למה באנו לעולם השאלה והתשובה מהרב אפרים כחלון

0:13היום אנחנו בעזרת השם ניתן שאלה, שאלה שבעזרת השם כל אחד מהקהל יכול להעביר אותה הלאה אל כל אחינו בית ישראל. השאלה היא בעצם שאלה ידועה: למה באנו לעולם? כל בן אדם שלא יודע את התשובה לשאלה הזאת, יש מצב שהוא מפספס את חייו עלי אדמות. בן אדם אוכל, שותה, ישן, קם, עובד, מקבל מזכורת, מתווכח, רב, חוזר הביתה, אוכל, שותה, נהנה, עושה דברים, חוזר. וכן הלאה וכן הלאה. למה באנו לעולם בצורה של בני אדם? מה אנחנו שונים מבעלי החיים? באיזה זכות יש לנו להרוג את בעלי החיים ולאכול אותם? חשבתם על זה? זה באמת מה הרבה ארגונים של טבעונים אומרים. מה, אתה בא רוצח פרות? אני רוצה להפליג עוד יותר... על פי המדענים, הם גילו מחקר שיש רגשות גם בפירות וירקות. אז כשאתה חותך עגבנייה, אתה גם "רוצח" את העגבנייה. יש רגשות ואפשר למדוד את זה ולבדוק את זה. אז אם נלך יותר רחוק, אל תאכל פירות, אל תאכל ירקות, אל תאכל דגים, אל תאכל בעלי חיים, אל תאכל כלום. באיזו זכות יש לנו, כביכול, להתנהל ולהנחיל לכל העולם—שזה עולם הדומם, הצומח והחי—את השלטון שלנו עליו?

1:18לכל העולם, שזה עולם הדומם, הצומח והחי, את השלטון שלנו עליו. מכיוון שאנחנו יותר חכמים, מכיוון שהם לא יכולים לדבר ואנחנו כן, מה עושה אותנו בתור בני אדם מיוחדים יותר משאר בעלי החיים? אם אדם יחשוב על הדבר הזה ולא יהיה לו תשובות, אז המצב שלו קשה מאוד. אם אתה לא יודע למה באת לעולם, מה אתה שונה מבהמה? הרי בפועל בהמה נהנית יותר. מה היה אם האדם היה נולד בתור חתול? סיימנו של איזה עשיר. הוא נהנה, מקבל כל מה שהוא רק רוצה. למה מישהו עשה אותך בתור בן אדם? האם יש הבדל בינך לבין בעל חיים? דבר נוסף, אם אין תכלית לעולם, למה מצטערים ובוכים בשעה שבן אדם נפטר? בן אדם מת, קוברים אותו, אנשים בוכים. מה אתה בוכה? נגמר. למה כשאדם הורג נמלה הוא לא בוכה? מה אתה שונה מכל אדם? מה אתה שונה מכל דבר אחר בעולם? ואדם שהוא יהודי, הוא צריך לשאול: למה אני נולדתי יהודי? למה אני נולדתי יהודי כשאחוזי האנטישמיות כל כך גוברים בעולם? למה כל כך שונאים אותנו? למה לא נולדתי מקסיקני? 200 מיליון מקסיקנים, מיליארד סינים, יפנים - יש כל כך הרבה אנשים בעולם. למה לא נולדתי כמוהם? מי כיוון אותי שאני אבָּלֵד לכאן? אדם שאין לו תשובות לשאלות האלה, מצבו קשה. מצבו...

2:31מסוכן הוא יעבור את כל החיים בעצם בלי יחס לחיים, כי בן אדם שחושב שהחיים הם רק בשביל לאכול ולשתות וליהנות, ושהחיים אין להם ערך עליון, אז הוא לא מתייחס לחיים בתור חיים. הוא מתייחס לחיים בתור משהו אמצעי שעושים קצת. אז בשעה שמגיע לו קצת קשיים בחיים, הוא מתאבד. בשעה שמגיע לו קצת בעיות, הוא בורח מהמציאות. הוא לא מצליח לתפקד, חרב עליו עולמו. אבל אם בן אדם יש לו תשובות לשאלות האלה... אם אתם תרצו תשובות לשאלות האלה, בואו תעקבו, תשמעו שיעורי תורה, דברי תורה, ותבינו מה בעצם התכלית של העולם. מה אנחנו שונים מכל החי והצומח? באיזה זכות יש לנו לשלוט עליהם ולהנהיג את העולם? אם אתם מעוניינים, בואו תצטרפו לשיעורים, תכירו את היהדות הפנימית, את האור האלוקי בתורת ה' ובמצוות, ובמכלול הגלובלי של החיים האמיתיים על פי התורה ורצון ה'. ולהנהיג את העולם. אם אתם מעוניינים, בואו תצטרפו לשיעורים. תכירו את היהדות הפנימית, את האור האלוקי בתורת ה' ובמצוות, ובמכלול הגלובלי של החיים האמיתיים על פי התורה ורצון ה'.

3:45בעזרת השם נעשה ונצליח. היום נלמד את אחת המשניות הכי עקרוניות בעבוד. לדעתי, המשנה הכי עקרונית בשביל שבן אדם לא ייכשל בעבירה. אם נשים לב, הרבה מהמשניות בעבוד זה הנהגות טובות, זה דברים נחמדים. קנה לך חבר. דברים כאלה, עין רעה, כל הדברים שלומדים במידות טובות. אבל המשנה הזאת, מי שיודע אותה, פשוט נשאר צדיק. מי שלא יודע אותה, צלמת. תקרא עליו קדיש בעודו בחייו. למה קדיש בעודו בחייו? כי רשעים בחייהם קרואים מתים. הצדיקים אפילו במיתתם קרואים חיים. רשעים אפילו בחייהם נקראים מתים. ככה המדרש מביא מדרש תנאים דברים פרק י"ז פסוק ו', הוא דורש על זה שכתוב בתורה: "על פי שניים עדים או על פי שלושה עדים יומת המת." מה זאת אומרת "יומת המת"? את מי הורגים? אדם עבר עבירה, חילל שבת, מגיעים שני עדים ומעידים שהוא חילל שבת, חייב סקילה. אז כתוב "על פי שני עדים או שלושה עדים יומת המת". אז אתה צריך להגיד "יומת החי", לא "יומת המת".

5:07מה זה יומת המת? אלא מכאן שרשעים בחייהם כבר קרויים מתים. לכן כתוב עליו יומת המת. גם חז"ל במדרש רבה בראשית, פרשת לך לך, פרשה ל"ט, וגם בקהלת רבה, וילנא, פרשה ט', סימן א', גם במדרש תנחומא, פרשת וזאת הברכה, סימן ז'. וגם במדרש אגדה, הוצאת ווינבר, פרשת לך לך, סימן ב', סימן י', בפסיקתא זוטרתא, קהלת, פרק ט', סימן י', כל המקומות הללו חז"ל אומרים שרשעים אפילו בחייהם נקראים מתים. מובא גם ביילקות שמעוני, פרשת לך לך, רמז סח', ביילקות שמעוני שמואל ב', רמז קסח', ביילקות שמעוני קהלת, רמז תתכ"ב, ועוד. כל המקומות הללו חז"ל באים ואומרים שרשעים אפילו בחייהם נקראים מתים. זה אומר שאם בן אדם... מחליט להיות צדיק או רשע, זה פירושו האם להיחשב כמת או כחי. זהו זה פשוט. עכשיו, אם בן אדם יודע את הדבר הזה, את המשנה שאנחנו בעזרת השם נלמד אותה, אז בעצם זה בדיוק מה שיבדיל בין אם הוא יהיה רשע לבין אם הוא יהיה צדיק. בוא נראה מה המשנה אומרת. עקביא בן מהללאל אומר: הסתכל בשלושה דברים, ואתה בא לידי עבירה. הוא אומר, עקביא בן מהללאל, אני מבטיח לך, יש לי מילה שאם אתה מתבונן, מפעיל את המוח שלך, להסתכל בסך הכל בשלושה דברים.

6:33אל תבוא לידי עבירה. עכשיו לכאורה זה יצאנו בזול. כי אם למשל אומרים לך על כמה דברים אתה צריך להסתכל בתור נהג כדי לא לעבור על החוק. בלי סוף. בלי סוף. רמזור אדום, רמזור לא אדום. מעבר חציה, לא מעבר חציה. תמרור עצור, תמרור לא עצור. אתה יודע, הפעם היה איזה משוגע אחד שהצליח להוציא איזה רישיון. והוא עובר ליד איזה תמרור שיש לו סימן כזה עם יד. הוא לא עוצר. עוצר אותו שוטר. אומר לו, הלו, לא ראית? יש תמרור עצור. מולו, חשבתי הוא רוצה כיף. יש אנשים שגם כשיש להם תמרור, גם כשמישהו בא לעצור אותם בחיים, מעירים אותם, הלו, תתעורר, אתה במצב לא טוב. לא, לא, זה לא משהו. זה לא רציני. יש לך כבר תמרור שעוצר אותך. הוא לא יודע לפרש את הדברים. בא הקריאבין מעל הלל ואומר לך, אם אתה רק מתבונן בשלושה דברים, לא צריך שלוש מאות דברים כמו בכביש. לא צריך. הוא לא עוצר. עוצר אותו שוטר. אומר לו, הלו, לא ראית? יש תמרור עצור. אומר לו, חשבתי זה משהו כיף. יש אנשים שגם כשיש להם תמרור, גם כשמישהו בא לעצור אותם בחיים, מעירים אותם, הלו, תתעורר, אתה במצב לא טוב. לא, לא, זה לא משהו. זה לא רציני. יש לך כבר תמרור שעוצר אותך. הוא לא יודע לפרש את הדברים. בא עקביא בן מהללאל ואומר לך, אם אתה רק מתבונן בשלושה דברים, לא צריך שלוש מאות דברים כמו בכביש. לא צריך.

7:35שלושה דברים, אם אין, אתה בא לידי עבירה. נקודה. זהו. עכשיו, עקביא בן מהללאל אומר לך, אני אציג לך שלוש שאלות. אם אתה יודע מה לענות עליהן, אין בעיה. ענה עליהן אתה. אם אין לך תשובה, תשמע מה אני אומר לך. לכן המשנה הזאת היא קודם כל בצורה של שאלות. דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. זאת אומרת, כל השלוש שאלות הללו, הן בעצם מתחילות מנקודת מוצא. מה נקודת המוצא? כולנו הרי התחלנו מאיזשהו שלב שהוא. למה? אפילו הכופרים הכי גדולים, הם מבינים שהם התחילו באיזשהו שלב. גם פרעה, כשהוא החשיב את עצמו אלוה, הוא אמר, אני לא אמות, בסדר. אבל אתם, כולם זוכרים איך היית ילד. אתה התחלת מאיזשהו שלב. אמא שלך המוכרת. אז כולם התחילו מאיזה שלב שבעצם גם בספר בראשית פרק ג' פסוק י"ט כתוב את השלב הראשון: "כי עפר אתה ואל עפר תשוב". זאת אומרת, כל דבר שיש לו נקודה התחלתית יש לו נקודה של סיומת. כל דבר שיש לו התחלה יש לו סוף. כי אם אתה מראה שיש לו התחלה, זה סימן שהוא משהו גשמי, משהו שהיה צריך לייצר אותו כדי שיתקיים. הוא לא היה תמיד, אז אם הוא צריך לייצר אותו בשעה שהוא לא היה...

9:03זה סימן שהוא משהו גשמי, אז בוודאי שיהיה לו סוף. העולם הזה הוא גשמי, ולכן בוודאי יהיה לו סוף. אז לכן, הקב"ה אומר לך, דבר ראשון, דע מאין באת. אתה הרי יודע שאתה לא קיים לעולם. אתה הרי יודע, גם אם אתה חושב שאתה קיים לעולם, אבל אתה יודע שאתה התחלת מנקודת מוצא. אם אתה התחלת מנקודת מוצא, אז בעצם יהיה לך גם נקודה של סוף. מה הנקודת מוצא שאתה הגעת? האם יש תשובה לא יהודית, לא תורנית, ולא דתית על מאין באת? כן, למה לא? כולם יודעים מהבטן של האמא. הכל בסדר. אבל מה התכלית שנוצרנו? זה תכף אנחנו נטפל. והדבר השני: ולאן אתה הולך? מה הסוף של החיים שלך? כי עפר אתה ואל עפר תשוב, שהקדוש ברוך הוא אומר... כי עפר אתה ואל עפר תשוב, זה בעצם מלמד אותנו שכל בן אדם בהיסטוריה מתקיים בו הדבר הזה. זה פסוק בפרשת בראשית, פרק ג' פסוק י"ט. ואפילו הצדיקים שהגוף שלהם נשאר, אז יש בגמרא. הגמרא אומרת ש"כי עפר אתה ואל עפר תשוב" יתקיים שעה אחת קודם תחיית המתים לאותם אפילו צדיקים. ככה הגמרא בשבת דף קנ"ב, עמוד ב' אומרת.

10:30זה אומר שהתכלית בסוף כולנו נהיה אפר. עכשיו, הדבר הנוסף בזה, זה לאן אתה הולך. והדבר הכי חשוב, לפני מי אתה עתיד לתת דין וחשבון. מאין באת? מטיפה סרוחה. ולאן אתה הולך? למקום עפר, רימה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד לתת דין וחשבון? לפני מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא. הרי כל הכופרים יסכימו איתך עם שתי נקודות מהמשנה. שתיים מתוך שלוש הם מסכימים. מאין באת? מטיפה סרוחה, כולם הגיעו מטיפה. הטיפה ומזה נוצר דבר מופלא. בסדר? לאן אתה הולך? בסדר. הוא גם יגיד לך, כן בסדר, כולם מתים בסוף. אפר, רימה ותולעה. אבל על הדבר השלישי, לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, פה המחלוקת. פה מתחיל עקביא בן מהלל לומר לך, לא לא לא. אתה חושב ככה, אני חולק עליך. לכן מגיע עקביא בן מהלל בתחילת המשנה ואומר לך, חביבי, הסתכל בשלושה דברים. אל תחשוב שמה שאתה רואה, אתה יודע. בן אדם אומר כן, אני רואה טיפה שהגיעה ובסוף לא. אל תחשוב על זה. הסתכלות זה הרבה יותר מראייה. ראייה זה ראייה בעלמא, אה, בן אדם רואה. הסתכלות זה התבוננות. אם בן אדם מתבונן בכך שהוא נוצר מטיפה ובסוף יוצא ממנו אפר.

11:55אז למה כל הבינתיים? בשביל מה? מייצרים אותך מדבר מסריח, והסוף שלך זה תולעים. אז תגיד לי, בשביל מה הגעת לכל הבינתיים? בשביל מה? עכשיו, בן אדם לא חושב על הדבר הזה, הוא רק חושב, מה, אם באתי, כן? שואלים ילד מאיפה הגעת? יש סרטונים מהחסידה, בסדר. או מקסימום יגיד מהבטן של אמא. אבל לאן בסוף תגיע? לקבר של שני מטר על שני מטר. יצאת מקבר, בלשון חז"ל, על הבטן של האם הנקראת קבר. וחוזר לקבר. אז למה הגעת לפה? רק אם יש לך את הדבר השלישי שלפני מיתה עתיד ליתן דין וחשבון, יש לך תשובה למה יש לך את שני הדברים הללו. אם אין לך את הדבר השלישי, שני הדברים הללו לא מובנים בכלל. למה הגעת? למה הגעת בתור בן אדם? נוצרת מטיפה, והסוף שלך זה אפר. אז היית יכול להיוולד חתול, היית יכול להיוולד כלבלב, ציפור, פינגווין, אם אתה מתעקש כל כך, ג'ירפה, אם אתה רוצה משהו בים, אין בעיה, דולפין, לוויתן, אין בעיה. יש לך בחירה, לא חסר חיות. בזה שאתה נוצרת, גם הם נוצרו מטיפה, והסוף שלהם, רימה ותולעה. אז כאילו, כשאתה מבין שאתה משהו מיוחד...

13:22שאתה משהו שונה, הראייה שאתה מולך עליהם, מושל בהם, חי מהם, אוכל אותם וכו', זה בעצם רק בגלל שאתה מבין שאתה עדיף עליהם. למה אתה עדיף עליהם? אתה נוצרת מטיפה, הם נוצרו מטיפה. אתה נוצרת, אתה מגיע בסוף לרימה ותולעה, גם הם מגיעים. למה אתה עדיף עליהם? לכן בא עקביא בן מהללאל, הוא אומר, אתה חייב להסתכל בשלושה הדברים האלה ביחד. אם אתה מסתכל על כל דבר בנפרד, אתה לא תצליח. אה בסדר, אתה יודע מה, באתי, הלכתי. אבל אם אין לך את הדבר השלישי, שזה לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, שני הדברים שהסתכלת זה לא הסתכלות, זו הידיעה. התבוננות, היא בעצם מביאה אותך למהלך, כן, אני יודע, יש פה משהו שבשבילו הגעתי מנקודה מסוימת לנקודה מסוימת. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים, הקב"ה. יש הרבה אנשים, כשאומרים לי חד שדאג, אני אסתדר. אני אסתדר למה? כי הקדוש ברוך הוא בסדר, הוא רחמן, הוא יוותר לנו. אנחנו אין בעיה, אל תדאג לי. הבעיה היא שאותם אנשים לא יודעים את כל דברי חז"ל, כמה עונשים, גם אם הם לא יודעים בכלל פסוקים בתורה.

14:50כי אם הם היו רואים פסוקים בתורה, אם הם היו רואים את כל דיני התורה — כרת, סקילה, כל הדברים הללו — אז היו מבינים שהקדוש ברוך הוא לא ותרן. והגמרא במסכת בבא קמא דף נ' עמוד א' כותבת: אמר רבי חנינא, כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן יוותרו חייו, שנאמר: "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט" (דברים ל"ב ד'). וזה גם הובא במדרש בראשית רבה, פרשת תולדות, פרק ס"ד, סימן ג'. ועל קהלת שמוני פרשת האזינו רמז ת"ף ת"ף קו"ף מ"ם ב' וגם בעל קהלת שמוני תהילים רמז ת"ף רי"ש מ"ם ח'. ועוד בעצם הדבר הזה שהקדוש ברוך הוא ותרן זה לא נכון הוא לא ותרן הקדוש ברוך הוא מרחם הקדוש ברוך הוא מאריך אף הקדוש ברוך הוא מחכה אבל לא רחמן לא רחמן אין כזה דבר. והקדוש ברוך הוא באמת לא רוצה להעניש. הכתוב אומר, כי לא יחפוץ, הקדוש ברוך הוא אומר, אני לא רוצה חלילה לבוא ולהעניש ולהרוג ולחלות, ודאי שלא, זה לא רצון השם. כי לא יחפוץ במות המת נאום השם אלוקים, והשיבו וחיו. ככה הנביא יחזקאל אומר בשם השם בפרק י"ח פסוק ל"ב.

16:11אבל מה, הגמרא במסכת נידה בדף ע' עמוד ב' שואלת סתירה. פעם אחת כתוב "כי לא יחפוץ במות המת" (זה הפסוק ביחזקאל פרק י"ח פסוק ל"ב), ופעם אחת כתוב "כי חפץ השם להמיתם" (זה פסוק בשמואל א' פרק ב' פסוק כ"ה) שהשם רוצה להמיתם. אומרת הגמרא: לא קשיא, כאן בעושים תשובה, כאן בשאין עושים תשובה. דרך אגב... הירושלמי דורש כי לא יחפוץ במות המת. את הדבר הזה, כמו שאנחנו אמרנו, וכי המת מת? מה פירוש כי לא יחפוץ במות המת וכי המת מת? אלא אלו רשעים שאפילו בחיים קרויים מתים, כמו שאנחנו הסברנו ואמרנו בהתחלה. הדבר הזה בעצם מלמד אותנו שהקדוש ברוך הוא לא רוצה חלילה להרוג את הרשעים, רק מה הוא רוצה? שיחזרו בתשובה. אבל בן אדם אומר: אני אסתדר עם הקדוש ברוך הוא, אל תדאג, יש לי דיבור איתו. אם יש לך דיבור איתו, בוא נראה, תשכנע אותו עכשיו לעשות משהו. אתה יכול לשכנע אותו? עכשיו שהקדוש ברוך הוא יעשה בשבילך משהו, אתה יכול פה בעולם הזה? יש לך צרות? יש לך בעיות? בוא נראה תשכנע אותו שיוותר לך, שירפא את החולה הזה. אתה יכול? אתה לא יכול. למה אתה לא יכול? כי אתה לא מוציא יקר מזולל, אתה לא מחזיר בתשובה. שהגמרא דורשת עליו את הפסוק...

17:41מוציא יקר מזולל, כפי תהיה, שזה בעצם אדם שזוכה להחזיר בתשובה, אז הוא כמו הפה של הקדוש ברוך הוא, וכל מה שאותו בן אדם אומר, מתקיים, והקדוש ברוך הוא אומר, אפילו אם אני גוזר גזרה הוא מבטלה. זה הפסוק בירמיהו פרק ט"ו, פסוק י"ט, וחז"ל דורשים את זה בבבא מציעא דף פ"ה עמוד א'. וגם במדרש זוטא, פרשה ב', סימן י"ט, ועוד ועוד בכמה וכמה מדרשים. מדרש תהילים, מזמור ק"ו, מדרש משלי. אז הדבר הזה בעצם בא ללמד אותנו, שהאדם רק מתרברב ומתיימר להגיד שהוא יסתדר עם הקדוש ברוך הוא. אם תסתדר עם הקדוש ברוך הוא, בוא נראה אותך עכשיו מסדר פה ישועה. אתה יכול עכשיו לסדר לנו איזו ישועה ספיישל? אתה יכול לבוא ולהגיד שכך וכך? אתה לא יכול. יש לך צרות בחיים? יש לך צרות בחיים. יש לך בעיות? יש לך בעיות. נו, למה אתה לא משכנע אותו שיסתדר לך אותם? מה אתה אומר? או, כשאני אגיע לשם, כשאני אגיע לשם, אז אני אשכנע אותו להסתדר עם הבעיות ששם. אבל הבעיות שפה הן הרבה יותר קטנות. למה עם הבעיות שפה אתה לא מצליח לשכנע אותו לסדר? ואתה חושב שכשתגיע לשם עם בעיות הרבה יותר גדולות, גיהנום וכל הזוועות שיש שם, אתה תצליח לשכנע אותו? הרי הקדוש ברוך הוא נמצא פה כמו שנמצא שם. מי כן יכול לשכנע את הקדוש ברוך הוא? רק מי שעושה את רצונו של מקום. רק מי שעושה את רצונו של מקום, מי ששומע בקול הקדוש ברוך הוא ועושה רצונו של מקום. כמו שראינו בתחילת פרק ב', עשה רצונו כרצונך כדי שיהיה עשה רצונך כרצונו.

19:07גיהנום וכל הזוועות שיש שם אתה תצליח לשכנע אותו הרי הקדוש ברוך הוא נמצא פה כמו שנמצא שם. מי כן יכול לשכנע את הקדוש ברוך הוא? רק מי שעושה את רצונו של מקום. המשיח רק מי שעושה את רצונו של מקום, מי ששומע בקול הקדוש ברוך הוא ועושה רצונו של מקום, כמו שראינו בתחילת פרק ב': "עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו". אבל אדם שלא עושה את זה אין לו בכלל דיבור עם הקדוש ברוך הוא. הוא יכול לשכנע את הקדוש ברוך הוא, יכול לבקש, לא בטוח שיתקבל. נראה, נבדוק, מגיע לך או לא מגיע לך. הגמרא בתענית דף כ"ג עמוד א' מספרת על אבא חלקיה, הבן של חוני המעגל. זאת אומרת, הוא היה הנכד של חוני המעגל. חוני המעגל, למה קראו לו ככה? הגמרא שם מספרת שהוא פעם אחת... גשם. וחוני המעגל עג עוגה, עשה עיגול, ואמר לקדוש ברוך הוא: אני לא אצא מהעיגול הזה עד שלא ירד גשם. כמה אנשים שחושבים שיש להם דיבור עם הקדוש ברוך הוא יכולים לעשות כך: אני לא אצא מהעיגול הזה עד שהבן אדם הזה לא יתרפא. אין בעיה, תישאר פה, תשען פה. אתה רוצה מה? להביא לך אוכל? להביא לך שתייה? להביא לך דברים?

20:37למה? כי אם בן אדם יעשה כזה דבר, יגיד, אתה יודע מה? לא יגול. בן אדם יגיד, אני לא יוצא מהחדר עד שאין ישועה. אני לא יוצא מהחדר עד שאין מה שאני מבקש. אין בעיה. אם בן אדם היום יבוא ויגיד לי, אני לא יוצא מהחדר עד שאין ישועה, אני אגיד לו, אין בעיה, אתה רוצה? כבר מעכשיו תכניס לך תפוח בדבש. אנחנו עכשיו בתקופה של פסח, אבל תכניס לך תפוח בדבש. תכניס לך תפוח בדבש, כי לא בטוח שהבקשה שלך תתקיים אפילו בחצי שנה האחרונה. אבל חוני המעגל עושה בפרהסיה עיגול ואומר, אני לא יוצא מפה עד שהקב"ה יוריד גשם, וככה באמת היה. זה רצון ה' יעשה. אז הנכד שלו, אבא חלקיה, כשהיו צריכים העולם למטר, הגמרא בתענית כ"ג עמוד א' מספרת, היו שולחים את החכמים אליו. אבל בוא תסתכל איזה תחכום הוא היה. בעמוד ב', הגמרא מספרת, ש... הוא סיפר לאשתו בשקט, שאחרי שהוא הגיע לבית, שכנראה הזוג הזה של החכמים ששלחו אליי, הם באו בשביל מטר, הם באו בשביל כסף, בשביל גשם, סליחה. אז אם הם באו בשביל גשם, בוא נתפלל להם, ובלי שידעו שזה אנחנו התפללנו. הרי כל בן אדם שהוא מתפלל ורוצה ישועה, בדרך כלל, כל בן אדם שמתפלל ורוצה ישועה, בדרך כלל,

22:04הוא רוצה שידעו כולם: כן, זה אני התפללתי, אני התפללתי, אני הודעתי. כן, הכל בסדר, זה אני, אני פה, אני כאן, הכל בסדר. אבא חלקיה הפוך, אבא חלקיה הפוך. הוא אומר לאשתו: בואי נתפלל בלי שהם ידעו שזה אנחנו, כדי שלא ייתנו את הכבוד או תודה. אתה התפללת, אתה הבאת לנו גשם. הלכו, התפללו בשקט. לצערנו, היום אנחנו רואים הפוך. כל שני וחמישי מפרסמים ניסים. הרב הזה עשה מופת. הרב הקדוש הזה עשה ככה. לא תמיד הוא רב, לא תמיד זה מופת, ולא תמיד הוא עשה את זה. אתה יודע, מספרים איזה בדיחה כזאת, איזה רעיון. היה פעם איזה בבא אחד, שהגיע לאיזה מקום. אמרו לו, תקשיב, אתה... אנחנו לא מכירים אותך ויש לנו פה שני חולים, אחד נכה עם קביים והשני מגמגם. אם אתה מצליח לרפא אותם אנחנו מאמינים בך. טוב, אין בעיה. מה השם של הנכה? משה. תקראו לו שיבוא. אין בעיה. מה השם של המגמגם? אברהם. תקראו לו. ואז הוא אומר למשה, אתה הנכה? אתה עם קביים? כן. אברהם, אתה המגמגם? הוא מגמגם לו כן. בסדר, אין בעיה, כנסו שתיכם מאחורי הווילון. אנחנו לא מכירים אותך ויש לנו פה שני חולים: אחד נכה עם קביים והשני מגמגם. אם אתה מצליח לרפא אותם, אנחנו נאמין בך. טוב, אין בעיה. מה השם של הנכה? משה. תקראו לו שיבוא. אין בעיה. מה השם של המגמגם? אברהם. תקראו לו. ואז הוא אומר למשה: אתה הנכה? אתה עם הקביים? כן. אברהם, אתה המגמגם? הוא מגמגם: כן. בסדר, אין בעיה. כנסו שניכם מאחורי הווילון.

23:33נכנסו שתיים מאחורי הווילון. הוא מתחיל עם הגלגולי שלג שלו וכל מיני שטויות שהוא עושה עם העיניים והידיים ותהילים ומתפלל וממציא. ואז הוא אומר, משה, אתה עם הקביים, זרוק את הקביים. משה זורק את הקביים. ואז הוא אומר לאברהם, תתחיל לדבר. ואברהם המגמגם אומר, משה נפל. זה מה שהוא אומר. זה הישועה שהוא יכול לעשות. אז יש אנשים שהם לא עושים ישועות, אבל מספרים. כולם כן, עשה, והקים, וזה, וסיפורים. אבא חילקי, ההפוך, מה עושה? מוריד גשם, וכשהוא יורד מהעלייה, כי הוא התחבא למעלה בחדר, שלא ידעו שהוא יתפלל, אומר להם, אווו, למה באתם? אמרו לו, באנו לבקש גשם. הוא אומר, ברוך השם, אתם לא צריכים גשם, הנה כבר יורד גשם. ברוך המקום, שלא יצריך אתכם להבהיל קריאה. מה אתם צריכים אותי? מה, הנה, הסתדר. אמרו לו, חביבי, אנחנו יודעים טוב מאוד שהגשם יגיע בגללך. מה אתם חושבים, שאנחנו קיפשים? למה? כי כל הבורח מהכבוד, הכבוד רודף אחריו. אבל זה אדם שכשהוא אומר מילה, גשם, יורד, יש גשם. עוד במדרגות כבר תופס אותו הגשם. אבל בן אדם כזה, בן אדם שהוא לא בדרגה שלו, יכול להגיד, אני אסתדר עם הקדוש ברוך הוא. שלא יצריך אתכם להבהיל קריאה. מה אתם צריכים אותי? מה, הנה, הסתדר. אמרו לו, החביבי, אנחנו יודעים טוב מאוד שהגשם יגיע בגללך. מה אתם חושבים, שאנחנו טיפשים? למה? כי כל הבורח מהכבוד, הכבוד רודף אחריו. אבל זה אדם שכשהוא אומר מילה, גשם, יורד, יש גשם. עוד במדרגות כבר תופס אותו הגשם. אבל בן אדם כזה, בן אדם שהוא לא בדרגה שלו, יכול להגיד, אני אסתדר עם הקדוש ברוך הוא.

24:55אתה לא מסתדר עם החיים שלך פה היום. עם השכן ממול אתה לא מסתדר. עם השכן שלך אתה לא מסתדר. עם אח שלך אתה לא מסתדר. עם אבא שלך, עם הילד שלך, עם אשתך אתה לא מסתדר. אתה תסתדר עם בורא עולם? לכן אומר פה התנא, דע לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. לא לפני אשתך, לא לפני מס הכנסה, לא לפני שופט, לא לפני שוטר, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. הרב יהודה יוסף אישי בריא סיפר פעם שהוא נסע עם איזה נהג מונית והנהג מונית הזה היה מהנהגי המוניות המופרעים. יש טובים, אבל הוא היה מהמופרעים. בלי חגורה, בלי כלום, נסע על 180 במהירות, בכביש. פתאום הוא רואה את הנהג, מעט, מחוויר, רועד. אומר לו, מה קרה לך? אתה צריך תרופה. אמר לו, וואי, תפסו אותי. מי? מה? מה קרה? אמר לו, הכחולים, הכחולים, הכחולים. מי זה הכחולים? ואז הוא מצביע לעבר ניידת שעצרה אותו. השוטרים הכחולים תפסו אותו. הרב יוסף יעלה מקום ואומר לו, תקשיב, תקשיב. תן לי ברכה, הרגע אני צריך ממך ברכה.

26:06אמרו לו, "מה עכשיו? הרגע עצרו אותי משטרה, מה ברכה?" אמרו לו, "תן לי ברכה, אני לא עוזב אותך. תן לי ברכה!" אמרו לו, "מה אתה רוצה? איזה ברכה?" אמרו לו, "אני מבקש ממך, תברך אותי שאני אפחד מהקדוש ברוך הוא כמו שאתה מפחד מהשוטרים. אז בן אדם מפחד משוטר, אם שוטר הוא לא מסתדר, אם שופט בכלל לא." שופט בית משפט העליון בכלל מה לא יודע, מגמגם, מפחד, לחוץ. ואם הקב"ה אומר יסתדר, לכן בא עקביא בן מהללאל ואומר לך את התואר של הקב"ה. תבין מי זה הקב"ה, מלך, אבל לא מלך רגיל. מלכי המלכים הקב"ה. זה לא אדם שאתה יכול לשחד אותו. זה לא איזה משהו שאתה יכול להגיד, אתה יודע מה, נסתדר איתו, נעבוד עליו, נעשה לו איזה טריק. מלך מלכי המלכים הקב"ה. והדבר הזה בעצם שבן אדם ימצא במצב הזה שהקב"ה ישאל אותו למה לא עשית את רצוני? שאלה פשוטה. נתתי לך כל מה שאתה רוצה, נתתי לך, נתתי לך, נתתי לך. למה לא עשית את רצוני? מה הבן אדם יגיד לו? מה הבן אדם יגיד? מה נאמר, מה נדבר ומה נצטדק? אין לבן אדם תשובה מה להגיד. למה? כי כל תירוץ שבן אדם יגיד על המקום יתבטל. למה? יבוא יגיד בן אדם הייתי עסוק מדי בחיים. הייתי ככה.

27:29מה נאמר, מה נדבר ומה נצטדק? אין לבן אדם תשובה מה להגיד. למה? כי כל תירוץ שבן אדם יגיד, על המקום יתבטל. למה? יבוא יגיד בן אדם: הייתי עסוק מדי בחיים, הייתי ככה, הייתי ככה, בסדר. אז הגמרא במסכת יומא, בדף לה עמוד ב, מביאה שכל אחד שנכנס לדין, שואלים אותו: למה לא עסקת בתורה? אז האיש אומר: למה לא אני עסקתי בתורה? הוא אומר: הייתי טרוד במחשבות. אמרו לו: האם היית יותר מרבי אלעזר בן חרסום? שהיה לו אלף עיירות ביבשה. אלף עיירות. הייתי ככה, הייתי ככה, בסדר. אז הגמרא במסכת יומא, בדף לה, עמוד ב, מביאה שכל אחד שנכנס לדין, שואלים אותו, למה לא עסקת בתורה? אז עשיר אומר, למה לא אני עסקת בתורה? הוא אומר, הייתי טרוד בעסקיי. אמרו לו, האם היית יותר מרבי אלעזר בן חרסום? שהיה לו אלף עיירות ביבשה. אלף עיירות. וְכְּנֶגְדָם אֶלֶף סְפִינוֹת בַּיָּם. הוּא עָזַב אֶת הַכֹּל וְהָלַךְ לִלְמוֹד תּוֹרָה. רָאִיתָ פַּעַם? אֵין עָשִׁיר הַיּוֹם בָּעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶת מַה שֶׁהָיָה לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חֲסוֹם. אֵין. אֵין בֶּן אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶלֶף יְעָרוֹת. וְהוּא עָזַב אֶת הַכֹּל, הָלַךְ לִלְמוֹד תּוֹרָה. יָבוֹא אני, לָמָּה לֹא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה? לָמָּה לֹא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה? הָיִיתִי עָנִי, אוֹמְרִים לוֹ, אַתָּה הָיִיתָ עָנִי יוֹתֵר מֵהִלֵּל. שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה, לֹא הָיָה לוֹ מַה לְהִסְתַּכֵּר. חֲצִי מַשְׂכֹּרֶת הָיָה נוֹתֵן בִּשְׁבִיל...

28:58להיכנס לבית המדרש ולעסוק בתורה. נכנס רשע והתייפייפתי, התעסקתי בשטויות. למה לא עסקת בתורה? היית יותר יפה מיוסף? אין אדם שיכול לעמוד ברגע הזה של התוכחה, ועל זה חז"ל במסכת חגיגה דף ד' עמוד ב' דורשים. את הפסוק "ולא יכלו איכיו לענות אותו כי נבהלו מפניו" כך כתוב על השבטים בספר בראשית פרק מ"ה פסוק ג'. ואומר יוסף אל איכיו: "אני יוסף העוד אבי חי?" ולא יכלו איכיו לענות אותו כי נבהלו מפניו. למה הם נבהלו מפניו? המדרש מסביר, בעצם אמר להם: מה זה 'העוד אבי חי'? הרי אתם, למה אתם עכשיו נלחמים עם בנימין? אתם אומרים: 'אם ניקח את בנימין אז הבא ימות' רגע... עוד אבי חי, כשמכרתם אותי, לא חשבתם שהוא לא יהיה בימות מצער? פתאום רק כשבאים לקחת לכם את בנימין, אתם מתעוררים!

30:05מה זה אומר בעצם? הקונפליקט הזה שמכרתם אותי, לא חשבתם על אבא. פתאום פה אתם חושבים על אבא? ומה תוכחה של בשר ודם כך, אומרת הגמרא בחגיגה דף ד' עמוד ב', על הפסוק הזה. תוכחה של הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה. הקונפליקט הזה שבן אדם ימצא בשעת הדין. למה לא עסקת בתורה? מה תגיד? לא היה לי זמן? ולשחק שש-בש היה לך זמן? ופיקניק, ומנגל, ומדורות, וגמר, ומונדיאל. לעשות שיעור בבית הכנסת אי אפשר? אבל למה כולם עסוקים בעבודה? אז אין זמן להעביר את הבנים, אבל יש זמן לעשות גמר. יש איזה גמר גדול באמריקה שחייבים להזמין את הקהילה, כי אם לא יצאו ידי חובת קהילה. יש זמן לגמר של כדורגל, של פוטבול, בייסבול, לא יודע, כל מיני שטויות. לזה יש זמן. אנשים לחגוג כל מיני חגים שהגיעו מהגויים - חג ההודיה, חג הזה, חג הזה - יש לך זמן. אבל לחגוג את חגי התורה, אין לך זמן. אתה עסוק, יש לך ביזנס. יום העצמאות, אתה חייב לסגור את העסק שלך, כי פה מי שפותח את העסק ביום העצמאות מקבל קנס. יום העצמאות של מדינת ישראל - קנס. אבל שבת, שזה יום העצמאות של בורא עולם, גם יש קנסות במקומות מסוימים, אבל לפעמים כן, לפעמים לא. אפשר להתווכח, אפשר להשיג אישור, תלוי ממי. אבל יום העצמאות אין תירוצים - קנס על המקום. אין...

31:32אתה לא מכבד את יום העצמאות? ויום העצמאות של בורא עולם? אז בעצם, כשאדם יעמוד בפני התוכחה, בפני בשר ודם, יראו לו איך אתה, אתה, שאתה אומר, שאתה עסוק, שאתה זה, שאתה זה, איך בזבזת את הזמן, אתה, שאתה אומר שהיית דחוק לפרנסה, איך בשביל התאווה שלך היית מוכן להוציא הרבה כסף, אתה, שאתה אומר שלא הבנת כל כך את הגמרא, ולכן לא הסכמת להתאמץ ולהמשיך ללמוד, אבל ישבת ופתחת דברים יותר מסובכים. מה אמר אדם? לא בדיוק. כן בדיוק. הסתדר לי, לא הסתדר לי. חביבי, אתה מוסר את זה לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. הוא יודע את כל מחשבותיך. הקדוש ברוך הוא יודע הכל, מכיר אותך יותר טוב ממה שאתה מכיר את עצמך, רואה אותך בכל שלב, בכל עת, בכל שנייה, בכל רגע, ויודע כל מה שאתה עתיד לעשות וכל מה שעשית. אין שכחה לפני כיסא כבודיך, אין הסבר.

32:35...שאפשר יהיה להכיל את הבושה הנוראה שבן אדם יעמוד מול בורא עולם ויהיה לו הסבר למעשיו לקונפליקט הפנימי שבן אדם חי. למצב הזה שבן אדם אומר: "אין לי כסף לצדקה, אבל מצד שני הוא הולך ומשקיע 25 אלף דולר ומשפץ את הבית שלו. אין לי כסף לתמוך בבני תורה, אבל מצד שני הוא הולך ותורם לגן חיות כל מיני שטויות." הקונפליקט הפנימי הזה יתברר ויתגלה ברגע שבן אדם יעמוד לפני דין וחשבון. ואם נשים לב, ההתחלה של הבן אדם זה טיפה סרוכה... לצדקה, אבל מצד שני הוא הולך ומשקיע 25 אלף דולר ומשפץ את הבית שלו. אין לי כסף לתמוך בבני תורה, אבל מצד שני הוא הולך ותורם לגן חיות כל מיני שטויות. הקונפליקט הפנימי הזה ייבחן ויתגלה ברגע אחד כשבן אדם יעמוד לפני דין וחשבון. ואם נשים לב, ההתחלה של הבן אדם זה טיפה סרוחה. הסוף שלו בעולם הזה זה רימה ותולעה. אנחנו צריכים להגיע לשלב כזה שכשנגיע לפני דין וחשבון המצב שלנו לא יהיה טיפה שרוחה ולא רימה ותולעה. שלפחות כשנגיע לשם יהיה לנו במה להשוויץ, יהיה לנו במה להתגאות, יהיה לנו במה לעשות. אבל מה? בן אדם מכל החיים שלו, מכל החיים שלו, כמה תורה הוא משקיע?

34:00כמה חיים טובים? כמה חיים טובים אין טוב אלא התורה? כמה יוצא לו הכל, הכל, הכל? על דרך זה, על דרך זה, הסברנו היום בסייעתא דשמיא, המשנה באבות, בפרק ה', משנה ה' באבות, שאחד מהניסים שהיו בבית המקדש, לא כיבו גשמים את אש של עצי המערכה, ולא ניצחה הרוח את עמוד האשן. אז לא כיבו אש, לא כשהבוק שמים אש על יצא המערכה, כן יש מצווה, אש תמיד תוקד על המזבח, לא תכבה. יש מצווה שכל הזמן תהיה אש, זה מובא בפרשת צו, בספר ויקרא, פרק ו', פסוק ו'. אבל, מה הבעיה שהרוח תזיז קצת את עמוד האשן? ביג דיל. יש אשן מהקורבנות של בית המקדש. יש אשן. אז האשן לא יהיה כמו פלס, לא יהיה משהו ישר. הוא יהיה קצת ימינה, קצת שמאלה. צריך לעשות כל כך נס שכל רוח שבעולם שתבוא לא תצליח להשיג זאת. ובשביל זה הקדוש ברוך הוא מבזבז נס. למה יש לך ניסים בחינם? אז באמת המהר"ל אומר שכל הניסים בבית המקדש הטבע שם היה שזה לא יהיה על פי הטבע. זה היה הטבע בבית המקדש. אבל למה לבזבז נס? למה צריך? אבל הסברנו על דרך הדרש שזה בעצם מסמל את החיים של בן אדם. הרי איך נהיה עשן?

35:30אשן צריך אש. אש צריכה משהו לשרוף כדי להתקיים. אז כשאדם מביא קורבן, מביא פרה מיוחדת. הלך, השקיע, שם 20 אלף שקל על פרה. הביא פרה, 150, 200 קילו, 300 קילו, 400 קילו, מצא משהו גדול. השקיע הרבה כסף, הביא אותה לבית המקדש, שחטו אותה, הוציאו לה את הדם, הוציאו לה את האימורים, את הקרביים, את העור, הפשיטו אותה. הכל הכל, כל הבשר, כל הגשמיות, כל הפרה, כל החיים שלה. שהיא אוכלת, שהיא שמנה, שכל מה שהיא שקעה עד היום, הכל נגמר. בסדר, מעלים את הקורבן, מעלים את זה למזבח. המזבח, 32 אמה, עולים, עולים, עולים, עולים במעלות, מגיעים עד למעלה, מגיעים למעלה, שורפים את הקורבן, שורפים. מה נשאר מכל ה-40, 50, 60, 70, 100, 150 קילו בשר? מה נשאר? אפר. אפר שיוצא ממנו אשן. אשן זה דבר רוחני. זה הדבר הרוחני היחיד שקרה עד עכשיו. הבשר זה גשמי, הפרה היא גשמית. אלו מצוות אמנם שהבאנו אותן לבית המקדש, אבל הכל קרו מעשים גשמיים. השחיטה היא גשמית, הזריקה היא גשמית, אפילו השריפה שסופים היא גשמית. אבל מה? העשן שיוצא מזה זה משהו שאי אפשר לתפוס. תשים עשן בקופסא הוא יישאר, תשים אוויר בקופסא הוא גם יישאר, אבל זה משהו רוחני, משהו שאי אפשר לתפוס ביד.

36:51הרוחניות הזאת שנותרה מכל הכמות העצומה של הגשמיות, לפעמים מכל הפרה הענקית הזאת, מה שנשאר לך זה דבר אחד קטן רוחני. אבל אם הדבר הרוחני הזה אף רוח בעולם לא מזיזה אותו, הוא יציב, הוא ישר. בסדר, היה שווה שתחיה, היה שווה כל הגשמיות הגדולה הזאת, כל הפרה, כל מה שאכלת, מה שתכנת, מה שהאדם מתנהג כמו בסדר. אכל כמו בהמה. אבל יש לך רוחניות, יש לך משהו בסיסי שלא זז. יש לך שיעור קבוע של תורה שאתה לא מבטל אותו. כל הרוחות שבעולם שהגיעו להזיז את העשן הזה, את החלק הרוחני שיצא בסוף מהקורבן, לא מצליחים. אם יש לך כזה דבר, יש לך מה לבוא לבד. אבל אם אין לך את הדבר הזה, מה יש לך? כלום. פרה, 80, 90, 100 קילו בשר, נשרף, נגמר, הכל זז, הכל מתפזר, אין זכר, אין כלום. אז חיית את כל החיים, יצאת מטיפוס רוחה, הגעת למקום רימה, עפר רימה ותולעה, וכשאתה מגיע לשם, זירו, אפס. אז היה טיפוס רוחה, תולעים, אפס. כל השבעים, שמונים, תשעים, מאה שנה, אין לך אפילו עמוד אחד של האשן, רוחני, שלא זז. כן, כל יום, עשיתי, אין כזה דבר, חוק ולא יעבור, שעה, שעתיים תורה, בלי לזוז.

38:19וכל הרוחות שבעולם, ניסיונות, שלום בית, חינוך ילדים, שיגעונות, פרנסה, ביזנס - לא משנה אם אני זז או לא, אם יש לי או אין לי, מכל ה-80, 90, 70, 80, 90, 100 שנה או 80, 90, 100 קילו שבן אדם שקל כל החיים שלו - מה נשאר אחר כך בסוף? רימה ותולעה. אבל השאלה היא: אחרי שנשאר רימה ותולעה, כמו הקורבן, כמו הבשר - נשאר לך משהו רוחני שלא זזת ממנו כל החיים? אם כן, יש לך מה לבוא לא? אז זה בעצם התכלית, שאם בן אדם מתחיל את התכלית שלו מטיפה סרוחה, ומגיע לרימה ותולעה, אז הוא צריך שלפחות אחריתו, לא תהיה עד עובד. הדין בחשבון, שהוא מגיע לפני הקדוש ברוך הוא, לא יהיה באופן כזה, שהוא ממשיך את המסלול, טיפה סרוחה, ואחר כך רימה ותולעה. שהוא יצטרך לעלות הלאה ועלה. עכשיו באמת, בפרק ו' משנה ט', כתוב שרבי יוסי בן קיסמא, בא פעם בן אדם לשכנע אותו, אתה רוצה לעבור למקום לא של תורה, ואני אתן לך כל כסף וזהב שבעולם, אלף אלפים. כתוב בפרק ו' משנה ט', שרבי יוסי בן קיסמא, בא פעם בן אדם לשכנע אותו, אתה רוצה לעבור למקום לא של תורה, ואני אתן לך כל כסף וזהב שבעולם, אלף אלפים.

39:33דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות, מיליונים של דולרים. רק תבוא, אמר לו, חביבי, אני לא רוצה. אני אדר אליו במקום תורה. לפי שבשעת פטירתו של אדם, הם מלווים לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד. שנאמר, "בהתהלכך, תנחה אותך; בשכבך, תשמור עליך; והקיצות, היא תשיחך" (משלי ו, כב). בעצם, כל הדברים הללו מראים שהתורה היא היחידה ששומרת. אם בן אדם יש לו תורה, יש לו את העמוד ה... השני הזה, תעמוד הרוחני, שיוצא מכל החיים הגשמיים, יש לו במה לבוא. אבל אם לא, אין לו במה לבוא. בן אדם לא יכול לבוא עם הדולרים שלו שם בשמיים, להגיד, אתה יודע מה, אני אשחד את המלאך שם בגן עדן. ניתן לו איזה מיליון דולר, תן לי להיכנס פה לגן עדן. לא יעזור לו. כמה שתרצה, כמה שתדבר, כמה שתנסה, כמה שתשכנע, עם מה נכנסים שם? שם זה עם כסף אחר. שם זה עם מצוות. עם תורה. יש לך, אתה קיים. אין לך, אתה לא קיים. יש סיפור על אחד מגדולי העשירים שהיה קמצן, קמצן, קמצן. קמצן נורא. בחיים הוא לא נתן משהו. אבל מה? הקב"ה ריחם עליו, ויצר קשר עם, זה היה לפני כמה מאות שנים, גדולי תלמידי הבעל שם טוב, שהיו יודעים להשתמש בקבלה וכולי וכולי. אז אחד מהרבנים שהחליט לשכנע אותו כן לתת, גרם לו שיחלום חלום. בחלומו הוא רואה שהוא מגיע למסעדה. הוא נכנס למסעדה, מסעדת יוקרה; כולם יקרתיים, כולם מכובדים, כולם יושבים, מפוארים, והמלצר מגיש מנות, מגיש תפריטים וכולי וכולי וכולי. אף אחד לא מתייחס אליו. לא נעים. אתם יודעים מי אני? אני יכול פה לקנות את המסעדה במחיר הזה. למה לא מתייחסים? עד שהוא קרא למלצר והמלצר אמר לו: "כן, מה אתה רוצה להזמין?" אז הוא אמר לו: "תביא לי תפריט".

41:01גרם לו שיחלום חלום. בחלומו הוא רואה שהוא מגיע למסעדה. הוא נכנס למסעדה, מסעדת יוקרה, כולם יקרתיים, כולם מכובדים, כולם יושבים, מפוארים והמלצר מגיש מנות, מגיש תפריטים וכולי וכולי וכולי ואף אחד לא מתייחס אליו. לא נעים, אתם יודעים מי אני? אני יכול פה לקנות את המסעדה במחיר הזה, למה לא מתייחסים? עד שהוא קרא למלצר והמלצר אמר לו: כן, מה אתה רוצה להזמין? אז הוא אמר לו: תביא לי תפריט. אז הוא הביא לו תפריט. בתפריט כתוב כל מיני דברים, אבל הוא לא הזמין את זה ואת זה. בסדר. אחרי כמה דקות, כל זה הוא חולם. המלצר חוזר לו עם מגש ענק, אבל על המגש נמצאת חתיכת עוגה מלוכלכת עם חול, אבנים ואפר. זהו. הוא אומר לו: "אני הזמנתי עופות, הזמנתי בקר, הזמנתי פינוקים, גלידה. מה אתה מביא לי את ה..." העוגה הזאת עם חול, מה אני? אין לי מה לשלם. הוא אמר לו: "לא, זה פשוט מה שאישרו להביא לך." הוא שאל: "מה זאת אומרת?" אמר לו: "חביבי, אתה לא במסעדה אמיתית. המסעדה הזאת היא בעצם פה משלמים במצוות. כל בן אדם שעשה תורה ומצוות בחיים שלו, פה הוא יכול לקבל את השכר. המצווה היחידה שמצאנו אצלך היא שפעם אחת נפלה לך איזה עוגה והבאת אותה לעני. והעוגה הזאת הייתה במצב כזה, זה השכר שלך עכשיו. תאכל את זה."

42:31הוא התעורר מהחלום מבועט והבין שהוא חייב לשנות את המסלול של החיים שלו. אבל בן אדם שלא מבין את זה. יש הרבה עשירים שחושבים שעם הכסף שלהם יכולים להשיג הכל. הם לא יודעים שברגע אחד בורא עולם ייקח או את הכסף מהם או אותם מהכסף. שניהם קלים לבורא עולם. אבל יש כאלה שבאמת מעריכים תורה ונותנים לתורה, אשרי חלקם. יש סיפור על רבי יעקב רוטשילד. רבי יעקב רוטשילד, אחד מהשושלת של משפחת רוטשילד, שהצאצאים שלו לצערנו היום, רחוקים מתורה ומצוות, שיזכו לחזור בתשובה. רבי יעקב רוטשילד הזה, היה תורם הרבה הרבה לחסדים, לצדקות וכו'. יום אחד, היה בן אדם שהיה צריך לחתן את הבנות שלו. היה צריך לחתן את הבנות שלו, והוא אמר, כמה אני אלך רפס? זה ייתן לי רובל, זה ייתן לי שתי רובל. אני אלך לרוטשילד, ותדבר איתו. אמרו לו, אבל תראה, אתה לא יכול להספיק, לפגוש אותו אי אפשר. אמר לו, תלך לבית כנסת. שהילדים שלו לצערנו היום, רחוקים מתורה ומצוות, שיזכו לחזור בתשובה. רבי עקיבא רוטשילד הזה, היה תורם הרבה הרבה לחסדים, לצדקות וכו'. יום אחד, היה בן אדם שהיה צריך לחתן את הבנות שלו. הוא אמר, כמה אני אלך רפס? זה ייתן לי רובל, זה ייתן לי שתי רובל. אני אלך לרוטשילד, אדבר איתו. אמרו לו, אבל תראה, אתה לא יכול להספיק, לפגוש אותו אי אפשר. אמרו לו, תלך לבית הכנסת. איפה שהוא נמצא. ותנסה להתפלל, אולי תתפוס אחרי השיחה, אולי, טוב. בקיצור, הגיע מאוחר לתפילה. עד שהוא גמר להתפלל, לא נשאר שם אף בן אדם, חוץ מבן אדם אחד. אז הוא אומר, טוב, לא השארתי את רוטשילד בעצמו, לפחות אני אשאל את הבן אדם הזה, איפה רוטשילד גר. אבל הבן אדם הזה לא ממהר, יושב, לומד. טוב, נחכה, נחכה.

43:54אחרי חצי שעה, בן אדם קם, אמר לו, שלום עליכם, אני מחפש איפה גר רבי יעקב רוטשילד. אמר לו, אני הולך לאזור, בוא אני אראה לך איפה הוא גר. הלך, ליווה אותו עד איפה שהוא גר, אמר לו, הנה אתה רואה את הבית הזה, הוא גר שם ושם, אבל מה, אני מקורב אליו, לא ייתנו לך להיכנס אליו ככה. קח כרטיס כניסה, שתבוא תציג. אמר לו, מתי לבוא? אמר לו, תבוא בשעות הערב ככה, שש, שבע. באמת כך היה. בשש-שבע בערב, הוא מגיע, דופק, יוצא לו המשרת: "מי אתה?" הוא מראה לו את הכרטיס. "וואו, אתה אורח חשוב, מיד תיכנס!" ואז איכשהו נכנס. הוא אומר: "תחכה פה עד שיבוא האדון." מגיע האדון: "מי זה?" זה שליווה אותו. הוא אומר: "רגע, אתה המשרת פה?" הוא אומר: "לא, לא, אני רוטשילד." "אוי, סליחה שהטרחתי אותך." הוא אומר: "לא, לא, לא, מה רצית?" הוא אומר: "לא, באתי לאסוף צדקה, יש לי שלוש בנות שאני צריך לחתן אותן." הוא אומר: "לא, לא, בסדר, תראה." אני על הכנסת כלה נותן 100 רובל. יש לך שלוש בנות, 300 רובל, אבל מה? עד היום אף פעם לא קיימתי מצוות חסד בגופי. יש לי משרתים, יש לי עוזרים, יש לי הכל. אתה הראשון שזכיתי לקיים מצוות חסד בגופי. איך? שהראיתי לך איפה עוד שלגר, איפה אני גר בעצם.

45:18ועל הדבר הזה אני חושב שמגיע לך אלף רובל, שאתה מזכה אותי פעם ראשונה בחיים לקיים מצוות חסד בגופי. קח אלף רובל על המצווה, על הזכות, ועוד שלוש מאות רובל, מאה רובל לכל ילדה. זה בעצם מלמד שאנשים יודעים שבסוף הוא יצטרך לתת דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא. ואם אתה יודע שבסוף המעשה שלך ייבדק, כל סנט, כל דולר, כל מעשה שעשית הכי קטן, ייבדק, ייספר, ובלי תירוצים, בלי... יש מושג פה בארץ, אני מאמין שגם בארצות הברית, חקירת עומק. זה מס הכנסה המחליט להתלבש על בן אדם, על מוסד בר מינן. הבן אדם... אומרים לו, אנחנו רוצים את כל ההוצאות וההכנסות שהיו לך בעשר השנים האחרונות. זהו. אם הוא לא מביא, נגמר. היה איזה מוסד שעשו את זה שם, המזכיר היה שם שמן מאוד, של המוסד הזה. אבל בחודש שעשו את זה, הבן אדם הוריד 30 קילו. לא אוכל, לא שותה, לא ישן. אין לו יום, אין לו לילה.

46:28למה? כי ב-10 הוא צריך להביא את כל המסמכים שהוציא ב-10 שנים. ואם רואים איזה בלגן במסמכים, עוצרים את הכל: כל התקציבים, הכנסות, בלגן, סיוט, קנסות, מיליונים של דולרים. זה חקירת עומק של מס הכנסה. בסדר, מס הכנסה זה גם מטריאליסטי, בסדר. מס הכנסה זה בעייתי. אבל זה רק על עניינים של כספים. מה בן אדם יאמר אם יתחילו לדון אותו על כל המעשים, מה עשית, לא עשית, כן עשית, הלכת, חזרת, ואין תירוצים, אין הסברים. אם בן אדם לא יהיה לו תשובות לכל המעשים שהוא עשה, לכל הקונפליקטים שהוא חי בחיים. מצד אחד אמרת שאתה לא מאמין חלילה בקדוש ברוך הוא, אבל הלכת והאמנת במה ושטויות, האמנת בבודה, האמנת בסגולות, האמנת בכל מיני שטויות אחרות. אחד מאמין בנעל, אחד מאמין בכפכף, אחד מאמין בחוט אדום. כל אחד מאמין במשהו כי האמונה היא מקננת בלב של האדם. אמרת צחקת על אלה שמתפללים מדברים לקיר כביכול, ואתה הלכת לפסל ודיברת, נפלת לאיזה קאט. לכל הקונפליקטים שהוא חי בחיים. מצד אחד אמרת שאתה לא מאמין חלילה בקדוש ברוך הוא, אבל הלכת והאמנת במה? בשטויות. האמנת בבודה, האמנת בסגולות, האמנת בכל מיני שטויות אחרות. אחד מאמין בנעל, אחד מאמין בכפכף, אחד מאמין בחוט אדום. כל אחד מאמין במשהו, כי האמונה מקננת בלב של האדם. אמרת, צחקת על אלה שמתפללים ומדברים לקיר כביכול, ואתה הלכת לפסל ודיברת. נפלת לאיזו כת.

47:37וכן הלאה וכן הלאה. מה בן אדם יגיד ביום הזה? אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה! זה מה שחז"ל מסיימים, ואם בן אדם יזכור את הדבר הזה שהוא תמיד צריך לבוא לטסט הזה... למבחן הזה שלפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון, אז בן אדם יש סיכוי גדול שהסוף שלו לא יהיה כמו ההתחלה שלו. ההתחלה שלו הייתה טיפה סרוחה, אחר כך רימה ותולעה. יש סיכוי שכשהוא יגיע לפני דין וחשבון לפני הקדוש ברוך הוא, יהיה בשורות טובות והוא יצליח לעבור את המבחן בשלום. השם מזכיר אותנו שנזכה להגיע למבחן הסופי בהצטיינות ונעבור את החיים האלה באופן הטוב ביותר ברוחניות וגשמיות ונזכה כולנו לגאולה השלמה במהר״ה אמן. בהצטיינות ונעבור את החיים האלה באופן הטוב ביותר ברוחניות ובגשמיות, ונזכה כולנו לגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.