דרך ישרה שיבחר האדם לחיים טובים ומדהימים הרב אפרים כחלון

0:02בעזרת השם, נעשה ונצליח. נתחיל משנה חדשה באבות, בסדר שלנו על אבות. אנחנו במשנה שאתנה הקדוש, רבן יוחנן בן זכאי בא ואמר לכל התלמידים שלו. אמר להם: צאו וראו איזו דרך ישרה שידבק בה האדם. רבי אלעזר אומר: עין טובה. רבי יהושע אומר: חבר טוב. רבי יוסי אומר: שכן טוב. רבי שמעון אומר: הרואה את הנולד. רבי אלעזר בן ערך אומר: לב טוב. אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך, שבכלל דבריו דבריכם. עד כאן המשנה. אז יש הרבה דיוקים בפסוק, יש הסברים למה כל אחד אמר מה, כל אחד אמר דברים מסוימים וכו'. אבל אנחנו נתחיל לדקדק במשנה. אמר להם, צאו וראו איזוהי דרך ישרה. לאן יצאו? איפה ילכו לטייל? צאו, מה זה צאו?

1:02לאן? למה הם חייבים לצאת? הם לא יכולים להיות בבית המדרש? הרי כל הזמן איפה הם? בבית המדרש, מה למצוא? איזו דרך ישרה שתדבק באדם? כן, מילים לא שומעים כסף. הרבה אנשים מדברים, משחקים אותך של צדיקים, אבל אחר כך מזמינים לך קומר לבית הסוהר. אז למה צריך להגיד "צאור הוא"? תראו מה הם עושים, מה המעשים שלהם. יפה, ויותר מזה. צאור הוא איזו דרך ישרה שהדבק באדם. אם אתה נמצא בבית המדרש, אתה ברום דרגתך, יושב, לומד כל היום, כמו הגאון מווילנא, 22 שעות ביממה, שום דבר לא מפריע לך, הכל בסדר. הכל בסדר, נכון? מבסוט. אבל מה? יבוא ויגיד לך, מה הדרך הישרה שבן אדם יעשה? אתה תגיד מינימום, מינימום 16 שעות ביממה. ומורה ראשיתו שפה ילמד כל יום שבעה דפים, אם הוא יכול גם שיוסיף עוד שבעה דפי זוהר, ילמד עוד שישה סימנים בשולחן ערוך, לא לשכוח כמובן שלושה פרקים ברמב"ם עם כל המפרשים, וכמובן אי אפשר בלי שמונה-עשר פרקי משנה כל יום. זה מינימום שאתה תגיד. אבל זה לא דרך ישרה שיצדיק בה אדם, כל אדם. למה? יש אנשים שמה זה שמונה-עשר פרקי משנה? שמונה-עשרה מילים במשנה הם לא יודעים. לא אומרים. הם לא יודעים מה זה משנה בכלל.

2:31אז הוא אמר להם, בסדר, אתם ברום דרגתכם. כבר סיפרתי מי אתם, מה אתם, אתם בדרגה הגבוהה, ירחתם, בור סוד שאינו מאבד טיפה, כל חכמי ישראל בכף מאזניים, כל השלכים כבר אמרתי. אבל עכשיו אני רוצה לראות, אני רוצה לראות, מה ההמלצה שלכם. מה ההמלצה שלכם לאנשים הפשוטים שבשוק. אלו שלא גאונים כמוכם, אלו שלא צדיקים כמוכם, אלו שלא ברום המעלה, ברום הדרגה הזאת. בואו נראה. הרב עובדיה היה פוסק גדול, פוסק אדיר, אחד מפוסקי, לא הדור מפוסקי הדורות. הרבה פעמים הוא היה פוסק משהו, ואחרים היו אומרים, מה הוא אומר ככה, מה הוא אומר ככה. אז הרב עובדיה אמר פעם, הם לא פוסקים, לא מוטל עליהם האחריות של הפסיקה. אז הם מדברים. בואו נראה על מי מוטלת האחריות של הפסיקה. באמת דברים אמורים. יש בן אדם, הוא לא פוסק, הוא ראש ישיבה, הוא רב, הוא משהו, לא מכניס את עצמו בבעיות. מגיע אליו מקרה קשה של ממזרות. הוא לא יודע, אדוני, לא יודע, אני לא מתעסק בזה. שלום. אבל, אם הוא פוסק ומגיע אליו מקרה קשה של ממזרות, הוא לא יכול לישון בלילה מהצער. מה לעשות? איך להתיר את אותו אדם?

3:52אבל מאחר שהוא ימצא היתר, יבואו אנשים ויגידו, או מה אתה מתיר, אתה לא כל כך זה, לא כל כך בסמך, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה זה, אתה זה, וכו' וכו', כל הדברים הללו. אז אותם אנשים אינם פוסקים. הם לא יודעים מה זה צור, או איזו דרך ישרה שיתבקש באדם. אבל מה? הוא אמר, אם הוא היה אומר איזו דרך שיתבק באדם, הייתי אומר, תעשה מסיבות, הפתעות, זו דרך שכל האנשים צובקים. תפרסם שאתה עושה מסיבה, כולם באים. כמובן, אם תכתוב במודעה גם שיש כיבוד, תראה את כל המשפחות שלהם. אתה יודע, מספרים פעם על איזה קמצן אחד, בדיחה. בברזיל, הרבה חוטפים שם, הילדים. יום אחד חטפו את אחד הבנים שלו. מתקשרים אליו, החוטפים, אומרים לו, תגיד לי, הבן שלך זה זה וזה? כן. הוא אצלנו, אנחנו רוצים חצי מיליון דולר, אני אשחרר לך אותו. הוא אוכל שם? כן. הוא ישן שם? כן. בואו תיקחו גם את אח שלו, תעשו טובה.

4:54זה אנשים לא אוהבים לבזבז, אוהבים לקבל. מסיבות באים, יביאו את כל המשפחה ויפלו עליך. אז זו לא דרך ישרה שהתבקש בה האדם. זה סתם דרך שהתבקש בה האדם. בא עתן הפובמה ואמר: איזו היא דרך ישרה שהתבקש בה האדם? דרך ישרה בלי מכשולים, בלי רצף של טעויות, בלי כישלונות, שזה יצליח לו גם בחיי הנישואים, שזה יצליח לו גם בחינוך ילדים, שזה יצליח לו בכל הדברים. מהי? אז רבי אליעזר, רבי אליעזר הגדול, כמו שכבר דיברנו עליו, הוא בא ואומר עין טובה. מה זה עין טובה? יש אנשים שאי אפשר להאמין איזה לארג'יות הם. מה זה לארג'? הוא נדיב, הוא נדיב, הוא נדיב. אבל יש אנשים מנגד, העין שלהם צרה. איך יכול להיות? איך יש לו רכב? יש לו רכב כזה מפואר, ולי אין רכב כזה. איך העין שלהם צרה. רב גלינסקי סיפר פעם שהוא נסע ברכב, ופתאום הוא רואה את הנהג שלו מתעצבן. אמר לו, "מה קרה? מה אתה מתעצבן?" אמר לו, "תראה איזה חצוף זה, תראה את החצוף הזה בכביש." אמר לו, "מה קרה?" אמר הנהג, "תראה, מודל 95 עוקף את המודל שלי 98. מה הוא עוקף? אין לו כבוד קצת. הלו, שב בצד, אני יותר חדיש ממך בשלוש שנים."

6:15אז הרב גלינסקי אמר לו, אתה יודע, אנחנו אומרים בתפילה "אין לנו מלך אלא אתה." האשכנזים אומרים "אין לנו מלך אלא אוטו." כלומר, על זה אתה מתכוון, אה? אין לך מלך רק האוטו שלך. רק על זה. זה היה מורו שלו. עכשיו הוא לא מוכן לפרגן. בדרך כלל, כשבן אדם קונה רכב חדש, מה אומרים לו? אה, איך עשית את זה, אה? מפה, משם, על מי עבדת? מי הקצית? לא משבחים אותו, אין להם עין טובה. אנשים הם לא... לארג'ים במחמאות, לארג'ים ב... למה לא שיהיה לך בכיף, שתהנה. ממש לא. לא. הגמרא מסכת כתובות דף י"ז כותבת שיש מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל, איך מרקדין לפני הכלה, איך שרים, איך מזמרים. בית שמאי אומרים, כלה כמות שהיא. מה שקיבלת, משבחים אותה. אם היא צדיקה, צדיקה, יפה, יפה. אין מה לעשות. בית הלל אומרים, כלה נאה וחסודה. אמרו להם בית שמאי לבית הלל, אם היא חיגרת או סומה, איך אתה אומר כלה נאה וחסודה? והרי התורה אומרת מדבר שקר תרחק. אמרו להם בית הלל לבית שמאי, לדבריכם, מי שלקח מקח רע מן השוק, ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? צריך לשבח אותו. לשבח אותו, שנאמר: מכאן אמרו חכמים, לעולם תהיה דעתו של אדם מעורבת עם הבריות. זה אומר שאם בן אדם קנה מקח, קנה משהו, עשה, קנה כבר דבר, אתה בא ועושה לו פרצוף, אההה.

7:43אה, מה קנית? עבדו עליך. אתה יודע שעבדו עליך. אתה יודע שאפשר להשיג את זה בדולר. אתה קנית ב-50 דולר. אתה יודע. אתה עושה לו רע על הלב. ולמה זה מגיע לאדם? האדם הוא קנאי. אין לו עין טובה. אתה רואה את השני? לא יכול לפרגן. לא יכול, לא. לא יכול. אתה רואה את השני גודל. אין לך את מה שכתוב אצל אהרון הכהן "וראך ושמח בליבו". אם אין לאדם את זה, וואו, זה כל דבר, בן אדם נהיה חולה. מגיע הביתה אחר עם עבודה, אל תשאלי. מה קרה? את לא מאמינה, את מכירה אותו, שמולי כזה, זה היה ששיחקתי איתו בגן. קנה רכב, חצי מיליון דולר. אין, אין, אני רואה את זה, נופלים לי השיניים. לא יכול, לא יכול לנשום. זה בדיוק כמו המן, המן, בכל אשר אני רואה, את מרדכי היהודי, שלא קורה ומשתחווה לי, כל זה איננו שווה לי. לא יכול, לא יכול, לא יכול לחיות. ואז מה הוא עושה? מה הוא עושה כדי להשיג? גם מתחיל לחסוך, מתחיל לעבוד קשה, שגם לא יהיה רכב כזה. אין לו עין טובה, הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך. היה פעם בשכונה שלו, פה בירושלים, שערי חסד בירושלים, היה הרבה צרות, ילדים קטנים מתו, אחד אחרי השני. ממש, הייתה מגיפה כזאת מוזרה. אז כל האנשים בקהילה אמרו, בוא נעשה תקנה. אחד אמר לו, לדבר לשון הרע, אחד אמר, תלמוד תורה, תניעוד. כשהגיעו לרבי שלמה זלמן אויערבך, אמר להם, כולם חכמים, כולם נבונים, כולם יודעים את התורה, כל התקנות שלכם הן מצוינות. אבל אם תשמעו לי, יש לי דבר אחד. נאמר הרב, אומר, מה הדבר האחד?

9:11אומר להם, הדבר האחד הזה, פשוט כל אחד ילך ויחתום לשכן שלו שהוא מסכים שהוא ירחיב את הבית. מה הפירוש? יש בן אדם מסכן, יש לו הרבה ילדים, ורוצה להרחיב את הבית, להוסיף חדר, אבל כדי להוסיף חדר צריך אישור מכל השכנים. השכנים לא חותמים. לא, לא, לא. למה לא? או זה יסתיר לי את העננים. אבל איך העננים? אתה בקומה מינוס 2. לא, לא, זה יסתיר לי את הנוף. אין לך נוף. ענוף ממול זה בית קברות. לא, לא. יסתיר לי את האוויר. איזה אוויר? אין לך חלון בכלל. לא, לא. בן אדם לא רוצה. לא רוצה לפרגן. קשה לו. מה, הוא יוסיף, יהיה לו דירה חמש חדרים? עכשיו, הוא לא יגיד שזו הסיבה. הוא גם לא שם לב שזו הסיבה, אבל זו הסיבה. לא מוכן לפרגן לשני להיות בארץ. הוא אמר להם, כל אחד ילך ויחתום לכל מי שצריך הרחבה של דירה שירחיבו. חתמו, פסקה מגיפה. מה הם עשו? עין טובה. תן עין טובה. יש לך עין טובה לפרגן לשני. נתת לה שני. ורבי שלמה זלמן אוירבך סיפר פעם, נחשב על רבי אריה לוין. רבי אריה לוין פעם אחת באמצע, הוא היה באיזה אירוע, פתאום הוא לא הרגיש טוב, היה לו לחץ על הלב, אז הוא יצא החוצה. אנשים דאגו לו מה קרה. אחרי דקה הוא חוזר. אמרו לו, מה, אתה בריא הכל בסדר? אמר להם, לא, יצאתי החוצה, פתאום ראיתי שהשכן התחיל לבנות, עשה לי כל כך טוב על הלב, עבר לי המועקה, עבר לי הלחץ.

10:36איזה כיף הוא בונה, הוא מרחיב, כמה טוב לו! כשאני רואה שטוב לשני, גם טוב לי. כמה אנשים אתה מכיר שכאשר טוב לשני, טוב להם? בדרך כלל זה הולך הפוך: כשהשני טוב לו, האדם מרגיש, לא יודע, צורב לו בלב. איך יש לו ויש לו ועשה את זה. מישהו מתקשר ואומר לו: "אתה יודע, ברוך השם עשו לי קידום בעבודה. אני עכשיו בוס, ואני מקבל משכורת של 50 אלף דולר." על המקום הבן אדם אומר: "שיחניק!" הוא לא אומר לו את זה בקול רם. מה 50 אלף דולר? אני 5 אלף דולר בקושי. קנאי, קנאי, אין איזה קנאה. אז זה בערבית לזה אומר, אם יהיה לך עין טובה, זה יהיה הדרך הישרה. למה? כי כשבן אדם אין לו עין טובה, כל היום הוא מקטר. כל היום הוא מקטר. או, הבן אדם הזה עשה לי ככה, הבן אדם הזה עשה לי ככה, למה הוא מאשים אחרים במצב? כי הוא כל הזמן מרגיש חסר. ואז הוא מחפש איך הוא מתעצבן עליו, איך הוא מתעצבן עליו, והוא קנה את זה, והוא עשה את זה.

11:41יש קנאה ויש קנאי לה' יש קנאה שבן אדם מקנא בחברו ורוצה שיהיה לו מה שיש לחברו. ויש אדם שמקנא לכבוד ה', שזה משמעות שונה ודבר שונה. זה שהוא מקנא לכבוד ה' זה שהוא... כמו פנחס שקינא לה' זה משהו אחר. פה אנחנו מדברים על עין טובה. עין טובה זה אומר שאתה תשמח, תהיה לך עין טובה ורחבה לשמוח בשמחה של השני. לשמוח, לשמוח בשמחה של השני. כמה אנשים שיש שמחה מפריע להם לא שהשני טוב לו, אין להם הבנה למה. למה? מה יש לך עכשיו? יש שתי סוגי קנאה. יש קנאה אחת, גם לי גם לך לא יהיה, ויש סוג קנאה... או לך יש, גם לי יהיה. מספרים פעם שהיה שני אנשים. שני אנשים. אחד חמדן, אחד קנאי. הצילו את הבן של המלך. הגיעו למלך, הציל אותם ממוות. המלך אמר להם, מה שתבקשו, תקבלו. אבל מה? מי שיבקש משהו, השני יקבל כפול. תקע אותם. הקנאי אמר לחמדן, תעשה אתה ראשון, אתה אתה ראשון.

13:07חמדן אמר לו: מה פתאום? מה אתה עושה ראשון? רב הוא רב, הוא מי ראשון. אז הקנאי אמר: טוב, אני אהיה ראשון. הגיע למלך ואמר לו: תוציא לי עין אחת. המלך שאל: למה? החמדן ענה: שלא יצא לו שתי עיניים, כי אם אני אקח משהו הוא יקבל כפול. אני לא אוכל לחיות כך. עין טובה אין, עין טובה; כשאין עין טובה אין חיים. אז בא רבי אלעזר הגדול עם כל חוכמתו, גאונותו וקדושתו. וניסים והוא היה עושה גם ניסים. יש אנשים, אם אתה אומר להם "או, הרב הזה יודע את כל התורה כולה, עשה ניסים או לא עשה ניסים, עושה ניסים או לא, אז בוא נשמע." לא אכפת להם תורה, אבל הוא גם עשה ניסים. היה הרב של רבי עקיבא, של רבי עקיבא היה הרב של רבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס. הוא בא ואומר לך, חביבי, אם יהיה לך עין טובה, זה הדרך הישרה. החיים שלך יהיו ישרים כמו פלס. שום דבר לא יהיה הכל יהיה בסדר, הכל יגיע בזמן. הכל יהיה טוב אם תשים לב, בן אדם שהולך בדרך הישרה הוא מקצר. למה יש כלל מה שהגמרא אומרת במסכת סוכה: כל אמה בריבוע, אמה ושתי חומשים באלכסון. זאת אומרת, כל אמה שיש לאדם בריבוע, כל אמה שבצד אחד בריבוע לפה, ריבוע לפה, ריבוע לפה, ריבוע לפה, באלכסון זה אמה ושתי חמישיות. זה יותר.

14:28מקור משפט פיתגורס, תוספות שמה עושה ציורים על משפט פיתגורס וכו' וכו'. מי שרוצה לראות את זה, זה בגמרא בסוכה, יש שמה כמה ציורים בתוספות, במפרשים. גמרא בסוכה, דף כז עמוד א'. עמוד א' ועמוד ב', זו סוגיה ארוכה שהיא מתחילה מדף כז עמוד א' עד דף כח עמוד א'. הדבר הזה בעצם בא לומר שכשאתה בדרך ישרה, אז הכל קצר, הכל מסתדר. אבל אם אתה עקום, זה מאריך ומחטיא את הדרך. אז פה אמר: איזו דרך ישרה יש לך? דרך ישרה שידבק בה האדם שגם בן אדם יוכל להחזיק בה מעמד הרבה זמן. שידבק בה, אומר רבי אליעזר: עין טובה. אם יהיה לך עין טובה, הכל יהיה בסדר. וזה מי אומר לך? גדול הדור, רבי אליעזר. שרבי אליעזר לא היה חסר לו כסף, הוא היה בן של... הורקנוס, שהיה מיליונר ועשיר גדול, הכיר מה זה כסף והבין מהי התחרות בעולם הביזנס, שאין יום ואין לילה. למה? כי יש עיתון שיוצא כל שנה עם רשימה של עשרת העשירים הגדולים ביותר, ומאה העשירים הגדולים ביותר. אתה אומר, "או, שמו אותי במקום 38, שנה הבאה אני חייב להגיע לפחות לעשירייה הפותחת." אז האדם מתאמץ, מתאמץ, מתאמץ, ובסוף הוא עקף אותי.

15:54איך הוא עקף אותי? טוב, אני אתאמץ עוד פעם, אני אתאמץ עוד פעם. אז בן אדם שהוא עשיר, שיש לו כספים, אז הוא יודע מה זה התחרות המשוגעת הזאת, ולמה זה? עין טובה. אין לאדם עין טובה. אם היה לו עין טובה, אולי הוא לא היה כל כך חותר להשתגע ולעקוף אותו. תצמח, תיתן, תהיה לאר, שמה אכפת לך? עין טובה. רבי יהושע אומר, רבי יהושע היה בדורו של רבי אליעזר, ביחד איתו, מגדולי תלמידיו, והוא גם היה מרבותיו של רבי עקיבא. אבי ישועה אומר שחבר טוב. מה מיוחד בחבר טוב? אין, אני מבין, לא להיות קנאי. אבל מה זה חבר טוב? אחד יגיד, לפי הבקרה, חבר טוב זה מי שאנחנו יוצאים איתו למסיבות, טיילים, הולכים, חוזרים. זה חבר טוב. אבל, בשם רבי יונתן אייבשיץ, אומרים, לא יכול להיות שלאדם יש חבר טוב ולא מוכיח אותו ומפריש אותו מעבירה. למה? כי אם אתה רואה שהחבר שלך הולך עכשיו למקום שיש שם ליסטים, שיש שודדים, שיש סכנות, שיש פיגועים, שיש מכשולים. אתה תזהיר אותו, נכון? תערב אותו, אתה תזהיר אותו. נראה אם אתה רואה את חבר שלך הולך ומחלל שבת. בטוח ישרפו אותו בגיהינום, בטוח הוא ייענש, בטוח יקבל עונשים נוראים. ואתה, או, תהנה, נסיעה טובה שלך, שבת שלום. זה חבר טוב? זה חבר רע. זה לא חבר טוב. מה אמר האדם? עזוב, עזוב, לא רוצה להתערב לו...

17:21הוא אומר לך, כפרה עליו, אבל לא רוצה להתערב לו. כפרה עליו? ככה אתה אוהב אותו? לפעמים אפילו משפחה, אמא לא רוצה להוכיח את הבן שלה. אבא לא רוצה להוכיח את הבן שלו. לא רוצה, לא רוצה לעשות מחלוקת, לא רוצה לעשות מריבות, לא רוצה לעשות דברים, לא רוצה. אם את אוהבת אותו באמת, אם האבא אוהב אותו באמת, זה להתחנן ולבכות שלא יחלל לו שבת, לעשות כל אשר יש לאל ידו. יום אחד הגיע אחד מהרבנים של הקהילות ברוסיה לחפץ חיים. הוא אמר לחפץ חיים, הקהילה שלי על הפנים, על הפנים. אין שם לא טהרה, לא קדושה, לא כלום. אין, לא מצליח. אני חושב לעזוב את הקהילה. אמר לו החפץ חיים, ומה אתה עשית? ענה לו, אין מה לעשות, אנשים קשים. אז החפץ חיים, שהיה כבר מבוגר, קם ואמר לו: אפשר להתעלף, להתעלף, זה אפשר. לבכות אפשר. כשבן אדם רואה שיהודים הולכים בדרך התחתים, בדרך התהום, אתם לא יכולים לפחות להתעלף, לצעוק לה'! אל תגידו מהחפץ חיים. באמת, כל ימיו, כל ימיו היה עומד ומוכיח בשער ברדין. היה מקווה שלא היה משופץ, היה ישן והיה הרוס. אז החפץ חיים הגיע פעם לאנשי העיר של רדין אחרי שהוא ביקש מהם כמה פעמים. אמר להם: "אני מבקש מכם סליחה. מעכשיו אני..."

18:49אני רוצה שאתם בעולם האמת לא תאשימו אותי במקווה. אמרו לו מה הפירוש? אמר להם: הנה אני עכשיו הולך, עוד כמה זמן, אני כבר אדם מבוגר, בית חיים, נפטר למעלה מ-90. אני אדם מבוגר, אני אגיע לבית דין של מעלה, ישאלו אותי למה לא עשיתי את המקווה פה? מה אני אגיד? אני אמרתי, אבל לא שמעו, ניסיתי. ואז אתם תגיעו לבית דין של מעלה, מה תגידו? או, היה לנו את החפץ חיים. למה הוא לא הכריח אותנו? למה הוא לא שיגע אותנו? אז מעכשיו אני, תמחלו לי בבקשה, אני מבקש מכם, מעכשיו, אל תזכירו אותי שם. אני עשיתי הכל. הוכחתי אתכם, דיברתי אתכם, אתם לא שומעים. הם כל כך התעוררו, התעוררו, התעוררו, מכל הלב סידרו את המקווה. סיפר, אחד מהשירים הגדולים הגיע לרב פוניבז' אחרי שהשלטון הרוסי עלה, זה... יש להם חברה של תה עד היום. עשירים גדולים עוד מלפני השואה, היה להם, והוא עצמו היה יהודי שומר תורה ומצוות. הרב מפוניבז' תמיד היה מגיע אליו להתרין אותו לישיבה. אז הוא, אחרי השואה, אחרי המהפך ברוסיה, הגיע לרב מפוניבז' ואמר לו שהוא כועס עליו מאוד מאוד. אמר לו, למה? אמר לו, למה כשבאת אליי לא הכרחת אותי?

20:19לתת לך פי עשרה. נתתי לך, תרמתי לך אלף דולר, אלפיים דולר, עשרת אלפים דולר, למה לא הכרחת אותי? אמר לו, מה זאת אומרת? אמר לו, תראה, הרי כל הכסף הלך בסוף, הוא הלך לרוסים. אבל הרוסים באו עם רובים, עם קלצ'ניקוב, לקחו את כל הכסף. למה אתה לא באת עם קלצ'ניקוב, הייתי לוקח את כל הכסף, לפחות היה לי מצווה לישיבה. אמר, מה, אז התקמצנתי על הכסף, מה קרה? לקחו אותו הרוסים, לא זכיתם. עכשיו, אם יש לבן אדם חבר טוב, חבר שמוכיח אותו בשער, אז אדם יודע איך להסתכל על החיים. אבל חבר שהוא נאמן אליו, חבר מלשון חיבור, שהוא מחובר אליו ברמה הזאת, שהוא יכול להציל אותו, מוכיח אותו, ויודע מתי ואיך לומר לאדם הזה. אם יש לבן אדם חבר טוב, אז כל הדרך, החיים שלו היא אחרת. היא יכולה להציל אותו מכל מיני מכשול, מכל מיני טעויות, הן בגשמיות והן ברוחניות. החבר הוא גם בכלל החברותא. מה שהגמרא אומרת בתענית דף כ"ג עמוד א', על מי הם דורשים את זה? על חוני המעגל.

21:42שהלך ונרדם שבעים שנה, הקדוש ברוך הוא הרדים אותו שבעים שנה בגלל סיבה המובאת בגמרא שם. כשהוא הגיע לבית, אנשים לא האמינו שזה חוני המעגל ולא נהגו בו כבוד ולא התייחסו אליו, ופשוט התפלל על עצמו ומת. יפה בוודאי. אז פה הכוונה היא לא הכוונה כבוד, כבוד ש... או תכבדו אותי. פה הכוונה שאף אחד לא בא ללמוד איתו. איך אנחנו יודעים את זה? אמר רב הֵי נוֹדָעָה אֲמַרֵי אֵין שָׁאוּ חֲבֵרוֹ תַא אוֹ מִיטוֹ תַא. זה הכוונה, לא התייחסו אליו. אבל כמראה הוא אומר, תולבתי להיקרק את המיבה האלה. אין, לא נותנים לו למסור שיעורים, לא נותנים... מי אתה? מי אתה? אתה לא מוכר. לא מכירים אותך? יש לך תעודה? אה, אין לך תעודה.

22:44אל תדרוש. זה בטח שאין לו תעודה. הוא מלפני 70 שנה. כל הרבנים נפטרו. אף אחד לא מכיר אותו כבר. או חברותא או מיתותא. זה הדבר המיוחד הזה. אז אדם שיש לו חבר טוב, הוא יכול לבוא ולצאת כמעט מכל בעיה. זה גם מה שראינו בהתחלה, בפרק א' משנה ו', שיֵהוֹשֻׁעַ בן פְּרַחְיָה אומר: "עשה לך רב וקנה לך חבר." איזה חבר תקנה לך? פה בא רבי יהושע ואומר: חבר טוב. רק חבר טוב. למה? כי יש חברים, חבר רע, שזה במשנה הבאה, יכול להסיט את האדם מדכי אל דכי. יכול להפיל אותו, אבל חבר טוב יכול להרים אותו, יכול לרומם אותו. החיבור האישי שיש לבן אדם בינו לבין חברו יכול לבוא ולהציל אותו מדרך הטעות. רבי יוסי אומר, שכן טוב חבר הוא לא תמיד גר לידך, לא תמיד יש לו את העסקים שלו ואת הדברים שלו. שכן טוב הוא גר ממש לידך. על זה אומר שלמה המלך במשלי, "טוב שכן קרוב".

24:12סליחה, פרק י"ז, פסוק י': "טוב שכן קרוב מאח רחוק." זאת אומרת, אדם שיש לו שכן קרוב, הוא יותר מועיל מאח רחוק. אתה צריך משהו, הוא בא, הוא תומך, הוא עוזר, הוא מסייע, הוא בא, הוא שותף. עכשיו, מה מיוחד בשכן טוב? אדם שאין לו שכנים טובים, בר מינן, סובל כל הזמן. בשבת שמים לו מוזיקה, שמים לו חילולי שבת. היה בזמן רבי מרדכי שרעבי, איזה צעיר אחד חצוף, כל פעם שהיו נכנסים לבית הכנסת ושרים "לכה דודי לקראת כלה, פני שבת נקבלה," כולם שרים ומתלהבים. הוא מפעיל את האופנוע ועושה סיבובים מסביב לבית הכנסת. הם שרים "לכה דודי" והוא עם האופנוע עושה זאת עד שהם גומרים לשיר. מכנה את האופנוע ממש "כל שבת מעשה שטן."

25:12עד שבאו ואמרו לרב, "רבי, הרב נאמא, עד מתי? עד מתי? עד מתי?" אמר להם, "אל תדאגו, הכל יהיה בסדר." יום אחד הם יצאו החוצה בשחרית בבוקר, ובדיוק ראה את הרב אותו אופנוען שונא דת, שונא תורה, שונא רבנים. אמר, "כנראה לא מפריע להם שאני עושה בלכה דודי, עכשיו אני אעשה מסביב הרב שבת." הוא בא עם האופנוע כך חזק, נוסע ועושה סיבובים מסביב הרב. פתאום הרב הסתכל עליו, והאופנוע הפסיק לעבוד. זהו אופנוע יקר. כמה שהוא מנסה מפה ומשם, דלק, כלום, כלום לא עובד, כלום. הרב אומר לו, אל תתאמץ, אתה לא תצליח להדליק את האופנוע. זהו זה, האופנוע שגרם כאילו לשבת נגמר.

26:14מנסה מפה ומשם, כלום. עובר את השבת, מוצאי שבת, מנסה להפעיל אותו. אמרו לו, אתה לא תצליח ל... אין, יש פה קפדה של הרב שרבי. הלך לרב שרבי, אמר לו, כבוד הרב, אני מבקש מחילה. מהיום, אני לא אפריע לכם. אמרו לו, לא, זה לא מספיק. מהיום אתה צריך לשמור שבת. מה זה לא תפריע לנו? אמרו לו, הרב, אני לא בדברים האלה. אז תישאר בלי אופנוע. לא, הרב, אני צריך את זה לעבודה. זה יקר. זה בסוף קיבל על עצמו לשמור שבת. אמר לו הרב שהרבי לך עכשיו. ההופנוע עובד, נכנס ועובד. אז זה האדם שיש לו שכן טוב. אז הוא בא ותומך ומסייע, ובמיוחד כי האדם מחנך את הילדים שלו בדרך של תורה ומצוות, ברוח ישראל סבא. פתאום השכן עושה שטויות, הילדים רואים, והילדים יכולים להתקלקל משכן. לכן רבי יוסי אומר. תקפיד שאין לך שכנים טובים. שכנים שלא יְקַלְקְלוּ את הציבור, שלא יְקַלְקְלוּ את הילדים, שלא יְקַלְקְלוּ את המשפחה. מה אתה אומר? או אני אשגיח על הילדים. איך תשגיח על הילדים? אתה נמצא איתם 24 שעות? אז לכן רבי יוסי אומר, שכן טוב. והשכן טוב, הוא הרבה יותר טוב לפעמים, נהיה רחוק, כמו שאמרנו, בשם שלמה המלך.

27:42דבר נוסף יש בשכן. שכן טוב אין די כזה דבר. אדם שהוא טוב, אם הוא לא מטיב, אתה אומר הבן אדם הזה הוא טוב. במה הוא טוב? הוא טוב, הוא טוב במה? בלפה? בפיתה? במה הוא טוב? בשר? אתה אומר הבשר הזה הוא טוב, באיפה? בפיתה? בלפה? בצלחת זה טוב. אבל אדם, אתה אומר הבן אדם הזה הוא טוב, במה הוא טוב? הטוב מתבטא רק ברגע שהוא מתחיל להטיב. כשמתחיל להטיב. אם אחרים הוא טוב, ואם הוא מתחיל להרע לאחרים הוא רע. כשבא רבי יוסי הכהן ואומר שכן טוב, פירושו שכן שמטיב, חוזר ומטיב, חוזר ומטיב. אין לו הגבלה מסוימת, וזה כל אדם צריך למה? כי כשיש לבן אדם שכן טוב, יש לו יחסי שכנות טובים, אז הוא יודע, ברוך השם, אפשר להיעזר בהם, ברוחניות, בגשמיות. איש יראה הוא יעזור, הוא ילך ויאמר חזק. אבל אם יש לו שכן רע, הוא לא יודע מה יהיה, בין ברוחניות, בין בגשמיות. אין כזה דבר שבן אדם הוא טוב, בלי להיטיב. רק בשר יכול להיות טוב, בלי להיטיב. בשר, אוכל, שתייה, שתייה זו טובה.

29:05זה כן. אדם אין, במה אתה טוב? אולי אתה טוב בטניס, אתה טוב בכדורגל, אבל טוב הכוונה, טוב המשמעות של הטוב, זה כשהוא מטיב. אנחנו אומרים לקב"ה, ברוך הטוב והמטיב. הקב"ה טוב, איך מתבטא הטוב שלו? על ידי איזשהו הטבה. כשאתה אומר שכן טוב, פירושו שכן מטיב. כשאתה אומר חבר טוב, פירושו חבר שמטיב. עכשיו אם תשים לב, האם יכול להיות אדם, שכן טוב או חבר טוב, אם אין לו עין טובה? לא. לא יכול להיות. למה לא יכול להיות? כי על המקום שחבר שלו קנה משהו שאין לו, נגמר. כבר לא שכן טוב, כבר לא חבר טוב. ספרים, היה פעם, איזה בן אדם אחד, קנה ג'יפ, ארבע על ארבע. אבל הג'יפ עצמו, כתוב שם, ארבע כפול ארבע, נכון? על הג'יפ.

30:05הוא קם בבוקר, הוא רואה מישהו כתב לו, חרט לו עם ברזל, שווה 16. וואו, מה הוא עושה? עכשיו קנה רכב חדש. קנה, הלך לפחח, סידר את זה, ומאחרת עוד פעם. עוד פעם הלך, הרבה כסף. הוא הלך, שאל את אחד החברים שלו, אמר לו, תגיד לי, מה אני אעשה? מה אני אעשה? הוא אומר לו, תראה, במקום ללכת לפחח, תוסיף בצבע. כך שבלונו תעשה שווה 16. זהו, מה? נגמר. מה לא תצדק איפה היית עד היום? כתב 4 כפול 4 שווה 16. קם בבוקר, מה הוא רואה? מישהו חרט לו על הרכב. מצוין. תנו ציון. כל הכבוד. אז בן אדם, בן אדם קשה לו כשהוא רואה שיש למישהו משהו שאין לו. חייב להרוס. אז אם הוא לא יכול להיות חבר טוב או שכן טוב אם אין לו עין טובה. לכן התנה פה סדרה זו: עין טובה, חבר טוב, שכן טוב. בא רבי שמעון, זה רבי שמעון בן נתנאל, והוא בא ואומר הרואה את הנולד. מה זה הרואה את הנולד? יש הרבה אנשים שעושים שטויות עד בלי די. בדרך כלל בגיל הנעורים, בן אדם בא, עושה שטויות. חורט על הגוף שלו, עושה קעקועים, עושה דברים.

31:29יש כאלה שמצטרפים, נופלים לסמים, נופלים למיליון דברים קשים. תחשוב בן אדם, צריך הכל לחשוב. תראה את הנולד. מה זה תראה את הנולד? תראה לא רק את היום, את היום הזה, את ה-24 שעות הקרובות, את ההנאה הרגעית שלך. לא רק את זה. את כל החיים, את כל מכלול החיים. בן אדם, אם הוא יראה את הנולד, לא ייכנס לצרות אף פעם. אבל מה? יש כאלה, שהם חושבים שהם רואים את הנולד. הם מפרסמים לך שהם באבות, שהם מקובלים, שהם חוזים בכוכבים. או אני רואה את הנולד. ספרים, היה פעם איזה מישהו אחד, עשה כזה דבר, קרא לכולם, אמר להם, אני יודע העתידות. אני רואה הכל. הגיע לבן אדם אחד, יושב לידו, אומר לו, אתה רואה העתידות? כן. אומר לו, אתה רואה הכל? כן, אני רואה הכל. קם, נתן לו שתי סתירות. אמר לו, מה? מה זה? אמר לו, אם ראית הכל, למה לא ברחת ממני? אתה רואה הכל, אה? שקרן אתה. אין כזה דבר. פה הכוונה היא לראות את הנולד. הכוונה, לא בן אדם שהולך ורואה את הנולד בחדר לידה, או שהוא רואה את העתיד. כשבן אדם חושב, כשאתה מתחיל משהו בחיים, כשאתה מתחיל איזה דבר בחיים, תראה את העתיד, לאן זה יוביל אותך, לאן זה ייקח אותך, לאן זה... עכשיו, לא תמיד בן אדם רואה את הנולד. למה? כי בן אדם נגוע. בן אדם עכשיו רוצה את התאווה שלו, רוצה את הסיגריות, רוצה סמים, רוצה דברים של תינופת אחרים. הוא לא רואה את הנולד. הוא לא רואה.

32:57מה יעזור לו לראות את הנולד? מה שלמדנו לפני כן. אם יש לו חבר טוב או שכן טוב שיכולים לכוון אותו ולהדריך אותו, אז זה יוציא אותו ויראה את הנולד. באמת, בצעטיל קטן, רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב שכל בן אדם צריך לקחת לו איזה חבר טוב לספר לו את החטאים שלו. היום כבר לא נהגו בזה, כי אין היום אנשים בדרגה כזאת שאפשר לספר להם את החטאים. ולמה? כדי שהחבר יוכיח אותו ושפעם הבאה הוא יתבייש לעשות את אותם חטאים. זה לא דרגה של היום. היום אדם לא צריך לספר את החטאים שלו לחבר שלו, כי אולי חבר שלו ילמד ויתקלקל. אבל הדבר הזה, לראות את הנולד, כל פעם בן אדם צריך לחשוב איך יצא לי מזה. היה פעם איזה אדם גנב, גנב, גנב. כשהגיע לרב, אמר לו, תקשיב, אני רוצה לחזור בתשובה, אבל אין לי איך לחזור בתשובה. קשה לי הכל, לשמור את השבתות, לשמור את הכל, לא לגנוב, אין, זו הפרנסה שלי. פרנסה כזאת לא מחליפים. זו פרנסה קלה, אומנות נקייה וקלה. אמרו לו: "מה אני אקבל על עצמי?" אמרו לו: "תקשיב, אם אתה יכול, תקבל על עצמך רק לא לשקר, זהו, רק לא לשקר." אמרו לו: "בסדר." אותו בן אדם הלך, גנב, עשה לזה גניבה. איך שהוא בא לצאת עם הדברים, תופס אותו מישהו. אמר לו: "אה, מה אתה עושה כאן?" אמרו לו: "לא לשקר. מה אתה עושה? מה אתה מסתובב פה ליד הבית שלי?" אז הוא אמר לו: "באתי לגנוב."

34:26אמר לו טוב. אמר לו: וגנבת? אמר לו: כן, הנה גנבתי את זה וגנבתי את זה. אמר לו: ומה עם הנעליים האלה? אמר לו: גם אותם גנבתי. אמר לו: מה, אתה גנב כל הזמן? כן, אני גנב כל הזמן. מה, גם את הגניבה שהייתה לי לפני שבועיים בבית זה אתה גנבת? כן, זה אני גנבתי. תפסו אותו, נתנו לו מכות, השפילו אותו, חקרו אותו. בלגן. מה קרה? לא יכול לשקר. אמר: מילה שלו זה מילה. לא יכול לשקר. אחרי שבוע בא לרב, אמר לו: אתה יכול להחליף לי את זה? אפשר בקבלה אחרת, קשה לי השם. אבל הרב זה היה הרעיון. מהיום אתה תהיה רואה את הנולד. מה זה רואה את הנולד? תחשוב על העתיד. איפה אתה מוביל את עצמך. אם בן אדם לא רואה את הנולד, נכנס לבעיה, לא יודע איך לצאת ממנה. ספרים, היה אחד מהגנבים של העיירה, אחת מהעיירות ברוסיה. שהוא כל הזמן היה בא, גונב פה, גונב שם. הוא אמר, צריך לעשות מכה. פעם לא היו בנקים. כל הכסף היו מפקידים אצל האדם הכי נאמן בקהילה. מי היה? הרב. רב הקהילה. אז הוא אמר, אני צריך לפרוץ לבית של רב הקהילה, ושם לגנוב את הכל. אבל מתי אני אפרוץ? מתי? הוא אמר, כנראה ערב שבת, הרב אוכל הרבה. אם הרב אוכל הרבה, אז הוא יירדם. אז אני אעשה. באמת מגיע בערב שבת,

35:53בא להיכנס לבית, הבית נעול, החלונות נעולים. הוא אמר, מאיפה אני אכנס? מהארובה. הארובה, איפה שיוצא העשן של התנור. אבל מה? אני אכנס כולי עם בגדים ככה? התלכלכו הבגדים, הכל שחרור שם. הוריד את הבגדים, ערום. ירד בארובה. באותו זמן הרב בדיוק למד סודות בתורת הקבלה, על שדים ועל רוחות ועל דברים כאלה שבאים לתיקון אצל הנפטרים. הנפטרים באים לתיקון אצל רבנים גדולים. מתי הם מגיעים? בערב שבת. והרב קורא את זה, והוא יורד. הרב קורא והוא יורד, הרב קורא והוא יורד, פתאום הוא החליק, פח, נפל לתוך הסלון. מהתנור הרב מרים את העיניים, פתאום הוא רואה מולו ערום שחור משחור, וזה בדיוק מה שהוא קרא לפני כן, שהנפטרים באים ערומים. אין להם מצוות, אין להם כיסוי, ושחורים, מהגיהנום שסחפו אותם. אוי, אוי, אוי, הרב נלחץ, הוא אומר לו, אבל אני לא ראוי, אני לא ראוי, מה אתה מגיע אליי? אני לא ראוי. עכשיו הוא לא מבין מה ראוי, לא ראוי, הוא בכלל ציפה לראות הרב ישן. הוא אומר לו, מה ראוי? הוא אומר לו, מה אתה רוצה ממני? תיקון, אני לא יכול לתקן אותך, אני לא ראוי. הוא אומר לו, תקשיב, אני לא רוצה תיקון, אני רוצה לדעת איך יוצאים מפה.

37:17אז הרב אמר לו, תגיד לי איך נכנסת לפה? שאלתי איך תצא? איך נכנסת? למה כשנכנסת לא חשבת איך לצאת? זה מה שרבי שמעון אומר, הרואה את הנולד. אדם שרואה את הנולד, רואה את הדברים, איך לצאת מכל דבר, לא להיכנס למקומות של בעיות, למקומות שהם בלתי הפיכים. אם אדם יראה את הנולד, איך? על ידי זה שגם יהיה לו שכן טוב, יהיה לו חבר טוב, ויהיו לו אנשים שידעו לכוון אותו. הכל יהיה בסדר. הוא ינצל מבעיות בחיים. יש דבר נוסף. הרבה פעמים בן אדם עוסק בתורה, לומד, לומד, לומד, אבל מתייאש. למה? הוא אומר, מה ייצא ממני? לא ייצא ממני כלום. איך אני אהיה? איך אזכה? איך אני, איך אני, איך אני? וזה השטן בא. השטן בא. אחד מהדברים שאחר עשה, היה הולך, זה מובא גם בבבלי במסכת חגיגה, וגם בירושלמי, שהיה הולך ואומר לתינוקות,

38:21הוא היה מציק לתינוקות, עושה כמה דברים, וגם היה אומר להם, מגלה להם מה יצא מהם בעתיד. זאת אומרת, אומר לך: אתה תהיה סנדלר, אתה פחח, אתה זה, אתה זה. מה, שווה לכם ישר ללמוד? לכו לעבוד. הרס להם את החלום, את העתיד, את הציפייה. אז אם בן אדם יודע ורואה את הנולד כל הזמן, אדם יחשוב על העתיד שלו, אז יש את מה שתוספות במסכת כתובות בדף ס"ג עמוד א' כותבים, שדרך הוא בהולך ללמוד שנעשה אדם גדול. אם בן אדם יראה את הנולד כל הזמן, כשאתה תצא, כן, אתה תצא גדול הדור, אתה תצא יודע התורה, לא מתייאש. אתה תסיים עוד מסכת, תזכה לסיים את כל הש"ס. בן אדם כל הזמן רואה את הנולד, אז ברוחניות הוא לא יתקרר. תדמיין את סיום הש"ס, תדמיין את ההכתרה שלך לרב, תדמיין כל דבר אחר. כשאתה דורש לאלפי אנשים, הדבר הזה בעצם לראות את הנולד, הוא יהיה בסוף, רק צריך קצת את כל הדמיון. נולד זה דבר שלא היה בעולם, ועכשיו נולד. כל דבר... הוא התחיל ממשהו מסוים בנקודה מסוימת. אז גם היום, כשבן אדם יש לו רעיון או דבר, תתחיל בנקודה מסוימת ותראה שהדבר הזה בסוף יוולד ויהיה חיים גדולים ויהיה חיים חדשים וחדשות חדשה. אבל זה הדבר הגדול שבו רבי שמעון בן נתנאל אומר: הרואה אותנו עכשיו, אם כל בן אדם... אנחנו כבר דיברנו, כל בן אדם יראה שהוא השטן, הוא יצר הרע ומלך המוות. ככה הגמרא אומרת בבבא בתרא בדף ט"ז.

39:48הוא יצר הרע, הוא השטן, הוא מלאך המוות. עכשיו, אם כל בן אדם יחשוב בשעה שמגיע אליו היצר הרע, חביבי, תעשה את העבירה הזאת, הוא יראה אותו לא בתור יצר הרע שהוא כזה יפה, מגיע בתור אישה, מגיע בתור ניסיון, מגיע בתור דולר, יש לו הרבה תחפושות היצר הרע. בתור זהב, בתור כסף, בתור מיסיונר, מגיע בכל מיני סיטואציות יפות, בכל מיני תחפושות יפות. אבל אם בן אדם יבוא ויראה את התחפושת הזאת, בתחפושת הידועה של השטן, גולגולת, מלא עיניים, קלשון, דברים מפחידים. אז בן אדם לא יתעסק, לא יקבל עצה מזה. לא רוצה לפגוש אותו בלילה וגם לא ביום. שילך. אבל מה? אנשים לא מפחדים ממלאך המוות. ממי מפחדים? לא מפחדים מיצר הרע, מפחדים ממלאך המוות. אבל זה אותו אחד. יצר הרע, זה השטן, זה מלאך המוות. אתה צריך לפחד ממלאך המוות, מיצר הרע, כמו שאתה מפחד ממלאך המוות. לא, אנשים לא, לא, לא. בן אדם בא, חולם בלילה על איזו עבירה שהוא עשה. הוא לא קם בבוקר ואומר, וואו, חלמתי על מלאך המוות. איזה חלום טוב היה. גנבתי את זה, עשיתי את זה. אבל אם הוא חולם בחלום על משהו מפחיד, וואו, איזה פחד. זה אותו מלאך המוות. מלאך המוות זה יצר הרע, זה השטן. בהתחלה הוא בא אליך בתור יצר הרע, אחר כך הוא עולה ומסתין ומקטרג, אחר כך הוא מלאך המוות. אבל אדם לא רואה את הנולד. אם אדם יראה את הנולד,

41:16אז הוא לא יחטא. זו הסיבה שבא רבי שמעון ואומר, הרואה את הנולד, כי רבי שמעון בן נתנאל השתבח בזה שהוא היה ירא חטא. איך הוא כל כך ירא חטא? איך הוא כל כך מפחד חטא? כי הוא ראה את הגיהינום כל הזמן מולו, הוא ראה את השטן. כשרואים את השטן, כשרואים את המלאכה מה ותפקידו. כל הזמן הוא רואה את הנולד, הוא ידע כן כן מה הדרך. הוא ידע לאן השטן הולך להוביל אותו. עכשיו לא כל אדם, מצליח לראות לאן השטן הולך להוביל אותו. יש גמרא במסכת נדרים בדף ט' עמוד ב', וזה גם בנזיר דף ד' עמוד א'. הגמרא מספרת ששמעון הצדיק אמר: "שמימי לא אכלתי אשם נזיר טמא." אדם שמקבל על עצמו נזירות ונטמא באמצע הזמן של הנזירות - סתם נזירות שלושים יום. אז הוא צריך להביא קורבן. שמעון הצדיק אומר, אף פעם לא אכלתי. למה? כי הקורבן הזה זה קורבן כאילו לא צפוי. כשבן אדם קיבל על עצמו נזירות, הוא לא התכוון לכל כך הרבה זמן. אבל פתאום הוא נטמא, הוא צריך להתחיל הכל מחדש. אז הקורבן שהוא מביא, הוא לא מביא אותו בלב שלם. אז שמעון הצדיק, שהיה כהן, אמר, אני לא הייתי אוכל ממנו חוץ מפעם אחת, שבא אדם אחד נזיר מן הדרום וראיתי שהוא יפה עיניים וטוב רואי, וקבוצותיו סדורות לו תלתלים, שיער יפה.

42:36אמרתי לו, "בני, מה ראית להשחית את זה? ההנאה צריכה להיות מבוקרת. הרי כשהאדם מביא את הקורבן, מורידים לו ומגלחים לו את כל השיער." אמר לי, "סיפר אותו ר' שמעון הצדיק. הייתי לאבא בעירי, הלכתי למלאות מים מן המעיין ונסתכלתי בבבואה שלי. לא היו מראות כל כך מצויות, והסתכלתי בנער. הסתכלתי בבואה שלי ופחז עלי יצרי. הוא ביקש לתורדני מן העולם איך שהוא ראה את הדמות שלי, ראה שאני יפה." התחיל להיכנס לו כל מיני מחשבות של גאווה, של זנות, של דברים כאלה שהוא ידע. הוא ביקש לתורדני מן העולם. אמרתי לו, רשע, למה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך? במישהו שעתיד להיות רימה ותולעה. הוא אמר, ממה אתה? בגוף שלי אתה מתגאה בזה שאני יפה. כל הגוף הזה יהיה רימה ותולעה. כך הוא צעק עלי צערו שלו. העבודה, הוא נשבע גילוח לשמיים. זהו, הכל יהיה גילוח לשמיים, לא ישאיר שום יופי. השיער זה עיקר היופי של האדם. אנחנו רואים לצערנו אצל נשים שהולכות עם פאות נוכריות, פאות נוכריות שהגיעו מהנוכריות. אז יש נשים שהן לא כל כך יפות, והן הולכות עם פאות שנראות בר מינן, מכשילות ומכתיעות את הרבים. אם את רוצה להיות עם בעלך, לשמח אותו, זו מצווה גדולה, אבל לא משתמשים בזה.

44:05משתמשים לצערנו על דברים, ובבית היא לא כל כך נראית טוב, ובחוץ, אז זו בעיה. אז השיער זה עיקר היופי. אז הוא אמר, את השיער הזה, שבא השטן לבוא להפריע לי, בא השטן, לגרום לי את הדבר הזה, אני מגלח לשמיים. אמר לו שמעון הצדיק, כמוך ירבו נזירי נזירות בישראל. נשק לו על ראשו, והתפעל ממנו מאוד, והסכים לאכול מן הקורבן שלו. אמר, זה קורבן קדוש. זה קורבן של נטו קידוש השם. אז אני רוצה להשתתף בסעודת המצווה הזאת, והוא אכל. אבל מה המיוחד באותו נזיר? הוא היה רואה את הנולד. הוא ידע שאם הוא התחיל לשחק עם המשחקים, ועם הגוף שלו, ולהתייפייף ולעשות כך, הוא ילך בעצת יצרו. הוא לא יחזיק מעמד. ההצהרה ממש ביקשה לתורדני מן העולם. יש דבר נוסף, סיפור יפה, הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ'. הוא היה הרב של הרב קניבסקי, הרב חיים קניבסקי. אז אחד מרבותיו, כשהרב קניבסקי היה צעיר, יום אחד באו אליו, היה לו בית ישן מאוד, באו אליו ואמרו לו, כבוד הרב, השלט שכתוב את שם המשפחה ליפקוביץ' על הדלת, השלט,

45:19הוא התיישן ודהוי. אולי נקנה לרב איזה שלט יפה, חדש, מתנה עלינו. שם יפה, ליפקוביץ', ידעו איפה הרב גר. אז הוא אמר להם: "אין לי מספיק כסף בשביל זה." הם אומרים לו: "מה זאת אומרת? אנחנו נותנים לך מתנה!" הוא עונה: "לא, לא, אין לי מספיק כסף." הרב, אתה לא צריך לשלם, מתנה מתנה. מה אתה רוצה? אתה יודע מה? אתה רוצה לשלם 20 שקל? כמה עולה שלט לדלת?" אמר להם: "לא, אתם לא הבנתם הרי." כשתשימו את השלט היפה על הדלת, אני אכנס, אני אראה, או, שלט כזה יפה. אבל הדלת כולה מקולפת, כולה מעץ, ישנה, פירורים. זה לא מתאים. אז חייבים להחליף דלת. השלט יפה, הדלת יפה. אמר, בסדר, אחרי שנחליף את הדלת, איך שאני אפתח את הדלת, אני בא להיכנס, וואי, זה ריצוף על הפנים. הכל שבור, הכל עבר, הכל חולות בין הסדקים. אהה... צריך להחליף ריצוף. אם החלפנו ריצוף, מה, נשאיר את המטבח ככה? מה עם ארונות המטבח? ועם ארונות המטבח, מה עם צביעה לכל הבית? אמרתי לכם שאין לי כסף בשביל זה. הוא אמר לרב, "איך נסחבת מהמשלט?" אמר להם: "כן. איזהו חכם הרואה את הנולד?" זו הדרך של היצר הרע. היום אומר לו לעשות כך, מחר הוא אומר לעשות כך, עד שאומר לו: "לך ועבוד עבודה זרה." מה זאת אומרת? הדרך של היצר הרע, כשהוא בא לאדם, בהתחלה מה הוא מתחיל איתו? בקטנות. זה שלט קטן.

46:49לא משהו מציני, אבל בסוף הוא בא ואומר: "פרק את כל הבית, תעשה את כל דבר." הגמרא בשבת נותנת לזה דוגמה בדף ק"ה עמוד ב'. הגמרא אומרת: "המקרע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו, והמפסיד מעותיו בחמתו - יהיה בעיניך כעובד עבודה זרה." אדם קורע בגדים מרוב הצבים או שובר כלים או זורק את הכסף שלו, יהיה בעיניך כעובד עבודה זרה. כל זה מרוב הצבים, שכך אומנותו של יצר הרע. היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו לך ועבוד עבודה זרה, והוא הולך ועובד. אומר השטן, יש לו שלב שלב, יש לו תכנון. הוא לא בא ישר ואומר לכל הקהילה להתנצר, לא. בהתחלה הוא בא עם הרצאות קצת, רק מוטיבציה, משמעות החיים, דברים קלים. אבל מה המטרה שלו? לגמור את הכל, לקחת את כולם. בהתחלה הוא רואה כאילו מגיע בצורות כאלה יפות. אבל המטרה שלו לבוא, לקחת ולעבוד עבודה זרה. ממה הוא מתחיל? מכעס! או תכעס, מה זה בשבילך כעס? תכעס, עזבנו אותך, מה? תהיה גבר, תכעס. תראה להם שלא יעשו לך שוב, שלא יעשו עוד פעם, שלא יעשו, שלא יעשו. אז זה הדבר, זה גם הגמרא בנדה דף.

48:10מתגמרא למוד בית אומרת את זה על עניינים של צניעות, שאם בן אדם מתחיל בדבר אחד, בסוף בן אדם מפרק את כל החבילה. זה יסוד שבא רבי שמעון ואומר: "אני ערך את, אני מכיר את הדבר הזה. תראה את הנולד ותראה שאתה פשוט תפחד לכתוב." כי כבר הסברנו ואמרנו שחז"ל אמרו: "כל העובר עבירה, רוח שטות נכנס בו." מה היא רוח שטות? שוטה לא רואה את הנולד, כי חכם רואה את הנולד. שוטה לא רואה את הנולד. אם הוא היה רואה את הנולד, אולי הוא לא היה עושה את העבודה הזאת. רבי אלעזר בן ערך, הוא היה גדול התלמידים, שהוא מכריע את כולם, כולל את רבי אלעזר בן עזריה. בא רבי אלעזר בן ערך, אומר לב טוב. מה המיוחד בלב טוב? יש אנשים שאומרים, או אני יש לי לב טוב. אתה אומר לו, למה אתה לא שומר שבת? הוא אומר, העיקר הלב. העיקר הלב. זה לא מדויק. איך אנחנו יודעים שיש לך לב טוב? פרה, אנחנו יודעים אם יש לה לב טוב או לא. שים על המנגל, צולים אותו, או זה לב טוב, זה לב משובח. אבל איך יכול להיות שלך יש לב טוב? היטלר יבוא ויספר לך כמה לב טוב יש לו. היה להיטלר לב טוב. אבל למי? לעופר יעלים. יש תמונה איך הוא מאכיל עופר יעלים. איזה צבי קטן. ברחמים! ברחמים גדולים. הגאון רבי אלחנן וסרמן, לפני השואה, לפני שהתחילה השואה,

49:33אז הוא עבר בגרמניה, והוא ראה איזו אישה אריסטוקרטית הולכת ומנשקת כלב. אז הוא אמר להם את הפסוק בהושע פרק י"ג פסוק ב', הם אומרים זובחי אדם עגלים ישקון. הוא אומר, במקום הזה עוד ישחטו בני אדם. אמרו לו, הרב, מה בגלל שהיא מנשקת כלב? אמר לו, את כל מידת הרחמים שלהם הם מפנים לבעלי חיים. לא יישאר להם מידת רחמים לבני אדם. הם מנשקים כלבים, זה הופך את האדם לגלם משכון. עכשיו, אם האדם אומר לך, יש לי לב טוב, אני רחמן, במה מתבטאים הרחמים שלך? במה מתבטא הלב הטוב שלך? אם אתה מרחם על הבריאות ויש לך לב טוב, במה הלב הטוב מתבטא? וזה שאתה אמרת, עושה טוב לאחרים. עכשיו, אם בן אדם... יודע את הסוד של עם ישראל, שכל עם ישראל בעצם הם ערבים זה לזה, כמו שמובא במדרש. זה כמו ספינה אחת שכולם נמצאים בה, והוא אחד מחליט לקדוח ולעשות לו בריכה באמצע החדר. הלו, אתה קודח? מה אכפת לכם? שילמתי כרטיס, זו ספינה שלי כמו שלכם, בתי שלי, מה אתה מתערב? מה אתה עושה כפייה דתית? תשב בחור שלך. מה נסביר לו? זו ספינה וכולנו נטבע. הוא לא מבין, אך כשרש בן אדם לו יש לי לב טוב, אבל הוא מחלל שבת.

50:54מה אתה מחלל שבת? אתה יודע שעל ידי חילול שבת הזה אתה מביא גזירות על עם ישראל? עליך, על כולם, על המשפחה? לא יכול להיות שיש לך לב טוב. לא יכול להיות. אבל אני אומר לך, יש לי לב טוב. אין מצב שיש לך לב טוב. כי אם יש לך לב טוב, אתה לא היית כל כך מזיק לעם ישראל. לא היית כל כך נלחם בעם ישראל. אבל מה אני עושה? מעולם לא דיברתי עם אף אחד. מעולם לא עשיתי... אתה עושה עבירות בחדרי חדרים וזה משפיע על כל כלל ישראל. אז זה בא רבי אלעזר בן ערך ואומר: "לב טוב." אמר להם רבי יוחנן בן זכאי: "רואה אני את דברי אלעזר בן ערך, שבכלל דבריו דבריכם. אם אדם יש לו לב טוב, יש לו לב רחב, אז יש לו עין טובה. אם בן אדם יש לו לב טוב, אז על ידי הלב הטוב שיש לו, כולם חברים שלו, כולם חברים טובים. למה? לב טוב, כמו שהסברנו, לא יכול להיות אדם לב טוב ולא הולך בדרך התורה והמצוות, אין כזה דבר. אז אוטומטית, מה הוא עושה עם הלב הטוב הרחב שלו? הוא בא ומזכה את הרבים." ועל ידי זה יש לו גם שכן טוב. וגם הוא רואה את הנולד. למה הוא רואה את הנולד? כי מה הסיבה שיש לך לב טוב, להתיב עם כולם? כיוון שאתה כל הזמן רואה את הדברים הללו. אז כל הדברים הללו כלולים בלב טוב. כשיש לבן אדם לב, שזה העיקר של החיות, ששם כל הרגש, ששם כל החיים של האדם. הלב מפסיק לפעום, כל הגוף מפסיק לפעום. אז,

52:20פה רבי אלעזר מאמר בסדר: אתם אמרתם דברים טובים, עין טובה זה טוב, חבר טוב זה טוב, שכן טוב, רואה את הנולד. אבל איך משיגים אותם? יש כספומט עין טובה, חבר טוב. אומר רבי אלעזר: אם אתה תלך לעיקר, תתחיל להפוך את הלב שלך, אז אתה תוכל לזכות לכל השאר, לכל הדברים האלה. איך תזכה, נגיד, לחבר טוב? אז אדם שיש לו לב טוב, הכתוב אומר, כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם. זה אומר, אם אדם אוהב את הסביבה, אדם משפיע עליהם שפע, מקבל מהם חזרה. זה מה שכתוב במשלי פרק כ"ז פסוק י"ט. כמים הפנים לפנים. כמו שבן אדם מסתכל על מים, הוא רואה את הבבואה שלו, כן לב האדם לאדם. וזה דווקא כשזה הדבר אמיתי. אז אם בן אדם יש לו לב טוב, הוא מטיב לכולם, הוא יקבל חזרה על ידי איזו עסקה. אם יש לו לב טוב, בוודאי שיש לו עין טובה. יש לו לב רחב. אם יש לו לב טוב, יש לו גם חבר טוב. יש לו גם שכן טוב, כמו שאמרנו. וגם כמובן הוא רואה את הנולד, כיוון שהוא נזהר מלהחטיא. הכתוב ביחזקאל אומר, פרק ל"ו פסוק כ"ו: "ונתתי לכם לב אחד, ורוח חדשה אתן בקרבכם, והסרתי את לב האבן מבשרכם, ונתתי לכם לב בשר". הקב"ה אומר, לפעמים יש לאדם לב של אבן. ישר.

53:49יש אנשים עם לב של אבן, ויש אבנים עם לב אדם. יש שיח כזה, אחד מהזמרים עשה על האבנים של ירושלים, שפה האבנים הן עם לב אדם. אנשים יש להם לב של אבן, לא מתרגשים, לא כלום, קשים. אבל יש אבנים עם רגש, עם היסטוריה, עם חתיכת היסטוריה מעם ישראל. אז פה הוא בא ואומר לך, לב טוב, מה זה לב טוב? לב שהוא מאבן הוא לא לב. ונתתי להם לב בשר, לב עם רגש. זה גם הובא עוד פעם ביחזקאל. ועשיתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר בפרק ל"ו פסוק כ"ו וביחזקאל פרק מ"ד הוא מתלונן על אלו שמביאים בני נכר ערלי לב. אותו דבר גם במ"ד: כל בני נכר ערלי לב וערלי בשר לא יבוא אל מקדשי. הכוונה לאלו שמכסים את הלב שלהם - אין להם לב, יש להם כיסוי על הלב, אטימה על הלב. בא רבי אלעזר ואומר: אם יש לך לב טוב, לב בלי כיסוי, לב ותומתו בלי כיסוי, וזה לב מבשר, לא לב של אבן. ואתה שומע, שומע את דרך התורה, כי כבר אמרנו, לא יכול להיות שיש לבן אדם לב טוב אם הוא לא הולך בדרך התורה, אז אתה תזכה ממילא לכל הדברים הללו. אם תשים לב, רבי אלעזר בן ערך מה אמר? השבח שלו היה מעיין המתגבר. מה זה מעיין המתגבר? הוא לא נעצר בדבר.

55:06דבר מביא לדבר, דבר מביא לדבר, זה מה שהוא אמר להם. אם יש לכם לב טוב, זה כמו מעיין המתגבר, זה יוביל את הכל כבר. זה יוביל את השכן הטוב, את החבר הטוב, את העין הטובה, את הרואה את הנולד הכל. זה היסוד של מעיין המתגבר. כל אדם ואדם, אם הוא רוצה ללכת בעקבות רבותינו בדרך הישרה שהדבק באדם, שילמד את הדברים הפשוטים. שיתחיל כמו שרבי אלעזר בן ערך אמר: בלב טוב במילא יהיה לו עין טובה, יהיה לו חבר טוב, יהיה לו שכן טוב. וכמובן, הכי חשוב זה לראות את הנולד. אם זה בעניינים של מצוות ועבירות, אם זה במריבה, בשלום בית, בכל דבר - אל תתחיל את דבר בבעיה שאתה לא תוכל לצאת ממנה. הקב"ה יזכה אותנו שנזכה להגיד תורה ולהאדירה, וללכת בדרכיו ולעשות רצונו כרצונו. אמן.