פרשת תרומה דברים מענינים

0:02בפרשת השבוע תרומה אנחנו לומדים על המנורה ובאמת יש שאלה מה המיוחד? למה צריך לעשות מנורה? הרי הגמרא אומרת בשבת דווקא בבית המודבש הכי להורא הוא צריך האם הקב"ה צריך את האור של המנורה שתבוא להעיר לו? ולא כל 40 שנה שהלכו בני ישראל במדבר לא הלכו אלא להורא בהאורה של הקב"ה? ולא רק זה, אצל הקב"ה אין מושג של חושך. אין מושג שכביכול דר אור. למה? יש פסוק בדניאל, פרק ב' פסוק כ"ב כתוב, הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכה ונהורא עמיה שרא. הוא כביכול הקב"ה ידע מה יש במקומות מוסתרים וחשוכים, והאור איתו נמצא. זאת אומרת, הקב"ה הוא מקור האור בעולם. כן.

1:07אז אדם שהוא מקור האור בעולם, לא אדם, הקדוש ברוך הוא, לא אדם. אבל דבר שהוא מקור האור בעולם, הוא לא צריך שתבוא ותדליק לו עוד שרגה בת יערה. מהי? מהי? מהי? ככה הגמרא אומרת במסכת חולין, בלפסה מחמוד בית נר ביום, למה הוא עוזר? אז הקדוש ברוך הוא מקור האור. מה עוזר לו שתבוא ותדליק לו עוד כמה פתילות, כמה נרות עם שמן? הוא מקור האור. תבוא ותדליק את זה בשבילנו, תבוא ותדליק את זה בשבילנו, עד עכשיו שהאירו. מה האירו? שהאירו מה לפניהם. מה הם האירו? מה הם רואים בנר הזה? מה זאת אומרת מה האירו בנר הזה? שהם האירו, מה יש לפני העיניים שלהם, מה זאת אומרת? מה האירו? חזק וברוך. אבל מה בעצם התכלית של זה? אם זה לא להאיר, אז למה עושים את זה? אז למה מדליקים? מה? אם התכלית, אדם שמדליק אש בדרך כלל, למה הוא מדליק אש? להאיר, להתחמם. אז אם זה לא להאיר ולא להתחמם, אז למה עושים את זה? יופי, יופי. יופי, תשאיר אותה לא דולקת, יותר יפה.

2:34כי אתה מדליק אותה, היא מתלכלכת בשמן, מתלכלכת בשחור, בפחם. אז זו שאלה של הגמרא. זו שאלה שלפני מעל אלף שנה שאלו, 1200-1300 שנה ויותר שאלו את זה, ואומרת הגמרא, אלא עדות היא לבאי העולם שהשכינה שורה בישראל. הקב"ה אומר, אתם יודעים למה אני רוצה שתדליקו? כי המנורה זה סימן שהשכינה שורה. שעות הגמרא, מה הסימן במנורה? מה אם אני אדליק נר בבית שלי, בתוך מנורה, בתוך חנוכייה? זה סימן שהשכינה שורה? להבדיל, להבדיל, יש גם בכנסיות ככה. מה העדות שהשכינה שורה בישראל? אמר רב, זו נר מערבי שנותן בשמן כמידת חברותיה, וממנה היה מדליק ובה היה מסיים. מה הפירוש? הנר המערבי, נר האמצעי. יש מחלוקת בזה מה זה הנר, אבל בפשטות הנר האמצעי היה נותן בו שמן כמו כולם. תוקמות. והוא היה נשאר לאורך זמן אחרי כולם. הוא היה מחזיק מעמד אחרי כולם.

4:02אפילו שהיה בו שמן כמו כולם, הוא היה מחזיק מעמד, וממנו היה מדליק ובה היה מסיים. ממנו הוא היה מדליק. ממנו הוא היה לוקח ומדליק את הנרות, ובה היה מסיים. עכשיו בעצם הדבר הזה, שיש נר שמחזיק מעמד יותר, זה משהו ניסי. עכשיו הנס הזה בעצם לא היה צריך להיות. זה לא נס הכרחי. למשל, כשעם ישראל יצאו ממצרים ונקרע להם הים, זה היה נס הכרחי. כשעם ישראל יצאו ממצרים בכלל, זה נס הכרחי. אפילו אולי עם תקנות הקורד, זה נס הכרחי, כביכול. פה זה לא נס הכרחי. זה נס בשביל פינוק. כביכול. מה הפינוק? שכולם ידעו שהקדוש ברוך הוא שורה. כולם ידעו שהקדוש ברוך הוא שורה איתם. וזה שהמַן החזיק מעמד יותר מדי. יותר ממה שהוא. עכשיו למה צריך לעשות את הדבר הזה? הרי הקדוש ברוך הוא לא מבזבז ניסים סתם. התשובה לזה בעצם שזה גם נס הכרחי. כשהעם ישראל ידע שהקדוש ברוך הוא נמצא איתו, זה הדבר הכי מוכרח. לפעמים בן אדם נמצא במצב קשה, הוא חושב שהקדוש ברוך הוא כביכול נעלם ממנו. הוא חושב שהקדוש ברוך הוא עכשיו, אתה יודע מה? הקדוש ברוך הוא עסוק מדי. איך אמר לי איוב?

5:27איוב, עם כל המצב הקשה שלו, הוא אמר, מה התחלף לך, איוב ואויב. איוב כותבים א' י' ו' ב'. אויב כותבים א' ו' י' ב'. הוא אמר, יכול להיות שהגיעה איזו רוח, יש לך שם אותיות, כמו פאזל כזה. איוב, הגיעה רוח, רוח סערה, והפכה לך את האותיות. אז במקום איוב, יצא אויב. אתה ראית אויב, אמרת, יאללה, בוא נצפוק אותו, נגמור לו את החיים. ככה איוב אמר. למה הוא אמר את זה? כי הוא אומר כביכול הקדוש ברוך הוא שכח ממנו, כביכול הקדוש ברוך הוא טעה. לאדם שחושב ככה זה כפירה. לכן אומרת הגמרא איוב חירף בסערה. אז שעם ישראל יידע שהקדוש ברוך הוא נמצא איתו כל הזמן. איך אנחנו יודעים? לך למשכן, לך למקדש, תראה המנורה דולקת כל הזמן.

6:28העדות הזאת לבאי העולם היא עדות כל כך הכרחית שהקדוש ברוך הוא אומר: אני אשים אותה. הקדוש ברוך הוא אומר: אתה, בכל המצב שלך, בכל המצב הקשה, כל מה שאתה עובר, כל מה שאתה זה, הקדוש ברוך הוא פה. אבל אתה לא רואה אותו? אה, אתה צריך תזכורת? לך למנורה ותראה המנורה דולקת. איך היא דולקת? הרמת בפחות שמן וזה יישאר מעמד. עכשיו על דרך זה היום, אין לנו מנורה. אין לנו מנורה היום. אין לנו על מה כל כך להסתכל. אין לנו. אז איך היום ידעו אנשים שהקב"ה איתם? איך היום אנשים ידעו, או, הקב"ה נמצא ולא עוזב את עם ישראל וכו' וכו'? אז ברוך השם, יש הרבה ניסים, יש הרבה מופתים, יש הרבה ישועות. אבל תזכור את המידות, כמו במנורה שהייתה. אז הגמרא במסכת בבא בתרא, בדף כ"ה, עמוד ב', כותבת: הרוצה שיחכים ידרים ושיאשיר יצפין, ושיניח שולחן בצפון ומנורה בדרום. מכיוון שאדם שרוצה להיות חכם, אז כשהוא מתפלל שמונה עשרה, הוא יטה את עצמו קצת לצד דרום.

7:55אם הוא רוצה להיות עשיר, הוא יטה את עצמו קצת לצד צפון. ככה טיפה עם הראש. ולמה, למה, למה זה צפון וזה דרום? כיוון שבמשכן, במקדש, השולחן, שולחן הפנים, שזה סימן של פרנסה, סימן של אוכל, סימן של לחם, היה בצפון. אז אם תצפין, תהיה עשיר. והמנורה בדרום. המנורה בצד דרום. עכשיו בעצם אנחנו לומדים שהמנורה היא סמל החוכמה. חכם, חכם. חכם דרום, אז אנחנו לומדים שהמנורה היא סמל החוכמה. ככה גם המפרשים קודשים, האור החיים ועוד, בפסוק "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד," שזה בתחילת פרשת תצווה בפרק כ"ז, פסוק כ'. "ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד." שהמנורה היא סמל החוכמה. המנורה היא סמל התורה. היא כנגד התורה. עכשיו, כשאדם לומד תורה, זה צריך להיות שמן זית זך. כשאתה לומד תורה, אל תלמד תורה מעורבת עם עוד שטויות, עם עוד דברים אחרים. יש אחד אומר: "אני לומד תנ"ך עם הפירוש של קסוטו". אני לומד תנ"ך במקום שיש שטויות אחרות. שטויות אסור. זה לא נקרא לימוד. אז בעצם, המנורה היא הסמל של החוכמה.

9:27המנורה זה סמל של החוכמה. זה סמל של התורה. זה סמל של לומדי התורה. המנורה זה כנגד תלמידי החכמים. אז עכשיו, במילא, כשהיום בן אדם יגיד איפה הקב"ה? איפה יש מעמד שהשמן הקצת הזה מחזיק מעמד כל כך הרבה? איפה יש לנו את הנס הזה? מה התשובה? במנורה. מי זה היום המנורה? זה תלמידי החכמים. אתה הולך לתלמידי חכמים. אתה רואה שצ'ק של בקושי אלף שקל, הם מסתדרים איתו פחות או יותר, כן? יש קשיים, יש הפרעות, אבל זה מחזיק מעמד כל כך הרבה. איך יכול להיות? אני אמרתי פעם לאיזה אברך שאמר המצב קשה, והוא צדק, המצב שלו באמת קשה. אבל אמרתי לו, לפי מה שאתה מספר, אתה נשיא כבר 11 שנה, היית אמור להיות בכלא מזמן.

10:29איך יכול להיות? בסדר, אז יש לך מינוס, יש לך קשיים, אין בלי לשלם. אז הקב"ה נותן ברכה בדבר, שנותן בשמן כמידת חברותיה, וממנה היה מדליק ובה היה מסיים. מה החידוש? החידוש בזה בעצם, שאותם תלמידי חכמים מקבלים סכום קטן. האנשים האחרים לא יכולים, זה נגמר להם תוך שניות. אבל זה מחזיק מעמד. ולא רק זה, הוא בא והיה מדליק. מה זה הוא בא והיה מדליק? מאותו נר אמצעי, ששמת בו כמות של שמן כמו כולם, כולם כבים, הוא נשאר עומד, ואיתו הוא מדליק לכל השאר. מהתלמיד חכם הזה, הוא זה שניזון בשביל כולם. זה מה שהגמרא אומרת, הוא זה שבזכותו זנים כולם. גמרא בברכות דף ס''ד עמוד ב', אמר רבי דה אמר רב, וכל יום ויום בת קול יוצאת מאחורי ואומרת, כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, בשביל רבי חנינא בן דוסא, בשביל תלמידי חכמים. כולם ניזונים. אז הדבר הזה מלמד אותנו בעצם שגם היום, גם היום יש לנו את הנס הזה של המנורה, שבשעה שהאדם...

12:01ישים לב איך יכול להיות שאותם תלמידי חכמים, אותם אלו שלומדים, מחזיקים מעמד עם השכר הזה שמקבלים כמו כולם. למשל, תיתן משכורת היום של 1,600 שקל לבן אדם שיש לו חמישה ילדים בחוץ, מה הוא יעשה עם זה? כן, אבל גם אם אתה קונה אוכל... 1,600 ש"ח, חמישה ילדים, לחודש שלם וזוג, זאת אומרת זה שבעה אנשים. זה לא מספיק, אה? אז עכשיו יש חשמל ויש גז ויש מים ויש ארנונה ומיסים ויש שכירות ויש הכל. מאיפה? אז כנראה יגידו לך כנראה שאתה גונב, או שאתה משקר, כן, איך אמר לי פעם מישהו... אמר לי: "עזוב, עזוב אותך, אתה יש לך מניות. אתה מסתיר את זה. אתה יש לך דברים, לא מאמין לך." אמרתי לו: "יש לי דברים כל כך מוסתרים שאפילו אני לא יודע אותם, כמו שיש אחד שהוא צדיק נסתר אפילו מאלוקים. אבל זה הפשט. הפשט בזה בעצם..."

13:26שאֵותו תלמיד חכם הוא מקבל את מידת השֶמן שלו וזה מחזיק מעמד. הקדוש ברוך הוא, יש קשיים, אבל זה משהו לא הגיוני. וזה מה שמובא בילקוט שמעוני במשלי רמז תתקמ"א: "אליכם אישים אקרא" – אלו תלמידי חכמים שדומים לנשים ועושים גבורות כאנשים. תלמידי חכמים דומים לנשים. פעם ראיתי תלמיד חכם שדומה לבת, אז מה הפירוש? דומים לנשים ועושים גבורות כאנשים. אז יש כמה וכמה הסברים. בדרך כלל בזוג נשוי, איש ואישה, מי מחויב לפרנס את מי? הבעל את אשתו או האישה את בעלה? הבעל את אשתו. חכמים תקנו שהבעל חייב לפרנס את אשתו. כן, אין כזה דבר, בן אדם הוא מתחייב לה בכתובה.

14:27ולכן חכמים אמרו שמעשה ידיה של האישה לבעלה. מה שהיא תיתן זה לבעלה. היא עובדת, היא מרוויחה, ועליך לפרנס אותה. תתני לו את מה שאת מרוויחה, הוא דואג לך, הוא מפרנס אותך. זה מה שלכן אמרה הגמרא בכתובות דף מ"ח עמוד ב' וגם בכתובות דף ע' עמוד ב' ובדף פ"ג עמוד א' ובדף ק"ז עמוד ב'. זה מובא גם בעבות הרדף במצאת המודפסת ובעוד כמה מקומות, עם הרבנו, עם הרב. יכולה אישה שתאמר לבעלה: "איני ניזונת ואיני עושה." מה הפירוש? לא רוצה. הרי חז"ל תקנו בשבילי שאני אקבל את האוכל מבעלי וכנגד זה מה שאני מרוויחה אני אתן לו. אם אני מרוויחה עשרת אלפים שקל והוא מאכיל אותי רק באלפיים, למה שאני אתן לו את כל העשרת אלפים? אל תאכיל אותי, ואין לו כעת עשרת אלפים לעצמי. יכולה, אישה לא באה. כמו שזה היה לתקנתה. אז מה הפשר? תלמידי חכמים נראים כאנשים ועושים גבורות כאנשים. אדם מגיע לתלמיד חכם, תן לו מסכן כביכול, אין לו פרנסה, אין לו כלום, הוא בא ועוזר לו, ותומך בו, אז הוא נראה כמו אישה. כאילו אתה הבעל, אתה העשיר, אתה הבעל, אתה הגביר, אתה המיליונר, אתה תומך בו. כמו אישה, אין לה מסכנה. אתה תומך בו, נכון?

15:52זה נראים כנשים. אבל האמת היא, עושים גבורות כאנשים. חביבי, כל הפרנסה שלך, העשיר, כל מה שיש לך זה בזכותו. כל מה שאלוקים נתן לך. אתה חושב שהוא כמו אישה, אין לה פרנסה, אין לה כלום, אין לה זה, אין לה זה. כל מה שאלוקים נתן לך זה בזכותו. אם אתה לא תיתן לו, לא יהיה כלום. אבל מה אדם שהוא מחשיב את עצמו לאיש, אני נותן, אני משפיע, וכו' וכו'. אז הרבה פעמים הוא אומר, "אם אני נותן, אני רוצה חלק בתורה." באמת יש בפוסקים נידון שלם על זה. יש איזו תשובה בשו"ת יביע אומר של הרב עובדיה, האם כשבן אדם חותם יששכר וזבולון... אם מישהו עושה איתו הסכם, האם זה יורד מהחלק של ההיסכה או לא? חלק בתורה. זו מחלוקת. יש שאומרים שכן, יש שאומרים שלא. אבל סוף סוף הרב מכריע, אומר שלא. אבל יש פוסקים שאומרים שכן. אז יש תלמיד חכם שאומר, אתה יודע מה? לא רוצה לקבל ממך. לא רוצה לקבל. זה דומה למה שאמרנו בגמרא, איני ניזונת ואיני עושה. מה אתה מחשיב? אתה מחשיב שתהיה אני כמו אישה? לא רוצה אותך.

17:20אל תיקח ממני את התורה כמו שאישה יכולה לומר לבעלה, "אין לי ניזונת ואין לי עושה." אל תיתן לי פרנסה ואני לוקח את הפרנסה לעצמי. גם יש תלמידי חכמים כאלה, אז לכם מתפרנסים, לכם מתפרנסים, השם יעזור. אז הגיע פעם לרבי חיים מוולוז'ין, ותלמיד חכם אחד אמר לו, "אני לא רוצה. יש מישהו מוכן לסבסד אותי הכל, אבל לא רוצה לקחת, לא רוצה שירד לי." אמר לו רבי חיים מוולוז'ין, "אתה לא אוהב את השם. אני לא אוהב את השם? בשביל אהבת השם אני מוציא את כל החיים שלי. לפעמים אני לא יכול מרוב שאני אוהב את השם, כי אני לא הולך לעבוד, אני לומד תורה, עושה את קצנו." אמר לו, "אתה לא אוהב את השם, אתה אוהב את השכר שהוא נותן לך. מה הרי היה? אם היית אוהב את השם, איך היית יכול ללמוד יותר טוב? אם לא היה לך הפרעות, מישהו נותן לך כל חודש סכום ואתה יכול ללמוד בלי דאגות, בלי כלום?" אבל לא רוצה לקחת, לא רוצה שירד לי. אמר לו הרב יחי מוולוז'ין, אתה לא אוהב את השם. אני לא אוהב את השם? בשביל אהבת השם אני מוציא את כל החיים שלי. לפעמים אני לא יכול מרוב שאני אוהב את השם. כי אני לא הולך לעבוד, אני לומד תורה, עושה את קצנו. אמר לו, אתה לא אוהב את השם, אתה אוהב את השכר שהוא נותן לך. מה הרי היה? אם היית אוהב את השם, איך היית יכול ללמוד יותר טוב? אם לא היו לך הפרעות, מישהו נותן לך כל חודש סכום, ואתה יכול ללמוד בלי דאגות, בלי כלום?

18:21או כמו המצב עכשיו. ברור שאם היה לך רוגע, בלי דאגות, היית לומד יותר. רק מה אתה אומר? "או, אני לא רוצה לעשות את זה, כי אז ירד לי מהשכר." אז אתה לא אוהב את השם. אם היית אוהב את השם, אז היית עושה משהו יותר טוב בשבילו, יותר נחת רוח בשבילו. מה זה נחת רוח בשבילו? שתלמד יותר טוב. מה אתה אומר? "או, אני אלמד יותר טוב, אבל ירד לי מהשכר." אז אתה ביזנסמן. אם אתה באמת אוהב את השם, תעשה אפילו שזה ירד לך מהשכר. המחשבה. אבל הדבר הזה בעצם, כמו שאנחנו אמרנו, בן אדם, שבאים אליו, ואומרים לו, הנה אתה את המחשב, אתה תיקח, אתה זה, אתה זה, אז בן אדם מרגיש שהוא כמו בעל ואישה. אז אתם מדי חכמים, נראים כנשים, ועושים גבורות כאנשים. למה עושים גבורות כאנשים? כיוון שכל מה שהעשיר מרוויח, זה בזכות זה של אותו אדם, שהוא בא ותומך בו. יש באמת בפוסקים, יש אנשים חושבים בימים, אם בן אדם נותן 200 דולר בחודש לאברך, אז הוא חושב שהוא שכר וזבולון. חצי מהתורה שלך שלי, זה לא נכון. יש בפוסקים, כדי שיהיה באמת הסכם משכר וזבולון אמיתי, או שצריך לשלם לו את כל ההוצאות שלו, מינימום, או חצי ממה שהאדם מרוויח. אתה עשיר, מרוויח 100 אלף דולר בחודש, תן לו 50,000.

19:48אז יש מה לדבר. אם לא, איך זה הסכם יששכר וזבולון? איך זו שותפות? היום לצערנו כל כך ירד, יש בן אדם חותם ברועד קבע, 200 שקל בחודש, אפילו 200 דולר. הוא רגוע, חתמתי יששכר וזבולון. אמרתי פעם, זה אפילו לא היוד, היוד שלי יששכר, יוד. איזה יששכר וזבולון? זה סתם, זו תרומה. זה לא יששכר וזבולון. עכשיו כש... אז זבולון עושה את זה, התורה מרגיעה אותו בפרשת וזאת הברכה, פרק ל"ג, פסוק י"ח: ולזבולון אמר, "שמח זבולון בצאתך, ויששכר באהליך." אתה זבולון, תשמח. למה? כי יששכר באהליך. יששכר הוא באוהל. יששכר הוא לומד תורה. הכל רגוע, הכל בסדר, הכל מסודר. למה? כי אתה מקבל את השפע ישר מאת בן התורה. אתה מבין שאתה לא הגבר והוא האישה. אבל זה הפוך בעצם. כל השפע אתה מקבל ממנו. סמך תבולון בצאתך ויסחר באוהליך. בגלל שיסחר באוהליך, אז המחשבה הזאת זה בעצם עדות לכל בעי העולם שהקדוש ברוך הוא נמצא בישראל. כמו שהשמן במנורה לא ירד, נחזיק מעמד וממנו היה מדליק מהשמן הזה, מהנר הזה האמצעי ששם השכינה שורה. ממנו היה מדליק לכל שאר הנרות.

21:18זה אומר שהשפע הגדול מגיע דרך התלמידי חכמים בפשטות. ואם הוא מסכן, יש הרבה אנשים שמנצלים את הדבר הזה ואומרים לו: "קח תיקח, תעשה שכר וסבלון וכו' וכו'." אפילו שכי אין לו מה לעשות, אין לו פרנסה, אין לו איך לחיות וכו' וכו'. אבל זה דינים של מקח וממכר, זאת אומרת, אם הוא יודע ומוחל, אם התלמיד חכם הזה יודע ומוחל, יודע שהסכם שלי שכר וסבלון זה ככה וככה והוא בסוף מוכן להתפשר על פחות, אז זה אולי... ופשטות אם הוא מסכן, יש הרבה אנשים שמנצלים את הדבר הזה ואומרים לו תיקח, תיקח, תעשה שחר וזבולון וכו' וכו'. אפילו שכי אין לו מה לעשות, אין לו פרנסה, אין לו איך לחיות וכו' וכו', אבל זה דינים של מקח וממכר. זאת אומרת, אם הוא יודע ומוכל, אם אתם חכמים יודעים ומוכלים, יודעים שהסכם של שחר וזבולון הוא ככה וככה, והוא בסוף מוכן להתפשר על פחות, אז זה אולי...

22:18אבל הרבה אנשים לא יודעים את זה, מגיעים אליהם, מחתימים אותם. אני אתן לך 200 שקל כל חוב. זה יששכר וזבולון. לא יודעים שאת הגדר הזה, שיששכר וזבולון זה ממש שותפות שותפות. כן, אבל אם הוא חותם על הסכם על 200 שקל, אז הוא אומר שהוא לא יכול לחתום על עוד 200 שקל. זהו, הוא יגיע לגג שלו, זה המקסימום שיכול לקבל, לא יכול להתקבל. לא, הוא יכול לחתום. הוא יכול לחתום אפילו כמה ייסחר בזבולון. למה? גם על הצד שזה יורד. למה יש לו את החלק שלו? אני ואתה, חלק חלק. כשנשאר לי עוד חלק, אז אני אנסה עם עוד מישהו. נשאר עוד חלק, עוד מישהו, עוד מישהו. בסוף הגיע לשמיים, לא נשאר לו כלום. איך נשאר לו עוד חלק? מה עשה הספיץ הרב בזבולון? זה חמישים חמישים. נכון, אז נשאר לו חמישים. אז זה 25-25 כביכול, אבל יש אנשים שמנצלים את זה. מה לעשות? זה לא נכון על פי ההלכה. זה לא נכון על פי ההלכה. אז זהו, זה תלוי אם, למשל, בן אדם הולך בשביל ביזנס, בשביל שכר.

23:41אבל אם הולכים בשביל רצון השם, כמו שאמר רבי חיים מוולוז'ין, רצון השם זה שתשאר ותלמד, בין אם יהיה לך שכר, בין אם אין לך שכר. אז זה מה שאנחנו למדנו מפרשת השבוע, שבעצם, הנר של השמן, שהיה מגיע לשם, שהיה נמצא במנורה, זה עדות לכל באי עולם שהשכינה שורה. זה הדבר גם, אותו דבר, על התלמיד חכם. התלמיד חכם, השכינה שורה עליו. למה השכינה שורה עליו? כי הקב"ה, התורה ועם ישראל זה אחד. אז אם אדם כל הזמן עוסק בתורה, אז השכינה שורה עליו. לכן במילא באים, מתייעצים עם תלמיד חכם, שומעים לו, מה קרה שתשמע לו? כיוון שאתה מתייעץ איתו, השכינה איתו. אז אין טעויות, אין דברים, אין הפרעות.

24:44וזו הסיבה שאם תשימו לב, המנורה הייתה הכלי אם לא הכי מפואר, כמעט הכי מפואר בבית המקדש. כל כך הרבה פיתוחים, שקדים, כפתורים, פרחים וקנים, וזה וזה. מאוד מאוד יפה, מאוד מאוד מפוארת, עד כדי כך שמובא במדרש שיוסף משיטה היה אחד מתבולל כזה בזמן הרומאים. אמרו לו, תיכנס לבית המקדש, מה שתוציא שלך. והוציא את המנורה. אמרו לו, לא מתאים להדיוט להשתמש בכזה כלי יפה. תיכנס עוד פעם. ואז הוא לא נכנס, וחתכו אותו חתיכות חתיכות, והוא צעק, די לי שהכעסתי את בוראי פעם אחת. ככה מת. דרך אגב, רבי חיים שמואלביץ אומר, איך פתאום הוא נהיה צדיק? לפני רגע לא אכפת לו להיכנס, אחרי שנייה פתאום הוא נכנע, הוא לא רוצה להיכנס. הוא מוכן למסור את נפשו על קידוש השם. איך יכול להיות? מי מתבולל? אז הוא אומר, כיוון שהוא היה כמה שניות בבית המקדש, הקדושה של בית המקדש שינתה אותו.

25:59הלוואי והיה לנו כזה דבר היום, יש איזה כופר או מיסיונר שמתווכח איתך, אתה אומר לו בוא, בוא איתי לסיבוב, מכניס אותו לבית המקדש ויוצא, איפה כיפה, איפה ציצית, שומר שבת, שומר הכל, שומר טהרה, שומר צניעות, שומר כשרות, שומר הכל. זה גם צריך להצטער על החורבן שאין לנו. אז בעצם, המנורה, למה הייתה כל כך מיוחדת? המנורה, כיוון ששם היה עליה השראת השכינה, זה היה הסמל של השראת השכינה. אז אותו דבר, בהשוואה לתלמיד חכם, תלמיד חכם צריך שהוא ייראה מכובד. הגמרא אומרת, במסכת שבת, אדם שיש לו גדר של תלמיד חכם, כן, לא כל אחד, אבל אדם שיש לו גדר, בשבת, דף קי"ד, מובא שם את כל התארים של התלמיד חכם, מה הגדר. ועל זה אומרת הגמרא, אמר רבי אבא, אמר רבי חייב הרב, אמר רבי יוחנן כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה. אם יש לו שמנונית על הבגד, הוא חייב מיתה, שזה חילול השם. אם יש לו איזה לכלוך של שמן על הבגד, זה חילול השם, שנאמר "כל משנאי אהבו מוות." אל תקרא משנאי אלא משניאי. זה פסוק במשלי פרק ח'. מה הפירוש? שבעצם תלמיד חכם, אם הוא לא נראה מספיק מכובד, אז אנשים יגידו שזה חילול השם. אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן: כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה. אם יש לו שמנונית על הבגד, הוא חייב מיתה, שזה חילול השם. אם יש לו איזה לכלוך של שמן על הבגד, זה חילול השם, שנאמר: "כל משנאי אהבו מוות". אל תקרי משנאי אלא משניאי. זה פסוק במשלי ח', ל"ו. מה הפירוש? שבעצם תלמיד חכם, אם הוא לא נראה מספיק מכובד, אז אנשים יגידו שזה חילול השם.

27:26זה בדיוק אותה השוואה כמו המנורה. המנורה צריכה להיות תמיד נקייה, מסודרת, מפוארת. ועם כל זה, המנורה עצמה, מצד עצמה, לא היה לה רגש להגיד, "או, אני הכי מפוארת, אני הכי משובחת, אני מעל כולם," וכו' וכו'. לא היה. זאת אומרת, צריך לצאת על מי שהוא חכם. אפילו שהוא אחי תלמיד חכם, אפילו שהוא אחי. אין לו את הגאווה הזאת, אין לו את הדבר הזה. אז זה בעצם ההשוואה ממה שלמדנו על המנורה. שכשאדם בא ורואה את התלמיד חכם, שהשמן אצלו, שהצ'ק של האלף שקל שלא משנה מה, נשאר ומחזיק מעמד, זה נס. זה עדות לכל באי העולם שהשכינה שורה בישראל גם בימינו.

28:28יש רעיון נוסף על זה, ממש על הרעיון הזה עם המנורה. זה גם כמובן על דרך זה שהגמרא במנחות דף כ"ט עמוד א' כותבת שמשה רבנו התקשה בעשיית המנורה. איך אנחנו עושים? זה המון פרטים, זה סיבוך. לעשות ככה, לעשות ככה, עם כפתורים, עם פרחים, וקנים, וזה. משה רבנו התקשה בעשיית המנורה. חזק וברוך. מה פירוש משה רבנו התקשה בעשיית המנורה? מה? העניין הוא שהיה צריך לעשות את המנורה, מקשה זהב טהור. זאת אומרת, אי אפשר, אי אפשר היה לעשות את המנורה חלקים חלקים. הכל בבת אחת.

29:28אז זה מה שרבנו נתקשה. אז על דרך מה שאמרנו, המנורה זה תלמיד חכם, כמו שאנחנו דיברנו. זה תלמיד חכם שבאמת פלא כל דרך החיים שלו, איך הוא חי. אז כשהקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו לעשות את המנורה, הוא הבין שהמנורה זה כנגד תלמיד חכם, אבל הוא התקשה. התקשה בעשיית המנורה. איך התלמיד חכם הזה יחיה? איך היא תעמוד? איך היא תתקיים? אפילו משה רבנו התקשה. אמר אין מה. מה לא ירד מהשמיים כל ההיסטוריה? מה אומר המדרש? מה אומרים חז"ל? מי עשה בסוף את המנורה? הקב"ה. זו התשובה. אל תשאל שאלות. אני דואג לו. אני עושה את זה.

30:29וזה העניין שאם בן אדם יודע שבעצם הקב"ה הוא זה שדואג לו, הוא זה שאיתו, הוא זה שבכל מצב ובכל קושי, גם כשהוא לא עונה, זה לא שהוא לא עונה וכו' וכו'. כל הדברים הללו הם בעצם יסוד אחד, עדות לכל באי עולם שהשכינה שורה. לפעמים הקב"ה מכניס אדם למצב קשה כדי להושיע אותו מהמצב, כדי שיהיה עדות לכל באי העולם שהשכינה שורה בישראל. היה פעם דיברתי עם איזה כופר אחד. הוא אומר: "איפה הקדוש ברוך הוא? איפה הקדוש ברוך הוא? איפה הקדוש ברוך הוא? איפה הקדוש ברוך הוא?" הוא אומר: "כן, יש, אין, כל שטויות שיש להם בראש. הם לא... כאילו הם לא יודעים איך כל הגוף עובד, איך כל הנס מבשרי, איך זה אלוהי. את כל השטויות, שטויות כופרים. נוח להם עבדה באפקרה ניחה לגוף." הוא אומר לי: "אתה רואה אותו? אתה מכיר אותו?" אתה אומר לי: "מה זה רואה אותו? כל יום, בכל עת ובכל שעה. אין לך, אין לך הסבר הגיוני."

31:32הסבר הגיוני לעשרות אלפי אנשים שלא עובדים, שיושבים ועוסקים בתורה וחיים עם 12 ילדים, 13 ילדים, ולא מפסיקים להביא ילדים. הם יכולים משום אמונתם. מה מחייה אותם? הם מאמינים וממשיכים. למה? אתה משוגע? מה יש לך? הקדוש ברוך הוא עוזר. זה בעצם הכוח הגדול. אם בן אדם נכנס לתוך הקבוצה הזאת, אלו שיושבים ראשונה במלכות, אז בעצם הוא זה שמחבר בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא, כיוון שהשפע הולך דרכו, הכל הולך דרכו. אבל כיוון שאדם יושב ראשונה במלכות, יושב ממש לפני המלך, צריך מאוד להיזהר. לכן הגמרא אומרת... הוא סביבם נסערה מאוד מלמד שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים כחוט השערה מה היא זה? הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים כחוט השערה אוקיי מה זה כחוט השערה? ככה הגמרא אומרת ביבמות דף קכא עמוד ב' וגם בבבא קמא דף נ' עמוד א' ככה הגמרא דורשת את זה מהפסוק בתהילים נ' פסוק ג'.

33:02הוא סביביו נסערה מאוד. מלמד שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו אפילו כחוט השערה. אלו שנמצאים סביבו, זו הכוונה לתלמידי חכמים. אתה תלמיד חכם, אתה מביא שפע לעולם, אתה גברא רבה, אתה זה שנמצא לפניו, אז אתה צריך לשמור. אתה צריך להיות ברמה כזאת שאם חלילה אתה עושה משהו הכי קטן... זה ישר לפני המלך. לכן הם תמיד מחמירים יותר, מקפידים, ולכן תמיד מחמירים. אתה רואה, הם נזהרים בדברים שלא צריכים להיזהר בהם. מה אתה מחמיר כל כך? מה אתה עושה זה? אפילו הרב עובדיה, זכר צדיק לברכה, בדברים שהוא היה מתיר לאחרים, הוא היה מחמיר על עצמו. למה? חומרה. אדם שהוא תמיד חכם, אדם שהוא, אדם שנמצא לפני המלך, אם הוא מסופק באיזה משהו - כן, לא, שחור, לבן, מותר, המלך יאה ומלך לא, יאה ולא עושים. זה המדד. זה הדבר המופלא. ואז במילא אלו שנמצאים לפני המלך, אלו שנמצאים כל הזמן לפני הקב"ה, כל בקשה שמבקשים מתקיימת כי הם נמצאים שם. אנחנו למדנו...

34:31שעל מה שאמרנו בהתחלה על רבי חנינא בן דוסא שכל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובים. אצל רבי חנינא בן דוסא, זו הייתה ההנהגה. זו הייתה ההנהגה הניסית שהוא היה תמיד נמצא כביכול אצל הקדוש ברוך הוא. מה הפשט בזה? אז הגמרא בברכות בדף ל"ד עמוד ב' מספרת שפעם אחת הבן של רבי יוחנן בן זכאי היה חולה. עכשיו, רבי חנינא בן דוסא היה תלמיד שלו. הלך רבי יוחנן בן זכאי ואמר לתלמיד שלו, רבי חנינא בן דוסא: "תתפלל". איך שיתפלל, על המקום נהיה בריא. על המקום! אתה מבין? אז רבי יוחנן בן זכאי אמר על עצמו, אפילו אם אני הייתי בוכה כל היום כולו, לא היו מתייחסים אליי בשמיים. רבי יוחנן בן זכאי! מי זה רבי יוחנן בן זכאי? הרב של מי? רבי אלעזר הגדול, רבי יהושע, הרב של הרב של רבי עקיבא. הוא אומר, רבי יוחנן בן זכאי, אני הייתי מתפלל כל היום, שם את הראש בין הברכיים, בוכה, ושמיים לא מתייחסים. זה רבי חנינא בן דוסא.

36:01שנייה אחת, שנייה אחת, מתפלל על המקום. אשתו של רבי יוחנן בן זכאי שמעה את זה. אמרה לו, תגיד לי את האמת. את האמת. וכי חנינא גדול ממך? למה היא קראה לו חנינא? לא רבי חנינא? כיוון שהוא התלמיד של בעלה. תלמיד, הוא לא רב. אמר לה, לא, הוא לא גדול ממני. אני באמת יותר גדול ממנו. אלא הוא דומה כעבד לפני המלך ואני דומה כשר לפני המלך. מה הפירוש? המלך רוצים להיפגש איתו. מי נפגש איתו יותר? זה שמנקה כל יום את החדר של המלך או השר שמגיע אליו לפגישה שבועית. הוא אומר: השר כדי להגיע לפגישה שבועית, הוא מתכנן, מגיע, יש לו זמן קצוב, שעה. תגיד לי את הכל.

37:02עבד כל יום הוא נכנס, בוקר טוב המלך, אפשר כך וכך, כן אין בעיה אני אסדר לך אפשר זה, אפשר זה, הוא יכול לבקש יותר קרוב הוא אומר רבי חנינא בן דוסא דומה לעבד לפני מלך ואני דומה לשר. מה הפשט בזה? הפשט בזה בעצם שרבי חנינא בן דוסא היה עני מרוד. עני מרוד, חנינא בני די לו בקו חרובין מערב שבת לערב שבת. חרובין עני מרוד הוא היה. והוא היה עובד את הקדוש ברוך הוא מתוך העוני. זו מעלה יותר גדולה מלעבוד את הקדוש ברוך הוא מתוך עושר. רבי יוחנן בן זכאי היה ראש ישיבה. ראש ישיבה יש דין של גדלה ומשל אחד. מה זה גדלה ומשל אחד? תומכים בו. הגמרא ביומא דף יח עמוד ב כותבת שהכהן הגדול כשממנים אותו הוא צריך להיות גם הכי עשיר. ואם אין לו, איך הם מגדלים אותו? אז אותו דבר גם ראש ישיבה. ראש ישיבה שהיה בא ועוסק בתורה והיו בוחרים אותו והיו ממנים אותו, גם הוא היה, היו באים ומשפיעים עליו.

38:31ונותנים לו וכו' וכו'. ככה רש"י כותב במסכת תענית דף כ"א ע"א. אז רבי יוחנן בן זכאי היה עובד את הקדוש ברוך הוא מתוך עושר, כמו שר, והביאני חנינא בן דוסא מתוך עוני. המעלה של אדם שעובד את השם מתוך עוני, מתוך דוחק, מתוך קושי, יותר גדולה כלפי הקרבה לה' אני דומה לשר, הוא דומה לעבד, ולכן יש לו יותר כוח. אז זה ברוך השם המחשבה שהרבה אברכים, הרבה תלמידי חכמים זוכים לזה, אבל לא תמיד הם יודעים את המעלה. לא תמיד הם יודעים את המעלה. אם הם יהיו יודעים את המעלה ללמוד תורה מתוך דוחק, חוץ מזה שבסוף זה יסתדר. אלא עצם המעלה, שההקדש פחות רוצה לזכות אותם, שרוצה שהם יהיו השפע לעולם. שהם יהיו אלו שהכי קרובים אליו. שהם יהיו אלו שבזכותם מגיע, כל האנשים ניזונים בזכותם. מה הפירוש כל אדם ניזון? אצל חנינא בן דוסא, כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני. זה אומר, יש איזה מיליונר אחד, שהוא עשה איזה בית התמחוי. מה זה בית התמחוי? נכנסים כל יום כמה אנשים שרוצים.

39:58תאכלו, תסבעו, אל תשלמו. מישהו רוצה בכוח לשלם, שייתן שקל. שקל אחד. נותן להם מרק, נותן להם עוף, נותן להם לחם, נותן להם סלטים. מכובד. כל יום אלפים. יש מעלה יותר גדולה מזו? אנשים, נותן להם אוכל לפה. זה גם האנשים הכי תורמים לזה. למה אנשים הכי תורמים? תסתכל, אתה רואה? יש מצלמות שמתעדות אותם, הוא הולך לעשירים. מפעיל את המחשב שלו, מתחבר למצלמה שם בעסק שלו, אומר לו, תראה, הנה, אתה רואה את האנשים האלה? שלוש מאות איש עכשיו יושבים פה בשולחן? בזכותך. תתרום להם אוכל. מה אתה מוכן לתת להם? הנה, הנה, עכשיו, אתה רואה אותו מרים את הכף, אוכל, אוכל, זה מסכן, זה ניצול שואה. זה זקן, אין לו מה לאכול בבית. אתה רואה שהוא רועד? אין לו אוכל, אין לו כלום, לא יכול לעבוד. הנה, אתה עכשיו, בזכותך, הוא מכניס כפית מרק לפה, אתה נתת לו את זה. אתה רואה את האישה המסכנה הזאת? היא אלמנה עם שבעה ילדים, וכולם באו לאכול. כל זה בזכותך. בן אדם רואה ככה, אומר לו: "אין בעיה, תגיד לי רק כמה ספרות לרשום על הצ'ק." למה? הנה, אני עוזר להם. אבל פה כתוב שרבי חנינא בן דוסא היה לו את הביטחון הכי גדול בעולם. כל העולם כולו ניזון בזכות חנינא בני. אומר הבעל שם טוב, מה זה בזכות חנינא בני? אומר שהשפע יורד לעולם, עושים שביל בשמיים, שביל שירד לבן אדם. זו הכוונה בזכות חנינא בני. יש לו שביל, כל השפע יורד עליו.

41:27עכשיו הוא לא שומר אותו לעצמו, חלק לכולם. בחנין הבני זה היה לו בכך חרובים. דרך אגב, יש סיפור כזה על הרב שרעבי. הרב מרדכי שרעבי לא היה לו ילדים. כל מי שהיה בא אליו לילדים, הוא היה מברך שיהיו לו ילדים, שיהיו לו ילדים, ובאמת כל מי שהיה מקבל ממנו ברכה היו נפקדים. יום אחד הגיעה אליו אישה בוכה: "הרב, אין לי ילדים כבר 20 שנה." הוא לא מוכן לברך אותה. 20 שנה היה... אין לי ילדים, הרב לא מברך אותה. עשרים שנה אין לי ילדים. היא בכתה, בכתה, בכתה, בכתה, בסוף השתכנעה לברך אותה. אחד התלמידים אמר לו, "הרב, למה הרב לא ברך אותה בהתחלה?" אמר לו, "אני אגלה לך. מהשמיים קצבו לי הרבה ילדים שיהיה לי. את כל הילדים שלי חילקתי לכולם. אמרתי שלי לא יהיה ולהם יהיה. נשאר לי ילד אחד שיהיה לי. והיא באה לבקש. לא יכולתי ויתרתי על זה גם. נשארתי בלי ילדים."

42:28זה כוח של התנחם של צדיק. חוני המעגל לא ביקש חרובים. הוא מקבל את כל השפע. מה הוא עושה? חלק לכולם. נותן, נותן, נותן, נותן, נותן. מה יישאר לך? חרובים יש. הכל בסדר. זה כוח. זו הסיבה שהקב"ה נמצא עם התנחמים, שנמצא עם צדיקים. ואנחנו צריכים ללכת בדרכם. אנחנו צריכים ללכת בדרכם להיות והלכת בדרכיו ודבקת בו, להידבק בחכמים, אתם יודעים שחכמים אמיתיים כשיש להם משהו הם נותנים לאחרים. זה הסיבה שהקב"ה נותן הרבה הזדמנויות לבן אדם. הקב"ה נותן לך הזדמנות לתת לאחרים, להשפיע עליהם. מה האדם אומר? אבל מה יישאר לי? מה? אני יכול להרוויח מזה? אני יכול לעשות כסף מזה? אשריך וברוך אתה שאתה יכול, אבל מה התכלית בעולם? אז אנחנו צריכים להיות דומים לחנין הבני. די לו בקו חרובים. אנחנו לא הולכים להסתפק בקו חרובים. דרך אגב, גם הרמב"ם כותב שחרובים זה לא טוב. זה גם בגמרא כתוב. חרובים זה מזיק. אבל הכוונה היא למושג הזה. המושג הזה. בן אדם יש לו פרנסה. יש לו כסף. יש לו דברים. כשאתה אומר לו תיתן למישהו אחר, מה הוא אומר? רגע רגע. אם אני אתן לו מאה שקל, אני עכשיו לא אוכל לקנות כמה דברים. ולא אוכל זה ולא אוכל זה. אבל הוא אין לו כלום. אכפת לי.

43:53זו לא מחשבה של יהודי, זו לא מחשבה. אבל מצד שני, הפוך. אם אדם הוא אומר, אני אתן, אני אתן, אני אתן, אתה מוריד את כל השפע, אתה מוריד את כל הדברים. רבי חנינא בן דוסא, אם הוא היה רוצה לעצור את כל השפע, הוא היה מיליונר. מיליונר. יותר ממיליונר. מיליארדר. כל השפע בעולם יורד אליו. כל מה שאנשים בעולם אוכלים, שותים, נהנים, הכל ממנו. רק מה, הוא לא עצר לקבל את השפע. אז אותו דבר גם התלמידי חכמים, גם התלמידי חכמים, גם התומכים דהורייתא, גם התלמידי חכמים צריכים לדעת את הדבר הזה. כל השפע בעולם יורד בשביל התלמידי חכמים. אותם עשירים, הם זוכים להיות שותפים. אבל ברגע שהעשירים לא כל כך עומדים בדבר שלהם, זו בעיה. זה עניין של, הם לא יכולים לשמוח בעסקים שלהם. אין "שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך". אין.

44:54השם יעזור ויהי רצון שנזכה בעזרת השם להיות גם לומדי תורה וגם תומכי תורה, כי לפעמים זה קשה. הרבה בני תורה כואב להם שהם לא יכולים להיות תומכי תורה, ואומרים: "מה אני תומך תורה? מה אני יכול לתת שקל? גם זה לא תמיד אפשרי." היה איזה תעשיין אחד בנתניה, היה לו מוסדות גדולים, הרב שמעון גבאי זצ"ל. אחרי שהוא נפטר גילו שכל חודש הוא היה מחזיק לבד, לבד, כל חודש. זה היה עולה חוסך אנשים, חוסך מהמזכורת שלו. הוא היה ראש הישיבה, והכל בנותן. אבל הוא אמר לו בתנאי אחד: בתנאי שלא תגלה מאיפה אתה מקבל את הכסף. זה התנאי. מה הוא צריך? הוא יושב, עוסק בתורה, עוסק בהכול, בכל החורמות, מהבוקר עד הערב, מוסר שיעורים. היום מגיעים לשיעור שלו מאות אנשים, אלפים של אנשים. עדיין צריך להיות גם תומך תורה. תורת חסד על לשונה. אז זה להרבה אנשים מפריע. אז הקב"ה אומר להם, אל תדאגו, גם לכם זה נחשב שאתם משפיעים. אם אתה לא יכול באמת לתת בפועל, זה נחשב שיש לך את הבית המהוי הכי גדול. הכי גדול. כל העולם כולו ניזון בשביל חוני המעגל.

46:20הקב"ה יזכה אותנו להגדיל תורה ולהאדירה ולעשות רצונו כרצונו. אמן.