הלכות פסח מהרב אפרים כחלון שליט׳א

0:00חמץ משש שעות ולמעלה ביום ערב פסח אסור מהתורה בין באכילה בין בהנאה. חכמים אסרו את החמץ באכילה שעתיים לפני כן, כדי שאדם לא יגיע בדיוק לגבול ולא ישים לב באמצע הסעודה. זה אומר שמשעה רביעית ביום אסור לאכול חמץ. היום זה בהלכות כתוב את הזמנים שלהם. סביבות השעה 9 ו-10 בבוקר כן, כבר אסור לאכול חמץ, ואחרי כשעתיים כבר אסור ליהנות מהחמץ. זה אומר שכבר אפילו למכור את זה לגוי אסור אחרי השעתיים האלה, אז הוא צריך למכור את זה עד השעה 11 בבוקר. לא כל היום יכול למכור את זה בבוקר כמו שנוהגים למכור את זה בבוקר. אבל כל זה לפני שמגיע הזמן של איסור הנאה מחמץ. עכשיו חכמים גזרו שאפילו ליהנות יהיה אסור מתחילת השעה השישית, והתורה מותרת לתוך השעה השישית.

1:25אבל הם גזרו על האכילה לשעתיים לפניכם, ועל ההנאה שעה לפניכם. זה אומר שעד השעה הרביעית אסור לאכול חמץ, עד השעה החמישית ביום אסור ליהנות מחמץ. ולכן גם את ביטול חמץ, מה שהוא אומר, כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי, כל חמץ ושאור שנמצאים ברשותי, שיתבטל ויהיה כעפר הארץ, צריך לעשות את זה לפני הזמן שהגיע כבר, הזמן של איסור הנאה מחמץ, כי אחרי זה הביטול שלו לא שווה כלום. כי חז"ל כבר ביטלו את זה. כן? מה זאת אומרת אם ביטלו את זה? כאילו שאמרו שזה אסור פה, אז... כן, שכבר זהו, זה כבר לא שלך. אבל אם יש לו עוד חמץ והוא לא מכר אותו, אז מה הוא עושה? הוא עושה ביעור. אם עד השעה החמישית, סוף שעה חמישית בבוקר, הוא לא מכר את זה, יש לו בעיה. אז כל החמץ הזה יהיה שלו כל החג?

2:31הוא צריך, אם הוא יוכל לשלוח למנות מישהו שישרוף את זה מצוין. אם הוא לא יצליח למכור את זה, לשרוף את זה בערב חג, אז חמץ בפסח זה אסור בהנאה. לבוא לארץ בפסח, עכשיו אנשים שגרים בארה״ב, אז עתיד הוא משומר את זה עד אחרי פסח, אסור לאכול את זה. כן, מודע אם הוא לא עשה מכירה ולא עשה…

3:37אפשר לגבי מכירת חמץ, אדם שגר בארה"ב ובא לארץ או להפך, אדם שבארץ ישראל ועובר לארה"ב, תמיד כדאי שיעשה את המכירה של החמץ לפני הזמנים המוקדמים בשני המקומות. זה אומר שהוא לא, הרי בארה"ב זה שלוש שעות אחורה. פה יכול להיות כבר נכנס החג, שם עוד לא נכנס. פה כבר הגיע זמן איסור אכילת חמץ, שם עוד לא. ובבעיה מחמירה נחדד שהעדיף שבן אדם יגיע וימכור את החמץ יום לפני, שלא ייכנס למחלוקת ולספק כמו מה הוא הולך, כמו המקום שהוא נמצא בו עכשיו וכמו מקום המגורים שלו. כמובן, על הבוקר אם הוא אוכל חמץ או משהו, צריך לצחצח שיניים, גם אם לא. שיצחצח שיניים, שלא יישאר לו חמץ בפה. לפעמים בן אדם לא יודע, אבל נשאר לו איזה חמץ בשיניים, ואז בליל הסדר הוא בא, אוכל את כזית המצה.

4:49עם החמץ ביחד, בכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה, וגם הלילה הזה. אם בן אדם לא מצחצח שיניים לפני כן, אז יש סיכוי שישאר לו חמץ בשיניים. לכן צריך לצחצח את השיניים לפני כן, ועל החג שלא ישר חלילה שום דבר של חמץ. עכשיו ילחוץ מצרכי המזון הכשרים לפסח.

5:52קודם כל, אנחנו כבר דיברנו, שצריך מאוד מאוד להיזהר בפסח, כי חמץ בפסח נאסר אפילו במשהו. אין לו ביטול בשישים, אין לו ביטול ב... שום דבר. אז לכן, כל בן אדם צריך להיזהר מאוד במוצרים שהוא קונה. קודם כל, שעליהם תהיה חותמת כשרות מהודרת, שמידע שגם זה כשר לפסח, לא איזו מדבקה או משהו. שאפשר כל אחד לקנות ולהדפיס בבית שלו. כאשר לפסח היה פעם, אדם אחד סיפר לי, נכנס לחנות ורואה איזה פועל גוי במכולת מדביק על הבירה. בירה זה חמץ גמור. מדביקים מדבקות כשרות לפסח כאשר זה לא פסח. אז מה צריך לדבר שזה יהיה כאילו מודפס? כן, שזה יהיה תבוע בתוך האריזה החותמת. כשבפסח יש איזה גוף כשרות רציני, מה העיד עליו? לא איזה רבנות אלומה שאדם לא מכיר, לא יודע, לא שמע על זה, אם יש את זה באמת או אין. אני אמרתי לך פעם, איזה במבה, שאני חושב שהייתה רבנות עזה. לא חבל עזה, עזה בעצמה. אז פעם אדם אומר, או, כתוב כשר, נגמר, צריך לדעת.

7:24עכשיו לגבי אכילת קטניות, האשכנזים החמירו בזה, והספרדים... תראו את זה, מעיקר הדין זה מותר, רק אשכנזים נהגו להחמיר בזה. אבל הספרדים, ברוך השם, אוכלים אורז ואפונה, ועוד כל מיני קטניות שהאשכנזים החמירו. אם האשכנזי רוצה לאכול קטניות, ייתנו לו. אשכנזי בדרך כלל לא יכול לשנות ממנהג אבותיו על פי פסקי תורת ימי חכמים. יש פוסקים שהתירו אם הוא יעשה התרה וינהג בכל המקומות. וכל הדברים שהוא עשה כמו מרן השולחן ערוך, כי פה זה ארץ ישראל, עד עוד מרן השולחן ערוך, יש כאלה שצידדו ואמרו שאשכנזי יכול להפוך לספרדי בכל ההנהגות שלו, כיוון שפה מרן השולחן ערוך הוא אמר על דעתו. אבל אנחנו לא מייעצים לכתחילה שיעשה את זה, לא שאשכנזי יהפוך לספרדי, כל אחד ישמור על מנהגי אבותיו, לא ישתכנזו ולא יסתפרדו, כל אחד ישמור עליהם.

8:42אז אסור, כאילו, לכתחילה אסור לשנות מספרדים לאשכנזים. כן, אבל היום כשזה כבר התקבל שהם באו קבוצות שלמות, אגודות שלמות, אז כל אחד נשאר במנהגותיו. אבל אם הוא רוצה, כאילו, רק ללכת בעניין של הקטניות, הוא לא חייב, כאילו, ועוד מנהגים אשכנזיים, הוא לא חייב, אל תראה שאתה רואה את זה לא חייב. אבל למשל יש הלכה של גר צדק, או גיורת, שהתגיירו בארץ ישראל הוא חייב להיות ספרדי. למה? כיוון שפה, את עוד אמרה על השולחן ערוך. ו... אם הוא יתגייר בחו"ל? אז תלוי. לפי הרב של המקום, או לפי מה שהוא יבחר. אה, זה מעניין. או גיורת שהתגיירה בארץ ישראל, הוא חייב להיות ספרדי. למה? כיוון שפה, את עוד אמרה על השולחן ערוך. ואם הוא יתגייר בחו"ל? אז תלוי. לפי הרב של המקום, או לפי מה שהוא יבחר. אה, זה מעניין.

10:07אותו דבר גם גיורת. עכשיו, לגבי תבשיל האורז, הרבה פעמים בתוך האורז נמצאת חיטה פקועה בתבשיל. אם האדם לא ברר את זה לפני כן, או שקנה חבילה של אורז לא מסוג כל כך טוב, יש שם כל מיני דברים אחרים חוץ מהאורז. כמובן, יש צורך לברור את זה גם ממזיקים. הרבה פעמים בתוך האורז נמצאת חיטה פקועה בתבשיל. אם האדם לא בירר את זה לפני כן, או שקנה חבילה של אורז לא מסוג כל כך טוב, יש שם כל מיני דברים אחרים חוץ מהאורז. כמובן, יש צורך לברור את זה גם ממזיקים. יתושים, פרעושים, זבובים שלפעמים יש באורז אם זה סוג זול. הרבה פעמים, בצערנו, נמצאים שם כל מכות מצרים: יש שם כינים, ערוב, וחיידקים ו... צריך לראות את זה שאין בזה... היה פעם אחת אורז שאנחנו בדקנו. זה היה סוג פשוט, ממש בשביבי לנו. בכל כוס כמעט היית מוצא יותר מ-10 חרקים בכל כוס.

11:07זה רק לא הכל הפך, מה נועל מה להשתמש, זה מפחיד. חיים, הולכים, מה שאתה רוצה, כאילו מקעת ערוב. אז בלבך היא כל השנה צריך לדאוג לאורז, אם בן אדם לא קונה אורז ברור... מה אתה רוצה? ו... וכל השנים צריך לבדוק את זה בפסח. צריך לבדוק כפול. לפעמים בן אדם מוצא גרעין של חיטה או שעורה והוא לא יודע. הוא חושב שזה אורז לא קלוף, אורז מלא, זה סרחום כזה. זה לא אורז לא קלוף, זה כוסמין. זה חיטה, זה שעורה. אתה תשים אותה בתבשיל עם מים, היא תיבקע, כל התבשיל נאסר בפסח.

12:08עכשיו, מתוך סוגי המצרכים שקונים, אדם צריך לראות שאם הוא קונה לפעמים, הוא קונה דברים בתפזורת. מה זה? הוא הולך לשוק, קונה שם פיצוחים בתפזורת, קונה שם סוכריות בתפזורת, אין עליהם כשרות. יש לו תעודה שהכל פה כשר, הכל פה זה, הכל פה... עכשיו, הרבה פעמים, לפני פסח, עכשיו, בתוך סוגי המצרכים שקונים, אדם צריך לראות שאם הוא קונה לפעמים, הוא קונה דברים בתפזורת. מה זה? הוא הולך לשוק, הולכים שם פיצוחים בתפזורת, הולכים שם סוכריות בתפזורת, אין עליהם כיסוי. יש לו תעודה שהכל פה כשר, הכל פה זה, הכל פה... עכשיו, הרבה פעמים, לפני פסח, יש לו גם בצד, מוכר קמח לפי משקל, מוכר הכל. מה קורה? כשבן אדם בא למדוד קמח, הוא מודד מתוך השק שלו קמח, ואז האבק של הקמח עף ברוח, על הפיצוחים, על הסוכריות, על הדברים הפתוחים, ואז בן אדם, לפעמים, בפסח, יכול להיכשל.

13:13יש לו גם בצד, מוכר קמח לפי משקל, מוכר הכל. מה קורה? כשבן אדם בא למדוד קמח, הוא מודד מתוך השק שלו קמח, ואז האבק של הקמח עף ברוח על הפיצוחים, על הסוכריות, על הדברים הפתוחים, ואז בן אדם לפעמים בפסח יכול להיכשל בחמץ. הקמח עצמו הוא חמץ בדרך כלל, כיוון שעושים אותם מחיטים ששורים אותם במים. אז מה עושים? ואז הם מתבקעים. לכן אדם לא, עדיף שהוא לא יקנה בתפזורת, פתוח. כל דבר תקנה סגור שיש עליו עטיפה, יש עליו חותמת כשרה, אין בזה בעיה. לא רוצה, לא רוצה לאכול. החמץ. הקמח עצמו הוא חמץ בדרך כלל, כיוון שעושים אותו מחיטים ששורים אותן במים. אז מה עושים? ואז הם מתבקעים. לכן עדיף שאדם לא יקנה בתפזורת, פתוח. כל דבר תקנה סגור שיש עליו עטיפה, יש עליו חותמת כשרות, אין בזה בעיה. לא רוצה, לא רוצה לאכול. גם זיתים ודברים כאלה? כשיש מקום לחשוש. זאת אומרת, יש מקומות של זיתים שאין שם חמץ בכלל, בכל המקום. אז אם יש לו תעודת כשרות טובה, בסדר, אין בעיה. וגם כשזה כשר לפסח,

14:28כי יש לה תעודת כשרות לא רק של כל ימות השנה, אלא שהכל מוכשר לפסח. כי לפעמים בתחזיקים יכולים לשים כל מיני תבלינים וכדומה, שהם לא כשרים לפסח. כן? כי לי רק יש קריף, אגדה, וזהו. קריף ואגדה. עכשיו, עכשיו, שירת ועקישת, אני לא יודע את זה. כמובן שגם הסוכר והמלח צריכים שיהיו כשרים לפסח, והתה, כיוון שהרבה פעמים במקומות האריזה שלהם משתמשים באריזה של קמח וסוכר באותו מקום. מה קורה? אז הבן אדם פה יש לו לין של סוכר, פה יש לו לין של קמח, אבל כשנוגעים בקמח דרכו לערוף בעבר ולהתפזר פירורים. ואז הבן אדם שיעורז את הסוכר ולפעמים נופל על זה דברים של קמח. מה עם דברים כמו משחות שיניים ודברים כאלה? משחות שיניים, במיוחד אם יש בהן טעם, שאלה תהיה כשרה לפסח, כן? במיוחד אם יש בהן טעם, אפילו שהיא לא ראויה כל כך לאכילה, לא אוכלים אותה, אבל יש בה טעם.

15:43איך התחילה? ראוי להקפיד שהיא תהיה שם פה בכל הדברים האלה שהם לא אוהבים לאכול בכלל. יש חומרה של אשכנזים שנוהגים על פי הגר"א להחמיר, כי הם אומרים שסיכה כשתייה, כשאדם סך על הגוף זה כמו שתייה. זה חומרה כזאת שמי שרוצה להחמיר בנקל, נחמיר. סיגריות, אף על פי שכל השנה אסור לעשן אותן, מי שרגיל לעשן אותן יכול לעשן אותן בפסח. אין חשש של חמץ, אפילו אם יש שם חמץ, יש פעמים שמבשלים אותן בדברים של חמץ. כיוון שהוא נפסל מאכילת כלב ולא ניכר, מותר לעשן בהן בפסח. הרב אליה שירחמיר בשם יש אשכנזים שמחמירים בשם לגבי טבליות וכדורים שאין להם טעם טוב, לא כדורי מציצה. כדורים שיש להם טעם טוב, אם צריך תרופות בפסח, יכול לקחת אותם ולבלוע אותם כמו שהם.

17:04ולכתחילה אם בן אדם יכול לקנות מסוג התרופות שאין להם חשש של חמץ, יקנה קודם פסח. יש להם חוברות בכל קופת חולים שמכבדת את עצמה, וזה הרשימה של תרופות שאין בהן חשש חמץ. עכשיו, בעיקר אדים כמו שאמרנו, מותר, כיוון שאין להם טעם טוב. טעם נפגע, אז אם יש להם טעם טוב... יש להם טועם טועם שזה כמו כדורי מציצה. הם עשו כן. עד כאן נלחום את המאכלים הכשרים לפסח. כמובן שאדם צריך להיזהר כמה שפחות בפסח. אומרים שפסח זה החג שלא יוצאים הרבה. יש אומרים שהמקור של המנהג של המרוקאים לעשות מימונה בסוף פסח למוצאי החג. מכיוון שהמרוקאים הקפידו מאוד מאוד כל ימי הפסח, אף אחד לא הולך להתארח אצל השני. כולם בשקט, במקום שלא יודע איזה חומרות שלך, לא יודע את החומרות שלי, לא סומכים על אף אחד. אז שלא יחשבו שרבנו איתכם, סוף החג כולם באים חוגגים, שירים, ריקודים, הכל בסדר. אחד מהטעמים...

18:22מכיוון שהמרוקאים הקפידו מאוד מאוד כל ימי הפסח, אף אחד לא הולך להתארח אצל השני. כולם בשקט במקום שלא יודע איזה חומרות שלך, לא יודע את החומרות שלי. לא סומכים על אף אחד, אז שלא יחשבו שרבנו איתכם. סוף החג כולם באים, חוגגים, שירים, ריקודים. הכל בסדר. אחד מהטעמים... אבל בפסח זה מנהג ישראל אפילו לא ללכת להתארח אצל אנשים. למה? כשאתה לא יודע מה החומרות, זה החג היחיד שכתוב בפוסקים שהמנהג הזה יש לו תוקף. כאילו, אל תפגע אם מישהו לא בא להתארח אצלך, אפילו חרדים אצל חרדים, או בקהילות בחוץ לארץ שכל הקהילות שם היו חרדים. או שהיה מישהו חילוני עם כל זה בפסח, מייתו לבקר אחד את השני, או שבטלו לי כמה...

20:39עכשיו לגבי הגעלת כלים וליבון כלים, שים בעצם את ההגעלה ואת הליבון כדי שתוכל להשתמש בכלים שאתה משתמש בהם כל השנה לימי הפסח. הכלל בהגעלה וליבון הוא "כבולעו כך פולטו" - בצורה שהוא בולע, כך הוא פולט. זה אומר, אדם שבלה כלי שבלה ביבש על ידי אש

21:44אז לקשר את הכלים זה צריך להיות באותו סגנון שהם בלוע. זה אם נבלע על ידי האש באופן יבש אז זה חסר כבול. אם הוא בלע על ידי רוטב אז זה הגעלה, כמו סירים שנבלעו על ידי רוטב. הגעלה זה מים חמים. אז מתי עושים ליבון? כשזה בלוע ביבש. דברים יבשים, כמו תנור, או כמו אסכלאות של פודים ואסכלאות. אבל זה רק בשביל סירים, אחוותים וכו', לא בשביל מזלגות וכו'. מזלגות גם, אם הוא ישתמש במזלגות חמץ וחם, אז כן. נגיד למשל בן אדם, אחרי שהוא עשה קציצות, קציצות שבהן פה רואה לכן, ולקח את הקציצה, הוציא אותה מהסיר עם מזלג, בטוח שהוא עשה את זה, בבליעה וחמץ.

22:54אז אם זה... את יודעת איזה יגיעה שאתה צריך לסיים עם זה? לא, זה מוטיף. אוקיי. זה בין הכמורות של מוטיף. כנס חורכי מראה נשכן ארוך פוסק שהם חלקים ולא בולעים, לכן לא צריך לעשות להם אפילו הגעלה. אשכנזים המחמירים כך, אז הספרדים...

24:03מחוות אף על פי שהיא מתעסקת קצת לפעמים ביבש לא שמים הרבה רוטב הרבה שמן, עם כל זה לא צריכה ליבון מספיק להגעלה. זה לא נקרא שיבלע ביבש. מחוות אף על פי שהיא מתעסקת קצת לפעמים ביבש, לא שמים הרבה רוטב, הרבה שמן, עם כל זה לא צריכה ליבון, מספיק הגעלה. זה לא נקרא שיבלה ביבש. אז אם זה... הליבון זה שריפה, אז זה שרופים עליה אז זה צריכים רק מתי שזה... כמו שעושים עוף בתנור. עוף מצד עצמו הוא לא חמץ, אבל אם למשל הרב טבול חמץ כן, אני יודע כי הוא עושה בו חמץ כבר משהו דברים כאלה על השיפודים ותבניות שעושים עם מנגן על התבנית, לפעמים מנגן לא חמץ, אבל זה פתאום כן אז לזה צריך ליבון.

25:17והגעלה זה כאילו אתה עושה טשולנט או חמין. חמין זה מאכל מהדרי. זה עשיר חיי בדרך. אז הגעלה זה המים הרותחים. אוקיי? באמת למי שמומחה שידע מה, איך להכשיר, לא לעשות את זה בעצמו. כן, גם לעשות הגעלה צריך לדעת איך לעשות את זה. עכשיו לגבי שאר הכלים שבלעו בשר. עכשיו אתה יודע, הכלי שאף פעם לא שמת בהם, למשל כוסות לגלידה, אפילו אם הן ממתכת ולא זכוכית, כי זכוכית בכלל לא צריכה הגעלה. לא צריך להגעיל אותם כיוון שהם לא בלעו בשר. אז זכוכית לא צריך להגעיל בכלל, לא צריך כלום. זכוכית לא צריכה כלום. לספרדים, שתנזים הכללים לזה.

26:29והם עושים את ההגעלה לכל שאר הכלים שרגילים להשתמש בהם בצונן, כמו צלוחיות קטנות, נגיד סלטיות כאלה של סלטים. אתה לא שם שם סלט חם או כוסות, אפילו אם הן של מתכת שבעיקר הדין צריכה הגעלה. עם כל זה, כיוון שאתה לא שם בזה דברים של חמץ חמים, שוטפים אותם. אפילו כשהם נקיים, כשהוא יהיה שם על החלוך והן. אפילו אם זה לא זכוכית או... אפילו אם זה לא זכוכית, כיוון שאתה לא רגיל להשתמש... אתה לא משתמש ברגלתיות, דברים שאפשר לעשות בסלטים, שם חומוס שם כל השנה, כל מיני צלחות קטנות, בכוסות, שגלידה ומשקאות, שייקים וכאלה וכדומה. אז אפילו שהן לא זכוכית, אלא הן מתכת שצריך עליהם הגעלה חמץ, וזו כי מאבא חמץ חם. רק אם זה חמץ חם? חם חמץ חם, אבל אם זה לא חמץ חם, אז רק לשטוף אותו, לא הגעלה אפילו? לא, ומה אם זה חרסינה? כשנגיע לכך, נדון בזה.

28:05כלי חרס אין בהם הכשר. אם אדם משתמש, לפעמים עושים קדירת חרס של חמין. זה יש איזה טעם יותר טעים, אומרים. אז כלי חרס אין להם שום הכשר. אז אם השתמש בזה בשביל משהו, אי אפשר להכשיר אותו. אי אפשר להכשיר אותו, אל תשתמש בו בפסח. ומה אם נגיד באדם... כי ישתמש בו בחם, אין הכשר. אם ישתמש בחם. אבל אם זה רק קר או לא, אז אפשר. כלי חרס אין בהם הכשר. אם אדם משתמש, לפעמים עושים קדירת חרס של חמין. יש בזה איזה טעם יותר טעים, אומרים. אז כלי חרס אין להם שום הכשר. אז אם השתמש בזה בשביל משהו, אי אפשר להכשיר אותו. אי אפשר להכשיר אותו, אל תשתמש בו בפסח. ומה אם נגיד באדם... אם ישתמש בו בחם, אין הכשר. אם ישתמש בחם. אבל אם זה רק קר או לא, אז אפשר. אז אם הוא ישתמש בקר, אז בעיה אחרת יכולה להיות שאם זה 24 שעות בתוך כלי חרס אז יש דין של כבוש כמבושל. כשזה 24 שעות אנחנו אומרים שמשהו נכנס כן לבלע בחרס, במיוחד שחרס הוא כולו חורים והוא בולע יותר ממתכות וכדומה. ולכן הוא יכול לנקות אותם.

29:17ישים בהם מים קרים שלושה ימים וישפוך אותם כל 24 שעות, וישפוך, כל 24 שעות וישפוך, כל 24 שעות וישפוך ככה במשך שלושה ימים. אחרי זה, יכול להשתמש בהם בכלי חרס כשישתמש בהם רק קר. אבל אם ישתמש בהם חם, לא יוצא מידי דופיו לעולם ולא יכול להשתמש בו כל ימי הפסק. אז עכשיו, אז אם הוא היה בשביל קר, אז עם החרס, אז הוא יכול להשתמש בשביל קר, הוא לא יכול להשתמש בשביל חם. לא, אם הוא מנקה את זה לגמרי, זאת אומרת, הוא עושה את הדבר הזה של שלוש פעמים, שלושה ימים, כל 24 שעות שופך את המים, זה מועיל. אז עכשיו, והמים האלה קרים או רותחים? מים קרים. אז עכשיו,

30:24רק נענה על השאלה שלך ששאלת לגבי כלי פורצלן וכלי חרסינה. כן, דינם ככלי חרס. אנחנו אומרים שדינם יהיו ככלי חרס. מה שאמרנו בכלי חרס, גם בכלי פורצלן ובכלי חרסינה. שאר הכלים, כלי עץ, כלי אבן, כלי מעצמות, עדינים כמו כלי מתכות. כן, יש כאלה שמייצרים מעצמות של בעלי חיים. זה לא מצוי היום כל כך בעידן המודרני, אבל כתוב שנבוכדנצר, כשיחזקאל יחיה את המתים, זה נבוכדנצר שמלא כלים על השולחן, שעליו עושים עצמות של בני הילדים. עדיין הם כמו כלי מתכת. כן, יש כאלה שמשתמשים עם עצמות של בעלי חיים. זה לא מצוי היום כל כך, בעידן המודרני, אבל כתוב שנבוכדנצר, כשיחזקאל יחיה את המתים, זה נבוכדנצר שמלא כלים על השולחן, שעליו עושים עצמות של בני הילדים. או לחזקי מחיית המתים, לבקעת דורא. כל העצמות באו, של המתים, באו ודפקו לנבוכדנצר על פניו, בדרך לשם. סלו, הנה יש מישהו שמשתמש עם כלי עצם של בהמה וכדומה. זה לא כל כך מצוי, אבל כל זה דינם ככלי פתוחה. עץ ו... זה כמו... מתכת, פלסטיק.

31:47או פלסטיק, זה גם צריך להכשיר אותו, כן. עכשיו, כלי חרס - אם אדם אכל אוכל לא כשר בהם, לא כשר בכלל - אפשר להכשיר אותם או אי אפשר לעולם? כלי חרס, אני רוצה שזה יופיע לעולם. יש איזו שיטה בפוסקים שאם בן אדם ישים את החרס בתוך תנור, בתוך כבשן, ישיק אותו בתוך כבשן אש, כל החרס ממש, וכמו ישכח ממנו, אז אפשר להכשיר אותו. אבל לא כדאי, במיוחד בעידן של היום שאנשים לא עניים. כל כך כמו פעם. פעם יצאו תליכרים שזה היה סיוט. היום לוקחים לך 20 שקל, 20 שקל, 20 שקל חדש. עכשיו, לנסות להכשיר תליכרים יש סיכוי שההכשרה תעלה לך יותר. אז מה העניין הזה שכאילו אמרנו? אז נראה לי שלא אמרתי את כל הזית חגידות על זה, על העניין של גיור. במידה שבאדם מתגייר ואחר כך לא יוכל לו קשר עכשיו הכלים שלו הקשרים באיזה אופן

33:13יש שתי דברים שבן אדם צריך לעשות עכשיו לכלים. יש תבילת כלים, זאת אומרת שבן אדם קונה מגוי כלי חדש, צריך לעשות לו תבילת כלים. ויש אם בן אדם קונה כלי יד שנייה, יש בזה נבלות וטרפות וכדומה, הוא צריך לעשות לזה הגעלת כלים, להוציא את האיסור שנבלע. גר שמתגייר חייב לעשות הגעלת כלים כי אם הוא לא יעשה הגעלת כלים, כל הכלים שלו מלאים נבלות וטרפות. זה לא ניתר, זה לא משהו כביכול כמו משהו רוחני, צריך להוציא פה את הטומאה שיש פה בפנים: חזיר, שרימפסים, עקרבים, נחשים - הכל בלוע בתוך הסיר. אז חייבים לנקות את הסיר ולעשות לו הגעלה, ליבון, כל אחד לפי הכלים. אבל לגבי טבילת כלים, זה עניין אחר. זהו, לא צריך. הפוסקים אומרים, אגב, זה שהוא נטהר מטומאתו, גם הכלים נטהרים מטומאתם. כן, אבל הגעלת כלים זה רק כמו משהו חדש. אז זהו, מה שקרה לאדם הזה, הוא כבר יש לו דברים חדשים בבית. כן, אבל הוא לא עשה להם מעולם טבילת כלים. כן, אבל אני אומר, עכשיו שהוא יהודי, אם הוא קנה כלי, מאה שנה הוא משתמש בו, ולא עשה לו מעולם טבילת כלים, עכשיו תעשה טבילת כלים, גם אם זה לא חדש. גם אם קנית מגוי כלי.

34:33שביעויית שנייה, צריך לעשות לו טבילת כלים. צריך לעשות לו גם הגעלה! להוציא את מה שבלוע בו, אבל גם טבילה. כל כלי שאתה קונה מגוי, צריך לעשות לו טבילת כלים. זה לא קשור למחלות. אז עכשיו הוא כאילו, הגוי הזה, הוא מתגייר, אז כאילו הוא קנה את הכלים מגוי, מעצמו. זה הפוסקים אומרים, לגבי טבילת כלים לא צריך. הגעלה וטבילת כלים חייב. אז, הטבילת כלים זה רק אם הוא קנה את זה חדש? כל פעם שאתה קונה כלים מגוי, חדש, ישן, באמצע... לא, אבל הגעלה צריך את זה אם אכל את הטרף בזה, אבל אם לא אכל את הטרף בזה, הוא צריך רק טבילה. כן, בדיוק. או גם אם הוא אכל, אכל חם, בהגעלה. עוד פעם. רק דבר חם בולע. אף פעם, אם יש לו דברים שהוא לא ישתמש בהם. למשל, אם יש לו כוסות, לא צריך להכשיר אותם אם הם כבר היו ברשותו בזמן שהוא התגייר, אבל אם הוא קונה אותם אחרי שהוא התגייר, אז זה כן כי יהודי צריך להכשיר אותם. כן, אז כאילו כל הכלים שהוא לא צריך להטביל אותם, זה רק אם הם היו ברשותו לפני הגיור. אנחנו לא משתמשים בהם לפני ההכשרה. אז אני צריך להגיד את שאר הדבר הזה בגלל שזה יכול לבלבל הרבה אנשים.

35:46יכול לבלבל הרבה אנשים שיחשבו שלא צריכים לטפל עוד שום דבר ממה שאמרתי אחרי שהם נהיים יהודים, כבר נהיים כאילו יהודים לכל דבר. כן, אבל לא הכרזתי זו הדרך הנכונה. שולחנות שאדם משתמש בהם כל השנה ויש עליהם חמץ, מספיק שישים עליהם מפה, לא צריך... את אבן השיש של המטבח, לשפוך עליה מים חמים כדי להכשיר אותה ומספיק. אותו דבר גם את הכיור. בכל מקרה, אדם תמיד, לפני שהוא מתחיל לעשות את ההכשרה וכל הדברים האלה, אם הוא רוצה לעשות בעצמו, יתייעץ עם תלמיד חכם, יש לי ככה, יש לי ככה, מה לעשות, איך לעשות, שלא חלילה יצא מכשול. זה לגבי הלכות רכישת כלים. כן, עכשיו הלכות ערב פסח. ערב פסח של השנה, שנת ה-32, כבר זה ביום שישי. אסור לעשות מלאכה בערב פסח אחרי חצות. שתי טעמים לדבר: טעם אחד כדי שלא יתעורר במלאכה ולא יוכל להכין את כל הצרכים של הסדר. עוד ביזנס, עוד כסף, עוד דברים, ובסוף יגיע לסדר בלי דברים מוכנים. וטעם שני, זה קשור לזמן שבית המקדש קיים, שזה היה הזמן של קורבן פסח אחרי חצות היום.

36:59אסור לעשות מלאכה בערב פסח אחרי חצות. שני טעמים לדבר: טעם אחד הוא כדי שלא יתעכב האדם במלאכה ולא יוכל להכין את כל הצרכים של הסדר - עוד ביזנס, עוד כסף, עוד דברים, ובסוף יגיע לסדר בלי דברים מוכנים. טעם שני, זה קשור לזמן שבית המקדש היה קיים, שזה היה הזמן של קרבן פסח אחרי חצות היום. היום זה פשוט השעה אחת ובלחץ, אבל מותר לו לעשות שום מלאכה או רק מלאכה שהיא רלוונטית לחג? מלאכה שהיא רלוונטית לחג חייב לעשות. צריך לאפות מצות, להכין את הקערה טוב לליל הסדר, לשקול וכדומה.

38:01לקנות בשער, להכין את כל הדברים, ועל זה אמרו חז"ל במסכת פסחים דף נ' עמוד ב' העושה מלאכה בערב שבת ובערב יום טוב. מן המנחה ולמעלה, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם. אין לו סימן ברכה. דף נ' עמוד ב', מסכת פסחים. שהאדם לא רואה שום סימן ברכה מהמלאכה הזאת. חבל שילך לך על טיפולי שיניים, על ניתוחים, ילך לך אוטו פתאום. כל מה שתרוויח, יאבד לך בצורה משונה, בלי סימן ברכה.

39:47עכשיו, אסור לאכול מצה ביום י"ד בניסן. יש לפעמים, מה נאכל? טוב, בוא נאכל מצה עם שוקולד. אסור. כל היום של ערב פסח, כל יום שישי מהבוקר, אסור לאכול מצה. יש סיכוי שאנשים שנמצאים במלון, מביאים להם ארוחת בוקר מצות. למה לא מביאים להם לחם? כי כבר הכל כשר לפסח. ביום שישי בבוקר, הביאו להם ארוחת בוקר מצות. לא טוב, אסור לאכול מצות. ביום שישי, בבוקר, עד הלילה. אבל מצה עשירה, עם סבא, שזה עוגיות כאלה, קמח שלא שותם, קמח כשר לפסח, שעושים אותם עם יין וכו', זה עוגיות כאלה, זה מותר לאכול, אין בעיה לאכול עוגיות. אבל, מצה, לחמוני, אסור לאכול. מצה, כאילו כל סוג של מצה, או? כל סוג של מצה. יאללה, אם כן היא מבושלת, או מתוגנת, בשמן.

40:47או אם מבשלים אותה כאילו שבחביתה זה מותר? כן, זה מותר לאכול בערב פסח אז זה רק מותר. בסדר, כמה שנה שלא חזר? לפני ערב פסח אתה יכול לאכול. גם עכשיו רוצה לאכול היום, יש מחלוקת מה יברך על זה, כן. עכשיו, משעה עשירית ביום, זה אומר שלוש שעות זמניות לפני צאת הכוכבים, אסור לאכול אפילו מצה עשירה. למה? כדי שבן אדם בערב פסח לא יגיד, אני שבע, לא יכול לאכול... מתי, מתי, מתי? שלוש שעות זמניות לפני צאת הכוכבים. נגיד, צאת הכוכבים היום, זה 20 דקות אחרי השקיעה, שקיעה היום שבע ורבע, 20 דקות אחרי, 7:35 צאת הכוכבים. 3 שעות לפני כן, שעות זמניות, זה לוקחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים, מחלקים על זה 12 שעות, כמה זמן זה. 3 שעות לפני כן, אם ניקח סתם שעות רגילות, אז עם 7:35 צאת הכוכבים, זה 4:35. צריך לראות שזה חופף לשעות הזמניות, שלפעמים זה פחות מ-60 דקות, לפעמים זה יותר.

42:10נגיד מארבע וחצי אסור לבן אדם לאכול אפילו ג'אנק, חדומה, כי אז הוא יהיה סבע ללילה. בלילה צריך לאכול כמה כזיתות, שתות יין. אסור לאכול מנמז המפה. אבל הוא יכול לאכול פירות, בצקלה, ירקות. אז כמו שבשבת אסור... בשר. בשר, אבל גם לא שלא ישתולל, לא פעם. כל המטרה, מצד הדין מותר, אבל כל המטרה. כשבן אדם יאכל את המצה לתיאבון, אז אסור או שזה כאילו כדאי? כל מה שהתירו לו לאכול בשר פירות זה שלא ימלא קרסו. מה אם אתה רק ממלא את קרסך מהם, אסור. אוקיי, אז אסור. זה לא כאילו אתה אומר שעדיין מותר. לא, מותר לו לאכול בשר וכולי וכולי, אבל לא למלא את קרסו. עכשיו הוא יאכל שני קילו בשר.

43:19אז בלילה הוא יסתכל, לא על המצאות, לא על שום דבר. אבל אם הוא ממלא את כריסו, אז זו בעיה, סוף. אבל זה כאילו... אז תגיד עכשיו, נכנסת החג בשעה וחצי, אתה לא רוצה לעשות את הסדר בשעה וחצי, כאילו אתה לא רוצה לעשות את הסדר בכלל ממך, לא? קוראים לבית כנסת, מתפללים ערבית, חוזרים מערבית, עשרה, שמונה, עשרה, שמונה וחצי אפילו. ואז אחיש את זה, אתה עושה את הסדר, זה לוקח, לפחות את זה. כן, אבל אתה צריך לאכול כמה כזיתות של מצות, כמה כזיתות של מרור, ארבע כוסות של יין. לא, אני אומר, אבל הכי חשוב, אתה לא אוכל בשביל כמה שעות, אתה לא אוכל איזה 5-6 שעות. כן, אתה יכול לאכול, לנשנש פה ושם, אין בעיה, אבל העיקר שתבוא רעב, שתאכל את המצה לתיאבון, תתענג על המצה, במיוחד מצות רכות כמו שיש היום, ברוך השם, כשהספרדים אוכלים אותן ומתענגים עליהן ולא שוברים את השיניים. יש מה להתענג ולאכול את המצות.

44:35לא, לא, לא, העניין שמה שיש כאילו זה... אתה אמרת שאסור מזונות, אז כאילו עוגיות עוגות ודברים כאלה לעשות. אז מה שנשאר לך זה פירות יחסית, פירות, ירקות, ביצים קשות, סלט ירקות, כל הסלטים, בשר, עופות, צ'יפס אתה יכול להכין, אין בעיה. חטיפים - במבה, לא ביסלי. ביסלי זה מזונות, שוקולד. שם הדברים, אבל צריך שהם יהיו כולם כשרים לפסח, כן? זה כבר זמן שצריך להימנע מאכילת חמץ. כן. עכשיו מלבד נוסף בערב פסח, זה תענית בכורים שהבכורים מתענים זכר למה שהקב"ה פסח על בתי הבכורים במצרים והם ניצלו. נהגו להמיר את התענית הזאת בסיום המסכת או סעודת ברית או סעודת מצווה אחרת וחשוב שאלו שנמצאים בסיום המסכת והם בכורים שיוכלו מהסעודה לא רק יבואו וישמעו ויריחו.

45:46את התענית הזאת בסיום המסכת או סעודת ברית או סעודת מצווה אחרת, וחשוב שאלו שנמצאים בסיום המסכת והם בכורים, שיוכלו מהסעודה, לא רק יבואו וישמעו ויריחו. הם יצטרכו גם להקשיב לסיום באכילה שלפחות יאכלו כזית מהפירות, מגדנות, מה שיש שם.

46:48עכשיו צריך להיות שותף בסיום הש"ס או בסעודת מצווה. לא לשלוח מישהו, "לך תביא לי משם משהו לאכול," זה לא מספיק. צריך להיות שותף שם, לשבת, לשמוע את סיום הש"ס ולהשתתף בסעודת הסיום. אם לא, אסור לו לאכול. מה אם זו אישה? אה? אישה? לנשים יש מנהגים, האם הם היו בכלל זה? טוב, מכילים ביותר. אוקיי. כשאדם קונה בשר בערב חג, צריך להיזהר. אם הוא קונה בשר בקר, אסור לו להגיד שהבשר הזה הוא לפסח. זה נשמע כאילו הוא קונה לקורבן פסח. זה אותו רעיון שאסור לאכול את הזרוע הצלויה בערב ליל הסדר, בערב, שאז יש חשש שזה נראה כמקריב קורבן בחוץ.

48:04שר בקר, אסור לו להגיד "שר הזה לפסח," "שר הזה אני קונה לפסח." זה נשמע כאילו הוא קונה לקורבן פסח. זה אותו רעיון שאסור לאכול את הזרוע הצלויה בערב ליל הסדר, בערב שאז יש חשש שזה נראה כמקריב קורבן בחוץ. אבל על העופות... אין חשש, אבל הרב כותב, רב עובדיה כותב בחזון עובדיה שאפילו בזה יחמיר. הוא לא יגיד שזה לפסק.

49:59הולכים לבית הכנסת, מתפללים, תפילה מיוחדת. בשמחה ובטוב לבב. בשמחה וביטחון, מתפללים ויש תפילה ייחודית כדי שהאדם ילך לבית הכנסת כיוון שהוא לא תמיד יודע מה אומרים, מה מתפללים וכולי. יש תפילת שמונה עשרה שונה, יש מזמורים שונים.

51:01תוספת לסידור רגיל, לא? או שזה סידור מיוחד? סידור מיוחד. תראו שבן אדם בערב פסח יכין לעצמו את הכזית של המצות ואת הכזית של המרור. למה? כי בפסח צריך לאכול לפחות 4 כזיתות. כל כזית היא 30 גרם. בן אדם צריך לדעת, להיות חכם. במקום שבערב חג הוא יתחיל להסתבך, כמה זה 30 גרם, כמה זה 30 גרם, מרור, כזה שוט, צריך ארבע כזיתות של מצה לפחות, ושתי כזיתות של מרור לפחות. אז אם בן אדם חכם שוקל מערב החג, שם בשקיות, מכין,

52:17לכל הסועדים, משאיר שלוש מצות גדולות, שלמות, שזה יעלה לסדר. זה הוא בוצע, עורך הסדר, אבל שאר המשתתפים בסעודה, כל אחד מקבל שקית, ארבע שקיות של מצות. שתי כזיתות של מרור כל אחד יודע הוא אכל את שלו וזה שהוא עשה קיים את המצווה זה מהדרין אבל אם בן אדם לא ישמור את זה מערב החג. הוא לא יודע כמה זה שלושים גרם אוכל, אכלתי, לא אכלתי. עכשיו, השיעור הזה של אכילת המצות בערב או בחג אחרי שהיא חמצה. אנחנו נעשה את כל ליל הסדר כך שכל האכילה של המצות צריכה להיות בהסיבה. הדבר נכון גם לשתיית הכוסות בהסיבה. כמובן, אדם שלא הסב צריך לחזור ולהסב עוד פעם. אנחנו כל הזמן עושים ככה, אבל זה לא נכון. כן, אולי עם הראש, ממש. כבני חורין, כמו האדם, יהיה לו כורסה. אם אין לו כורסה, יעשה כרית. גם אם הוא במלון, יוריד את הכרית של החדר במלון, ישים אותה על הכיסא, יתרווח, יסב. שייקח כיסא רחב, שלא ייקח כיסא שחצי גוף שלו באוויר, בחוץ. שייקח כיסא רחב.

53:41אבל... גם נשים צריכות להסב. אישה, זה עוצר קשה לה. והמצות, כאילו, יש לך את השלוש מצות באמצע. אז אתה מברך עליהם, אבל אתה לא אוכל אותם? כאילו, אתה אוכל חלק קטן מהמצות. זה כזה, היא תאכל מהשקיות. עכשיו כל התכלית של ליל הסדר זה והגדת לבנך או בן בנך את אשר התעללתי במצרים חוץ מאכילת המצות והמרור, כרך, כל מה שאוכלים זה בן אדם מפתח סידור, מחזור, יש שם את כל ההסבר ומפורט, הכל יפה סדר אבל חוץ מזה המצווה הגדולה של למה אני תספר באוזני בנך או בן בנך את אשר התעללתי במצרים? צריך לספר להם את הנסיבה, את כל מה שהקדוש ברוך הוא התעלל במצרים ואת אותותיי אשר שמתי בם.

54:46כמובן בן אדם לא יהיה יבש, יהיה מעניין, נספר את זה בהומור, שהילדים יחזיקו מעמד, נספר להם סיפורים, נחלק להם ממתקים, נחזיק אותם ערים, זו המצווה הגדולה בליל הסדר. היה אפילו מנהג לגנוב את האפיקומן. האפיקומן זה הכזית האחרונה שצריך לאכול לפני ברכת המזון. אמרו דורשי רשומות: למה עשו? אנחנו כל שנה מחנכים את הילדים לא לגנוב, ופתאום פה גונבים. אז זה אומר כזה שיהיה מתח: הוא גנב לו, כאשר הוא גנב לא, הוא גנב ממנו. אז כל הזמן הם יישארו ערים, ואפשר היה לספר להם סיפור יציאת מצרים. אבל היום אפשר גם בלי לגנוב להרשיר אותם ערים. תקח שוקולדים, סוכריות, הפתעות, כל כאשר לפסח תחלק להם. אתה צריך לעשות דברים מוזרים, שיראו מוזרים, כדי שהילדים ישאלו, אבא, ממתי אתה מסכים לנו שוקולד חבילה לכל אחד? לפני הסעודה, מה קרה לך היום? אופס, שמעת, שאלת שאלה טובה. אתם יודעים שהיינו במצרים לפני...

55:57שלוש תרפים שלוש מאות שנה והבידו אותנו ולכן היום צריך לחגוג ולהיות כמו בני הורים, כמו בני מלאכים, בשפע, באושר, בשמחה. בכלל, אנחנו מביאים לו כל אחד שוקולד, הפתעות וכדומה. וזה המצווה הגדולה. עכשיו כתוב שאם בן אדם אין לו ילדים, שיש לו קטנים שעוד לא מבינים בכלל, שיספר לאשתו או לבני ביתו. אם בן אדם אין לו בני בית, עושה סדר לבד, מספר לעצמו. אבל שיהיה סיפור בכל נפלאותיו. שיספר את אותות יציאת מצרים, עד שהגמרא אומרת, חייב אדם לספר ביציאת מצרים, כך גם נפסק להלכה, עד שתחטפנו שינה. אם האדם חטפה אותו שינה ואחר כך התעורר, כתב בתשובה ביחווה לישראל, חלק ב', שהוא לא צריך לחזור עליו. אם נרדמת כבר תוך כדי סיפור יציאת מצרים, ואתה רואה אותה, לא צריך לחזור. סיפור יוצא מזה אחרי שאתה אוכל. כן, אחרי שאתה אוכל, או בזמן לפני שאתה אוכל, מדבר תורה על השולחן, בסיפור ההגדה, במה נשתנה, שזה לפני האכילה.

57:16כל הלילה צריך שיהיה מלא בסיפורים על יציאת מצרים. ובאמת, היום הילדים כבר יודעים הכל, יודעים את עשרת המכות: דם, צפרדע, כינים, ערוב, יודעים הכל בעל פה. צריך למצוא להם מדרשים לא ידועים. למשל, שבמכת דם, לא רק המים נהפכו לדם, אלא גם מהקירות היה יוצא להם דם, כי הקיר היה נרטב על ידי מים. במכת צפרדע, הם היו בולעים את הצפרדעים, הצפרדעים היו נכנסים להם לבטן. במכת כינים, מה היה הגודל של הכינים? כמו ביצת תרנגולת, ביצת אווז, ולמחיש להם את זה. וואו, איזה יפה, כמה הקדוש ברוך הוא התעלם ממקרים, כמה הקדוש ברוך הוא עזר לעם ישראל, כמה הקדוש ברוך הוא עוזר היום לעם ישראל. אז עכשיו, מה שקורה הרבה פעמים, שבין הארוחה, מדברים עם זה וזה, ואז אחר כך כולם יוצאים לאכול, ברכת המזון, אבל הרבה מאנשים לא חוזרים לסיים את ההגדה. אז מה שכן אפשר זה להזדרז קצת יותר עם כל הדיבורים, להגיד דבר תורה קצר, לאכול אפיקומן, כזית של מצה. אחרי הכזית של המצה לא אוכלים כלום, אפשר לשתות, אבל לא אוכלים כלום. מברכים ברכת המזון, עושים על הכוס כוס שלישית.

58:41והיה לנו והיתנו עליהם לאהבה דקה שם בקלימים בוא בוא בוא נקרא עלו, אתה יודע מה היה במצרים אז זה מה שאני אמר, מה יותר עדיף? יותר עדיף לקרוא מה שכתוב או להסביר מה שכתוב? גם גם למה? לקרוא מה שכתוב בתקנת חז"ל להסביר מה שכתוב, זה ציווי התורה ויגדת לבנך או לבן בנך אתה שואל, התעללתי במצרים. והיה לנו והיינו עליהם לאהבה דקה שם בקלימים. בוא, בוא, בוא נקרא את זה. אתה יודע מה היה במצרים. אז זה מה שאני אומר, מה יותר עדיף? יותר עדיף לקרוא מה שכתוב או להסביר מה שכתוב? גם וגם. למה? לקרוא מה שכתוב בתקנת חז"ל ולהסביר מה שכתוב, זה ציווי התורה "והגדת לבנך או לבן בנך". אתה שואל, "התעללתי במצרים". אפשר לעשות את זה תמיד בצורה מעניינת. איזה סבל המצעד הרב המצרים ואחר כך הקדוש ברוך הוא שיעבדם. זה היה מידה כנגד מידה בכל מכה. כשבן אדם מכין את הצרמוניה המוכנה שהוא ראה את ליל הסדר אז הוא יודע, מגיע מכה דם. כן, כן, כן, אנחנו יודעים הכל נהפך לדם. לא, אתה יודע שגם במכת דם המדרש אומר:

1:00:05שם ישראלית אשרו מבכה דם ומכרו להם כל כוס יין ואז תשאל את הביזנסמנים שבכם כמה היית בוחר? בקבוק יין למצרי שהביז אותך. בקבוק מים, סליחה, איזה יין? מים וכל סוגי המשקאות. אז מה, הם היו יכולים לשלוט יין גם זה נהפך לדם כי יין מגיע מהענבים. הענבים מושקים ממים. ולכן אם בן אדם צריך לבוא בסדר מוכן ואז יתקבל הסדר ברצון, בשמחה ובסיסים.