פרשת לך לך בכולל יוסף דעת (ירושלים) הרב אפרים כחלון

0:02אנחנו ממשיכים את הסדרה של השיעורים על התורה. הגענו לפרשת לך לך. הפרשה שלנו עמוסה בניסיונות שהיו לאברהם אבינו. אברהם אבינו, ראש האומה הישראלית, ראש האומה היהודית. הקדוש ברוך הוא מנסה אותו בעשרה ניסיונות, כמו שמבואר במשנה באבות פרק ה' משנה ג'. חלק מהניסיונות... אנחנו נראה גם בפרשה שלנו. הפרשה מתחילה בפסוק, והיא אומרת, "ה' אל אברם: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך." זאת אומרת, הקב"ה אומר לאברהם אבינו, תיקח את כל הפקלאות, כל החבילות, וקדימה, אתה עוזב את בית אביך. לאן? לארץ לא ידועה, אל הארץ אשר אראך. זה הניסיון הראשון שיש לאברהם אבינו כשאנחנו רואים אותו בפרשה. ללכת ולשנות מקום וללכת למקום שהוא גם לא מכיר ולא יודע איזה מקום זה יהיה. יכול להיות שהמקום שהוא הולך אליו זה מקום שאין בו כל כך הרבה אנשים טובים כמו שיש עכשיו. עוד יותר, יכול להיות שהמקום ההוא לא רק שאין בו אנשים טובים, יכול להיות שגם יש בו אנשים רעים. ואברהם אבינו...

1:29לוקח את החפצים ועוזב את מקום מושבו והולך ושומע לקדוש ברוך הוא והולך לארץ אחרת. כמה קשה הניסיון הזה של עזיבת מקום שהיינו רגילים להיות בו. יש לכל ילד בתחילת שנה כשהוא עולה כיתה את הקשיים. עד עכשיו הוא היה עם כל הכיתה, פתאום עכשיו יש לו רב חדש, יש לו מורה חדש, במיוחד אם הוא עובר בית ספר. כל שכן אדם מבוגר שנמצא במקום עשרים שנה, שלושים שנה, ארבעים שנה, חמישים שנה ופתאום אומרים לו תעזוב את המקום ותלך למקום אחר, מקום לא ידוע. על הרב מבריסק מספרים שבזמן מלחמת העולם השנייה, כשכבר חדרו האויבים לבריסק והם הגיעו כבר ממש סמוך וקרוב... מבוגר שנמצא במקום עשרים שנה, שלושים שנה, ארבעים שנה, חמישים שנה, ופתאום אומרים לו לעזוב את המקום וללכת למקום אחר, מקום לא ידוע. על הרב מבריסק מספרים שבזמן מלחמת העולם השנייה, כשלבריסק כבר חדרו האויבים והם הגיעו כבר ממש סמוך וקרוב, אמרו לרב מבריסק: "את חייך לקחת, את כל החפצים, את כל הדברים ולעזוב מהר את העיר לפני שהאויבים יגיעו." הרב מבריסק ישב וחשב שעה ארוכה. אחרי שעה הוא נאנח ואמר: "אני אוהב את בריסק, קשה לי לעזוב אותה. בריסק היא עיר שהיא לא ארץ ישראל, עיר שיש בה..." אמרו לרב מבריסק לקחת את כל החפצים, את כל הדברים, ולעזוב מהר את העיר לפני שהאויבים יגיעו. הרב מבריסק ישב וחשב שעה ארוכה. אחרי שעה הוא נאנח ואמר: "אני אוהב את בריסק. קשה לי לעזוב אותה. בריסק עיר שהיא לא ארץ ישראל, עיר שיש בה הרבה גויים שונאי ישראל."

2:53הרבה הרבה גויים שונאי ישראל, ובכל אופן הרב מבריסק אומר, קשה לי לעזוב את העיר הזאת, אפילו שהעזיבה של העיר תציל אותו. זאת אומרת, העזיבה של העיר יכולה לגרום לו להצלת חייו, ואם כל זה הוא אומר, קשה לעזוב את העיר בריסק. אברהם אבינו פה. אברהם אבינו פה, בשעה שהוא נצטווה לעזוב את המקום, לא היה לו סכנה אם הוא היה נשאר במקום, הוא היה מת. ובכל אופן, אברהם אבינו שומע לקדוש ברוך הוא. באמת, הגמרא מביאה, שלושה חינות הן. יש שלושה דברים בעולם, שהקדוש ברוך הוא עשה לתיקון העולם, שיהיה חן. חן מקום על יושביו, חן אישה על בעלה, וחן אומנותו. זאת אומרת, הקב"ה רצה שהבריאה תתפתח, שהבריאה תגדל, שהבריאה תמשיך הלאה ליצור את עצמה ולהמשיך. לכן הוא היה צריך לתבוע בבריאה שיהיה חן. חן מקום על יושביו. בן אדם יושב במקום, כמה הוא נהנה. מקום טוב, מקום נחמד, מקום בסדר. קשה לו לעזוב את המקום למקום אחר. זה חן אחד. חן שני יש...

3:53באומנותו. זאת אומרת הקב"ה רצה שהבריאה תתפתח, שהבריאה תגדל, שהבריאה תמשיך הלאה ליצור את עצמה ולהמשיך, לכן הוא היה צריך לתבוע בבריאה, שיהיה חן. חן, מקום על יושביו, בן אדם יושב במקום, כמה הוא נהנה, מקום טוב, מקום נחמד, מקום בסדר, קשה לו לעזוב את המקום למקום אחר. זה חן אחד. חן שני יש, כן נשאל בעלה, הקדוש ברוך הוא רצה שאישה תמצא חן בעיני בעלה, ככה יהיה שלום בית, ככה יקימו דורות, וזה חלק מהפיתוח של העולם. אכן השלישי הוא חן אומן של בני אומנותו, כל אומן הקדוש ברוך הוא עשה שמצא חן בעיניו מקום האומנות שלו כדי שיוכל להועיל לפיתוח העולם. וזה בעצם אנחנו רואים שאברהם אבינו התגבר על החן הזאת, חן מקום על יושביו, והקריב את הניסיון הזה ושמע לקדוש ברוך הוא. באמת, אברהם אבינו שומע לקדוש ברוך הוא. אמן לפה שלמה. כדי שיוכל להועיל לפיתוח העולם, וזה בעצם אנחנו רואים שאברהם אבינו התגבר על החן הזאת, חן מקום על יושביו, והקריב את הניסיון הזה ושמע לקדוש ברוך הוא. באמת, אברהם אבינו שומע לקדוש ברוך הוא, עוזב את הארץ שהוא התרגל אליה, עוזב את בית מגוריו, עוזב את המשפחה שלו והולך לבד. ואיזה שכר הוא מקבל? פסוק יהוד כתוב אחרי שאברהם הולך ונוסע ושומע על הקדוש ברוך הוא: "ויהי רעב בארץ וירד אברהם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ". אברהם אבינו מגיע לארץ ישראל, מגיע לשיממון.

5:09באמת, אברהם אבינו שומע על הקדוש ברוך הוא, עוזב את הארץ שהוא התרגל אליה, עוזב את בית מגוריו, עוזב את המשפחה שלו והולך לבד. ואיזה שכר הוא מקבל? פסוק י' כתוב: אחרי שאברהם הולך ונוסע ושומע על הקדוש ברוך הוא, ויהי רעב בארץ, וירד אברהם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ. אברהם אבינו מגיע לארץ ישראל, מגיע לשממון. שלא רק שיש בו שממה, יש בו גם רעב, והרעב כידוע, זה אחד מהדברים הכי קשים שיש. כשאדם רעב, כשאדם צמא, אין לו יישוב הדעת, הוא לא יכול כלום. בבוקר תאמר מתי ערב, ובערב תאמר מתי בוקר. ואברהם אבינו בתמורה. כן. זאת אומרת, כשאברהם אבינו שומע על הקדוש ברוך הוא, אברהם אבינו כביכול מקבל שכר. איזה שכר הוא מקבל? רעב. יש בעיר רעב בארץ. זאת אומרת, סוף סוף אברהם אבינו שמע על הקדוש ברוך הוא ועוזב את העיר שלו. למה הקדוש ברוך הוא משמיים לא נותן לו מתנות? כל מה שאתה רוצה תקבל. לא, הוא לא מקבל את זה. מקבל רעב. ולכאורה, הוא רואה פה מצב של צדיק ורע לו.

6:36הוא רואה שזה ששמע לקדוש ברוך הוא הפסיד. אם הוא היה נשאר בבית אביו, היה נשאר מפוסוד. אמא שלו הייתה ממשיכה לבשל אוכל, אבא שלו היה ממשיך לפרנס אותו, אף אחד לא דואג, אין מה לדאוג, יש אוכל, יש הכל. הוא שומע לקדוש ברוך הוא ולכאורה מפסיד. וזה בעצם היה הניסיון. בעיר האב בארץ, בוא נראה אם אתה אברהם אבינו עכשיו תתחיל להרהר ולהעלות בדעתך חבל ששמעתי לקדוש ברוך הוא. למה? שמעתי והפסדתי? או שלא? אברהם אבינו התגבר על הניסיון הזה, ואברהם אבינו גם בניסיון הזה עומד בגבורה ויורד למצרים. אם נשים לב, הניסיון הזה שהיה פרדוקס, על ידי זה שאברהם אבינו שמע לקדוש ברוך הוא, הפסיד. ראינו... בניסיון, בפרשה הבאה, גם ניסיון שאברהם התנסה וגם היה פרדוקס. כשהקדוש ברוך הוא קורא לאברהם אבינו ואמר לו, לך, תיקח את יצחק ותעלה אותו לעולה, אברהם אבינו הולך במסירות נפש, לוקח את הבן שלו יצחק ובא לעלות אותו לעולה. במדרש מסופר ששרה הגיע אליה השטן ואמר לה, את יודעת מה אברהם אבינו הולך לעשות ליצחק? הוא הולך לשחוט אותו. מה עד כדי כך השקטה? שרה הלכה ובררה. ראית מישהו זקן? מישהו הולך? אמרו לה, יש איזה מישהו שצעד לכיוון הערים. שמה היא הלכה לבני הענקים שהיו אנשים גבוהים מאוד. אמרו להם, אתם גבוהים, מה קורה שם למעלה? תגידו לי, אתם רואים משהו? אמרו לה, כן, אנחנו רואים בן אדם זקן ובן אדם יותר צעיר קשור עם סכין מעליו. והיא, שרה, ידעה שזהו...

8:00שרה הלכה ובררה, ראתה מישהו זקן, מישהו הולך. אמרו לה, יש איזה מישהו שצעד לכיוון ההרים שם. היא הלכה לבני הענקים, שהיו אנשים גבוהים מאוד. אמרו להם: אתם גבוהים, מה קורה שם למעלה? תגידו לי, אתם רואים משהו? אמרו לה: כן, אנחנו רואים בן אדם זקן ובן אדם יותר צעיר, קשור עם סכין מעליו. והיא, שרה, ידעה שזהו. והתחילה לבכות על הבן שלה, יצחק, הבן היחיד. ואז הגיע השטן ואמר לה, אל תגידי, הוא לא מת. ובאותו רגע, שרה מרוב שמחה מתה. אברהם אבינו חוזר מהעקדה, מודעת אבל. שרה, אמך אשתך מתה. ולכאורה, כל אדם, אם יש לו לב ושכל אנושי, מיד היה צריך לחשוב, רגע, ריבונו של עולם, אני שומע לאלוקים ומפסיד. לקחתי את יצחק לעקדה, הייתי מוכן למסור את הנפש של הבן שלי שחיכיתי לו מאה שנה עד שיוולד, ועכשיו אני שומע לו, ומה קורה? אני מפסיד את אשתי. איפה? זו תורה וזו שכרה. והקדוש ברוך הוא מעמיד אותו בעוד ניסיון, ניסיון בתוך ניסיון. הצלחת בניסיון אחד, עכשיו בוא נראה איך תצלח בניסיון השני, שנראה כאילו הפסדת...

9:17בעקבות זה ששמעת לקדוש ברוך הוא. וזה גם בדיוק היה פה אותו הניסיון. הקדוש ברוך הוא רצה לראות את האמונה המוחלטת של אברהם אבינו לדעת שמה שהקדוש ברוך הוא עושה זה טוב, גם אם זה לא נראה תמיד טוב. אברהם אבינו יורד למצרים, כיוון שבמצרים יש שם אוכל, ואיך שהוא יורד למצרים קורא לו תקלה לא נעימה. במכס, אנשים מתחילים לבדוק מה יש בתוך הארגזים שלו, ואברהם אבינו ידע שכשהם יראו את שרה, הם ירצו אותה, אז הוא מחביא אותה בתוך תיבה. והמחס מגיע, אנשים מחתתים בתיבות, פתאום מגיעים לתיבה הגדולה ששרה נמצאת בתוכה, ואומרים לו, נו מה יש לך בפנים, בוא נפתח אותה, אז הוא אומר להם, אל תפתחו, כמה אתם רוצים עליה? כמה? 100 דולר? 1000 דולר? מה שאתם רוצים. אנשים מתחילים לבדוק מה יש בתוך הארגזים שלו, ואברהם אבינו ידע שכשהם יראו את שרה, הם ירצו אותה, אז הוא מחביא אותה בתוך תיבה. והמכס מגיע, אנשים מחטטים בתיבות, פתאום מגיעים לתיבה הגדולה ששרה נמצאת בתוכה, ואומרים לו, נו מה יש לך בפנים, בוא נפתח ונראה, אז הוא אומר, אל תפתחו, כמה אתם רוצים עליה? כמה? 100 דולר? 1000 דולר? מה שאתם רוצים. אמרו, אם כנראה יש שם סחורה שווה כל מחיר, חייבים לפתוח אותה. פותחים אותה, ורואים את שרה אמנו שהאור שלה היה כאור השמש בצהריים, עד שהגמרא אומרת במסכת בבא בתרא, בדף נ"ח, הכל בפני שרה כקוף בפני אדם. כמו שניקח קוף, נעמיד אותו לפני האדם, ונראה שיש הבדל גדול מאוד ביניהם, ככה גם יש הבדל כל כך גדול, עצום ורב, בין האדם הכי יפה בעולם לעומת שרה אמנו.

10:42ואברהם אבינו אומר לשרה: "אמרי נא אחותי את, אל תגלי להם שאת אשתי. למה? כי בשבילם זה לא בעיה. יש בעל? היה בעל. שולחים אותו להיסטוריה, הורגים אותו, לוקחים את האישה וזהו. אברהם אבינו חס על חייו ואומר לה: 'אמרי נא אחותי את, למה? למען ייטב לי בעבורך וחייתה נפשי בגללך.' ושרה עושה לו את הטובה הזאת, שומרת על בעלה." מעיד בפסוק ט"ו, ותוקח האישה בית פרעה. עכשיו בואו נחזור חזרה לניסיון הראשון. הקב"ה אומר לאברהם, תעזוב את הארץ שלך. תעזוב את המולדת שלך. תעזוב את בית אביך. הוא עוזב. כשהוא עוזב, הוא הולך לארץ ישראל. מגיע לארץ ישראל, מקבל רעב. טוב, חשבתי נגמר הסיפור. לא. רעב, יורדים למצרים. כשיורדים למצרים, לוקחים לו את האישה. רבונו של עולם, מה קורה פה? כמה שאני שומע יותר לאלוקים, כמה שאני יותר עושה צעדים בשבילו, אלוקים מחזיר אותי אחורה. את השאלה הזאת אנחנו יכולים לראות אצל הרבה בעלי תשובה, שבתחילת דרכם, הם פתאום רואים שחוזרים בתשובה, ו... רבונו של עולם, מה קורה? כמה שאני תורח, אני שומר שבת,

11:55מפסיד כך וכך, אני עושה את זה, מפסיד את זה, אני עושה את זה, עזוב אותי, אני חוזר חזרה להיות חילוני, אם אלוקים רוצה שאני אשתף איתו פעולה. הרבה תשובות יש בדבר, אבל בינתיים אנחנו רואים שאברהם אבינו בכל הדברים האלו התנסה, והניסיון הזה כדי לבדוק אותו. האם אתה בתור אברהם אבינו שאמור לייצג את כל האומה היהודית וממך יוצא עם ישראל תעמוד בניסיונות האלה שמראים לך שכוח הרע וכוח הרשע הוא השורד הוא החזק הוא זה שמנצח בעולם וכוח הטוב פחות? האם אתה, אברהם אבינו, שומע ליצר הרע ועוזב את הקדוש ברוך הוא או שלא? אתה ממשיך לדבוק, ואברהם אבינו גם בניסיון הזה עומד ואף על פי שלוקחים לו את אשתו. שום דבר לא מערער אחרי הקדוש ברוך הוא, וממשיך להאמין בקדוש ברוך הוא בלב שלם, כמו אותם רגעים של אמונה שקדמו לכל הניסיונות. שום דבר לא השתנה אצלו. באמת, הקדוש ברוך הוא לא עוזב את אברהם. אברהם אבינו רואה ש...

13:06שרה שמורה, הקדוש ברוך הוא שומר עליה מכל דבר רע, ואחרי שהיא משתחררת מפרעה, והציל לו פרעה אנשים ושלחו אותו ואת אשתו וכל אשר לו, שולחים את אברהם ואת שרה ממצרים. הסיפור של אברהם לא נגמר. ראה על אברהם עם מצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה. פה מצטרף להם מלווה שלישי, לוט. מה לוט רוצה בסיפור פה? לוט רואה שאברהם אבינו, הקב"ה הוא איתו. אברהם אבינו מצליח בכל הדרכים שלו. כל מי שמנסה להזיק לאברהם אבינו נענש. לוט אומר, שווה לי. נדבק לאברהם אבינו. חז"ל אומרים: "ידבק לשכבר וישתחוו לך." תדבק למלך, כל האנשים שישתחוו למלך, כיוון שאתה דבוק לו, אז זה נראה כאילו הם ישתחווים לך. וזה מה שלא תעשה. נדבק לאברהם אבינו, ואברהם כבד מאוד במקנה, בכסף ובזהב. אברהם אבינו היה מיליונר במושגים של היום. יש לו כסף, יש לו זהב, יש לו מקנה, יש לו הכל. נו, עכשיו הייתי אומר אברהם אבינו...

14:17עמד בניסיונות. תן לו כמה רגעים של נחת ושלווה. תן לו לשבת, רגל על רגל, עם גלידה, בחוף הים, מבטיח קר. אבל לא, אברהם אבינו, במקום זה, סוף סוף יש לך כסף ליהנות ממנו. מה מקבל? ואיריב בין רועי מקנה לוט לרועי מקנה אברהם. לוט, בן אחיו, יש לו גם מקנה, גם הוא קיבל מתנות בזכות אברהם. הרועים שלו, של לוט, רבים אם רואה מקנה אברהם במדרש מבואר שהריב היה כיוון שהם אמרו שהקב"ה הבטיח את הארץ לאברהם אבינו ואין לו זרע אז היחיד שיירש אותו זה לוט אם כן כל הארץ כבר היום שייכת לאברהם אז מותר להם לעשות מה שהם רוצים בארץ להיכנס ולשלוח את הצאן שלהם בכל השדות של אנשים פרטיים כיוון שהכל זה של אברהם אבינו זאת אומרת מכוח האמונה שהם האמינו בקב"ה הם החליטו לגנוב

15:18זאת אומרת, לא תמיד אמונה מובילה לדברים טובים. אמונה, זה כל הכבוד, אבל מה אתה עושה עם האמונה? אדם למשל אומר, אני מאמין בקדוש ברוך הוא, שהשברולט החדשה של השכן שלי צריכה להיות שלי. פשוט הולך וגונב אותה. כשתופסים אותו, המשטרה שואלים אותו, מה? אמר, מה אתה רוצה? האמנתי. בכוח האמונה עשיתי את זה. פרצתי לו את הרכב גם בכוח האמונה. אמונה כזאת זו אמונה שקרית. למה? כי האדם שמאמין בקדוש ברוך הוא, יודע שקדוש ברוך הוא ציווה אותנו, לא תגנוב. אותו דבר בשעה שהאדם רוצה... אחד מהאויבים שלו, והוא שם כדור בקנה ויורה, ואומר רבונו של עולם, אם אתה לא רוצה שלא ייפגע. ואותו אדם מת, וכשבאים להעניש אותו, הוא אומר להם, מה אתם רוצים? אם אלוקים לא היה רוצה, הוא היה עוצר את זה. פה הוא מכניס את האמונה. האֱמוּנָה הַזֹּאת הִיא אֱמוּנָה שֶׁקֶרִית. לָמָּה? כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה אוֹתָנוּ "לֹא תִּרְצָח," כֵּיוָן שֶׁאֱלוֹקִים יָדַע וְנָתַן אֶת הָאֶפְשָׁרוּת הַזֹּאת, שֶׁבְּכֹחַ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוּכַל לִרְצֹחַ, יוּכַל לִגְנֹב, וּבְכָל אֹפֶן הוּא נָתַן אֶת הַבְּחִירָה הַזֹּאת לְהִתְגַּבֵּר, כְּדֵי שֶׁנְּקַבֵּל שָׂכָר עַל הַהִתְגַּבְּרוּת, וּמִנֶּגֶד חַלִילָה, עוֹנֶשׁ עַל אִי הִתְגַּבְּרוּת. אָז אוֹתוֹ דָּבָר רוֹעֵי מִקְנֵה לוֹט מַגִּיעִים וְאוֹמְרִים, הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים. רוֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָהָם, שָׂמִים מַחְסוֹם לַכְּבָשִׂים, לַצֹּאן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ וְיִגְנְבוּ מִשְּׂדוֹת אֲחֵרִים.

16:35יכנסו והגניבו משאר השדות. ויהי ריב בין רועי מקנה אברהם ובין רועי מקנה לוט, והכנעני והפריזי אז יושב בארץ. הכתוב מעיד, הארץ עוד לא ניתנה לאברהם, הכנעני והפריזי יושב בארץ. אברהם רואה שיש סכסוכים משפחתיים, וכידוע סכסוכים משפחתיים, צריך לעצור אותם בעודם באיבם. לא משנה אם הסכסוך בין בעל ואישה, בין אבא ובן, בין הורים. אזכנים, לנכדים, לא משנה, בכל מצב, סכסוך מיוחד אם הוא משפחתי, חייבים לעצור אותו כמה שיותר מהר, וזה מה שבעצם אברהם אבינו עושה. הוא אומר אברהם אל לוט, אל נא תהי מריבה ביני ובינך, בוא לא נריב. אבל אם נשים לב, פסוק לפני כן, מה כתוב? ויהי ריב. אז רגע, מה אתה עכשיו, אברהם, אומר? בוא לא נריב. אבל ריב כבר היה. אז אחד אמר לי פעם, כל זמן שאין מכות, אין דם, זה עוד לא אקשן, זה לא מריבה. אבל זה לא אצל אברהם אבינו. אברהם אבינו פה, אחרי שהכתוב מדווח "ויהי ריב בין רועי מקנה לוט לרועי מקנה אברהם," אומר אברהם אבינו, "בוא, אל נא תהי מריבה בינינו," אבל כבר היה ריב, מה זה "אל נא תהי מריבה"? אז הפשט הפשוט שבאמת רועי מקנה אברהם ורועי מקנה לוט רבו ביחד, אבל אברהם ולוט עדיין לא היו רבים.

17:52אז אברהם אמר, בוא, לא נעשה שהמריבה תעלה, וגם בינינו לא תהיה, כידוע. הסכסוך מתחיל מהילד, הילד רב עם הילד של השכן. ואז הוא בא לאבא, מספר לאבא, ואבא הולך לאבא שלו, והשכנים רבים, וכל אחד מתפתח, הלאה ועלה ועלה. זה מה שאברהם אבינו רצה לעצור, הוא אומר, עזוב, יש בין רועיך לרועי, בוא נעצור את הסיפור, שלא יתקדם הלאה. זה הפשט הפשוט, אבל ראיתי בספר מקור ברוך, התורת מימה, רבי ברוך אפשטיין, אחד מחכמי הדור הקודם, שדרך אגב, הגאון רבי חיים קניבסקי סיפר עליו, שבשואה כל גרמני שרצה להרוג אותו, שרצה לפגוע בו, במקום השתגר. אותו צדיק, רבי ברוך אפשטיין. הוא הסביר פה רעיון מאוד מאוד נפלא שמסתדר יפה בפסוקים. הוא אומר, יש שני מושגים, יש ריב ויש מריבה. מה ההבדל בין ריב למריבה? ריב זה לשון זכר. מריבה זה לשון נקבה. מריבה זה לשון נקבה כיוון שמריבה מביאה תולדות. מתחילים בתחיפה קטנה, והתחיפה הקטנה הזאת הולכת בד בבד ומתרחבת ומתרחבת עד שזה מגיע חלילה לפעמים לרצח ולדברים נוראים. אבל ממה זה התחיל? מריב. ריב קטן, משהו קטן קטן.

19:15...והריב הזה מתפתח והופך למריבה. מריבה זה לשון נקבה. נקבה מביאה הולדות. מביאה הולדות ועוד הולדות ועוד הולדות. ויכולה חס ושלום לכלות את כל העולם עם המריבה. זה מה שאומר אברהם אבינו. ריב כבר היה. בסדר. היה לו נעים, היה מצב. אבל בואו נעצור אותו פה. נעשה אותו עקר. שלא ימשיך הלאה והלאה והלאה לגדול. אל נא תהי מריבה ביני וביניך. בואו נעצור את זה עכשיו בעודו באיבו. זה בעצם גם היסוד בשלום בית. כשיש לפעמים חיכוכים, חיכוכים בין הבעל והאישה, גם אותו דבר בחינוך ילדים, בין האבא לילדים, על כל מיני נקודות של חינוך. הברכה והפתרון ל-98% מהמקרים של המריבות וכל אלה, זה לפתור את הבעיה באותו יום. זאת אומרת, לא לשמור על הלמה. כְּשֶׁיוֹשְׁנִים עַל זֶה לַיְלָה, נוֹצָרִים מַשְׁקָעִים, הָרִיב הוֹפֵךְ כְּבָר לְמְרִיבָה, וּכְבָר בַּמּוֹחַ נִהְיֶה תָּא, שֶׁבַּתָּא הַזֶּה, שָׁמוּר כֵּן, הוּא פָּגַע בִּי, הִיא פָּגְעָה בִּי, אֲנִי צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לָהּ, יֵשׁ לִי עוֹד חוֹב עַל מַה שֶׁ... בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹתְרִים אֶת הַפִּתָּרוֹן, בְּאוֹתוֹ זְמַן, בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, הָרִיב נִגְמָר. זֶה הָיָה הָרִיב, וְלֹא הִתְפַּתֵּחַ לְמְרִיבָה. הַפִּתָּרוֹן...

20:40שאברהם אבינו מציע ללוט, ייפרד נא מעליי. קח ימינה, ואני אקח שמאלה. או, אתה תיקח שמאלה, ואני אקח ימינה. כל אחד ילך לדרכו. כי אנשים אחים אנחנו. לוט בוחר משום מה מקום שהכי מועד לפורענות. בכל הגליליה. זאת אומרת, לא יחסר לו מקומות בעולם להיות. בכל אופן, הוא הולך ובוחר את המקום הכי מושחת, את המקום עם הכי הרבה רשע. כשהוא בוחר את המקום הזה, אברהם אבינו לא עוצר בעדו. אברהם אבינו אומר לו: בחירה חופשית. בחרת? תלך. אברהם אבינו הולך לסדום. הולך לסדום, ואברהם אבינו לא מונע בעדו. והכתוב מעיד בפסוק י"ג, "ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד." לא קצת רעים, חטאים לה' מאוד. זאת אומרת, הם היו בשיא הטומאה, בשיא האכזריות שאפשר להיות לבני אדם. הם היו כמה סיפורים כדי להסביר את הדוגמה של האכזריות.

21:55סי הרשע שהיה לאנשי סדום. היה להם חוק: כל מי שרוצה לבוא ולהתקבל לעיר סדום חייב לחתום על תקנון. תקנון תושבים קודם כל, לא מארחים אורחים. אבל מה? זה לא יפה לראות בעיני העולם שאנחנו לא מאחרים אורחים, אז נגיד שזה מסיבות הומניטריות, שאנחנו לא מכניסים זרים, חוששים לפיגוע, חוששים למחלות. עוטפים את זה בצורה יפה. מה כן? נביא לך כסף, אין בעיה, תלך תקנה במכולת. אבל מה? גם בעלי המכולות היו חתומים על התקנון, שבתקנון היה כתוב שאסור למכור אלא רק למי שתושב העיר סדום. וגם, למה? כיוון שצריך לדאוג יותר לתושבים מאשר לדאוג לאורחים. אני ארך רק קודמים. הכל הם עטפו את זה במסווה יפה. מגיע אני, שלושה ימים לא אכל, דפק בדלת. הם פותחים לו, שלום, כן, מה אתה רוצה?

22:56אפשר לבוא להתארח אצלכם. לא, לא, לא, לא, לא. אבל אם אתה רוצה כך, 50 שקל, שטר של 50 שקל יפה מאוד. הוא הולך למסעדה הקרובה, מסעדת סדום ועמורה, מגיע לסדום, מזמין מנה, רגע, אתה לא מוכר לי, מה אתה? אה, אתה אורח, סליחה, יש לי בתקנון פה, בחותם כשרות שחתמתי, אני לא יכול להביא לאף אחד שהוא לא גר בסדום. אני הולך, טוב, לחנות הבאה. ואני הולך מחנות לחנות, מחנות לחנות, אף אחד לא מביא לו. במקום זה אומרים, לוקח כסף. קח 200 שקל, אבל מה לעשות שכסף הוא לא אכיל? והעני, עם שטרות של כסף, אין לו מה לעשות בכל העיר עד שהוא נופח את נשמתו ברעב. כמובן, הם היו חכמים לכתוב על כל שטר לפני שהם נתנו אותו את השם של כל אחד שנתן. העני נופח את נשמתו ברחוב, מגיעים, לוקחים את השטרות חזרה, ושומרים אותם לעני הבא בתור שיעבור בעיר שלהם. זאת אומרת, אנשי סדום היו יודעים לצפות את ה... מעטי האכזרי שלהם בכל מיני הסברים יפים. דוגמה נוספת הייתה שהייתה להם מנהג שכל האורחים שכל כך עייפים ולא יכולים ללכת ולמצוא מקום בעיר אחרת, אז אם הם צריכים לישון, יש להם מיטה מיוחדת. אם זה היה מישהו קצר, הם מביאים לו מיטה ארוכה, אבל מה, מסכן, בטח לא נוח לך, אתה כזה קצר והמיטה כזאת ארוכה, אז מה נעשה? בוא נעזור לך, נמתח אותך.

24:24היו מביאים שתי חבלים, קושרים אותם לסורגים, ומותחים את הבן אדם, עד שמחמת המתיחה הבן אדם היה מתפרק לשתיים, והם אומרים לו: "סליחה, לא התכוונו, הבאנו לטובתך, אבל התפרקת. זהו, נקסט, הבא בתור." אני הבא. זאת אומרת, הם היו יודעים לצפות את כל הדברים הכל למען האנושות. אותו דבר גם כשהם מגיעים אליהם, אני ארוך. האם מביאים לו מיטה קטנה? מה לעשות? אני, שתי מטר, מיטה חצי מטר, מסכן, רק הראש וחצי גב אצלך. בוא, אנחנו נדאג שכל הגוף שלך ייכנס במיטה. איך? חותכים לו חצי גוף. עכשיו כל הגוף שלך יהיה במיטה, ויש סיכוי גם שאתה יותר לא תוכל לקום מהמיטה לדורי דורות. זאת אומרת, הם היו יודעים לצפות את כל הדברים שלהם, את המעשים הכי אכזריים לטובת הבן אדם, לטובת אנחנו רוצים לדאוג לך שתישן טוב, שתישן לנצח, לא משנה. אבל בשעה שהם היו עושים את כל המעשים האלה, הכתוב מעיד שהם לא היו אנשים צדיקים. אנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד מאוד. המאוד הזה בא לומר שלא היה להם עניין אחד שהיו בו שלמים. לצפות את כל הדברים שלהם, את המעשים הכי אכזריים לטובת הבן אדם. לטובת, אנחנו רוצים לדאוג לך שתישן טוב, שתישן לנצח. לא משנה, אבל בשעה שהם היו עושים את כל המעשים האלה, הכתוב מעיד שהם לא היו אנשים צדיקים. אנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד מאוד. ה"מאוד" הזה בא לומר שלא היה להם עניין אחד שהיו בו שלמים. היה חוק מי שהיה...

25:39פוצע את חברו היה הולך לבית המשפט על פציעה כך וכך, השופט היה פוסק: אתה, הפצוע, תשלם כסף לפוצע. למה? הוא הקיז לך דם. כמה עולה לך להקיז דם? תשלם לו, הקיז לך דם בחינם. זאת אומרת, הם עיוותו את כל המוסר האנושי. לקחו את המוסר האנושי והכניסו בו את החוקים הכי רעים, כך שכל עורך שהיה מגיע לסדום היה חייב לצאת בשן ועין. אותו דבר, אם אדם היה מזיק לאישה של אחד מאנשי סדום, אישה מעוברת, התינוק היה נותן מכה לתינוק, התינוק היה נופל. היו הולכים לשופט, השופט היה פוסק, הרסת לו את העובר, איבדת את העובר, תעברת, האישה חזרה. מה שאתה צריך לשלם, תשלם. זאת אומרת, כל העיר סדום הייתה עיר של מושחתות נוראה בכל קנה מידה אנושי. ולוט בחר את העיר הזאת. כש־לוט בוחר את העיר הזאת, הוא יודע שהעיר הזאת היא קצת בעייתית. אבל מה? איזה יופי נראית. הכתוב מעיד: "וישא לוט את עיניו וירא את כל כיכר הירדן כי כולה משקה לפני שחת ה'." איזה יופי. כגן ה'. עיר סדום, המצב הגשמי שלה היה...

27:04אין, כל מה שהאדם חושב שיש, יש לו הכל. המצב הגשמי, לאס וגאס. המצב הגשמי שיש לבן אדם, יש לו הכל. אבל מה? מה עם המצב הרוחני? מה עם חינוך ילדים? מה עם הדברים שלא כל כך נראים שהם על פי התורה? מה אומר לוט? אני אסתדר עם אלוקים. עזוב. בוא נקבל קודם כל את העולם הזה, העולם הבא אני כבר אסתדר. לוט לא חושב על המצב האבסורדי שהוא יכול להכניס את עצמו, שאת כל הטוב הזה אלוקים הביא, לא לחוטאים, אלוקים הביא לאנשים הטובים. לוט לא חושב, הוא שוכח את השיעור הביתי שהוא למד מאברהם, ובאמת ככה רש"י כותב בשם המדרש, לוט אמר אי אפשי, לא באברהם ולא באלוהיו. למה? מורה המזומנים, מורה הירוקים, אלוקים, תודה רבה, היה היכרות איתך עד עכשיו, אבל מה? כסף יענה את הכל. דוגמה שמספרים על בן אדם שמחפש חניה בשתיים בצהריים ברחוב אלנבי בתל אביב. הכל עמוס, כל החניות עמוסות, והוא רחוק מאוד מלמצוא מקום חניה עם הרכב. ואז הוא מתפלל לקב"ה ואומר: "ריבונו של עולם, אם אני מוצא חניה את השבת הזאת אני שומר." הוא לא מפסיק לדבר, ורכב יוצא ומפנה לו חניה. הוא לא מתבלבל ואומר: "ריבונו של עולם..."

28:33הסתדרתי לבד, לא צריך. השבת כמובן לא שמעת. זאת אומרת, זה בבחינה של אי אפשרי לא באברהם ולא באלוהיו. כשמסתדרים העניינים, כשהכספים מזומנים, כשיש כסף זורם, שוכחים את אלוקים. כשמתחילים לחרוק קצת העניינים, אז רגע, למה אלוקים עשה לי ככה ולמה ככה? לא אותו דבר את היסוד הזה. כשהוא ראה כסף, כשהוא ראה ירוק, רענן, דברים יפים, אי אפשרי לא באברהם ולא באלוקיו. זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא לפעמים מכניס את האדם למצב, כשהתעורר, הוא לוקח לו קצת ירוקים, במקום הירוק, הוא שם לו קצת שחור. ואז הוא שואל, רגע, למה? על זה מספרים סיפור אמיתי שהיה. היה יהודי עשיר, רחוק מתורה ומצוות, לא רק רחוק מתורה ומצוות. הוא שמע שיש איזו אישות בשמיים שקוראים לה אלוקים, אבל הוא לא הבין כל כך מה קשור בינו לבין האישות הזאת, ובינתיים הוא מסתדר בלעדיה יפה מאוד. עשה כמה עסקאות נדל"ן, הרוויח, היה לו בחשבון בעובר ושב 3 מיליון דולר, שאיתם הוא עשה כל מה שהוא חשב. רכש דירה, היה לו כספים, היה לו הכל. יושב הוא, מבסוט. יום אחד הוא מקבל טלפון. אומרים לו: "תקשיב, בנייני עזריאלי בתל אביב, עוד לפני שקמו, קומה 17 עכשיו פנויה, 3 מיליון דולר והקומה שלך. יש שם עשרות משרדים, אתה משכיר כל משרד ב-100 דולר לחודש, אתה כבר נהיה מיליונר, שווה לך."

29:58הוא אומר, "טוב, אני אחשוב על העסקה. 3 מיליון דולר זה כל הסכום שלו." שיטה, הוא נהנה ועשה הרבה דברים. האם לבזבז את הכל או לא לבזבז? הוא מניח את הטלפון. בצד השני של השפופרת, מתווך מרומניה: "שמעתי שאתה זה וזה. כן, יש לך כספים. כן, יש פה כפר ברומניה מיוחד. 3 מיליון דולר וכל הכפר שלך." טוב, פה זה קומה במגדלי עזריאלי בתל אביב, קומה 17, ופה זה כפר שלם ברומניה. הוא קרץ לו יותר הכפר משום מה, נתן אישור לעסקה, 3 מיליון דולר עברו לחשבון של ממשלת רומניה, וכל הכפר נקרא על שמו. הבעיה שהמתווך הזה היה יותר שקרן מאשר מתווך. הכפר לא היה כפר, זה היה איזה חור באמצע יער ברומניה, שהממשלה בכלל לא חשבה לבנות בו בעשר שנים הקרובות, לא גירות, לא מלונות, לא כלום. אבל המתווך הוסיף כמה דברים, והוא מכיוון שהכיר את המתווך הזה, סמך על המילה שלו, והפסיד 3 מיליון דולר. יש לו חלקת יער, שמקסימום שהוא יכול לבוא לאכול שם אגוזים, ואולי לנסות לקטוף אגוזי קוקוס אם יש שם. ואין. הבן אדם התחיל לפשוט את הרגל. שאין כסף בחשבון, שצריך לשלם חשמל, שצריך לשלם מים, דלק על המכונית, אז הוא מנסה להלוות, מלווה מפה, מלווה משם, ואנשים מלווים, סומכים שהוא עשיר. ואז לאט לאט, כשמגיע ההחזרים, הוא אומר להם, אין, וכשאין לך, אתה בבת אחת, נהפך, מאדם מכובד, לאדם שכולם בזים לו, לאדם שלא מאורח. ואז, יום אחד הוא מקבל, מכתב ממס הכנסה, יש לך חוב ישן, של 17 אלף שקל. אם אתה לא מביא אותו עד...

31:12שצריך לשלם חשמל, שצריך לשלם מים, דלק על המכונית, אז הוא מנסה להלוות, מלווה מפה, מלווה משם, ואנשים מלווים, סומכים שהוא עשיר. ואז לאט לאט, כשמגיע ההחזר, הוא אומר להם, אין. וכשאין לך, אתה בבת אחת נהפך מאדם מכובד לאדם שכולם בזים לו, לאדם שלא מאורח. ואז, יום אחד, הוא מקבל מכתב ממס הכנסה: יש לך חוב ישן של 17 אלף שקל. אם אתה לא מביא אותו עד... יום למחרת, הדירה שלך ממושכנת. הדירה שלך הייתה שווה יותר מ-17 אלף שקל, אבל במס הכנסה לא יודעים חשבון. כשיש לך חוב, לוקחים לך את הדירה עד שאתה תחזיר את ה-17 אלף שקל. הוא מנסה לגשר אצל החברים, וזה וזה, אמרו לו: "תקשיב, המצב שלך גרוע ביותר. אנחנו לא יכולים להלוות לך, אתה לא תחזיר לנו. אבל יש חברה אחת שכן מלווה. איפה החברה הזאת? קומה 17 במגדלי עזריאלי. תלך לשם ותראה."

32:12הוא הולך לקומה השביעית, כשהוא נכנס לקומה, הוא נזכר שהקומה הזאת הייתה אמורה להיות שלו. הקומה שממוקמת שם ובקומה 17, זה היה המשרד של אנשים של השוק האפור. מלווים בריבית קצוצה, איסור דאורייתא למהדרין. מור לא תקשיב, אתה מביא 17 אלף שקל, 17 אלף דולר אתה צריך לשלם, 17 אלף שקל, אתה משלם את זה בריבית של 8% לחודש. כמה חודשים שאתה רוצה, איזו פריסה שאתה רוצה, אתה צריך לשלם. מוכן, יש לו ברירה, ייקחו ממנו את הדירה בסוף. הוא לוקח את ה-17 אלף שקל האלה, ומקבל אותם במזומן, ויוצא בדיכאון מהמשרד. הוא לא יודע מה קורה איתו. את כל ההזדמנויות הגדולות הוא הפסיד, הכל רָחָם, הכל צולע. ואז הוא אומר, רגע, לפני שאני יורד לרחוב, אולי אני אעלה לקומה האחרונה בבניין, שעוד לא נבנתה. אני אשב שם, אני רגע קצת, למה אני אלך כמו איזה פרצוף תשעה באב? הוא עולה לקומה האחרונה, קומת הגג. פותח את הגג, נכנס לבפנים ויושב, ובוכה. חמש דקות, עשר דקות, אחרי עשר דקות, אומר, יאללה, הלך הכסף, העיקר הבריאות. הוא קם, ובא לצאת,

33:36ורואה שננעלה עליו הדלת. הוא מנסה עם המפתחות שלו לפתוח את הדלת. הדלת הזאת הייתה חד כיוונית. אפשר להיכנס, אבל אי אפשר לצאת, רק אם יש לך את המפתח של הדלת עצמה. וזאת הייתה דלת פלדלת, אבא של כל הדלתות. תפיקות לא עוזרות, הוא הלך למעקה ומנסה לצעוק שם לאנשים מלמטה, אבל כן, אנשים בקומה ה-25 לא ישמעו אותך עד למטה. הם אנשים קטנים, והוא צועק להם ושום דבר לא עוזר. והגיע הלילה והוא עבר את כל הלילה בגג השומם. בינתיים הוא מרגיש רעב וקור, והוא מקבל על עצמו. רק מגיע הבוקר, הוא יעשה הכל על מנת שהעוברים ושבים ישימו אליו לב, הוא יכול גם למות פה, ואף אחד לא ישים אליו לב. מגיע הבוקר, האנשים מתחילים לזרום, הוא רואה תל אביב, מתחילה להתמלא, ואז הוא מתחיל לצעוק, והוא כבר בצרות, וצועק, ואף אחד לא שומע אותו. הרעש של המכוניות הרבה יותר חזק ממנו, המכונות, המטוסים, הכל, והוא אדם קטן, ניצב מול כל תל אביב. ואף אחד לא שומע אותו. פתאום עלה לו רעיון.

34:44יש לו פה 17 אלף שקל מזומן. שטר אחד הוא ישלוף מערימת מעט. לא נורא. זורק אותו למטה. הבן אדם שיפול עליו השטר יסתכל מאיפה הוא ראה. משמיים. אני מנפנף לו. הוא יבוא ויוציא אותי. כפרה על השטר, העיקר החיים. הוא שולף שטר של 200 שקל וזורק אותו למטה. השטר מתנפנף, מתנפנף, מתנפנף. מגיע ונוחת ליד רגל של מישהו. הלאה מרים את השטר, מכניס לכיס, וממשיך הלאה. לא מעניין אותו מאיפה זה נפל, מאיפה זה לא נפל, מצא 200 שקל בכל יום, הלוואי, כל יום ככה. שטר אחד לא עוזר, הוא חשב, אולי אם אני אזרוק חופן של שטרות. זה יותר, האנשים מביאים, מאיפה נופל הדולר, מאיפה נופלים דולרים, מאיפה נופלים כספים. הוא לוקח חופן של שטרות וזורק. והמלא כפים שעברו באותה הרגע, ליד המגדל, רואים שכסף נופל, לא מעניין אותם מאיפה, חוטפים מכל הבא ליד, שמים ובורחים לפני שהמשטרה תבוא. מאיפה קרה הדבר הזה? והוא רואה שככה, אומר כנראה לא זרקתי מספיק, והוא מתוך הפחד שלו להישאר פה כבול לנצח, הוא זורק עוד שטר ועוד שטר ועוד שטר ועוד שטר. 17 אלף שקל. זורק, ואנשים לא מרימים את הראש. לוקחים את הכסף וממשיכים.

36:07אחרי שנגמר לו הכסף לזרוק, גם הגומיה שעיטפה את השטרות הוא זרק אותה, שום דבר לא עזר, הוא ישב והתחיל לבכות. אמר, בסדר, אני אעמוד פה. וזהו, מה אני אעשה? כסף אין לי. בעל חוב אני. למות אפילו כאחד האדם בקבר, אני גם לא. ואז איכשהו יושב וחושב, הוא שם לב למה שהוא לא ראה לפני כן. גלי של אבנים קטנות, חצץ, היה לידו. ועד עכשיו הוא לא ראה אותם. הוא חושב, רגע, מה רגע, עם שטרות זה לא עזר, אולי עם אבנים זה יעזור. הוא לוקח חופן אבנים וזורק. הראשון שפוגע בו האבן ישר מסתכל למעלה, בוא'נה אתה משוגע, מה אתה מתחיל? הוא לא שומע מה, אבל רואה בן אדם מתעצבן, והוא לא מתבלבל, לוקח חופן ושם לו בפנים. והבן אדם על המקום, התקשר למשטרה, וכבר שומע סירנות מכל הכיוונים, והוא הבין שכנראה אמרו בקשר שיש משוגע. קומה 25 במגדלי עזריאלי, הוא זורק אבנים.

37:09המשטרה פורצת את הדלת, אזיקים על הידיים למעצר. זה יותר טוב מלמות על הגג, אבל זה גם לא נחמד. הוא מדבר עם השוטר, אומר לו תקשיב, ספר לו את כל הסיפור בניידת, אומר לו השוטר תקשיב, אני מאמין לך, איפה הבית שלך? הוריד אותו לבית, הוא יושב בפתח של הבית שלו, בווילה, שעוד כמה שעות יכול להיות לא תהיה שלו. איך הוא שב? למה כשזרקתי על האנשים דולרים, שטרות, אף אחד לא הראה את הראש? כשזרקתי אבנים, פתאום מישהו התעורר. הוא יושב וחושב וחושב, פתאום עולה לו רעיון. לכאורה הוא אומר לעצמו, זה בדיוק המצב שלי. יש איזה ישות בשמיים שהוא שמע שקוראים לה אלוקים. הוא לא הכיר אותה. אבל כל זמן שאותו אלוקים, זרק לי דולרים בשמיים, מהשמיים, וקיבלתי כספים, 3 מיליון דולר בחשבון, וילות, דירות, כל מה שאני רוצה יש מכוניות. לא הרמתי לרגע את העיניים לשמיים. עכשיו שאני נמצא במצב כזה, שכאילו הקב"ה זורק עליי אבנים, אני מתעורר ומסתכל על השמיים. אולי זה הלקח שהקב"ה רצה ללמד אותי. הוא ישב וחושב על הלקח, ואומר, אני חייב לברר מי זה הקב"ה הזה. פונה לבית הכנסת הסמוך...

38:30ושואל את הרב של בית הכנסת מי זה אלוקים, מה זה אלוקים, ומסביר לו את הכל. כשהוא חוזר לבית הייתה כבר שעה מאוחרת. מהמכשיר הפקס הפרטי שלו, רואה שיצא פקס. הפקס בדיוק באותה שעה שהוא הלך לשיעור. בפקס כתוב שממשלת רומניה אישרה להפשיר את כל הקרקעות שלך ברווח ענקי של 30 מיליון דולר. על החתום המתווך. לאם אם אותו אדם, כשהוא התקרב יותר לאלוקים, אמר, אלוקים, רק אחרי שזרק על היוונים, אז הסתכלתי אליו. גם הרע היה בעצם טוב. וזה בעצם לוט. לוט, כשהוא רואה את כיכר הירדן, כשהוא רואה את הכל יפה, את כל הנוף, כזה מרשים, כזה יפה, הולך לשם. איפה אלוקים בתמונה? נשים אותו במגירה. כשנצטרך את אלוקים, ניקח אותו. ולוט הולך אליהם, ומתערב בחיי הקהילה של סדום. להתערב בחיי הקהילה לא פשוט. היה צריך לפחות להיות אחד כמוהם, והוא מצליח. בפרשה הבאה אנחנו נראה שלא רק שהוא הצליח, הוא קיבל גם תואר שופט. הוא נהיה השופט ביר סדום. הוא מצליח בגדול ומאפיל בסולם הדרגות, והוא מרושת חזק בכל הקהילה הסדומית של אז. ומתערב בחיי הקהילה של סדום. להתערב בחיי הקהילה לא פשוט. היה צריך לפחות להיות אחד כמוהם, והוא מצליח. בפרשה הבאה אנחנו נראה שלא רק שהוא הצליח, הוא קיבל גם תואר שופט. הוא נהיה השופט בסדום. הוא מצליח בגדול ומעפיל בסולם הדרגות, והוא מרושת חזק בכל הקהילה הסדומית של אז.

39:58דרכי השניים של אברהם ולוט נפרדים. כל אחד בונה לעצמו את החיים שלו. ואז מגיע מקרה שמכריח את אברהם לחזור חזרה לקשר עם סדום. מלחמת המלכים. זה בעצם היה הניסיון הרביעי שהיה לאברהם. מלחמת המלכים, ארבעה מלכים את החמישה. מגיעים ארבעה מלכים חזקים, ונלחמים בחמישה המלכים, ביניהם מלך סדום. הם שובים את לוט מסדום ולוקחים אותו איתם בשבי. כוונתם הייתה לתפוס את אברהם. במדרש כתוב שלוט פניו היו דומים לאברהם. כשהם ראו שאברהם בידיים שלהם, הם אמרו: אם ניצחנו את אברהם, שהוא היה מפורסם בכל העולם שאלוקים איתו, אף אחד לא יגיד לנו מה נעשה. ואברהם כביכול הם חושבים שהוא איתם ואברהם שומע את זה ויאבו הפליט כתוב פה בפסוק ומודיע לאברהם אבינו שנשבע לוט בן אחיו ויאבו הפליט כתוב במדרש שהיה עוג מלך הבשן שנפלט מדור המבול כמו שסיפרנו בשיעור הקודם והוא בא ואומר לאברהם אבינו לוט בן אחיך נשבע. ואברהם כביכול הם חושבים שהוא איתם, ואברהם שומע את זה. ויבוא הפליט כתוב פה בפסוק ומודיע לאברהם אבינו שנשבה לוט בן אחיו. ויבוא הפליט כתוב במדרש שהיה עוג מלך הבשן שנפלט מדור המבול, כמו שסיפרנו בשיעור הקודם, והוא בא ואומר לאברהם אבינו: לוט בן אחיך נשבה.

41:23אברהם, יהודי זקן, קרוב לגיל 100, לא מתבלבל, הולך, לוקח איתו כמה אנשים, תכף נראה כמה, ונלחם בארבעה מלאכים שניצחו חמישה מלאכים, אימפריה שלמה, בשביל מי? בשביל אדם אחד, שהלביש אותו, עזב את אלוקיו, והלך להתערב עם אנשי סדום. אני במקום אברהם אבינו, הייתי אומר, הלכת לחטאים, קיבלת את העונש. יש דבר יותר טוב מזה. השגחה אלוקית עין בעין. היית איתי, ניצלת. עזבת את העם. אור, אתה תואר, אתה... אבל אברהם אבינו לא עושה חשבונות כאלה. אברהם אבינו אומר, בן אחי, מפשעך אל תתעלם. כשהוא נשבה, אני הולך להציל אותו. אברהם הכניס את עצמו לסכנה בשביל לוט בן אחיו. וכשהוא לוקח... אנשים להילחם. אברהם אבינו לא לוקח עשרות אלפי אנשים כדי לנצח. אברהם אבינו לוקח בסך הכל שלוש מאות ושמונה עשרה אנשים. כך כתוב בתורה, פרק י"ד פסוק י"ד: "וישמע אברם כי נשבה אחיו, וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלוש מאות וירדוף עד דן". אברהם אבינו לוקח שלוש מאות ושמונה עשרה אנשים.

42:46ורודף אחרי ארבעה מלאכים חזקים, ומנצח. הגמרא במסכת נדרים, בדף לב עמוד א', אומרת שזה לא היה באמת 318 אנשים. זה היה אליעזר, שהשם שלו עולה בגימטריה 318. וכשהוא לוקח את אליעזר, זאת אומרת, תארו לכם, יש מלחמה חזית עם עשרות אלפי חיילים. מגיע אדם זקן, קרוב לגיל מאה. איתו, אדם קצת יותר צעיר, אליעזר. ושניהם עומדים מול אלפי אנשים, עשרות אלפי אנשים, ומתיימרים לנצח אותם. זה דבר אבסורד. שני אנשים ינצחו, שיהיו הכי חזקים בעולם, מול עשרות אלפי אנשים? איך אתם תצליחו? ואברהם אבינו לא חושש. הוא יודע שיש את אלוקים איתו, הוא יצליח. והוא ואליעזר הולכים ומצליחים. הגמרא, במסכת נדרים שם, מוסיפה שהדבר הזה שאברהם אבינו לקח איתו את אליעזר, זה לא היה צעד כל כך נכון. למה? אליעזר היה תלמיד חכם. אליעזר נקרא דמשק אליעזר. למה דמשק אליעזר? שהיה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים. הוא היה המגיד שיעור. מה שאברהם אומר, הוא היה הולך, חוזר ומשקה. אתה לא הולך ולוקח תלמיד חכם, מוציא אותו מבית המדרש לחזית להילחם? הקב"ה לא מסכים עם זה.

44:15ולכן הקדוש ברוך הוא מעניש את הצאצאים של אברהם אבינו ב-210 שנה בשיעבוד נורא במצרים. על מה? על זה שהוא הוציא את אליעזר מבית המדרש ולקח אותו לחזית. הרב גלינסקי סיפר שפעם אחת הוא עלה לדרוש באחת מבתי הכנסת. אמרו לו לדבר בין מנחה לערבית. הוא החליט לדבר על כל מיני נושאים, על הבריאה. פתאום קם אחד. לא קשור לנושא של ההרצאה. לא קשור לנושא של הדרשה. למה החרדים לא משרתים בצה"ל? הוא אמר לו, בסדר, אבל אני לא מדבר על הנושא הזה. לא! תענה לי למה החרדים לא משרתים בצה"ל. טוב. ביפן, קוּב אחור, הרב גלינסקי מסתכל ורואה שכל הקהל נהיו כמו הכלבים המנדנדים האלה. כולם עושים כן, כן, נכון. למה החרדים לא משרתים בצה"ל? הוא לא כל כך הבין מה הקשר של זה לדרשה, אבל הוא אמר, טוב, אני אענה לכם. הוא אמר, אתה, בן אדם הזה שאתה שואל למה החרדים לא משרתים בצה"ל, אתה יותר גרוע מפרעה. מפרעה? למה? הוא אמר לו, כי פרעה גם ידע שאותם האנשים שלומדים תורה...

45:29לא אמורים להיות משועבדים אצלו. שבט לוי, משה ואהרון שמשבט לוי, נכנסים ויוצאים אצל פרעה ומדברים איתו לשחרר את עם ישראל. פרעה, במקום לתפוס אותם ולהחזיר אותם חזרה לעבודה, מתווכח איתם: "כן, אני אחזיר את עם ישראל, אני לא אשחרר אותם." לכאורה, הם גם יהודים. למה? למה להם יש פרוטקציה? התשובה: גם פרעה ידע ששבט לוי זה שבט שקיבל על עצמו על תורה. שהוא לא עוסק בהוויות העולם הזה, רק בחיי תורה. ואם הוא עוסק בחיי תורה, לא מוצאים אותו מבית המדרש. הוא אומר, את זה פרו הבינו. למה לך קשה להבין? אותו אדם אמר לו, עם כל הכבוד, אבל היום אנחנו נמצאים במדינת אויב. המדינה שלנו נקראת אויב מספר אחד בעולם משום מה. למרות שהיהודים מעולם לא התיימרו להיות אויבים של מישהו, אבל בכל העולם לוקחים אותנו כמדינת אויב מספר אחד. אנחנו האויבים של כולם, אנחנו שונאים את כולם, ואותנו צריך להשמיד. ומי שישמע את כל הנאומים באו"ם, יראה כמה שיש לנו אוהבים, וכמה שונאים. וכאן במדינה שלנו צריך להגן ולשמור על המולדת שלנו, ויכול להיות שגם שבט לוי היה מתגייס. ככה אמר אותו האדם. אמר לו הרב גלינסקי:

46:46תדע לך שאם היום יוציאו את בחורי הישיבות לצבא, אתה מביא על עצמך זרות ושיעבוד נורא, כמו השיעבוד במצרים. איפה זה כתוב? כמו בגמרא שאמרנו במסכת נדרים, דף ל"ב, עמוד א'. על מה זה גרם? השיעבוד הנורא במצרים, ששיקעו את הילדים בטיט, בחומר ובלבנים, ופרעה היה שוחט 150 תינוקות ביום, 150 תינוקות בלילה. כל המכות והצרות הנוראות שהעם ישראל קיבל על עצמו במשך 210 שנה. על מה? על זה שאברהם אבינו הוציא אדם אחד מבית המדרש. אחד! 210 שנה. מיליונים של יהודים עובדים בפרך על יהודי אחד שהוציאו מבית המדרש. אומר לו, ואתם רוצים לא להוציא אחד. להוציא עשרות אלפים. יודעים איזה גזירה אתם תביאו על עצמכם? עכשיו מה? מי שאומר שהוא לא מאמין בתורה, לא מאמין. קח את הגמרא, תזרוק, תשרוף. אבל אם אתה כן מאמין בחז"ל, אם אתה כן מאמין בתורה, ובתורה כתוב, שזה העונש של מי שמוציא כאלה מתוך בית המדרש,

48:02אז מה אתה עושה עם זה? אתה רוצה לחתוך את הדף, אז זה תתלוש. אבל אם אתה יהודי מאמין בתורה, אז אתה יודע שכל מה שנגרם מהצהרה הזאת לעם ישראל זה בשביל ביטול אדם אחד שהוא גם לא היה יהודי. עוד לא היה מושג כזה של יהדות. כשביטל אותו מבית המדרש קיבלו את העונש הנורא. זו תשובה פשוטה לכל אותם האנשים ששואלים למה לא משרתים בצה"ל, כן משרתים בצה"ל. אם הם לא מאמינים בתורה, אז בסדר, זה כמו גויים שער משפחות האדמה. אבל אם הם מאמינים בתורה, אז יש את התשובה הפשוטה. כמה חמור הדבר הזה להוציא יהודי אחד מבית המדרש. אברהם אבינו מנצח במלחמה. כשהוא מנצח במלחמה, הוא מקבל בשלל המלחמה סחורה עצומה של כל כך הרבה דברים: כסף, זהב, מוצרים של כל אותם המלאכים, גם שהארבעה מלאכים לקחו מהחמישה מלאכים וגם שהארבעה מלאכים יש להם רכוש ביד של תשעה מלאכים. שקיות חמדה, כסף וזהב, יהלומים, הכל. אברהם אבינו, מה עושה עם זה? לכאורה, זה שלו. ניצחת במלחמה, שלל שלך.

49:25אברהם אבינו לוקח הכל ומחזיר את הכל כשהוא מחזיר את הכל. ויאמר מלך סדום אל אברהם: תן לי הנפש והרכוש קח לך. אמר לו: עזוב, תן לי רק את האנשים, את כל הכסף תיקח לך חזרה. ויאמר אברהם אל מלך סדום: הרימותי ידי אל השם. אברהם אבינו נשבע. היא מחוט ועד שרוך נעל. והיא מקח מכל השלל. אני לא לוקח ממך פרוטה, לא מחוט, אפילו חוט קטן, לתפור את הכפתור שאולי נפל לאברהם אבינו בשעת הריצה אחרי המלאכים. ועד שרוך נעל, אם יצא לו השרוך מהנעל, נהרס קצת במרוצה במלחמה, כלום אני לא לוקח ממך. את כל המיליונים, את כל תכשיטי החמדה, את כל האבנים הטובות, המרגליות, הזהב, הכסף, הכל, נחזיר בשלמות. לכל חמישה המלאכים. הדבר הזה מלמד אותנו, אנו כבני אברהם, לדעת שאדם שהוא הולך בדרך השם, אדם שהוא הולך בדרך התורה, שהוא רוצה להיות צדיק, הוא צריך לשבור את המושג הזה אצלו, תאוות הממון. ולמה? כמו שאנחנו פתחנו בהתחלה, לפעמים כשאדם רואה כסף, הוא מוכן למכור את כל הקדוש ואת היקר לו.

50:41הכסף, התורה מידעת, השוחד יעוור עיני חכמים. חכמים אפילו. התורה מידעת עליהם שהם חכמים, אבל השוחד יכול לעוור. אברהם אבינו פה מלמד אותנו את המושג הזה. בשביל עיקרון אחד של אברהם אבינו, שאומר למלך סדום, אני מחזיר לך את הכל רק שלא תאמר אני העשרתי את אברהם, בשביל העיקרון הזה, שלא אתה תאמר אני העשרתי. כי אלוקים זה שמעשיר, אברהם אבינו מוכן לוותר על מיליונים. בעידן של היום, כמה אנשים יהיו... עומדים בניסיון ומגיע אליהם בן אדם אחד הוא אומר להם אני רוצה לתת לכם צ'ק של שש ספרות בדולרים בתנאי אחד - שתפרסמו הודעה בעיתונות שאני הבאתי לכם את זה והצלתי אתכם, וגם המודעה בעיתונות תהיה על חשבוני. מתאים לכם או לא? פעם שאלתי את זה מישהו, אמרו לי איפה יש את הבנאדם הזה? איפה? ואברהם אבינו כשמלך סדום מציע לו את זה, מה הוא אומר? קח הכל הכל. ואברהם אבינו לא היה אמור לקבל את זה ממלך סדום. זה שלו. הוא ניצח במלחמה. הוא נלחם בחירוף נפש. הלך, הציל את הכל וזה. לא היה צריך את הטובה הגדולה של מלך סדום שיעניק לו. ואברהם אבינו, עם כל המסירות נפש שלו, ועם כל המאמץ שהלך להציל והציל את כולם, לא לוקח שקל. מחוט ועד שרוך נעל. תאוות לממון זו הייתה בשפל. בשביל עיקרון אחד. שלא תאמר, אני העשרתי את אברהם.

52:09וכשהאברהם אבינו מחזיר לו את כל הכסף, הקדוש ברוך הוא מתפעל מאברהם אבינו ושוב מצרף את המעלה הגדולה הזאת לכל שלל המעלות של אברהם אבינו. ובזכות זה הוא נותן לבני בניו מצוות שקשורות לחוט ולשרוך נעל, כמו שמבואר במדרש. ואברהם אבינו, בצעדה עצום הזה שמוותר על כל כך הרבה כסף בשביל עיקרון אחד, זוכה לקידוש השם מעין כמוהו. תאוות הממון אצל היהודי האמיתי היא כלום. מרן הרב שך זצ"ל היה תמיד אומר: הגדר של אדם צדיק זה אדם שנזהר מעניינים של ממון. יכול להיות שהוא יתפלל שלוש שעות, יכול להיות שהוא יעשה הכל, יכול להיות שהוא מה שאתם רוצים, אבל כשמגיע לכסף...

53:10אין. מה קרה? זה אותו אלוקים שציווה להוליך להתפלל, לשמור שבת, לשמור כשרות, טהרת משפחה, לשמור את כל שלל המצוות, וגם ציווה לא לגנוב, וגם ציווה לא לשקר בענייני כסף. נגמר. והרב שחי הביא לזה ראייה. הרמב"ם בפרק י', ג', מלכות שכירות, הלכה ז'. מתאר איך פועל צריך לעבוד את אדונו. והוא כותב, הרמב"ם, יעקב הצדיק, אמר, כי בכל כוחי עבדתי את אביכן. הרמב"ם מכתיר את התואר צדיק ליעקב אבינו. בכל ה-14 ספרים של יד החזקה, הרמב"ם לא מכנה צדיק מישהו חוץ מיעקב אבינו פה. יעקב הצדיק, ולכאורה למה צדיק? בשעה שזה מגיע לנושאים של ממון והאדם מתגבר עליהם, הוא נקרא צדיק. אז אברהם אבינו כשעמד בניסיון הזה הוא ודאי קיבל את התואר צדיק. בפרק ט"ז פסוק א', אברהם אבינו מקבל מחזה מהקדוש ברוך הוא, "אנוכי מגן לך, שכרך הרבה מאוד", והקדוש ברוך הוא מבטיח שיהיה לו בן. אחרי שאברהם אבינו מבטיח, הקדוש ברוך הוא מבטיח לאברהם אבינו שיהיה לו בן, שרה אומרת לאברהם, "יש לי שפחה, הִנֵּה נָא עָצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת, בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי; אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה."

54:29מקבל מחזה מהקדוש ברוך הוא, "אנוכי מגן לך, שכרך הרבה מאוד," והקדוש ברוך הוא מבטיח שיהיה לו בן. אחרי שהקדוש ברוך הוא מבטיח לאברהם אבינו שיהיה לו בן, שרה אומרת לאברהם, "יש לי שפחה, הגר, תיקח אותה ותתחתן איתה." למה? אם הקדוש ברוך הוא יראה שאני מכניסה את שפחתי לביתי, אולי הוא יירחם עליי וייתן לי ילדים. מי זאת הייתה הגר? בפרקי דרבי אליעזר פרק ל"ו מובא שהייתה זאת בת פרעה. הבת של פרעה, שאחרי שפרעה לקח את שרה, והקדוש ברוך הוא שמר על שרה, אמר לבתו, עדיף שתהיי שפחה בבית של אדם כזה, מאשר שתהיי בת מלכים. ואותה אישה, הגר, אברהם אבינו מתחתן איתה, ומיד, היא מתעברת. ובאמת במפרשים כתוב שאברהם אבינו כשהתחתן איתה, זה היה ניסיון. למה? יש לו אישה צדיקה. יש לו את כל הכלים להביא ילדים צדיקים לעולם. במקום זה הוא צריך ללכת ולהתחתן עם בת של מלך פרעה, בן אדם פרוץ מאוד. להתחתן עם בת של מלך... למה? מה? שרה לא טובה?

55:58נכון? אבל למה הקדוש ברוך הוא לא עושה נס? כששרה תאכל, תלד. שרה לא מספיק צדיקה בשביל נס? והקדוש ברוך הוא רצה לראות. האם יהיה לך איזה הרהור בראש שתחשוב, למה אני לא עושה משהו כדי לקדם את ההיריון של שרה? או שאתה לא מערער כלום. והגר, שהרבה פחות צדיקה משרה אמנו, ישר מתעברת. וההורי המאמין הוא לא מערער בקדוש ברוך הוא. למה לצדיקה הזאת, שרה? אין ילדים, ולהגר יש. אין שאלות. והגר, אחרי שהיא מתעברת, שרה בעקבות מה שהגר מפרסמת לכולם, ששרה היא לא כל כך צדיקה, כי אם היא הייתה צדיקה, אז הקדוש ברוך הוא היה נותן לה ילדים. למה הקדוש ברוך הוא מחכה ונותן לי? כנראה אני הצדיקה, ושרה היא... סתם נראית צדיקה, אתם לא יודעים מה היא עושה בבית, היא מוציאה שמרה עליה ושרה, כועסת מאוד על הגר, ומענישה אותה. ובאמת אנחנו צריכים לשאול, למה הקדוש ברוך הוא להגר מיד? בסדר, לשרה לא הבאת מיד, הקדוש ברוך הוא משתוקק לתפילתם של צדיקים, אבל למה להגר מיד? כבר מיד, על ההתחלה מיד, כבר זוכה לבן. אז על זה הם מסבירים,

57:21הרב גלינסקי סיפר פעם שהוא הגיע להתארח באיזו שבת אצל אנשים בעלי תשובה. השבת שהוא הגיע אליהם הייתה השבת השלישית שהם שמרו בחיים שלהם, עשרות שנים שהם חיללו שבת, והם מספרים לרב בהתרגשות: "כבוד הרב, שבת שעברה החלטנו לשמור סוף סוף. רק מה, היינו צריכים ללכת להורים. ההורים גרים מרחק 45 דקות הליכה, ברכב רבע שעה אנחנו שם." אמרנו: קיבלנו על עצמנו לשמור שבת, אנחנו שומרים שבת עד הסוף. הבעיה היא שכשאנחנו מוציאים את הראש החוצה, יורד גשם. עם הילדים. אז אשתי אומרת לי, מספר הבעל, "בוא נגיד לאלוקים השבת לא, שבת הבאה נתחיל." אמרתי לה, "גברת, אמרנו ששומרים שבת בלי משחקים. בוא נצא לדרך והשם יעזור." איך שאנחנו יוצאים לדרך, הגשם פסק. עד שהגענו לבית, 45 דקות הליכה, טיפת גשם. איך שנכנסנו לבית, שוב גשם חזר. מה אתה אומר, כבוד הרב? איזה נס! איך אלוקים אוהב אותנו! והם מתלהבים, מספרים. ורואים את הרב גלינסקי מחייך, אבל לא מתלהב. הרב, אתה לא מבין! איזה נס עצום זה היה, גשם! ואיך שאנחנו יוצאים, אין גשם! בסדר. אמר להם הרב, לא הבנתם. זה היה חורף, זה היה זה, ועוד פעם. אמר להם הרב, בואו, אני אסביר לכם למה אני לא מתרגש.

58:49אומר להם הרב גלינסקי, תקשיבו, כשאדם רחוק קצת מהקב"ה, אז הקב"ה צריך לצ'פר אותו כדי לקרב אותו אליו. אז הוא עושה לו קצת ניסים, מראה לו כמה טוב לשמור שבת, מראה לו כל מיני דברים. אבל כשאדם קרוב לקב"ה, והקב"ה לא חושש שחס ושלום הוא יעזוב אותו, אז הוא לא צריך להראות לו ניסים. כשאתם מספרים לי שמה? שירד גשם, ומה זה אומר? שיכול להיות שאם לא היה מפסיק הגשם הייתם עוצרים את המונית הקרובה ועולים. אז לכן, אני לא מתפעל. מתי אני אתפעל? כשתספרו לי שהייתם צריכים לנסוע אל ההורים, 45 דקות הליכה, ויצאתם החוצה והגעתם רטובים כמו שצריך. זה סימן שהתקרבתם לקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא כבר לא חושש שתעזבו אותו. תגיעו רטובים לבית ותאמרו תודה רבה ריבונו של עולם על הגשם, אבל אתם לא תעצרו מונית בדרך. זאת אומרת, כשאדם קרוב לאלוקים, לא תמיד אלוקים מראה לו את הניסים. הגר הייתה רחוקה משרה, ולכן הקב"ה הראה לה, הנה, נכנסת לבית של צדיק, קיבלת את השכר.

59:54וזה בעצם מה שקוראים בעלי תשובה. בעלי תשובה בהתחלה רואים שנפתח להם הדרך, שערי ברכה, אורה, שמחה, כולם בהתלהבות הקדושה, וזה הקב"ה אלוקים, וזה. ופתאום מתחילים לעבור על זה חודשים, ופתאום העניינים צולעים, ולא מסתדר לו, ובמשפחה זה לא ככה, ובשידוך לא מסתדר. איפה אלוקים? איפה אלוקים בתמונה? עד שהגעתי לזה, בתוך חילוני, היה לי כסף, כבוד, מה שאני רוצה ו... שנה היית איתי, אלוקים, פתאום זרקת אותי ככה? התשובה היא: שנה היית צריך את זה. עכשיו עלית בדרגה. עכשיו אתה לא צריך שיטפלו בך כמו תינוק יד ביד בכל דבר. אתה יכול ללכת לבד. בוא נראה אותך, מתמודד. זה בעצם ניסיון שכל אדם צריך לדעת אותו. כשלא תמיד אלוקים עונה, זה לא אומר שהוא לא עונה. זאת אומרת שהוא רוצה לראות איך אתה תגיב. ...כיוון שהוא יודע שאתה מספיק קרוב כדי לא חלילה לפגוע ולעזוב אותו. אחרי שהמלאך נגלה להגר בעקבות מה שהגר בורחת, המלאך נגלה אליה ואומר לה "הנך הרה ויולדת בן וקראת שמו ישמעאל." למה ישמעאל? אביאל לא יותר יפה? אולי נחמן? אולי מישל? נכון? שמע הקדוש ברוך הוא. נכון? אבל אולי בעקבות מה ששמע הקדוש ברוך הוא תקריא לו תפיל? אל או מיכאל? רפאל? אומר בפרקי דרבי אליעזר פרק למ"ד לכך ישמעאל נקרא ישמעאל מכיוון שלעתיד לבוא בני ובני בניו אלו הערבים, הישמעאלים, יעשו צרות לעם ישראל בלי הפסק...

1:01:13אולי מישל נכון? שמע הקדוש ברוך הוא נכון? אבל אולי בעקבות מה ששמע הקדוש ברוך הוא תקריא לו תפיל? האל או מיכאל רפאל אומר בפרקי דרבי אליעזר פרק למ"ד, שלכך ישמעאל נקרא ישמעאל מכיוון שלעתיד לבוא בני ובני בניו - אלו הערבים, הישמעאלים - יעשו צרות לעם ישראל בלי הפסק. עד שעם ישראל יצעק וישווע אל הקב"ה וישמע אל ויענם. זאת אומרת, המלאך לפני אלפי שנים אומר להגר, האמא של ישמעאל, שהבן הזה הולך להיות "ידו בכל ויד כל בו". הוא יהיה פרא אדם, כמו שאנחנו רואים בכל המלחמות של הערבים, איזה פרעות יש להם. אבל מה? השם שלו נקרא, מה שיהיה עוד אלפי שנים, ישמעאל, ישמעאל ויענם. הצרות שהוא יעשה לעם ישראל יהיו כל כך גדולות עד שישמעאל ויענם. וזה לצערנו המצב בימינו. אנחנו נמצאים היום, מדינה קטנה שבמפה אי אפשר לשים עליה אצבע. אתה שם על האצבע, אתה כבר גולש למדינה הסמוכה. היא כל כך קטנה.

1:02:36מוקפים במאות מיליונים של ערבים מכל הכיוונים, שצועקים ג'יהאד, מלחמת קודש, השמדה, פלסטין. מצרפים אליהם את האומות המאוחדות, אלו שמאמינים בנצרות, את האפיפיור, הרבה כאלה, מדינה פלסטינית. רוצים ג'יהאד, מלחמת קודש, אבל, לזרוק את היהודים. נלחמים, נלחמים, נלחמים על עם ישראל. עושים צרות, עושים פיגועים בכל העולם. מצירים ליהודים בכל העולם. זה בעצם עידן הגאולה, כמו שהכתוב בעידן. וְהִנֵּה הָרָה, וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, בעקבות זה של העתיד לבוא באחרית הימים. אומר רבי אלעזר הגדול, ישמעאל היה אנו. בפרשה אנחנו גם רואים את הציווי האלוקי, בפרק י"ז פסוק י"א. הקדוש ברוך הוא מצווה את אברהם אבינו, וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם. מצוות המילה, הקדוש ברוך הוא מצווה את אברהם, שצריך למול כל זכר. לצערנו, היום יש הרבה כאלה שמתחילים לערער על המילה. בארצות הברית, בגרמניה, בשוויץ, כל מיני אנשים מאומות העולם, שחושבים שזה מעשה לא הומני, לא תרבותי, לקחת ילד בגיל שמונה ימים ולעשות לו ניתוח בלי הרדמה. זה מעשה אכזרי.

1:03:57הבעיה היא, שמה שהם לא יודעים זה, שמי שנתן להם את המושג רחמים ואכזריות זה אלוקים. וכשאלוקים נתן להם את הרחמים, ודאי שלא יש יותר רחמים ממה שהוא נתן להם. ואם הוא מצווה בתורה למול כל זכר, זה סימן שזה לא נקרא מעשה חסר רחמנות. בית המלוכה הבריטי, בתקופות מסוימות, היה מעלה את כל הזכרים שלו, כל התינוקות. למה? כי על פי תחקיר שעשו, גילו שיש באורלה משהו שיכול לגרום לסרטן ולהזיק מאוד מאוד לאדם. לכן כשהיו מורידים את האורלה, האדם היה ניצל מהרבה מחלות. עכשיו, זה לא אומר שבגלל זה אנשים צריכים לעשות ברית. אנחנו עושים את מצוות המילה כיוון שהקב"ה הוא המצווה. אבל מה ודאי, ששומר מצווה לא יידע רע. ולכן, אפילו שיש הרבה מלחמות בעולם על הברית, על השחיטה, על המילה, אנחנו מצווים להמשיך ולחתור בקיום המצוות. משהו שיכול לסכן ולהזיק מאוד מאוד לבן אדם. לכן, כשהיו מורידים את העורלה, בן אדם היה ניצל מהרבה מחלות. עכשיו, זה לא אומר שבגלל זה אנשים צריכים לעשות ברית. אנחנו עושים את מצוות המילה כיוון שהקב"ה מצווה, אבל מה ודאי ששומר מצווה לא ידע רע. ולכן, אפילו שיש הרבה מלחמות בעולם על הברית, על השחיטה, על המילה, אנחנו הצטווינו להמשיך ולחתור בקיום המצוות. התורה אומרת: "כי לא תשכח מפי זרעו." התורה הזאת לא תשכח. מספרים שברוסיה היה קצין בכיר, שהוא מזמן כבר שכח לא רק את אלוקים, אלא גם את אבא שלו ואמא שלו שהיו דתיים. עזב את הכל. יום אחד, אחד המוהלים המחתרתיים שהיו במחתרת בכל הזמן, הולכים ומגלים למי יש ילד, למי אין ילד, כל מי שנולד...

1:05:25מלאים אותו בחינם. וכשהם מלאים אותו בחינם, הם מסתכלים קודם כל על עשר שנים בסיביר. זה במצב הטוב. במצב הפחות טוב, הם ימותו תחת העינויים הקשים שיעשו להם הקצינים הרוסים. הוא לקח על עצמו הכל, יש פה יהודים, צריך למול אותם, ענין על אותם. יום אחד הוא מקבל מברק דחוף, תבוא לעיר זאת וזאת, יש לך ברית. הוא לוקח את הסוס והעגלה, בדרכים לא דרכים, ומגיע לעיר. על המברק כתוב משפחת זה וזה, הוא דופק בדלת, פותח לו, קצין כגבר רוסי. הוא ידע שזה מלכודת. תפיסה. הוא כבר חשב, רבונו של עולם, שיהיה לי את העונש הטוב, רק עשר שנים סיביר, ושאני לא אמות שם, תחת יד המרצחים האלה, במשרדים שלהם. והקצין אומר לו: "תכנס לבפנים." להגיד "לא" לא היה שייך, ובפנים הוא רואה אישה עם תינוק, ואומר לו: "נו, תעשה את הברית." הוא לא הבין, הוא אומר: "רגע, מה? מה? מה? מה תעשה את הברית? אתה רוסי, אתה..." הוא אומר לו: "תקשיב, אני יהודי, אשתי יהודייה. אנחנו ניתקנו כל שורש, עזבנו את הכל, אבל כשנולד לנו בן, אנחנו יודעים שיכול להיות שרוסיה, עם הרוסיה, לא תמשיך לשרוד לאורך זמן."

1:06:46ואולי הבן הזה כבר לא יהיה באימפריה הרוסית, והוא רוצה לחזור חזרה לעם היהודי. אז כדי לא לנתק את השרשרת, ולא לנתק את השורשים, אמרנו שנעשה לו ברית. תגמור את הברית, ותלך. זאת אומרת, הציווי הזה של כי לא תשכח מפי זרעו, זורם במיוחד במצוות המילה, אצל כל אחד ואחד מעם ישראל. הקב"ה יזכור אותנו, שנעשה את מצוותיו, ואת רצונו כרצונך, ונזכה לגאולה השלמה, במהרה בימינו, אמן ואמן. פתאום, איפה המוהל, איפה הרב? איפה זה? אתה לא שומע אותם. פתאום בזה מארגנים להם את הכל, ומסדרים להם ברית. תודה רבה, רבנו, תודה רבה שבאת לשמוע את השיעור. אז אתה אומר, איזה כוח יש לזה. כן.