Rabbi Efraim Kachlon Parashat Va’Etchanan Part 1 פרשת ואתחנן חלק א מהרב אפרים כחלון
ההרצאה זו היא על פרשת ואתחנן והמשך הפרק האחנון בחייו של משה רבינו והרבה דברים שאנו יכולים ללמוד מהסיפורים בתוך הסיפור כדי לעזור ולשפר את חיינו. לאחר כיבוש מלכויות חשבון ועוג מלך הבשן, משה מתפלל להקב"ה לבטל את הגזירה שלא לתת לו להיכנס לארץ ישראל. הרב אפרים כחלון מלמד אותנו למה משה רצה להיכנס לארץ כל כך מאוד, כמה נבואות שמתייחסים לחיינו היום (פסוק 4:27-28), ואת המצוות הקריטים שמשה הזכיר לעם ישראל כדי להבטיח את העתיד המוצלח לכל יהודי בדור שלהם וכל דור ודור לנצח. אחד מההוכחות הטובות ביותר שהתורה היא אלוקית זה כי כל פרשה ממש יכולה לשנות את חייך, גם לאחר קריאת 100 פעמים. צפה בסרטון הווידאו, ואתה יכול ללמוד את הסיפורים, הלקחים, והסודות מן התורה. גם אם אתה לא יכול לצפות את הווידאו כולו, 5 דקות יעזרו לחייך בדרכים רבות יותר ממה שחשבת אפשרי בנוסף להבאת הגאולה לעם ישראל מהעבדות במצרים, ה" גם הראה לנו שהוא שולט על הכל, ושחוקי הטבע לא מגבילים אותו בגלל שהוא יצרם. הקדוש ברוך הוא מעל לכל דבר, ואנחנו חייבים לחשוב ולזכור את זה ולהודות לו כל יום ויום. בא תיצטרף לקבוצת ה" ותעזור לפרסם את לימוד תורתו הקדושה. הלימוד תורה הוא בעברית על ידי הרב אפרים כחלון. זה הוא חלק של סדרה מאוד עמוקה ומגרה של פרשות שבוע מטרתו של הרב כחלון כאן היא ללמד איך את הלקחים מן התורה הם רלוונטיים לחיים המודרניים שלנו היום, מה תהליך החשיבה של אבותינו היו, איך אנחנו יכולים להבין את המחשבות האלה, ואיך אנחנו יכולים להשתמש בם להשיג מטרת חיינו. הערה: במאמץ שלי לתרגם את התיאור של שיעור התורה הזה מאנגלית לעברית , שים לב שכל טעויות תרגום הן שלי ולא אלה של הרב כחלון. Watch and you can learn the infinite stories, true wisdom and secrets from the Torah. Even if you can’t watch the entire video, watching just 5 minutes will still benefit your life in more ways than you thought possible. This lecture is about Parashat Va’Etchanan and the continuation of the last chapter in Moshe Rabbeinu’s life and the many things we can learn from the stories within the stories in order to improve our lives. After conquering the mighty enemy Kingdoms of Sihon and Og, Moshe prays to Hashem to annul the decree of not letting him enter Israel. Rabbi Efraim Kachlon teaches us why Moses wanted to enter the land so badly, the several prophesies in the chapter that relate us today (Verse 4:27-28), and the critical lessons he reminded Am Israel to guarantee a prosperous future to every Jew in their generation and every generation until the end of time? One of the proofs we have that the Torah is Divine is by seeing how each Parasha can literally change your life, even after reading 100 times. In addition to bringing the Jews salvation from slavery in Egypt, Hashem also showed us that He is in control of everything, and that the laws of nature do not apply to Him, as He is their creator. Hashem is above everything, and we must remember that each and every single day. Join Team Hashem and help us spread his Torah among the world by sending this video to at least one other Jewish soul. Lesson is in Hebrew by Rabbi Efraim Kachlon. This is part of a series discussing a very deep and mentally stimulating breakdown of each Parasha. Rabbi Kachlon's goal here is to teach how the lessons from the torah are relevant to our modern lives today, what the thought process of our fathers were, how we can understand those thoughts, and how we can use them for our everyday lives to achieve our lives purpose. Note: In my effort to translate the description of this very intriguing torah lesson from Hebrew to English, please note that any translation errors are my own and not ones of Rabbi Kachlon
Transcript
0:01פרשת השבוע, פרשת ואתחנן. בפרשת ואתחנן אנחנו נבחן את הקשר והכוח שיש לאדם בינו לבין בורא העולם. גם נבחן את הקשר של פרשת השבוע לתשעה באב שאותו ממש עברנו. יהי רצון שהקדוש ברוך הוא יעשה ויזכה אותנו שזה יהיה התשעה באב האחרון שנצטרך לעבור בצער כזה. ובעזרת השם מכאן ואילך, כהרף עין, נזכה לבניין בית המקדש במהרה בימינו. פרשה מתחילה שמשה רבנו מספר ואומר בפרק ג' פסוק כ"ג, וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר. משה רבנו אומר: אני התחננתי לקדוש ברוך הוא באותו הזמן. אֲדֹנָי יְהוִה, אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה. אומר לקדוש ברוך הוא: אתה, בורא עולם, התחלת להראות לעבדך, אני בתור משה רבנו, את גודלך ואת ידך החזקה.
1:12והוא ממשיך לשבח את הקדוש ברוך הוא, וכשמשה רבנו משבח את הקדוש ברוך הוא, זה הכנה לתפילה. הוא מכין את עצמו, ומשבח אותו, ומהלל אותו. ואז הוא אומר לו בבקשה, בבקשה אחת, בפרק ג' פסוק כ"ה: "אעברה-נא ואראה את הארץ". הוא אומר, משה רבנו, אני מבקש ממך בורא עולם, אני רוצה רק לעבור ולראות את ארץ ישראל. לזכות להיכנס לארץ ישראל. משה רבנו הכיר את הכוח והקדושה והכוח המיוחד של ארץ ישראל. אומר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו: "לא, ולא! אתה לא תכניס, אתה לא תכניס לארץ." ובאמת, משה רבנו מצטער מאוד. משה רבנו... כמה שהוא מבקש, כמה שהוא מתחנן, כמה פעמים הוא מבקש, כמה פעמים הוא מתחנן, אומרים חז"ל, כמניין ואתחנן, חמש מאות וחמש עשרה תפילות. ואתחנן בגימטריה יוצא חמש מאות וחמש עשרה: ו' זה שש, א' זה אחד, זה שבע, ת' זה ארבע מאות, זה ארבע מאות ושבע, ועוד ח' שזה שמונה, ועוד נ' שזה חמישים, חמש מאות וחמש עשרה תפילות. תקתו תפילות, ת' ק' ת' ו' ת'
2:32וה-515 תפילות שמשה רבנו מתפלל, לא אדם רגיל, משה רבנו עם כל הכוונות, עם כל ההכנות, עם כל הדברים, עם כל מה שהוא באמת יודע ומכיר איך משכנעים את הקדוש ברוך הוא, והוא לא מצליח לשכנע את הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא נתן לו עונש, "יען לא האמנתם בי להקדישני," כשמשה רבנו היכה בסלע. ואז משה רבנו ואהרן הכהן, שניהם, קיבלו את הבשורה הזאת שהם לא ייכנסו לארץ. זה הטעם על פי הפשט. אבל חז"ל מספרים לנו את הטעם האמיתי שמשה רבנו לא נכנס לארץ ומהטעם הזה אנחנו קצת קצת קצת מתבוננים ומנסים להבין חלק קטן מתהלוכותיו של הבורא. וזה בעצם מה שילמד אותנו איך כל מה שבורא העולם עושה בעולם הזה הוא לטובה. חז"ל מספרים לנו שכשמשה רבנו רצה להיכנס לארץ, אם הוא היה נכנס לארץ, הוא היה בונה את בית המקדש. ואם משה רבנו היה בונה את בית המקדש, הקדושה של משה רבנו עם בית המקדש בארץ ישראל הייתה קדושה כל כך חזקה שלא היה שייך להחריב אותה. זאת אומרת, אם היה מגיע מצב...
3:51שבורא העולם היה צריך להחריב את בית המקדש. בורא העולם לא היה יכול, כביכול, להחריב את בית המקדש מהקדושה הנוראה, וחס ושלום מי היה אמור לשלם על כל העבירות של עם ישראל? כי ידוע שבית המקדש היה כפרה על עם ישראל. כמו שאמרנו בשיעור שלנו על תשעה באב, בסייעתא דשמיא, שבית המקדש הולך כפרה על עם ישראל, ואנחנו ניצלנו, עם ישראל בעצם ניצל. ובית המקדש שהלך כפרה עלינו, הלך מכיוון שעם כל הקדושה שלו, אבל עדיין, היה רשות, מהשטן המשחית ולכל כוחות הטומאה, לקחת כביכול את החלק שלהם בבית המקדש. אבל אם זו הייתה קדושה כל כך נוראה, שמשה רבנו היה בונה את בית המקדש, לא היו מתבלים מעשי ידיו, ולא היו מתקלים. ואז מה היה קורה? היה מגיע הזמן החורבן. אחרי שעם ישראל נכנס לארץ, והיה בונה את בית המקדש, שלמה המלך היה בונה את הבית הראשון... לקחת כביכול את החלק שלהם בבית המקדש. אבל אם זה היה קדושה כל כך נוראה, שמשה רבנו היה בונה את בית המקדש, לא היו מתבלים מעשי ידיו, ולא היו מתקלקלים. ואז מה היה קורה? היה מגיע זמן החורבן. אחרי שעם ישראל נכנס לארץ ובנה את בית המקדש, שלמה המלך בנה את בית ראשון,
5:00ואחרי 410 שנים עם ישראל חוטא ואז צריך להחריב את בית המקדש או חס ושלום לחלוט את עם ישראל. אם משה רבנו היה בונה את בית המקדש, חס ושלום היה כליון טוטלי לעם ישראל, ואת זה הקב"ה לא רצה. לכן פה הקב"ה מתעקש שמשה רבנו לא ייכנס לבית המקדש. הוא יודע שאם משה רבנו ייכנס לבית המקדש, הוא יצליח. לארץ ישראל הוא יצליח לבנות את בית המקדש ואז, חס ושלום, בזמן פורענות לא תהיה תקומה לעם ישראל, חס ושלום. זה מלמד אותנו בעצם שגם כשבורא עולם עושה לך משהו שבעצם לא נראה לך שהוא כל כך טוב, בעיות בפרנסה, בעיות בשלום בית, בעיות בכל מיני דברים, שנראה לך שאתה לא מבין מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממך, מה עשיתי, כמה, כמה, כמה, למה, אם אני הייתי הקדוש ברוך הוא, הייתי עושה אחרת. זה מה שמראה לנו כמה שאנחנו לא בסדר, אם אנחנו היינו במקום הקדוש ברוך הוא באותו הזמן... מה, משה רבנו הוא לא יכנס לארץ, 40 שנה הוא סוחב את עם ישראל במדבר כאשר ישר עומד את היונה, כולם תורחים עם ישראל הולכים, חוזרים, ומשה רבנו במסירות כמו שאין נאמן, מוציא אותם ממצרים, כל מה שהקב"ה כל מה שהקב"ה מבקש, הוא עושה. משה רבנו, בחיר הנביאים, אין אדם יותר צדיק ממנו. מה, משה רבנו, היית שואל אותי אם ייכנס לארץ ישראל או לא? הוא הראשון שייכנס, הוא הוציא את עם ישראל ממצרים, למה לא להכניס אותו? בורא עולם התעקש לא.
6:28משה רבנו אין לו חס ושלום איזה הרהור על יצרונו של אברהם. הוא יודע שכל מה שבורא העולם עושה, אבל הוא מנסה בכל אופן להמתיק את הדין ובורא העולם מתעקש. מה שהתגלה אחר כך, שמשה רבנו אז לא ידע שאם היה נכנס, חס ושלום, לא הייתה תקומה לעם ישראל. אז זו הייתה הטובה הגדולה וזה בעצם הסבר גם לנו ולדרך שלנו. יש בן אדם צדיק, איך יכול להיות, הוא עשה מצווה כזאת גדולה, ניזוק, קרה משהו, קרה זה, קרה זה, קרה זה. שימי לב. בורא העולם יש לו את מכלול הדברים, הוא רואה את כל הפרשה. כשהוא עושה משהו, כמו שאצל משה רבנו, הוא לא יכניס אותו לארץ, זה היה בעצם לטובתו ולטובת כל עם ישראל. סיפור נוסף שממחיש את זה, סיפר יהודי, שהיה בשואה, במלחמת העולם השנייה, הוא סיפר את זה בעצמו, והוא מספר שהמאורעות של המלחמה היו מאוד מאוד קשים. הסבל, הפרידה והניתוק של הורים מהילדים, של הבעל מהאישה, והניתוק המזויע של הסלקציות שחלק הלכו לתאי גזים. אנשים מתו כמו זבובים, אבל הדבר הכי קשה שהיה זה היה הרעב. הרעב לא נתן...
7:52גדיל מחשבה, מחשבה קטנה שנוכל לחשוב חוץ מאיך להשיג עוד פרוסת לחם. אנשים היו יכולים להרוג את השני בשביל פרוסת לחם. הרעב כל כך היה חזק שלא היו יכולים לישון בלילה מרוב רעב. המצב המחפיר שהיה שם של ההיגיינה ושל הניקיון, הכינים היו אוכלים אותנו חיים, אבל הרעב בפנים היה הרבה הרבה הרבה יותר קשה. החלום של כל אחד ואחד מיושבי המחנות היה כיכר לחם. כיכר לחם. יש לו כיכר לחם ויש לו הכל. הגרמנים, יימח שמם וזכרם, השתמשו בטקטיקה הזאת כדי להוציא כל רעיון של בריחה ומרד כלשהו. כי כשבן אדם רעב הוא לא מתכנן כלום. הוא רק רוצה את הפרוסה שלו, את הלחם שלו וזהו. והם הצליחו. יום אחד, מספר היהודי, זה היה ממש לקראת סוף המלחמה, שכידוע לקחה כחמש שנים. הגרמנים כבר היו בתבוסה.
9:06הם הלכו וברחו מהרוסים, הלכו וברחו, הלכו וברחו, ואנחנו כמובן התגלגלנו איתם ממקום למקום. יום אחד הגיעו אנשי הקצונה של ה-SS רמי הדרג ואמרו לנו: "אנחנו רוצים שכשהרוסים יבואו והאמריקאים יבואו, שיראו שהתייחסנו אליכם יפה. לכן..." אנחנו היום נחלק לכל אחד לחמניה. שיבואו הרוסים והאמריקאים, תספרו להם, קיבלתם פה לחמניות. אנחנו בלב חשבנו, אנחנו ניקח את הלחמניה, מה אכפת לנו אחר כך? מה שהרוסים, האמריקאים, עכשיו אנחנו רוצים את הלחמניה. ככה מספר אותו יהודי. ואכן נעמדנו כולנו בתור, והוציאו ארגזים של לחם טרי, לחמניות. וואו, לחם טרי. מפרוץ המלחמה לא טעמנו לחם טרי. תמיד הלחם שקיבלנו היה יבש, היה עם עובש, היה כולו אין לו טעם. אבל זה היה מרגיע את הרעב, לזה התרגלנו. לחם טרי זה היה בשבילנו חלום שלא הרשינו לעצמנו אפילו לחלום אותו. ומספר אותו יהודי: אנחנו נעמדים והקצים, אס-אס מחלק את הלחמניות, מחלק, מחלק, ואני מתקדם, ואני מריח והריח של הלחמניות הטריות נכנס לי באף, ואני ממש מקבל מזה חיות. ופתאום אני שם לב שהלחמניות, המפלס של הלחמניות, הולכות ויורדות, הולכות ויורדות, הולכות ויורדות. הלב שלי התחיל לדפוק, אולי לא יישאר לי לחמניה.
10:31הקאפו, אס-אס מחלק את הלחמניות, מחלק, מחלק, ואני מתקדם, ואני מריח והריח של הלחמניות הטריות נכנס לי באף, ואני ממש מקבל מזה חיות. ופתאום אני שם לב שהלחמניות, המפלס של הלחמניות, הולך ויורד, הולך ויורד, הולך ויורד. הלב שלי התחיל לדפוק, אולי לא תישאר לי לחמנייה. התחלתי להזיע, התחלתי לרעוד מרוב החשש שלא יהיה לי לחמניה. אני מרים את עצמי קצת לראות כמה אנשים נשארו לפניי. אני רואה שנשארו לפניי ארבעה אנשים, אני החמישי. אני מרים את עצמי עוד קצת ורוצה לראות כמה לחמניות נשארו בארגז. אני סופר: אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש. וואו, חמש לחמניות. וואו, אני הייתי האחרון. ונשארה הלחמניה האחרונה, ברוך השם, יש לי לחמניה, מרגוע. הגיע התור שלי, אני מקבל את הלחמניה האחרונה, ומתי מגיעים עוד אנשים ונעמדים בתור עוד אנשים, ואז הקצין זורק את הארגז הישן, שנגמרו ממנו הלחמניות, ולוקח ארגז חדש, פותח אותו, ואני בשבריר שנייה חושב, רגע, רגע, רגע,
11:53אולי אני אוכל לעבוד על הקצין ולהגיד לו שלא קיבלתי לחמנייה. מיד לקחתי את הלחמנייה, החבאתי אותה בתוך החולצה שלי, ביקשתי את היד לקבל לחמנייה, הקצין לא שם לב, נתן לי לחמנייה שנייה, ואני יצאתי עם אוצר שלא יסולא בפז. שתי לחמניות טריות שמפרוץ המלחמה לא אכלתי. חמש שנים לא אכלתי לחם טרי. ולא לחמנייה אחת, שתי לחמניות. אני רץ כולי שמח לעבר הביטן, איפה שישנו. לפני שאני נכנס לביטן, אני פתאום מרגיש יד אמיתנית שמחזיקה אותי ולא נותנת לי ללכת. דופקת לי על הגב ואומרת לי, ראינו אותך. הלב שלי קפא, חשבתי שהסוף שלי הגיע. אבל אז אני מסתובב ורואה שזה עשיר רוסי. העשירים הרוסים גם היו ביחד עם היהודים, אבל הם נהנו מפריבילגיה כי לא היה להם את האבון ואת החטא שהגרמנים כל כך סלדו ממנו – החטא שהם היו יהודים. כל היהודים, החטא הזה היה להיות יהודי. בשואה, אם היית יהודי זה היה חטא שאין לו כפרה בעיני העם הגרמני.
13:15הרוסים, אפילו שהיו רוצחים, היו עושים את כל הדברים הנוראיים ונלחמים עם הגרמנים, היחס שלהם היה הרבה יותר טוב. הם הרשו לשוטט במחנה, מנות האוכל שלהם היו יותר גדולות, ואותו בן אדם שדפק לי על הכתף מספר, אותו אדם היה אחד מהעשירים הרוסיים שהיו במקום. אני הסתובבתי אליו ושאלתי אותו, מה אתה רוצה? הוא אמר לי, תן לי לחמנייה אחת. אני אמרתי לו, למה? אני סיכנתי את עצמי בשביל לקבל שתי לחמניות בשביל שאתה תיקח אחת. הוא אמר לי, אם אתה לא תיתן לי לחמנייה אחת, לא יהיו לך שתי לחמניות. חשבתי לעצמי ואמרתי, אין. על זה אני לא מוותר. שתי לחמניות יישארו אצלי בכל מצב. אמרתי לו, בשום פנים ואופן. אתה לא מקבל כלום. הרוסי, נכנס לביתן שלו, ויצא עם עשרה רוסים כמוהו. דיבר איתם כמה מילים ברוסית, ופתאום התחלתי להרגיש מכות מכל הכיוונים. הם באו, והכו אותי עד זוב דם. השיניים נשברו, האף נשבר, כולי הייתי דם. בשניות האחרונות לפני שאיבדתי את ההכרה, אני מרגיש שמכניסים את היד לתוך החולצה,
14:44ונוקחים את הלחמניה, נוקחים את הלחמניה השנייה, צוחקים, ונוחרים. אני הייתי ממש במצב שיהיו פרעושים לספר אותו יהודי, אבל על זה אני זוכר. כעסתי על בורא עולם. כעסתי מאוד על הקדוש ברוך הוא. ואמרתי לו, בורא עולם, בשביל מה השארת אותי בשואה חמש שנים, כדי שהיום, רגע לפני שהגרמנים עוזבים, כמה ימים ספורים לפני שהגרמנים עוזבים, והם כבר נתנו לנו לחמניות, שאני יכול לחלק את עצמי ברעב במשך הימים הבאים מהלחמניות האלה, אתה בא ולוקח לי את זה? זה מה שאתה רוצה, בורא עולם? אומר, ממש כעסתי על הקדוש ברוך הוא. ואיבדתי את התקווה כאן. אחרי כמה שעות התעוררתי, אני רואה אור יום. תמיד כשהיו מעוררים אותנו, זה היה לפני אור היום. אני רואה שמש, שומע ציפורים מצייצות. אני מנסה לקום ככה קצת, ואני רואה את עצמי באותו מקום שבו הקצינים נתנו לי מכות. אני מסתכל ימינה, מסתכל שמאלה, ואני רואה את כל יושבי המחנה, את כל החברים שלי, את כל יושבי הביתן שהיינו ביחד, כולם גרים מתים. אני מתקרב אליהם קצת לראות אולי ירו בהם, אולי קרה משהו. שום דבר, שום טיפת דם. חלקם אני עוד רואה פירורי הלחמניות בתוך הפה. ואז מבליחה לי המחשבה.
15:58ואני רואה את כל יושבי המחנה, את כל החברים שלי, את כל יושבי הביטן שהיינו ביחד, כולם פגרים מתים. אני מתקרב אליהם קצת לראות אולי ירו בהם, אולי קרה משהו. שום טיפה דם. חלקם אני עוד רואה פירורי לחמניות בתוך הפה. ואז מבליחה לי המחשבה... כל הלחמניות היו מועלות. אני הולך מביתן לביתן, ואני גם נכנס לביתן של הרוסים שגנבו לי את שתי הלחמניות, ואני רואה את כולם פגרים מתים. כל יושבי המחנה היו פגרים מתים. כל הלחמניות היו מועלות. ואז אני פורץ בהודיה לבורא עולם ואומר, תודה בורא עולם שלקחת לי את הלחמניות. תודה בורא עולם שבזכותך ניצלתי.
16:58ומיקשתי סליחה מבורא עולם על זה שכעסתי עליו. אותך השם כענבת בי. כך אומר דוד המלך, אני מודה לך בורא עולם על זה שענבת בי, שגרמת לי צער. למה? כי זה מה שהצגת. אם הייתי אוכלת עליך מניעה, גם אני הייתי כמו כל הפגרים האלה. זה מה שאנחנו לומדים מזה. קורה לך משהו בחיים. קורה לך דבר, קורה לך אסון. תאמין שזה טוב, גם אם אתה לא יודע. הנה, אותו יהודי כל כך כעס ובצדק לכאורה נראה על בורא העולם, אבל נתברר שהוא נחל מפלה וטעות. אם היו נשארות אצלו הלחמניות, הוא היה נאבד מהעולם. זה מה שאנחנו לומדים בפרשת ואתחנן. דבר נוסף. בפרק ג' פסוק כ"ד, בורא העולם אומר למשה רבנו: "אל תוסף דבר אליי עוד בדבר הזה. 515 תפילות התפללת, סטופ, תעצור, אל תמשיך יותר לדבר אליי בדבר הזה." חז"ל אומרים במדרש שאם משה רבנו היה מוסיף עוד ברכה אחת, עוד תפילה אחת, 516 תפילות, הוא היה נענה. זה הכוח של התפילה.
18:21נִגְזַר גְּזֵרָה. מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, הַקָּבָּ"ה אוֹמֵר, אַתָּה לֹא נִכְנָס לָאָרֶץ, אֲבָל הוּא יָכוֹל לְבַטֵּל אוֹתָהּ עִם כֹּחַ שֶׁל תְּפִלָּה. כֹּחַ שֶׁל תְּפִלָּה הוּא כָּל כָּךְ חָזָק, עַד שֶׁרַבִּי נַחְמָן מִבְּרַסְלַב אוֹמֵר, שֶׁאָדָם שֶׁרוֹצֶה מַשֶּׁהוּ וְלֹא קִבֵּל אוֹתוֹ וְלֹא הִשִּׂיג אוֹתוֹ, לֹא מְשַׁנֶּה מַה, כְּמובן בְּדְבָרִים רְאוּיִים, לֹא דְבָרִים שֶׁל עֲבֵרָה וְכוּ'. או שהוא לא יתפלל עליו, או שהוא לא יתפלל עליו מספיק. כי אם אתה תתפלל על הדבר מספיק, יהיה לך את מה שאתה מקבל. זה כוח של תפילה. כשאתה מתפלל עליו מספיק, יהיה לך את מה שאתה רוצה. וזה מה שמשה רבנו פה. 515 תפילות לא עזרו. אם היה מתפלל 516 תפילות, זה היה עוזר. כוחו של משה רבנו בתפילות, היה גדול מאוד. אבל מזה אנחנו לומדים גם על כוח של כל אחד ואחד. והחוכמה היא לא להתייאש. יש בן אדם שלוש תפילות, ארבע תפילות, מתפלל, כבר אין לו כוח, אומר, היי, הבורא עולם לא מקשיב לתפילות שלי. אל תשכח, עשית גם עבירות, אדוני. אתה צריך לסלק את ההפרעות, לסלק את המניעים מכל הכיוונים, וכל תפילה מסלקת עוד קצת ועוד קצת מניעות ועוד קצת מניעות ועוד קצת מניעות, ואז התפילה עולה. וכשהתפילה עולה, הבקשה מתקבלת.
19:40תפילה. כוח של תפילה שאנחנו עומדים. דבר נוסף חז"ל מלמדים אותנו, שעם כוח של תפילה אפשר לעשות ניסים כל כך גדולים, והחידוש הגדול הוא שלא מנקים לו מזכויותיו. הרי כידוע, כל אדם שעושים לו נס מנקים לו מזכויותיו. עושים לך נס, זה משהו לא נורמלי. אז תיקח מהחשבון, לוקחים לך מהחשבון. אבל אם האדם הוא מתפלל ועל ידי התפילה קורא לו הנס, לא מנקים לו מהזכויות. את זה אנחנו לומדים ממה שהגמרא במסכת קידושין בדף כ"ט עמוד ב' מספרת לנו על רב אחא בר יעקב. הוא היה אחד מהאמוראים ששלח את הבן שלו לבית המדרש ללמוד אצל רבא. רבא היה לו ישיבה... אבל אם האדם הוא מתפלל, ועל ידי התפילה קורא לו הנס, לא מנקים לו מהזכויות. את זה אנחנו לומדים ממה שהגמרא במסכת קידושין בדף כ"ט עמוד ב' מספרת לנו על רבה בר יעקב. הוא היה אחד מהאמוראים ששלח את הבן שלו לבית המדרש ללמוד אצל הרב. הרב היה לו ישיבה. ורבא חבר יעקב שלח את הבן שלו. בינתיים הוא אמר, אני אעבוד בשביל הבן, כדי שהבן יהיה לו מה לאכול, יהיה לו מה ללמוד. אבל מה? הוא ראה שהבן לא לומד כל כך טוב. הוא אמר, חבל, אם הבן לא לומד טוב, אני אלך ללמוד, ושהבן יצא לעבודה. כי לא היה להם מספיק כסף, גם לאבא וגם לבן, שישבו וילמדו. וכך היה, הוא קרא לבן שלו, הבן שלו הלך לעבוד, והוא למד.
20:58הלך לאבאיה. אבאיה שמע שרב בר יעקב מגיע. רב בר יעקב היה צדיק גדול והיה לו כוח תפילה מיוחד. אבאיה אמר שאפשר יהיה לנצל אותו לתועלת הקהילה. באותו בית כנסת שאבאיה היה נמצא, היה מזיק — איזה שד שהיה לו כוח כל כך גדול להזיק שאפילו ביום הוא היה יכול להזיק. בלילה יש כוח לכוחות הטומאה, ביום אין להם כוח, אבל אותו מזיק היה לו כוח אפילו ביום להזיק, ואפילו לשני אנשים. כי בדרך כלל ביום או לשני אנשים הם לא מזיקים, ואותו מזיק היה לו כוח. אמר אבאיה: מה נעשה? נגרום לרב בר יעקב שיתקל עם המלאך, עם השד הזה, עם המזיק הזה, והוא כבר הצליח להכניע אותו. כוח כל כך גדול להזיק שאפילו ביום הוא היה יכול להזיק. בלילה יש כוח לכוחות הטומאה, ביום אין להם כוח. אבל אותו מזיק היה לו כוח אפילו ביום להזיק ואפילו לשני אנשים, כי בדרך כלל ביום או לשני אנשים הם לא מזיקים. ואותו מזיק היה לו כוח. אמר רבי, מה נעשה? נגרום לרב יעקב בר יעקב שיתקל עם המלאך הזה, עם השד הזה, עם המזיק הזה, והוא כבר הצליח להכניע אותו. מה אמר רבי יהושע? מהראש ישיבה. לא להרח את רב אחא בר יעקב. כל מקום שהוא מגיע להרח, להתארח רב אחא בר יעקב, שלום, אפשר לישון בצדכם? לא, לא, אנחנו לא יכולים היום. לא יכולים? כן יכולים. אנחנו יכולים רק עוד כמה זמן, לא היום. מורחים אותו, הוא רואה שאי אפשר, הוא אומר, טוב, אני שם בבית המדרש. הוא הולך לבית המדרש, באמצע הלילה הוא שומע רעשים, שומע קולות פתאום. הוא רואה את המזיק הזה עם שבע ראשים.
22:19שבעה ראשים, כמו תן גדול עם שבעה ראשים של תנים. ריש לקיש התחיל להתפלל והוא מתפלל ומתפלל, וכל תפילה הוא קורע לבורא העולם ומשתחווה ומתחנן להרוג את המזיק. בכל קריאה והשתחוואה, נופל ראש אחד מהשבעה ראשים של המזיק. וכך הוא משתחווה שבע פעמים וכל שבעת הראשים של המזיק נופלים. וריש לקיש ניצל. ואז הוא הבין, רגע, עכשיו אני מבין למה לא רצו להרחיק אותי. מברר מה קרה, למה מי נתן את ההוראה הזאת, אביי. הוא ניגש לאביי ואומר לו, אתה סיכנת אותי, למה, למה ככה? אתה, אתה עשית לי. אמר לו, אביי. יכול להיות אולי שאני סיכנתי אותך קצת. יכול להיות משהו. אבל זה היה לתועלת הכלל. ובאמת, המהרש"א, אחד מגדולי המפרשים על הגמרא, שואל, בסדר, אביי, אתה רצית לעשות משהו לתועלת הכלל, אבל רבה בר יעקב, עשו לו נס עכשיו וניקו לו מהזכויות שלו. מה, אתה תשלם לו עכשיו זכויות חזרה? אתה כביכול גרמת לו שירדו לו זכויות, מה תעשה?
23:43אומר רבנו המהרש"א, שהבא יידע שרבה בר יעקב ילחם עם המזיק הזה בכוח של תפילה, ובכוח של תפילה לא יורדות הזכויות. ורבה בר יעקב חשש בכל אופן. הוא לא החזיק מעצמו כל כך צדיק שהכוח של התפילה שלו תצליח להכניע את המזיק הזה. אבל זה מה שיסוד שאנחנו רואים מהמהרש"א, מחז"ל. כוח של תפילה אפילו לא מוריד מהזכויות. גם נעשה לך נס שאין כמותו, כמו הנס הזה שקרה לרבך בר יעקב. פרק שישי פסוק 27. לאחר שמשה רבינו מפציר בקדוש ברוך הוא להיכנס לארץ ישראל, הקדוש ברוך הוא אומר לו לא. אומר משה רבינו לקדוש ברוך הוא, טוב, אתה יודע מה, אתה לא רוצה שאני אכנס בתור בן אדם, לפחות כמו ציפור אני אכנס, רק לראות את ארץ ישראל. מה לא הקדוש ברוך הוא? גם זה לא, כי משה רבינו גם אם הנשמה שלו תהיה בתוך ציפור, הוא כבר יביא קדושה אדירה לארץ ישראל, שזה יכול לעשות בעיה לעם ישראל בהמשך, שאת המקדש לא יוכל להיחרב וכו', וכו' כמו שאמרנו. אומר משה רבנו לקדוש ברוך הוא, טוב, אתה יודע מה, אתה לא רוצה שאני אכנס בתור בן אדם, לפחות כמו ציפור אני אכנס, רק לראות את ארץ ישראל. אמר לו הקדוש ברוך הוא, גם זה לא, כי משה רבנו, גם אם הנשמה שלו תהיה בתוך ציפור, הוא כבר יביא קדושה אדירה לארץ ישראל, שזה יכול לעשות בעיה לעם ישראל בהמשך, שהמקדש לא יוכל להיחרב וכו', וכו' כמו שאמרנו.
25:04אז אומר משה רבנו, טוב, לפחות אני אראה את ארץ ישראל. וזה הקב"ה מסכים, ואומר לו, עלה ראש הפסגה וישא עיניך, ימה וצפונה, ותימנה ומזרחה, וראה בעיניך, כי לא תעבור את הירדן הזה. ובאמת, הוא בא לקראן, בפרק ל"ד, פסוק א', ויראהו ה' את כל הארץ. הקב"ה הראה את כל הארץ, ומשה רבנו ראה אותה. משה רבנו קצת נרגע, לפחות, ראה את הארץ, ואז הקב"ה אומר לו, וצו את יהושע, וחזקהו ואמצהו, כי הוא יעבור לפני העם הזה, והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה. שוב, ציווי וחיזוק ליהושע, שיהושע הוא ממשיך את הדרך. משה רבנו, לפני שהוא נפרד מעם ישראל, הוא מצווה אותם ומשחזר להם גם את מעמד הר סיני, וגם כמה מצוות חשובות שאנחנו לומדים בפרשה הזאת. ואתה ישראל פרק ד' פסוק א': "שמע אל החוקים ואל המשפטים אשר אנחנו הולכים ללמד אתכם לעשות למען תחיו". אומר משה רבנו: אם אתם תשמרו את החוקים ואת המשפטים, אתם תחיו. יהיה לכם חיים מאושרים, הכל יהיה בסדר. ולא רק חיים מאושרים, ובאתם וירשתם את הארץ אשר ה' אלוקי אבותיכם נותן לכם. אתם תרשו את הארץ. ואז הוא אומר לעם ישראל דבר אחד: ציווי מיוחד שאנחנו לומדים אותו בפרשה. "לא תוסיפו על הדבר אשר אני מצווה אתכם, ולא תגרעו ממנו, לשמור את מצוות ה' אלוקיכם אשר אני מצווה אתכם". ברור, הקב"ה נתן לנו 613 מצוות: 248 מצוות עשה, 365 מצוות לא תעשה. יש אנשים שמחפשים עוד תוספות.
26:28ציווי מיוחד שאנחנו לומדים אותו בפרשה: לא תוסיפו על הדבר אשר אני מצווה אתכם, ולא תגרעו ממנו לשמור את מצוות ה' אלוהיכם אשר אני מצווה אתכם. ברור, השם נתן לנו 613 מצוות: 248 מצוות עשה, 365 מצוות לא תעשה. יש אנשים שמחפשים עוד תוספות. למשל, מצוות ציצית. יש לנו בתוך המצווה הזאת לקחת בגד שיש לו ארבע כנפות, ולקשור שם חוטי ציצית. יש בן אדם שאומר, אני רוצה להחמיר, אני רוצה להוסיף, ועושה לו חמש כנפות. אומרת התורה, לא תוסיפו על הדבר הזה. יש בן אדם אחר שאומר, עזוב, אין לי ארבע. שלוש כנפות, ולא תגרעו ממנו. למשל, מצוות ציצית. יש לנו בתוך המצווה הזאת לקחת בגד שיש לו ארבע כנפות ולקשור שם חוטי הציצית. יש בן אדם שאומר, אני רוצה להחמיר, אני רוצה להוסיף, ועושה לו חמש כנפות. אומרת התורה, לא תוסיפו על הדבר הזה. יש בן אדם אחר שאומר, עזוב, אין לי ארבע. שלוש כנפות, ולא תגרעו ממנו. אל תגרע, לא להוסיף ולא לגרוע. ובאמת לא לגרוע מובן. יש בן אדם שאומר לך, לא מתאים לי לשמור את כל השבת, חצי שבת. חצי שבת, אני שומר רק בלילה. אז אתה מחלל שבת. או יש בן אדם שאומר לך, אני רק מניח תפילין של יד, לא של ראש. אז אתה חסר את התפילין של הראש. אין כזה דבר לעשות חצי מצווה. אבל מה הבעיה להוסיף? להוסיף מצווה. מה הבעיה? בן אדם רוצה לשמור את יום שישי ואת יום שבת ואת יום ראשון ואת יום שני. מה הבעיה?
27:49המגיד מדובנה נזקק לשאלה הזאת. זה היה אחד מחכמי הדורות, דרשן מופלג, וכל דבר היה לו משל. כל שאלה ששאלו אותו, היה לו משל על המקום. פעם שאלו אותו למה הוא מספר כל כך הרבה משלים, אז גם על זה הוא סיפר להם משל. המגיד מדובנה שאל את השאלה הזאת: למה לא להוסיף? מה הבעיה להוסיף? הוא הסביר במשל. היה אדם, שיום אחד השכן שלו דופק אצלו בדלת... או שלום, מה נשמע? כן? אמר לו, אם אפשר להשאיל לך עט. כן, כן, הוא לוקח את העט, משתמש. למחרת הוא בא, מחזיר לו, פתאום הוא רואה, עם העט, מחזיר לו עוד עט קטן. שואל אותו, רגע, מה זה העט הקטן הזה? אמר לו, ברוך השם, מהעט נולד גם עט קטן. זה כל כך משוגע, הכיסא נולד? לא, מה אכפת לו? הרוויח? אמר לו, אתה בטוח? זה הכיסא שלי? כן, כן, זה שלך שנולד, טוב. למחרת, עוד פעם הוא דופק בדלת אותו שכן, ואומר: אפשר להשאיל איזה כיסא? שמח, הוא שמח, הוא מאחל בלב, אולי יקרה שגם היום הכיסא יוליד לו איזה כיסא קטן, אני בדיוק צריך איזה כיסא קטן לבן שלי.
29:10ואכן הוא חוזר אליו למחרת עם כיסא שלו וכיסא קטן. איזה שמחה! היה לידו. טוב, תודה רבה. ביום שלישי הוא בא ומבקש ממנו מנורה של כסף. הוא עכשיו בכלל שמח. קח בבקשה, נותן לו את המנורה מכסף. למחרת, כשדופקים בדלת, הוא רץ לפתוח בשמחה לראות את המנורה של כסף וגם עוד איזו מנורה קטנה, שהמנורה בטח ילדה. והשכן בצער אומר לו, המנורה מתה. מתה? איך מתה? מה יש לך עין? מה זאת אומרת אתה מנורה מתה? הוא מתחיל לצעוק, מה אתה תחזיר לי, אתה גנב. הוא אומר לו השכן, רגע רגע, עט שמוליד, אתה מקבל. כיסא שמוליד, אתה מקבל. אבל מנורה מתה לא מתאים לך? כמו שאת זה קיבלת גם זה. ככה הוא אמר והלך. זה ההסבר שאומר המגיד מדובנא: אם בן אדם ירגיש שהוא יכול להוסיף על התורה — פה יוסיף, שם יוסיף — אז כמו שאתה מוסיף, אתה תוכל גם לגרוע. אתה מרגיש כמו איזה בוס, כמו אותו אדם. מה הוא אמר בהתחלה? הוא אמר: "הנה, אני נולד לך כיסא. אני אומר לך נולד לך כיסא, נולד לך עט."
30:37ופתאום שמת לא מוצא חן בעיניך אז זה אותו דבר, במיוחד כשיש בן אדם שאומר, "מה הבעיה? אני אשמור את יום ראשון ושבת." הוא ירגיש בעלים על התורה. הוא אומר, "התורה לא תוסיפו ולא תגרעו. אל תוסיפו על הדבר הזה. זה לא הרצון של הבורא שתוסיפו. לא תוסיפו ולא תגרעו." זה הציווי שאנחנו לומדים מהפרשה. משה רבנו ממשיך ואומר לעם ישראל בפרק ד' בספר דברים, ושמרתם ועשיתם כי היא חוכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעו את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. היום עם ישראל נמצא במצב מאוד קשה מבחינה של חוקים. האומות ביחס לעם ישראל. האומות לא אוהבות אותנו, באות מגנות אותנו מאות פעמים על מה שישראל תעשה ומה שהיא לא תעשה. תמיד ישנם שמנסים למצוא חן בעיני האומות, מנסים לעשות כל מיני דברים. פה התורה מגלה לנו איך נמצחן בעיני האומות: "ושמרתם ועשיתם כי היא חוכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעו." אם אתם תשמרו את חוקות התורה...
32:02אומר בורא עולם, כל אומות העולם יכבדו ויעריכו אתכם ויאמרו, רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה, והם יתפעלו מהקשר שלכם עם בורא עולם. וזה מה שממשיכה התורה ואומרת, כי מי גוי גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו, כה' אלוהינו בכל קראנו אליו. אין קשר בכל העמים לבורא עולם כמו שיש קשר בין עם ישראל לבורא עולם. לבורא עולם כמו שיש קשר בין עם ישראל לבורא עולם. גם הערבים שטוענים על "אללה אכבר, אללה אכבר", אין להם קשר אמיתי עם בורא עולם. אין להם קשר הדוק עם בורא עולם. הם בני השפחה. אבל אנחנו, בני אברהם, יצחק ויעקב, בני האימהות הקדושות, שבורא העולם כל כך אוהב את עם ישראל. וכשבורא העולם אומר, אני מייעץ לכם, זה יסדר לכם את כל הבעיות, ושמרתם את מצוותיי, תשמרו את החוקים, זהו.
33:09כל יהיה בסדר, גם באומות, אף אחד לא ירצה להילחם איתכם, אף אחד לא ירצה כלום לעשות לכם, רק דברים טובים. אבל יש אנשים שיש להם קצת בעיה, היצר הרע חוסם להם את הראש מלהכניס בהם דברי תורה. כמה צער זה, כמה דם נשפך על זה שלא שומרים תורה ומצוות. כל כך חבל. היה פעם ויכוח בין אנשים כאלה ש... לפני בערך כ-200 שנה, היו אנשים שנקראו משכילים. הם קראו לעצמם משכילים כאילו הם אנשים תרבותיים, אריסטוקרטים, פילוסופים. ואנשי היישוב הישן, כלומר החרדים, השחורים, האורתודוקסים שלא פתוחים ואין להם קדמה. בדרך כלל המשכילים האלה היו אנשים שמזלזלים בתורה והם רצו להתאים את התורה אליהם. לא הם התאימו את עצמם לתורה, אלא את התורה אליהם. לא מתאים לנו כל כך שבת, ברית מילה זה נראה לי אכזרי מדי. כל מיני פשטויות כאלה שהם אמרו. והם ניסו להילחם מאוד מאוד באנשי התורה, באלה שהולכים על פי דרכי התורה. יום אחד הם החליטו ללכת למלך. אליהם. לא הם התאימו את עצמם לתורה, אלא את התורה אליהם. לא מתאים לנו כל כך שבת, ברית מילה זה נראה לי אכזרי מדי. כל מיני שטויות כאלה שהם אומרים. והם ניסו להילחם מאוד מאוד מאוד באנשי התורה. באלה שהולכים על פי דרכי התורה. יום אחד הם החליטו ללכת למלך.
34:33והיה להתלונן. הם חיפשו איזו פרשה להראות למלך איך ספר ההלכות של עם ישראל, השולחן ערוך, אינו מתאים כלל לתקופתנו. הם טענו שזה משהו פרימיטיבי או כל דבר אחר. הם פתחו את ספר הספרים, ספר השולחן ערוך, שזה ארבעה חלקים, וחיפשו בכל השולחן ערוך שהתחבר לפני בערך כ-400 שנה. השולחן ערוך הוא סיכום של כל ההלכות החיוביות שאדם צריך לעשות כל יום, בכל מיני מקרים מיוחדים, כמו דיני ממונות, דיני משפחה, דיני אישות וכדומה. כל הדברים האלה כתובים שם בשולחן ערוך. הם נפגעו, נפגעו, הקדושים והתיאורים ששומרים על התורה והמצוות, איך הוא לא מתאים כל כך לאלינו, לתקופה, זה משהו פרימיטיבי או כל דבר אחר. הם פתחו את ספר הספרים, ספר השולחן ערוך, שזה ארבעה חלקים, וחיפשו בכל השולחן ערוך שהתחבר לפני בערך כ-400 שנה, שזה סיכום של כל ההלכות החיוביות שבן אדם צריך לעשות כל יום, בכל מיני מקרים מיוחדים, של דיני ממונות, דיני משפחה, דיני אישות וכדומה. כל הדברים האלה כתובים שם בשולחן ערוך. הם נפגשו, נפגשו, ומצאו, הלכות בית הכיסא. זה הלכות שבן אדם כשהוא נכנס לשירותים, יש הלכות איך להתנהג שם בצניעות. בן אדם לא יכול להיכנס למקום ולחשוב שאין שם אף אחד. בורא העולם נמצא איתך בכל מקום, אז צריך כבוד. יש כל מיני הלכות. נמצאים בתחילת השולחן ערוך, אורח חיים. הם אמרו, מזה נעשה צחוק. ניגשו למלך, צילמו לו.
35:38פייסו לו, כתבו לו אתו נכון, את כל ההלכות. ובאו למלך, ואמרו לו: הנה, זה ההלכות שהם לומדים. שירותים, מה זה, גם הם נכנסים לשם? איזה זה? זה יהודים? זה חושך? דיברו ודיברו ודיברו. המלך התחיל לקרוא, פתאום המלך קם מכסאו ואמר: אנשים ששומרים על הקדושה... ועל הטהרה שלהם גם מתי שלא רואים אותנו. הם אנשים אמיתיים. תצאו מההרמון, וגירש את המזכירים. כי חכמתכם ובינתכם לעיני העמים. בורא עולם אומר, החכמה של התורה, הציוויים של התורה, זה מה שיגרום שאתם תמצאו חן בעיני העמים. וזה מה שאנחנו צריכים לדעת. אם הגוי רואה שהיהודים יהיו כמוהו, הוא דוחה את היום. במלחמת העולם השנייה, היהודים התבוללו בצורה נוראה, ובורא העולם ראה שחס ושלום יכול להיות סיכון גדול מאוד בהתבוללות הזאת. ואז הגיע היטלר עם תורת הגזע, שרק מי שארבעה דורות אחורה...
37:06אין לו קשר כלשהו של יהודי, או נקרא, לא יהודי. היו כאלה גרמנים גויים, שאמא שלהם הייתה גויה, אבל כיוון שהיה להם בשורשים איזה צד יהודי, גם אותם הכניסו למשרפות, גם אותם הכניסו למחנות. אם יהודי עושה קידוש, הוא מקדש את עצמו. אז בורא העולם דואג שהגוי יכבד אותך. אבל אם יהודי לא עושה קידוש, אז הגוי יעשה הבדלה. בורא העולם דואג שהגוי יבדיל אותך. שהגוי ירדוף אותך. שלא תתערב איתו ושלא תהיה איתו. בהמשך הפרשה, בפרק ד', פסוק ט"ו, בורא העולם מזהיר, כמובן משה רבנו, מביא את הציווי שלו שלא לעבוד עבודה זרה ואם הם חס ושלום יעבדו עבודה זרה יעבדו מתוך קהל ישראל כך אומר הכתוב כי אבד תאבדון כל מי שיעבוד עבודה זרה אבד תאבדון. מביא את הציווי שלו שלא לעבוד עבודה זרה, ואם הם חס ושלום יעבדו עבודה זרה, יעבדו מתוך קהל ישראל. כך אומר הכתוב: כי אבד תאבדון – כל מי שיעבוד עבודה זרה, אבד תאבדון.
38:31...ואם נשים לב, נראה שבעצם חורבן בית ראשון שהיה על שלוש עבירות חמורות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. מה שהפריע במיוחד לקב"ה זה היה עבודה זרה, ואת זה אנחנו יודעים מהמדרש. המדרש מספר ש... אחרי שעם ישראל יצא לגלות, הגיעו אברהם, יצחק, יעקב ומשה, ובכו לקדוש ברוך הוא. ואברהם אמר, בורא עולם, למה עשית ככה לבנים שלי? אני שחטתי, הייתי מוכן לשחוט את הבן שלי יצחק, בשבילך. יצחק אמר, בורא עולם, אני פשטתי צווארי בשבילך. ויעקב אמר, כמה אני שקעתי וטרחתי בשביל גידול הילדים, ועכשיו זה משה. בורא עולם, אתה עושה לי. בורא עולם לא עונה להם. כביכול לא מתייחס לטענות שלהם. וידת הדין מקטרגת. ואז מגיעה רחל. רחל מבקשת מבני אמנה להינחם. רחל באה ואומרת לבורא עולם, "בורא עולם, אני הייתי עם אחותי לאה, ויעקב עבד שבע שנים בשביל שאני אתחתן איתו. אחרי שבע שנים, עוד לפני שבע שנים, עשו את החתונה, ולבן החליף את לאה ברחל."
39:52אני הלכתי וגיליתי ללאה את הסימנים שיעקב מסר לי, כיוון שיעקב חשש שיחליפו אותו. ולא רק שגיליתי את הסימנים, אומר המדרש שרחל אומרת לבורא עולם: "אני הלכתי ונכנסתי תחת המיטה שיעקב ולאה נמצאים, ואני דיברתי עם יעקב כדי שהוא לא ישמע את הקול של לאה ויבין שזו לאה, וחס ושלום לאה תתבייש. אז אני הכנסתי צערי לביתי, אני ויתרתי על יעקב אבינו, אני ויתרתי רק כדי שאחותי לא תתבייש." שיחליף אותי, ולא רק שגיליתי את הסימנים. אומר המדרש שרחל אומרת לבורא עולם: אני הלכתי ונכנסתי תחת המיטה שיעקב ולאה נמצאים, ואני דיברתי עם יעקב כדי שהוא לא ישמע את הקול של לאה ויבין שזאת לאה, חס ושלום לאה תתבייש. אז אני הכנסתי צערתי לביתי, אני ויתרתי על יעקב אבינו, אני ויתרתי רק כדי שאחותי לא תתבייש. ואתה, בורא עולם, הכניסו לך עבודה זרה. מה אתה שם לב לעבודה זרה הזאת? עץ ואבן, ממה אתה כל כך כועס? בורא עולם אומר לה: "מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך, ושבו בנים לגבולם." אני מבטיח, אומר בורא עולם, שבו בנים לגבולם, ואכן לאחר 70 שנה בבית ראשון,
40:55עם ישראל חוזר ובונים את בית שני. רחל אומרת לבורא העולם, אל תתייחס לאיסור הזה של העבודה הזרה, גם אם יכניסו מישהו אחר, כמו שאני לא התייחסתי, גם אתה לא תתייחס. ובורא העולם שומע. זה מה שהתורה פה מזהירה ואומרת, שאם הם יעבדו חס ושלום עבודה זרה, המצב יהיה קשה, כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ וישחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני השם. אם תעשו פסלים, העידותי בכם היום את השמיים ואת הארץ כעובדים. כמו שהיה בבית הראשון. אחרי שהכתוב אומר: שהכתוב אומר: "והפיץ ה' אתכם בעמים. תהיה גלות נוראה ושם תהיו עבדים לגויים שעובדים עבודה זרה." ואז הכתוב בפרק ד', פסוק ל' אומר: "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, ושבת עד ה' אלוהיך ושמעת בקולו." עם ישראל יהיה נדח מארצו בגלות הנוראה.
42:11תחת עול זרים, אחרי שרצחו והרגו בו בעקבות מעשיו שעבד עבודה זרה, אומר בורא העולם, אז אתה תהיה ותתעורר ותחזור לעבודת השם. אתה תקרא לי ואני אענה לך. בצר לך ומצאו לך. כשצר לך ומצאו לך, כל הרעות האלה... ושבת עד ה' אלוקיך מכאן תשובה, מכאן הודעה לכל האנשים שנמצאים במצב קשה, אם זה בפרנסה, אם זה בבריאות, אם זה במשפחה, אם זה בשלום בית, אם זה בחינוך ילדים, לא משנה מה, אם הם נמצאים במצב של צער. בצער לך וימצאוך כל הרעות האלה, וקראת אל ה' ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו. אתה שוב בתשובה ובורא העולם ייקח את התשובה שלך. הפסוק הזה, חז"ל מספרים שמנשה, מנשה היה בנו של חזקיהו מלך יהודה. חזקיהו היה צדיק. מנשה היה רשע גמור. עבד עבודה זרה בקנה מידה כזה שאי אפשר להבין. הכניס צלם בתוך ההיכל והכריח אנשים שישתחוו. הרצח...
43:27עשרות אלפים של אנשים. הוא הכין פסל, הגמרא מספרת במסכת סנהדרין, שרק להרים את הפסל כל יום אלף אנשים היו מרימים אותו ומהכובד היו מתים. ולא אכפת לו. שאמרו תוקמה ייקח שהפסל יהיה קיים. וכל יום, כל יום, כל יום. הוא רצח את הסבא שלו, הנביא ישעיהו. ועשה עוד המון המון המון המון המון עוולות וכעסים ודברים נוראים. והנה חזרנו לספרים שהגיע מלך אשור, הגיעו המלאכים ובאו והחריבו את ירושלים ושבו את מנשה. ורצו להעניש את מנשה שמרד בהם. אמרו: לא נעניש אותו סתם, נהרוג אותו. לקחו סיר גדול... עשו חורים שיוכלו לראות, סגרו את הסיר בשלשלאות של ברזל, והבעירו את האש מתחת. האש התחילה לחמם את המתכת, ומנשה התחיל לרקוד בחום, הוא לא יכול לדרוך. וכולם מגיעים ומסתכלים וצוחקים עליו וזורקים עליו קליפות ויורקים עליו. זה מלך ישראל קופץ ומשתולל כמו אחד הריקים. הוא ממש, מנשה, מתחיל להרגיש שורף, והוא מרגיש שהוא נשרף. ומנשה, שעבד את כל סוגי העבודה הזרה, מתחיל לקרוא לכל עבודה זרה שהוא עבד: אלוהי מואב, אלוהי עמון, אלוהי מדין, אלוהי גיהנם.
44:35וכולם מגיעים ומסתכלים וצוחקים עליו וזורקים עליו קליפות ויורקים עליו. זה מלך ישראל קופץ ומשתולל כמו אחד הריקים. מנשה מתחיל להרגיש נשרף, והוא מרגיש שהוא נשרף. מנשה, שעבד את כל סוגי העבודה הזרה, מתחיל לקרוא לכל העבודה הזרה שהוא עבד: אלוהי מואב, אלוהי עמון, אלוהי מדין, אלוהי גיהנם. אין קול ואין עונה והוא נשרף ונשרף ונשרף. ואז הוא נזכר בפסוק שאבא שלו, המלך חזקיה הצדיק, לימד אותו. זה הפסוק הזה. "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו." תחזור בתשובה, בורא העולם יקבל אותך. ומנשה צועק לבורא העולם, "בורא העולם, אם אתה קיים, אם אתה נמצא, אם אתה לא כמו כל האלילים של עבודה זרה..." שאני רואה שאני מתפלל אליהם והם לא עוזרים לי בשעה של צרה, תעזור לי עכשיו. אם לא, אומר מנשה חס ושלום, גם אתה כמוהם. איזה חוצפה להגיד ככה לבורא עולם! ובאמת, המלאכים במידת הדין לא רצו לקבל את התפילה שלו, סגרו את כל השערים שהתפילה שלו לא תיכנס. והקדוש ברוך הוא לקח את התפילה שלו ולקח את התשובה שלו, והשיבו ירושלם למלכותו. ורוח סערה, הרוח סערה הזאת הרימה את הסיר הגדול הזה והעיפה אותו חזרה עד ירושלים. לפני ירושלים היא נפלה בקול, והסיר נפתח ונשבר. והוא הלך חזרה לכיסא, ובאמת הוא חזר בתשובה ועשה תשובה. עוד עשרות שנים מנשה לא היה יותר גדול כמוהו. אין היום יהודי בעולם שחטא כמו מנשה, ובורא עולם קיבל את התשובה שלו.
45:59...סיר הגדול הזה והעיפה אותו חזרה עד ירושלים. לפני ירושלים, היא נפלה בקול והסיר נפתח ונשבר. והוא הלך חזרה לכיסא ובאמת הוא חזר בתשובה ועשה תשובה עוד עשרות שנים. מנשה לא היה יותר גדול ממנו. אין היום יהודי בעולם שחטא כמו מנשה, ובורא עולם קיבל את התשובה שלו... ואומרת הגמרא שבורא עולם קיבל את התשובה שלו להוכיח שגם בן אדם כזה בורא עולם יקבל. "וביקשת משם את ה' אלוקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך." לא משנה באיזה מצב אתה נמצא, לא משנה באיזה מצב את נמצאת, כמה עבירות עשיתם בעבר, אפשר לעשות לזה סוף. בורא עולם יקבל אתכם בזרועות פתוחות ויחבק אתכם בכל טוב שבעולם. "וביקשת משם את ה' אלוקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך." ועל זה אומר הכתוב: "כי רחום ה' אלוקיך." בורא עולם הוא מרחם, הוא לא רוצה חס ושלום, לא יהיה הרף ולא יהיה שחתך, ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע. זה מה שמלמד אותנו דבר נוסף, שאנחנו צריכים, כל אחד ואחד, שנמצא במצב לא בסדר, וגם אלו שנמצאים בסדר, לבוא ולהתקרב לבורא עולם. כשאתה מתקרב לבורא עולם ועצר לך ומצא לך ואתה מתפלל באמת, בורא עולם עונה.
47:26בהמשך הפסוקים, בפסוק ל"ב-ל"ג, מתחיל השחזור של מעמד הר סיני, ולפני כן אומר משה רבנו דבר ששמעתי מהרב מרדכי נויגרשל, שהוא אחת מההוכחות הרבות לאמיתות התורה. וכך אומר הכתוב: כי שאל נא לימים ראשונים, אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא אלוהים אדם על הארץ ולמקצה השמיים ועד קצה השמיים. הנהיה... כי הדבר הגדול הזה הוא הנשמע כמוהו. אומר בורא העולם, שאלנו לימים ראשונים, היום אתה, בשנת 5774 לבריאה, תקראת התורה, ותשאל ותברר, האם היה אי פעם מעמד כזה של הר סיני? תשאלנו לימים ראשונים אשר היו, הנהיה כדבר הגדול הזה ומוסיפה התורה עוד שלוש מלים. או הנשמע כמוהו. מה זה או הנשמע כמוהו? האם עוד איזו אומה ולשון מספרת בהיסטוריה שלה שגם היה להם כזה דבר? הרי הנצרות...
48:39יש להם את הברית החדשה שסילפו חלקים מהתנ"ך ואמרו שבורא העולם עזב, הגיע לישו, גילה לו בשקט עם עשרה שליחים ומשם יצא הנצרות. אותו דבר האסלאם, מוחמד, התגלה לו המלאך גבריאל וכל מיני בלבולי מוח ומכאן והלאה הלך ואמר ושכנע, הוא הרג כדי שיאמינו בו בתור נביא. אבל אף אחד, גם לא קט בודהיזם, ולא כל קט, כל דת, כל אומה ולשון... כל כת, כל דת, כל אומה ולשון. אף אחד לא אומר שהיה עליהם מעמד הר סיני כזה כמו שהיה לעם ישראל. למה לא? אם אתה לוקח ומעתיק דת, תעתיק אותה עד הסוף. מה הבעיה כל כך לקחת דבר ולהעתיק ולהגיד, הנה זאת הדת שלי לפני כמה וכמה שנים, ככה היה, מה הבעיה? אני אעיד הדבר הזה, או הנשמע כמוך. מי יכול להבטיח כזה דבר אם לא בורא העולם? שלא יהיה לאורך כל ההיסטוריה, במשך אלפי שנים, אף אומה ולשון, ואף אדם לא יבוא ויטען טענה כזאת, הנה, הר סיני גם במקום אחר או כל דבר אחר. אני אעיד הדבר הזה, או הנשמע כמוך.
49:55משה רבנו מתכונן לקראת הפרידה מעם ישראל. איך הוא מכין את הפרידה? משה רבנו מנסה לחטוף עוד ועוד מצוות לפני שהוא נפרד מהעולם. בפרשות הקודמות כבר דיברנו על ערי מקלט. שאדם שרוצח בשגגה, הקדוש ברוך הוא ציווה את משה רבנו ללמד את עם ישראל שיעשו ערי מקלט. היו שלוש בעבר הירדן, שלוש בארץ ישראל. ומשה רבנו נמצא עכשיו עם עם ישראל בעבר הירדן, והוא רוצה לחטוף עוד מצווה - מצווה של ערי מקלט. הרי הוא לא ייכנס לארץ, הוא לא יוכל לבנות את ערי המקלט בארץ. הוא אומר, אני לפחות פה, בחוץ לארץ, יכול לבוא ולהרוויח עוד מצווה. אז יבדיל משה שלוש ערים. ככה כתוב בתורה שמשה רבנו בא ומבדיל שלוש ערים בפרק ד' פסוק מ"א, שמשה רבנו אומר אם אפשר להרוויח ולחטוף עוד מצווה אחת לפני שאני עוזב את העולם למה לא? וזה בעצם תוכחה. יש הרבה אנשים שאתה אומר להם תבואו תעשו משהו, בית כנסת, מצווה, מצווה, מצווה. אני לא יכול, יש לי זה, יש לי זה. אתה יכול לחטוף מצווה כל כך קל, לבוא לשלום עניין.
51:13לשמלך הציצית, לשמלך התפילין, לשמור שבת, לשבות, לנוח. אז הבדיל משה שלוש ערים. משה רבנו, יש לו רגעים אחרונים, מה הוא עושה? הוא לא הולך לקחת סיגריה, לצאת למסעדה, לדבר עם אשתו, עם המשפחה, כלום. לבוא ולעשות עוד מצווה, כי משה רבנו, אב הנביאים, ידע באמת מה עוזר בעולם הבא. ידע באמת מה הוא הדבר הגדול ביותר שהאדם יכול לעשות בעולם הזה. והוא הולך וחוטף עוד מצווה. יש אנשים ש... לצערנו, אנחנו דיברנו קצת על זה, שמתחמקים ממצוות. יש בדיחה שמספרים, שבעצם היא מבהירה לנו איך בן אדם יכול לעשות הכל ולהתחמק מהמצוות. הייתה פעם איזו קבוצה של כמה ילדים, אבא שלהם הלך לישון, פתאום הם שומעים שהאבא קורא להם, ואומר, אני צמא, מישהו יכול להביא לי כוס מים.
52:15הילדים חושבים, רגע רגע אבא, זו מצווה גדולה, בואו נעשה מכירה למצווה הזאת. והבן הבכור אומר: "אני תורם עשר שקל לזכות במצווה." אחד אומר: "חמש עשרה," עשרים, עשרים ושש, שלושים. קום תביא לעצמך קוסמי, זה התחמקות. יש הרבה אנשים שקל להם לתת צדקה, יש להם כסף, אז פה הם נותנים ככה עשרות דולרים, מאות דולרים. אבל לעשות מצוות שמחייבות אותם קשה להם. שמירת שבת קשה להם, תפילות קשה להם. מגיעים לבית כנסת, תורמים עשרת אלפים דולר, מקבלים כבוד וחוזרים הביתה. לא באלה חלק יעקב. את זה בורא העולם לא רוצה. בורא העולם על אנשים כאלה אומר: למה באתם רמוז חצרי? אתה מגיע עם רכב, עם הומבל, להראות לכולם בשבת בבית כנסת? עדיף שלא תבוא! זה לא כבודו של בורא העולם. אתה רוצה כבוד. אתה לא רוצה את בורא העולם. אתה לא רוצה תפילה. אבל אם בן אדם מגיע בשביל תפילה, וגם תורם, בכוונתו לשם שמיים, זה בורא העולם אוהב. וזה בעצם, כל אדם צריך לבדוק את עצמו. כמה דברים הוא עושה לשם שמיים, וכמה אחוזים
53:42זה שם כבוד. זה שם שיגידו, פשש, תרם, ככה, איזה לארג', איזה עשיר. יש הרבה אנשים שמשתמשים בזה גם בתור פרסומת. הוא עולה לתורה, תורם עשרת אלפים דולר, יודעים שהוא עשיר, רוצים לעשות איתו עסקים. הוא משתמש בתורה כמו לוגו של פרסומת. גם אפילו שהוא עושה לא לשם שמיים ותורם מכל מקום, יש לו מצווה. אבל בן אדם צריך לדעת לא להשתמש בבית כנסת ולא להשתמש בתורה כקרדום לחפור בו עבור הרצונות שלו. לבוא ולעשות עוד ועוד מצוות. כמובן אנשים שמגיעים לבית הכנסת צריך בדרכי נועם להסביר להם שאם הם חלילה מגיעים ברכב, אסור להם בשום פנים ואופן לבוא, עדיף שלא יבואו. ולקרב אותם לאט לאט, אבל אנחנו שיודעים את האמת צריכים לבדוק גם את עצמנו. כמה אחוזים אנחנו באמת באים לבית הכנסת נטו בשביל להתפלל, בשביל להתקרב לבורא עולם וכו' וכו'. בפרק חמישי...
54:53מפסוק 6 ואילך, משה רבנו משחזר להם את עשרת הדיברות, שזה חלק מכל מה שהיה במדבר, במעמד הר סיני. בפסוקים 13-14, מגיעה הדיברה של שמירת השבת, וכך אומר הכתוב: ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. ויום השביעי שבת לה' אלוקיך, לא תעשה כל מלאכה, אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך, למען ינוח עבדך ואמתך כמוך. זאת אומרת, כל המשפחה, כל העוזרים, כל המשרתים - כולם לא יעבדו בשבילך בשבת. אבל אם נשים לב, הציווי הראשוני הוא ששת ימים תעבוד. מה, התורה רוצה שנעבוד או תורה רוצה שנלמד תורה? מה זה ששת ימים תעבוד? אז בלי מה מפרשים. אתה רוצה שתהיה לך הצלחה בששת הימים? שאתה תוכל לעבוד, שלא תבוא והמקום יהיה סגור, מובטל, ובמקום לעבוד, תצטרך לשלוח טפסים למס הכנסה, תצטרך להתרוצץ מאחד לאחד, אתה רוצה את זה? ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, ומתי שיום השביעי שבת לה' אלוקיך? אם יום השביעי יהיה שבת לה' אלוקיך, יהיה לך ברכה. אדם ששומר שבת, יהיה לו ברכה. היה פעם אדם, סוחר, ביזנסמן גדול, שלא שומר שבת. כשהוא פגש את חבר שלו, שכבר התחיל להתק
56:24תשמור שבת. כל מה שתפסיד מהשבת אני נותן לך. אמר לו, עזוב, לא רוצה. לחץ עליו, אמר לו, בוא נעשה חוזה, הסכם, מה שאתה מפסיד אני משלם. אמר לו, בשבת זה כפול אני מקבל. אמר לו, עליי, מה שאתה מפסיד אני משלם. תעשה מאזן סוף החודש. כה ראייה, הסיפור הזה התפרסם בכמה וכמה ספרים, וקהילות ומקומות. ו... סוף החודש, הבן אדם עושה מאזן, לא עבד כל החודש בשבת, והוא רואה לא חסר כלום. אפילו קצת יותר. הוא לא הבין, הרי לא עבדתי בשבת, בשבת אני מקבל כפול. וואו. פתאום הוא רואה, לא ירד זה, לא ירד זה. היה יותר רווחים מכל מיני מקומות, וואו. וכך הוא קיבל על עצמו שמירת שבת, והצליח, הלאה והלאה והלאה. אין כזה דבר שאתה תפסיד ממצווה. יצר הרע עושה לך שאתה תרוויח כפול כדי לשכנע אותך, אבל הכל הולך לזבל. מה שווה, תרוויח כפול צריך להוציא את זה אחר כך על דברים של בריאות, תיקונים, על כפרת עוונות, על שלום בית, על רפואה, על עלייה. שמור שבת, שבת היא מקור הברכה, יהיה לך שפע ברכה והצלחה והכסף שישאר אצלך, שלא יתבזבז ככה וילך. ששת ימים תעבוד, אתה רוצה להצליח בעבודה, ויום השביעי, שבת לה' אלוקיך, תשמור על היום.
57:43אדם שלא שומר שבת, המצב שלו על פי היהדות חמור מאוד מאוד מאוד מאוד. הוא נקרא כמעט גוי. לא שזה אומר שמותר לו לעשות את שאר העבירות, אבל המצב שלו כל כך חמור עד שיש פוסקים שאומרים שאם הוא נוגע ביין, לא מבושל, יין חי, הוא מנסך אותו. כמו נוצרי. כל כך חמור הדבר הזה של שמירת שבת. בר אבו ובן קרלישטיין זכר צדיק לברכה הסביר את זה פעם במשל יפה מאוד. היה פעם אדם שהכיר איזו בחורה והחליטו להתחתן. בהירוסין, הוא בא וקנה לה מתנה גדולה מאוד. היא הולכת ומוציאה את המתנה ועוד עטיפה, ועוד עטיפה, ועוד עטיפה. בסוף היא מוציאה את זה... סט של שיטים, שרשראות, יהלומים, טבעות, צמידים, הכל, והיא תופסת את זה וצועקת איכס וזורקת את זה לפני כל האורחים. אותו חתן, מה אתם אומרים? התחתן איתה או לא התחתן איתה? התשובה היא ודאי שלא. אם היא כזאת, עושה לו עוד לפני החתונה, מה היא תעשה לו אחר כך?
58:56בורא העולם אומר: "מתנה טובה יש לי בבית גנזי, ושבת שמה." כך אומר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו: "לך תודיע לעם ישראל שיש לי מתנה טובה." לך והודיע. מגיע יהודי ונוסע בשבת. מה אתה לא כמו אותה כלה שזורקת ויורקת בפרצוף של החתן שלה אחרי שכל כך השקיע ונתן מתנה? אתה לא מכיר את המתנה הזאת, תבדוק את המתנה הזאת, תברר עליה. בורא העולם אומר, אני נותן לך מתנה שנמצאת בבית גנזיי. בית הגנזים של הקב"ה. זה לא יהלומים. כל העולם הזה הוא כלום לעומת בית הגנזים של הקב"ה. שהרי כל העולם הזה שלו. מה הבן אדם מחביא בבית הגנזים? מה הבן אדם מחביא בבית הגנזים? משהו שלא שמים בחוץ. משהו שרק מיוחד אצלו. ובורא העולם שם בתוך בית הגנזים את שבת. כמה השבת חשובה. בשביל 100 דולר, 200 דולר, 500, מיליון דולר, לא שווה להפסיד את השבת. שבת קודש קודשים, ומובטח שמי ששומר שבת הוא יראה את הברכה. ציווי נוסף מעשרת הדיברות שנדבר עליו זה לא תחמוד, זה לא תתאווה. יש בן אדם שהוא רואה את המצב הפיננסי של חברו, הוא אומר, שפע, אני בקושי במהות החולדה, יש בו רכבים, במבה, לימוזינות, מצדסים, אני בקושי אוטובוס.
1:00:09הוא אומר, שפע, אני בקושי במהות החולדה. יש בו רכבים, במבה, לימוזינות, מרצדסים. אני בקושי אוטובוס. אומרת התורה, ולא תחמוד אשת רעך, ולא תתאווה בית רעך, שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמורו וכל אשר לרעך. אל תחמוד ותתאבד מהמצב שיש לו. מה שבורא עולם נתן לו, הוא נתן לו ולא לך. מהסיבה שהוא נתן לו, יש סיבה כזאת. זה הסיבה שהוא לא נתן לך, יש סיבה גם כזאת. יש סיבות לבורא עולם. אתה חומד, אתה מתאבד.
