פרשת עקב ואמונה שלמה בבורא עולם ותורתו מהרב אפרים כחלון (סיפורים מדהימים)

0:01פרשת שבוע, פרשת עקב. והיה עקב תשמעון. מה זה והיה עקב תשמעון? חז"ל מלמדים אותנו, והיה, אין והיה אלא לשון שמחה. מה כל כך שמח, והיה עקב תשמעון? אז קודם כל, ברוך השם, שמחה, זכינו לעוד פרשה חדשה. יש לך בצערנו, בשבוע הזה לא זכו. אז זה "והיה," זה לשון שמחה. אבל האור החיים הקדוש שואל את זה ואומר, מה זה "והיה עקב תשמעו"? למה אמר לי פה לשון שמחה "והיה"? אומר האור החיים, "עקב" זה לשון סוף. סוף של דבר. עכשיו, מתי בן אדם יכול להיות בשמחה? מתי שהוא בשלמות? גמר את הדבר. זה אומר, זה מה שהוא בא ללמד, והיה עקב תשמעו, אחרי שלקחת, עשית מצווה, בשלמות, אז אתה יכול לעשות שמחה. זה בעצם מה שחז"ל מלמדים אותנו במסכת שבת, דווקא הוא פיתחת, שמה הגמרא אומרת, אמר רבא, כי חזינא צורבא מרבנן דשלמי מסכתא, עבידנה יומא טבא.

1:14לרבנים. מה זה יום עצב? היום טוב. סעודות, תערוכות, פותח שולחנות, למה? סיימו מסכת. באמת, הנושא הזה של סיום מסכת הוא כל כך חשוב, עד כדי כך שהיצר הרע, אחד מהדברים שהוא הכי, הכי, הכי, הכי לא אוהב זה סיום מסכת וסעודת מצווה של סיום מסכת. למה? מה השם של היצר הרע? סמ"ך מ"ם אל"ף ל"מד. ראשי תיבות, סיום מסכת אין לעשות. אל תעשה סיום מסכת. אם אתה עושה עוד מצווה, אין צורך לעשות סיום. אני הייתי פעם אחת בירושלים אצל יהודי אחד שסיים כבר כמה פעמים, אפילו את הש"ס, ומעולם לא עשה סיום מסכת. לא נהג כך. יום אחד ישבתי ודיברתי איתו, אמרתי לו שזה סיום מסכת דבר חשוב. זה דבר משמעותי. אך הוא לא עושה, לא עושה. טוב, התעקשתי, סתם. הבן שלו סיים. אמרתי לו לפחות תעודד את הבן שלך. הבן שלך סיים מסכת, תעודד אותו. אמר לי: "לא, כן, בסוף, בואו חשבנו, משתכנעים, עושים." עשה סיום הש"ס. לא להאמין איך שעשה את סיום הש"ס, והיא סעודה, והיו דברים. פתאום אחד מהילדים שם שיחק עם איזה זיקוק של אש, זרק את זה על משהו והוא התחיל לבער.

2:25התחיל לבאר, אני אבדגן, שרף, מזקן. הוא אמר לי, אתה רואה? אמרתי לך לא לעשות סיום הש"ס. הכל בגלל שאמרת לי סיום הש"ס. שהוא להפוך. אתה עכשיו לקחת, נלחמת עם השטן, הוא עכשיו יבוא לקחת חלק. זה הנושא החשוב הזה, כשבן אדם עושה סעודת מצווה, כשבן אדם עושה סיום הש"ס, כמה שמחה הוא צריך לעשות. זה מה שאומר האור החיים הקדוש. והיה עקב תשמעון. והיה ללשון שמחה מתי? שעקב תשמעון. כשאתם מסיימים את הדבר הזה, תעשו שמחה. בפרק ז', פסוק ט"ז, בהמשך הפרשה. כתוב, "ואכלת את כל העמים אשר ה' אלוקיך נותן לך, לא תחוס עינך עליהם." מה זה "לא תחוס עינך עליהם"? מה המסכנים? אתה נכנס ישר עם כל הכוח, למה לא תחוס עינך? למה לא תחוס? הרי עם ישראל, ביישנים, רחמנים, גומלי חסדים. גבר, ברוך הגבר אשר יבטח בה'. מה זה גבר? גומל חסדים, ביישן רחמן. לא גבר זה שרען. גבר, גומל חסדים, ביישן רחמן. אז עם ישראל, ברוך השם, ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים, זו המידות שהן סימנים לישראל. פה מה כתוב פתאום? לא תחנם. לא, מה קרה? אבל זה עונה התורה, כי מוקש הוא לך. זה יכול לגרום לך תקלה. אתה שייר את הגויים, אתה תלמד ממעשיהם, ולא רק תלמד ממעשיהם, גם אותם הגויים יהיו מוקשים ויעשו להילחם בך.

3:47היה באחד מהמבצעים הצבאיים שהיו צריכים להיכנס לשטח שהיה שם ערבים, ובשעה שהם עשו את הדבר הזה, הם באו להיכנס לשם והיה שם איזה ערבי זקן. תפסו אותו, תצאו להרוג אותו. חיילים, ככה הוא מסכן, ערבי זקן, למה, למה נהרוג אותו? הוא לא מזיק. נשאיר אותו בעולם. הוא בחן להם, אמר להם, תעזבו אותי, תעזבו אותי, לא אעשה לכם כלום. אמרו לו, אין בעיה, נעזוב אותך, עזבו אותו. אבל שלא ילך להזהיר את החברים שלו, קשרו אותו. אבל גם לא קשרו אותו חזק, מסכן, זקן, שלא יכבו. עם ישראל רחמנים. אותו זקן הצליח להשתחרר, הלך וגילה לכל הערבים שמוצבים באזור, והם יצאו והגיעו כמה מחיילי צד. זה מה שכתוב: "לא תחוס עינך עליהם". אם תרחם יותר מדי איפה שלא צריך, כמו כשלוקחים לך, זה יביא לך תקלה. הדבר הזה יביא לך תקלה. זה כמו כשלוקחים לך. כן, בן אדם צריך לדעת הרחמים. התורה מלמדת אותנו מה זה רחמים ואיך לרחם. פסוק אף.

4:53כתוב שם שאחרי שהקדוש ברוך הוא יבוא ויקח את עם ישראל ויקרב אותם לארץ, אנשים שילחמו. עם ישראל לא כל כך יודעים, לא עברו קורס, לא מג"ב, גם לא מטה. לא עברו שום דבר. לא עברו אף קורס. אז איך עם ישראל באים להילחם, לכבוש שבע אומות, שכל אומה הייתה חזקה מאוד. ואת התורה וגם את הצרעה ישלח ה' אלוהיך, במדברות הנשארים והנסתרים מפניך. רש"י כותב מה זה גם את הצרעה, מין שרץ העוף, יש איזה שרץ קטן, שהייתה זורקת בהם רוק ומסרסתם ומשמאה את עיניהם. זאת אומרת, השרץ של העוף מסרס ומשמא את עיניהם. ערב יוסי, כמה גודל הצרירה היום? כמה מילימטר?

6:03באגדות החורבן שם מובא את הסיפור על טיטוס. טיטוס הלך להחריב את בית המקדש, וכתוב שהוא נעץ חרב בפרוכת. וכשהוא נעץ חרב בפרוכת יצא דם, ואז הוא אמר: "מה זה? הקדוש ברוך הוא? אני חס ושלום הרגתי את הקדוש ברוך הוא." כשהוא הגיע אל הים, עמד עליו נחשול של ים להטביע אותו. הוא אמר: "כמקומי אני שהקדוש ברוך הוא רק בים יכול, בוא נראה אותו על היבשה." בוא מכות, כמו שאומרים. בוא נלך מכות. אמר הקדוש ברוך הוא, אני לא מבזבז עליך שום דבר. היה כי יתוש קטן. יתוש. מה זה יתוש? מילימטר. פחות ממילימטר. היא אומרת, הגמרא, בריאה קלה. למה קלה? כי הוא אוכל. מרוב שהוא אוכל, המעט שהוא אוכל, הוא לא משביענו. יתוש. אמרו, תלחם איתו. הלך היתוש ל-11 במוח שלו 7 שנים, עד שאחר כך הוא כבר לא יאכל. טיטוס, לא יאכל, כל הזמן אוכל לו את המוח. אכל לו את המוח. יום אחד, הטיטוס עובר בשכונה של הנפחים, שומע קולות של נפחים. הו, היתוש נבהל, מפסיק. הוא אומר, לא אמר ברוך השם.

7:12ברוך דגון, אני יודע על העבודה הזרה שלו. אמר, הנה מצאתי פתרון איך לחסל את היתוש הזה. הלך ואמר מהבוקר עד הערב, בום בום, נופחים נופחים נופחים. ליהודים הוא לא ים שלם. כן, אמר לו, לא די שיש לך סבל. מה, מה, מה, מה, מה, מה, מה... פתחו את הראש ולא יסבירו. אין, כבר רצו ממנו... ציפור בגודל. בדיוק, בגודל של ציפור ובגודל של טסלאים. זה משהו, והציפור נעמה של עומד. וזה, זאת אומרת, היה משהו המתניע, היתוש הקטן הזה, שהיה באורך ניסים. וזה מה שטיטוס אמר, זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא, כדי להילחם עם אויבי ישראל, לא צריך יותר מדי. כל המנהרות. יש מנהרות שאולי צריכים לפוצץ אותן עם עשר טון חומר נפץ. עשר טון חומר נפץ. ולא חומר נפץ מזויף ולא חומר נפץ רגיל. בטח, זה יילך. כמה כסף זה עולה למדינה, כמה תאונות, כמה נזקים, כמה צער, כמה בלגן. מה אם בורא העולם יעשה שם רעידת אדמה? עשר נקודה עשר בסולם ריכטר. תהיה שם מפלה כזאת, לא צריך יותר מדי.

8:26זאת אומרת, אם עם ישראל ראויים לזה, בורא העולם יגיד להם, לא צריכים טנקים, לא חבל, נכנסים רגילים, חיילים, כבר מעל 60 חיילים. איזה צער גדול זה. רק תבוא תעשה את הרצון של ה'. לא צריך צבא, לא צריך את הדברים האלה. זה מה שפה אנחנו לומדים מהפסוק. וגם את הצרעה ישלח ה' אל תדאג. צרעה, הצרעה הקטנה הזאת, יכולה לבוא ולגמור את כל עם ישראל. זה דרך מי ששמע מהרות? מרים ומים. וזה חודשיים היו חיים ככה. בייחוד בעצם קונטרולצו שם שירותים. החיילים שלא נכנסו, ראו לי את הלב שם. שמו פה... אויבי ישראל, אז זה מה שאנחנו יודעים. וגם את הצרה, זאת אומרת הקב"ה, הקב"ה, הקב"ה כשהוא רוצה לא צריך הרבה יותר מדי בכוחו להוריד ולחלוט את כל אויבי ישראל, ובעזרת ה' חרבם תבוא בליבם וקשתותם תשברנה. ופסוק קאפא כתוב שירי לאום תשרפון באש לא תחמוד כסף וזהב עליהם. ונקח את הלחפן, תבקש בו כי תועבת ה' אלוהיך הוא, ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמוהו שקץ תְּשַׁקֵּץ ותעב תְּתַעֲבֶנּוּ כי חרם הוא. זאת אומרת, כל האבי, האדם הולך, הוא עם איזה פסל קטן, כולו יהלומים. האדם חושב, בונה, רק מהאוזן שלו, אני מחסה את כל המשכנתה.

9:42ומאוזן השנייה אני קונה עוד בית לילדים. למה לא? הכול היה אלומי. מה זה? הכול היה אלומי. אומרת התורה, פסילי אלוהים תשרפון באש. שלום, סוד. לא תחמוד כסף וזהב עליהם. מה זה עליהם? היה להם פסל מאבן, והיו מקשטים אותו. שמים עליו שרשראות, תכשיטים. אז בן אדם היה אומר, אתה יודע מה? מה אכפת לי הפסל אבן? אבן שהיא הלכה לעזאזל. ויש עליו צמיד כזה יפה. קח אותו, תכסה את המשכנתא, נקנה לילד דירה, תכסה את החוב במכולת. פסילי אלוהים תשרפו באש, לא תחמוד כסף וזהב אשר עליהם. אל תחמוד. כסף וזהב אשר עליהם אסור. למה? כי יש דבר שנקרא עבודה זרה יהודית. כל הדברים שנספחים לעבודה זרה אסורים. יש סיפור מאוד מעניין, הרב עובדיה ביביע אומר, הוא כתב שם תשובה לגבי צלב. צלב כידוע, הנוצרים הם עובדי עבודה זרה. אבל תלוי איזה צלב, לא כל צלב הם משתחווים אליו. צלב שעומד בכנסייה הם משתחווים אליו. אבל צלב שהם שמים לקישוט או משהו, הם לא משתחווים אליו, לקישוט. אז הרב קיבל ממלך ספרד,

10:47הוא היה, נפגש עם מלך ספרד, ומלך ספרד שאל אז את הרב עובדיה, אמר לו, למה היהודים נקראים ספרדים? מה זה ספרדים? אז הוא אמר לו, שכולנו נקראים על שם הרמב"ם, שמקורו מספרד. הוא כל כך אמר, או, כזה דבר, או, איזה יופי, אז בזכותנו אתם, העם הנבחר, ספרדים, איזה יופי, הוא ממש שמח. והמאמר המוסגר, יש סיפור אחר, מעניין, הרב עובדיה יוסף הלך למובארק, למצרים. כן, אני זוכר. כשהוא נפגש איתו, הוא ביקש ממובארק שיעשו כביש שעוקף את בית הקברות הצבאי ואת בית הקברות היהודי שהיה שם. הוא היה אז עם אריה דרעי כשהגיע למובארק. בדיוק באותו זמן היה טדי קולק בירושלים, חופר חפירות בקברים. אז מובארק אמר לו, רגע, רגע, רגע. טדי קולק יהודי, הוא אמר לו, כן. הוא אמר לו, ממני אתה מבקש שאני לא אחפור דרך הקברים, ואני ערבי. וטדי קולק יהודי וחופר, מה אתה רוצה?

11:56שאלה חכמה. מה היה זה? שאלה שאלה. הוא אמר לו, מה אתה רוצה ממני? הוא, טדי קולק יהודי, חופר לכם בירושלים, מירה בירה, אני במצרים, אתה בא לבקש ממני? זה היה המון כסף, זורחת 5 מיליון דולר רק לעשות עדיפי את הגשר. אריה דרעי היה שם, אמר למובארכ, אל תדאג, עזוב. טדי קולק אשכנזי, הוא לא אכפת לו מתים, אתה ספרדי, אתה מצרי, מובארכ, אתה ספרדי, ספרדים יותר רגש לאמת. לא, אין בעיה. אני עושה לך חמש מיליון דולר כביכול כיף. זאת אומרת, השער היה אצל מלך ספרד. אז מלך ספרד כל כך התפעל מזה, שהוא אמר לו, "הספרדים וזה מולו, אני חייב להביא לך שי מדליה." המדליה הייתה אצלו. אז הרב ישב וכתב ואביה אומר תשובה - האם כל צלב הוא בכלל עבודה זרה? כל צלב, עצם הצלב, זה כבר עבודה זרה? או רק דבר שעבדו אותו? עצם הזה, זה כבר כן? אבל זה רגש השאלה בהלכה. הרב כתב ואביה אומר תשובה שצלב שלא השתחוו לו, צלב שלא מיועד להשתחוות, אין בזה בעיה.

13:10ככה הוא כותב להלכה למעשה. והוא, הרב, לקח את הצלב הזה ושם אותו בבית. לימים, הרב לא הרגיש טוב. הלך הבן שלו, הרב משה יוסף, לרב משה בן טוב, הצדיק של המזוזות. לקח את המזוזה של החדר של הרב ואמר לו, לקח לרב בן טוב. הרב בן טוב מסתכל על המזוזה ואומר, יש לרב צלב בבית. תוציא את הצלב, הוא יהיה בריא. הוא הלך לרב עובדיה. אמר לו, הרב בן טוב אמר שיש לך צלב, צלב של מלך ספרדי, תוציא את הצלב מהבית ותהיה בריא. מה זה, מי, זאב? זאב, כן, זאב. אז זה יכול להרתיע אותו? לא, אז הרב דפק על השולחן ואמר, אני פסקתי שזה לא צלב, אני אשאיר אותו בבית ואני אהיה בריא. ככה היה, הרב אמר. הוא אמר, פסקתי, הרב עובדיה אמר לך. הוא אמר, אני פסקתי שזה לא צלב. זה כבר לא בגדל של צלב, לא מזה אין בעיה והוא בנייבא. זה מה שפה אנחנו... אלה, באותו מפגש שהיה רב עובדיה ורב שלום בניזרי, הוא סיפר רב עובדיה על הכרת הטוב, שהיה לו בלגן במצרים שם וזה. הוא סיפר שלפני שהם הל, הוא ציד קול לשמיע עליו, כמו הוא עושה, והוא ביקש ממנו מה, רב, שתברך אותי. הוא מוסלמי, מה לך אבל זה? מה לא תברך אותו? הוא מראה אין מה אותו, הוא ביקש שאני אברך אותו, בירך אותו שירח ימים על מחתו. הוא נהיה כמה? 40 שנה?

14:27יש סיפור אחר. הרב עובדיה, כשהרב שלום בניזרי היה בכלא, הרב עובדיה הלך לבקר אותו. כשהלך לבקר אותו, הביאו כל אנשי השב"ס. ביניהם היה אחד דרוזי. עכשיו, הרב מברך את כולם, טופח להם על הכתפיים, לכולם. פתאום אחד שם, שומר הדרוזי, התקשר לאשתו ואמר לה: "לפתימה, החכם כביר, החכם הגדול של כל היהודים..." נתן לי ברכה וגם נתן לי טפיחות על הפנים. השופטת הזאת אומרת לו: תקשיב, תקשיב, אל תשטוף את הפנים שלך עד שתבוא אליי. אני רוצה לגעת איפה שהחכם של היהודים נגע. ככה זה גדולי חכמי ישראל. אז זה מה שאנחנו הגענו מפה ממה שהתורה אומרת: "ולא תביא תועבה אל ביתך, והיית חרם כמוהו, שקץ תשקצנו כי חרם הוא." אז דיברנו על הצלב, שהצלב הזה הוא בעצם יש סוגים של צלבים שהוא לא בכלל הדבר הזה של...

15:29הרב מרדכי אליהו, מנגד, מאוד מאוד מקפיד על כל דבר, מחמיר בנושא הזה מאוד מאוד מאוד מאוד. הוא הלך לאפיפיור, הוא נפגש עם האפיפיור, וכשהוא נפגש עם האפיפיור בשביל לשחרר, לגרום לשחרור של פולארד, כן, אז הוא אמר לאנשי המשלחת שלו, כל מה שאני עושה תעשו. כל מה שאני עושה תעשו אחריי. והם נכנסים, נכנסים, יוצא להם קרדינל, אחרי זה חשמן, כל מיני אנשים, לוקחים אותם, יעלו שמה, הם ירדו תורמות, לוקחים אותם קשרים, עולים, עד שבסוף הם ידעו לאיזה חדר קטן, שהיה צריך להתכופף, כדי להיכנס אל שמה. הרב, עוד אחד, היום מסתובב, נותן את הגב, ונכנס. אחריו כל המשלחת, ככה עושים, האפיפיור חיכה להם שם עם צלם. אה, הוא עושה את זה כמובן? עשָאוּ פיור, שִׁיכֵּל עין עם צלב בחדר, שאיך שהם יִכָּנסוּ, יִתכופפו כנגד הצלב. אז הרב מוֹשֶׁה אליהו בחוכמתו, יצא לפינת הגב, נכנס אחורה, הביא לו את האחוריים לצלב, שלום. אחרי שהוא יצא, הוא הרגיש לא טוב, אמר, אולי הטומאה של הצלב נדבקה בי? הוא אמר, בורא עולם, אם נדבק בי משהו מהטומאה הזאת של הצלב, עכשיו אני רוצה תיקון.

16:37על המקום, הרכב התגלגל, הרב ועוד אחד עפו מהרכב, והתגלגלו בשלג שם. התגלגל, התגלגל, התגלגל. אמר "להתגלגל," והוא אומר: "עולם, תודה." ניקוי חזרה. על המקום, איך שהוא אמר את זה. אז זה הנושא הזה של הצלבים, צריך באמת להיזהר במקומות כאלה שאדם הולך, בעיר העתיקה, בכל המקומות האלה, לא להסתכל אפילו על צלבים. יש לאו דאורייתא, לדעת הרמב"ם זה לאו דאורייתא: "אל תפנו אל האלילים", אפילו לא להסתכל, אפילו לא לפנות. זה כל כך חמור הדבר הזה. פנייה זה לא בירי, פנייה זה משהו, פנייה זה משהו. פנייה שאתה פונה לדיבור. לא, אז אל תפנו, אפילו לפנות ולהסתכל. כך דעת הרמב"ם. איך אל תפנו? פנייה שלה, פנייה שאתה מסתכל. אם זה הסתכלות איתה, אתה הולך ורואה... פנייה זה פניית? כן, בדיוק. אם אתה הולך ורואה שזה לא בסדר, אתה פונה לכיוון וגם מפנה מדעתך את הקדוש ברוך הוא, בשעה שאתה כאילו חושב על הצלב. בהמשך הפרשה, פרק ח', פסוק ב': "וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלוהיך זה ארבעים שנה במדבר, למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך תשמור מצוותיו". הרי עם ישראל היו במדבר ארבעים שנה. ארבעים שנה להיות במדבר בלי מזגן.

17:56היו להם ענני הכבוד, אבל בכל אופן תחשוב כמה ילדים היו להם. כתוב "וחמושים עלו בני ישראל ממצרים." יש אומרים אחד מחמש, שמתו ארבע חמישיות במכת חושך כי לא רצו לצאת, היו רשעים. ויש אומרים אחד מחמישים, שמתו ארבעים ותשעה אנשים ואחד יצא. ויש אומרים אחד מחמש מאות. עכשיו, מה עשו עם כל הילדים האלה? התרגום אומר: וחמושים עלו בני ישראל, וחמושים עלו במצוות ובמעשים טובים. איך מצוות ומה עושים טובים? כל אחד אימץ. אימץ, לקחו, לקחו, לקחו. אז תחשוב, כל אחד, לפי השיטה הכי מקלה, אחד לקח ארבע משפחות אחרות. זה אחד מחמש. כל אישה שם הייתה בלידת שישה בבת אחת. הם מוצאים לקחת חמש לידות, שלושים ילדים לפחות. הוא יש לו גם שלושים ילדים. זה שלושים כפול חמש. יש לו כבר חמישים ילדים. תחשוב, תהיה לך כבר חמישים ילדים במדבר. שמאוד. לא רק זה, רק לנסות להלביש אותם בבוקר כבר מגיע הצהריים. לכן, סבילתך לא בלתה מעליך, זה 40 שנה. בורא העולם אמר להם, לא תחליפו בגדים. עליכם אני מכבס. רק לנעול להם נעליים, תעשה לי נועל נעליים ל-150 ימים. איפה הזוגות בכלל?

19:12זה שלא, זה לא עמידה, זה מתאים, זה... זה רגלך לא בצקה, לא צריך נעליים. הענן שמר עליהם, לא צריך זוג אוויר. המן, זה בעצם גם הסיבה שהיה המן מכל הטעמים. זה רוצה פרוזה עם שוקולד, שני חביתה, זה שקשוקה, זה טונה. זה עם ביצים, זה לא, זה לא אוהב את זה, זה עם דבש, זה... הוא הקציצה עם זה. קחו את המן, מה אתה רוצה? לחם שוקולד, תאכל את זה שוקולד. מה אתה רוצה? בצער, זה זה. מה אתה רוצה? בשר, תאכל. כשאתה שמוכן, כן עליהם מאוד את החיים. אז זה היה ניסיון. הנביא אומר: "זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה." הקב"ה אומר שזה היה ניסיון - לעזוב את מצרים עם כל הניסיונות שהיו במצרים, ולצאת עם הילדים למדבר הגדול והנורא, הנחשים והעקרבים. אסונות טבע, לא חסר דברים. סופות חול וכדומה. הולכים מאמינים בבורא עולם. בורא עולם אומר שזה הדבר הגדול ביותר. ולמה בורא עולם עשה את זה? לנסותך לדעת את אשר בלבבך תשמור מצוותיו בלבבך, זאת אומרת לדעת האם אתה באמת אוהב את הקדוש ברוך הוא. בכל מצב או רק כשמסתדר לך. יש בן אדם שאומר, מתאים לי ללכת לשמור שבת כאשר העסקים בסדר. אבל אם פתאום יש איזו בעיה בעסקים, אז לא כל כך מסתדר לי לשמור שבת. או יש בן אדם שאומר, מתאים לי להתפלל כשאלוקים עונה לי לתפילה. אני מתפלל אליו והוא עונה לי. מתפלל והוא עונה לי. אבל כשהוא לא עונה, אה, זה קשה להתפלל. מתפלל, מתפלל, מתפלל.

20:32ומתפלל ומתפלל ומתפלל ומתפלל ומתפלל ומתפלל ומתפלל, ונכפיל את זה כמו משה רבנו 515 תפילות, שזה הפרשה הקודמת שהייתה. ומה הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו? "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה." משה רבנו, אם אולי הוא אומר לו הקדוש ברוך הוא לעצור או ממשיך? 515 תפילות. זה לא תפילות שלנו. ברוך השם שהקדוש ברוך הוא מבין את כל השפות. זה תפילות של משה רבנו! רבי עקיבא, כן, אבל כולם הם נביאים, דור דעה, ישים בפלושנו. למה לא התפללו על משה? לפחות תפילת הרבים לא אימא. למה הם לא התפללו על משה? או אז, אם נשים קל וחומר, משה רבנו עם התפילה שלו, לא עוזר. לא עוזר. משה רבנו היה שקול כנגד שישים ריבוא. משה רבנו לא עוזר עם התפילה שלו. אבל פתאום, תפילת רבים לא הועילה. כן, כן. אבל מצד שני, משה רבנו היה שקול כנגד כל השש מאות אלף, כי כתוב שרבי עקיבא, פעם אחת רצה להעיר את התלמידים שלו. איך הוא העיר אותם? אמר להם, אני מכיר איזו אישה אחת, שילדה שש מאות אלף.

21:32איזו אישה? היום? היום, בימינו? מי זאת? היא אימו של משה רבנו. משה רבנו, ששקל לו כמו 600 אלף אנשים, היא ילדה כאילו 600 אלף. אז אם התפילה של משה רבנו, עם כל הכוונות, לא עזרה, כי זה היה גזרה, וזה בעצם היה לטובה. כי אילו משה רבנו היה נכנס לארץ, הוא היה בונה את בית המקדש, ובית המקדש לא היה נחרב, וחס ושלום, כשהיו ישראל חוטאים, היה צריך לכלות את עם ישראל. זה היה בעצם לטובה. אז אם זה לא עזר, זה בעצם מה שהכתוב פה אומר, לנסותך. כל הדבר הזה היה לנסות את עם ישראל לראות. אתם מאמינים בהקדוש ברוך הוא גם כשלא מסתדר, שלא מתחשק, שקשה, שיש נסיונות. ובאמת הרמב"ן אומר בפרשת העקדה על אברהם אבינו, אומר הרמב"ן, הקדוש ברוך הוא לא מביא ניסיון לאדם אם הוא לא יכול לעמוד בו. איזה בן אדם אומר לך, בוא נתקשיב, בוא נדבר על זה. לא מתאים לי, זה לא אני. איך הקדוש ברוך הוא הביא לי כזה? אם זה לא אתה, הוא לא יביא לך. זה מה שהרמב"ם אומר. אנחנו מאמינים, בני מאמינים, שכל אדם, עם הפקלה שלו, עם החבילה שלו, בדיוק מותאם אישית לכל בן אדם. בדיוק מותאם. וזה בעצם גם לטוב, גם למוטב. יש בן אדם שיש לו כסף, אבל יצאו ממנו ילדים. יש בן אדם שאין לו כסף, אבל יש לו ילדים. היה פעם הרב גלינסקי הלך לאסוף כסף בחוץ לארץ.

22:44הוא ראה שם איזה ראש ישיבה, המסכן שלו הולך לו. זה נותן לו דולר, זה נותן לו ח"י דולר. אני בא ואמרתי, אם ח"י היה גמטריא המת, הישיבות היו מרוויחות. וכל אחד תורם ח"י שקלים. תתרום אולי מאה שקלים. אין, אבל אין, ח"י דולר. המסכן מגיע מארץ ישראל, לא מכסה את הכרטיס. זה היה ממש עצבות. אז הרב גלינסקי אמר לו, תקשיב, עכשיו הייתי אצל איזה עשיר. הוא אמר לי, יש לו בן שנשוי עם גויה. הוא אמר לו, אם אתה מצליח להפריד אותו, מיליון דולר אני נותן לך. אמרתי לאשר אני לא צריך את המיליון דולר שלך. יש לי עשרות מיליונים. הוא אמר לי, למה? אמרתי לו, כי ברוך השם, כל הבנים שלי, כל הנכדים שלי, כולם נשואים ליהודיות. אז לפעמים אדם לא מבין מה יש לו, להיות נשוי לאידית. זה אומר גם לראש הישיבה, אל תדאג, אולי לא יצא לך הרבה, 18 דולר, אבל אתה מיליונר, וכל הבנים שלך נשואים לאידיות. זה הרגיע אותי קצת. אז זה מה שכתוב: "למען ענותך, לנסותך". לפעמים הקב"ה מעניק לאדם ניסיון כדי לראות את תגובתו. פסוק הבא, פרק ח', פסוק ג', "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן".

23:48מהר"ם שפירא מנובלין אמר על זה רמז יפה. אסתר המלכה בפרשת מרדכי ופרשת המן, כל הסיפור מספרת למרדכי, מרדכי אומר לה תיכנסי למלך. מה אומרת לו אסתר? צומו עליי שלושה ימים ואל תאכלו ואל תשתו. מה זה צומו עליי? גזרו עליכם גזר דין מוות, להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים. יצומו עליכם, תצומו שלושה ימים, ולא יצטרכו להרוג אתכם. אתם תמותו לבד. שלושה ימים, שלושה לילות. לפחות תגידו, תהדימו, לכו, תאספו מחסני נשק, תחפרו מנהרות, תעשו משהו. כלום. צומו עליי שלושה ימים. למה? כי אסתר ידעה מה המלחמה הגדולה. כשעם ישראל חוזרים לתשובה, הכל מתבטל כמו שבאמת היה. זה מה שאומר מהר"ם שפירא מלובלין, ויהנך ויה... הקדוש ברוך הוא גרם לך שתצום. אחרי שצמת שלושה ימים והאכילך את המן. אכלנו את המן, גמרנו אותו. ויענך, וירעיבך, ויאכילך את המן. תהיה לצון ככה לכל שונא ישראל. בהמשך הפרשה כתוב, כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם. זה המשך הפסוק. כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. מה זאת אומרת כי לא על הלחם?

25:00אפשר לקנות במכולת. אני אבוא למכולת שלום, שמה איזה חידוש תבין לי את הלחם, מה זה "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם". אם נשים לב, כתוב כך: "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי השם". הלחם, כל בן אדם תשאל אותו מה מקיים את הגוף? לחם, לחם ושאר הדברים - מיני דגן. לחם משתבח בו. אנחנו מדברים על אפריקת המזון וכו' וכו'. הרבה, הרבה דברים סגולות יש בלחם. אבל קשה לבן אדם, רגע, אם אני אביא לך לחם, רק לחם, אתה יכול לחיות? אתה יכול לחיות עם לחם. אבל אם נביא לך לחיות בלי מוצא פי ה', אתה תחיה שנה בלי דבר תורה, אתה תוכל לחיות? כן? בן אדם מגיע לך, כן? נסתדר? מה אתה, את האמת, מה אני אשקר? מה אני אשקר? את האמת? נסתדר בלי תורה. בלי לחם אני לא אסתדר, בלי תורה אני אסתדר. אז בוא נראה. יש... בעיה במחשבה שלנו היא שאנחנו חושבים שההשתדלות, הטבע, הכסף, והביזנס הם בעצם הגורמים להצלחות שלנו. איך בן אדם אומר, אם אני לא אעבוד, מאיפה יהיה לי כסף?

26:14ואיפה לי כסף לאכול? יש לי ילדים בבית, יש לי משפחה, מה, אני לא אעבוד? אז יש פסוק בתהילים, כולנו ברוך השם מאמינים בתנ"ך, נכון? אין מישהו שלא מאמין בתנ"ך, תנ"ך וגם התהילים. בתהילים בפרק קכ"ז. פסוק ב' כתוב שם: "שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים". כן ניתן להגידו שנה מה זה הפירוש של המשפט הזה? אומר רש"י: "שָׁוְא לָכֶם" שמרו איזה דבר נורא. אומר רש"י: "שָׁוְא לָכֶם" בעלי האומנויות. המשכימים ומאחרים למלאכתם ומתפרנסים בעצבון וביגיעה בלחם העצבים של תורך. פה דוד המלך מדבר על כל האנשים האלה שטרחים להביא פרנסה הביתה. אחד עובד במניות, השני עובד ב... מסחר, יש לו חנות, הוא מוכר את הדברים, השלישי מוכר ספרים, זה מוכר זה, זה עושה, זה קונה, זה עובד בזה, זה עובד בזה, לא משנה. אבל בן אדם אומר, אני אעבוד שעות נוספות, כדי שיהיה עוד כסף. אני רוצה לצאת לזה, שיהיה לי כסף לקנות, אשתי רוצה את זה, ואשתו רוצה את זה, ואני רוצה את זה. אז אומר פה, כתוב, "שב לכם משכימי קום." אתם, משכימי קום, קמים מוקדם בבוקר לעשות שעות נוספות, וגם מאחרי שבת. אתם מאחרים לצאת מהעבודה, לעשות עוד כסף.

27:30והעבודה שלכם זה בטיחה. אוכלי לחם העצבים. הלחם שלכם זה מגיע גם בהרבה עצבים. יחר לעבודה. למה נקרחת? כן נקרחת. וזה בצער. כן ייתן לידידו שינה. מה זה כן ייתן לידידו שינה? אומר רש"י: כן ייתן הקדוש ברוך הוא פרנסה למי שמנדד שינה מעיניו בשביל לעסוק בתורה. כמו אותו בן אדם שעובד שעות נוספות כאן בלילה, איך אני אעשה? איך אני אשקיע? איך אני אבדוק? איך אני אגור? איך אני אשווק? והוא קם מוקדם ויוצא מאוחר מהעבודה, כן ייתן לי ד' שינה. כמו שאתה עובד וטרח כל כך הרבה בשביל הפרנסה, כך הקב"ה הוא ייתן לבן אדם שמנדד שינה מעיניו, כן ייתן לי ד' שינה. אז פעם אמרתי למישהו, אתה עמל כל כך. בן אדם עבד 20 שעות ממש. דיבר איתי, עמד לי עשרים שעות ממה אני עובד. לא מצליח לחסות את כל הבלאגן, את כל זה. נותן לו הנה, יש לך משהו פחות. שב תלמד! כן, ניתן לי תדעו שינה, רק למה אנחנו לא ככה? או שאנחנו לא מאמינים באמת, וזו בעיה חמורה שאנחנו לא מאמינים בפסוק ובגמרא. זו בעיה חמורה. או שהתרגלנו יותר מדי לחומרים. ואז כשאומרים לנו, אתה יכול לחיות בלי תורה?

28:43אפשר, לילדים אי אפשר. יותר מדי אנחנו רחוקים מהראש של התורה. כשרבי עקיבא, שואלים אותו, מה אתה מלמד תורה? הרומאים יהרגו את האדם שמלמד תורה. מה הוא אומר? כמו דגים שבים, אם תוציא אותם מהים, הם מתים. ככה גם אני. רגע, רגע, דג אתה מוציא מהים? כמה שניות. לצערנו אנחנו רואים אנשים בחוץ הולכים ולא מקושרים לתורה. איך מת? מה התשובה? אמרה אומרת: "לרשעים בחייהם קרויים מתים." לצערנו, הם הולכים, זזים, אבל החיים האמיתיים אין להם. באמת, אם ניקח את האנשים האלה שרחוקים מתורה ומצוות, חיים אמיתיים כמו שצריך אין להם. אולי אשתו נמצאת איתו, אך לא באמת איתו, הולכת עם מישהו אחר; הילדים – איפה הילדים? בלגן שלם. אין להם את הנחת, את השלווה, את הרוגע ואת הקרבה לקב"ה. באמת, בדקו על פי סקר שבציבור שומר תורה ומצוות, אלו שמאמינים... האחוזים של התקפי לב, לחצים, דיכאונות וכל אלה עומדים על אחוזים אפסיים ביחס לאנשים שמאמינים, כי אדם שמאמין יש לו תקווה. השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך. זה בעצם הדבר שפה התורה אומרת: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם. אל תחשוב, אל תהיה כל כך גשמי. תדע שממוצא פי ה' יחיה האדם. בהמשך ה...

30:09התורה, התורה פה משבחת את ארץ ישראל: ארץ חיטה ושעורה, גפן, תאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש, ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, לא תחסר כל בה. התורה אומרת שבארץ ישראל לא יחסר כל בה. רגע, מאיפה אנחנו מביאים נפט? מאיפה אנחנו מביאים? איפה? הרב מרדכי אליהו אמר, היה פעם אחת בארצות הברית, והביאו לשם זיתים. עכשיו, החבר'ה של ארצות הברית, יש להם תמיד נקיפות מצפון למה הם לא בארץ. ככה זה, היהודים. יש להם כאלה נקיפות מצפון שהם לא בארץ. אתם תמיד באים, מסבירים, גמגמים, אומרים איזה משהו. אז הגיעו, הביאו לרב מרדכי אליהו זיתים יפים, גדולים. הרב מרדכי אליהו בירך, בורא פרי עץ, טעם, אמרו, איזה זיתים טעימים. הוא אמר, רב, אתה רואה? יש בניו יורק זיתים טעימים, לא צריך זית שמן ודבש כל כך. והביאו לשם זיתים. עכשיו, החבר'ה של ארצות הברית, יש להם תמיד נקיפות מצפון למה הם לא בארץ. ככה זה, היהודים. יש להם כאלה נקיפות מצפון שהם לא בארץ. אתם תמיד באים, מסבירים, גמגמים, אומרים איזה משהו. אז הגיעו, הביאו לרב מרדכי אליהו זיתים יפים, גדולים. הרב מרדכי אליהו בירך: "בורא פרי העץ". אמרו: "איזה זיתים טעימים". הוא אמר: "רב, אתה רואה? יש בניו יורק זיתים טעימים, לא צריך זית שמן ודבש כל כך". אמר להם הרב עוד אחד, יאו, בטוח זה מארץ ישראל. אין כזה דבר בחוץ לארץ. אמרו לו, רב, איזה אני הוא פה? אמר להם, תביאו את הקופסה. הביאו את הקופסה, קיבוץ יבנה, מארץ ישראל. אמר להם, אתם רואים, השפע, הברכה וההצלחה, הדברים המיוחדים, הטעם, יש למה מלפפונים כאלה גדולים, אבל בטעם של...

31:31אז זה ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, לא תחסר כל בה. ובאמת, כששאלו את הרב עוד אחד על זה, הוא אמר שלפני ביאת המשיח יתגלה נפט בארץ ישראל, יתגלה גז. אז עוד לא מצאו גז, פתאום מוצאים גז, מוצאים דברים. הוא אומר, הכל יתגלה, רק למה הקדוש ברוך הוא לא נותן לנו את זה עכשיו? הוא אומר, כי אם כך האף שלנו יהיה כל כך גבוה ונשכח אותו. לא נצטרך. לא נכיר בערבים. אנחנו עכשיו מרגישים כאילו אנחנו זקוקים למשהו, תלויים במשהו. אז אנחנו לא מתגאים, אפילו שאנחנו גם ככה מתגאים. אבל זה אחרי שאנחנו תלויים. אתה יודע איך היה לנו את כל האלו? היינו כמו הערבים. יושבים על מרבצי נפט, היינו עם האף הגדול והפה הגדול של הישראלים, ברוך השם. האו"ם היה אומר משהו, היינו מתגרים באומות, עושים הכל, אנחנו שולטים. זה בעיה, זה בעיה, כי אנחנו לא רוצים אותנו גאים פתאום. לכן, הוא מעלים מאיתנו כמה דברים, את הזהב, את הכל. אבל לפני ביאת המשיח, שזה סוף התיקון של העולם, כל השפע הגדול יימצא בארץ ישראל. ואכלת ושבעת ובירכת את ה' אלוהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך. מכאן הגמרא לומדת שברכת המזון דאורייתא. כל השפע הגדול יימצא בארץ ישראל. ואכלת ושבעת ובירכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך. מכאן הגמרא לומדת שברכת המזון דאורייתא.

32:51זה הברכה היחידה לכל הדעות. שם, שזה דאורייתא, ברכות התורה שבו זה מחלוקת, אבל ברכת המזון זה דאורייתא לכל הדעות, ואכלת ושבעת וברכת. יש רמז יפה, בעלי התוספות במסכת ברכות כותבים רמז יפה בשם רבנו משה אלברט. אלברט זה לא שם צרפתי עכשיו, זה כבר היה לפני 800 שנה בבעלי התוספות. אבינו משה אלברט אומר רמז יפה, שבן אדם בשעת ברכת המזון צריך לשבת ולברך. איך אנחנו יודעים? "ואכלת ושבעת". תוספות כותבים "ושבעת", תחלק את המילה לשתיים: "ושב את וברכת". תשב בזמן שתברך. זה "ואכלת ושבעת וברכת", תשב בזמן שמברך. ובאמת, ברכת המזון היא יותר חשובה מתפילת שמונה עשרה. אז אדם צריך לבוא ולשבת, ולפחות כשהוא הולך ומתפנק על אוכל טוב כמו שצריך, להודות על זה. תודה על זה. כשבן אדם בא ונותנים לו מנה של שווארמה, לא תגיד לו תודה? בורא עולם לא נותן לך רק מנה של שווארמה, הוא נותן לך גם אפשרות לאכול בלי שיניים תותבות. תנסה לאכול פעם מנה של שווארמה עם שיניים תותבות, אי אפשר. ולא רק זה, יש גם כאלה רגישים לגלוטן. המנהל הראשי של כל מאפיית ברמן רגיש לגלוטן, הוא מסכן. הוא רואה את כל העוגות ולא יכול לאכול מהן, מסכן.

34:07הוא לא מילא לאכול גרם אחד, אחוז אחד קטן של קמח. בזה סכנה בידו. עכשיו הוא משווק לכל הארץ טונות של סחורה במשך כל השנים, והוא לא נהנה מזה. לא נהנה. וראית בעיניך, ואתה לא תאכל. כמה אנשים, ברוך השם, בורא העולם נותן לך. אתה יכול לאכול לחם, או לחם טעים. לא אמרו לך לאכול לחם כמו בזמן השואה. לחם טעים, ואכלת ושבעת וברכת. קח ברכת המזון, שזה דרך אגב, סגולה לפרנסה טובה, ברכת המזון מתוך הכתב. ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך. בפרק ח', פסוק ח', "ואכלת ושבעת, ובתים טובים תבנה וישבת". ברוך ה', בן אדם אוכל שבע, ובקרך וצאנך ירביון. יש צאן, יש בקר, יש כסף וזהב, יש הכל. ואז מה קורה? ורם לבבך ושכחת את ה' אלוהיך המוציאך מארץ מצרים. למה שכחת? כי כמו שאנחנו אמרנו, כשבן אדם מתחיל להרוויח...

35:08שבן אדם עשוי להיות עשיר ופתאום שוכח את הקב"ה. זה בעיה, זה הטבע ש... בדרך כלל גם בהצלחה, כשבן אדם מצליח, אז הוא זוכר את הקב"ה. כשבן אדם מתחיל להפסיד, או מתחיל להרגיש כאבים, איסורים, אז הוא בא, אה, ריבונו של עולם, מה זה? רגע, רגע, וכשאני נתתי לך את השפע הגדול הזה, לא אמרת, ריבונו של עולם, רגע, מה אתה נותן לי כל כך הרבה? מה, אני כזה צדיק? אמרת, תביא, תביא, עוד, עוד. היה סיפור על בן אדם אחד, שהוא היה מיליונר גדול מאוד, והפסיד את כל הכסף שלו. עכשיו, לפני שהוא הפסיד בעסקה האחרונה שהוא עשה, הציעו לו לקנות את מגדלי עזריאלי. עוד לפני שהוא... אמר עזוב, במקום זה הלך להשקיע באיזו קרקעות ברומניה, איזה חור שם, הפסיד הכל. זה היה מסוכן. והוא היה במצב כזה שכמעט הוציאו אותו מהדירה. בצער גדול, יום אחד מישהו מתקשר אליו ואומר לו, הבנק כבר לא נותן לך הלוואה, אבל אנחנו יכולים לתת לך הלוואה, והמשרדים שלנו נמצאים ב...

36:11במגדלי עזריאלי. במגדלי עזריאלי. הוא עולה, מסכן. הלוך ילך, הוא בחור. זה היה במגדלי עזריאלי בהתחלה, שחלק מהמגדל לא היה בנוי. הבניינים למטה היו בונים, היה שם, מכניסים אותם ואז בונים. והוא הלך, אמר: אני קופץ מלמעלה. מה יש לי לעשות? אלך לקחת הלוואה, ואתה צריך הלוואה בסכום של עשרת אלפים דולר. אין להם בעיה, מלווים לך עשרת אלפים דולר. כמובן בריבית שאתה צריך למכור אחר כך את המכנסיים שלך בשביל לשלם את זה, אבל זה לא מעניין אותם. עשרת אלפים דולר, לקח את זה, והוא לקח את העשרת אלפים דולר, שם אותם בכיס, ואמר, אני כל כך בדיכאון, מה אני עכשיו הולך לשלם את זה למישהו, ואחר כך אני אהיה חייב כל החיים? מה אני אעלה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא? מה אני אעלה לקומות העליונות, יושב קצת לבד? עלה לקומה העליונה, והמזל שלו ממש רודף אחריו, מה שהוא לא יודע, ששם עשו דלת נגד גנבים, שאפשר להיכנס, אבל אי אפשר לצאת. והדלת נטרקה עליו, והוא נמצא בקומה 35.

37:11הוא בא לצאת אחרי ההתבודדות שהוא עשה, ולא מצליח לצאת. הוא לא מצליח לצאת! הוא מנסה לדפוק, מי שומע אותו? אנשים הולכים לאט לאט, בורא שם את הרחובות למטה, מגיע הלילה, אנשים הולכים, אז כן, הבן אדם ישן שם. זה היה עוד לפני עידן הפלאפונים שהיה לכל אחד. ישן שם, קם בבוקר, כולו רועד, כולו זה מעטל מכל מה שעבר. הוא אומר, אני חייב לעבור. הוא מסתכל ימינה, שמאלה, והוא רואה שהנה התחילו אנשים לעבור. הגיע הבוקר, יום עבודה חדש, ואז הוא רואה איזה גלי של חצץ. איזה גלי של חצץ. אבנים. הוא אומר, רגע, האם הוא יזרוק עליהם אבנים? לא יזרוק עליהם אבנים? הוא אומר, אני אולי אקח איזה שטר של 100 דולר. אזרוק. בן אדם יראה, השטר נופל. יסתכל מאיפה הגיע השטר. מה, אני לא אזרוק עליו אבנים, מה להתחלה. קח שטר, זרוק, רואה בן אדם, לוקח, מכניס לכיס, ממשיך. רואה, כנראה לא זרקתי מספיק. כלומר, אם אני אזרוק חמש שטרות, יראו גשם של שטרות, יסתכלו מאיפה זה הגיע.

38:20זורק חמש דרות, שש מאות דולר כבר הוא עושה. הוא אומר, מה אכפת לי רק שאני אצא מפה? אני יכול לעמוד פה עם עשרת אלפים דולר. זורק חמש דרות, הוא רואה איזו זקנה אוספת אחד, איזו זו אוספת אחד, איזה סטודנט לוקח אחד. תודה רבה, הוא הולך וממשיך, וכולם בורחים. לפני זה פתאום מתגלה מאיפה מגיעים הדולרים. אז הוא אומר, כנראה אני לא זורק מספיק. לקח את החבילה וזרק אותה, והגשם על רחובות תל אביב ורמת גן שם, וכולם אוספים את הכסף ולוקחים. וכולם בורחים לפני ש... ואף אחד לא מתייחס, אף אחד לא מסתכל. הוא אמר כזה דבר, תפס את הדלי של האבנים ובום. והתחיל לזרוק אבנים על אנשים. תוך דקה הגיע ניידת והוציאה אותו. ואז הוא אמר לשוטר, תקשיב, אני לא בן אדם משוגע. אמרו לך אולי שאני כאן לנפשי, זורק אבנים. אבל נתקעתי. כמו כן, סיפר לשוטר את כל מה שהוא עבר. השוטר שחרר אותו לביתו. ואז הוא אמר, מה אני צריך ללמוד מזה? ואז הוא אמר, עכשיו אני מסכם. כשבורא העולם זורק לי דולרים, לא הסתכלתי למעלה. לא הסתכלתי למעלה. רק כשיש אבנים, אז אני נזכר בבורא העולם. איפה היית? מה עשית? אחרי שהוא הבין את הלקח הזה, הוא קיבל על עצמו: מהיום אני מודה לקב"ה על כל עסקה שאני עושה, על כל רווח שאני עושה. ואם בורא העולם יוציא אותי מהבור הזה, אני אודה לו ואפרסם את הסיפור הזה. הוא רק מסיים את הקבלה, טלפון מרומניה, כל הקרקעות שהוא קנה קיבלו אישור בנייה.

39:42קיבלו יישוב בנייה, הרוויח סכומים עצומים וחזר לעצמו. הוא סיפר את הסיפור הזה. הוא אומר לפעמים, כן, הוא אומר לפעמים, בן אדם נמצא במצב כזה, זורקים עליו דולרים מהשמיים, זורקים עליו שפע, אבל תגיד תודה. זו הבעיה, "ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך". בהמשך הפרשה כתוב, "לא בחיל ולא בכסף". בפרק ט', פסוק 8. אני לא יודע מה עם הכסף. פרק ט' פסוק י', פה משה רבנו מוכיח את עם ישראל, אל תחשבו שבצדקתכם וביושר לבבכם אתם באים לרשת את הארץ. לא בגלל שאתם כל כך צדיקים, אלא בגלל רשעת הגויים. למה עם ישראל לא כל כך צדיקים? אז הוא מזכיר להם כמה מהדברים שהם עשו לקדוש ברוך הוא. חטא העגל, הכעסתם את הקדוש ברוך הוא בחורב, בעלותי ההרה, שזה הסיפור של חטא העגל. הוא אומר להם את זה בדרך רמז בשביל לא להעליב אותם. כן, זה בתחילת, יפה, זה בתחילת הספר, אבל פה הוא כבר אומר להם מפורש, כיוון שעם ישראל יתחילו להשוויץ. מה זה, כולם חושבים, עם, כל מקום שהולכים מנצחים, לא צריכים לעשות שום דבר, נכנסים כמו קינגים, עושים מה שהם רוצים. בוא נהיה רציניים, אתה יודע איזה צדיק אני? אתה יודע איזה דבר זה? זה הקב"ה בא משה רבנו, ואומר: תירגעו, תירגעו. תבינו מי אתם, וזה הכול בעצם בחסד ה'. וזה בעצם גם בן אדם, לפעמים, בן אדם מתפלל על משהו ומתקבל, מתפלל ומקבל.

41:06לפחות או פתאום מתחיל ככה ללכת, זקוף, איזה... מתחיל לברך אנשים, לקבל קהל. איך לקבל קהל? שתי ברכות עזרו לך ואתה כבר חושב שאתה אדמו"ר. רק צריך לדעת, בן אדם יבין, לפעמים בורא העולם מרחם, נותן לך, אפילו כשלא מגיע, לא בשביל שתתגאה. אתה מתגאה עם מה שהוא נתן לך, אז אתה לוקח את ההצלחה ומשתמש בה נגד הקב"ה. זה בן אדם, צריך לדעת את הדבר. בהמשך פרק ט', פסוק י'. משה רבנו כותב, אחרי שהעם ישראל חטא בחטא העגל, אומר משה רבנו, כי יגורתי מפני האף והחמה, אשר קצף ה' עליכם להשמיד אתכם. היו שם שני מזיקים שנבראו מהחטא הזה, האף והחמה. משה רבנו אומר, אני מפחד מהאף והחמה. אני מפחד, הם כל כך מזיקים גדולים. הגמרא אומרת... מזיקים. מזיקים. משה רבנו אמר, אני מפחד מהם. משה מפחד. עד כדי כך. ואומרת הגמרא, אדם שנותן צדקה בסתר, בלי שכולם ידעו. מתן בסתר יכפה אף. הוא יותר גדול ממשה רבנו. למה? כי כתוב, מתן בסתר יכפה אף. המתן בסתר, האדם שנותן מתן בסתר, הוא כופה את המזיק הזה שנקרא אף. ופה משה רבנו אומר, יגע אותי מפני האף.

42:20אז משה רבנו פחד, אתה לא צריך לפחד. זאת אומרת, יש בן אדם היום, בדור שלנו, דור ההייטקים ודור האס-אמסים, דור הפלבונים, שיכולים להגיע לדרגה במובן מסוים, כמו משה רבנו. נותן בסתר בלי כבוד, לא לפרסם. היה פעם מישהו שנותן צדקה 100 אלף דולר ועוד 200 אלף דולר כדי לפרסם שהוא נתן את ה-100 אלף דולר. שווה לו. נותן 100 אלף דולר לצדקה, ועוד 200 אלף דולר לפרסם שהוא נתן 100 אלף דולר. זה, זה הכל יורד, הכל הולך לתמיון, הכל יורד. זה מה שפה בעצם, זה מה שפה בעצם התורה מלמדת אותנו. יגורתי מפני אף ואח למה, אבל תדע, מתן בסתר יכפה אף. אתה שנותן מתן בסתר, לא בשביל להתגאות, יכפי האף. ואלה שבערכו שכנותם גדולים, אף... אף וכמם. בהמשך התורה, בפרק י', פסוק ח'. פסוק ח'. בפרק י', פסוק ח', יש לנו...

43:22בעת ההיא הבדיל השם את שבט הלוי לשאת את ארון ברית השם, לעמוד לפני השם לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה. עד היום הזה הלויים נחשבים כשבט שבורא העולם בחר בהם. אם נשים לב, הלויים האמיתיים היום כולם התערבבו, אפילו כהנים משומרים שיש להם כהנים ברורים ואמיתיים. השבט של הלויים הוא שבט שעושה רק את רצון השם באופן תמידי. אין לו חלק ונחלה בארץ. לכן, על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו, השם הוא נחלתו כאשר דיבר השם אלוהיך לו. אין לו אפילו מקום לגור. לכן אנחנו מצווים לתת להם 42 ערים, שזה ערי מקלט, שזה גם ערים ללויים, וגם יש לנו ציווי לתת מעשר ראשון ללוי. ברמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל כותב, שלא רק שבט לוי, אלא כל בן אדם שיושב ועוסק בתורה, זה לא כשבט לוי. איזה בן אדם רוצה לבוא, שיושב ועוסק בתורה, זה לא כשבט לוי. שצריך לתת לו ולפרנס אותו ולדאוג לו לכל צרכיו. לצערנו, המדינה שלנו הקטנטונת, קצת רחוקה מדברי הרמב"ם. רוצים לעשות אפס אחוז מהעם למי ש... נורד.

44:33עובד, שישלוט בצה"ל ועוד כמה דברים. זאת אומרת, הפוך מהרמב"ם. אפס אחוז מהעם. בעזרת השם זה לא יעבור, כי זה נגד לומדי התורה. זה דבר שנגד לומדי התורה. הם רוצים לקחת את לומדי התורה, שזה שבט לוי. זה בגלל חישובי דירות. חישובי דירות. זה בעצם, הם רוצים לקחת את המסע הזה של שבט לוי, שעל פי הדין, המדינה הייתה צריכה לתת לכל היום שיושבים ועוסקים בתורה באמת, דירה. כמו שבט לוי, שאין לו חלק ונחלה. אבל התורה והמדינה לצערנו, לא רק שלא נותנת, עוד מפריעה. זה נגד התורה הדבר הזה. זה היה בעצם הסיבה שכולם מתנגדים לזה, האנשים היותר נורמליים מתנגדים לרעיון הזה, כי דבר זה גורם הרבה למיעוט תורה. בן אדם אומר, מה אני עכשיו, אשלם עם כל כך הרבה? אז זה מה שאנחנו לומדים משבט לוי, שיש מצווה לכלכל אותם ולפרנס אותם, והיום זה לומדי תורה. ובזה יש הרבה צרות. ופסוק ידבר על כך. כתוב משה רבנו אומר: "ועתה ישראל מה ה' אלוהיך שואל מעמך? כי אם ליראה את ה' אלוהיך." חז"ל במסכת מנחות מג דרשים ואומרים:

45:46מה זה מה ה' אלוהיך שואל מעמך? אל תקרי מה אלא מאה. מכאן שחייב אדם לברך כל יום מאה ברכות. ואת המאה ברכות תיקן דוד המלך. היה בזמנו מגפה, מאה אנשים היו מתים כל יום. כל יום מאה אנשים מתים. בא דוד המלך ותיקן שיגידו כנגד זה מאה ברכות. עכשיו, ביום חול בן אדם... מסתדר. יש לו עוד 19 ברכות בתפילת שמונה עשרה. זאת נקראת שמונה עשרה, אבל נוסיף על זה עוד ברכה. ברכת למינים ולמלשינים היא ספרות אחרת. כנגד אלה שהלשינו על עם ישראל והסבו נזק לעם ישראל. אז יש 19 ברכות. יש לנו בברכות השחר יותר מ-20 ברכות. 19 כפול 3 ועוד 20 ברכות. יש לנו עוד ברכות הנהנין, ברכת המזון, אשר יצר שבן אדם עושה. אז בן אדם, מסתדר. מאוד יפה, ביום חול. בשבת, בן אדם יש לו בעיה איך לעשות מהברכות, כי בשבת אין לנו 19 ברכות. לכן בשבת, בן אדם יאכל פיצוחים, יאכל דברים, פירות בשביל הברכה. עכשיו, בין כל ברכות אתה אוכל פירות, איך אתה יכול להגיד בשביל הברכה? אתה מרוויח עוד מצווה בשביל מהברכות. חידוש הערב עובדיה פוסק שגם נשים חייבות בזה.

46:53אנשים, זה קשה מאוד. קשה מאוד. אני לא יודע אם יש אישה היום שיכולה לעשות את זה, גם כי קשה מאוד לעשות שלוש תפילות. יש כמה נשים צדיקות מאוד שמקפידות על זה, על שלוש תפילות ושמועות ברכות. ויש מעלה גדולה שאפילו בן אדם יספור באיזו ברכה הוא נמצא, עד שמספרים פעם איזה... בן אדם עבר ופתאום הוא שומע שתי אנשים. איפה אתה נמצא? שמונים ושבע. אמר לו: אני שישים וארבע. עכשיו, מה זה? קו שישים וארבע, שמונים ושבע, מספר מעלים? מה זה? אמר לו: מה אתם מדברים? אמר לו: בברכות. אני נמצא בשמונים ושבע ברכות מהבוקר, הוא נמצא בשישים, הוא צריך עוד להשלים. ברכות או מצוות? ברכות. ברכות. מאה ברכות כל יום. בן אדם. ובן אדם בשבת יש עוד פתרון, שבן אדם מקשיב לברכות של העולים, שעולים לתורה, זה גם נחשב חלק מהמאה ברכות. וזה דבר... פגע, אם אני אומר אמן, זה נחשב לי. אמן, כן. בשבת. בשבת. בשבת זה נחשב. ביום רגיל, ביום רגיל, ביום רגיל אתה לא צריך, יש לך מאה ברכות ככה. תאכל ביספיט, תאכל במבה, שוקולית, כל הדברים האלה. מים. יש לך ברכה למים רק אם אדם צמא, מברך על מים.

48:02אז מה ה' אלוקיך דורש ממך? חז"ל דורשים כי אם ליראה אותו. מהברכות שכל בן אדם יעשה, אם אני לא מברך את הברכה האחרונה, זה לא נקרא שברכתי על זה? על מה שאלתי? חסר, בטח חסר, צריך לברך ראשונה, לברך אחרונה. אז מה אם אני שותה כאילו... אז שותים, שותים, בהתחלה מברכים שהכל, ואחרי זה בורא נפשות, אם שתית מלא לוגמיו, שבדרך כלל כל בן אדם שהוא צמא, הוא שותה יותר מהחלל של הפה שלו, וזה מספיק. בתורה מצווה אותנו, ואהבתם את הגר. כי גרים הייתם בארץ מצרים. לאהוב את הגר. יש בעיה, לפעמים, בן אדם מכיר איזה גר, אבל אומר, אתה יודע מה, אולי הוא לא אמיתי, אולי הוא לא בסדר, אולי... פתאום הוא מתעורר. ולא משנה באיזה קנה מידה הוא. יש מצוות עשה מהתורה לאהוב את הגר. דיברתי עם איזה יהודי אחד שיש לו את גיורת. אמרתי לו, אשתו התגיירה, עשו שבע ברכות, ואמרתי בשבע ברכות, אמרתי לו, עכשיו שאתה אוהב את אשתך, יש לך שתי מצוות. גם "ואהבת את הגר" וגם "לאהבת את האישה". הרמב"ם כותב שיש מצווה לאהוב את האישה. הוא התווכח עם גופרום, חבל על עוד גופרום. אמרתי לו, אתה אוהב אותה גם בתור אישה וגם בתור גר. יש מצווה לאהוב את הגר, שזה חוץ מהמצווה של "ואהבת לרעך כמוך". כל אדם שאוהב גר הוא גם מקיים מצוות "ואהבת לרעך כמוך" וגם "ואהבתם את הגר". וזו מצ...

49:24עם ידיים, עם ידיים. אבל נגיד רבי עקיבא וזה... זה בכלל, הוא בנגר. בנגר, גם אותו צריך לאהוב, אז גם אותו עם זה. בהמשך התורה... חוץ מזה שהוא טענה. כן, היום, היום, היום הוא לא נמצא, אז קשה מושג לאהוב משהו שאתה לא... לדברים יהודה א', פסוק ב', וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר ה' אלוהיכם, את גודלו, את ידו החזקה וזרועו הנטויה. פה הקב"ה הוא אומר, אני שכתבתי אליכם את התורה, אני הוצאתי אתכם ממצרים. זה מה שמובע בפסוק ז', כי אינכם הראיתם את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה. פה הקב"ה הוא אומר לעם ישראל, אני נותן לכם חוקים ומשפטים. ואני בעצם עשיתי אתכם את כל הניסים. דרך אגב, הפסוק הזה הוא אחד מהכוחות הגדולים ביותר לאמיתות התורה. אם נחשוב אנחנו, תחשבו, אני נותן לכם ספר, ובספר כתוב 613 ציוויים, ואני כותב לכם, אני הוצאתי אתכם ממצרים, והבאתי אתכם לארץ ישראל, כאן בנתניה. ובגלל זה תשמעו את כל ה-613 מצוות. במצב הטוב הייתם זורקים אותו לפח, ובמצב הפחות טוב הייתם זורקים לי אותו על הארץ.

50:35למה? אתה רוצה לדעת למה? אני נולדתי בנתניה, איך אראה? פה בורא העולם אומר להם וכותב להם בתורה, "כי עיניכם הרואות את כל אשר עשה ה'". ושמרתם את כל המצווה אשר אנוכי מצווה אתכם היום. אתם ראיתם את הניסים שעשיתי ולכן תשמרו. אתה אומר, רגע, לא ראיתי, מה אתה מבלבל? תלך, למה כן ישמור? פה בורא העולם אומר להם, ואם חלילה התורה הייתה ספר שמישהו כתב אותו, הוא היה לוקח על עצמו סיכון, להפיץ על עצמו כזה דבר. אתה עשית, מי אתה בכלל? אתה עשית, אתה משכתב, אתה. ופה בורא העולם אומר להם, אני עשיתי, ולכן אתם תעשו. וכל עם ישראל מקבל את זה במשך אלפי שנים. והדור הראשון שקיבל את זה היה עד לזה. וזה מה שבורא העולם אומר להם. אתם העדים שאני עשיתי לכם את כל הדברים האלה, ולכן תשמרו את קיום התורה. והמצוות בסיום הפרשה. יש לנו את ההבטחה האלוקית שהיא בעצם הגדולה ביותר, והיא רצון שתתקיים בנו. גם ההבטחה האלוקית מסיימת את הפרשה.

51:36כל המקום אשר תדרוך כף רגליכם בו לכם יהיה, מן המדבר והלבנון, מן הנהר, נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבולכם, ומסיים את התורה ואומרת, לא יתייצב איש בפניכם, פחדכם ומוראכם ייתן ה' אלוקיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה. כל מקום שהעם ישראל, האויבים יפחדו מהם ובוודאי שלא ילחמו איתם ויצרו להם. ויהי רצון שזה יהיה במהרה בימינו אמן ואמן. ברוך אבינו לעולם, אמן ואמן.