​​שדים מזיקים והעולם הנסתר מהרב אפרים כחלון

0:12אנחנו במשנה החדשה באבות, רבי חנינא בן חכינאי אומר: הנאור בלילה, והמהלך בדרך יחידי, והמפנה ליבו לבטלה, הרי זה מתחייב בנפשו. פה רבי חנינא בן חכינאי מגלה לנו קצת את עולם המיסטיקה. הרבה אנשים אוהבים דברים שהם מיסטיקה, דברים שהם סודיים, דברים שהם כוחות, בבות, דברים מופלאים. אז כל דבר שאין לו מקור בתורה, אז אתה לא יודע אם זה נכון או לא נכון. אבל דבר שהוא כתוב בתורה זה ודאי נכון. אם הוא בא להגיד לך דברים כאלה וזה כתוב במשנה, שזה התורה שבעל פה, שזה נגלות, אז... הכתוב אומר בפרשת ניצבים בספר דברים, פרק כ"ט פסוק כ"ח, "הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו". הקדוש ברוך הוא אומר, אל תדאג; אם אתה לא תדע דברים בנסתר, לא נורא, זה לה' אלוקינו, כל הסודות, כל הכל. אבל את הנגלות לפחות, אתה יודע? הנגלות לנו ולבנינו. לצערנו, האנשים עושים הפוך. את הנגלות לא יודעים, את הנסתרות בטח. אתה יכול לבוא לדבר עם בן אדם?

1:23אתה יודע שמה שאתה עושה, הפעולה הזאת והפעולה הזאת, ואתה מוריד מלאכים ואתה עושה ככה ואתה עושה ימינה ואתה עושה שמאלה, והבן אדם הזה לא יודע הלכות בורר בשבת. אז מה אתה מדבר על מלאכים? מה אתה חושב שיבואו אליך מלאכים? אם אתה לא יודע הלכות בורר, אולי יבואו אליך מלאכים, אבל מלאכים רעים. משלחת מלאכים רעים, כי אתה בורר ומחלל שבת. אז אנשים אוהבים מיסטיקה, אוהבים במיוחד אם הם חוזרים בתשובה, נפתח להם שערי קבלה ונהיים בבא. בן אדם שנה וחצי, שנתיים חוזר בתשובה, פתאום תראו אותו עם בגדים לבנים, זקן ארוך, פיאות ארוכות, כיפה לבנה, זהו. זה העיקר וזה העיקר, והוא לא לומד גמרא. יש דברים הכרחיים יותר שאדם צריך ללמוד. אבל מה? את עולם הסוד, כמה שאוהבים, כיוון שזה דבר נסתר, כשבן אדם לומד את זה, זה גם נותן לו הרגשה, או הרגשה טובה, שאני מבסוט. כי אני בדרגה כבר גבוהה, וכו' וכו'. אז בר חנינא בן דוסא אומר לנו כמה דברים שאדם עושה אותם, ומביא על עצמו בעיות.

2:33ומביא על עצמו בעיות המזיקים. מתקנים בו יש כמה וכמה כוחות אומה ששולטים באותו זמן וכולם הם משורש של היצר הרע. עכשיו, אז הדבר הראשון זה הנאור בלילה. מה הבעיה להיות נאור בלילה? אז הגמרא במסכת חגיגה דף י"ב עמוד ב' כותבת אמר ריש לקיש, כל העוסק בתורה בלילה, הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר: "יומם יצווה ה' חסדו ובלילה שירו עימי." זה הפסוק: "יומם יצווה ה' חסדו ובלילה שירו עימי," פסוק בתהילים מ"ב ט', שאם בן אדם... לומד תורה בלילה, שהתורה נקראת שירה, אז יומם יצווה השם חסדו. השם יצווה שיהיה עליו חוט של חסד, משהו מיוחד. דרך אגב, הגמרא במגילה דף י"ג עמוד א' וגם במגילה דף ט"ו עמוד ב' כותבת שעל אסתר היה חוט של חסד, וחוט של חסד נוסף התווסף עליה כשהיא באה והלכה.

3:39לחשוורוש זכות מיוחדת שאפילו אישה בת 74, שזה הגיל שהייתה אסתר באותו זמן שבאה לחשוורוש, החשוורוש התלהב והשתגע עליה ומה שהיא רצתה עשתה. אז בן אדם שרוצה למצוא חן בעיני כולם, מלמד תורה בלילה. מה הבעיה אם הוא סתם נשאר ער בלילה, רוקד, משחק, מבלבל את המוח, רואה סרטים ועושה שטויות? הנאור בלילה בלי תורה, והמהלך בדרך יחידי, בן אדם הולך לבד. כשבן אדם הולך לבד, הרבה פעמים המזיקים שולטים במי שהולך לבד, בלילה ולבד. יש סוגי מזיקים שהם כל כך כל כך חזקים, עד שבר מינן, הם אפילו ביום, ואפילו לשני אנשים הם מזיקים. ככה הגמרא במסכת ברכות סמא"ח עמוד א', כותבת, וגם בגמרא בקידושין דפ"לח עמוד ב', כותבת, שהיו מקומות כאלה, שאפילו אם היו נכנסים שני אנשים, וביום הם היו מזיקים. כל כך הם היו מזיקים חזקים. אבל סתם שאר המזיקים, אין להם כל כך VIP, אין להם כל כך כרטיס כזה גדול, אז הם לא יכולים להזיק. עד שבר מינן, הם אפילו ביום, ואפילו לשני אנשים הם מזיקים. ככה הגמרא במסכת בבא קמא ס' עמוד א' כותבת, וגם בגמרא בקידושין כ"ט עמוד ב' כותבת. שהיו מקומות כאלה, שאפילו אם היו נכנסים שני אנשים, וביום הם היו מזיקים. כל כך הם היו מזיקים חזקים. אבל סתם שאר המזיקים, אין להם כל כך VIP, אין להם כל כך כרטיס כזה גדול, אז הם לא יכולים להזיק.

4:56עכשיו, אדם שהוא מהלך בדרך יחידי, אז בדרכים, במקומות שאין שם אנשים, המזיקים שולטים. מספרים, היה פעם איזה בן אדם אחד, שהיה מפחד מאוד ממתים, מרוחות, אפילו שהמתים לא עושים כלום, אבל פחד. יום אחד הוא הגיע לעיר, אבל פעם בתי הקברות היו מחוץ לעיר. מי שהיה צריך להיכנס לעיר, היה צריך לעבור דרך בית הקברות. וזה היה בלילה. פחד להיכנס. חיכה, חיכה, פתאום הגיע אליו מישהו. אבל פעם בתי הקברות היו מחוץ לעיר. מי שהיה צריך להיכנס לעיר, היה צריך לעבור דרך בית הקברות. וזה היה בלילה. פחד להיכנס. חיכה, חיכה, פתאום הגיע אליו מישהו. הוא אומר לו, למה אתה מחכה פה? הוא אומר לו, בוא נעבור ביחד, יהיה לנו יותר נחמד. לא נעים להגיד, אני מפחד להיכנס. עוברים ביחד, תוך כדי בית הקברות, כל המצבות לבנות, נרות מרצדים, חושך מצרים, לא משקיעים שם על תאורה כל כך. המתים יודעים לקרוא גם בחושך, לא צריך שם אור. בקיצור, באמצע בית הקברות, הוא אומר לו, תגיד לי, למה חיכית באמת? למה? מה לא תראה, אני אגיד לך את האמת, אני מפחד בלילה לעבור פה בבית קברות. אז השני אומר לו, תדע לך, גם אני כשהייתי חי הייתי מאוד מפחד. אז לפעמים אדם הולך בדרך יחידי ולא יודע מי יבוא לו. אז המזיקים מחפשים את הבן אדם שהולך יחידי.

6:20עכשיו, דבר נוסף, אומר רבי חנינא בן חכינאי, המפנה ליבו לבטלה. מה זה המפנה ליבו לבטלה? זה אדם שיש לו, נגיד, מחשבות של תורה, מחשבות של מוסר, מחשבות של לא משנה מה, כל דבר שבן אדם יכול להרהר בדעתו. בן אדם יכול לבוא, ולערער בדברי תורה, בדברי משנה, בדברי מוסר, בדברי אגדה, לא משנה מה, דברים טובים. בא בן אדם, מסלק ממוחו את המחשבות האלו של תורה, ומתחיל לחשוב שטויות. אז הדבר הזה בעצם, אם בן אדם, ולערר בדברי תורה, בדברי משנה, בדברי מוסר, בדברי אגדה, לא משנה מה. דברים טובים. בא בן אדם, מסלק ממוחו את המחשבות האלו של תורה, ומתחיל לחשוב שטויות. אז הדבר הזה בעצם, אם בן אדם, מפנה ליבו לבטלה, כל הדברים הללו יש עליך קטרוגים. אם יש עליך קטרוגים, יש על אותו האדם קטרוגים. אם יש עליו קטרוגים, נגמר. תופסים אותו כוחות הטומאה. עכשיו, מה שאנחנו אמרנו בהתחלה, שאומר רבי חנינא בן חכינאי, הנאור בלילה, והמהלך בדרך יחידי, והמפנה ליבו לבטלה,

7:41אז רבנו יונה גורס פה במשנה, הניאור בלילה והמהלך בדרך יחידי הוא מפנה ליבו לבטלה. הכוונה, אם הוא גם יחידי וגם בלילה ואז הוא מתבטל, כאילו זה לא שלושה דברים, זה דבר אחד. וגם אם הוא מתבטל, אז גומרים אותו. אז זה קצת מקל. כי אם הוא רק עושה דבר אחד, אז לא. אבל יש כאלה שמסבירים שבאמת זה כל דבר בפני עצמו, הניאור בלילה. מהלך בדרך יחידי, והמפנה ליבו לבטלה. עכשיו דרך אגב, אדם שיוצא לדרך יחידי בלילה, הגמרא בחגיגה דף ג' עמוד ב' כותבת שהוא שוטה. פתאום עושה שטויות, וגם הנאור בלילה יחידי, הגמרא אומרת במסכת שבת דף קנ"א עמוד ב', אמר רבי שמעון בן יוחאי, כל היושן בלילה בבית יחידי, או חזתו פלונית. אסור לישון בלילה יחידי. היא מגיעה אליו, מתעסקת איתו, אשתו של השטן. והמתנת לבוא לבטלה, זה בכלל, זה בן אדם, יוצא מסם החיים, שזה התורה, והולך לסם המוות. מתעסק בדברי בטלה. אז אם בן אדם חכם, אז הוא לומד.

9:00אם בן אדם לא חכם, מתבטל. מה קורה כשבן אדם מתבטל? מיד כל המסיתים, כל המקטרגים, כל הסטרא אחרא תופסים אותו. תופסים אותו. ואז מה קורה? מה קורה? יכולים להזיק לו. למה? כי אתה עכשיו באת ועזבת דרך חיים. למשל, למה הדבר דומה? יש בן אדם, אומרים לו, תיזהר, אתה הולך בדרך הזאת, יש שם בלי סוף מזיקים, רוצים להרוג אותך. אבל מה? כל זמן שאתה מחופר פה לעץ החיים, אתה מחופר פה לאדם שישמור עליך, לא עשו לך כלום. בא בן אדם, עוזב את השמירה. עוזב את השמירה והולך לבד. ומה אתה רוצה? יכולים להזיק לו. למה? כי אתה עכשיו באת ועזבת דרך חיים. למשל, למה הדבר דומה? יש בן אדם, אומרים לו, תיזהר, אתה הולך בדרך הזאת, יש שם בלי סוף מזיקים, רוצים להרוג אותך. אבל מה? כל זמן שאתה מחובר פה לעץ החיים, אתה מחובר פה לאדם שישמור עליך, לא עשו לך כלום. בא בן אדם, עוזב את השמירה. עוזב את השמירה והולך לבד. ומה אתה רוצה? סכנה גדולה. לכן בן אדם צריך מאוד להיזהר בדברים הללו. ולא רק שאדם שלומד תורה מבריח את עצמו מכל המזיקים, שהם מזיקים קטנים, הם לא כאלה מי יודע מה. הם יכולים להזיק הרבה, אבל הם לא מי יודע מה. אלא אפילו המלך שלהם, מי המלך של כל המזיקים? מלך המוות.

10:07הוא המלך שלהם. הוא היה היצר הרע, השטן, ומלך המוות, שהוא אפילו בורח מהתורה. כך הגמרא במסכת שבת, דף ל' עמוד ב' כותבת, מספרת על דוד המלך, שמלך המוות רצה להרוג אותו בשבת, אבל לא הצליח. למה? מכיוון שהוא למד תורה כל הזמן. מה הוא גרם? גרם לו, עשה איזה רעש בעצים שם, ודוד המלך הלך לראות. נשברה המדרגה, והסתלקה נשמתו. אם אולי היה מפסיק בשנייה הזאת של התורה, היה לממשיך לחיות. אבל מה קרה ונח נפשיה? הרבה פעמים בן אדם רוצה להפסיק מלימוד תורה. למה? מגיע השטן אליו, ואומר לו, עזוב, עזוב. די, למה אתה לומד? למה אתה לומד? כמה אתה יכול? כמה אתה יכול? אז אם בן אדם מפסיק מדברי תורה, אז הגמרא במסכת חגיגה בדף ד' עמוד ב', אחרי שהגמרא אומרת שכל הלומד תורה בלילה הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום, אומרת הגמרא כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילים אותו גחלי רתמים. זה בדיוק מתאים לדברים הללו של המשנה פה, באבות, שזה גם המפנה ליבו לבטלה והנעור בלילה סתם,

11:22ללא תורה. אבל בעצם אם בן אדם היה, היו באים אליו ואומרים לו, אם אתה מפסיק מתורה, איך שאתה מפסיק? מישהו מגיע ושובר לך את היד. רק שובר לך את היד. אז בן אדם לא היה מפסיק. היה לו מיד גומר את הלימוד כמו שהוא צריך והולך. אבל מה? בן אדם לא חושב שזה כל כך חמור. אה, לא נורא. לא נורא. אבל אם בן אדם היה מדמיין, מדמיין את הדבר הזה, שלא שוברים לו את היד, אלא מאכילים אותו כך עלי רתמים, שלא נכבים אף פעם, אז בן אדם היה מפחד. אך סביר בן אדם היה יותר רוצה לדמיין לעצמו את הדבר הזה. בעצם הרי כל אגדה בש"ס, שלומדים אגדות, לומדים סיפורי צדיקים, חוץ מהרעיון הזה, צריך אדם ללמוד, מה אני לומד מהאגדה. אז מה לומדים מהאגדה הזאת של דוד המלך? כל שבת היה לומד תורה, דרך אגב, לכן יש סעודת מלווה מלכה, שזה כנגד דוד המלך, דהיינו סעודתה לדוד מלכא משיחא, כיוון שהוא היה עושה כל מוצאי שבת סעודה, שברוך השם הוא לומד את השבת.

12:31אבל בשבת כשהגיע זמנו, היצר הרע תפס אותו. אז מה מלמד אותנו הסיפור הזה? איזה מוסר השכל? אז המוסר השכל הזה צריך בעצם ללמד כל אחד, חביבי, כמה התורה שומרת. ואם אתה בא, היצר הרע בא לבטל אותך, אז אל תשכח שהיצר הרע הוא גם השטן והוא מלאך המוות. אז אם הוא בא לאדם ואומר לו את כל הדברים הללו, הוא בא להפסיק אותך. מה זה? למה הוא בא להפסיק אותך? הוא בא להפסיק אותך מכיוון שאולי הוא רוצה להרוג אותך עכשיו באותו זמן, כמו שהוא עשה לדוד המלך. אתה יודע? אף אחד לא יודע מתי. אז אם בן אדם כשהיצר הרע מגיע אליו, הוא יגיד לו, חביבי, מי אתה? אז ליצר הרע יש כמה כובעים. ליצר הרע יש כובע אחד שהוא הכי נחמד. זה היצר הרע, זה היצר הרע, הכי הכי הכי הכי נחמד. למה הוא הכי נחמד? כי הוא מפצה את האדם, אתה יודע, זה כיף לך, אתה יודע, זה זה זה זה זה זה זה. זה הקב"ה הכי נחמד.

13:43אחר כך הוא כבר משנה קובה לשטן, אחר כך למלאך המוות. לכן הגמרא בבבא בתרא ד' ע"א אומרת, אומר ריש לקיש: הוא שטן, הוא יצר הרע, הוא מלאך המוות. תזכור זאת. אותו אחד רק משנה כל הזמן את הדברים. עכשיו, אם כשהיצר הרע מגיע לאדם ואומר לו להפסיק ללמוד, לא לעשות מצוות, לא לעשות דברים, אדם היה אומר, רגע, מי אומר לי את זה? השטן, מלאך המוות. לא שומע בקולו. למה הוא לא רוצה להרוג אותי כמו דוד המלך באותו רגע? אי אפשר לדעת. אז בן אדם לא יפסיק מלימודו, קל וחומר, בן בנו של קל וחומר, שלא יעשה הפסקות יזומות. סתם, בן אדם זהו, הולך, מדבר, פטפט. אז כל הדברים הללו, רבי חנינא בן חכינאי אומר לך, אני תנא, קדוש, אני יודע מה זה הדברים הללו. אני יודע מה זה הדברים הללו, כמה מעלות גדולות יש אם בן אדם לומד תורה בלילה. כמה קדושות הוא יכול להשפיע עליו. ואם כל בן אדם, אם בן אדם היה יודע את הדבר הזה, אז בן אדם היה אומר: "טוב, לומד תורה רק בלילה. רק בלילה. עד כדי כך."

15:08למה? כי אם בן אדם לומד תורה בלילה, קודם כל הוא לומד תורה בזמן שאחרים לא לומדים. זה נוטל שכר כולם. אבל היום מה לעשות? אם בן אדם היום בכולל, אז מה הוא יעשה? הוא לא יכול, אבל בסדר. אבל צריך שבן אדם גם ילמד תורה גם בלילה, גם ביום וגם בלילה. אבל המעלה הזאת, שבן אדם לומד תורה בלילה, זה מעלה גדולה גדולה מאוד. למה? כי בזמן הזה יש התגברות הדינים. בזוהר הקדוש כמה פעמים כתוב, שבר מינן, בר מינן, איך שהאדם, איך ששוקעה החמה, צאת הכוכבים, נגמר. הם יוצאים כמו כלבים רעבים. חפשים וחפשים. אז אם בן אדם בא ויושב ולומד, אז הגמרא במסכת עירובין בדף ס"ה עמוד א' כותבת, אמר רבי שמעון בן לקיש, לא איברי לילה אלא לגרסה. נגמר. הם יוצאים כמו כלבים רעבים, מחפשים ומחפשים. אז אם בן אדם בא ויושב ולומד, אז הגמרא במסכת עירובין בדף ס"ה עמוד א' כותבת: אמר רבי שמעון בן לקיש, לא נברא הירח אלא לגרסה.

16:21לא נברא הירח בלילה, רק לגרסה, שתוכל ללמוד תורה לאור הירח. עכשיו, דרך אגב, שים לב, תסתכל משהו יפה. מי אומר את זה? את המימרה הזאת? ריש לקיש. רבי שמעון בן לקיש, זה ריש לקיש, הידוע, ש... הוא חזר בתשובה, מה שהגמרא מספרת עליו, וכו'. זה אותו ריש לקיש, שבא ואומר במסכת חגיגה בדף י"ב עמוד ב': כל העוסק בתורה בלילה, הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום. זה בחגיגה, דף י"ב עמוד ב'. אז דבר אחד משלים את השני. והוא אומר בערובין, בדף ס"ה עמוד א', לא בראתי יצר הרע אלא לגרסה. לא נברא הירח אלא לגרסה, שהאדם יישב ללמוד.

17:44ואותו ריש לקיש הזה הוא זה שאומר במסכת בבא בתרא, דף ט"ז עמוד א', הוא שטן, הוא יצר הרע, הוא מלאך המוות. למה? הוא אמר לך חביבי, היצר הרע זה יבוא ויפריע לך באמצע הלילה, אל תלמד תורה, הוא ישגע אותך, יפסיק אותך באמצע הלימוד, תפנה לבך לבטלה, הוא מכיר את העסק. דרך אגב, הרמב"ם כותב על לימוד תורה בלילה דבר מופלא. הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה, בפרק ג' הלכה י"ג, הוא כותב, אף על פי שמצווה ללמוד ביום ובלילה, אין אדם לומד רוב חוכמתו אלא בלילה. לפי כך, מי שרצה לזכות בכתר התורה, ייזהר בכל לילותיו, לא ייאבד אפילו אחד מהם בשינה ואכילה ושתייה ושיחה וכיוצא בהם, אלא בתלמוד תורה ודברי חוכמה. הרמב"ם מלכות תלמוד תורה פרק ג', הלכה י"ג. השולחן ערוך באורח חיים, סימן רל"ח, סעיף א' כותב גם, צריך להיזהר בלימוד הלילה יותר מבשל היום, והמבטלו עונשו מרובה, בר מינן.

19:04גם בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן רמ"ו סעיף כ"ה כותב: מי שרוצה לזכות בכתרה של תורה ייזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחת מהם בשינה, באכילה ושתייה, ושיחה וכיו"ב. אלא יהיו כולם בדברי תורה ותלמוד תורה. מוסיף הרמ"א כי אין אדם לומד רוב חכמתו כי אם בלילה, זה לשון של הרמב"ם. אז בא רבי חנינא בן חכינאי ואומר, בן אדם שעושה דבר שטות, מה הדבר השטות הכי גדול שהוא עושה? נותנים לו מיליון דולר והוא שורף אותם, נותנים לו יהלומים והוא זורק אותם. בן אדם באים נותנים לך יהלומים, אתה בא לומד תורה בלילה, ובמקום זה אתה הולך, מה אתה עושה? עושה משחקים, רואה שטויות, הופעות, סרטים, לכן אם תשים לב, העבירות הגדולות, כל המסיבות, כל הטרנסים, כל הזוועות, מתי הם קורים? בלילה. משתי סיבות. למה? סיבה ראשונה, כי אז המזיקים שולטים, הם מסיתים את האדם יותר לדברי עבירה. סיבה שנייה, היצר הרע אומר חבל. הזמן הזה הוא כל כך טוב למצוות, אם הם יעשו, זה יחליש אותי. נסית אותם לדברי עבירה.

20:23על זה המליצו את הפסוק, תשת חושך ויהי לילה, בו תרמוז כל חייתו יער. הגמרא בבבא מציעא דף פ"ג עמוד ב' מביאה דרשה שרב יוסף דורש אותה בשם הברייתא: מה הפירוש "תשת חושך ויהי לילה, בו תרמוז כל חייתו יער"? תשת חושך ויהי לילה זה העולם הזה שדומה ללילה. בו תרמוז כל חייתו יער אלו רשעים שבו שדומים לחיה שביער שיוצאת בלילה, שבאה ועושה שטויות, טורפת אוכלת מה שבעלה בראש עושה. דברים שלהם. והגמרא בבא מציעא בדף פ"ג עמוד ב' מביאה הדרשה שרב יוסף דורש אותה בשם הברייתא. מה הפירוש "תשת חושך ויהי לילה"? בוא תרמוז כל חייתו יער. "תשת חושך ויהי לילה" זה העולם הזה שדומה ללילה. "בוא תרמוז כל חייתו יער" אלו רשעים שבו, שדומים לחיה שביער שיוצאת בלילה, שבאה ועושה שטויות, טורפת, אוכלת מה שבעלה בראש עושה. מה ממשיך הכתוב ואומר, תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון. תזרח השמש לצדיקים, יאספון רשעים לגיהינום. ואל מעונתם ירבצון, אין לך כל צדיק וצדיק שאין לו מדור לפי כבודו שהוא רובץ שם, יצא אדם לפעלו, יצאו צדיקים לקבל שכרם, ולעבודתו עד הערב, ומי שישלים עבודתו עד הערב.

21:56היה הגאון רבי משה פיינשטיין. היו יודעים שבארצות הברית לא צריך הרבה. מי שמתמנה לרב, מספיק שהוא ידע לשדה חופה וקידושין וידע את הטלפון של הרב פיינשטיין. אבל מה עושים? יש לפעמים בעיות, שאלות מאוחר בלילה. יש לפעמים מפרשים בין מדינות. היה פעם, נקראו קהילה אחת, הייתה לו שאלה תחופה, אבל איפה שהרב פיינשטיין היה, זה כבר היה שלוש בלילה. מתקשר לרב פיינשטיין, והרב פיינשטיין אומר לו, כן, מה השאלה? אומר לו, הרב, סליחה, סליחה, ימיירתי את הרב, סליחה, סליחה. שלוש בלילה, אבל זה שאלה תחופה. אומר לו, נו, נכון, זו שאלה בהלכה. תראה, אם אני עונה לך עכשיו, בלי להגיד ברכות התורה, סימן שאני מכין עליך את ברכות התורה. אבל מה עושים? יש לפעמים בעיות, שאלות מאוחר בלילה. יש לפעמים מפרשים בין מדינות. היה פעם, נקראו קהילה אחת, הייתה לו שאלה דחופה, אבל איפה שהרב פיינשטיין היה, זה כבר היה שלוש בלילה. מתקשר לרב פיינשטיין, והרב פיינשטיין אומר לו, כן, מה השאלה? אומר לו, הרב, סליחה, סליחה, יאירתי את הרב, סליחה, סליחה. שלוש בלילה, אבל זו שאלה דחופה. אומר לו, נו, נכון, זו שאלה בהלכה. תראה, אם אני עונה לך עכשיו, בלי להגיד ברכות התורה, סימן שהלכתי לישון. מה השאלה שלך? ענה לו על המקום. אז הוא הבין שהרב לא הלך לישון. אז, מרן הרב עובדיה, פעם אחת ישב, כתב תשובה, ארוכה מאוד, וזה נמשך, יום ולילה ועוד יום ועוד לילה, קרוב לשלושה ימים. עכשיו אם תראה שאני אומר בריקות התורה, סימן שהלכתי לישון. מה השאלה שלך? ענה לו על המקום. אז הוא הבין שהרב לא הלך לישון. אז, מרן הרב עובדיה, פעם אחת ישב, כתב תשובה ארוכה מאוד, וזה נמשך יום ולילה ועוד יום ועוד לילה, קרוב לשלושה ימים.

23:18עד שהוא סוף סוף העלה את התשובה, הגיע הבן שלו, הרב דוד יוסף, שליט"א, אמר לו, אבא, אתה יודע, זה יום היום, הוא ישב במוצאי שבת, גמר את התשובה רק ביום שלישי או רביעי, והוא לא שם לב שעברו הימים, כל הזמן הראש שלו בתשובה, הוא לא יודע היום, כיוון שהוא כל הזמן היה שקוע בתורה, כן, קרוב לשלושה ימים, הוא לא ישן, יום בלילה, כותב, כותב, כותב, הולך, מתפלל, חוזר, בקושי אוכל, בקושי שותה, אמר לו, אבא, אתה יודע, כבר יום שלישי, יום רביעי עוד מעט. הוא אמר: "וואי, לא שמתי לב." אמר לו: "מה לא שמת לב? לא ישנת בכל הימים האלה?" אמר לו: "לא, לא, אני שכחתי לישון, שכחתי." איך אפשר לשכוח לישון? איזה בן אדם אולי שוכח להתעורר? איך בן אדם שוכח לישון? היה גאון אחד, קראו לו הדובב מישרים, רבי דוב בריש ויינפלד, הגאון מצ'יבין. היה גאון עצום בתורה. פעם אחת, מישהו דפק בדלת אצלו, בשמונה בבוקר, לפני תפילת שחרית, היה לו איזו שאלה לרב. הוא נכנס, דפק בדלת, הגאון מצ'יבין פתח את הדלת, וענה לו על השאלה. אחרי שהוא יצא מהשאלה, אמר לו רק, הגאון מצ'יבין קרא לו, אמר לו, רק סתם לדעת, למה באמצע הלילה זה היה כל כך דחוף? אמר לו, הרב מכילה שמונה בבוקר. אמר לו, וואי, לא שמתי לב. אתמול ישבתי בשבע בערב על איזה ספר, פתאום הגיע הבוקר.

24:43הוא נכנס, דפק בדלת, הגאון מצ'יבין פתח את הדלת, וענה לו על השאלה. אחרי שהוא יצא מהשאלה, אמר לו רק, הגאון מצ'יבין קרא לו, אמר לו, רק סתם לדעת, למה באמצע הלילה זה היה כל כך דחוף? אמר לו, הרב מכילה, שמונה בבוקר. אמר לו, וואי, לא שמתי לב. אתמול ישבתי בשבע בערב על איזה ספר, פתאום הגיע הבוקר. לא שמתי לב. מיד הלכתי להתפלל. מזל, אין לי תפילת שחרית ככה. זה אנשים, היה פעם, גם פעם אחת, היה פעם איזה אחד, אמר שבחורי ישיבות לא תמיד יכולים ללמוד עד מאוחר, כי אחרי זה משבש להם את כל היום. אז שאלו, אז למה הרב הזה עושה ככה, למה הרב הזה עושה ככה? אז אמרו להם, הרב הזה לא עושה, הוא פשוט לוקח ספר בלילה, ופתאום יש בוקר. הוא לא עושה, לומד תורה כל הלילה. הוא פתאום מוצא את עצמו בבוקר. ואדם ששקוע בתורה בכזה רמה...

25:43עכשיו, כמובן, בן אדם צריך גם לקבוע עתים לתורה בלילה. בן אדם לא יגיד "אני למדתי בבוקר, למדתי שעה ביום, זהו." בן אדם צריך לחבר את התורה בבוקר ובערב, שזה דבר גדול. ראינו כמה המעלה הזאת, שבן אדם שעוסק בתורה בלילה. עכשיו, מכל הדברים הללו, אנחנו צריכים לדעת עוד דבר. אנחנו צריכים לדעת כמה בן אדם צריך להרחיק מעצמו שליטה של כוחות הטומאה וכוחות המזיקים ממנו. בן אדם, אם תגיד לו מזיקים, הוא יפחד. תגיד לו טומאה, בסדר, לא נורא. הם לא מבינים שזה ביחד. טומאה זה מזיקים, מזיקים זה טומאה. אתה אומר למישהו, אתה עושה אירוע מעורב, יש שם טומאה, או לא נורא, אתה אומר לו, או יש שם מזיקים, שם שעירים ירקדו, בר מינן, בר מינן. מה זה שם שעירים ירקדו? הכתוב אומר, הכתוב הרבה פעמים, קורא לשעירים, זה שדים, זה מזיקים. אז בן אדם שמביא,

27:05בר מינן כל מיני פריצות וכדומה וכולי וכולי. זה שם שהשדים ירקדו שם, הם רוקדים איתם. אז הדבר הזה... שלטומאה לבן אדם טומאה, לא נורא. מזיקים, או זה מפחיד, אני לא רוצה להתעסק. אבל זה אותו דבר. הוא יצר הרע, שטן ומלאך המוות. לכן בן אדם, כמה שבן אדם נזהר ממזיקים, לא רוצה להתעסק, לא רוצה לעזוב אותי, מפחד, וזה וזה, בן אדם, איך הוא ישמר מזה? ישמר מהדברים הללו. אל תהיה ער בלילה סתם, רק בשביל תורה. אל תלך בדרך יחידי סתם. ו... הדבר האחרון: האדם לא יפנה ליבו לבטלה. לפנות ליבו לבטלה זה כמו שאמרנו, מסיח את הדעת מתורה ואומר: 'יאללה, נגמר, אין לי כוח יותר לחשוב על תורה, אין לי כוח יותר להתאמץ, מספיק לי.'

28:20אז זה בן אדם עוזב את עץ החיים והולך לסם המוות. אז זה הדברים הללו שהמשנה מלמדת אותנו. עכשיו, יש גמרא במסכת ברכות בדף נונ"ד עמוד ב'. הגמרא אומרת שלושה צריכים שמירה: חולה, חתן וכלה. למה? כיוון שהחיצונים מתקנאים בהם. חולה, חתן וכלה. חולה, כבר נגמר לו המזל. חתן, מתקנאים בו. כלה. עכשיו, זה אפילו אם הם לא הולכים במקומות מועדים. כי אם הם הולכים במקומות מועדים, במקומות של סכנה, במקומות של בעיות, אז אמרנו עכשיו שאפילו אם הם לא... כל אדם. אבל האנשים הללו, הם צריכים שמירה אפילו אם הם לא מועדים. אבל הגמרא שם מוסיפה עוד דבר: ושומרים אף תלמידי חכמים בלילה.

29:39תלמידי חכמים שהולכים בלילה הם גם צריכים שמירה. למה? כי המקטרגים באים ומפריעים להם. רבי חיים ויטאל, תלמידו של רבנו האר"י הקדוש, פעם אחת יצא, למד תורה בלילה אצל האר"י, ואחרי זה יצא פתאום... הוא כותב את זה בעצמו, הוא רואה קבוצה של כלבים שחורים רודפים אחריו. מרוב פחד הוא התחיל לרוץ, לרוץ, לרוץ, לרוץ, לרוץ. לא יודע מה לעשות. אז הוא נזכר ברבנו האר"י שהרבה פעמים החיצונים רוצים להזיק לתלמיד חכם, במיוחד בלילה, וכדי להסיר אותם צריך לנער את הבגדים. ניעור של הבגדים. הוא אומר, ככה עשיתי, ניערתי את הבגדים, נעלמו. הוא כותב את זה בעצמו, הוא רואה קבוצה של כלבים שחורים רודפים אחריו. מרוב פחד הוא התחיל לרוץ, לרוץ, לרוץ, לרוץ, לרוץ. לא יודע מה לעשות. אז הוא נזכר ברבנו האר״י שהרבה פעמים החיצונים רוצים להזיק לתלמיד חכם, במיוחד בלילה, וכדי להסיר אותם צריך לנהר את הבגדים. ניהור של הבגדים. הוא אומר, ככה עשיתי, נהרתי את הבגדים, נעלמו. ככה, כי יש להם שליטה על הבגדים של האדם. כשבן אדם מנער את הבגדים, אז הוא מוציא אותם, הוא מסלק אותם. אבל יש פה שאלה לכאורה מעניינת. הגמרא כותבת שגם תלמיד חכם, אף תלמידי חכמים בלילה צריכים שמירה, נכון? עכשיו,

30:55תלמיד חכם, מה זה תלמיד חכם? יש לו שפות במסכת סוטה, בדף כ"א עמוד א', דיבור עמד חילזי תלמיד חכם, הוא כותב שסתם תלמיד חכם תורתו אומנותו, ועוסק בתורה כל שעה ולא הולך ארבע אמות בלי תורה. לפי מה שאנחנו אמרנו שבעצם תלמיד חכם, התורה שומרת אותו, נכון? התורה שם, הגמרא בסוטה, דף כ"א כותבת, תורה הגו נהגנה ועצו למצלה. אז אם כן, למה גם תלמידי חכמים צריכים שמירה בלילה? הרי סתם תלמיד חכם, הוא לומד תורה כל הזמן. למה הוא צריך שמירה? הרי שאתה לומד תורה, אין לך עזק. למה צריך שמירה? אז באמת, יש כאלה אומרים בגמרא. זו הדעה הראשונה שסוברת שרק חתן, חולה, וקלה. יש שומרים גם חתן, חולה, חיה וקלה, אבל יש שומרים אף תלמידי חכמים. יש שומרים גם מבל, יש שומרים אף תלמידי חכמים. כאילו השיטה האחרונה זה אף תלמידי חכמים. למה כל האלו לא אמרו אותה לפני כן? כיוון שתלמידי חכמים הם כל הזמן עומדים בתורה, אז הם צריכים שמירה. אבל מה? יש כאלה שחוששים לדבר שהיה, כמו שאמרנו בהתחלה, עם דוד המלך. שהחיצונים יגרמו לו לבטל תורה.

32:22חיצונים יגרמו לו, ואז יתפסו אותו, ואז יכולים להזיק לו. לכן כל בן אדם צריך, אפילו תלמיד חכם, צריך שמירה. יש כאלה שאומרים שאם בן אדם הולך עם ספר קודש, אז ספר הקודש הוא גם שומר. לא ראיתי את זה כתוב, אבל ככה שמעתי שאומרים. היה פעם איזה אחד שהוא החזיק את עצמו לתלמיד חכם. הוא באמת לא היה תלמיד חכם. הוא היה גאוותן מאוד. אז פעם אחת הוא בא לצאת, הוא אמר, או, מי ילווה אותי? אני תלמיד חכם, אני לא יכול לצאת בלילה. עכשיו כולם ידעו, הוא לא תלמיד חכם. אז הוא אמר, או, אתם יודעים מה? אני אקח את הספר שלי, כתבתי איזה ספר. ספרים שעזוב. חבל על הדיו והנייר. יש הרבה פעמים בפוסקים, מישהו כותב לאחד, מה שכתבת, עשית, עברת על בל תשחית דיו והנייר.

33:22זה כתוב בפוסקים. הרבה פעמים הוא כותב לו, עשית אבלת השחתה על הדיו ועל הנייר, חבל. הרסת את הדף, הרסת את הדיו. אז יש כאלה שמדפיסים ספר כל כך הרבה, משקיעים בו, עושים הכל, עשית אבלת השחתה. אז אותו בן אדם, הוא חשב שהוא תל מתרחב, היה עם אף גבוה, מי יכול ללוות אותי, מי יכול ללוות אותי, אה, טוב. אמר, טוב, אני אקח את הספר שלי. וזה לא היה באמת דברי תורה. אז מי שאמר לו, כן כן, תיקח את הספר שלך, בטוח שהמזיקים יברחו ממך. אמר לו, למה? בגלל שספר מציל כמו עוד בן אדם? אמר לו, לא, לא בגלל זה, פשוט הם יראו מה כתבת בספר, הם ידעו, בטוח אתה לא מתחכם. הכל בסדר. אין בעיה. אז זה בן אדם שבא ולומד תורה בלילה. בן אדם עכשיו, להפך, הוא בא ולומד תורה, עושה שיעורים בלילה, נוסע לשיעורים בלילה, הולך בדרך עם דברי תורה, חושב בדרך בלימוד, שומע שיעורי תורה, אשריו ואשרי חלקו. לא רק שהוא לא מתחייב בנפשו, אלא הפוך, מוסיפים לו אורך ימים ושנות חיים. דרך אגב, ואבוד הרבי נתן מוסיפים פה עוד קטע קטן, הם כותבים, רבי חנינא בן חכינאי אומר, הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי והמפנה ליבו לבטלה, סימן רע לו. זה סימן רע לו, מה זה סימן רע לו?

34:40אלא הפוך, מוסיפים לו אורך ימים ושנות חיים. דרך אגב, ובעבוד הרבי נתן מוסיפים פה עוד קטע קטן. הם כותבים, רבי חנינא בן חכינאי אומר: "הנעור בלילה, והמהלך בדרך יחידי, והמפּנה ליבו לבטלה—סימן רע לו." זה סימן רע לו, מה זה סימן רע לו? יכול להיות לאדם מזה דברים רעים, זה בעבודה. רבי נתן פרק ל' ואינו צריך להיות עסוק אלא בדברי תורה, שנאמר: "בהתהלכך תנחה אותך" (משלי פרק ו' פסוק כ"ב). זאת אומרת, אתה בא לבן אדם, אתה אומר לו: אפשר להיפגש איתך? אפשר לדבר איתך? הוא אומר לך: אני עסוק. כמה אנשים העסק שלהם זה בגלל תורה וזיכוי הרבים, כמה? אחד עסוק בביזנס, אחד עסוק בצרות, אחד עסוק בשלום בית, אחד עסוק בחינוך ילדים. זה גם דברים טובים. אבל כמה בן אדם אומר לך: אני עסוק? למה? יש לי איזה קושיה טובה, יש לי איזה דף, איזה סוגיה שאני צריך ללמוד. לא יכול לדבר איתך עכשיו. כמה? עסוק העסק שלהם. היה פעם אחת רבי עזרא עטייה, היה ראש ישיבת פורת יוסף, אבו ויידל עמד אצלו בישיבה. רבי עזרא עטייה ראו אותו, מטייל בירושלים, ברחובות שהוא אף פעם לא הגיע לשם. אחד עסוק בביזנס, אחד עסוק בצרות, אחד עסוק בשלום בית, אחד עסוק בחינוך ילדים. זה גם דברים טובים. אבל כמה בן אדם אומר לך אני עסוק? למה? יש לי איזה קושיה טובה, יש לי איזה דף, איזה סוגיה שאני צריך ללמוד. לא יכול לדבר איתך עכשיו. כמה? עסוק בעסק שלהם. היה פעם אחת רבי עזרא עטייה, ראש ישיבת פורת יוסף, אבו וידאל עמד אצלו בישיבה. רבי עזרא עטייה ראו אותו, מטייל בירושלים, ברחובות שהוא אף פעם לא הגיע לשם.

35:53אז אחד התלמידים היה ברכב, אמר, אני אעקוב אחרי הרב. הוא רואה שהרב עוד רגע נכנס לתוך הרובע הערבי. לבד, בלי שמירה, בלי כלום. הוא אומר, בוא נראה, לא יודע, אולי לרב יש שם איזה מצפה. מגיע, הוא רואה שהרב נכנס לרובע הערבי, הוא מצפצף לו, פתאום הרב מתעורר כאילו מתוך חלום. הוא אומר לו, הרב, מה אתה, איפה אתה? הוא מסתכל ימינה, שמאלה. מה זה, איפה אני? הוא אמר לו, מה זה, איפה אתה? עוד רגע אתה נכנס לכפר הערבי. הוא אמר לו, איך הגעתי לכאן? הוא אמר לו, לא יודע, אז אני שואל אותך. הוא אמר לו, לא, אני פשוט, כשיצאתי מהישיבה, היה לי קושיה בלימוד, פתאום אתה מצפצף לי, אני כאן. לעסוק בתורה, זה לעסוק בתורה. על הרב שך מספרים, שפעם אחת הוא נכנס לישיבת פוניבז' עם איזו ילדה קטנה. ילדה קטנה, בת ארבע. כולם היו בטוחים, שזה ה... נכדה שלו. ותנו לה כבוד, בוא הנכדה של הרב. פתאום אמרו לרב, הרב הביא את הנכדה שלו, הרב הרווה ממנה נחת. הוא אומר, אוי ואבוי, אוי ואבוי, מה קרה? הוא אומר, מסכנה, הילדה הזאת ביקשה ממני לחצות את הכביש. ואני שקעתי בלימוד, לקחתי אותה איתי עד לישיבה. לא שם לב. זה נקרא לעסוק בדברי תורה. זה עסק התורה.

37:24היה פעם אחת, הרב שך היה לו שיעור, מסר איזו שאלה. כשהגיע בבוקר, אחרי השיעור, הוא אמר להם, זו קושיה גדולה מאוד. מי שיהיה לו תשובה, שיבוא אליי, שיגיד לי וכו'. למחרת בבוקר, עוד פעם היה שיעור, הוא שאל את התלמידים, אתם מרגישים טוב, הכל בסדר? ישנתם בלילה, אכלתם? כן, כן, הרב, למה לא? ואז הוא אומר להם: איך הצלחתם להירדם עם הקושייה? איך? אמרו לו: למה, מה הרב עשה? אמר להם: אני ישבתי, למדתי כל הלילה, תרצתי את השאלה, לא ידעתי אם זה נכון או לא. לפנות בוקר לקחתי אוטובוס מבני ברק לירושלים, עליתי לרב מבריסק, אמרתי לו את התירוץ, והוא הסכים עם זה. חזרתי לפה, התפללתי שחרית, וזה התירוץ. כמה אנשים, העסק של התורה, עושים מזה עסק. זה מה שתקוע להם בראש. זה מה שנתפס להם בראש. זה מה ש... תופס אותם. יש גמרא מופלאה, גמרא בבבא קמא דף י"ז עמוד א'. אין, מילה אחת, מילה אחת בגמרא, שווה את כל אוצרות העולם. מילה אחת, מילה. הגמרא שמה, מספרת, שמשבח לרבה לרב נחמן, דה רבה חבר יעקב דה אדם גדול הוא. רבה היה מספר לרב נחמן שיש רב אחד גדול, קראו לו רבה חבר יעקב, הוא אדם גדול. אז אמר לו, מתי שהוא יהיה פה באזור, תגיד לו שיכנס אליי. כשהוא נכנס אליו, אמר לו, תשאל אותי איזו שאלה. מה יש לך איזו שאלה? שמעתי שאתה אדם גדול. הוא שאל אותו איזו שאלה.

38:49מספרת, שמשבח לרבא לרב נחמן, שרבא בר יעקב אדם גדול הוא. רבא היה מספר לרב נחמן שיש רב אחד גדול, שקוראים לו רבא בר יעקב, שהוא באמת אדם גדול. אז אמר לו, מתי שהוא יהיה פה באזור, תגיד לו שיכנס אליי. כשהוא נכנס אליו, אמר לו, תשאל אותי איזו שאלה. מה יש לך איזו שאלה? שמעתי שאתה אדם גדול. הוא שאל אותו איזו שאלה. בלימוד, משהו לגבי דיני נזיקין וכו'. אחרי זה, תוך כדי שהוא חושב, הוא אמר לו, יש לי עוד שאלה מעניינת. שאל אותו עוד שאלה. עוד לפני שהוא ענה לו על השאלה הראשונה, אמר לו: שב כאן, תעזוב אותי, הסתגר בכמיתה. אני כבר אין לי, הסתגר בכמיתה, כלומר, אין לי מה לענות על הקושי הראשונה, שאתה מוסיף לי עוד שאלה שנייה. הסתגר, אני נסגרתי כביכול בשאלה הראשונה. אבל יש גרסת הארוך, במקום סגר, הוא גורס הסתגר. מה זה הסתגר? פירוש, חליתי מזאת השאלה. שאלת אותי שאלה, אני לא יודע, אני נהיה חולה. חולה! ממה אתה חולה? מה אכלת? משהו מקולקל? חולה, אין לו כוח. נגמר לו כל הכוח. איך? יש פה שאלה, אני לא יודע מה לעשות. זו שאלה בתורה. זה היה החיים.

40:17זה היה החיים של גדולי התורה. זה מה שאנחנו אומרים, אנחנו אומרים, כי הם חיינו ואורך ימינו, ובהם נהגה יומם ולילה. כמה אנשים מקיימים את זה? ואהבתך לא סור ממני לעולמים. זה מה שאנחנו אומרים בערבית. אם שמת לב, אומרים את זה בערבית, בלילה, כי הם חיינו ואורך ימינו, והולכים לראות סרט עם חברים. אם אתה אומר כי הם חיינו, ואורך ימינו, אז זה מביא לך את החיים. ובהם נהגה יומם ולילה. איך בהם נהגה יומם ולילה? בן אדם שלא פותח ספר חודשים, בלי לפתוח ספר. זה נקרא בהם נהגה יומם ולילה? אז בן אדם מברך ברכה לבטלה בעצם. אבל אם אתה שים לב, אם בן אדם מתקיים, כי הם חיינו ואורך ימינו, ובהם נהגה יומם ולילה, מה אומר הכתוב? ואהבתך, בתפילה, ואהבתך לא תסור ממנו לעולמים. אז הקב"ה אוהב את האדם. למה? אם בן אדם משקיע בתורה, בן אדם מקריב את עצמו לתורה, לומד בלילה, לומד בדרך, תופס את עצמו, לא משיח את הדעת מהלימוד. לא משיח את הדעת מהלימוד. למה הבן אדם שמשיח את הדעת מהלימוד?

41:36בן אדם שמשיח את הדעת מהלימוד, חוץ מהקטרוג שיש עליו, כמו שלמדנו פה, גם הוא שוכח את התורה. התורה לא נשארת אצל בן אדם שהוא לא באמת כל הזמן שוקע ועוסק בתורה וכו' וכו'. חז"ל דורשים את הפסוק, "אתה איף, אינך בו ואיננו." זה פסוק במשלי כ"ג. חז"ל בכמה מקומות דורשים את זה על התורה. שהתורה, עוד לפני שבן אדם... שהוא לא באמת בכל הזמן שקוע ועסוק בתורה וכו' וכו'. חז"ל דורשים את הפסוק "הֲתִיתֵן עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ" (משלי כג, ה). חז"ל בכמה מקומות דורשים את זה על התורה. שהתורה, עוד לפני שבן אדם... יעפעף, יעשה כמו עם הרפרוף בעיניים, כבר ישכח את התורה. אם בן אדם, אתה ייעף עיניך בו, שיעור כזה קטן, בן אדם ישיח את הדעת מהתורה, אפילו האלפית שנייה הזאת. נשכח את התורה. קרא גמרא אומרת, דורשת במגילה, בדף י"ח עמוד ב', שדברי תורה, כתיב בהם, התאיף עיניך בו ואיננו.

42:58אפילו האלפית שנייה הזאת נשכח את התורה. הגמרא אומרת, דורשת במגילה, בדף י"ח עמוד ב', שדברי תורה כתיב בהם: "התעיף עיניך בו ואיננו". שזה דרגה שבן אדם אם הוא רוצה באמת לזכות לכתרה של תורה, צריך לעמוד בזה. רש"י אומר, תתעיף עיניך בו ואיננו, אם תכפול עינך ממנו, הרי משתכחת ממך כערף עין. והתורה היא השומרת הכי גדולה מהמזיקים. יש הרבה אנשים אומרים, קורא קריאת שמע יעזור. למה קריאת שמע בעצם? הקורא קריאת שמע, אז זה סגולה לשמירה, שלא יהיה חלומות רעים, שלא יהיה מזיקים. אז זה הגמרא אומרת בברכות דף ה' עמוד א', אמר רבי יצחק, כל הקורא קריאת שמע על מיטתו, מזיקים בדלים ממנו, שנאמר, ובני רשף יגביהו עוף. זה פסוק באיוב, פרק ה', פסוק ז'.

44:14פסוק ז' - ואין אוף אלא התורה, שנאמר: "התעיף עיניך בו ואיננו", ואין רשף אלא המזיקים, שנאמר: "מזי רעב ולוחמי רשף" (דברים ל"ב, כ"ד). אז בעצם למה כל מה שקריאת שמע לומדים שמזיקים בדלים ממנו? כי קריאת שמע זה קטע בתורה, זה מה שהגמרא אומרת. ואין אוף אלא תורה. ובני רשף יגבהו עוף, בני רשף זה אלו המזיקים, הם יגבהו אפים ממי שלומד תורה ומי שקורא את יד שמע. אז זה לא משהו רק סגולה, זה הכוח של התורה. כמובן שזה גם פסוק לשמירה וכדומה.

45:17זו גמרא בברכות דף ה' עמוד א', אמר רבי יצחק, כל הקורא קריאת שמע על מיטתו מזיקים בדלים ממנו, שנאמר, "ובני רשף יגביהו עוף," ואין עוף אלא תורה, ולכן הם בורחים ממי שעוסק בתורה. אז עוד פעם אנחנו למדים כמה מעלה של עסק התורה. שאדם אם הוא כבר בלילה שיעסוק בתורה. מהלך בדרך יחידי תעסוק בתורה, התורה תשמור אותך. והמפנה ליבו לבטלה הרי זה מתחייב בנפשו. על התורה נאמר, הכתוב, מה שאומרים גם ב... בדרך כלל בסוף סיומי מסכת. בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך, והקיצות היא תשיחך. מה הפירוש? כשבן אדם הולך, זה פסוק במשלי, פרק ו' פסוק כ"ב. כשבן אדם הולך, התורה היא תנחה אותו, היא תכוון אותו. כשבן אדם שוכב, תשמור עליו.

46:41והקיצות היצריכך, קיצות המתעורר, היא זו שתעזור לך ותסייע בעתך. במשנה באבות, לקמן בפרק ו' משנה ט', דורשים את זה, ותלך תנחותך בעולם הזה, ושוכבך תשמור עליך בקבר, והקיצות היא תעירך לעולם הבא. אבל זה גם פה בחיים. גם במסכת סוטה דורשים את זה בדף קופה ע"א על עולם הזה, עולם הבא וכו' יום עמיתה, שהתורה משמרת. אבל בפועל, התורה, גם כשבן אדם הולך לישון, שילמד משהו לפני השינה, לפני קריאת שמע, זה דבר קטן, וככה גם הוא יזכה שחלילה לא יהיה לו... סיוטים, הפחדות ודברים כאלה, כי התורה שומרת מכל המזיקים. הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו שנדבק בקדושה ובטהרה, ונבדל מכל המזיקים, מיצר הרע וכל גונא דיליה. אמן כן יהי רצון.