הרב אפרים כחלון פרשת השבוע

0:03אנחנו ממשיכים בשיעור פרשת בראשית. בשיעור הקודם הגענו עד בריאת האדם. התורה, כשמספרת על בריאת האדם, אומרת: "ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמיים". מה זה "נעשה אדם"? מי ברא את האדם? הקדוש ברוך הוא אחד, אז למה הוא אומר "נעשה אדם"? היה צריך להגיד "אעשה אדם". אני אעשה. הקדוש ברוך הוא הרי הוא בורא כל יכול שהוא שולט על כולם. אם כן, אז למה כתוב "נעשה אדם" ולא "אעשה"? השאלה הזאת רש"י על המקום עונה עליה, והוא מביא בשם המדרש שהקדוש ברוך הוא מראה כאן את הנבטנותו לפי שהאדם הוא בדמות המלאכים. אעשה אדם, אני אעשה, הקדוש ברוך הוא הרי הוא בורא כל יכול שהוא שולט על כולם אם כן אז למה כתוב נעשה אדם ולא אעשה? השאלה הזאת רש"י על המקום עונה עליה והוא מביא בשם המדרש שהקדוש ברוך הוא מראה כאן את ענוותנותו לפי שהאדם הוא בדמות המלאכים. והתקנאו. לפי כך נמלך בהם. זאת אומרת, האדם הוא כמו המלאכים, יכול להגיע כל כך לדרגה כזאת גבוהה כמו המלאכים, אז הקב"ה אומר: אל תקנאו, אני מתייעץ איתכם. זה גם אנחנו רוצים לדעת, טקטיקה. אדם רוצה שלא יקנאו בו בכל מיני דברים, אז תבוא למישהו, תדבר איתו, תגיד לו, תתייעץ איתו: איזה רכב אתה אומר שכדאי לקנות? את זה לא? את זה כן? כשאתה מתייעץ עם הבן אדם, אתה משתף אותו בתוך הפעולה, אז הבן אדם כבר נהיה החבר שלך, כבר לא...

1:24פירוש שני שכתבו בנעשה אדם, כאן הקדוש ברוך הוא יודע את ענותו, שהוא יהיה עצים על אחים, כדי להראות לנו שהגדול מתהיה עצים הקטן. יש איזה משל, מספרים אותו הרבה סיפורי ילדים, אבל זה משל מאוד עוצמתי. המשל מספר על האריה. יום אחד האריה הלך לישון, ואיך שהוא ישן, הגיע איזה עכבר שמחפש אוכל, והעכבר קפץ עליו, נתן לו מכה, תוך כדי ריצה, והעיר אותו. האריה כמובן, מלך החיות, קם, התעורר ותפס את העכבר, כועס עליו, מה פתאום, באיזה רשות אתה בכלל עובר ברדיוס שלי, איך אתה מתקרב? נרשה לך, איך לא פחדת ממני, גזר דין מוות. שלום העכבר, מנסה להתחנן, מנסה לבקש, אבל המלך האכזר, האריה, בשום פנים ואופן, ואז, עוד לפני שהוא מחליט לעשות לו את גזר דין המוות, שהוא פה יהיה גם המבצע, נתן לו מכה תוך כדי ריצה והפיל אותו. האריה כמובן, מלך החיות, קם, התעורר ותפס את העכבר, כועס עליו. "מה פתאום, באיזה רשות אתה בכלל עובר ברדיוס שלי, איך אתה מתקרב? איך לא פחדת ממני?" גזר דין מוות. העכבר מנסה להתחנן, מנסה לבקש, אבל המלך האכזר, האריה, בשום פנים ואופן לא מקשיב. ואז, עוד לפני שהוא מחליט לבצע את גזר הדין, הוא אומר לעכבר לאריה, תקשיב, יום יבוא ואתה תתפס, ואז תצטרך עזרה ממני. אם תציל אותי עכשיו, אני אציל אותך אחר כך. האריה מבדח מהדבר הזה, איך יכול להיות שעכבר כזה קטן יבוא ויציל את מלך החיות? אתה כל כך קטן, פחות כוח, פחות זה. איך יכול להיות שאתה זה שתציל? בסוף מחליט האריה, רק בגלל הבדיחה המוצלחת הזאת, לשחרר את העכבר.

2:46לשחרר את העכבר. העכבר משתחרר, רץ לדרכו, ממשיך לעבוד בעבודה להביא אוכל לביתו. ויום אחד, כשהגן נשמעת בכל חלל היער, האריה נתפס למלכודת רשת. והאריה, כמה שהוא מנסה עם כל הכוח שלו, לא מצליח להשתחרר מהמלכודת. ואז העכבר שומע את שאגות האריה, ישר הוא קורא לכל החברים שלו. העכברים מגיעים לרשת... מיד מכרסמים אותה עם השיניים, והרי תוך כמה שניות מוצא עצמו בחוץ. זה משל יפה, אבל המוסר השכל עוד יותר יפה. זאת אומרת, המוסר השכל שאנחנו צריכים לדעת וללמוד מזה, אדם בכל מעמד שהוא, לא משנה באיזו רמה הוא יהיה, תמיד תצטרך אותו, תמיד אתה תגיע לאיזו דרגה, לאיזה זמן או מצב מסוים, שאתה יכול להיעזר בו. וחז"ל לכן אמרו, אין לך אדם שאין לו שעה. אין אף בן אדם שלא יכול להגיע אליו רגע אחד, שיכול להיות שאתה תצטרך אותו. אז זה מה לזלזל בו מעכשיו. ואת הדבר הזה אנחנו לומדים מהקדוש ברוך הוא, מהענוותנותו של הקדוש ברוך הוא, שהגדול מתייעץ עם הקטן.

3:56הרמב"ן כותב: "נעשה אדם" - נתייחד בעשיית האדם מאמר בעבור גודל מעלתו, כי אין טבעו כטבע החיה והבהמה אשר עברו במאמר הקודם לו. הרמב"ן מסביר: כתוב "נעשה אדם" כי לכאורה הקב"ה לא אמר למלאכים שנבראו כידוע ביום השני, הוא לא אמר "נעשה שמש", "נעשה ירח", הוא לא אמר "נעשה יקוו המים". רק אצל האדם היה דיבור מיוחד. "נעשה אדם," אומר הרמב"ן. התשובה לכך היא: "נעשה אדם," כי האדם הוא משהו מיוחד שלא היה עד עכשיו. עד עכשיו היו חיות, היו בהמות, היו עופות, היו כל מיני סוגים. אבל אדם, בשבילו צריך ייחוד של דיבור מסוים. ובאמת, המושג הזה של "נעשה אדם," הוא מראה על התייחדותו של האדם. זאת אומרת, יש אנשים... שהם לפעמים עוצרים וחושבים, רגע, מה ההבדל ביני לבין הבהמה? הבהמה אוכלת ושותה, אני גם אוכל ושותה. הבהמה נחה, גם אני נח. לבהמה יש ילדים, גם לי יש ילדים. בהמה!

4:56אוהבת חופש, גם אני אוהב חופש. אז למה, מה מותר האדם מן הבהמה? מה ההבדל ביני לבין הבהמה? הרמב"ן פה אומר, קודם כל תדע שיש הבדל. אחרי שהבן אדם יודע שיש הבדל בינו לבהמה, זה כבר טוב. זאת אומרת, אם אתה לא כמו בהמה, אז אתה אמור לעשות מעשים שהבהמה לא עושה. אתה אמור להימנע ממה שהבהמה כן עושה. זאת אומרת, צריך שיהיה הבדל. ובאמת, זה אנחנו רואים היום. כמה שהאדם יותר רחוק מתורה ומצוות, הוא בעצם יותר דומה לבהמה. ולמה זה כך? הקב"ה כשברא את העולם, הוא ברא אותו בכיוונון ובתכנון מסוים שכל העולם ישמש את לומדי התורה ואת עם ישראל. עכשיו, עם ישראל שבשבילם נברא העולם, כמו שכתוב "בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית", שבשבילם נברא העולם, הם בעצם העם המובחר ביותר שכל העולם נועד לשמש אותו. עכשיו, על מה הם העם המובחר ביותר? על ידי קיום התורה. עכשיו, כשאדם לא לומד תורה, כשאדם לא ממשיך... לעשות את הפעולות שהקדוש ברוך הוא רוצה, זאת אומרת שאתה נהיה חלק לא מאלה שבשבילם נברא העולם, אלא חלק מהבריאה כולה, מהבהמות ומהחיות שהם כאילו אמורים לבוא בשביל האדם השלם.

6:10זה אומר שכשהקדוש ברוך הוא אמר "נעשה אדם", הוא התכוון לאדם השלם. הוא התכוון לאדם שבא לעולם הזה כדי לתקן עולם במלכות שדי, כדי להשפיע ולעזור ולסייע וללכת על פי ציווי התורה. לכן אומר הרמב"ן שהיה צריך ציווי מיוחד "נעשה אדם". ומה הקדוש ברוך הוא אומר? האדם הזה יהיה אדם מיוחד. פעיל, וירדו בדגת הים. מה זה ירדו? יש לנו רודה, שהוא ישלוט על דגי הים, ובעוף השמיים, ובבהמה, ובכל הארץ. זאת אומרת, יהיה לו שליטה מוחלטת בבהמה, בעופות ובחיות. אנחנו מכירים אצלנו, לא כל כך את הבהמות, את העופות ואת החיות, אלא מכירים קצת ציפורי דרור. כשציפור דרור קטנה נכנסת לבית, אז כל אחד חושב שהוא הבוס. הוא מעיף אותה, הוא שולח אותה, מה הבעיה? אבל כשיכנס לו נשר לבית, אני חושב שהוא קצת יותר מפחד. כשנכנס חתול קטן לבית, האדם חושב: מה הבעיה? אני בסדר, אני אסתדר. אבל אם ייכנס נמר שהוא גם ממשפחת החתולים, הוא קצת יפחד ויגיד: אה, אני מעדיף לשלח אותו. אם הוא יריב לי משטוח, זה תשתוק. אבל לא אותי. זאת אומרת, הוא ירצה לברוח מהמצב. למה? איפה נאמר "וירדו בדגת הים ובעוף השמיים ובכל חיה הרומשת על הארץ"? האדם מפחד.

7:27על ג'וק הוא יכול לשלוט, וירדו בדגת הים ובעוף השמיים וברמשים. אני אבוס, אבל בדבר שהוא מפחיד מדי, האדם לא מוכן להתקרב. ולמה זה כך? אומר המדרש: אין הבהמה או החיה באה להזיק לאדם עד שנדמה לה כמו בהמה או חיה. זאת אומרת, אם אתה נכנס לגוב האריות או לכלוב של האריות והאריות משום מה נושכים אותך, זאת אומרת שאתה נראה להם כמו פרה או כמו כבשה. יכולת אולי גם כמו תרנגול. אבל, בהמה, אתה על ודאי נראה. אדם אתה לא. ככה אומר המדרש. באמת, אנחנו שמענו, האור החיים הקדוש מסופר עליו, שפעם אחת, הוא היה עובד בצורפות, והמלך חיתן את הבת שלו, והוא רצה כל התכשיטים חדשים. והצורף אמר לאור החיים הקדוש, שהיה עוזר שלו, אמר לו, תקשיב, אני צריך ממך תוספת שעות, מה שתרצה, כמה כסף שאתה רוצה. באור החיים, הייתה לו, היה לו כלל, גומרים לעבוד את הסך השעות שהוא הקציב. אחר כך הוא היה הולך ללמוד תורה. במשך הזמן, אותו צורף ראה שהוא לא מספיק, ושוב הוא ניסה לבוא לאור החיים הקדוש, ושום דבר לא עזר, עד שהגיעה עת החתונה והתכשיטים לא היו מוכנים. המלך קרא לצורף ואמר לו, מה עשית?

8:41מוכרם למלך והערני שלך זה לשלח אותך לגוב האריות, אמר הצורף, אני לא אשם, כזו עבודה לבד לא הייתי יכול לעשות. יש לי עוזר שלא רצה לעזור. למי זה העוזר? רבי חיים בן עטר. תקראו לרבי חיים בן עטר. המלך אמר לו, למה לא עזרת? אמר לו, אני יושב ועוסק בתורה, ולעיתים אני קצת מתפרנס, אבל כשיש לי מספיק סכום כסף, אני לא הולך לחסוך עוד ועוד כסף. אמר לו המלך, אם כן, עכשיו נשליך אותך לגוב האריות ונראה האם קבלתך בתורה תעזור לך להתמודד איתם. זורקים את האור החיים הקדוש לתוך גוב האריות, ומספרים, את הדריה מהתקופה ההיא, שהאור החיים הקדוש, האריות לא נגעו בו, באו וליקקו אותו, כמו כבשים, הסתובבו לידו, וכשסיפרו את זה למלך, אמר המלך, יכול להיות שהם לא רעבים. איך יכול להיות? תשאירו אותו שם עוד יום. הוא עוד יום היה איתם, ושום דבר לא קרה. כשהוציאו אותו, אז... הצורף אמר, "אני לא יודע מה קרה, אבל אולי הם באמת לא רעבים." אמר לו המלך, "בוא נבדוק עכשיו אם הם רעבים או לא." הוא זרק אותו, וכשהוא זרק אותו כבר באוויר הם קראו אותו לחלקים. זאת אומרת, אצל האור החיים הקדוש היה לו ממש את המושג הזה וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש. זאת אומרת, לאור החיים הקדוש הייתה לו שליטה מוחלטת מכיוון שהראיות היה נראה להם פה בן אדם. היה נראה להם בהמה.

10:08יש בפסוק, בשעה שהקדוש ברוך הוא ברא את האדם וחוה, כתוב: "ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם." זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא ברא בהתחלה זכר ונקבה. הבעיה שבהמשך הפסוקים כתוב שהוא לקח מהצלע של האדם ומזה עשה אישה. זאת אומרת שבהתחלה כתוב שהוא ברא אותם כבר, זכר ונקבה. אז למה צריך לברוא עוד פעם צלע ועוד פעם אישה? יש בשו"ת עולת יצחק של הרב יצחק רצאבי בחלק א', חלק אורח חיים, סימן מ"ח. הוא כותב בשם ספר אור תורה, פרשת בראשית, שלאדם הראשון היו שלוש נשים. האישה הראשונה הייתה אישה שלא התאים לה כל כך שהבעל יהיה הבוס. לא מתאים לי. התחצפה, התנהגה איתו בעזות, ואדם הראשון לא יכול היה לחיות איתה, אז לכן החליטה לברוח, ונהייתה אשתו של השָׂמֵּאל. זו חווה הראשונה. חווה השנייה, האישה השנייה הייתה אישה מאוד מאוד יפה שהקדוש ברוך הוא הראה אותה והאדם הראשון לא יכל להסתכל עליה. לכן אמר הקדוש ברוך הוא שוב היא לעפרך. השלישית הייתה אישה אחת מצל. באמת, בגמרא בסוף מסכת ברכות מובא שבהתחלה אדם וחווה היו נבראים אחד דבוק לשני, ומזה אחר כך הקדוש ברוך הוא רצה צלע והפריד אותם וניסר אותם לשני גופים.

11:37וּפָּסוּק הַפַּחַד כָּתוּב: "וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים, פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשׁוּהָ, וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ". הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֶּה אֶת הָאָדָם לִפְרוֹת וּלְרָבוֹת, לְהָבִיא הַרְבֵּה יְלָדִים לָעוֹלָם. לֹא מִזְּמַן נִפְטַר הַרַב אֶלְיָשִׁיב, יְהוּדִי בֵּן 102, שֶׁהָיוּ לוֹ 1200 צֶאֱצָאִים. זֹאת אוֹמֶרֶת קְבוּצָה שְׁלֵמָה שֶׁל מֵעַל אֶלֶף אִישׁ. כָּל אֵלֶּה שַׁיָּכִים אֶל הַרַב אֶלְיָשִׁיב. מִנֶּגֶד, בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה, לְהַבְדִּיל... אבא של ביבי נתניהו, גם כשהיה בין מאה ושתיים, נפטר. כמה צאצאים היו לו? אני שמעתי ארבעה. זאת אומרת, בן אדם, אותו גיל, מה השארת בעולם? הוא השאיר ארבעה צאצאים, זאת אומרת, כולל הנכדים, כולל הילדים, כולל, אתה לא יודע מי, כולל כל הרדיוס, כל מה שהוא שתל לאורך המאה ושתיים שנה. הרב אלישיב, מאה ושתיים שנה, אלף מאתיים צאצאים. זה סתם אדם יעשה לעצמו חושבים, כשאני אעזוב את העולם, מה אני אשאיר פה בעולם? ארבעה צאצאים או... קבוצה שלמה שכל מצווה שהם עושים זה בזכותך, כי הרי אתה הבאת אותם לעולם. וזה בעצם מה שהקב"ה מצווה, פרו ורבו, ומילאו את הארץ. בפסוק הבא כתוב, ויאמר אלוהים, הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ, ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע לכם יהיה. הקב"ה נותן שליטה מוחלטת לאדם, לא רק...

13:00בבהמות, בחיות, בעופות, גם בכל הצמחים, בכל הפירות, בכל הסוגים, כדי שלאדם תהיה שליטה מוחלטת. מה שכן... כתוב לפני כן, בפסוק "ויכבשוה," מה זה "ויכבשוה"? רש"י כותב, חסר ו', נלמדך שהזכר כובש את הנקבה, שלא תהא יצאנית. זאת אומרת, הזכר עוצר בעד האישה, שלא תהא יותר מדי יצאנית. זאת אומרת, השליטה המוחלטת שהקדוש ברוך הוא נתן לאדם, מלבד הבהמות, החיות, העופות, הצמחים והכל, יש לך עוד דבר, על משהו לשלוט. אבל לא לשלוט במובן השלילי, לשלוט במובן החיובי. וכבשו לה לעצור את האישה שלא תהיה יצאנית. אצל המוסלמים, אתמול בדיוק קראתי, הביאו איזו הסרטה של קאדי שעולה לדרוש במסגד. הוא עולה עם חבילה של מקלות ומוציא מקל ראשון ואומר להם, המקל הזה צריך להרביץ לאישה כשהיא עושה כך. המקל הזה צריך להרביץ לאישה כשהיא עושה כך. המקל הזה כך. בגדלים שונים ובאופנים שונים.

14:02כי באסלאם יש מצווה להכות את האישה, לא משנה מה היא עושה, אם היא טובה או לא, את המצווה הוא צריך לבצע. אחת מהמצוות שלהם זה להרביץ את האישה. עד כדי כך. אז אדם שמחמיר, לוקח נבות. אדם שמקל, אז הוא עם מַפְרוּן ייתן לה. אבל להרביץ חייבים. זאת אומרת, הם לקחו את המושג, את השליטה, שהקדוש ברוך הוא אמר שהבעל ישלוט כביכול באישה, למושג החלטי וסופי, שהאישה אין לה דעת, אין לה דבר, וזה דבר שהתורה מתנגדת אליו, ואוי ואבוי לאדם לפי התורה שמק... עונשו חמור עד מאוד, כמעט זה דבר שלא ניתן למחילה. אבל מה שכן, האדם צריך לדעת לעצור את אשתו בדברים של צניעות. הגמרא מספרת על כל מיני מקרים שהבעל הגזים עם השליטה הזאת. באמת, הבעל צריך לשלוט, אבל לפעמים הבעל גם הגזים. אחד מהבעלים שהגזים, זה היה בתקופת התנאים, אחד בשם פפוס בן יהודה. הגמרא אומרת, פפוס בן יהודה, היה נועל בפני אשתו ויוצא, ככה מספרת לנו הגמרא במסכת גיטין, דף צ' עמוד א'. פפוס בן יהודה היה הולך לבית הכנסת, נועל את אשתו בבית, בלי מפתח רזרבי, שערים בבית, חלונות סגורים, הכל סגור, הכל נעול. אי אפשר לצאת קצת לטייל, ובשום פנים ואופן לא לחצות את החוצה. סוגר אותה באופן מוחלט, באופן בלתי כללי. מה שאת רוצה, אני אביא לך לבית. כמה זמן אישה יכולה להחזיק מעמד ככה? ובאמת,

15:28חז"ל מגלים לנו מה היה הסוף של אותה אישה. כתבנו בספר שלנו בחלק ב' מערכה שלמה בעניין הזה של ישו, מאיפה הגיע מקורו. חז"ל מגלים לנו שמקורו של ישו הנוצרי הגיע מאשתו של פפוס בן יהודה. וכיצד? איך קרה הדבר הזה? אז מסופר שהחתם סופר הביא העתקה מספרים ישנים, זאת אומרת שהחתם סופר סמך עליהם שהסיפור היה שביום כיפור הלך פפוס בן יהודה לבית הכנסת. וכשהוא הלך לבית הכנסת, הוא השאיר אותה נעולה בחדר. עבר שם פריץ גוי ששמו היה יוסף פנדירה, ויוסף הזה אמר לה... לאשתו של פפוס בן יהודה, שהשם שלה היה מרים (בלשון הנוצרי מריה), אמר לה: "עד מתי את נעולה בבית הזה? אף אחד לא יכול לדבר איתך. כמה זמן את יכולה לחיות בבית כל כך?" אמרה לו: "מה אני אעשה?" אמר לה: "אני אביא סולם ואחלץ אותך." באמת הוא הלך והביא סולם, הוציא אותה והיא ברחה איתו לבית לחם. ביום צום כיפור התחתנה עם אותו גוי בבית לחם.

16:51ומהדבר הזה נוצר ונולד אדם ששמו בזכרו יהושע הנוצרי, שהוא אחר כך עשה הרבה צרות לעם ישראל, הרבה צרות לכלל היהודים ולכלל האומות שהתנגדו לו. ובאמת אנחנו רואים את המצב הזה שזה הגיע בסך הכל מהגזמה. אתה מגזים, חז"ל אמרו, וכיהושע רק שלא תהיה עצמי. זה לא אומר שצריך לנעול אותה, זה לא אומר שצריך... להפעיל כנגדה כוחניות או דברים אחרים שלא תצא ניצח הכל שלא תהיה יותר מדי אישה שיוצאת החוצה, כי הפסוק כותב: "כל כבודה בת מלך פנימה, ממשבצות זהב לבושה". כמה שאישה יותר צנועה, זה הרבה יותר מכובד והרבה יותר טוב לבעל, במיוחד בדור שלנו שיודעים כמה כלכולים יש בחוץ. בפסוק למ"ד א' אנחנו רואים שהקדוש ברוך הוא אומר, התורה אומרת: "וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד". ואי ערב, ואי בוקר, יום השישי. מה זה השישי? לא כתוב ואי ערב, ואי בוקר, יום אחד, יום שני, יום שלישי, יום רביעי. יום אחד, יום שני, יום שלישי, יום רביעי. פתאום יום השישי. מה קרה שנוספה אותה ה"א? אומר רש"י, הוסיף ה"א בשישי, בגמר מעשה בראשית. לומר, שהתנה עם הם על מנת שיקבלו עליהם ישראל חמישה חומשי תורה. כך רש"י מביא בשם מדרש תנחומא.

18:12עוד א', שכל בריאת העולם הייתה על מנת שעם ישראל יקבלו את התורה. ועכשיו בואו נצא לרחוב ונשמע זמירות שאנשים אומרים כנגד אותם בחורי ישיבה שלומדים תורה, כנגד אותם אנשים שלומדים תורה. בחורי ישיבות לא מתגייסים לצה"ל, בחורי ישיבות לא תורמים למדינה, בחורי ישיבות לא תורמים לפיתוח העולם. בחורי ישיבות סתם יושבים ולומדים ולא עושים שום דבר מיוחד בשביל כלל האוכלוסייה. הגדילו לעשות עיתון הארץ. עיתון הארץ פרסם לפני כמה שנים משפט אנטישמי מאוד באחת הכתבות שלו, והוא כתב כך: "22 חיילים מתו בלבנון, ואף בחור ישיבה לומד באוהלה של תורה". זו כותרת אנטישמית גזענית שמראה בדיוק איפה הכתב נמצא בסולם הערכים שלו, לא רק בתורה אלא גם בסולם הערכים של חיי אדם. זאת אומרת, אתה רוצה לגייס בחור ישיבה? תכתוב שבחורי ישיבה צריכים להתגייס, לא... אף בחור ישיבה לא מת באוהלה של תורה. זאת אומרת שנראה איפה נמצאת בדיוק אהבת ישראל שלו. מה שהתורה מצווה ואהבת לרעך כמוך, ומה שהם מתיימרים שהם אוהבים אדם, אוהבים את החי, את הצומח, זה בדיוק הפוך ממה שהם נוהגים. ופה הכתוב מעיד, אנחנו מאמינים בני מאמינים. ויהי ערב, ויהי בוקר, יום השישי, מה זה השישי? כל מה שהעולם הזה, כל הגלקסיות, כל האוניברס הזה נברא בשביל...

19:39חמשת חומשי תורה בשביל היהודים כאלה שישבו והעסקו בתורה. זאת אומרת, כשיש הרבה חילונים, לאו דווקא חילונים, אפילו גויים שלא לומדים תורה, כולם חיים על פי התורה שלנו, רק בזכות אותו בחור ישיבה, אותו אברך, אותו אדם שלומד. זאת אומרת, בשעה שאדם נכנס לבית המדרש, תופס ספר, פותח ויושב ללמוד, בשמיים מתחברים אליו צינורות רוחניים של כמה אלפי בני אדם, שיונקים ממנו ושואבים את הכוחות. כי הרי בלעדי התורה, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי. אין קיום לעולם. ובאים אותם אנשים שיונקים, מאותם לומדי התורה. ומה אומרים להם? עם אותו כוח שלומדי התורה נותנים להם. אתם פרזיטים, אתם מוצצי דם של החברה הישראלית. במקום שהחרדים יגידו להם, רגע, מי לומד תורה? מי מקיים את העולם? בזכות מי אתה בכלל מדבר? בזכות מי אתה בכלל נושם? בזכות מי יש לך כוח לחיות, לאכול, לצעוק, לכתוב כתבות? בזכות לומדי התורה. הם לא מאמינים בזה, אומנם, אבל בתורה שלנו אנחנו צריכים לדעת איך לראות ולהסתכל כנגד אותם אנשים שטוענים שלומדי התורה לא מקריבים שום דבר משלהם בעד הציבור. ההקרבה הגדולה ביותר היא קיום העולם. וכל הקיום של העולם, על פי הכתוב, הוא רק על ידי אותם לומדי התורה.

21:06בפרק ב' פסוק א', מובא הפסוק שאנחנו אומרים אותו כל שבת: "ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם." הקב"ה כילה את מעשה בראשית. "ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה." הקב"ה שבת שביתה מוחלטת, שביתה טוטאלית, בלי כלום, בלי אולי עוד משהו קטן ככה, כבר היה שקיעה. הקב"ה הפסיק. ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות. בפסוק הזה אנחנו מתוודעים למתנה הגדולה שנקראת שבת. הגמרא במסכת שבת בדף י, עמוד ב' אומרת שהקב"ה אמר למשה רבנו, מתנה טובה יש לי בבית גנזי, לך והודיעם. זאת אומרת, אני לא רוצה לתת להם מתנה ככה. אם אנחנו נבוא לבן אדם, וניתן לו משהו שאין לו שום הבנה בזה. נראה, נבוא לקפרי, ניתן לו יהלום של 24 קראט. הקפרי הזה לא יודע מה זה. הוא שואל מה זה האבן הזאת. אולי חוצצים את השיניים, אולי לא יודע, סתם, הוא לא מבין מה עושים עם היהלום הזה. אבל כשנסביר לו, היהלום הזה זה דבר עוצמתי, שאתה לבד יכול לקנות ממנו דירה, וואו, אז הוא התפעל. הקדוש ברוך הוא שולח את משה רבנו, שהוא היה מטווח בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, ואומר לו, לך הודיעם, יש לי מתנה טובה בבית גנזיי. יש יהודים שמחללים שבת מאידיאולוגיה. מה האידיאולוגיה שלהם?

22:30העם לחופש נולד. החופש שלי זה לצאת לים, החופש שלי זה לנסוע ברכב, החופש שלי זה לעשות כל מיני דברים. בסדר. להיות עם חופשי בארצנו. זה המוטו שלהם. הבעיה היא שההלכה מאוד מאוד מחמירה בהקשר לאותם אנשים שמחללים שבת. יש דעות בפוסקים שאדם שמחלל שבת, כשפותח בקבוק יין, אם אינו מבושל, זה נהפך ליין נסך. ובאמת מסופר, סיפור אמיתי. את הסיפור הזה סיפר הרב ראובן קרלינשטיין, מגיד מישרים בעיר הקודש בני ברק, שהוא חולה דיאליזה. הוא הגיע לבית החולים כדי להתחבר לדיאליזה, חולה כליות, כשהמכשיר מוציא את כל הדם ומנקה, כך הם יושבים כמה שעות. בזמן הזה שהם יושבים, כל אחד מדבר על דעה ועל עסקיו. כמובן, יש שם אנשים שומרי תורה ומצוות, יש שם אנשים קצת רחוקים, והוא סיפר שהבוקר, אֵגִיעַ אָדָם וְסִפֵּר שֶׁהַבּוֹקֶר הִגִּיעָה אִיזוֹ אִשָּׁה אַחַת בַּמַּחֲלָקָה וְיֵשׁ לָהּ יוֹם הֻלֶּדֶת, מַזָּל טוֹב, אָז בִּכְבוֹד יוֹם הֻלֶּדֶת הִיא הֵבִיאָה לְכוּלָּם יַיִן וְעוּגָה וְהִיא חִלְּקָה בֵּין כֻּלָּם. הָיְתָה שָׁם אַחַת מֵהָעוֹבְדוֹת הַדָּתִיּוֹת. אָמְרָה לָהּ אֲנִי מִצְטַעֶרֶת, אֲנִי לֹא רוֹצָה לִשְׁתוֹת אֶת הַיַּיִן, אֲנִי אֲקַח רַק אֶת הָעוּגָה. אָמְרָה לָהּ לָמָּה לֹא? אָז אוֹתָה עוֹבֶדֶת אָמְרָה לָהּ כִּי אַתְּ מְחַלֶּלֶת שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָה...

23:51וכיוון שפתחת עין, זה עין ישח, כאילו עין שגוי פתח אותו, לא ניכנס לנקודה הזאת, אם היא אמרה טוב, עשתה טוב במה שהיא אמרה או לא, אבל זה כבר נהיה מלחמת העולם השלישית בבית חולים. אתם הדתיים, אתם פנאטים, אתם, מה אתם ככה, אני גוית, לא מתביישת, מריבות וזה וזה וזה, ובאמת כל אותם החולים מחוברים לדיאליזה, כל אחד החליט להוסיף עוד עם ראש אפר על החרדים השחורים האלה. שהם בכלל סגורים ופנאטים ואין מה לעשות ואין להם תיקון ואתה כל מיני דיבורים. והרב קרלינשטיין, חרדי היחיד, קיפסה בין 70 זהבים, מחובר לדיאליזה ושותק. ואחרי שכולם דיברו אמרו לו, "כבוד הרב, מה אתה אומר?" אמר, "כלום. לא אומר כלום." טוב, לא אומר, לא אומר. שבוע הבא, שוב הגיעו כולם. אחרי שכולם התחברו למכשירים, שלא יברחו לו, אמר להם, "עכשיו תשמעו את התגובה שלי, אבל לפני כן סיפור." הסיפור היה כך: בחור הכיר בחורה, והחליט להתחתן איתה. בטקס של האירוסין, הבחור מוציא מתנה גדולה, משהו גדול. רק העטיפה עולה 100 דולר, משהו עטיפה מיוחדת. והיא פותחת את העטיפה לפני כל המשתתפים. והיא פותחת העטיפה, וואו, עוד עטיפה. היא פותחת העטיפה, ועוד עטיפה. והחליט להתחתן איתה. בטקס של האירוסין, הבחור מוציא מתנה גדולה, משהו גדול. רק העטיפה עולה 100 דולר, עטיפה מיוחדת. והיא פותחת את העטיפה לפני כל המשתתפים. היא פותחת את העטיפה, וואו, עוד עטיפה. היא פותחת את העטיפה, ועוד עטיפה.

25:12ועוד עטיפה, וקופסה, ותוך הקופסה עוד קופסה, וכל מיני ברכות בין לבין, משהו יפה. נו, מתי המתנה? ואז היא מגיעה לקופסה קטנה, פותחת את הקופסה, מוציאה טבעת יהלום יפה. כל המשתתפים באירוסין, וואו, מחיאות כפיים. כשמפסיקים המחיאות כפיים, היא מסתכלת על הטבעת ואומרת, "איך זה מה שאתה מביא לי?" שורקת את הטבעת והולכת. זה הסיפור. עכשיו הוא שואל אותם, תגידו לי, אני הרב של אותו בחור. הוא בא לשאול אותי האם להתחתן עם הבחורה הזאת או לזרוק אותה מעכשיו. מה אתם ממליצים לי עליה? היא בחורה טובה? היא אישה טובה להתחתן איתה? אולי זה מידע חד פעמי? או עזוב, אל תיכנס לבוץ הזה. כמובן, כולם פה אחד אמרו: כבוד הרב, אל תסבך את הבחור. תגיד לו שמע עכשיו, וטוב שזה היה עכשיו לפני החתונה, כי אחרי זה הוא היה אוכל אותה באופן סופי.

26:13אין נפלה אישה רעה כזאת. אמר לה הרב, אתם בטוחים? כולם, אולי לרחם עליה. אמר לו הרב, אתה יודע איזה בושות היא עשתה לו לפני כולם, ביירוסין. היא לא רוצה שתגיד לו אחר כך, תן לי פתק החלפה, תחליף, אבל כזה בושות היא עשתה, כזה דבר. אמר לה הרב, יפה. גם אני חושב ככה. עכשיו בואו נראה איפה אתם בתמונה. אמר הקב"ה למשה רבינו, מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה. יש לי מתנה מיוחדת לעם ישראל. לך והודיעם. השבת מגיעה ל... והאדם מחליט שפתאום לא יסתדר לו לשמור שבת. כי הוא קבע בדיוק פגישה תחופה על חוף הים בתל אביב. אז מה הוא עושה? הוא נכנס לרכב ונוסע. מה אתה עושה בעצם? אתה לוקח את המתנה של אלוקים, ולפני כל העולם אתה אומר איכס, השבת לא מתאימה לי. נו, לפחות אלוקים היה צריך לקחת אותך ולשלוח אותך כמו שאותו בחור רמזתם לו לפני רגע לשלוח את הבחורה. ואלוקים השאיר אותך בעולם הזה. הם הבינו אותה לכך. מה זה כמה חמור המושג הזה של אדם שמחלל שבת בפרהסיה? זאת אומרת, קדושת השבת היא קדושה מעל כל קדושת הימים. וכשעם ישראל, העם הקדוש, שומר את השבת הקדושה, יכולים להגיע לדרגות עליונות עד שכתוב שאם ישראל משמרים שתי שבתות, מיד נגאלים. זאת אומרת, קדושת השבת ביחד עם קדושת עם ישראל מביאה ישר גאולה.

27:44בפסוק ז' כתוב: "וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים." הקב"ה נפח באפיו נשמת חיים. הקדוש ברוך הוא, הכל יכול, היה יכול לקחת חול וליצור ממנו אדם. יש סיפורים שגם רבנים בתקופות האחרונות יצרו מחול אדם. יש סיפור על הגולם מפראג. סיפור שלא יודעים אם הוא מעשה שהיה או מעשה שכמעט היה, מעשה ששנוי במחלוקת. יש אומרים שהוא היה, יש אומרים שהוא לא היה, יש אומרים שזה פרי מחשבותיו של איזה סופר ובני ורק, לא משנה. אבל את הכוח הזה ודאי היה. סבא של החכם צבי ברא גולם בוודאי, והתשובה הראשונה אני חושב בשו"ת חכם צבי היא האם אפשר לצרף את הגולם הזה למניין. בן אדם שנברא לא מדרך של איש ואישה, מאפר מן האדמה שיצרו אותו. השאלה הראשונה באמת, מה שמספרים על המהר"ל מפראג, שהיה שם הרבה צרות לעם היהודי, כשהיה הרבה צרות לעם היהודי, רצו למצוא איזה כוח מסוים שיוכל להילחם עם הנוצרים הברוטליים, האלימים, ולכן הלך המהר"ל ועשה שאלת חלום. איך אני יוכל להילחם כנגד אותם הנוצרים, כנגד הקומר שאז לפי הסיפורים קראו לו תדוושאר.

29:00ואמרו לו בשאלת חלום תשובה על פי ראשי תיבות. הראשי תיבות היו: "אתה ברא גולם דבק החומר וחלה זדים חטאים תורפי ישראל". זאת אומרת, אתה תיקח חומר, תדבק אותו, תעשה צורה, ומזה המהר"ל יצר על ידי קבלה מעשית גולם, שהגולם הזה נלחם. על פי הסיפורים, בהרבה מהנוצרים שרצו להעליל עלילות דם על היהודים. מה שכן, בין אם המהר"ל יצר גולם, בין אם המהר"ל לא יצר גולם, אבל בוודאי שאת הכוח היה לגדולי ישראל, המקובלים בתקופות קדומות. יש מספרים אפילו על הרב כדורי בדור האחרון, שכשהוא למד קבלה מעשית, אצל הרב שרעבי, הוא ניסה את הקבלה מעשית הזאת, והצליח לברוא תרנגול. כמובן שאסור להשתמש בזה לחינם, ורב שרעבי כעס עליו. מאוד. אבל יש כזה כוח בתורה, בקבלה מעשית, שוודאי אפשר לברור. אז ודאי שהקב"ה כשהוא ברא את האדם, זה לא היה משהו קשה בשבילו. אבל שוב, כמו שאמרנו, התייחד אליו הדיבור, כיוון שהאדם הוא שונה מכל שאר הבריות. ופסוקו כתוב, "ויקח אחת מצלעותיו". הקב"ה לקח את אחת מצלעותיו. למה דווקא צלע? למה לא אחת מלחייו, אחת מרגליו, אחת מידיו? אומר המדרש רבה, פרשה י"ח:

30:28שהקדוש ברוך הוא אמר, אני לא אברא את האישה מהרגליים, כי ככה כל הזמן תהיה יצאנית. כל הזמן יוצאת, מטיילת, הולכת. הוא אומר, אני לא אברא אותה מהאוזן, כי כל הזמן תהיה צייתנית. איפה שיש, הולכת, שומעת, ו... הולכת רכיל, מדברת, כל מקום רק שומעת. אומר, אני לא אברא אותה מהעיניים, כי כל הזמן תבליט את העיניים שלה, זה חוסר צניעות. אומר, אני אברא אותה מהצלע, שהצלע היא מכוסה. הקב"ה לקח את הצלע וברא. ועל כל איבר ואיבר שהקב"ה היה בורא את האישה, היה אומר לה, תהי צנועה, תהי צנועה, תהי צנועה. כנראה שהקב"ה, מה שאמר "תהי צנועה, תהי צנועה", לא הספיק לכמה נשים היום לצערנו. שמשום מה בדור האחרון, ככה כתוב בספרי חסידות, שהמלחמה של היצר הרע היא דווקא בנושאים של צניעות וקדושה. מה שלצערנו אנחנו רואים שלפעמים האדם כשהוא הולך ברחוב, הוא לא יודע מי הבעלי חיים שהולכים על ארבע, ומי הבעלי חיים שהולכים על שתיים. כי גם את הבעלי חיים שהולכים על ארבע מלבישים אותם עם איזה סמרטוט, וגם הבעלי חיים שהולכים על שתיים יש עליהם איזה סמרטוט, אבל רק סמרטוט, לא יותר מזה. זאת אומרת, מותר האדם מן הבהמה, שוב אנחנו חוזרים לאותה נקודה ש...

31:39לעומת שמתרחקים מהתורה שוב, מה ההבדל ביניכם לבין הבהמה? הקדוש ברוך הוא בורא את חווה מהצלע, והאדם הראשון וחווה יושבים מבסוטים בגן עדן. יש להם פירות כמה שהם רוצים לאכול, חוץ מעץ אחד. אנחנו בשבע ברכות מברכים... את החתן ואת הכלה, ואומרים להם, כשמחך יוצרך בגן עדן מקדם. כך אנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא ישמח את החתן ואת הכלה כמו שהקדוש ברוך הוא שמח את אדם הראשון ואת חווה. מה מיוחד באדם הראשון וחווה? למה לא אומרים אברהם ושרה, יצחק ורבקה, רחל ולאה? לאב ויעקב, מה מיוחד דווקא אדם הראשון וחווה? יש על זה הרבה תשובות. אחת מהתשובות הפשוטות היא אחת מהסיבות שהיום לצערנו כל זוג לפי המחקרים, כל זוג שלישי בישראל אצל החילונים מתגרש. גם אצל החרדים פשה הנגע, כל זוג עשירי מתגרש. הסיבה לכך היא שיש משהו, אבל יש עוד משהו, יש בחירה, אפשר לבחור עוד כמה דברים חוץ מהדבר הזה.

32:45אם האדם מתחתן וחושב זהו, חוץ מהדבר הזה אין לי שום דבר בעולם, 98% מהבעיות שלו יסתדרו. אני אומר 98% ולא 100% כי 2% זה בעיה שהוא עצמו לפעמים יש לו מידות לא כל כך טובות שזה יכול להסתדר. אבל בשעה שאדם חושב שאין שום דבר אחר מושג להחליף, אולי זה לא כל כך מתאים, אולי זה זה, אז האדם... לא חושב על גירושין ומסתדר עם הקיים. אצל אדם וחווה, אם אדם לא כל כך היה מסתדר עם חווה וחושב אולי אני אחליף אותה. היה לו במה? אין לו במה. כשהאדם נמצא רק עם אישה אחת וחושב רק על אישה אחת ולא חושב אולי יש עוד אפשרויות, זו השמחה המושלמת של חיי הנישואין. וזה מה שאנחנו מאחלים לחתן ולכלה. שמחה חיה צריכה להיות בגן עדן מקדם, כמו שהיה בגן עדן. מה היה בגן עדן? רק... אדם וחוה. אין אפשרויות, אין החלפות. לא לאישה להחליף עם גבר אחר, ולא לגבר להחליף עם אישה אחרת. כשאין אפשרויות ואין החלפות, אפשר לחיות חיי נישואים תקינים ומאושרים. בפרק ג', פסוק א', מתחיל הכתוב לספר...

33:57איך הגיעו אדם הראשון וחווה לחטא הנורא של אכילה מעץ הדעת? כתוב: "הנחש היה ערום." הספורנו כותב שהנחש הזה הוא השטן, הוא היצר הרע. כאן לימדתנו התורה על הנחש שהוא ערום, בערמומיות. זאת אומרת, הנחש הוא ערום. בסדר, נחש ערום. אבל בואו נראה מה הנחש יכול לגרום. היצר הרע, אנחנו אומרים, הגמרא בבבא בתרא דף ט"ז כותבת, הוא יצר הרע, הוא השטן ומלאך המוות. איך יכול להיות שהוא גם יצר הרע, גם השטן וגם מלאך המוות? מסבירים את זה בסיפור פשוט: היו שני חברים, אחד בחור טוב, ילד נחמד, כולם אוהבים אותו, והשני בחור רשע. אבל מה, הם היו בקשר טוב. יום אחד היה מבחן מאוד מאוד גדול בבית הספר. הילד הטוב למד, למד, למד, ובמבחן הוא לא ידע אם הצליח או לא הצליח. כל הזמן הוא היה בלחץ - מה יהיה עם התוצאות, מתי אני אראה את התוצאות. יום אחד מגיע אליו החבר שלו ואומר לו, "מה אתה לחוץ כל כך?" היכנס לחדר של המנהל, כשהוא לא יהיה, תפתח את היומן, תראה את התוצאות. הוא אמר לו, מה פתאום, מה אתה, איך אני אעשה כזה דבר? הוא אמר לו, מה הבעיה, אני אעמוד בחוץ, אשמור שאף אחד לא יבוא. באמת, מחכים שהמנהל יוצא, הבחור הטוב נכנס לחדר של המנהל, פותח את היומן, מסתכל על הציונים, ובורח החוצה. הוא רואה את החבר שלו, אומר לו, אל תדאג, אף אחד לא ראה. למחרת בבוקר, המנהל נכנס לכיתה, וקורא לבחור הטוב.

35:26הוא אומר לו, תקשיב, אתמול אולי היית באזור של המשרד שלי? אוקיי, ילד טוב, לא משקר. הוא אומר לו, כן. הוא אומר לו, ומה עשית? בקיצור, המנהל יודע מכל הסיפור, כשהוא פתח את היומן, הסתכל בציון. הוא אומר לו, כן, המנהל, אני מתוודה, עשיתי לא טוב, אבל יש מישהו ששכנע אותי הרבה זמן לעשות את זה. הוא אומר לו, מי זה? הוא אומר לו, הבחור השני, זה וזה. המנהל נדהם, הוא אומר לו, רגע, אתה בטוח שזה הוא? הוא אומר לו, כן. אמר לו, למה המנהל כל כך נדהם? אמר לו, פשוט, כי הבחור הזה סיפר לי שאתמול נכנסת למשרד. אז הוא קורא לבחור ואומר לו, מה קורה פה? אתה מסית אותו ואחר כך אתה בא לספר לי? אמר לו, כן, זה חלק מהתרגיל שלי היה. לבוא, להכניס אותו למצב הזה ולבוא לספר למנהל. אמר לו, המנהל, זו התנהגות מכפירה, אני מחליט להיפרד ממך מבית הספר. אבל לפניכם תעניש אתה את הילד הטוב הזה. אני מסכים לך, אתה תעניש אותו. אז הוא לוקח את הילד, גורר אותו לכיתה, מעמיד אותו על השולחן, נותן לו שתי סתירות לפני כל הילדים, ומוציא אותו מבית הספר. זה סיפור, בתור משל, שמלמד אותנו איך פועלת היצר הרע. היצר הרע מגיע לאדם ואומר לו: "תחטא, תחטא," ומשכנע אותו בכל מיני דברים. כשהאדם חוטא, הוא אומר לקב"ה: "תסתכל, תסתכל, בדיוק, בדיוק, הנה, תראה, תראה, זה הבן שלך, אתה אומר 'ישראל אשר בך אתפאר,' והנה, תראה, תראה איפה הוא נמצא." ואז...

36:55ואז אומר הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, התנהגות כזאת לא מגיע לה איזה עונש? מגיע לה. אז הוא מלאך המוות, הולך והורג את הבן אדם. הקדוש ברוך הוא מעניש את היצר הרע לבסוף. כתוב שלעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא שוחט את היצר הרע. אבל גם האדם נענש בינתיים. זאת אומרת, צריך לדעת שהיצר הרע הוא השטן והוא מלאך המוות. הוא מחליף כל הזמן תחפושות. וגם הנחש מגיע... בתור נחש, היצר הרע מגיע בתור נחש ומפתה את אדם וחווה. כשהוא מפתה את אדם וחווה, חווה כמובן מתפתה, על פי הכתוב, ואחרי שחווה מתפתה, היא הולכת ונותנת גם לאדם לאכול. באישות הרדב"ז, חלק א', סימן רנ"ו. הרדב"ז הוא היה רבו של רבו של רבנו האר"י. הוא מביא שכל... שכל מה שחטא אדם הראשון, זה היה בעצם כוונה לעשות מצווה. ואיך יכול להיות? בן אדם עושה עבירה, אתה אומר לו מצווה? אומר הרדב"ז, שהאדם הראשון ידע שכשהוא יאכל מעץ הדעת, הוא מיד ידע איפה יש את עץ החיים. ככה כתוב, שהקדוש ברוך הוא אומר, שמה ידע את עץ החיים וחי לעולם. והאדם הראשון רצה, לא אכפת לו עץ הדעת, אלא אכפת לו עץ החיים. למה? כי הוא ידע שסוף כל אדם למיתה, הוא ידע את זה כבר לפני כן.

38:11והוא רצה לעבוד את הקדוש ברוך הוא כל הזמן. עכשיו, אם הקדוש ברוך הוא הציב לו, נגיד, אלף שנה, אז אחרי אלף שנה הוא כבר לא יכול לעבוד את הקדוש ברוך הוא. מה הוא עושה? תרגיל. אוכל מעץ הדעת כדי לגלות את עץ החיים, ואז הוא יחיה לעולם ויעבוד את הקדוש ברוך הוא לעולם. זאת אומרת, האדם הראשון הכוונה שלו הייתה לטובה, לא הייתה הכוונה שלו לרע. אבל הניסיון הקשה שלו היה לדעת, כשאלוקים אומר לא, זה לא. זאת אומרת, יש לי פעמים בן אדם אומר לך, תקשיב, השבת הזאת אני מחלל אותה, אחר כך אני שומר שבת עד הסוף, בלי הפסקה, מה שאתה רוצה, הולך לכל אלוק, תן לי לגמור את העסקה הזאת, וזהו. חכמיי, לא. חכמיי, בדבר הזה, כשהאלוקים אומר לך עכשיו לא לעשות משהו, אז עכשיו, אפילו שאתה חושב שיצא תועלת יותר טובה אחר כך, או יותר מוצלחת מהמצב העכשווי, בלי להתחכם. אלוקים אמר, עושים. אלוקים אמר לא לעשות, לא עושים. יש עוד מה להעריך בחטא של אדם הראשון וחווה.

39:11מקוצר הזמן אנחנו נדלג על זה ונגיע לסיפור של קין והבל. בפרק ד' פסוק ח' כתוב "ויקם קין אל הבל". מסופר במדרש מה פתאום קין בא להרוג את הבל. קין היה אחראי על כל קנייני האדמה, והבל על כל דבר שקשור לצאן. יום אחד קין הגיע להבל ואומר לו: "רגע, מה אתה הולך על האדמה? האדמה הזאת שלי. תפרח באוויר. תעוף." אבל הבל אומר לו, רגע, בסדר, אם אתה רוצה שאני אאהב אותך, אז אתה תוריד את הבגדים כי לך ערום. למה? כי איך עושים בגדים? מצמר של כבשים. כבשים זה החלק שלי. ככה הם רבו, והיו בשדה. תוך כדי המריבה קם קין והרג את הבל. ולכאורה, אם ניתבונן נראה שקין, מה היה לו? היה לו את כל העולם. יש לך את אפריקה ואמריקה ו... יַבֵּשׁ אֶת הַאַסִּיָּה, בְּלִי סוֹף יַבָּשׁוֹת, וְתֵלֵךְ, תִּקַּח אַתָּה אֶת כָּל רוּסְיָה, וְזֶהוּ, לֹא מַסְפִּיק לְךָ. לֹא. קַיִן וְהֶבֶל, שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁמְּחַלְּקִים אֶת הָעוֹלָם, וּבְכָל אוֹפֶן לֹא מַסְפִּיק לָהֶם. זֹאת אוֹמֶרֶת, אָדָם שֶׁרוֹצֶה עוֹד, אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מוּשָׂג כָּזֶה שֶׁל קִנְאָה, אַף פַּעַם לֹא יַסְפִּיק לוֹ. תֵּן לוֹ מִילְיוֹן, שְׁנֵי מִילְיוֹן, שְׁנֵי מִילְיוֹן, אַרְבָּעָה מִילְיוֹן. קַיִן יֵשׁ לוֹ אֶת כָּל הָעוֹלָם, מַה הַבְּעָיָה? תֵּלֵךְ, תִּהְיֶה בְּמָקוֹם אֶחָד, בְּאִי, בּוֹדֵד, לְבַד, אַל תִּרְאֶה אֶת הָעוֹלָם, תַּעֲשֶׂה מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה. לֹא.

40:33הוא מגיע ומפריע לו. למה להבל? יש לו זכות ללכת על הקרקע. זה מגיע מקנאה וממידות רעות. הקנאה הזאת גרמה שקין יבוא ויתנפל על הבל ויהרוג אותו. במדרש כתוב שקין אף פעם לא ידע איך הורגים. למה? אף בן אדם עוד לא מת. לא יודע מאיפה הורגים. לכן הוא בדיוק ניסה לחתוך לו את כל הגוף. אולי הנשמה תצא מהרגל, אולי מהאוזן, אולי מהאף. ולכן אמר הקדוש ברוך הוא כשהגיע לקין, אמר לו: "קול דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה." מה זה 'דמי'? כי יצא לו דם מכל הגוף. מכל הגוף. יצא לו מכל... למה? כיוון שהוא ניסה להוציא לו את הנשמה מכל הגוף. ומה? ומה? בדיוק. וממה הגיע? מכנאה. סך הכל הוא קינא בו. מה אתה משתמש בדבר שלי? הקנאה הזאת גרמה לרצח. וזה דבר... שכל האדם צריך לדעת שקנאה יכולה להגיע לתוצאות הרות אסון. בפרק א' פסוק ב', בסוף הפרשה כתוב, ויקרא את שמם אדם. הקב"ה קרא לאדם וחוה את שמם אדם. ולכאורה כמה שמות אנחנו מכירים שאפשר לקרוא למין האנושי. אפשר לקרוא להם אדם, אפשר לקרוא לו איש, נכון? איש זה גם, אפשר לקרוא גבר, אדם.

41:56למה אנחנו רואים שהכתוב אומר "ויקרא את שמם אדם"? מה "אדם אדם"? ויקרא את שמם איש. התשובה לכך היא שאיש ואישה כשהם ביחד מתחתנים הם נהיים גוף אחד. זאת אומרת, אם הקב"ה היה כותב "ויקרא את שמם איש", איש אפשר לומר בלשון רבים. איך אומרים איש בלשון רבים? אנשים. גבר, איך אומרים בלשון רבים? אנשים. גברים, נכון? זאת אומרת ששייך המילה הזאת, כל מילה שייך להפוך אותה ללשון רבים. אדם, איך אומרים ללשון רבים? אין. אדם. איך אומרים אדם בלשון רבים? אין אדמים ואין אדמות. יש אדמות, אבל לא, איך אומרים הרבה אדמים? אין כזה דבר. יש אדם. לכן הקב"ה קרא לאדם וחוה "אדם". שניכם יחד זה מושג של "אדם", מושג של דבר מחובר שלא ניתן לנתק. זאת אומרת, זה דבר שאי אפשר לנתק, דבר שהוא גוף אחד. באמת מסופר על הצדיקים שהתחתנו עם האישה שלהם, שהם ממש מרגישים את הגוף שלה כמו הגוף שלהם. מסופר על רבי אריה לוין, שהיה חמיו של הרב אלישיב זצ"ל, והרב לוין יום אחד מגיע ל...

43:11רופא עם אשתו, הרופא שואל מה קרה? אז הוא אומר כואבת לנו הרגל. אמר לו למי? אמר לנו כואבת הרגל. אז הרופא מגיע אליו, מתחיל לבדוק לו את הרגל, אמר לו לא לא, תבדוק לאשתי כואבת לה הרגל. אמר לו לא הבנתי, לנו, לאשתי, למי כואבת הרגל? תחליט. אמר לו כואבת לאשתי הרגל בפועל, אבל גם אני מרגיש את זה. למה? הרבי הרי לוין קיים בעצמו ועקר את שמם אדם. כשהוא קיים בעצמו ועקר את שמם אדם, הוא קיים את הכל, את המושג הזה שמגיעו לגוף אחד שאי אפשר להתחבר יותר לזה, שאי אפשר להיפרד מזה. וזה בעצם מה שאמרו גם חכמי ישראל בפירוש מה שחז"ל אומרים במסכת יבמות שעם ישראל כתוב "אתם קרויים אדם" ואומות העולם לא קרויים אדם. למה גויים לא נקראים אדם? גויים גם יכולים לקרוא בני אדם, מה הם לא בני אדם? התשובה לכך היא: גויים הם ודאי בני אדם, רק אין להם את המושג הזה של האחדות כמו היהודים. כשהיהודי אחד נמצא איפשהו בעולם, הוא יפגוש את חבר שלו, חבר שלו יעזור לו, אפילו אם הוא לא מכיר, אפילו אם זה לא חבר שלו אישי. סתם, אתה יהודי, אני יהודי, ביחד נעזור אחד לשני. אצל הגויים, אין קשר בין הגוי הרוסי, לגוי היפני, לגוי הטיילנדי, לגוי הקפקזי, לא משנה, אין קשר ביניהם. כיוון שכל הגויים בכלל, הם אומות מופרדות. הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו, שנעשה רצונו כרצונו, מלבב שלם, אמן ואמן.

44:13היהודים. כשהיהודי אחד נמצא איפשהו בעולם, הוא יפגוש את חבר שלו, חבר שלו יעזור לו, אפילו אם הוא לא מכיר, אפילו אם זה לא חבר שלו אישי. סתם, אתה יהודי, אני יהודי, ביחד נעזור אחד לשני. אצל הגויים, אין קשר בין הגוי הרוסי, לגוי היפני, לגוי התאילנדי, לגוי הקווקזי, לא משנה, אין קשר ביניהם. כיוון שכל הגויים בכלל, הם אומות מופרדות. הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו, שנעשה רצונו כרצונו, מלב שלם, אמן ואמן. תחזרה מיכל.