu ha'avar. Efshar letaken et ha'avar. Parnassah miShamayim, parnassah miShamayim. The more one teaches Torah, the easier parnassah will come. Parnassah is from Heaven, but a person must make hishtadlut. Hishtadlut, but hishtadlut should not... I've already done the hishtadlut. Yes, not above the Torah. Not above the Torah. Yes, yes, we need to know a little hishtadlut, a little Torah. If it helps, I cry out to Him. Okay, so b'ezrat Hashem, as long as we continue to commit ourselves.

48:36Az zeh mah she'ani omer, maskimim achshav? Im ani shole'ach lecha, ata ro'eh? Eser dakot b'yom? B'ezrat Hashem, b'ezrat Hashem. Eser dakot b'yom, ata maskim? B'ezrat Hashem. Okei, b'seder, zehu, hetslachnu. Im zeh ha'hatzlacha shel ha'shiur shelanu kvar kama chodeshim she'anachnu osim et zeh, zeh ha'hatzlacha ha'gadol'a b'yoter. Kvar hiskimnu l'eser dakot b'yom b'ezrat Hashem, na'aseh v'natzliach, v'zehu. Ve'im mishehu acher rotze gam she-roeh et zeh, rotze devarim, tagid li, ani eshlach lahem b'ezrat Hashem gam, v'le'at le'at nitkadem. Tishma, kol ha-parasha hazot ze ha-parasha hamukar me'od, yesh harbe devarim lilmod bah. Ve'ata roeh she-ha-yeitzer hara kol hazman yafria, ein sof, ein sof le-hafraot. Nagid lecha chidush acharon, rak she-nevin, b'davar k'mo ha-choshen, ma efshar lehavin bo. Tzemach Tzedek, hu haya echad mi-chassidei ha-ikarim shel Chabad, lifnei harbe harbe shanim. Atzmo Tzedek, he said that the chidush is written in his name. He said "Choshen," the gematria of "Choshen" is, as it were, the value of the letters, which is 358; "Mashiach" is also 358. "Nachash" is another way to use the letters of "Choshen," it is also 358. But "Nachash" comes from the word "nichush," where the chazzan tells us.

49:56אנחנו לומדים שבחושן היינו צריכים לנחש באמת מה הקב"ה אומר לנו. זה לא היה כמו משה רבנו שדיבר עם הקב"ה פנים אל פנים, כמו שכתוב בפרשת כי תשא. Az ma omer lanu haChoshen po? Hu omer lanu haChoshen she'matai she'haMashiach yavo lo yiyeh od nichush. Lo nedamein im zeh ken Mashiach o lo Mashiach, kmo she'haNotzrim omrim o kmo she'hakoferim omrim o kol minei dvarim ka'ele. Lo yiyeh nichush, anachnu neda bevadaut mi haMashiach. בוודאות לא יהיה אם כן או לא. זה בוודאות שהמשיח יבוא בעזרת השם בדורנו בזמן הקרוב ובעזרת השם יביא לנו קצת זמן, עוד קצת זמן, להציל עוד נפשות של עם ישראל ואומות העולם. אבל העיקר הוא פה שאנחנו נבין שאפילו בדבר כמו החושן, שלא חושבים שזה כל כך בגדיל, יש הרבה סודות בו. ובגלל זה ללמוד קצת, עשר דקות כל יום, אתה... לאט לאט מגלה את הסודות הגדולים. גם בשביל שלום בית, גם בשביל פרנסה, גם בשביל ביזנס, גם בשביל יישוב הדעת, גם בשביל כל הדברים הטובים. כל הדברים הטובים, עשר דקות ביום. זהו, לא צריך הרבה, עשר דקות. לאט לאט נגיע לשעתיים, שלוש, חמש, כמה שיש. אבל נתחיל קצת, נתחיל עם...

51:17כמו שאומרים כל הזמן. Be'ezrat Hashem na'aseh venatzliach, yihiyeh lachem harbeh hatzlacha, beracha, Shabbat Shalom, parnassah tovah, shalom bayit, refuah shleimah, refuat hanefesh, refuat haguf, ve’kol hatov she'ba'olam. Toda lachem, toda lachem. B'ezrat Hashem, ani eshlach lachem et ha-shiur ha-zeh gam, v'tiru et zeh l'yeladim. Ulai sheyilmadu kama devarim gam. Sheyiru she-aba shelahem oved kol kach kashe afilu bishvil lilmod Torah. Tzrichim lada'at shehu oved kashe al zeh, lama? Biglal shehem ro'im matai shehu oved kashe al ha-avodah. Ah, okei, beseder, az kesef chashuv. Aval matai shehu oved kashe al Torah, ahhhhh... Baruch Hashem le'olam, amen ve'amen.