קושי בעושר ועוני הרב אפרים כחלון

0:11יש משנה מיוחדת, שכמובן כל המשניות הן מיוחדות, אבל המשנה הזאת, מי שמכיר אותה בעל פה, לא מכיוון שהוא שינן את השורה וחצי הזאת, אלא מכיוון שהוא חי על פי זה. אין ספק שהוא יצא תלמיד חכם, יצא אדם גדול, ירא שמים. המשנה בעצם אומרת, רבי יונתן אומר, כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר, וכל המבטל את התורה מעושר, סופו לקיימה מעוני. אז בהתחלה אנחנו נציין בעצם שהתנא הזה רבי יונתן יש במסכת אבות דרבי נתן יש שתי נוסחאות: האם רבי יונתן הזה היה רבי יונתן בן רבי יוסי או רבי נתן בן יוסף? יש אומרים כך, יש אומרים כך. כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מאושר.

1:15בתור הלכה, בתור עובדה, ככה מובא גם בזוהר בפרשת לך לך, דף פ"א עמוד א', גם בתיקוני הזוהר דף פ"א עמוד א', כותב כך שהכלל הזה: "כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר," הוא כלל שנכון גם לצד השני. יש אנשים שאוהבים לשמוע רק את "כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר," או זה נחמד. למה? עכשיו קצת אחרוק, עכשיו קצת זה ביזנס, או הפסדתי קצת כסף, או אני אלמד תורה, הבטחות טובות. אבל את סוף המשנה זה עזוב: "כל המבטל את התורה מעושר, סופו לבטלה מעוני." זה עזוב, עזוב. זה... אתה יכול רק חצי משנה, אתה יכול לגזור לי חצי. תגזור "כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר." סבבה, מצוין. מתאים, כל הכבוד. אבל מה, כל המבטל את התורה מאוני, את התורה מאושר, סופו לקיום מאוני, זה... אל תגזים. זה כבר קשוח מדי. מה, בן אדם שביטל, בגלל, היה לו שיעור, במקום זה היה לו ביזנס, מיליון דולר, מאה מיליון דולר, במקום השיעור הזה. והוא הלך, הלך לעסק, כמובן, תשאל כל אחד, מה, אני מה אגיד לך, פרייר? מה, מאה מיליון דולר או שיעור תורה? למה בשיעור תורה מחלקים יהלומים?

2:41למה? אין לו ערך לתורה. אז כן, הוא זוכה שהתקיים בו המשנה, אבל הסעיף של המשנה: שכל המבטל את התורה מעושר, סופו לבטלה מעוני. עכשיו, אדם שמקיים את התורה מעוני, מה פירוש מקיים את התורה מעוני? יש הרבה, הרבה ציוויים בתורה שצריך להוציא עליהם כסף. אדם יכול ללמוד תורה אבל לא לקיים את התורה. למה? כי הקיום של התורה זה דרגה נוספת. כל התכלית, כבר דיברנו על זה כמה פעמים, של התורה זה לבוא ולקיים. יגיד אדם, אני לומד אבל לא מקיים. בן אדם, למשל, לומד את התורה, לומד שצריך לתת צדקות, לומד שצריך לתת מעשרות, לומד שצריך לתת תרומות, לומד שצריך לקנות ארבעה מינים מהודרים, כמובן על פי גדרי ההלכה. לומד שהוצאות שבת חוזרות, לומד שכל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה. מה זה אומר? הכל, הכל, הכל רשום לך.

3:41לומד את התורה, לומד שצריך לתת צדקות, לומד שצריך לתת מעשרות, לומד שצריך לתת תרומות, לומד שצריך לקנות ארבעת המינים מהודרים, כמובן על פי גדרי ההלכה. לומד שהוצאות שבת חוזרות, לומד שכל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה. מה זה אומר? הכל, הכל, הכל רשום לך. כמה תקבל, כמה תעשה, וכמה יהיה לך. חוץ מהוצאות שבת ויום טוב, והוצאות בניו לתלמוד תורה, שאם פוחת פוחתים לו ואם מוסיף, מוסיפים לו. זה מובא בגמרא בביצה, בדף טז עמוד א, והראש במסכת שבת, בפרק טז, סימן עה פוסק את זה להלכה. וככה נפסק להלכה. זאת אומרת, זה לא משהו ש... אתה יודע מה? כמה תקבל, כמה תעשה, וכמה יהיה לך. חוץ מהוצאות שבת ויום טוב והוצאות בניו לתלמוד תורה, שאם פוחת פוחתים לו ואם מוסיף מוסיפים לו. זה מובא בגמרא בביצה, בדף טז ע"ב, והרא"ש במסכת שבת, בפרק ט"ז, סימן ט'. פסק את זה להלכה. וככה נפסק להלכה. זאת אומרת, זה לא משהו ש... אתה יודע מה? אולי לא בטוח שזה יהיה. בפסיקה הזו רב כהנא בפרק ע"ב מובא עוד יותר: כל מזונותיו של אדם קצובים מראש השנה ועד ראש השנה חוץ ממה שמוציא בימים טובים ושבתות וראשי חודשים. גם ראש חודש. והדבר הזה בעצם...

5:08הוא אדם שיודע את הדבר הזה, אז הוא אומר, "או, מה הבעיה שאני אוציא לכבוד שבת? מה הבעיה? אין בעיה שאני אוציא לכבוד שבת. הקב"ה משלם." אה, אבל אין לי. אין לי. נו, "לוו עליי ואני פורע." מה הפירוש? יש בן אדם שאומר, "אני, תראה, אם אני אחיה ממה שיש לי, אני צריך לקנות לשבת לחמניה." זהו, יש לי עשרה ילדים ועשר לחמניות, לא יותר. אבל מה? אני רוצה לכבד את השבת. מה אני יכול לעשות יותר בשביל שאני אכבד את השבת? אני יכול לקנות עוד דברים, אני יכול לעשות עוד דברים. אז באמת, הגמרא אומרת במסכת בבא קמא דף ט"ז: "הלוו עליי ואני פורע."

6:10הקב"ה אומר, תלוו עליי ואני אפרע. כך מובא גם במדרש אגדה, בובר, בפרשת יתרו, עקב, סימן י"א, על כן ברך השם את יום השבת, במה ברכו, במזונותיו ובסעודתו. שכך אמר הקב"ה, בניי, הלוו עליי ואני פורע. ושם המדרש מביא מעשה בקצב אחד שמנהגו כך, שכל בהמה טובה שהיה מוצא, היה מניחנה לכבוד שבת. אם למחרת היה מוצא בימה יותר טובה, היה אוכל את הראשונה ומניח את השנייה. נמצא שבזכות שבת עבר כל ימיו בטוב, וסופו זכה שהיה לו שולחן וכערות וכפות זהב טהור. היה מיליונר. גם בפסיקתא זוטרתא, פרשת בא, פרק י"ט, סימן ה', אמר הקדוש ברוך הוא: "הלוו עליי ואני פורע". גם בתיקוני הזוהר, תיקון י"ג. כוונה 16 דף למתחת עמוד א' ובתיקון 44 בדף פ"ב עמוד ב' מובא גם המימרא הזאת של "לבוא עליי ואני פורע." באמת יש דעות בראשונים לכאן ולכאן. כתבנו על זה תשובה ב"יחד טוב לישראל" חלק ב' מה הגדר, כי מצד אחד חז"ל בפסחים דף קי"ב עמוד א' אמרו "עשה שבתך חול ואל תזדקק לבריות," מצד שני כתוב "לבוא עליי ואני פורע."

7:40כבר תוספות בבבא קמא שם שואלים ואומרים שלבו עליי ואני פורע. מתי אומרים את זה? כשיש לו מה לפרוע בסוף. זה לא בן אדם שאין לו כלום, כלום. יכול להגיע בסוף וזה משהו. עכשיו אין לו את הכסף אז כל כך הוא אומר אל תדאג, הכסף יבוא אליך. אז יש לו בתך חול ואתה צריך לבדוע את זה. בן אדם שאין לו בכלל. אבל יש בזה דעות לכאן ולכאן. אין כאן מקום להאריך. אבל בכל אופן, אז בן אדם שרוצה לבוא לקיים את התורה, אם הוא מקיים אותה מעוני... הולך, מוציא הוצאות, עושה דברים, מקיים דברים. אז הקדוש ברוך הוא אומר לו, אתה יכול לעמוד בניסיון העוני? אומר האדמו"ר מגור, אם אדם יכול לבוא ולעמוד בניסיון העוני, מעלים אותו דרגה. מה זה מעלים אותו דרגה? זה ניסיון העושר. היה רב גאון אחד, קדוש, קראו לו רבי אילן מיקלמאיה. מי היה רבי אילן מיקלמאיר הזה? הוא היה תלמידו של החתם סופר. הסיפורים שמספרים עליו הם סיפורים שאי אפשר להבין מה הם. זה נשמע כאילו לפני אלפי שנים. החתם סופר עצמו נפטר בשנת 1839. הסיפורים על התלמיד שלו, רבי אילן מיקלמאיר...

9:09המסירות נפש שהייתה לו לתורה ולזיכוי הרבים בלתי ניתנת לתיאור. יש ספר שהוא חיבר, הספר הזה הוא ספר מוסרי עם הרבה רעיונות מוסריים שהוא דרש וכתב. אנחנו נספר כמה סיפורים על הנהגה המפחידה שהייתה לאותו צדיק, רבי הילל. הוא היה מסור בכל ליבו ונפשו לזכות את ישראל ולהוכיחם עד כדי כך שכל מקום שהוא היה מגיע, כולם היו יודעים שאם הוא מגיע לפה, זה סימן שצריך לתקן משהו בהיר. הנהגה המפחידה שהייתה לאותו צדיק, רבי הילל, הייתה מסורה בכל ליבו ונפשו לזכות את ישראל ולהוכיחם. עד כדי כך שכל מקום שהוא היה מגיע, כולם היו יודעים שאם הוא מגיע לפה, סימן שצריך לתקן משהו באותו מקום. אחרי שחמיו שילם לו כמה שנים שהוא יכול לשבת וללמוד, נגמר הכסף לחמיו. אז אחד מהתלמידים שלו שרצה לעזור לרב אמר לו: "בוא ניתן לך הלוואה, תלך ליריד, תעשה שם מסחר יום, יומיים, שלושה."

10:09סימן שצריך לתקן משהו באותו מקום. אחרי שחמיו שילם לו כמה שנים שהוא יכול לשבת וללמוד נגמר הכסף לחמיו. אז אחד מהתלמידים שלו שרצה לעזור לרב אמר לו: "בוא ניתן לך הלוואה, תלך ליריד, תעשה שם מסחר יום, יומיים, שלושה, ואחרי זה בעזרת השם כל השנה תוכל לשבת לתפילות." אבל מה? אותו רבי הלל הצדיק הזה לא יודע מה זה ביזנס. אמר: "אם אני הולך ליריד, מה ביריד? תור ללמוד? תור לתפילה?" אז הוא הלך עם כולם ליריד, התפלל כרגיל בקודש שלוש-ארבע שעות, למד עוד איזה שבע-שמונה שעות, נגמר היום. כשבא לקנות, כל החנויות נסגרו. חזר עם הכסף. כשהוא חזר, הוא... ואחרי זה בעזרת השם, כל השנה תוכל לשבת תפילות. אבל מה? אותו רבי הלל הצדיק הזה לא יודע מה זה ביזנס. אמר: אם אני הולך ליריד, מה ביריד? תורים ללמוד? תורים לתפילה? אז הוא הלך עם כולם ליריד, התפלל כרגיל בקודש שלוש-ארבע שעות, למד עוד איזה שבע-שמונה שעות. נגמר היום. כשבא לקנות, כל החנויות נסגרו. חזר עם הכסף. כשהוא חזר הוא שאלו אותו בני ביתו, אבא, מה הבאת לנו מהיריד? איך שהוא שמע את זה, התעלף. אז אנשים חשבו אולי נגנב לו הכסף, אולי קרה משהו, מה קרה? כשהתעורר, אמר להם, אתם יודעים למה התעלפתי? אני הלכתי בסך הכול לכמה שעות, הלכתי ליריד אתמול בלילה, חזרתי למחרת, וכבר שואלים אותי מה הבאת. בן אדם הולך 70, 80 שנה, 90 שנה, 100 שנה, מגיע לשמיים, ישאלו אותו מה הבאת? בגלל זה התעלפתי.

11:38כלום חשבו בכלל, התעלם בגלל אולי בית הכסף. איזה כסף בראש שלו? אז ראו שהוא לא יוצלח למלאכה. הוא רק יושב ועוסק בתורה. אז אמרו לו, תחזור לכולל, תלמד. אבל פעם לא היו נותנים כספים בכוללים. ישב לומד בחינם. הקב"ה הוא מפרנס, הגיע פרנס אחד עשיר, ואמר לו, אני מוכן לסבסד אותך. אני. עכשיו תלמד. הפרנס הזה היה ראש הקהל. ראש הקהל פעם היה יותר מראש העיר. הוא היה אחראי מטעם המלכות, הוא היה עשיר, ובדרך כלל גם היה ברוב הפעמים חוצפן גם. ופתאום פה הוא מוכן לספסל אותו. העיקר תשב תלמד, פה ברוך השם. יום אחד, רבי הילל הזה ישב ומסר שיעור מוסר. מסר שיעור מוסר, מרוב ההתלהבות של השיעור המוסרי שלו, לא שם לב שהגיע... הזמן לסיים את השיעור. שעה, ועוד שעה, ועוד שעה. בינתיים הגיע ראש הקהל, שחיכה שיגמרו כבר את השיעור בתפילה או למשהו. אז ראש הקהל הזה, ברוב חוצפתו, לא רק שלא יקשיב, אלא הוא ירגיש, אני משלם לרבי הילל, אז אני אחראי עליו, אני אחראי עליו. אם אני אחראי עליו, אני יכול להגיד לו מה לעשות. באמצע השיעור פתאום,

13:05ראש הקהל מתחיל לצעוק לו, אווו, חזק וברוך, ישר כוח, ישר כוח. היום זה יותר אלגנטי. הייתי פעם באיזה שיעור, פתאום מישהו נכנס ואומר, אוו, רבי חנניה דופק בדלת. איזה רבי חנניה דופק בדלת? אז אחד אומר לו, תכניס אותו, למה דופק? לא, רבי חנניה בן עקשיה דופק בדלת, אם רוצה להיכנס תסיים את השיעור כבר. כי נוהגים להגיד "רבי חנניה בן עקשיה" בסוף השיעור. אז הפרנס הזה, לפני כולם אומר לו... הוא כעס מאוד. רבי הילל על הפרנס החצוף הזה: "אני בא לעסוק פה בדברי אלוקים חיים ואתה לא יכול לחכות לשמוע דברי אלוקים חיים?" על המקום אמר לו רבי הילל: "אתה חצוף, אתה מבזה תלמידי חכמים," והתחיל לעבור את כל הדרשה עליו. שבן אדם חושב שאם הכסף שלו הוא קונה את הבן אדם, שהוא קונה את הכל, ויכול להתנהג בלי דרך ארץ, כל הכסף שלו וכל הצדקות שלו לא שוות. איך הוא לא מבייש? איך הוא לא מתבייש? בקיצור, אותו פרנס החליט: חביבי, אין יותר סנט אחד שאתה הולך לקבל ממני לעולם ועד. ולא רק ממני, כמובן, כל הפרנסים ששמעו את הדבר הזה, אף אחד לא תורם לו. הסיפור התפרסם, ו...

14:30אנשים ראו שיש להם פה איש אמת. ובדרך כלל שונאים איש אמת. ורבי הילל, כשהיה מספר על הימים האלה, שכל האוכל שלו לכבוד שבת היה שלושה תפוחי אדמה. לא היה אפילו לחם משנה. וכשהוא היה מספר את זה, היה אומר כמה מתוקים היו השנים האלה. היה מלקק את האצבעות. איזה שנים מתוקות היו לי. למה? שנים שמסרתי את הנפש בעבור התורה ובעבור לימוד תורה בלי להתחנף לאיש, גם לא לאותו בן אדם שכאילו מפרנס אותי. ובגלל שהוא נותן לי כסף הוא חושב שהוא יכול להיות אבא שלי ולבוא ולהגיד לי להפסיק את השיעור.

15:39רבי הילל הזה התמנה במשך הזמן לרב בכמה עיירות, אבל בכל עיירה שהוא היה מגיע, הוא היה נותן להם מוסר כל כך גדול עד שהאנשים כבר לא יכלו לסבול. היה פעם אחת באחד המקומות שוחט שרבי הילל פסל אותו. אמר השוחט: "אני לא ראוי לשחוט". השוחט הזה היה שייך לחסידות אחרת. שהאדמו"ר שלו כן היה תומך בו. אז שאלו את רבי הלל, איך אתה מעז? אתה יודע שהאדמו"ר שלו יש לו 3,000 חסידים? אמר לו, כן. לו יש 3,000 חסידים, לי יש 3,000 בעלי תשובה. זה לא מעניין אותי כמה חסידים יש לו. אם צריך לצאת עליו, יוצאים עליו. כמובן, בן אדם כזה, כמה אפשר לסבול אותו בלשון שלנו. במיוחד אנשים המאה הארץ, הוא היה אומר את האמת בפנים, אומר: זה אסור, וזה אסור, וזה אסור, וזה אסור. איך אפשר? הייתה לו בעיה קשה שהוא רצה לשבת וללמוד, הוא רצה לכתוב חידושים, הוא רצה לעמול בתורה. אבל הלב שלו היה נקרא: איך אני יכול לשבת פה ולכתוב חידושים?

17:03איך אני יכול לשבת פה וללמוד תורה? איך אני יכול לשבת פה ולעמול בתורה בזמן שאנשים לא יודעים מה זה תורה, מה זה שבת, מה זה כשרות, מה זה טהרה? אבל מה? הוא ישב וכתב. כתב אלף תשובות בהלכה. אלף תשובות בהלכה. כל תשובה יוצאת נשמעת שכותבים אותה. אין כזה דבר, הוא נראה לי. שאלה מותרת. עם כל המקורות, עם כל היסודות, כמה שעות, כמה ימים, כמה חודשים, כמה שנים, כדי לכתוב אלף תשובות בהלכה. שגמר לכתוב את הכל, היה הספר מוכן כמעט לבית פוס. למחרת נשרף כל הספר. איכשהו כששמע את זה, הוא אמר: "ריבונו של עולם, תודה רבה לך. הבנתי שזה לא הייעוד שלי בחיים. הייעוד שלי הוא ללכת לזכות את הרבים." מאז הוא לא כתב ספרי חידושים ושו"תים בפלפולים בבאמל, ועל זה הוא פירש את הפסוק במשלי. פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם. זֶה פָּסוּק בְּמִשְׁלֵי י"א ל'. פְּרִי צַדִּיק, הוּא אָמַר, זוֹ הַכַּוָּנָה עַל חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה. הֵם מְתוּקִים, זֶה כְּמוֹ פְּרִי. מִי מְחַדֵּשׁ אוֹתָם? הַצַּדִּיק. וְהַצַּדִּיק שֶׁמְחַדֵּשׁ אוֹתָם, מָה הוּא עוֹשֶׂה? עַל יְדֵי הַיְּגִיעָה שֶׁלּוֹ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה נִקְרֵאת עֵץ חַיִּים, הוּא מְיַצֵּר פֵּרוֹת חֲדָשִׁים. הַתּוֹרָה הִיא עֵץ חַיִּים לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ.

18:32אתה עמל בה, משקיע בעץ, משקיע את העץ, יוצא פרי צדיק. אבל אומר הכתוב יש דרגה יותר גדולה, שזה אומר המשך הכתוב: "ולוקח נפשות חכם". הצלת נפשות שלהם יותר גדולה מפרי צדיק עץ חיים. ולמה? הוא דרש על זה את הכתוב בתהילים קי"ט. וככה מובא בירושלמי פאה פרק א' הלכה ה' וגם בגמרא בבא בתרא וגם בבא בתרא י' א' עמוד א' שיש אדם שעוסק בהצלת נפשות על ידי שבן אדם מזכה את הרבים מזכה את האחרים. המסירות נפש שהייתה לו גרמה לכך שפעם אחת בתשעה באב נתנו לו לדבר. אמרו: לפחות בתשעה באב הוא לא יגיד דברי מוסר, ידבר על בית המקדש. בתשעה באב הוא התחיל להביא להם כזה מוסר עם מקורות מחז"ל. ואז הוא אמר: אני יודע שאולי זה עבירה, אבל אני מוכן להישרף בגיהנום על העבירה הזאת בשביל שהיהודים יחזרו בתשובה. למה? יש יהודים שמגיעים רק בתשעה באב. עכשיו הם ישמעו ממנו מוסר.

20:00ובאמת, הוא היה מצליח להחזיר אלפים, אלפים, אלפים בתשובה. בהמשך חייו, היו לו הרבה הזדמנויות, הרבה הזדמנויות להחזיר בתשובה. הוא לא פספס אף הזדמנות. כל פעם שהוא שמע שיש איזה מקום ששם מתרפים, קם והלך אליהם. יש מקום, במקום אחר, קם והלך אליהם. יום אחד, הוא הגיע לאיזה מקום, והוא שמע שבמקום הזה ירדו, והתחילו לרדת בדרגות הרוחניות שלהם, ולא רק שהם ירדו, כל רב שמגיע לדרוש אצלם, הם לא באים לשמוע, לא באים לבית הכנסת. נגמר. מה הוא עשה? הוא ידע שיש אפשרות לגרור אותם אם נוציא להם איזה סקופ. מה הסקופ? ולא רק שהם ירדו, כל רב שמגיע לדרוש אצלם הם לא באים לשמוע, לא באים לבית הכנסת. נגמר. מה הוא עשה? הוא ידע שיש אפשרות לגרור אותם אם נוציא להם איזה סקופ. מה הסקופ?

21:28הוא פרסם בכל המודעות. למחרת מגיע הרב הגאון רבי הלל, כולם הכירו אותו, אחד מגדולי הדור הוא. והנושא של הדרשה: האם מותר להתחתן עם שתי נשים. זה מתאים. כל בית הכנסת היה מפוצץ. יש חרם דרבנו גרשום מלפני אלף שנה שאסור להתחתן עם שתי נשים בכלל האשכנזים והשולחן ערוך עצמו מראה שבקרב הספרדים זה לא יתקבל עד האלף החמישי וכו'. מכל מקום צריך לחזק את זה ובאמת הוא התחיל את ההרצאה שלו בדברי מוסר. שלוש שעות מוסר, פירק אותם לגורמים. אנשים בכו וחזרו בתשובה. בסוף, בחמש הדקות האחרונות, אמרו. שאסור להתחתן עם שתי נשים, במיוחד אצל האשכנזים. והשולחן ערוך עצמו מראה שאפילו אצל הספרדים זה לא יתקבל, שאומרים עד האלף החמישי וכו'. מכל מקום צריך לחזק את זה. ובאמת הוא התחיל את ההרצאה שלו בדברי מוסר. שלוש שעות מוסר פירק אותם לגורמים, אנשים בכו וחזרו בתשובה. בסוף, בחמש הדקות האחרונות אמרו... היתר של שתי נשים שאמרתי. התורה שלנו היא נקראת אישה. למה? כיוון שכמו שבן אדם צריך להשקיע באשתו, אם בן אדם לא ישקיע באשתו, יהיה לו בעיה בשלום בית. אותו דבר, ככה בן אדם צריך להשקיע בתורה. הכתוב אומר בקהלת פרק ט' פסוק ט' "ראה חיים".

22:50עם האישה אשר אהבת. מה זה ראה חיים? בן אדם צריך לדאוג שהוא יראה חיים. איך בן אדם רואה את החיים? יש לפעמים אדם יושב בחושך. אדם שיושב בחושך, הוא לא רואה חיים. חיים מסכנים. והגמרא בקידושין דף ל' עמוד ב' כותבת: ראה חיים עם האישה אשר אהבת, או אישה ממש, או תורה. דורשים את זה גם על אישה ממש וגם על תורה. אז הוא אמר, האישה הראשונה שצריכה להיות לבן אדם, מי זאת? זאת התורה. והאישה השנייה זה האישה שלך בבית. העיקר שתהיו עם שתי נשים חזק וברור. הצליח להחזיר אותם בתשובה בדרך הפוכה. הוא תמיד היה אומר שהצורה של הדרשה, כדי שהיא תתקבל על לב השומעים, צריכה להיות בסגנון של התקיעות בראש השנה. תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה. הוא אומר תקיעה זה פשוטה. דברים יפים, דברים קלים, נחמדים. ואז באמצע הדרשה שברים, תרועה, דין והגנה, חילול ה'. לתת להם עם כל זה ולסיים בתקיעה. הוא אומר ככה זה מתקבל מאוד טוב על השומע. האמצע, התחלה והסוף. רגועים ובאמצע עם כל הכוח.

24:16הבעיה הייתה שאנשים שכל כך כל כך שנאו אותו בגלל הדבר הזה. כשהוא רצה לבוא להגיע לצאנז, שלחו לו אם אתה מגיע לצאנז לבוא לדרוש שמה אנחנו הורגים אותך. הוא לא האמין לזה. בסדר, בלילה שהוא בא לנסוע הגיע אליו בחלום איזה צדיק אחד, זה היה רבי חיים מצאנז. אמר לו, "אל תבוא. הם שכרו רוצח שמחכה לך על הדרך. אל תבוא." ראו שלא הצליחו, אמרו, "אנחנו צריכים להשתיק את הבן אדם הזה. בן אדם שלא נושא פנים לאיש, בן אדם שמדבר על העשירים ומוכיח אותם." פעם אחת הוא הגיע לאיזה מקום. כשהוא הגיע לאיזה מקום... אז ידעו כולם שהוא הולך להוכיח אותם. אז התכוננו לפני כן, חיפשו, חזרו בתשובה. כל המידעים שהוא מגיע, עברו מה צריך לעשות. פתאום מצאו שהספרים בבית המדרש ישנים מדי. הלכו, תיקנו אותם, הדביקו אותם, גנזו מה שצריך לגנוז. איך שהוא נכנס לבית המדרש, הוא אומר: אני לא מבין, אתם קהילה קדושה, אתם לא לומדים פה בספרים? הכל חדש. אתם לא מתביישים? למה הספרים חדשים? למה הם לא ישנים?

25:36אמרו לו הרב, "לא, לא באמת. אנחנו לומדים, רק לפני שהרב בא תיקַנּוּ את זה ובאנו לעשות זאת". "לִי וָאֶן וָאו?" "או בסדר? חזק וברוך?" אין כזה דבר או משהו לא בסדר, משהו לא מתאים. לא נושא פנים לאיש: לא לרבנים, לא לאדמו"רים, לא למיליונרים, לא לפרנסים. צריך להוכיח, מוכיחים. אז נמאס להם אנשים, כמה פעמים ניסו להרוג אותו על הדבר הזה, וכשראו שכל פעם הוא נשמר משמיים, החליטו... לעשות מעשה נורא. יום אחד הייתה ערב שבת, הערב שבת כל המאכלים מוכנים על הפלטה, באותו ערב שבת נכנס אחיין שלו, הגיע אליהם לביקור לשבת. איכשהו נכנס, הביאו לו מעשר, לעשות ותואמי החיים זכו. לקחו חתיכה של דג מעשר, נתנו לו, איכשהו אכל את החתיכה דג, פרכס, נפל ומית. התברר שאת כל המאכלים הרעילו לו,

26:37שמו לו רעל בבית שלו כדי שיוכל למות. הוא ואשתו והילדים. מה אתה חושב, שהוא הפסיק להוכיח? הוא אמר ככה: בא לבית במוצאי שבת שהייתה. אמר, אותי לא יצליחו לעצור. אבל כל מי שהייתה ידו במעל לא ינקה. 40 משפחות קיבלו צרות ואסונות משונות. 40 משפחות שהיו קשורות לזה. אחרי שהוא שמע שבמקום אחר יש אנשים שמתקררים, הלך לשם. שמע שבמקום אחר יש אנשים שמתקררים, הלך לשם. שם עוד מקום שמתקררים הלך לשם עד שהוא שמע שאפילו בארץ ישראל. הוא אמר: אני אלך לארץ ישראל. בסוף הוא לא עלה לארץ ישראל, אבל כל הזמן שהוא היה שומע שצריך לעשות איזה תיקון מסוים, מישהו שאין לו אומץ.

28:04הוא היה אומר, אני נכנס, אני מתנדב. יום אחד הוא הגיע לאיזה כפר אחד, ישר הוא בדק, מה צריך לתקן פה? בדק, אין שם מקווה. אין מקווה נשים. אין מקווה נשים? איך אתם חיים פה? איך יכול להיות כזה דבר? אמרו לו, הולכים לעיר הסמוכה? אמרו לו, לא, לא, לא. למה אתם לא עושים? אמרו לו, שמכיוון שהכפר הזה בנוי על הר גבוה, אז לבנות מקווה זה יקר מאוד. אמר להם, "זו הסיבה, בטוח זו הסיבה. הוא אותו רבי אילן הצדיק הזה, כל הברכות שהיו ברכה הן מתקיימות כמובן. מוציא עקר מזה. לא לקח כסף מהעולם. כשהיו רוצים להביא לו כסף, עד שאחד מהאנשים דיבר איתו שצריך לקחת איזה פדיון, אז הוא אמר, 'רואה איזה שמונה עשרה אגורות? שים שמונה עשרה אגורות כאילו לא סנט, כלום.'"

29:07באותו יום, כשהוא שמע את הדבר הזה שאין להם מקווה, הוא פרסם שהפעם הוא הולך לברך את כולם, והפעם הוא מקבל פדיונות, מקבל כספים. כמובן אנשים חיכו שנים לתת לו. כל אלה שניסו, באו ונתנו לו את כל הכסף, מלא כסף, ולא הבינו, התחילו לדבר עליו: מה קרה לרב? נהיה אוהב כסף? לא היה אכפת לו מה שמדברים. בסוף היום לקח את כל הכסף, אמר להם: קחו, תבנו מקווה. עכשיו, האנשים שנתנו לא ידעו שזה יהיה מקווה. בואנה, אתה ראית הרב? לך תדע, הולך לקנות לו יאכטה. אתה יודע מה אני... אתה יודע מה זה הרמב"ם היה אומר על השולחן? אתה יודע מה... לא אכפת לו. לא אכפת לו. עזוב. צריכים מקווה? מפקיד את עצמו, הנה, יהיה לכם מקווה. פעם אחת, הברון רוטשילד, שהיה רבי שמעון זהב רוטשילד, אחד מהראשונים של השושלת, ששמר תורה ומצוות, הזמין אותו אליו לבית השירה, שהכל אצלו מושגח ומהודר ומוקפד, קלה כבחמורה. כשהוא נכנס לבית, הוא לא מצא שום דבר. אמר לו הברון, יש משהו שאתה צריך להוכיח אותי, אני מוכן לשמוע בשמחה. אמר לו, יש פסוק אחד שאתה לא עובר עליו בתורה. אמר לו, חס ושלום, פסוק דאורייתא, איזה פסוק? אמר לו, יש פסוק בדברים ל"ב:ט"ו: "וישמן ישורון ויבעט," שבן אדם שהוא מיליונר, הוא בועט בקדוש ברוך הוא.

30:36אתה, למרות כל המיליונריות שלך, אתה לא בועט בקדוש ברוך הוא. לא קיימת "וישמן ישורון ויבעט." מנרגע הגביר. אבל הדבר הזה בעצם, רבי הלל הזה, מסר את נפשו, כפשוטו, את גופו, את רוחו, את נשמתו, את נפשו, בשביל כלל ישראל. ויתר על כל דבר שהיה אפשר לוותר. היה יכול לכתוב חידושי תורה, היה יכול לצאת גדול הדור, גאון הדור, כתב במקום זה ספרי מוסר וכל מיני מצוות שצריך לחזק. למה? מה צריכים עם ישראל? איזה מצב הוא חי? עוני שבעוני שבעוני שבעוני. אבל מה? הרבה הרבה הרבה מגדולי ישראל רואים שחיים בעוני אבל בסוף לא זוכים לעושר, אז יש בזה כמה וכמה הסברים. הסבר אחד הוא שהם באמת מוותרים. הרבה מגדולים לא רוצים את העושר בעולם הזה. למה? החפץ חיים פעם אחת שמע מישהו שהוא מברך את הבן שלו: "יהי רצון שלא תהיה עשיר". אמר לו הרב: "מה אתה עושה? מה אתה עושה?" הרבה הרבה הרבה מגדולי ישראל רואים שחיים בעוני אבל בסוף לא זוכים לעושר. אז יש בזה כמה וכמה הסברים. הסבר אחד הוא שהם באמת מוותרים. הרבה מגדולים לא רוצים את העושר בעולם הזה. למה? החפץ חיים פעם אחת שמע מישהו שהוא מברך את הבן שלו "יהי רצון שלא תהיה עשיר". אמר לו הרב: מה אתה עושה?

32:00מה אתה עושה? הוא אמר לו, כן, אני מברך אותו שלא יהיה עשיר. וזה מה שטוב לו. למה? כי בן אדם שהוא עשיר, לך תדע איזה ניסיונות קשים יש לו. הרבה עשירים מוותרים על זה. דבר נוסף, יש גם עושר שמתבטא בבנים צדיקים, בבנים טובים. אבל כמובן, יש הרבה אנשים שרוצים דווקא עושר. הם יזכו לזה אם הם מקיימים את התורה כפשוטו, כמו הפשטות של המשנה. אבל לקיים את התורה מתוך עוני, זה כפשוטו לקיים את התורה. בן אדם אומר, למה אני לא עושה את המצווה הזאת, או אין לי כסף? למה אני לא לומד תורה? למה אני הולך? למה אני חוזר? כי אני עסוק. לפעמים בן אדם, הוא כבר עני, כבר המצב שלו על הפנים, כבר המצב שלו קשה, מציעים לו פתאום הצעה. או, תאסוף את הכל בשעתיים. שעתיים זה הכל. בשעתיים האלה תעשה כסף, תתפרנס, בסדר. ואז הוא נופל. יכול להיות שזה היה ניסיון רגע לפני סופו לקיימה מעושר. שזה היה לו הסולם לעלות בדרגות של העושר. סולם זה ראשי תיבות: סופי לקיימה מעושר. אבל מה הבן אדם צריך לדעת ולהבין את הדבר הזה ולהשתית את זה אצלו, כי אם בן אדם סתם ידקלם את זה או "כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר" זה לא יעזור אם בן אדם לא ישתית את זה אצלו בכל ליבו ונפשו.

33:31ברגע של ניסיון קטן, הכל יתבטא. יבואו, יציאו לאור. אתה מוכן? חצי שעה, מאה שקל, אל תלמד תורה? תבוא לעזור לנו למכור ארבעת המינים? תבוא לעזור לנו לעשות כל מיני דברים? אבל לא. וזה ניסיון קשה מאוד, מאוד, מאוד, מאוד, מאוד. הגמרא בעירובין, בדף מ-1000 כותבת, שעניות יכולה להגיע למצב שחס ושלום, האדם יעבור על דעתו ועל דעת קונו. ואומר התפארת ישראל, על המשנה פה, סופו לקיימה מאושר, שאפילו אחי, וזה ניסיון קשה מאוד, מאוד, מאוד, מאוד, מאוד. הגמרא בעירובין, בדף מאה, כותבת שעניות יכולה להגיע למצב שחס ושלום, האדם יעבור על דעתו ועל דעת קונו. ואומר ה"תפארת ישראל" על המשנה פה, סופו לקיימה מעושר, שאפילו אחי ניסיון העוני הוא יותר קטן מניסיון העושר. מעין מה שאדמו"ר מגור אמר. ולכן כשהוא התנסה בעניות ולא עמד בכך על דעת קונו, שהוא ניסיון קטן לאדם, התנסה שוב בניסיון הגדול דהיינו בעושר. במילא אותו דבר הפוך. אדם שמבטל את התורה מעושר, אז אתה לא מצליח לעמוד בניסיון הגדול הזה. אז נוריד לך דרגה. נוריד לך דרגה,

35:00תלך לניסיון אהוני יותר קל, אבל שוב פעם בנאגם צריך לא לדקלם את זה, לחיות את זה, לחיות את זה בכל ליבו ונפשו. למה? כי דקלומים, דקלומים קלים יש. למשל, רעיון מדהים ששמעתי מראש ישיבת שפת אמת. אנחנו צעקנו בימים נוראים: "השם מלך, השם מלך, השם ימלוך לעולם ועד". לכאורה, השם מלך זה הווה. השם מלך זה עבר. השם ימלוך זה עתיד. אז למה אתה אומר, לשון הווה, עבר, עתיד? השם מלך, השם מלך, השם ימלוך לעולם ועד. תגיד, השם מלך, השם מלך, השם ימלוך. למה משנים את הסדר? תסביר את זה על פי משל. הוא אומר, היה חייל אחד שבא להתגייס לצבא הרוסי. אצל הצאר היה חייבים להראות נאמנות. נאמנות. שאלו אותו במבחן קבלה: אתה מוכן לבוא להתגייס? בוודאי, בשביל הצאר, בוודאי. אם הצאר יבקש ממך את החמור שלך, אתה מוכן לתרום אותו לצבא? ברור. אם הצאר יבקש ממך את הפרה שלך, אתה מוכן לתרום אותו לצבא? ברור. אם הצאר יבקש ממך את התרנגולת שלך, אתה מוכן?

36:25לא, תרנגולת לא. בואו, זה משוגע. חמור מוכן, פרה מוכנה, תרנגולת לא. שלחו אותו הביתה. כשהוא יצא, שאלו אותו החברים שלו, מה אני איתה? אמרתי להם, חמור לא, חמור כן, פרה כן, תרנגולת לא. אמרו לו, אתה משוגע, מה? למה ככה? אמר להם, תראו, חמור אין לי, פרה גם אין לי, אבל תרנגולת יש לי. מה שאין לי לא אכפת לי להגיד, תהן, ברור, כך, חופשי. אבל תרנגולת שיש לי זה לא. בן אדם מוכן להגיד. השם מלך. בעבר השם ימלוך בעתיד. איפה אני נמצא בהווה? תן לי לחיות עכשיו. עזוב אותי, תן לי לחיות. מה העתיד? עוד 30 שנה הוא ימלוך. לפני 50 שנה הוא מלך. תן לי לחיות את ה-80 שנה האלה, 100 שנה האלה, אחר כך נסתדר איתו. חביבי, לא ככה. עכשיו תכריז ותצעק השם מלך. וכשהאישה הולכת בצניעות, היא מכריזה עכשיו שהשם מלך. כשבן אדם לומד תורה ועמל בתורה מתוך עוני, עכשיו הוא מכריז שהשם מלך. עכשיו הוא מאחיץ את השם הלך לא עוד 30 שנה או לפני 50 שנה. עכשיו בן אדם בא ומאחיץ את השם הלך, השם הלך. כשרבי הלל מקלם היה בסכנת נפשות, היו מביאים לו את האוכל לבית כדי שלא יחזיר בתשובה. זה הסתן בהתגלמותו. מגיע הסתן וכבר החליף דמות. לפעמים הסתן רק מגיע אליך בתור היצר הרע. אל תלחץ את החלש, אתה זה, אתה זה, אתה זה. החפץ חיים, אחד מהתלמידים ברדין...

37:52היה ישן אצל החפץ חיים. יום אחד הוא הגיע כולו נסער לבית המדרש. כל הלומדים חשבו שאם הוא נסער, כנראה קרה משהו עם החפץ חיים. הוא נכנס לבית המדרש, חבר שלו ראה אותו נסער ואמר לו: "תגלה לי מה קרה." הוא אמר לו: "לא, אני לא יכול לגלות לך." החבר אמר לו: "אין בעיה, אתה לא מגלה לי, אני נועל אותך פה בבית המדרש. אני חייב לשמוע מה קרה אצל החפץ חיים." נעל אותו ואמר לו: "טוב, בוא נשמע." הוא אמר לו: "תשמע, בבוקר, בארבע לפנות בוקר, אני שומע את החפץ חיים מדבר..." חשבת שהוא צריך עזרה? התקרבתי. פתאום אני שומע את החפץ חיים מדבר עם מי? עם היצר הרע שלו. ואז הוא אומר לו, "או, שלום לך יצר הרע, מה שלומך? איך אתה מרגיש היום? או, בטח אתה אומר שאני זקן מאוד וקשה לי לקום. אתה צודק? בטח אתה אומר גם שגם אם אני אקום, איזה תועלת יצא לי מזה? כמה אני כבר יכול ללמוד בעוד בשעה כזאת? וגם אתה אומר יצר הרע," שנו, נו, לא נורא אם אני אנוח שעתיים, נעשה את זה אחר כך. אמרו לה: "את שרה, תאמין לי, אתה צודק. אתה צודק 100%. אבל יש לי שאלה אליך, הרי אתה יותר זקן ממני. איך היא תראה אותך לפני? אה? יש לך כוח. אם לך יש כוח, גם לי יש כוח. כמה ה"חפץ חיים"? בגיל 100. קבץ חכות נר פעם אחת."

39:17יסע ולמד בישיבה לבד. הגיע אליו הסבא מנובהרדוק ואמר לו, "למה אתה לומד לבד?" אמר לו, "אני לא לומד לבד, יש לי חברותא." אמר לו הסבא, "אני לא רואה את זה." אמר לו, "כן, יש לי חברותא, החברותא שלי זה יצר הרע." "יצר הרע זה החברותא שלך? למה? וזה מה שמצאת?" אז הוא אמר לו, "כן, זה יצר הרע." אמר לו, "למה לא מצאת מישהו אחר?" אז אמר לו, "הרב, תראה, חיפשתי מישהו חריף." עם הרבה תירוצים, הרבה סברות, והכי חשוב, מתמיד, שאף פעם לא מרים ידיים. מצאתי, שהיצר הרע אף פעם לא ניצח. עכשיו, בן אדם ניצח אותו. ניצח אותו, מתחיל מחדש. עכשיו, עכשיו גמר את העסק. ברוך השם. עכשיו מתחיל להתחיל לצריך חדש. זו החברות שלי. אז לפעמים, היצר הרע מגיעה לאדם בתור יצר הרע. לפעמים בתור שטן. מה השטן? שטן בדרך. מפריע, לא בדרך. פה פאנצ'ר, פה פתאום אין דלק, פתאום זה, פתאום... אבל יש דרגות שהשטן מגיע להילחם עם האדם בתור מלאך המוות. בתור מלאך המוות, חביבי, אני לא רוצה שתחזיר אנשים בתשובה. וזה קורה רק אם בן אדם מצליח מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד. זו המחמאה הכי גדולה מהשטן. זה מה שקרה אצל רבי ישראל מסלנט. השטן הגיע אליו בתור מלאך המוות. סטופ, אתה לא תעשה עוד זיכוי הרבים.

40:48ואותו דבר גם בן אדם שיושב ולומד תורה. לפעמים יש לו דרגות של יצר הרע. ניסיונות קלים. לפעמים זה תור שטן ולפעמים זה נקרא כבר מלאך המוות. בן אדם מרגיש שכבר קשה לו מאוד. הוא לא יכול לעמול בתורה. לא יכול. לא יכול. זה ממש קשה. אין פרנסה, אין כספים, אין ישועות. הכל חסום מכל הכיוונים. זה כבר לא יצר הרע. זה כבר הרבה יותר. מגיע אליו משנה ואומר: תקבל על עצמך, אל תבטל את התורה מעוני. אל תבטל את התורה מאוני. תקיים את התורה מאוני. אם תקיים את התורה מאוני, סופו לקיימה מאושר. אבל מה? פעמים בן אדם, בשר ודם, נופל בניסיונות. ואוי, כמה שזה קשה. כמה שזה קשה. כי השטן לא נח לרגע. למה פה אתה צריך לשלם את זה, פה אתה צריך לשלם את זה, פה אתה צריך לשלם את זה. ואתה צריך להתחזק בביטחון. למה? יבוא אליך בן אדם, יגיד לך אין בעיה, אני מוכן לתת לך אלף שקל. נכון אתה צריך לשלם שכירות, נכון אתה צריך לשלם

41:49משכנתה, נכון, אתה צריך לשלם אוכל למכולת, אלף שקל תקבל. אבל מה תזכור את הגמרא, בוא תעזור לי איזה משהו. אלף שקל! אתה חושב אלף שקל? זה חצי משכורת מכוֹלֶל. למה לא? כמה זמן לעזור לך? שעה? תבוא כל יום. אמרת תבוא כל יום? זכית שהתקיים בך הפסוק. כמובן, באופן שבן אדם עושה את זה על חשבון הלימוד ה... התורה הקבועה שלו, הכתוב אומר בירמיהו, פרק י"ז, פסוק ה': "כֹּה אָמַר ה' אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן ה' יָסוּר לִבּוֹ." הפסוק אומר בהתחלה, תראה, בן אדם אומר, אין בעיה... יש בן אדם שאני חושב שהוא יכול לעזור לי מאוד. אומר לך, הארור הגבר אשר יבטח באדם. כך אומר לך ירמיהו, י"ז ה'. ותדע לך, אם אתה הולך ומתחיל לבטוח באדם, אפילו באחוז אחד, יתקיים בך סוף הפסוק, ומן ה' יסור ליבו. אין כזה דבר שבן אדם אומר, או, אתה יודע מה? גם הקדוש ברוך הוא וגם הוא. או, היום המציאו משפט, מחבשה. או, אני לא סומך עליו. לא, אני לא בוטח בו.

43:18אולי יכול להיות שהוא שליח, הוא יכול להיות שהוא השליח, אין בעיה. אם הוא שליח, אז למה אתה מתחנף אליו? למה אם אתה רואה אצלו דבר איסור אתה לא מוכיח אותו? למה אתה מוכן לבטל תורה ומצוות בשביל השליח? למה אתה שומע על השליח יותר מהמשלח? למה כשהשליח... עושה אירוע מעורב עם פריצות נוראה. אתה אומר, או, אני חייב לו הכרת הטוב. ולמשלח אתה לא חייב הכרת הטוב. למה? המשלח לא כלום. למשלח אתה לא חייב. אלא מה? הפכת את השליח למשלח ואת המשלח לשליח. מי שנותן לי את הכסף זה הקדוש ברוך הוא. או הקדוש ברוך הוא עזר או תודה רבה לך או באמת באמת שאמרת תודה רבה לקדוש ברוך הוא. אז המבחן הזה של האדם בדקויות בעניין הביטחון. לא מספיק שהאדם יישב וילמד תורה. בן אדם יכול לשבת וללמוד תורה ולא להאמין בקדוש ברוך הוא. יכול לשבת וללמוד תורה ולא להאמין בקדוש ברוך הוא, וזה מפחיד. המשפט הזה: למה אני לומד תורה? מה זאת אומרת אני לא מאמין בקדוש ברוך הוא?

44:47אתה מאמין שהוא תקיף, שהוא בעל היכולת, שהוא בעל כל הכוחות כולם? אתה מבין שעכשיו באמת אתה לומד תורה, אבל אתה מאמין שהוא רואה אותך. אתה מבין שהוא אבא שלך, והוא רואה והוא מרגיש את מה שאתה מרגיש. וזה קשה מאוד, זה קשה מאוד הניסיון הזה. ניסיון העושר קשה, אבל ניסיון העוני כואב יותר. אז זה בן אדם צריך לדעת את הדבר הזה, שהקב"ה הוא איתנו בכל המובנים, בכל העניינים. וכשבן אדם עושה רצון השם, הקב"ה עוזר ומסייע בעדו. ורבי הלל מקלמיה זכה להיות גדול הדור ומפורסם ומחזיר בתשובה. וזכה לכל טוב, בזכות המסירות נפש שלו, מזיכוי הרבים. ובן אדם שילך בדרכי רבותינו, בן אדם שילך בדרכי חז"ל, לא יאונה לו כל רע, ויצליח בכל מעשה ידיו. הנה, למשל, בן אדם יכול להגיד, יש לי כסף, עבדתי עליו קשה. אומרים לו, תעשה מעשרות. תראה שפע בזה. הגר"א אומר, שמעשר, יש שתי סוגי מעשר. יש עשר, ויש חומש. איך הגר"א לומד שזה חומש? הכתוב אומר בספר דברים, בפרשת ראה, פרק י"ד, פסוק כ"ב: "עשר תעשר את כל תבואת זרעך, היוצא השדה שנה שנה".

46:16עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה. עשר תעשר. זה פעמיים עשר. זה חומש אומר הגר"א. חז"ל במסכת שבת דף קיט עמוד א' דורשים: עשר תעשר, עשר בשביל שתתעשר. אומר הגר"א: מתי יתקיים בך עשר תעשר, עשר בשביל שתתעשר? כשאתה עושה פעמיים העשרות. ככה גם הגמרא בתענית, דף ט' עמוד א', אומרת: "עשר תעשר, עשר בשביל שתתעשר," ואפשר לנסות את הקדוש ברוך הוא בזה. נו, אז יש לבן אדם גם לקיים את התורה מהעושר. איך אדם שהוא כבר עשיר, יש לו עכשיו ניסיון. כשאתה עשיר, האם לעשות את המצוות שמוטלות על העשיר? איזה מצוות מוטלות על העשיר? לבוא לדאוג לעניים. או שאתה אומר, עזוב אותי. עזוב אותי, הקב"ה נתן לי, אני צריך לתת לבנים, צריך לתת לילדים, צריך לעזור, צריך לסייע, חייך קודמים, ועוד כל מיני תירוצים. אז אדם יכול להיות עשיר ולבטל את התורה, לא לקיים את התורה, מרוב העושר שיש לו. תירוצים, תירוצים, תירוצים, תירוצים. לא רק בזה שבן אדם מבטל את התורה, מכיוון שאיך אני יכול ללמוד? יש לי ביזנס, יש לי עסקים. למה אתה לא מגיע לשיעור? תראה, כבוד הרב, השבוע היו מכירות מטורפות. מה, אני יכול לבוא...

47:43ולבטל את התורה, לא לקיים את התורה, מרוב העושר שיש לו. תירוצים, תירוצים, תירוצים, תירוצים. לא רק בזה שבן אדם מבטל את התורה, מכיוון שאיך אני יכול ללמוד? יש לי ביזנס, יש לי עסקים. למה אתה לא מגיע לשיעור? תראה, כבוד הרב, השבוע היו מכירות מטורפות. מה, אני יכול לבוא... אז יש גמרא ביומא דף לה, עמוד ב. הגמרא כותבת שכאשר עשיר נכנס לדין אומרים לו: "מפני מה לא עסקת בתורה?" אומר להם: "עשיר הייתי, לא יכולתי." אמרו לו: "כלום היית עשיר יותר מרבי אלעזר בן חרסום, שהיו לו אלף מדינות ביבשה ואלף ספינות בים, והיה עוסק בתורה?" ובאמת הכתוב מתמרמר על הדבר הזה בדברים, פרק הפחד פסוק במזין, הכתוב אומר: "תחת אשר לא עבדת את השם אלוהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל." היה לך הכל, כי היית מיליונר, למה לא עבדת את הקדוש ברוך הוא? למה התקמצנת לתמוך בזיכוי הרבים? למה התקמצנת לתמוך בכל מיני חברות שמזכות את הרבים, בכל מיני תלמידי חכמים שנצרכים? למה חיפשת איפה אני אקבל כבוד, איפה אני אקבל החזרים ממס הכנסה, איפה אני אקבל דברים, איפה...

49:06אומר הכתוב: "ועבדת את אויביך אשר ישלחנו השם בך בר מינן, ברעב ובעצמאות ובחוסר כל." דברים מפחידים. העבודה העצמית שיש לבן אדם היא אינסופית, היא אינסופית, אינסופית במיוחד בנושא הזה שהיצר הרע מגיע לאדם וזה ממש קשה. אברכים, אף אחד לא יודע מה זה לחיות כמו אברך עד שהוא חי כמו אברך, עם כל הניסיונות ועם כל ה... הדברים האלו, איך לשלם, איך לעשות, מה לעשות, כן לקנות, לא לקנות, אבל העברך שהוא מגיע ומשפשף את עצמו. לא רק מבחינה רוחנית של תורה, גם מבחינה רוחנית של ביטחון. בוטח בקדוש ברוך הוא, העברך הזה בלי ספק, סופו לקיימה מאושר. לא רק אושר גשמי, אלא גם אושר רוחני, עושר רוחני, עושר בבנים, עושר בזיכוי הרבים, עושר במצוות, רק מה הקדוש ברוך הוא רוצה לראות שאתה רציני. הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה, ונזכה לעשות נחת רוח להקדוש ברוך הוא, שכל משאלות ליבנו יתקיימו לטובה, אמן, כן, יהי רצון.