ביטחון ואמונה הרב אפרים כחלון

0:12דיברנו כמה וכמה פעמים על אמונה, על ביטחון, אבל כמה שנדבר על זה, אף פעם זה לא יספיק. ולמה? יש חידוש של ה"נועם אלימלך", רבי אלימלך מליז'נסק, הקודש קודשים. רק כדי לדעת מיהו היה, הקדוש הזה, יכלה הזמן והם לא יכלו. זאת אומרת, הסיפורים עליו, הקדושה שלו, הכוח שלו, אי אפשר להאמין מה הוא היה. אז רק נספר סיפור קצר יחסית עליו. היה בן אדם אחד, חסיד, שהחסיד הזה אחר כך סיפר ופרסם את הסיפור, שנולדה לו בת ומגיל שנה הפסיקה לגדול. גיל שלוש, גיל ארבע, גיל חמש, גיל שש, הילדה לא גדלה. כמה שהולכים לרופאים, מוציאים כספים, שום דבר, הילדה לא גדלה.

1:12היא כבר הגיעה לבת מצווה והיא נראית כמו ילדה בת שנתיים. הוא לא היה מהחסידים, אבל הוא שמע שיש את רבי אלימלך. אשתו כל הזמן אמרה לו, תיקח אותה, תיקח אותה לרבי אלימלך, עושה ניסים, עושה ישועות גדולות, עושה נפלאות, שיחיה את הילדה. זה פיקוח נפש. כמה אנחנו עוד נוכל לסבול את הצער הזה? כמה עוד אנחנו נוכל לסבול את כל העוגמת נפש הזאת? הילדה לא גודלת, הילדה לא גודלת. והוא כל פעם היה מתחמק, כל פעם הוא היה מתחמק. תראי, אני לא חסיד שלו, מי אמר שזה יעזור, מי אמר שזה יצליח, מי אמר, מי אמר, מי אמר. כל הדברים הללו גרמו לעיכוב הליכתו לרבי אלימלך מליז'נסק. ואכן, אחרי שכנועים אינסופיים, אחרי טרחה גדולה, סוף סוף הוא הסכים ללכת לרבי אלימלך מליז'נסק. נסע בעגלה ימים ולילות עד שהגיע לליז'נסק. איך שהגיע לשם, רבי אלימלך בדיוק באותו זמן לא היה בבית.

2:31אז הוא נכנס, חיפש את הרב, הרב לא היה, אז הוא מצא באחד החדרים איזו מיטה, שם את הילדה שם על המיטה. זה היה בדיוק מיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק. וידעו שאסור להתקרב למיטה שלו. וודאי לא אישה. לא משנה, ילדה, לא ילדה. איך שרבי אלימלך מליז'נסק נכנס לחדר שלו, מה הוא רואה? ילדה שוכבת לו על המיטה. הילדה הזאת כבר הייתה בת 16, אומנם היא נראתה בת ארבע, לא יכולה ללכת, בקושי יכולה לדבר, לא מתפתחת. איך שהוא ראה אותה הוא צעק עליה, "חצופה, תרדי מהמיטה!" פתאום האבא עומד בצד, רואה הילדה שלו, שלא יכולה ללכת, נעמדת, היא יורדת מהמיטה. אבל אחרי שהגיעה לרצפה, נפלה עוד פעם כמו תינוקת. ואז האבא התחיל לבכות, אמר לו, רבי קדוש, בבקשה תעזור לי, מה קרה? מול הילדה הזאת, הילדה הזאת היא בבעיה קשה, היא לא גדלה וזה וזה. סיפר לו את כל הסיפור. רבי אלימלך אמר לו, אל תדאג, הכל יהיה בסדר. תעמיד את הילדה ככה ליד הקיר, לידו, יד שמאל, שם את היד מעל הראש שלה והתחיל להגביע את היד.

3:42כמה שהוא מגביה את היד, הילדה מתחילה לגדול ולגדול ולגדול ולגדול ולגדול ולגדול ולגדול, ורבי אלימלך עם היד שלו כביכול מגביה אותה עד שהאדם רואה את הילדה שלו גוברת ומתפתחת. נהיה לה צורה של אישה, אבל הגובה שלה מתחיל לגבור, ואז הוא צעק: "רבי אלימלך, די, די, עוד מעט היא לא תעבור בפתח!" נבהל מאוד, לקח את הילדה, בא לצאת איתה. פתאום רבי אלימלך אומר לו, רגע רגע, מה עם שידוך? מה עם שידוך בשבילה? הוא אומר, הרבי, איזה שידוך? לפני רגע כבר התפללתי שהיא תמות, מה שידוך? מרוב כמה היא סובלת, עכשיו אעמיד לה שידוך? אמר לו, אל תדאג, בבוא העת, עוד כמה חודשים, היא כבר בת 16, 17, צריך לדאוג לה לחיתון, לחתונה.

4:43בבוא העת, אז אם צריך, צריך לחתן אותה, ואתה צריך לתת סכום כסף. אז אמר לו, מאיפה תביא? אמר לו, השם יעזור. השם יעזור. אמר לו, אל תהיה בטלן. אתה אומר, השם יעזור? אתה לא באמת מתכוון לזה. אתה צריך 300 דינרי זהב לחתן אותה. עוד כמה חודשים יבוא מישהו ויתן לך 300 דינרי זהב. בקיצור, זה מה שהיה שם, הסוף שלו. והילדה הזאת הייתה מפורסמת בתור הילדה כביכול שרבי אלימלך הוא זה שגידל אותה, הוא זה שהגדיל אותה. ממש, זה היה כוח מיוחד, כוח כוח מיוחד. אתה צריך 300 דינרי זהב לחתן אותה. עוד כמה חודשים יבוא מישהו וייתן לך 300 דינרי זהב. בקיצור, זה מה שהיה שם, הסוף שלו. והילדה הזאת הייתה מפורסמת בתור הילדה כביכול שרבי אלימלך הוא זה שגידל אותה, הוא זה שהגדיל אותה. ממש, זה היה כוח מיוחד, כוח, כוח מיוחד. וזה חשוב מאוד שכשמדברים על צדיקים צריך לדעת על מי אנחנו מדברים. לעולם יאמר אדם, כשבן אדם אומר שמועה מפי מישהו, אז יראה שהוא בעל השמועה עומד כנגדו. למה? על ידי זה בן אדם יותר יאריך...

6:01את מה שנאמר אתה יודע מה אומרים, אבל אתה לא יודע מי אומר. אם אתה יודע מי אומר, אז לכן חשוב כל פעם שמזכירים שם של רב, צריך לבוא ולספר עליו איזה סיפור. צריך לבוא ולספר על הרב איזה דבר כדי שאנשים יכירו וידעו על מי אנחנו מדברים. אז פה התחלנו על רבי אלימלך, סיפרנו סיפור אחד על הסיפור הזה. אותו בן אדם שסיפר את זה, החסידים של רבי אלימלך לא האמינו לו על הסיפור. אמרו לו: "לא יכול להיות שרבי אלימלך ישים את היד שלו על ראש של ילדה, אפילו זרה, במיוחד שהייתה בת 16, גדולה. לא יכול להיות." אמר להם: "אם לא שמתם לב, אמרתי שהוא שם את יד שמאל." אמרו לו: "מה יש ביד שמאל?" אמר: "בשביל זה עוד סיפור. פעם אחת רבי אלימלך ראה ש..." החסידים של רבי אלימלך לא האמינו לו על הסיפור. אמרו לו, "לא יכול להיות שרבי אלימלך ישים את היד שלו על ראש של ילדה, אפילו זרה, במיוחד כשהייתה בת 16, גדולה. לא יכול להיות." אמר להם, "אם לא שמתם לב, אמרתי שהוא שם את יד שמאל." אמרו לו, "מה יש ביד שמאל?" אמר, "בשביל זה עוד סיפור. פעם אחת רבי אלימלך ראה ש..." אחד מהילדים של המשפחה שלו הרב אלימלך ראה את אחת מבנות המשפחה שהילד שלה.

7:19מרביץ לקחה ב... ילד קטן בן שנה. עושה לקחה כזה כמו משחק של ילדים. אז הוא אמר לה מה את נותנת לו שהרביץ לך? אסור לילד להכות. הוא אמר לה מה הוא ילד קטן? למה אתה בגיל שנה לא עשית את זה לאמא שלך? הוא נבהל. הוא נזכר שהוא עשה. באותה שנייה הוא חשב לרגע ונזכר שעם יד שמאל שלו הוא הכה את אמא שלו כשהוא היה קטן. הוא הלך לשם, היה שם תנור מברזל. ...והניח את היד שלו על התנור הבוער כן עד שכל היד שלו נשרפה עד שנעשתה שחורה. תיקון לעוון שהוא הכה את אמא שלו. אז אותו יהודי אמר: "אמרתי לכם שהוא לקח את יד שמאל שלו. יד שמאל שלו מאז אותו היום הייתה משותקת. יד שמאל שלו הייתה בתחושה. את היד הזאת הוא שם על הילדה. זו לא היד הרגילה. אני אמרתי שהיד הזאת הכוח שלה יכול להיות אפילו יותר מיד ימין." כי היד הזאת היא בעצם קיבלה, כביכול, את העונש בעולם הזה.

8:27בדרגות. אז זה רבי אלימלך, אפשר להבין מי הוא היה. קודש קודשים, קודש קודשים. רבי זושא, שמינה פה לאח שלו, פעם אחת אישה אחת הגיעה אליו, אמרה לה שהיא לא מוצאת את בעלה. אמר לה, חכי רגע, נכון, הוא לא נמצא פה באזור, עד הים הוא לא נמצא, אבל אני לא יכול לראות מאחורי הים. לכי לאח שלי, רבי אלימלך, הוא יראה כבר מאחורי הים. הלכה אליו ואמר לה בדיוק איפה הוא נמצא. זה מלאכים, שרפי מעלה. אפשר להבין את הקדושה שלהם. אז נועם אלימלך, הספר הקדוש הזה, בפרשת נח הוא כותב שבכל דור יש מצווה אחת שזה התיקון של כל הדור. למשל, הוא כותב שהמצווה שהייתה באותו הדור שלו, של רבי אלימלך, הייתה מצוות ציצית. זה התיקון של הדור, זה השורש של הדור, זו המצווה שהכי צריך להקפיד. אז רבי דוד אבוחצירא שיחיה שלח למרן הרב שטיינמן זכר צדיק לברכה מכתב ושאל אותו: "כבוד הרב, תגיד לי, אחרי שהרבי מלך מליז'נסק כותב כזה דבר, מה התיקון של הדור שלנו? מה המצווה? מה?" אמר לו רבי דוד: "הדור שלנו התיקון שלו, הייחוד שלו, המצווה שאנחנו הכי צריכים להתחזק..."

9:51זה ביטחון בהשם ולא לבטוח כלל בבשר ודם. כך חינכו גדולי הדור. זה אומר שהיום עיקר התיקון של האדם לא להיות בטוח ותלוי אפילו שנייה אחת ביד בשר ודם. לסלק מעצמו כל רגש, כל מחשבה, כל התבוננות, כל הרהור, כל נדנוד מחשבה, שיש אולי מישהו, בשר ודם, שהוא תלוי בו. לא משנה מי. חבר, אבא, אמא, אח, אחות. רק בקדוש ברוך הוא. זה התיקון של הדור. ומרן הרב שטיינמן, אי אפשר להבין את ההנהגה שלו, בלי ה... ההקדמה הזאת שזה ההוראה שלו לדור. רבנו יונה בספר משלי פרק ג' פסוק ו' כותב "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך". כך אומר הכתוב, אומר שלמה המלך, בכל דרכיך אתה צריך לדעת את הקדוש ברוך הוא, והוא יישר אורחותיך, אומר רבנו יונה.

11:04בכל דרכיך דעהו, הכוונה שבכל עניין ועניין אדם צריך לבוא ולדעת שהכל מהקדוש ברוך הוא. מה שאנשים אומרים, "תראה רק דבר גדול, דבר גדול זה באמת הקדוש ברוך הוא, בסדר, פרנסה, בריאות," אבל מה, גם בשביל אוכל, גם בשביל שתייה עכשיו, כן. הוסיף על זה הרב שמן ואמר: האדם שחושב שהקדוש ברוך הוא רק בשביל דברים גדולים ולא דברים קטנים, הוא אפיקורוס. אמר פעם לאחד התלמידים שלו: "התפללת היום? כן. התפללת שיהיה לך ארוחת ערב אוכל טעים שאתה אוהב?" אמר לו: "לא." אמר לו: "למה?" אמר: "כי אולי אתה חושב שאת אלוקים לא מעניין הארוחת ערב שלך." אז התלמיד הזה שאל אותו: "אמר לו הרב, תגיד לי מה, אנחנו צריכים לפטפט עם הקדוש ברוך הוא כמו איזו סבתא?" ככה הוא התבטא. אמר לו הרבה יותר מסבתא. סבתא מפטפטים איתה פעמיים בשבוע. עם אלוקים כל רגע וכל שנייה אתה צריך לדבר איתו. באמת זה היה דרכו של החפץ חיים. לפני שהוא היה עולה מדרגות, היה אומר: "ריבונו של עולם, תן לי כוח לעלות המדרגות." עולה מדרגה, "תודה רבה ריבונו של עולם." תודה רבה, עוד מדרגה. כל הנשמה תהלל יה, אומרים חז"ל, על כל נשימה ונשימה תן לו הודיה. תודה רבה ריבונו של עולם על הנשימה.

12:27תודה רבה על הנשימה. ככה כל היום אתה צריך לעשות. אבל מה? אתה צריך לעשות עוד דברים. אז אנחנו בחיסרון גדול, הקדוש ברוך הוא. ואם בן אדם מבין שהכל מגיע מהקדוש ברוך הוא, זה בכל דרכיך דעהו. במילא הוא יהיה אשר רוחך, הקדוש ברוך הוא ידאג לכל הדברים שלך. וגם אדם ידע לא לעשות עבירות. הגיע פעם איזה אברך אחד שיש לו 17 ילדים. בלי עין הרע. 17 ילדים. טוב ילדים. מה הגיע איתו? הגיע איתו לדין תורה עם המחותן שלו. המחותן שלו היה יהודי שיש לו בן יחיד, תלמיד חכם, שרצה לחתן את הבן שלו. בדרך כלל מה שהיה מקובל, בחור שהוא תלמיד חכם, אז שההורים התחייבו לדירה. אצל אשכנזים זה מקובל מאוד, עד כדי כך שלפעמים אפילו אם מישהו לא נותן דירה, סיפור שלם. וזה דווקא הם מוציאים בחור בן תורה. למה? כי כשאתה בן תורה, שעל הפרנסה לא יהיה עליך, איך אומרת הגמרא בקידושין, פרק ראשון, "ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה?" אז מחפשים לו דירה. אז באמת, בתנאים, באו לדבר על דירה.

13:41הייתה בעיה. למה? בדרך כלל מי נותן את הדירה? אתה רוצה את החתן, אז תביא דירה. אבל הבעיה שהאבא של הכלה, אברך, תפרן מארץ התפרנים, יש לו 17 ילדים ומכניס 1,500 שקל בחודש. זהו. אז הוא אמר לו, תראה, אני לא יכול להביא לך דירה. אתה עובד, אתה בן אדם שעובד, יש לך בן יחיד. אולי הפעם נעשה הפוך, אתה תיתן. אמר לו, אני לא מוכן, מה פתאום? אתה רוצה את הבן שלי לתן דירה? אמר לו, בוא נלך לדין תורה אצל הרב שטיינמן. הרב שטיינמן חשב לרגע ואמר, הדירה תתחלק כך: רבע יביא אבא של החתן, זה שעובד, ושלושת רבעי יביא האברך עם שבעה עשר הילדים. האברך הזה נבהל, אמר לו, הרב, אני אברך, כן? אלף חמש מאות שקל, לא דולר אפילו. שקל לשבעה עשר ילדים. אמר לו, כן. אמר לו, הרב, אין בעיה, אמרת אני אעשה, אבל רק מאיפה? אין. אמר לו, תראה, אתה תלמיד חכם, ותלמידי חכמים, אלו שלומדים תורה.

15:03יש להם ניסים מיוחדים מהשמיים, הם מאוכלי אמן, אין להם חיסרון אף פעם. הם לא הולכים על פי הטבע. אז אם אתה לא על פי הטבע, מה אכפת לך שאלוקים ישלם לך שלושת רבעי דירה? אבל מה? גם הצעד של החתן צריך להשתתף. אבל הוא עובד. הוא עובד על פי הטבע, רבע דירה בשבילו זה כבר הרבה. לכן אתה שחי בנס, שלושת רבעי דירה תשלם. כי זה נס, זה על הקב"ה. הוא על פי הטבע רבע דירה. הוא יצא מבולבל כולו, באמת. תוך כמה ימים פתאום אנשים שופכים עליו כספים מכל הכיוונים. שילם שלושת רבעי דירה. באופן כללי זה לא היה ההנהגה של הרב שטיינמן כל הזמן לבקש דירות. יש כמה שידוכים שהוא אמר לא לבקש כלום וכן הלאה וכן הלאה. אבל הוא ידע שכשאתה לומד תורה, כשאתה לומד תורה אז יש לך הנהגה מיוחדת. אין לך הנהגה של

16:03הנהגה רק על פי הטבע. יש לך הנהגה שהיא מעל ומעבר לכל דמיון. זה לא רק זה. זה גם כל אדם שעוסק במצוות, בזיכוי הרבים, גמילות חסדים, זה לא הנהגה של הטבע. לפעמים אדם חושב, איפה יהיה לי כסף? אל תחשוש. אם זה תורה, חז"ל במכילתא דרבי ישמעאל פרשת בשלח, מובא בעוד כמה מקומות, רבי שמעון בן יוחאי אומר: לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן. רק אלו שאכלו את המן. אז יש בזה הרבה פירושים. מה הפירוש אוכלי המן? אוכלי המן זה הבן אדם שלא טרוד בפרנסה. אתה אוכל את המן מהשמיים, יורד לך אוכל מהשמיים. אז הביוך שלא נתנה תורה לו לא יכלי אמן זה בן אדם שלא מתורה. הקדוש ברוך הוא דואג לו, ירד לך מן מהשמיים. אמר לו הרב שטיינמן, מן זה אוכל מהשמיים, אתה לא צריך אוכל כי אוכל יש לך, אבל דולרים ירדו לך מהשמיים, מה אתה דואג? ככה היה זה הכוח והאמונה, הפוך, הפוך מהמחשבה, הפוך מה שנראה לי. מה, בן אדם אין לו? אין כזה דבר אין לו. עברך יש לו הכל, עברך הבורא עולם הוא אבא שלו, הוא מחתן אותו, הוא זה שנותן לו.

17:35ולכן ההנהגה שלו פעם אחת. בן אדם אחד הגיע אליו ואמר לו: "תראה, רב, האם לחסוך? האם לחסוך לחתן את הילדות שלי?" אמר לו: "בכמה הם?" אמר: "אחת בת שמונה." אחי הגדולה שלי בת שמונה, אמר לו, ומאיפה תחסוך? אתה עוברי, מה זה תחסוך? אמר לו, ידוע לנו, שים לה 100 שקל בצד. אמר לו, עזוב, הקב"ה יעזור לך. אם אתה רוצה בכל אופן לעשות השתדלות, אולי שלוש שנים לפני החתונה, תשים קצת בצד. אמר לו, אבל מה זה יעזור? 100 שקל כל חודש, שלוש שנים? יש לי 1200 בשנה? יש לי 3600 בשלוש שנים? לשמלה קלה זה לא יספיק. מה אני אעשה? מעולה, זה אל תשים. מעולה, איך אני אחתן? הוא אומר לה, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, התפקיד שלו גם לחתן את הילדים. מה אתה דואג? מה אתה דואג? ובשם רבי חנוך וסרמן אומרים שכמו שכל מזונותיו של אדם כתובים לו מראש השנה, חוץ מההוצאות תלמוד תורה, שבתות, ראשי חודשים וימים טובים, שזה הוצאות מצווה, אותו דבר נאמר לגבי הוצאות של שידוכים של הילדים. זה לא בכלל התקציב, זה הכל מהקדוש ברוך הוא. אז אם אתה בוטח בקדוש ברוך הוא ומאמין בקדוש ברוך הוא, אתה תקבל. לא צריך לחסוך. אל תדאג, יגיע הרגע.

18:45הקדוש ברוך הוא ישלם. אני אמרתי את זה מדעתי לגבי משהו אחר. יש לפעמים אישה שאומרת, וואו וואו, יש מבצע בחנות. וואו, מבצע מבצע! מה מבצע? 14 חבילות טיטולים. תקני, כן? ויהיה לך הוזלה של 5 שקלים לחבילה. את אומרת רגע, 14 אני לא צריכה. אבל את יודעת מה, ככה זה חישובים: אולי שנה הבאה זה יספיק לי וזה וזה וזה. אבל עכשיו את לא צריכה, אז הקדוש ברוך הוא ייתן. עכשיו, הקדוש ברוך הוא לא צריך לתת לך כסף על המבצע הזה שאת צריכה בהמשך. עכשיו מה שאת צריכה, תקני. ההמשך, הקדוש ברוך הוא אז ייתן את מה שצריך. לא צריך מעכשיו לדאוג לעתיד. יש לפעמים מכירה של בגדים מוזלת, האישה אומרת, אתה יודע מה, אני אקנה מעכשיו לשנה הבאה. למה? אז בורא עולם ייתן. אז הקדוש ברוך הוא ייתן. ברוך הוא נותן חיים, הקדוש ברוך הוא נותן את מה שצריך. לא, מעכשיו אני אקנה לשנה הבאה. זה לא מחשבה נכונה, כמו שלמדנו. אז זה הדבר הגדול שמלמד אותנו, הוא מעריך את הרב שמעון. הרב שמעון בעצמו לא רק היה ככה לאחרים; הוא למד בכולל וגם לימד בישיבה, ותשעה חודשים לא הייתה מזכורת. מעולם הוא לא דיבר ולא פנה, עד כדי כך שכל התשעה חודשים אשתו, הרבנית, לא היה לה מה להכין אוכל לשבת.

20:09כל שבת, בתוך חתנים, צעירים, חתן וכלה צעירים, כל שבת היא הייתה הולכת וקונה שני חצילים. שני חצילים. פורסת את החציל, מטגנת אותו קצת בשמן. ביום שישי, זה הכנות לשבת. יום שישי מגיע, חתיכת חלה עם חציל. זו המנה של הדג. אחרי זה, שירים ודברי תורה, עוד חתיכת חלה ועוד חציל. זו המנה של הבשר. אולי גם הייתה לוקחת איזה חציל קטן לקינוח ככה. למחרת, חמין או החציל. במשך תשעה חודשים, חציל ולחם בשבתות וביום חול. מנדר שמי תשעה חודשים. אחרי תשעה חודשים הגיע מנהל הישיבה ורצה לשלם לו את כל המשכורת בבת אחת. אמר לו: "תראה, את הכסף עד עכשיו אני לא צריך. הרי אני חי ואני לא לומד תורה או מלמד בשביל כסף, זה רק בשביל לחיות. ואם אני חי עד עכשיו, אז לא צריך."

21:11אז הוא אמר, "אני מוכן להמשיך ללמד גם בחינם. אתה רואה, הקדוש ברוך הוא עוזר, שולח את הכסף מכל מקום." אז הוא הלך והביא את הצ'ק, המזכורת, לא של תשעה חודשים, לפחות של אותו חודש, לאשתו, הרבנית. היא רצתה לעשות לו הפתעה. ביום שישי הלכה, קנתה דג, קנתה עוף, אחרי שכמעט שנתיים לא טעמו דבר כזה. טוב, הגיע ליל שבת, אמרו "שלום עליכם", עשו קידוש, חתיכת חלה ודג. איזה חידוש! הרב שטיינמן לא דיבר כלום דברי תורה. שירים, מנה שנייה, בשר פה. הרב שטיינמן כבר התפלא, וואו מאיפה זה? אמרה לו ברוך השם, כביסה שלו. קיבלנו את המשכורת הראשונה השנה, מתחילת השנה לא קיבלנו משכורת, אז קניתי לכבוד שבת קודש. אמר לה הרב שטיינמן, תגידי לי הרבנית, האם היה ריח החציל שאכלנו? היא אמרה לו לא. אז הוא אמר לה, מה דעתך שנמשיך ככה? חזרו חזרה למתכונת הרגילה: חלה, חציל כנגד הדג, חציל כנגד הבשר. תשמע, צריך כסף. חציל, עד עכשיו היה לנו לחם, היה לנו שלום. בוא נמשיך על התחיים. אז הוא פעם אחת היה צריך...

22:40למלא תפסים בשביל קופת חולים. בכל קופת חולים שאתה ממלא את התפסים, אתה מצהיר אם אתה עובד או לא עובד, ואיזה מקום עבודה ומה גובה המשכורת. ולפי זה, אם למשל הם רואים שיש לך גובה משכורת נמוך, אז אתה מקבל מהם הטבה. אתה לא צריך לשלם להם דמי חברות גבוהים בקופת חולים, כי סוף כל סוף אין לך כסף כל כך. ואם אתה עשיר גדול, אז אתה יכול לשלם דמי חברות גבוהים. אז הייתה בעיה לרב שטיינמן, למה? כי הוא באמת עובד. אבל הוא מוותר מרצונו על המשכורת. אז כאילו, מה השם עם קופת חולים, שהוא לא לוקח משכורת? הוא לא ידע מה לעשות. אז הוא הלך לחזון איש, אמר לו, כבוד הרב, תראה, קופת חולים, בדרך כלל, מי שלא עובד, כלומר, לא מביא משכורת. אז הם נותנים לו בזול מאוד להיכנס לחברות הזאת של קופת חולים, של כל הטיפולים וכו'. לא משנה שהרב שטיינמן בעצמו כמעט לא הלך לרופאים ורפואות, אולי הוא לקח שום כדור חוץ מאקמול. אבל מה שהיה צריך, כנראה פרוצדורה. אמרו לו, אבל אם אני עכשיו אבוא ואכנס לקופת חולים, אני באמת לא מקבל כסף. אני לא יכול לכתוב להם שאני מקבל.

24:00ובצד שני אני אכתוב להם שאני לא עובד, זה שקר, כאילו מה אתה עובד? הוא אומר מה אני צריך לכתוב להם שאני עובד ולא מקבל כסף? הוא אומר לך זוני שתראה, אם תכתוב להם שאתה עובד ולא מקבל כסף, הם לא יאמינו לך, הם יחשבו שאתה שקרן ואתה גנב, כי אתה רוצה לגנוב, לא לשלם דמי חברות, לכן אני מייעץ לך, אל תכתוב כלום. שיחשבו שאתה לא עובד, לא כתבת שאתה לא עובד, אתה תכתוב כלום ותקנה בולים. פעם זה היה בכל מקום שהיית רוצה לשלם, משרד ממשלתי לשלם, כמו בולים של דואר שאתה משלם על מכתב. פעם היו כך קונים בולים גם בקופת חולים. תקנה בולים כמה שצריך לשלם להם ותקרא אותם. אל תשתמש בהם לעבוד במקום לא בשביל מזכורת, אין מזכורת. פעם אמר הרב שטיינמן לתלמיד שלו, אדם שלא חי ב"בכל דרכיך דעהו". מה קורה כשנהרס לו האוטו? מה קורה כשמתקלקלת לו מכונת הכביסה? מה הוא עושה? הוא צריך להביא טכנאי, או צריך להביא תיקון. הוא אומר, אצלנו בבית נהוג שמתקלקל משהו, אומרים תהילים. האוטובוס יאחר, אומרים תהילים. תפילה!

25:20זה בעצם הכניס את הבן אדם, חביבי, לא, מכונת כביסה מתקלקלת, לא, המחשב מתקלקל, לא, הנעליים שלך נקראות. תפילה לקדוש ברוך הוא, הוא זה שאחראי על הכל. פעם סיפר הרב שטיינמן: יש היום הרבה חתנים שלא רוצים להתחתן בלי ביטחון כלכלי, שיש מאחוריהם איזה 100 אלף דולר. אם אין לך ביטחון כלכלי, לא, לא רוצה, לא רוצה להתחתן. זה נכון. יש בחורים, עד שאתה נותן להם 60, 70, 80 אלף דולר, 100 אלף דולר, לא רוצים להתחתן. איך אני אוכל להיות אחרי החתונה? מאיפה אני אתפרנס? אמר להם הרב שמעון, אני לא התחתנתי עם ביטחון כלכלי. אני התחתנתי עם ביטחון בהשם. כלום, לא היה לי כלום, כלום, כלום. מה עדיף, ביטחון כלכלי או ביטחון בהשם?

26:21ובן אדם שחי בביטחון בהשם, לא משנה לגבי מה. לגבי פרנסה, לגבי ילדים, אפילו לגבי שידוך. פעם מישהו שאל אותו, אמר לו, כבוד הרב, אני רוצה לצאת לשידוכים. כמה השתדלות אני צריך ביום להשקיע בשביל לחפש שידוך? לדבר, שדכנים, טלפונים. לא להיפגש, להיפגש כמה שצריך. אבל כדי לחפש עד שיגיע לפגישה. הוא אמר לו, תעשה חצי דקה ביום. חצי דקה ביום אתה כבר יוצא ידי חובת השתדלות, זהו. למה? כי מי מחתן אותך? הקדוש ברוך הוא. אז בשביל מה, אתה בא לעזור לו? חצי דקה, נו, שתרגיש מבסוט, עשיתי משהו. לא ישבתי סתם. חצי דקה ביום. כל השאר תלבט. הכוח הזה, המופלא, של ה... יראת שמיים, יראת שמיים של "בכל דרכיך דעהו". בכל שנייה, בכל שנייה, לא משנה מה, יש לך את הקדוש ברוך הוא, כל שנייה, איתו. ובמילא כשבן אדם כל רגע הקדוש ברוך הוא איתו, הוא לא חושש להיכנס לדברים גרנדיוזיים, לדברים גדולים. פעם אחת, היה יהודי אחד שהגיע לרב שטיינמן, ואמר לו שיש בעיה, למה? כי יש הרבה...

27:44בנות שמתחזקות בצפון, וההורים שלהם, המשפחה שלהם, חילונים גמורים, ואף אחד לא רוצה לקבל אותם לסמינרים. הרב שטיינמן ממש הצטער מזה, הוא אמר, אם ככה, גם את רבקה אמנו לא היו מקבלים לסמינר. אבא שלה בתואל, אח שלה לבן הרשע, והבית שלה תמיד קבוע, יש שם סם המוות, לכל מי שלא מוצא חן בעיניהם. ככה כתוב שאליעזר שמו לו סם המוות, והרב שטיינמן אמר בהלצה: "ולא כתוב שהוא היה צריך להזמין במיוחד מהחנות סם המוות, תמיד היה שם סם המוות לכל מי שלא מוצא חן בעיניהם." אז כזה רשע, מי היה מקבל את רבקה לסמינר שלו? אבל שום דבר לא עזר, אז הוא אמר לו: "תקשיב, אתה יהודי, לך תפתח אתה סמינר לבנות." אמר לו: "כבוד הרב, סמינר זה לפחות מיליון דולר, איך אפשר?" זה עשרות, אם לא מאות בנות. זה מורות ולימודים וכיתות ומחשבים ו... איך, איך? במיוחד שיש כאלה שאין להם מה לשלם אפילו את שכר הלימוד הראשוני. ואין להם מה לשלם, לא רק בגלל שהם עניים או עניות, אלא מכיוון שההורים שלהם לא מוכנים לתמוך בהם כי הם מגיעים ממשפחות חילוניות. טוב.

29:03אמר לו הרב שמן, "אל תדאג, השם יעזור, הכל בסדר." תוך כדי, בתור הגבאי שלו, שמע שהרב שמן רוצה לעזור לאיזה מישהו. נכנס איזה יהודי עשיר, הגבאי אמר לו: "אתה רואה, יש פה יהודי שרוצה לפתוח איזה סמינר." סיפר לו את הבעיה. אמר לו, "אני מוכן לתרום לו 48 אלף דולר, אפילו שתרמתי הרבה." 48 אלף דולר אותו יהודי אמר לו, "תקשיב..." 48 אלף דולר לא יספיק. כדי לפתוח, אתה צריך מינימום שיש לך מאחוריך מיליון דולר. אמר לו, זה כמו שתלך לקנות מרצדס, מכונית שעולה כמה מאות אלפים, עשרות אלפי דולרים, עם אלף שקל. אמר לו העשיר, זה מה שאני יכול לתת, מצטער. הגבאי שמע את זה, אמר להם, בוא ניגש לרב. נקשו לרב שטיינמן, אמרו לו, כבוד הרב, הנה, אתה אמרת לו, הנה, יש פה תורם ראשון, אמר שהוא מוכן 48 אלף דולר. נו, ברוך השם. אמר לו, רב, 48 אלף דולר זה לא יספיק. אני צריך מיליון דולר להתחיל. זה כמו שאני אלך, והוא אמר לו את הדוגמה, ויקנה באלף שקל מרצדס. מה הרב שטיינמן שאל אותו? מה זה מרצדס?

30:20אז אמר לו: "מרצדס זו מכונית יקרה שעולה הרבה כסף, עד כמה עשרות אלפי דולרים עם אלף שקל." אמר לו הרב שמן: "איפה זה נמצא?" אמר: "בתל אביב יש מוכרים חנויות כאלה, יש מוסכים שמוכרים." אמר לו: "אז קח אלף שקל ולך תקנה משם מכונית." מה הפירוש? מה הוא אמר לו? אמר לו: "לא קונים מכונית או כל דבר אחר, כוונה ברוחניות." שיש לך את כל הכסף, תתחיל. הבן אדם ב-48 אלף דולר במקום מיליון דולר התחיל, והמוסד קיים עד היום. עשרות ומאות בנות צדקניות יצאו מהמוסד הזה. יש לך קצת כסף ביד? קדימה! הרב מפונוביז' חמיו אמר עליו שכשיש לו כסף לקנות עגלה מלאה תבן, קצת קש, תבן, כמה זה עולה? עשר מטבעות, הוא כבר חושב לבנות בניין.

31:23זה בעבודת השם. זה בעבודת השם. תיכנס, התחייב, השם יעזור, הוא ישלם, מה אתה דואג? זו הסיבה שאמר הרב יפונובי שוורץ כל כך חזק. כתוב, את יהודה, אמרנו את זה כבר פעם, שלח לפניו גושנה. למה יעקב שלח את יהודה לפתוח לו בית תלמוד? ככה רש"י אומר. למה לא שלח את יוסף, את לוי, את יששכר, את תלמידי חכמים, למה פתאום? את זבולון שהוא התורם הראשי. הוא אמר, כיוון שֶיְשִיבָה פותחים רק עם אחד שיודע להתחייב, אפילו שהוא לא יודע איך לְכַסוֹת. הוא אומר, יהודה התחייב להחזיר את בנימין בכל מצב, אפילו שהוא לא יודע איך לְכַסוֹת. הוא ראה שיש בן אדם שברוחניות מוכן לקחת על עצמו על הכתפיים, לא יודע איך אני, אני קופץ למים, ה' יעזור. זה מתאים לו לפתוח ישיבה. זה ראש ישיבה אמיתי. זו רוחניות. אז הכוח הזה ויראת שמיים שיש לאדם בכל דרך אחרת שהוא הולך, הוא מבין שאין לו מה לפחד. אני לוקח דברים מהבורא עולם. אתה תשלם, בורא עולם. אתה תיקח, אתה תעשה את הכל. הכוח הזה של ההתבוננות שהקדוש ברוך הוא נותן לאדם, ואתה לא עושה בעצם כלום.

32:41אז אם אלוקים נתן לך את הכוח, אתה חייב לנצל אותו במקסימום. כי אם אתה לא תנצל אותו במקסימום, לך תדע מה יקרה. אישה אחת הגיעה לרב שטיינמן, מה קרה בעלה? הוא פעיל גדול, הוא מוסר שיעורים, מזכה את הרבים. אבל מה, אישה לא התכוננה לזה. אמרה שאני התחתנתי איתו, הוא לא היה כזה מפורסם. שאני התחתנתי איתו, הוא לא היה כזה פופולרי. פתאום עכשיו, וכל שהוא מגיע הביתה, לא כשהוא מגיע, הוא עוזר, הוא יושב, הוא מדבר. אבל אני זוכרת את אמא שלי. אבא שלי היה חוזר מיום עבודה, אמא שלי מדברת איתו שלוש שעות, מוציאה לו את כל הלב, שופכת לו כל מה שהיה, מהבוקר עד הערב, מהרגע שהיא פתחה את העיניים, עד הרגע שהוא הגיע. והלכתי, וישנתי, וחזרתי, והילד הזה שהגיע אותי ככה, אני הוא עוזר לי, אבל זה לא מספיק. אמר לה הרב שטיינמן, "תקשיבי טוב, דבר מפחיד. את רואה שבעלך מצליח? כן. את רואה שיש לו סייעתא דשמיא? כן. אלוקים לא נתן לו את זה בחינם. אלוקים נתן לו את זה כדי שישתמש בו, ואם הוא לא ישתמש בזה, הוא לא יהיה. חבל שתהיי אלמנה. חבל שתהיי אלמנה."

34:04אלוקים נתן כוח לבן אדם. אל תעצרי אותו, נבעלה. אמר לה, ואם לא על מנה, מה את חושבת? שהוא תמיד יישאר עם כוחות כאלה? אם הוא לא ינצל את זה לתורה, להפצת תורה, לזיכוי הרבים, יאבדו לו כל הכוחות. זאת אומרת, בדיבורים שלנו, משותק, לא יודע, יקרה משהו. וערב שטיינמן לא היה חס ושלום מקלל. הוא אמר מציאות: אלוקים נותן לך כוחות. אלוקים נתן לך כוח דיבור, אלוקים נתן לך כוח ללכת לזכות הרבים. ללכת ולעשות. מה אתה אומר? לא יודע, הגדול עליי, קשה לי, איך אני אלך? איך אני אעשה? מה אני אגיד? מה אני לא אגיד? מי? מה? למה? כמה? אם זה רצון השם, אתה עושה. חבל שאתה מבזבז זמן על אי רצון השם. כל שנייה שיש לך את הכוח הזה, תנצל. וזה מה שהוא אמר לאישה הזאת, וזה כבר הגיע לשלום בית. אמר לה: "אין בעיה, אני אראה שהוא יכול להפסיק, אבל מה יקרה אחר כך? תאבדִי את בעלך או את הכוחות שלו או חלילה אותו כולו. זה הקדושה המופלאה והראייה המופלאה של הרב שטיינמן, שכשיש לך כוח זה הכל מהקדוש ברוך הוא. אין כזה דבר שאתה יודע מה..."

35:25כן, זה כוח שלו, אז עכשיו שיוריד את זה, עכשיו שהוא יעצור את זה, קיבלת מתנה מאלוקים. תוציא, תשתמש בזה כמה שאתה יכול, איך תדע מתי זה ייגמר. איך תדע מתי אלוקים לא ירצה לתת לך את המתנה הזאת. כל מה שאתה יכול, תשתמש בזה. לסיום, נספר סיפור מפעים על קדושתו של הרב שטיינמן, שלא קשור כל כך לאמונה וביטחון, אבל זה מראה מה זה יראת שמיים. הרב שטיינמן עצמו לא היה לו חוש ריח. בהבדלה, הוא לא יכול להריח בשמים. אין, לא מריח. אנשים חשבו בגלל מחלה או משהו. אז פעם אשתו הרבנית, הרבנית אמרה ששטיינמן, גילתה את הסוד, למה איבד הרב שטיינמן את הריח. הוא אומר, הוא היה בחור צעיר, אחרי החתונה, יום אחד הוא עבר בדרך, ואחד מבתי העבודה הזרה שם, הקטירו איזה קטורת לעבודה זרה. עכשיו הוא לא שם לב, הוא עבר שם, ונשם, בטעות, הוא הריח את הריח של העבודה הזרה. בטעות. בטעות, הוא לא התכוון. וואה, איזה ריח. בטעות, יש לנו שם, אתה מריח. גילתה את הסוד, למה איבד הרב שטיינמן את חוש הריח. הוא אומר, הוא היה בחור צעיר, אחרי החתונה, יום אחד הוא עבר בדרך, ואחד מבתי העבודה הזרה שם, הקטירו איזה קטורת לעבודה זרה. עכשיו הוא לא שם לב, הוא עבר שם, ונשם, בטעות, הוא הריח את הריח של העבודה הזרה. בטעות. בטעות, הוא לא התכוון. וואה, איזה ריח. בטעות, יש לנו שם, אתה מריח.

36:35והוא שם לב שפתאום זה מהכנסייה, הוא נהיה חולה מזה. חולה. שבועות. שהוא הריח ריח של עבודה זרה. עד שהתחנן לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, קח לי את חוש הריח. לא רוצה יותר חוש ריח בעולם. אחרי כמה ימים, יום אחד הוא הגיע לאשתו, ברוך השם. איזו שמחה גדולה. מה קרה? אין לי ריח יותר. לא יכול להריח. סיפור מדהים. אבל אני הוספתי על זה עוד עמקות. כל החושים כן עבדו אצלו. חוש הטעם, חוש הראייה, חוש השמיעה, חוש הדיבור, חוש המישוש, כל הגוף שלו נשאר קדוש. למה הוא לא התפלל על שאר הגוף? אתה יודע למה? כי בשאר הגוף הוא לא פגם. שאר הגוף לא נפגם. אפילו לא בטעות. כשאתה רואה בן אדם שמתפלל לקדוש ברוך הוא, קח לי את החוש הזה שבטעות, אולי הכעסתי אותך. זה אפילו טעות, זה מתעסק, זה שוגג. נשם, נשם ליד הכנסייה, והוא שמח כשהוא מאבד את חוש הריח. כששאר החושים פועלים עד יום מותו, זה סימן שהכל קדוש. הכל טהור, הכל מזבח, עולה כלי לה'.

37:57זה קדושה, כשהבן אדם כזה מדבר על אמונה וביטחון, זה לא סתם. כן, תבטח בהשם, למה לא? מתאים לי לבטוח בהשם. אתה יודע מה? יאללה, מתאים לי. בוא, בוא נבטח בקדוש ברוך הוא. מה אתה אומר? רפאנו ה' ונרפא, הושיענו ונושעה. אוו, וואו, שכחתי לקבוע תור לקופת חולים. פותח עיניים לאדם דת, ומלמד לאנוש בינה. פשש, בונה, אני חייב ללכת ללמוד ממנו איזה תרגילים במתמטיקה. חכם הבן אדם הזה. שדה מתפלל על הברכה, על פרנסה, על שנים טובות. הוא חושב, "כן, אני אעשה את ההשקעה הזאת. ההשקעה הזאת כל כך טובה, זו תהיה שנה טובה אם אני אביא בה את ההשקעה הזאת." במקום לחשוב על המילים, בן אדם חושב איך לעזור לקדוש ברוך הוא. אמר לרב שטיינמן, "לכמה אבות, בורא עולם לא צריך אותך ואת העזרה שלך. אל תעזור לו, אל תיתן לו רעיונות. תשב תלמד, והקדוש ברוך הוא ישלח עזרו מקודש."

39:02אבל תבטח באמת. יום אחד, איזה מיליונר אחד נכנס לרב שטיינמן, אמר לו, כבוד הרב, יש איזה יהודי אחד, יש לו כולל ענק בבני ברק, הוא מבקש ממני תרומה של מיליון דולר, ואין לי עכשיו את הכסף. אני יכול לתת לו צ'ק לתאריך פלוני שעד אז בטח ייכנס לי הכסף? אני מאמין שיכנס לי. אמר לו הרב שטיינמן, אם אתה באמת מאמין, אז אתה יכול. אמר לו, מה זה באמת מאמין? אמר לו, אם לילה לפני החשבון, אתה רואה בחשבון שעדיין לא נכנס הכסף, ואתה יכול לישון בלי נדודי שינה שלמחרת הצ'ק שלך יחזור, תכתוב לו. זה ביטחון. זה ביטחון. ובאמת, מראה לו הרב שטיינמן כמה כסף התגלגל לו בידיים. עשרות, אם לא מאות מיליונים של דולרים. כלום הוא לא לקח לעצמו, כלום, כלום, כלום. אמרו לו פעם: כל כך הרבה כסף הזה, תיתן לבנים שלך, הבנים שלך מחתנים את הנכדים שלהם, אין להם. אתה גם נזקק. אתה לא עשיר. זה לנזקקים, אתה נזקק, הילדים שלך נזקקים. שום פנים ואופן. אף אחד ממשפחת שטיינמן לדורותיהם בכל השמות וכל ה... לא נגע בשקל אחד.

40:17לא רק זה. פעם אחת שמו אצלו כספי צדקה. קופת העיר של בני ברק שמה אצלו. למה? כי יש איזה אברך אחד שלא היה מוכן לקבל מהקופה. אברך מסכן, דחוק, אין לו מה לאכול, אין לו מה לשתות, אבל אני לא מקבל צדקה. אז הם ידעו שהאדם היחיד שיכול להכריח אותו כביכול לקבל זה הרב שטיינמן. אז אמרו לו, הוא בא לרב, מדי פעם הרב ייתן לו את זה. שמו אצלו סכום יפה, כמה אלפי דולרים. הבית של הרב שטיינמן היה כמו בית מדרש. נעלם. הוא התקשר לקופה, אמר להם מהטפה נעלמה. אמרו לו: "כבוד הרב, אתה לא חשוד, אנחנו לא חושבים שגנבת את זה חס ושלום. נביא פעם אחרת, נביא ונאסוף ונביא לו." אמר להם: "חס ושלום, חס ושלום, אני משלם את הכל." הם אמרו לו: "אתה משלם מאיפה?" לקח הרב שטיינמן גמ"ח, פרס את זה לכמה שנים, כל פעם עוד דולר לפרוע, עוד דולר, עוד דולר לשלם. אמרו לו: "אבל אתה לא חייב, אתה שומע חינם." פתור בגניבה ואבידה אמר כן שמאח אינם פתור עם חיוב שבועה ואני לא נשבע ובקיצור מה אני צריך במדין שלמה לעזוב אותי שילם הכל עד הפרוטה האחרונה לא היה לו עניינים של כסף היה לו הכל עניינים של השגחה פרטית בדקות שבדקות שבדקות

41:35הנהג שלו, היה לו נהג שלוקח אותו ממקום למקום עם רכב. הרב שמן כבר היה מבוגר, מעל גיל 90, והיה קשה לו לעלות לרכב; הוא היה קצת גבוה. אז הנהג עשה לו מדרגה, שכאשר פותחים את הדלת, יוצאת איזו מדרגה קטנה. המדרגה הזאת כאילו ייקל יותר לרב שמן לעלות עליה ולהיכנס לרכב. אבל מה? גם אחרי שהוא עשה את המדרגה, הוא ראה שעדיין המדרגה גבוהה. אז הוא אמר לרב, "הרב, אל תדאג, אנחנו נעשה את המדרגה עוד יותר נמוכה." כדי שאם היא צריכה אפילו שתי מדרגות, שתי מדרגות. אמר לו, שתי מדרגות שניות. מה שעשית, עשית. אמר לו, למה? אמר לו, תראה, אתה כבר טרחת ועשית מדרגה. רק מה, משמיים החליטו שמגיע לי את הצער הזה, שעדיין יהיה לי גבוה. אז אם אתה עכשיו תעשה עוד מדרגה, זה לא אומר שאני אגמר עם הצער. זה אומר שזה יפול לי במקום אחר. עדיף פה. איזה מחשבה, איזה דקות מחשבה, איזה דקות מחשבה. איפה אנחנו ואיפה הרב? יש בן אדם, יש לו איזה לכלוך בקיר של הבית, רבונו של עולם, אתה אני כבר צובע את זה. חביבי, כל לכלוך, כל הפרעה הכי קטנה שיש לך, זה מוריד לך, מוריד לך, מנקה אותך, מנקה אותך.

42:51איך הוא היה חי את הגיהינום. פחד פחדים. איך הוא היה חי את הגיהינום. איך הוא היה חי את הגיהינום. פעם אחת מישהו הכין לו תבשיל. חם. מה זה תבשיל? דייסה. זה מה שהוא היה אוכל. תבשיל. אתה יודע, אתה אומר למישהו תבשיל, הוא חושב בטח פרגיות איזה... איזה סטייקים, טריקות, תפוחי אדמה, כלום. דייסה. אבל הוא היה חם מאוד. אז הרב שטיינמן לקח כפית, נגע, וואו. וואו, איזה חם. אפשר להבין קצת מה זה גיהינום. מה גיהינום? דייסה. דייסה בלי מלח, בלי סוכר, תפלה. זה גיהינום בעצמו לאכול אותה. לא, לא, החום הזה, וואו, זה גיהינום. זה, זה להזכיר את הגיהינום. פעם אחת נשרף איזה יער. כולם רצו לראות, הרב שטיינמן ישב, למד בדרך, הלך בדרך למד, פתאום הוא רואה את האש. איזה סיר קטן טריקות, תפוחי אדמה, כלום. דייסה. אבל הוא היה חם מאוד. אז הרב שטיינמן לקח כפית, נגע, וואו. וואו, איזה חם. אפשר להבין קצת מה זה גיהנום. מה גיהנום? דייסה. דייסה בלי מלח, בלי סוכר, תפלה. זה גיהנום בעצמו לאכול אותה. לא, לא, החום הזה, וואו, זה גיהנום. זה, זה להזכיר את הגיהנום. פעם אחת נשרף איזה יער. כולם רצו לראות, הרב שטיינמן ישב, למד בדרך, הלך בדרך ולמד, פתאום הוא רואה את האש. הוא אמר: מה הם מסתכלים? פה שורף ושם שורף. אש יש פה ואש יש שם. מה יש ללכת להסתכל על אש? והוא פעם אחת התבטא ואמר: אני לא יודע, הוא אמר על עצמו, אם לא יתגנו אותי למעלה שם בשמיים בגיהנום.

44:00אי אפשר להבין, אי אפשר להבין. בן אדם שחי כל רגע באמונה, בביטחון, אי אפשר להבין, אי אפשר להבין, אי אפשר להבין. אז פה כולנו נתחזק, כל בן אדם יש לך כסף, למה יש לך כסף? למה? למה יש לך כסף? לא בשביל לזכות את הרבים, לא בשביל ש... יש אנשים אומרים עזוב, לא מאמין באף אחד. אחד סיפר לי היום, הנה יש איזה בן אדם שאסף לארגון שלו, בסוף גנב את כל הכסף. בסדר, עשה. אין בעיה. אתה לא מאמין? לך אתה בעצמך. אתה רוצה לעזור באופן גשמי? לך אתה לחנות, תקנה מוצרים, תביא למשפחות נזקקות. תיקח כתובות של משפחות נזקקות, אתה תלך תביא להם. או משהו יותר קל, תזכה אותם ברוחני. תקנה אתה דיסקים, תקנה אתה חבילות של תורה, אתה תלך תחלק להם. בסדר, אין בעיה. אבל תעשה משהו. אלוקים נתן לך חוכמה. אלוקים נתן לך כישרון. אלוקים נתן לך כסף. אלוקים נתן לך כל כוח שהוא. תשתמש בו. שלא יהיה מאוחר. הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו שנזכה לבטוח בו ולהאמין בו בלב שלם, בנפש חפצה, בדקות של הדקות של המחשבה. אני מזיז את האצבע. אני נושם. אני חי. כל שנייה ושנייה עם הקדוש ברוך הוא. כל הנשמה תהלל יה. אמן כן יהי רצון.