מי אוהב כסף הרב אפרים כחלון

0:11בעזרת השם נעשה ונצליח. היום נלמד נקודת השקפה בפסוק בפרשת עקב, בדברים פרק ח' פסוק י'. הפסוק הזה בעצם הוא פסוק שמושתת עליו הרעיון האלוקי, הרעיון האלוקי והמחשבה התמידית, שבעצם כי השם אלוקיך הוא הנותן לך כוח לעשות חיל. שבעצם כי השם אלוקיך הוא הנותן לך כוח לעשות חיל. הכתוב אומר בספר דברים בפרק ח' פסוק י': "ואכלת ושבעת וברכת את השם אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך". חז"ל לומדים מזה שזה עניין של ברכת המזון, שברכת המזון זה... כמו שהגמרא בבכורות דף ה' עמוד ב' דורשת את זה, והגמרא שם כותבת שהקדוש ברוך הוא אומר שאף על פי שהקדוש ברוך הוא אמר וכתב בתורה בדברים פרק י' פסוק י"ז "כי ה' אלוקיכם הוא אלוקי האלוקים ואדוני האדונים אשר לא יישא פנים ולא ייקח שוחד," שהקדוש ברוך הוא לא לוקח שוחד ולא נושא פנים. אבל מצד שני כתוב "יישא ה' פניו אליך" במדבר פרק ו' פסוק כ"ו.

1:25למה הקדוש ברוך הוא נושא פנים? מכיוון שעם ישראל מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה. אפילו כזית וכביצה, עם ישראל מדקדקים לבוא ולהגיד ברכת המזון, שזה אומנם דרבנן אבל מכל מקום הם מקיימים את הדין הזה. עכשיו אנחנו נתבונן בעצם מה התורה, מה כל כך חשוב לתורה ש... ואכלת ושבעת וברכת. בדרך כלל, בן אדם עד שהוא אוכל, יש עשר מלאכות בפת, עשר מלאכות לפני כן עד שהוא עושה את הפת. אבל לפני הפת יש זריעה, עוד עשר מלאכות ויותר. זריעה, אחרי תשעה, קצירה ו... אם זה... אותה שנה לא גדל, אין הרבה גשמים, אז זה השקיה הרבה הרבה הרבה טרחה. סוף סוף עד שבן אדם יוצא לו "המוציא לחם מן הארץ", עד שהוא מגיע להגיד את הברכה הזאת, יוצאת לו הנשמה, יוצאת לו הנשמה ממש. למה? כי הוא בן אדם טרח, ובן אדם אחרי שהוא מוציא את הנשמה על דבר, אז זהו, אם אני מוציא את הנשמה על דבר, אז זה שלי, זה הנשמה שלי, אני הוצאתי והכל שלי.

2:41אז הדבר הזה בעצם הוא קשה מאוד, קשה מאוד לבן אדם לחשוב שלא כל מה שעשית זה סתם. מישהו אחר הוא זה שניהל את כל הפרוצדורה, הוא זה שעשה את הכל, אתה היית כמו בובה. קשה מאוד להבין את זה. הבן אדם זה בעצם גם הרעיון של הביקורים. בן אדם רואה, טענה שביקרה הרימון שביכר כורחו בגמ"י ואומר הרי אלו ביקורים. למה? הדבר הראשון, הדבר הראשון שבן אדם מקבל צריך לתת את זה לקדוש ברוך הוא. אז זה הדבר המיוחד שכשבן אדם מתחיל את החיים, שבן אדם מתבונן ומבין שכל מה שתערכת, כל מה שעשית. צריך לתת את זה לקדוש ברוך הוא. אז זה הדבר המיוחד שכשבן אדם מתחיל את החיים, כשהוא מתבונן ומבין שכל מה שתכננת, כל מה שעשית, הכל הכל הכל הכל הכל זה בשביל התכלית. וברכת את השם אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיים. דרך אגב, אומרים שהפעם היה איזה אדמו"ר אחד שהיה לו תלמיד שכל פעם היה חושב עליו: "מה ההבדל ביני לאדמו"ר? מה ההבדל? הוא אוכל, אני אוכל." אז האדמו"ר אמר, הוא מספר לי את זה על רבי אהרן מקרלין, האדמו"ר הזה אמר: "תראה, אתה אוכל כי אתה רעב."

4:09הכול הכול הכול הכול זה בשביל התכלית, וברכת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל. דרך אגב, אומרים שהפעם היה איזה אדמו"ר אחד שהיה לו תלמיד שכל פעם היה חושב עליו: מה ההבדל ביני לבין האדמו"ר? מה ההבדל? הוא אוכל, אני אוכל. אז האדמו"ר אמר, סיפר לי את זה על רבי אהרן מקרלין, האדמו"ר הזה אמר: "תראה, אתה אוכל כי אתה רעב." אבל מה צריך לברך? סתם לברך אגב. הוא אומר אבל אני אוכל כדי לברך. כל התכלית שלי זה, "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך." אבל סתם להגיד שברכה זה ברכה לבטלה. זה חילול שם שמיים, אני לא יכול להגיד סתם. לכן אני אוכל. אבל אם אנחנו נשים לב, נשים לב לכאורה הקדוש ברוך הוא נותן לנו יותר משאנחנו מחזירים לו. וגם לא לכאורה, זו המציאות. הוא אומר לך, אתה תאכל, אתה תשבע ואז תברך. לכאורה האדם מגיע למכולת לקנות משהו. אחרי שגומר, אוכל, אז משלם. אתה בא, קונה, משלם, הולך. אתה לא יכול לחלות את הדבר. אתה מחלה את הדבר ואז אתה אומר תודה, ואם בסוף לא תעשה את זה. לצערנו, כמה אנשים אכלו כמו היפופותמים, ולא בירכו בכלל. בזוהר הקדוש כתוב, שעד סעודה, שעד מלחמה. אדם מגיע למכולת לקנות משהו. אחרי שגומר, אוכל, אז משלם. אתה בא, קונה, משלם, הולך. אתה לא יכול לחלל את הדבר. אתה מחלל את הדבר, ואז אתה אומר תודה, ואם בסוף לא תעשה את זה. לצערנו, כמה אנשים אכלו כמו היפופוטמים ולא ברכו בכלל. בזוהר הקדוש כתוב, שעת סעודה, שעת מלחמה.

5:32לכן הגמרא כותבת במסכת יומא שיש חשש שבן אדם יכול להיחנק אפילו בסעודה מפסקת. אז לכן לפני כן עושים שבן אדם יגיד וידוי במנחה. זו הסיבה שאנחנו בוידוי אומרים מנחה לפני יום כיפור וידוי גדול. אם בן אדם ייחנק בסעודה הזאת מה יהיה? ימות בלי תשובה? אז לכן אומרים וידוי לפני כן. אז שעת סעודה זה שעת מלחמה, אז בן אדם עבר את כל הסעודה, לא נחנק, תאכל, תסבת, תברך. לפעמים בן אדם הוא לא מבין אפילו שהוא צריך להגיד תודה. לא מבין אפילו. יש אפילו גויים. היה שכן שלנו בנתניה שהיה לו פועל נוצרי עוזר, הוא היה זקן, והנוצרי הזה לפני כל דבר שהוא מכניס לפיו מברך לפני ואחרי. הוא היה אדוק, זה בעיה, זה עניינים של עבודה זרה שם, שם זה בעיה הפוכה. אבל מכל מקום זה ככה היה. למה? כי להודות על המזון שאכלת, שזה בעצם לא אתה, לא צריך הרבה הרבה מחשבה.

6:46קדוש ברוך הוא שנותן לך את המזון. תבין מי נותן לך כוח לעשות חיל. אם אתה יודע מי נותן לך כוח לעשות חיל ואתה מתבונן מי בעצם נותן לך כוח לעשות חיל, אז ואכלת ושבעת. אבל יש כאלה, במקום ואכלת ושבעת, ואכלת ואכלת. שמעתי, דרך אגב, סיפור על בר מינן. הייתה אישה אחת שהיה לה מחלה קשה מאוד שהיא אף פעם לא סובעת, לא סובעת. כמה שהיא אוכלת היא לא שבעה, והבעיה שההרגשה הזאת של השובע שלה אף פעם לא מגיעה אליה, אז היא אוכלת ואוכלת ואוכלת ואוכלת ואוכלת בלי הפסקה. הגוף משמין, הגוף גדל, הגוף נמצא בלי פרופורציות והיא לא שבעה. זו המחלה, אוכלת ואוכלת ואף פעם לא שבעה.

8:04הגוף עם חולאים, אבל היא אומרת, אני כל הזמן רעבה, אני לא יכולה להפסיק לאכול. אוכלת כמויות אדירות, הגוף בקושי מתמודד עם זה. בעיות. הלכו לאחד מגדולי הצדיקים, אמר להם, שהם כמובן, הם היו שומרים תורה ומצוות, הכל חרדי, חרדי. ומה לעשות חרדי, אבל... הם פי ארבעה, ככה אומרים. ממש. הם חולים, והיא לא חולה, היא אומרת, אני רעבה כל היום. מה עליהם? תבדקו את המזוזות, הלכו ובדקו במזוזות, במקום שיהיה כתוב "ואכלת ושבעת," שיש פרשה במזוזה שאומרים "ואכלת ושבעת," היה כתוב שם "ואכלת ואכלת." אז היא אכלה ואכלה, לא שבעה. הסיפור המפורסם היה. אז לפעמים בן אדם אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אכל, גמר לאכול, תודה. תתבונן שנייה. בן אדם לא רוצה להתבונן. לא רוצה להתבונן, לא רוצה לחשוב. ולמה? כי בן אדם קשה לומר, אני כל כך טרחתי על הכסף הזה עד שעבדתי, עד שהוצאתי את הנשמה, עד שעשיתי, עד שעשיתי, עד שעשיתי את זה, ועד שעשיתי את זה, ועד שעשיתי את זה, ועד שהשגתי את הכסף, זה אני עשיתי. כמה הקדוש ברוך הוא עשה?

9:16זה כמוך בסדר עזר לי אני יודע מה כן ברור הוא נותן לי חיים ואם הוא היה הורג אותי חס ושלום אז לא הייתי יכול לעשות... לא, לא, לא, זה הכיוון בכלל לא, זה הכיוון. הכיוון הוא אחר לגמרי. הכיוון הוא שבלעדי הקדוש ברוך הוא, העוזרו אם יכול או לא רק בהתגברות על יצר הרע, שום דבר ועניין, שום דבר ועניין. במילא אם בן אדם יחשוב על הדבר הזה, כשיבואו אליו ויגידו לו מה דעתך על כסף מעשר? מה דעתך לעשות מעשרות? מה דעתך לעשות משהו מהכסף שלך לעשות צדקות? אז אתה יכול לשמוע אנשים מפחיד. אני פעם אחת הייתי בבית הכנסת, הגיע אני לאסוף, הגיע אדם שיש לו קצת כסף. הוא צעק עליו ואמר לו: לך לעבוד! למה אני צריך לפרנס אותך? צעק עליו בבית הכנסת. מה השיר הזה? מה הוא בעצם חושב? הוא חושב שהוא מפרנס את עצמו אז אני עבדתי למה אני צריך להוציא את הכסף שלי עליך? ולכן אם בן אדם לא מתבונן במחשבה הזאת פתאום אתה יכול לשמוע בן אדם שיושב ולומד ואתה אומר לו מדבר איתו בעניינים של ביטחון, הוא לא מבין. אתה אומר לו שיש בעיה, לא בטוח שתקבל צ'ק החודש, לא בטוח שתקבל משהו.

10:43הוא כולו משתגע, רב, משווקח, לפעמים גם פגיעות, ואתה יכול לשמוע מבן אדם שלומד תורה פתאום אומר לך שאלוקים ישלם לך, או שאתה אומר לו דרשה של אמונה וביטחון, הוא אומר לך, אמונה וביטחון לא קונים במכולת. איך יכול להיות? אתה הרי לומד תורה, אתה מאמין בתורה. אתה מאמין שברוך הוא נותן לך כוח לעשות חיל. אתה מברך ברכת המזון כי אתה מאמין שזה הגיע ממנו. אז למה אתה עוצר כאן? למה אתה עוצר כאן? ובאמת, אנשים, אם נשים לב, כמה הם משקיעים בענייני העולם הזה ובקנייני העולם הזה? כמה? כמה? בסדר, נגיד, גם אם אתה חושב שאתה זה שתכננת, שאתה זה שעשית, אתה זה שעבדת, אתה, אתה, אתה, כמה אתה, אתה, משקיע בקנייני העולם הזה? אדם חקר. כל החיים שלו. למה? להשאיר לילדים, והילדים גם ישאירו לילדים, והילדים גם ישאירו לילדים, והילדים גם ישאירו לילדים. אמר פעם אחד מגדולי הדור: "אני רוצה לדעת לאיזה ילד בסוף השאירו את זה? מי זכה בזה בסוף?" כל אחד בסוף נקסט, נקסט, נקסט, הבא, הבא, הבא, ו... כשבן אדם עם המחשבה הזאת...

12:04שאני עבדתי, אני עשיתי, אני ואני ואני, שהוא מכניס את האגו שלו, אז הוא לא יכול לעבוד על כלום. אתה אומר לו, בוא תקנה, תקנה אתרוג, אתרוג יקר. מה זה יקר? יש לו 100 מיליון דולר. תקנה אתרוג ב-100 דולר, אומר לך למה אני הולך ביום שישי, שזה בדיוק, בדיוק לפני שסוגרים את הבסטות, כבר הם קיבלו את החג, הסוחרים, קיבלו את החג. ואני אומר לו תביא לי מה שיש לך. מביא לו אתרוג שכל הבעיות ההלכתיות יש בו. זה אתרוג? ממש, קדוש האתרוג הזה. כל הבעיות ההלכתיות יש בו. יש בו עלים ויש בו קוצים בשליש התחתון ופה ורוב היקפו. ובר מינן, איזה צורה זה? זה נראה אב"ם, לא נראה אתרוג. התורה אמרה פרי עץ הדר. מה הוא עושה? פרי עץ? לא גרוס, מוחק את הדר. מה, אני משוגע? לקנות אתרוג במאה דולר? מה הדולר? רוצים למסעדה. אז למה למסעדה אתה הולך ומוציא אלפי דולרים, רכב אתה קונה במיליונים? כי פשוט זה הכסף שלי, מה זאת אומרת? אני לא נהנה מהאתרוג לנענע, לא אכפת לי מהאתרוג הזה. מה שאכפת לי זה פרארי, זה BMW, זה מכוניות, שיהיה כבוד. אבל לא. לכן אתה רואה בן אדם, אתה אומר לו, בוא תיקח מזוזה. מזוזה. 200 דולר, 300 דולר מזוזה. הוא אומר לך, עזוב, עזוב, מצאתי באיביי. מצאתי באמזון.

13:28האם גם את השיפוץ של הבית שלך היית מחפש באיביי, באמזון? אתה לא יודע מי כתב את זה, אם כתב את זה רובוט, סיני, סינית יפנית או קוף, שהמנו אותו. כן, אז טוב, הדתיים גנבים, אה, חתיכת קלף, לוקחים כל כך הרבה. את זה הרב דוד יוסף סיפר... שפעם אחת הוא הגיע לארצות הברית, ואיך שהוא בא, הזמינו אותו לחנוכת הבית. כשהוא היה שם, הוא בא וראה ואמר לו: "יפה שמת מזוזות." אומר: "כן, שמתי מזוזות, אבל הסופר הזה הוא גנב." אמר: "למה?" אמר לי: "מה זה, לקח לי 100 דולר על כל מזוזה, יש לי 10 חדרים, אלף דולר." טוב, הוא שתק. אחר כך הוא הכניס אותו והראה לו ארונות. הוא אומר: "זה ארונות ייצוא מאיטליה, 100 אלף דולר, ארונות מטבח." מזמנתי מהנגר הזה, זה ייצור מיוצר, אתה רואה את הפיתוחי חותם, שתתה, שעשו את זה ביד, בכתיבת יד. אמר לו הרב דוד, כל הכבוד, חדש שקנית, אבל נראה לי הנגר הזה הוא גנב. אמר לו, חס ושלום, אני מכיר אותו, חבר שלי, אל תגיד ככה. אמר לו, מה יש בזה, מה? 100 אלף דולר על ארונות? מה יש בזה? אמר לו, כן הרב, אתה לא מבין בזה. אמר לו, גם אתה לא מבין במזוזות.

14:43מובא במדרש שהקיסר שלח לרבי יהודה הנשיא יהלום שאין כמוהו בכל העולם. רבי יהודה הנשיא שלח לו חזרה מתנה מזוזה. אמר לו: "מה אתה שולח לי חתיכת קלף?" זה מחשבה של גוי, זה בדיוק מחשבה של גוי. אמר לו רבי יהודה הנשיא: "אתה שלחת לי משהו שאני צריך לשמור עליו, ואני שלחתי לך משהו ששומר עליך." זה מחשבה של יהודי. הרוחניות שומרת עליך, שאתה מבין שכל הווה אכלת, שאתה אוכל, ומבלה, ותוכן, והמערכות עובדות, והתפקוד עובד, ואתה יכול ללעוס בכלל. יש פה, ליד הבית שלי, מאפייה גדולה מאוד, מאפייה של ברמן. ענקית בכל הארץ, מיליונים מגלגלים כל חודש. מספרים שהמנכ״ל שלה, המנהל, זה שהחברה שלו, לא המנכ״ל, הוא לא יכול לאכול קמח. כל העוגות, כל המיליונים, מיליונים, טונות אלפי טונות בשנה של קמח, של עוגות, כלום לא יכול לגעת בכלום, רק בעיניך תמיד אז כן, אז הקדוש ברוך הוא בא, נתן לך, אתה יכול לאכול קמח, אתה יכול לאכול לחם ואכלת ושבעת. תבין, תיגע לו ובירכת. לא לא לא, ובירכת, מה זה בירכת? היה סיפור, אתה לא מאמין, לפני 20 שנה מוצאי שבת, חורף.

16:07יורד גשם זלעפות בנתניה, דפיקות בדלת. 11 בלילה. דפיקות בדלת, אבא שלי פותח שיהיה בריא, איך שהוא פותח את הדלת, רואה בן אדם, אומר לו: "שלום, אני מקיבוץ יקום." קיבוץ יקום זה קיבוץ חילונים גמורים ליד נתניה. אומר: "אני מצטער, אבל אפשר להיכנס לשירותים אצלכם?" לא נעים, כן. אבא שלי היה בבית, אז הוא בא והכניס אותו לבית. לסירותים שמה, איך שהוא בא לצאת אומר: "סלחו לי, סלחו לי, אפשר אולי גם איזה עשר שקל, משהו לנסיעות, נתקעתי." אבא שלי הביא לו עשר שקל. יוצא, אחרי כמה דקות חוזר ואומר: "ממש אפשר גם משהו לאכול?" אבא שלי הביא לו חלה גדולה של שבת שאמא שלי עשתה, אבל אי אפשר להביא לו ככה בלי ברכה. אז אבא שלי בא, אמר לו: "בוא תעשה נטילת ידיים." הביא לו נטילת ידיים, פתח לו את החלה, שם לו קופסת טונה בפנים, עגבניות, חריף, הניח אותו, חלה כזה גודל, 15 סנטימטר חלה ענקית, פתח לו אותה, ערז לו אותה יפה, ואז הוא פעם ראשונה הבן אדם הזה שיודע בכלל שצריך לברך.

17:24אז אבא שלי אומר לו, תגיד, ברוך, אני זוכר, הייתי ילד, ראיתי את זה. אתה, השם, אלוקינו, מלך העולם, המוציא לחם מן הארץ. הוא אמר, מוציא לחם מן הכסף. בא לאכול, אבא תפס לו את היד, הוריד לו את היד. מה מן הכסף? ברור, מאיפה יצא הלחם? מהכסף, מהעבודה שלי, מהכיסים שלי, מה... וזה המחשבה שיש לבני אדם. והוא נורמלי, הוא נורמלי, לצערנו, זה האנשים. אתה אומר לו, בוא תתרום לי תורה, בוא תתרום לי תמיכה לתורה. מה יצא לי מזה? מה זה מה יצא לך? הקב"ה, גם כשהוא נתן לך את המאה אלף דולר שיש לך, את הבית המפואר שיש לך, את האשה שלך, את הילדים, הוא גם שאל מה יצא לי מזה? מידה כנגד מידה לא פסקה מעולם. אתה שואל מה יצא לי מזה? גם הקב"ה, כשאתה תבקש רבונו של עולם תן לי זה וזה, ישאל אותך מה יצא לי מזה? הרי אתה לא נותן, הרי אתה לא נותן, אתה לא משחרר. מנגד הצדיקים, כמה, כמה, כמה הם היו תורכים וכמה הם היו משתגעים להיטיב לשני. היה אחד מגדולי האדמו"רים שפעם אחת הגיע אליו חסיד, אמר לו כבוד הרב, אני מתחתן מחר, אין לי אפילו מה ללבוש ללכת לחתונה. אמר לו כבוד הרב, מה שתוכל לעזור לי תבורך. הרב אמר לו, אין זמן לעזור.

18:25הרי אתה לא נותן, הרי אתה לא נותן, אתה לא משחרר. מנגד, הצדיקים, כמה כמה כמה הם היו טורחים וכמה הם היו משתגעים להיטיב לשני. היה אחד מגדולי האדמורים שפעם אחת הגיע אליו חסיד, אמר לו: כבוד הרב, אני מתחתן מחר, ואין לי אפילו מה ללבוש לחתונה. אמר לו כבוד הרב: מה שתוכל לעזור לי תבורך. הרב אמר לו: אין זמן לעזור. בוא תיקח את הבגדים של שבת שלי, את הכובע של שבת שלי המפואר של אדמו"ר. טוב, הוא לקח בדיוק בנס, אותה מידה. אמר לו: תתחדש, זה שלך. אבל הוא ראה שהכובע והבגדים של יום חול של האדמו"ר לא כאלה יפים. אמר לו: הרב, אני לא נעים לי שהרב ילך בבגדים כאלה של חול. הבגדים של חול של הרב הם הרבה יותר טובים מהמצב שיש לי. אז הרב הביא לי את הבגדים של חול. בוא תיקח את הבגדים של שבת שלי, את הכובע של שבת שלי המפואר של אדמו"ר. טוב, הוא לקח בדיוק בנס את אותה מידה. אמר לו, "תתחדש על שלך," אבל הוא ראה שהכובע והבגדים של יום חול של האדמו"ר לא כאלה יפים. אמר לו, "רבי, לא נעים לי שהרב ילך בבגדים כאלה של חול. הבגדים של חול של הרב הם הרבה יותר טובים מהמצב שיש לי." אז הרב הביא לי את הבגדים של חול. אמר לו האדמו"ר: "תגיד לי, אתה רוצה שאני אשב בגן עדן עם בגדים של חול? אתה אומר לי, 'תלבש את הבגדים של חול', כי אתה מסתפק בסדר, אבל אני, מה יהיה לי שם? מה שאני נותן פה זה מה שיהיה לי שם. אם אני אתן בגדים של חול, שם ישיבו אותי עם בגדים של חול. זה בן אדם שמבין שהעולם לא אחד."

19:48יש לנו בורא אחד ושני עולמות. היה מיליונר עשיר אחד גדול מאוד, שלהוציא ממנו צדקה היית צריך לפני כן להוציא את הנשמה שלו ושלך ביחד. אי אפשר, אין, אין, אין. וכמה שכל דולר שהוא היה מכניס, הייתה מתחזקת לו הקמצנות. אי אפשר היה להבין. פתאום, פתאום הבן אדם הזה... קורא לכל האנשים שאוספים כסף בעיר ואומר להם: מהיום אתם הראשונים, אני תורם לכולכם. תבואו אליי ראשון בכל מגבית. הם חשבו שהוא צוחק עליהם כי הוא היה משועמם כל היום. יש לו כסף ואף אחד לא חבר שלו כי הוא קמצן. אפילו המשפחה שלו לא רוצים לשבת איתו כי הוא כל הזמן קפדן: אל תלך, אל תאכל, אל תשתה את זה, למה זרקת, חבל. אז אין מה לעשות! הם מתרחקים ממנו, ואז אמרו בטח הוא צוחק עלינו. אז אחד מהאמיצים אמר לו: "תגיד לי, מה יום מי ומי הם? למה שאנחנו נאמין לך?" אז הוא אומר להם: "בוא אני אספר לכם. בלילה חלמתי שאני מת וזה היה חלום כל כך מוחשי, והנשמה שלי עלתה למעלה והתחילו לדון אותי. אני רואה מביאים את כל הזכויות, ובכל אושי הזה זכויות אפשר להכניס את זה בכוס חד פעמית. והעבירות? כל העבירה...

21:15חתיכה הראויה להתכבד. אז אמרו, טוב, אם הוא עשה צדקות בחיים שלו, אם הוא הציל אנשים, אם הוא עזר לאחרים, עשה זיכוי הרבים, עשה משהו? כלום, כלום, כלום. אמרו לו, תקשיב: המון אשך זה גיהנום. זה גיהנום נגמר כי לא נתת לאף אחד צדקה. צדקה מצילה מן הגיהנום, כמו שהגמרא אומרת בבא בתרא. פרק לישון לא נתת אז שלום לגיהנום או שתאבד את כל הכסף שלך ותהיה אני מרוד תחזור לעולם הזה ותהיה אני מרוד אמר אני לא הכרתי מה זה גיהנום אמרתי חבר גיהנום מה תן לי כמה דקות בגיהנום מה אחר כך אני ארד לכסף טוב לקחו אותי מלאך הביאו לי מלאך שצמוד אמרו לך קח אותו כמה דקות לגיהנום הוא אומר ואחרי שאנחנו מתקרבים, מתקרבים, הולכים, הולכים, הולכים, פתאום אני מרגיש חם, חם, רותח. אני אמרתי לו, הגענו כבר לגיהינום. הוא אומר, לא, זה עוד רחוק אלפי קילומטרים. מה אלפי קילומטרים? אפשר ללכת, אפשר לנשום. הוא אומר, לא, חביבי, תירגע, לאט לאט.

22:32הוא אומר, אנחנו מתקרבים, מתקרבים, מתקרבים, כל זה בחלום, הוא זוכה לחיזיון אלוקי. מתקרבים, מתקרבים, מתקרבים, עד שאני כבר לא יכולתי. אמרתי לו, מצטער, תחזיר אותי, אני מוכן לקבל שאני אהיה אני כל החיים. אמר לו, אדוני, אני מלאך, אני שליח, אני לא יכול להחזיר אותך. אמר לו, אני מתחנן לפניך, תחזיר אותי. אמר לו, ייתנו לי עונש, אני לא יכול. אמר לו, אני מקבל על עצמי את העונש שלך. מה שרצו לתת לך, ייתנו לי. אמר לו, אתה נשבע על זה? נשבעתי על אותו מלאך. הוא החזיר אותי לבית הדין. בית הדין רואים אותו חוצפן, מה החזרת אותו? הוא אמר כן, הוא כל כך התחנן. אז הוא אמר, מגיע לך עונש. הוא אמר, הוא כי באיום מוכן לקבל על עצמו את העונש. אמרו לו, אתה בטוח? כן, על דעת זה ביקשתי שיחזיר אותי. פתאום הגיע המלאך עם שוט של אש, ונתן לו מכה אחת, צליפה אחת על הגב. כל הגב שלו בער, והוא הרגיש זהו, שהוא מת באמת. ואז הוא התעורר על המיטה שלו. וכשהוא אמר לכל האנשים שם שהוא בא, הוא אמר להם: "אם אתם לא מאמינים ואתם חושבים שאני מספר לכם סיפורים," הוא הוריד את החולצה. ראו לשון קביעה ענקית על כל הגב שלו. זה מעשה אמיתי שהיה, שהפרנסים אחר כך הפיצו את הסיפור הזה בעיירה איש מפי איש, וזה הגיע סיפור על פני מאות שנים, שהעשיר הזה לא ידע איזה זכות הייתה לו כדי לקבל את זה.

24:00לא יודע איזה זכות הייתה לו כדי לקבל כזה דבר. אבל בן אדם אתה, אתה בסדר, אתה תהיה בשמיים, מה אתה תקבל? מה אתה תקבל? היה עשיר אחד, גם קמצן, שפתאום החליט להיות נדבן. מה קרה? גם הוא זכה לחלום בלילה. מה זכה בחלום? הנשמה שלו עולה למעלה, הוא רואה שהוא נכנס למסעדה גדולה, אנשים מזמינים עופות, ברבורים, מוזלי ודגים, יינות, ואף אחד לא מתייחס אליו. פתאום הגיע מלצר... הוא אומר למלצר, כמו למלצר, תביא לי ארוחה טעימה, יש לי כסף לשלם, אני עשיר גדול. הוא אומר לו, בסדר. חוזר אחרי כמה דקות, מביא לו עוגה עם חול, מלוכלכת. הוא אמר לו, מה זה הדבר הזה? הוא אמר לו, פה כסף לא עוזר, פה מה שהבאת לעניים בחיים שלך, זה מה שאתה מקבל פה. הוא אומר, כל החיים, מה שהבאת, הפעם אחת אכלת עוגה, נפלה לך על הרצפה, עם חול, זה מה שהבאת לעני. זה מה שאתה יכול לאכול פה. ואנשים לא מבינים. אנשים, למה אתה אוסף כסף? אספת, אספת, אספת, יש לך עוד מיליון, שני מיליון, שלושה מיליון, עשרה מיליון, מאה מיליון, מיליארד. בשביל מה, ריבונו של עולם? בשביל מה? אבל זה עניין, אין לאנשים זכות, אין לאנשים זכות לבוא ולעשות ולהחזיר בתשובה ולעשות זיכוי הרבים ולעשות דברים טובים. אז בן אדם בא, משקיע את כל כולו בענייני העולם הזה.

25:28גומר את החיים שלו בשביל העולם הזה, וברגע שמגיע האדם ליום אמיתתו, ברגע שאדם מגיע לרגעים האחרונים של החיים שלו, והוא רואה כמה זה שכר וכמה זה עונש, וכמה הוא יכול להינצל, בן אדם מתחיל להתחרט, אבל אז כבר מאוחר, אז כבר מאוחר. אז זה היסוד שאנחנו לומדים, ואכלת ושבעת וברכת. אתה צריך תמיד לזכור מה לעשות. בן אדם הוא גאוותן. התורה אומרת, ורם לבבך ושכחת את ה'. אין מה לעשות. הקדוש ברוך הוא בא, נותן לבן אדם מיליונים, דבר ראשון שהוא עושה, שוכח את הקדוש ברוך הוא. דבר ראשון. יש על זה איזה בדיחה שמספרים. היה פעם בן אדם אחד יהודי, הגיע לרב: "כבוד הרב, תברך אותי שאני אזכה בלוטו. אם אני זוכה, חצי לבית הכנסת וחצי לי." הרב בירך אותו, יום ראשון הלך ללוטו, שום דבר, לא זכה. אמר: "עזוב, הרב לא עוזר, אולי נלך לכנסייה." הלך לקומר. אסור ללכת לכנסייה, אבל הוא החליט שמותר.

26:42הלך לכומר, אמר לו, הכומר, תברך אותי חצי לכנסייה חצי לי. הכומר בירך אותו, יום ראשון זכה. כשהוא חזר עם כל הכסף דרך בית הכנסת, ראו, אתה צוחק. אמרו לו, למה אתה צוחק? אמר להם, האלוקים של היהודים ידע שאני לא אשלם. ידע סתם, בן אדם, כן. רם לבבך ושכחת את השם. הדבר הראשון שאתה עושה, ובן אדם לפעמים לא שם לב למעשים שלו. לא שם לב למעשים שלו. חביבי, תשים לב מה אתה עושה. יש לך כסף? אלוקים נתן לך, אלוקים עזר לך. תחזיר משהו לקדוש ברוך הוא. אכלת? סבתא, תגיד ברכה. תגיד ברכה לפני, תגיד ברכה אחרי. עזוב אותי, אל תשקע אותי, אל תטיף לי מוסר. בן אדם לפעמים לא שם לב מה הוא עושה. מספרים שפעם אחת... היה בן אדם אחד, שני משוגעים החליטו לברוח מבית המשוגעים. טוב, אחד שאל את חבר שלו איך כדאי, איך כדאי, איך כדאי. אז הוא אמר לו, פשוט, הדרך הכי פשוטה, הכי פשוטה זה, שאני אעשה לך קרן אור עם פנס, זה הגיון של משוגעים. קרן אור עם פנס, ואתה תחליק על הפנס, על האור, האור אתה רואה, אתה מגיע עד למטה. אז אם הוא מגיע מלמעלה עד למטה, אתה תשב על האור, הופ, תגיע למטה. הוא אומר, לא, לא, לא, אני לא סומך עליך, אם תחבל לי את הפנס באמצע, אני אפול. לא סומך עליך. לפעמים יש לבן אדם אור כל כך גדול בחיים.

27:57אז הוא אמר לו, פשוט, הדרך הכי פשוטה, הכי פשוטה היא, שאני אעשה לך קרן אור עם פנס. זה הגיון של משוגעים: קרן אור עם פנס, ואתה תחליק על הפנס, על האור. האור אתה רואה, אתה מגיע עד למטה. אז אם הוא מגיע מלמעלה עד למטה, אתה תשב על האור, הופ, תגיע למטה. הוא אומר, לא, לא, לא, אני לא סומך עליך, אם תחבל לי את הפנס באמצע, אני אפול. לא סומך עליך. לפעמים יש לבן אדם אור כל כך גדול בחיים, ואפילו כשהקדוש ברוך הוא יפסיק לו את האור, הוא לא מפחד. הוא לא חושב על זה. הוא נותן לך את הכל. לאחד הגיע לחפץ חיים ואמר לו, כבוד הרב, אני מיליונר. מה הקדוש ברוך הוא יכול לעשות לי? מה? יש לי יאכטה, ויש לי יאכטות, ובניינים. מה, הוא יחריב את העולם? ויש לי באמריקה, וברוסיה, וברומניה, ובפולניה. מה הוא יעשה? גם אם הוא יעשה מלחמת העולם, יש לי בצד השני של העולם. הכל, מה? אמר לו חפץ חיים, "מה אתה חושב שהקב"ה יש לו בעיה לקחת את הכסף ממך? אין לו בעיה, אבל כדי שתבין אותך, הוא יכול לקחת מהכסף. אתה מבין?" "אה, כן, כן, כן, סליחה. בן אדם לא חושב, לא מפעיל את עצמו, לא יודע איפה הוא נמצא."

29:16היה פעם בן אדם אחד שראה איזה כורדי גוי. מה שמספרים על הכורדים שהם טיפשים, אבל זה הגויים. הכורדים היהודים חכמים, הם קוראים גמרא כמו טקסט. הם מדברים בלשון של הגמרא. קוראים גמרא, שיק שק. אז הכורדי גוי, פעם אחת ראה בן אדם כורדי גוי, לוקח איזה ברזל, מנסה לפרוץ לאיזה רכב. הוא אומר לו, מה אתה עושה? הוא אומר לו, מה אני אעשה? שכחתי את המפתח בתוך הרכב. לא מצליח לפתוח, הוא אומר לו, רגע, אבל מי זה בפנים? ליד הנהג, מישהו יושב. הוא אומר: כן, זה אח שלי, הוא מכוון אותי איך לפתוח מבחוץ. יש לך מישהו בפנים שיכול לפתוח לך את הדלת, יכול לפתוח לך את השערים. אתה מנסה דברים מבחוץ. אותו דבר, יש הרבה אנשים שמחפשים סגולות, מחפשים דברים לפרנסה טובה. יש לך משהו מבפנים, מתוך התורה: "עשר תעשר", עשר כדי שתתעשר, אומרים חז"ל. לא אם אני אלך ויעצום ויעשה 40 יום ואלך זה ואלעס מקור של תרנגול כל לילה לפני השינה אז אני אזכה להיות עשיר. כל מיני שטויות. "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה" (מעט הגמרא בתענית דף ט עמוד א). עשר תעשר דורשים חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר". תוספות שם, קידושין, מביאים באריכות גדולה שזה במעשר כספים גם.

30:41מה שיוצא מדבריו של בעל האוסף הוא שבן אדם שלא מתעשר בסוף, הקדוש ברוך הוא אומר את המעשר אני אתן לך. אבל מה לעשות, בן אדם לא מפעיל את המוח. ואכלת ושבעת, ופה הוא עוצר. אתה ובירכת, וזה קשה לבן אדם להודות. קשה לבן אדם להודות שמה שעשית זה לא אתה, קשה לו. מה זאת אומרת, לא אני? מה זאת אומרת לו אני? אני עשיתי, אני עבדתי, אני... וזה באמת אפילו אנשים ששומרים תורה ומצוות. הוא בא, עושה לך טובה. אתה אומר לו תודה רבה, תודה רבה מכל הלב. באמת אתה מודה לו. אתה רואה מיליון דולר. פעם ראית מישהו שתורם מיליון דולר ואומר לך כלום? זה לא אני, אל תודה לי, תודה לקב"ה. הוא הביא לך את הכסף. אל תודה לי. לא רק שאל תודה לי, אל תזכיר את השם שלי במיליון דולר הזה בכלל. זה לא אני, זה הכל מהקב"ה. תראה, מיליון דולר רוצה כבוד של חצי מיליון דולר לפחות. לפחות ש... 50% השקעה שירוויח. כמה אנשים, כמה אנשים יש ששום דבר, שום דבר, שום דבר לא עומד בפניהם בשביל לעשות רצון השם והם לא מחזיקים מעצמם שאני עשיתי ואני עבדתי. תזכור שהשם אלוקיך הוא הנותן לך כוח לעשות חיל. הוא...

32:12גם אם יש בן אדם שקורא את הפסוק הזה, "כי ה' אלוקיך הוא הנותן לך כוח לעשות חיל," מה הוא חושב? הוא אומר, "כן, אבל אני בפועל זה שעושה. הוא נותן, כן, הוא נותן את הכוח, אבל מי מוציא לפועל? מי מוציא לפועל? אני." כן, התורה חוזרת ואומרת בספר דברים, פרק ח', פסוק י"ז: "ואמרת בלבבך: כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה." אבל הקב"ה עשה הכל. אתה אומר: "לא, לא, זה אני." וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל. וזה באמת דבר גדול. הזוי לחלוטין. הקדוש ברוך הוא בא, נותן לך כל כך הרבה טובה, נותן לך דבר. דבר ראשון שאתה עושה כשגדלת: שכחת את השם. דבר ראשון. ואיזה חסד, איזה חסד הקדוש ברוך הוא עושה עם האדם. הרי הקדוש ברוך הוא יודע שהאדם הזה לא יישאר בתמימותו, כמו שאומרים.

33:31מה זה תמימותו? בתמימות שלו. בן אדם חושב, הנה, זכיתי בלוטו, וכן, אני אתרום, אני אעשה, והקב"ה יודע שזה שטויות. שאתה לא תעשה את זה. ודן את האדם רק לפי באשר הוא שם. אז זה שוב פעם, אם בן אדם מתבונן, מתבונן לכמה שניות לפני כל דבר, זה מה שבן אדם צריך להתבונן לפני כל ברכה שהוא מברך. אתה מברך, ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם. מה זה הברכות האלה? אתה בעצם מכריז ואומר שבורא העולם הוא האדון הכל, היה הווה ויהיה, תקיף ובעל היכולת, הוא בעל כל הכוחות כולם. מה זה בעל כל הכוחות כולם? הוא הבוס מעל כולם. וזה מה שצריך לכוון בכל ברכה. ולא משנה באיזו פעולה אתה עושה. אשר יצר, נטילת ידיים, לא משנה מה. על הכל אתה צריך להבין. אתה צריך לשים לב שהקדוש ברוך הוא זה שנותן לך כוח לעשות חיים, ואם בן אדם מתבונן רק...

34:56לשים לב שהקדוש ברוך הוא זה שנותן לך כוח לעשות חיים. ואם בן אדם רק התבונן, התבונן, בכל ברכה, כל ברכה, לפני שהוא מכניס לפה, התבונן לשנייה, יעצור רגע ויחשוב, אני עכשיו בא לברך את הקדוש ברוך הוא, ולהודות לו באמת, באמת, כי אני יודע שהוא זה שנתן לי. איך הברכה שלו תיראה? או באמת הוא התברך, ברוך אתה. אם בן אדם רק התבונן, התבונן, בכל ברכה, בכל ברכה, לפני שהוא מכניס לפה, התבונן לשנייה, יעצור רגע ויחשוב, אני עכשיו בא לברך את הקדוש ברוך הוא, ולהודות לו באמת, באמת, כי אני יודע שהוא זה שנתן לי. איך הברכה שלו תיראה? או באמת הוא יתברך, ברוך אתה.

36:05למה? כי אם, למשל, חבר שלך יש לו מסעדה. יום אחד הוא רואה אותך ואומר לך: "בוא, בוא חביבי, אני אוהב אותך, בוא, עליי, ארוחה עליי." טוב, אתה חושב, אביא לך איזו ארוחה, אביא לך סטייק. בסוף מציע לך מנה פלאפל. מה לעשות? הוא מוכר פלאפל, זה מה שיש לו. אתה יותר רעב, אביא לך פלאפל. ...אתה, כשאתה אומר לו תודה, אתה מבין. הוא עשה לך טובה, יש לך כסף שלם, לא שאין לך כסף. אבל הוא אומר לך, לא, לא, אל תשלם. אתה מרגיש, לא נעים כל כך. אתה מרגיש, כאילו, מה? הביא לי, טוב, בסדר. תודה רבה, אתה באמת מודה לו. האם יכול להיות שמישהו יבוא ויאמר, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא...

37:07אז למה כשבורא העולם נותן לך את הכל, אתה עושה טובה לאנושות, טובה לאנושות. ברכתי ברכת המזון, מגיע לי הפתעה. עד כדי כך, שהתורה גם אם היא לא הייתה מצווה, היינו צריכים לדעת ואחד אף אף אדום בירכת. אז למה הקב"ה מצווה אותנו, נותן לנו שכר, ברוך הוא מצווה. אדם שהוא מצווה ועושה הוא גדול. גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה. אבל זה היגיון פשוט. אבל מה לעשות? ההיגיון שלנו מסתבך עם הרגשות של הגאווה שלנו שאנחנו לא מצליחים לעצור אותן. אני עשיתי, אני עשיתי, אני עשיתי. וזה מה שחז"ל אמרו, כל הכופר בטובתו של חברו, סופו שיכפור בטובתו של מקום. מה הקשר? טובותו של מקום אני מודה, אבל טובותו של חברו לא. כי אתה מתרגל לא להעריך את מה שעושים בפניך. אתה חושב שכולם חייבים לך. אתה חושב שאתה המלך כביכול. טובותו של מקום אני מודה, אבל טובותו של חברו לא, כי אתה מתרגל לא להעריך את מה שעושים בפניך. אתה חושב שכולם חייבים לך. אתה חושב שאתה המלך כביכול.

38:28אז גם כשיש לך חבר, ואתה כופר בו, בטובה שלו, אתה בסוף תקפור בטובה של מקום. ובאמת, לפעמים, פעם אחת הייתי באיזה מקום, שמעתי אישה אומרת לבעלה, התווכחו ביחד, הוא עשה שיפוץ יפה בבית, והיא אומרת לו: אתה יודע שזה לא אתה. זה הכל מהקדוש ברוך הוא. שום דבר לא, אתה לא מגיע לך אפילו תודה. זה לא נכון, זה אסור, זה אסור אסור אסור. למה? בן אדם שאומר כן, זה הכל הקדוש ברוך הוא וכופר בטובה של החבר שלו, סופו שגם בקדוש ברוך הוא אתה תגיד זה לא הוא זה אני בגלל שאני יפה, בגלל שיש לי כישרונות, בגלל שאני מיוחד, בגלל כל מיני שטויות. אז כמה בן אדם צריך לבוא ולהפעיל את המחשבה שלו להתבוננות, להתבוננות מתמדת ומחשבה אמיתית שהקדוש ברוך הוא זה שנותן לך כוח לעשות חיל, ורק הוא. ואם בן אדם יודע באמת שרק הוא נותן לאדם כוח לעשות חיל, שום דבר לא יהיה לו קשה.

39:47שום מצוות, שום דבר, לא יהיה לו קשה. למה? כי בעצם איך הקדוש ברוך הוא בא ונותן לי מאות אלפי דולרים, עשרות אלפי דולרים, לא משנה מה. כשהוא נותן לי אותם, הוא מבקש מעשר, דוגמה חומש אם אתה רוצה. נו, אם אתה מבין שזה באמת כמו שמישהו נותן לך... מישהו בא ונותן לך 100,000 דולר ואומר לך רק תיתן 10,000 דולר למישהו מהמשפחה הענייה, מישהו העני, תיתן לו. אז אתה בטח תיתן לו. הוא ביקש, שלום. נתת לו. למה? מה זאת אומרת? הוא נתן לי 100,000 דולר, תת מעשרות. אם אתה מבין שזה באמת כמו שמישהו נותן לך, מישהו בא נותן לך 100,000 דולר ואומר לך רק תיתן 10,000 דולר למישהו מהמשפחה הענייה, למישהו עני, תיתן לו. אז אתה בטח תיתן לו. הוא ביקש שלום, נתת לו. למה? מה זאת אומרת? הוא נתן לי 100,000 דולר. אז למה כשהקדוש ברוך הוא בא, בן אדם עושה פרצוף, בן אדם עושה טובה כביכול לקדוש ברוך הוא? וואו, מעשרות. מה, הרווחתי מיליון דולר, מה, לתת מאה אלף דולר מעשרות? מה, לא הגזמתם בכלל? ורד הגיע לרב שטיינמן ואמר לו: "כבוד הרב, אתה לא חושב שיש יותר מדי אברכים?" אז למה כשהקדוש ברוך הוא בא בן אדם עושה פרצוף? בן אדם עושה טובה לקדוש ברוך הוא כביכול, וואו, מעשרות? מה, הרווחתי מיליון דולר, מה, לתת מאה אלף דולר מעשרות? מה, לא הגזמתם בכלל? ורד הגיע לרב שטיינמן, אמר לו, כבוד הרב, אתה לא חושב שיש יותר מדי אברכים?

41:21יש יותר מדי אברכים, מה? אמר לו, למה אתה חושב כך? אומר, מה? כל רגע מגיעים לגביר, ומשגעים אותו, ומטרטרים אותו, וזה, וזה, וזה, וזה. נו? אמר לו, מה הבעיה? אני לא מבין מה הבעיה. אמר לו, תבין, תבין. זה לא נוח לגבירים. יש הרבה גבירים שזה לא נוח להם. אמר לו, או, זה הבעיה. אמר, לדעתי יש הרבה גבירים. לא הרבה אברכים, יש הרבה גבירים. הרבה עשירים, מה הם צריכים? את כל העושר שלהם. אבל מה לעשות? הקדוש ברוך הוא נותן לבן אדם עושר, לפעמים זה עושר שמור לבעליו לרעתו. לרעתו. הבן של החפץ חיים, אבא שלו בירך אותו, במכה זה ליבו, הבן של החפץ חיים, זה לא ברכה סתם, שהוא לא יהיה עשיר, שלא תהיה עשיר, למה שחלילה לא יהיה וְרָם לְבָבְךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' שחלילה לא יהיה בעיה כמו שיש להרבה אנשים שאחרי שמגיעים לעושר אינם בטוחים שנותנים, וגם אם נותנים, לא יודעים כמה לתת.

42:45בירך אותו. כששמע אחד התלמידים של החפץ חיים, שהיו שם, אחד האנשים שהיו שם, אמרו לו, רבי, למה אתה אומר ככה? שלא יהיה עשיר. אמרו לו, מה שטוב לבן שלי באמת, אני מברך אותו. אתה אם אתה רוצה עושר, אני מברך אותך בעושר. אבל מה שטוב לבן שלי באמת, אני מברך אותו. כמה אנשים בעולם מבינים שלהיות עשיר זה לא טוב? אין. אפס. רק יחידי סגולה, גדולי הדור, מראיין הרב שטיינמן זכר צדיק לברכה. אי אפשר להאמין איזה עניות נוראה, איזה עניות נוראה הוא חי. ולא בגלל שלא היה לו - הוא לא קיבל מזכורת מהמקום שהוא לימד. כמעט שנה לא היה מה לאכול בשבת. הפרק הראשון, הבגד הראשון של הרבנים שיש לבוש כזה רבני. הוא היה עשוי מחתיכות של כל מיני סוגי בד שהוא מצא. כל הצבעים במעיל היו מוצאים את כל הטעמים. בפרק של הרב שטיינמן על כל הצבעים, לא היה לו חולצה לבנה. היה הולך עם חולצת טריקו, זה מה שמצא. זה מה שהיה. כמעט שנה לא שילמו משכורת כי לא היה. לא היה. אבל מה לעשות? כל יום חול בסדר, אפשר לא לאכול, אפשר להסתדר.

44:12אבל מה יהיה עם שבת? מה יהיה עם שבת? אשתו הרבנית, זכרה צדיקה לברכה, הייתה הולכת כל יום שישי וקונה שני חצילים, מכינה חלות ושני חצילים, מטגנת פרוסות דקות. ואז היה מגיע הערב, עושים קידוש, חלה והמנה הראשונה - חציל מטוגן, זה כנגד הדג. שרים דברי תורה, מנה שנייה עוד חתיכת חציל וגם קינוח אם אתה רוצה, יש גם חציל. כמעט שנה זה מה שהם אוכלים כל השבתות, חציל מטוגן עם חלה. אחרי שנה הגיע בן אדם אחר לישיבה, בא לשלם לו כמובן על כל הזמן הזה שלא שילמו לו, הצליחו להשיג סכום, אמר לו, למה? הרי אני לא מקבל כסף על זה שאני מלמד תורה, אלא בשביל לחיות, מינימום. ועכשיו אתה רואה שאני חי עד עכשיו, סימן שאני לא צריך. אמר, טוב, אז אולי נלך לרבנית, ניתן קצת לרבנית משהו. אמר, לא את כל הסכום של בעליך, אבל לפחות, נתן לה סכום יפה, אלף שקל, על שנה.

45:29מה זה כלום, אבל זה סכום יפה לשבת. היא הלכה ואמרה: זה יופי, סוף סוף יהיה לנו מה לאכול בשבת. הלכה וקנתה דגים, קנתה עופות, פירות. סוף סוף, הרב שמעון לא יודע מכל זה. אמרה: נעשה לו הפתעה, נעשה לו הפתעה. והוא חוזר מהתפילה, עושה קידוש, חלות על נטילת ידיים. ואחרי שנה שהוא לא, מגישה לו חתיכת דג, חמה, שותק, שותק, גומרים, דברי תורה, שירים, מגישה לו מרק עם עוף, איזה חידוש, איזה חידוש, הוא אומר לה מה קרה? סיפרה לו, שהגיע הזה ונתן כסף על השנה שהרב לו, הוא אמר לה, אני אשאל אותך שאלה, החציל היה כל כך גרוע? אז היא אמרה לו לא. אז הוא אמר לה, אז בוא נחזור לזה. וככה המשיכו. פעם אחת שהיא קנתה קופסה תותים. אז הוא שאל אותה, את כל כך אוהבת תותים? והיא אמרה, לא, חשבתי לכבוד שבת.

46:49הוא אמר לה, פעם הבאה עדיף הכל ברוח טובה, לתת כמה שעולה קופסת תותים למי שאין לו גם לחם. אז אלה המושגים, אלה הדרגות. אבל בכל אופן, אנחנו רואים את הדרגות האלה שהצדיקים וקדושי העליון ידעו מה קורה שם. ובאמת, אנחנו נשים לב, כמה שבן אדם יותר גדול, הוא יותר חושב שהוא לא תורה מספיק, שהוא לא עושה מספיק. למה? כי הוא מבין, הוא מבין, הוא מבין את הבעיה. מנגד, בן אדם הפוך שלא עושה, תרמתי, הוא מצפה לך, אתה יודע מה? לפני עשרים שנה, אתה יודע איזו תרומה תרמתי? ראיתי איזה ילד מסכן, האכלתי אותו וזה וזה, בסדר. לפני עשרים שנה. הקדוש ברוך הוא עשרים שנה נותן לך אוכל, מה? מה?

48:03באמת זו בעיה כי לפעמים בן אדם זה לא הגיוני מה שקורה עם הבן אדם, זה לא הגיוני. זה לא הגיוני מה שקורה עם הבן אדם. בן אדם רק אוכל מבלע ולא חושב שנייה, אולי, אולי צריך להודות למישהו. אז זה הדבר שבן אדם צריך ללמוד מזה עכשיו. אז יש הרבה אנשים שאומרים לך: תראה, אני תורם, תורם את חלקי, עושה את שלי, ברוך השם. שואל אותו כמה אתה מכניס בחודש? היה אחד שהגיע לרב שטיינמן, עשיר גדול. הרב שטיינמן שאל אותו: אתה עושה מעשר? אז זה הדבר שבן אדם צריך ללמוד מזה. עכשיו, יש הרבה אנשים שאומרים לך: "תראה, אני תורם את חלקי, עושה את שלי, ברוך השם." שואל אותו: "כמה אתה מכניס בחודש?" היה אחד שהגיע לרב שטיינמן, עשיר גדול. הרב שטיינמן שאל אותו: "אתה עושה מעשר?" אמר לו: "בטח, אני עושה מעשר. הנה, השנה תרמתי מיליון דולר." אמר לו הרב שטיינמן: "רגע, השנה הרווחת רק עשרה מיליון דולר?" הוא התבלבל. אמר לו: "אז איך מעשר? רק עשרה מיליון דולר מכל?" הרב שטיינמן ידע שהוא הרוויח הרבה יותר. אז מה יש? לפעמים בן אדם שבא ואומר לאחרים... אמר לו: "בטח, אני עושה מעשר. הנה, השנה תרמתי מיליון דולר." אמר לו הרב שמן: "רגע, והשנה הרווחת רק עשרה מיליון דולר?" הוא התבלבל. אמר לו: "אז איך מעשר? רק עשרה מיליון דולר?" הרב שמן ידע שהוא הרוויח הרבה יותר. אז מה יש לפעמים בן אדם שבא ואומר לאחרים...

49:30צריך לתרום, צריך זה, ישר אומרים לו, אתה תורם? אתה עושה? אני פעם אחת מסרתי שיעור, ואמרתי להם, היה שם כמה אנשים עמידים, ואמרתי להם, בן אדם קונה דירה, עמל, משתגע, אבל לעולם הבא אין לו דירה. קם לי אחד העשירים ואמר, "מה, איך אתה מדבר? למה אתה עושה את זה ככה?" אמרתי להם, שבן אדם לוקח משכנתא בשביל דירה בעולם הזה, אבל לא מוכן לקחת משכנתא בשביל דירה בעולם הבא. בשביל 70 שנה כן, אבל בשביל נצח לא? מה אתה זה. אמרתי לו, "אני, אין לי דירה." לא יודע אם האמין או לא האמין. קם לי אחד העשירים ואמר: "מה? איך אתה מדבר? למה אתה עושה את זה ככה?" אמרתי להם: "בן אדם לוקח משכנתא בשביל דירה בעולם הזה, אבל לא מוכן לקחת משכנתא בשביל דירה בעולם הבא. בשביל 70 שנה כן, אבל בשביל נצח לא. מה זה?" אמרתי לו: "אני אין לי דירה." לא יודע אם האמין או לא האמין. אבל בן אדם לפחות כשאתה בא ומשקיע בענייני העולם הזה, תשקיע אותו דבר בעניינים רוחניים. אבל ישר קודם כל, כששומעים בן אדם שמדבר על תרומות, רגע, מה אתה עושה? מה אתה תורם? ישר באים לדון את הבן אדם. ובאמת, כתוב התקוששו וקושו, קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים. בן אדם לא יכול לבוא ולהגיד לאחרים דברים שהוא בעצמו לא עומד בהם.

50:43בן אדם לא יכול להגיד לאחרים, כן, תתרמו, תתנו צדקה, והוא עצמו אוהב כסף. אוהב כסף, לא שבע כסף. לכן מספרים שהסבא מנובהרדוק, כשהיה מגיע לאסוף מיהודים עשירים כסף, היו שופכים עליו את כל הכסף שתזבו. למה? את השנאה ואת הגועל שהיה לו מכסף, הוא היה מדביק אותם בזה. עד שהם היו אומרים לו, קח, קח, קח את זה, קח את זה. לא רוצים. מנגד, כל רב אחר שהיה מגיע לא היה מצליח. למה? אז פעם אחת שאל אותו. שאל אותו, למה? למה לי אתה נתת 100 דולר ולא סבבו מנוברד ואתה נותן לו את כל העולם? נותן לו, פותח לו את הכספת, אומר לו תיקח. אז הוא אמר לו, זה בדיוק הסיבה. זה בדיוק הסיבה. כשהוא מגיע אליי, הוא מוריד את הנעליים עם הגרביים ויושב בסלון ואומר לי: "שמר אל, שמר אל עם הכסף שלך. אתה בסוף תכבר, מה ייצא לך מכל הכסף?" הוא אומר, והוא מכניס לי באמת את השנאה לכסף עד שאני אומר לו: "קח את זה, לא רוצה, רק תיקח." הוא מוריד את הנעליים עם הגרביים ויושב בסלון ואומר לי: "שמע, עם הכסף שלך אתה בסוף תכבר. מה ייצא לך מכל הכסף?" הוא אומר ומכניס בי באמת את השנאה לכסף עד שאני אומר לו: "קח את זה, לא רוצה, רק תיקח."

51:55אבל אתה, לפני שהלכת אליי, שאלת את אשתך, רבנית, איך אני נראה? אני בסדר? הזקן מסודר? אני נראה יפה? למה אני הולך לדבר עם העשיר? רגע, למה אתה נותן לי כבוד? נראה שאין בלי תורה, לא חוכמה. כסף! או אז אתה מעריך כסף. אז אם אתה מעריך כסף, אז למה שאני לא אשמור אותו איתי? גם אני מעריך, אתה מדביק אותי במערכה שלך. ובאמת זה קשה, אם בן אדם, לא, שלם בדבר עצמו, לא עושה את מה שהוא אומר, אז הוא לא יכול אבל להגיד לאנשים, כן, תראה, אתה צריך לתת צדקות, אתה צריך להבין שהכל מהקדוש ברוך הוא. כשבן אדם שלם עם עצמו, כשבן אדם עושה מה שהוא אומר, אז הוא יכול לקבל, וזה הבעיה, זאת הבעיה, למצוא בן אדם ששלם בנושאים האלה של הכספים, זה מאוד מאוד קשה. יש איזו בדיחה שמסבירה את הדבר הזה איך שבן אדם עושה עצות שהוא מייעץ לאחרים. יום אחד הגיע בן אדם לרב, אומר לו: "הרב, אני חייב ממך עצה לשלום בית, חייב חייב חייב עצה לשלום בית." מה קרה? אמר: "יש ימים שאני מגיע הביתה אני כל כך עצבני, לא יכול לדבר. מי שמדבר איתי, בא לי לשבור אותה עצמות." אמר: "יש ימים שאשתי עצבנית, מה זה עצבנית?" שמסבירה את הדבר הזה איך שבן אדם עושה עצות שהוא מייעץ לאחרים. יום אחד הגיע בן אדם לרב, אומר לו הרב, אני חייב ממך יצה לשלום בית, חייב חייב חייב יצה לשלום בית. מה קרה? אמר, יש ימים שאני מגיע הביתה, אני כל כך עצבני, לא יכול לדבר. מי שמדבר איתי בא לי לשבור לו את העצמות. אמר, יש ימים שאשתי עצבנית, מה זה עצבנית? אין, אין, אי אפשר לדבר איתה ואז אנחנו מתפרצים אחד על השני. אמר לו הרב, יש לי רעיון. מה הרעיון? אמר לו, בימים שאשתך עצבנית שתשים בכיסוי ראש שלה, במטפחת שלה, גומייה אדומה, קוקו אדום. אתה תראה אדום, תגיד סכנה, אל תדבר מילה ביום הזה. אמר, וביום שאתה עצבני תשים לך גומייה אדומה, קוקו אדום בזקן. ככה כל אחד ייזהר.

53:16אין, אין, אי אפשר לדבר איתה ואז אנחנו מתפרצים אחד על השני. אמר לו הרב, יש לי רעיון. מה הרעיון? אמר לו, בימים שאשתך עצבנית שתשים בקשר שלה, במטפחת שלה, גומיה אדומה, קוקו אדום. אתה תראה אדום, תגיד סכנה, אל תדבר מילה ביום הזה. וביום שאתה עצבני תשים לך גומיה אדומה, קוקו אדום בזקן. ככה כל אחד ייזהר. טוב, באמת, עובר כמה ימים, ביום אחד הוא נכנס הביתה, רואה את אשתו עם קוקו אדום. עובר חודש ימים, יום אחד הוא חוזר מהעבודה עצבני אש. שם שתי גומיות אדומות אש, דופק בדלת. אשתו פותחת לו עם חבילה של גומיות אדומות על הראש. היא עצבנית אש והוא עצבני אש. עובר חודש ימים. יום אחד הוא חוזר מהעבודה עצבני אש. שם שתי גומיות אדומות אש, דופק בדלת. אשתו פותחת לו עם חבילה של גומיות אדומות על הראש. היא עצבנית אש והוא עצבני אש.

54:29מה מתחילים? מה? מה? את לא אכלת? מחר? למה היום? למה את לא עוזבת? לפני, לפני, לפני. לפני שאנחנו רבים. בוא נלך ישר לרב. מה עושים במצב כזה? רצים, רצים כל הדרך. הוא עם גומייה בזקן אדומה, והיא עם חבילה של גומיות על הראש. מה עושים? דופקים בדלת של הרב, נפתחת. אשתו הרבנית פותחת, רואים את הרבנית עם גומייה אדומה. מסתכלים על הרב, הרב לומד עליך עם קוקו אדום בזקן. הוא גם עשה את ההצעה הזאת. יש לפעמים אנשים שמייעצים עצות, אבל הוא לא שם. הוא עצמו לא שם. אז הוא אומר לאשתך, תתרום. זה לא שלך הכסף. ופתאום אתה רואה את הרב נוסע על איזה רכב מפואר. ופתאום אתה רואה את הרב רחוק, רחוק, רחוק, רחוק ממה שהוא אומר. זה בעיה. זה בעיה. הוא אומר ועושה. וזו הסיבה שלא מקבלים את הדבר הזה. הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו באמת לדעת, להבין, להשכיל, ולהכניס בתוך ליבנו, רוחנו, נפשנו ונשמתנו שהקדוש ברוך הוא הוא הכל והכל שלו. ויהי רצון שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה. אמן כן יהי רצון.