סוד האהבה הרב אפרים כחלון

0:11היום נלמד משנה שיש בה הרבה, הרבה, הרבה נקודות למשך החיים. אבל חלק מהמשנה, עליה נאמר "אוי לי אם אומר, אוי לי אם לא אומר," יש משנה במסכת כלים בפרק י', משנה ז'. שם רבי יוחנן בן זכאי אומר על כל מיני דברים "אוי לי אם אני אומר, אוי לי אם אני לא אומר." המשנה הזאת היא בבחינה כזאת, אוי לי אם אומר, אוי לי אם לא אומר ברמה מסוימת. אבל אנחנו מחליטים כן להגיד, כמו שרבי יוחנן בן זכאי החליט להגיד. אנחנו במשנה הזאת מסביר כמה וכמה. אבל חלק מהמשנה עליה נאמר "אוי לי אם אומר, אוי לי אם לא אומר." יש משנה במסכת כלים בפרק י', משנה ז'. שם רבי יוחנן בן זכאי אומר על כל מיני דברים "אוי לי אם אני אומר, אוי לי אם אני לא אומר." המשנה הזאת היא בבחינה כזאת: אוי לי אם אומר, אוי לי אם לא אומר ברמה מסוימת. אבל אנחנו מחליטים כן להגיד כמו שרבי יוחנן בן זכאי החליט להגיד. אנחנו במשנה הזאת מסבירים כמה וכמה. שלצערנו בדור שלנו ירדו והשתבשו והשתנו ונהיה בלבול ונהיה סילוף ונהיה לצערנו מדבר קדוש נהיה גועל נפש. והמשנה אומרת: כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה; ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם. איזו היא אהבה תלויה בדבר? זאת אהבת אמנון ותמר. ושאינה תלויה בדבר? זאת אהבת דוד ויהונתן.

1:12מה זה אהבה? החזון איש אמר פעם משפט: מה שהחילונים קוראים לו אהבה, אצלנו זה קרץ. אתה רואה חילוני, אתה אומר לו: מה אתה עם חברה שלך? לא, לא, זה רק אנחנו עושים אהבה. אצלנו זה קרץ, היא קרץ, היא קרץ, הנפש שהיא. לא פחות. זה לא אצלנו זה נחמד, זה סולידי, זה זה, זה זה. אצלנו זה קודש. ובאמת, חיי האהבה התקינים אינם מתחילים לפני חיי הנישואין על פי התורה. על פי חיי התורה, יש לנו את הכלל, צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותייך על משכנות הרועים. עם כל דבר בן אדם מסתפק, איך לעשות? איך לחיות, איך לעשות את החיים, פשוט תפתח את ספר בראשית ותראה אצל האבות, ותראה אצל האבות מה קורה אצל האבות. ובאמת אם אנחנו נשים לב, אצל האבות היו חיי אהבה.

2:28היה חיי אהבה אצל האבות, אבל לא אהבה כמו שהיום בן אדם רואה בחורה, התאהבתי בה, התאהבה בו, הוא נדלק עליה, כל השטויות האלה שאנשים אפילו לא יודעים מה זה אהבה. ואם אנחנו נשים לב בספר בראשית, בפרשת חיי שרה בפרק כ"ד פסוק ס"ז, ויביאה יצחק האוהלה שרה אמו, יצחק הביא את רבקה לתוך האוהל של שרה אמו וייקח את רבקה ותהי לו לאישה ויאהבה. מתי יצחק נזכר לאהוב אותה? אחרי שהביא אותה אל האוהל, זאת אומרת אחרי שהתחתן. מה, אחרי שהתחתנת אתה נזכר לאהוב? עכשיו אחרי? מה פתאום? איך איך איך איך? אוהבים לפני. תבוא תגיד למישהו חילוני שרחוק מתורה ומצוות: אתה מוכן להתחתן עם מישהו שאתה לא אוהב? מה פתאום? מה? אתה משוגע? אין כזה דבר. הוא מחכה לאהוב ולהרגיש ולמשש בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו את המישהו שהוא הולך להתחתן איתו, לצערנו.

3:46ו"רש"ר הירש, רבי שמשון רפאל הירש, כותב על היסוד הזה של האהבה. הוא כותב משפט מבהיל על הדבר הזה, על הפסוק הזה. אף זו תכונה אשר ברך השם לא נשתשה בזרע אברהם ושרה, יצחק ורבקה. התכונה של האהבה - ככל שהוסיפה להיות אשתו, כן גדלה אהבתו. כמה? כל יום, הרי כל יום עד עכשיו היא הייתה אצלו רק יום אחד אשתו. עכשיו היא יומיים, אז האהבה גדלה יותר. שלושה ימים, עוד יותר. כדוגמת נישואים אלה של הבן היהודי הראשון כנוסדים הנישואים. רוב הנישואים בישראל לא על יסוד התשוקה, אלא על פי שיקול התבונה. בן אדם, למה מתחתן עם אשתו? יש לו תשוקה אליה. תשוקה על החיים, אבל לא על פי שיקול התבונה. ומשום כך גוברת האהבה ככל שהם מרבים להתוודות זה לזו. אך רוב הנישואים בעולם הלא-יהודי נגמרים על פי מה שהם קוראים אהבה. ואין לו לאדם אלא להציץ בתיאורי הנובלות הלקוחים מהחיים. כדי להיווכח מיד מה רבה שם התהום בין האהבה שלפני הנישואין לבין זו שלאחריהם. איך הכל אחר כך תפל וחסר טעם? מה שונה הכל מתיאור הדמיון? הבן אדם לפני הנישואין הולך עם אשתו, 'כפרה עלייך, את העיניים שלי'. אחר כך הנישואין מה אומר לה? 'את תלכי כפרה עלייך ואני אוציא לך את העיניים'.

4:57הלקוחים מהחיים. כדי להיווכח מיד, הכוונה, התיאורים הנובלים אצלם, כדי להיווכח מיד מה רבה שם התהום בין האהבה שלפני הנישואין לבין זו שלאחריהם. איך הכל אחר כך תפל וחסר טעם? מה שונה הכל מתיאור הדמיון? הבן אדם לפני הנישואין הולך עם אשתו, כפרה עלייך, את העיניים שלי. אחר כך הנישואין מה אומר לה? את תלכי כפרה עלייך ואני אוציא לך את העיניים. הייתה אישה אחת שהייתה אלמנה, התחתנה עם איזה מישהו. אחרי כמה זמן לא הסתדרה, והייתה מתפללת לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, הייתי אלמנה, תחזיר אותי אלמנה. זה מה שאני מבקשת, זהו. ולפני הנישואין, לפני הנישואין מה? באה, איך זה עבר, פרחים, מתנות, נשיקות, חיבוקים. אחרי הנישואין, איזה גבר בא, מנשק את המזוזה. אשתו מגיעה אליו ואומרת לו, מה הייתי? הוא אומר לה, שגם אתי התקועה שם במשקוף, עם שם מסמרים, תקבלי נשיקה.

6:00לפני החתונה, מה אכפת לו? בטח, זה איסור. אז היצר עוד יותר, עוד יותר עושה, בטח, תעשה עוד עבירות. הוא אומר, מה רבה שם התהום בין האהבה שלפני הנישואים לבין זו שלאחריהם, איך הכל אחר כך תפל וחסר טעם. מה שונה הכל מתיאורי הדמיון, אהבה זו הייתה עיוורת, ועל כל שעל בעתיד אכזבה. הוא אומר, האהבה הראשונה זו הייתה אהבה עיוורת וכל צעד בעתיד בחיים זה אכזבה. מה, פתאום הוא רואה את אשתו במצבים הלא הכי נעימים שלה, בפיג'מה, לא מאופרת. לא כן, הנישואים בישראל שעליהם, הוא אומר, "ויקח את רווקיו ותהילו לאישיו ויאהביה". שם החתונה איננה שיא הפריחה, אלא שורש לאהבה. חתונה אצל אנשים שרחוקים מתורה ומצוות זה שיא הפריחה. היו ביחד, היו ביחד, היו ביחד, היו ביחד, היו ביחד, הגיעו לפסגה. מה קורה אחר החתונה? יורדים, יורדים, יורדים, יורדים. אצל מי שהולך על פי התורה והמצוות, החתונה זה השורש לאהבה. מפה אני מתחיל, לא פה אני גומר.

7:13אומר רבי שמשון רפאל הירש דבר מופלא ועתה עוד ארבע מילים אשר אין כמותן ליופי ושגב. יש ארבע מילים בתורה שאין כמותן ליופי ושגב מאז הביא ה' את חבל האדם ועד אחרי את הימים. מה מה מה עם ארבעת המילים? "וינחם יצחק אחרי אמו". גבר בן ארבעים שאינו מוצא ניחומים על מות אמו הישישה, הנה הוא מתנחם באשתו. זו עמדת האישה בישראל. אך לא ביקשו להעמיס חושניות מזרחית ועסקי הרמון גם על חיי הנישואים בישראל. אך מתגלה כל זה כפתפות עלוב עם פטירת שרה רחוקה מהבית, הרוח והנפש הנשית. יצחק חזר ומצא את האם באשתו. הרי זה הכילוס הנעלה ביותר שנכתב אי פעם על כבוד האישה והצילותה. הנה הוא כתוב במעשה אבות על ספר התורה לישראל. אומר, מה הם עושים שם, אלו שרחוקים? כותבים לך כל מיני מסמכי אהבה, והוא אהב אותה, והוא חיבק אותה, וליטף את שערות ראשה, וכו'. אומר, הארבע המילים הללו המופלאות, ארבע המילים הללו,

8:33כולם עומדים בגאון מול כל הפטפוטים העלובים שמצאנו בספרים ובכל השירונים ובכל הדוגמאות שלצערנו מגיעות, קורא לזה חושניות מזרחית, מה שמגיע מארצות המזרח ועסקי ההרמון. כל מיני עניינים של הורמונים, וכל מיני עניינים של רגשות ופרפורים ופרפרים בבטן ולחצים בחיי הנישואין. אומר, גבר בין 40 מוצא ניחומים על מות אמו הישישה ומתנחם באשתו. זה אומר שהיא הגיעה לתכלית ופסגת האהבה. אז פה אנחנו רואים שבכלל התורה באה לדבר על אהבה אחרת. ופה באה המשנה ואומרת לנו שיש לנו שני סוגי אהבה. יש אהבה שהיא תלויה בדבר. מהי אהבה שהיא תלויה בדבר? כמו אנשים שמתחברים מפני שררה, שנינו אוהבים אחד את השני. למה? שנינו יש לנו תפקידים, אני דואג לך, אתה דואג לי. או שותפות ממון, או אהבת איש לאישה מפני יופי.

9:42או שהוא רוצה כבר להיות איתה אז הוא אוהב אותה. בעצם, כל הדברים הללו מראים שזה בן אדם שאוהב את עצמו. הייתה פה בדיחה לפני 40 שנה, שהבדיחה הזאת רצה ומחזיקה מעמד עד היום. דווקא הגיעה משחקנים בתכנים חילוניים. הבדיחה אומרת: האם דייג אוהב דגים או לא אוהב דגים? כשהייתי ילד... מישהו שאל אותי את זה, האם דייג אוהב דגים? הוא לא אוהב דגים. אמרתי לו, דייג אוהב דגים. אז הוא אמר לי, אז למה הוא הורג אותם? מה התשובה? כי זו אהבה התלויה בדבר. אבל מה פירוש אהבה התלויה בדבר? הוא אוהב את הדגים אצלו בצלחת. אז מה זה אומר? זה אומר שהוא אוהב את עצמו. כל אהבה התלויה בדבר זה לא אהבה אמיתית. זו אהבה שאתה אוהב את עצמך. כשבן אדם אוהב את עצמו, מכאן ואילך זה אני והפסיעות. ולצרן אנחנו יכולים לראות מנהיגים, נשיאים, ראשי ממשלות, חברי כנסת, שרים, מלאכים, לא משנה מה, שיש להם במידה קדושה את האהבה העצמית, ומוכנים לדרוס ולרוק ולחרחר ולעשות הכל, הכל, הכל, הכל, הכל, לקיים ולבסס את האהבה העצמית שלהם.

10:42מכאן ואילך זה אני והפסיעות. ולצערנו אנחנו יכולים לראות מנהיגים, נשיאים, ראשי ממשלות, חברי כנסת, שרים, מלאכים, לא משנה מה, שיש להם במידה קדושה את האהבה העצמית, ומוכנים לדרוס ולרמוס ולחרחר ולעשות הכל, הכל, הכל, הכל, הכל, לקיים ולבסס את האהבה העצמית שלהם. לקיים ולבסס את האהבה העצמית שלהם. ואם מישהו פוגע בהם, הלך על הרב. הלך על הרב. לא כן אצל אהבת ישראל. התורה מצווה אותנו, "ואהבת לרעך כמוך." למה "ואהבת לרעך כמוך"? זה כלל גדול בתורה. לא בגלל שהוא, אני אוהב אותו, הוא יאהב אותי, אז במילא נהיה ביזנסמן, אם שומר שכר, שמור לי וישמור לך. לא, לא, לא, לא, לא. האהבה היא אהבה אמיתית. קראתי היום סיפור על רבי שמואל אורבך, זכר צדיק לברכה. היהודי הקדוש הזה... ולמה אני אומר קדוש? כי סיפור שלא כל כך ידוע עליו הוא שלא היו לו ילדים. הוא היה צריך לעשות איזה טיפול כדי להביא ילדים, אבל היה חשש של איסור בטיפול הזה. חשש קל. אחרי כמה שנים הגיע אליו אבא שלו, רבי שלמה זלמן אוירבך, אמר לו, תעשה את הטיפול, יש פוסקים שמקלים בזה, עכשיו זה יתחדש משהו שיותר קל. אמר לו, אבא, אני מוכן להישאר כל החיים בלי ילדים, באיסורי נפש נוראים, ולא להיכנס אפילו לספק של ספק של ספק של ספק של איסור. והוא נשאר בלי ילדים כל החיים.

11:49חשש קל. אחרי כמה שנים הגיע אליו אבא שלו, רבי שלמה זלמן אויערבך, אמר לו, תעשה את הטיפול, יש פוסקים שמקלים בזה, עכשיו זה יתחדש משהו שיותר קל. אמר לו, אבא, אני מוכן להישאר כל החיים בלי ילדים, באיסורי נפש נוראים, ולא להיכנס אפילו לספק של ספק של ספק של ספק של איסור. והוא נשאר בלי ילדים כל החיים. והיהודי הקדוש הזה, רבי שמואל אוירבך, היה לו הרבה מתנגדים ממש בסוף חייו. הרבה מתנגדים, ודיברו עליו, ויצאו עליו. היה מחלוקת, לצערנו, אנחנו לא מתערבים בזה בכלל, אין לנו צד בעניין. אבל סיפור עליו, מה זה דבר מופלא. יום אחד הוא מתקשר לאחד התלמידים שלו, אומר לו, אני חייב אלף דולר דחוף להעביר למישהו בקריית ספר. יש לי את הכסף בבית, אתה יכול ללכת להעביר את זה? הוא אומר לו, כן, כן, בוודאי, אני אהיה בקריית ספר, אני אקח הלוואה פה ממישהו, ואחזיר. הוא בא, דופק בדלת, שלום, אני נשלחתי מראש הישיבה, הרב שמואל אויערבאך, והוא שלח לכם כסף, אלף דולר. מה זה? זו אישה אלמנה מסכנה, שעכשיו יצאה מהשבעה. ואבא שלה היה אחד מהלוחמים והמגדפים והמחרפים הכי גדולים כנגד הרב אויערבאך.

13:07הוא היה בדלת כשהוא דפק. אותו תלמיד אמר: "זה רב שמואל, הרב שלח לך". הוא היה בטוח ששמו לו פצצה בפנים או אנתרקס, חומר שיהרוג אותו, בגלל מה שהוא עשה לרב. ואתה רואה, אלף דולר, עם השם של הבת שלו. הוא אמר: "אבל איך יכול להיות? איך יכול להיות? אני, אני, מה, מה, מה? אני כל כך דיברתי עליו, כל כך חטפתי אותו, ציירתי אותו, הרגתי כל מה ש..." הרמסתי אותו, ביזיתי אותו, מה זה המושג של "ואהבת לרעך כמוך"? זה לא תלוי בשום דבר. זה לא תלוי שאני אוהב רק את מי שאוהב אותי. לא, אני אוהב כי אלוקים ציווה, ואלוקים ציווה גם שתאהב את מי ששונא אותך. זה הדבר המופלא. "ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה.

14:09כשבן אדם הולך עם הדבר הזה, אז בעצם בן אדם מבין, מבין, מבין, מבין מה זה אהבה. איך יכול להיות שאני אוהב מישהו ש... איך יכול להיות שאני אוהב מישהו שהוא לא עושה לי טובה? איך? אם אתה לא מבין את זה, זה סימן שאתה לא מבין מה זה אהבה. עליתי פעם באחד מהנסיעות שלי במונית, הנהג מונית יש לו פה, והשם פתח את פי האתון נאמר עליו. אחר עדין, אחר עדין, אחר עדין, אחר עדין, לא אוהבים, לא אוהבים, סתם מביאים מיליון ילדים, לא אוהבים את הנשים שלהם. האישה שלהם זה כמו מקרר, מתי שרוצים פותחים את המקרר, סוגרים את המקרר. מה, מרביצים, בקיצור מלכלכים, מלכלכים, אפילו לא נותן תשובה, לא נותן לך לדבר בכלל. אמרתי לו משפט אחד: אמרתי לו, תקשיב, אשתך יודעת שאתה אוהב אותה או שיש לה אולי איזה ספק? הוא אמר לי, אני לא יודע, היא חושבת, אולי היא לא יודעת. אולי כן, אולי לא, אני אומר לה, אבל לא יודע אם היא מה. אמרתי לו, אשתי בטוחה שכן. אמר לי, איך היא בטוחה? אמרתי לו, כי חז"ל אמרו במסכת יבמות, דף ס"ב עמוד ב, שבעל חייב לכבד את אשתו יותר מגופו, ולאהוב אותה כמו גופו. זאת אומרת, כל אדם דתי, כל אדם שמאמין בתורה, שומע על הדבר הזה. אם לא, אתה לא דתי, אתה לא מקיים את ההלכה הזאת. פסק אותה הרמב"ם, בהלכות אישות, פרק ט"ו הלכה י"ט. וכן, ציבור חכמים שיהיה אדם מכבד אישה יותר מגופו ואוהבה כגופו. ואם יש לו ממון, מרבה בטוב הרתק יפיה הממון. אמרתי לו, אשתך לא יודעת אם אתה אוהב אותה. אולי רק מתי שאתה...

15:34שומע על הדבר הזה. אם לא, אתה לא דתי, אתה לא מקיים את ההלכה הזאת. פסק אותה הרמב״ם בהלכות אישות, פרק ט״ו הלכה י״ט. וכן, ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו. ואם יש לו ממון, מרבה בטוב הרתק יפיה הממון. אמרתי לו, אשתך לא יודעת אם אתה אוהב אותה. אולי רק מתי שאתה... אתה אוהב אותה אולי רק מתי שאתה מקבל ממנה מה שאתה רוצה, אבל לא בכל מצב. אבל אישה של תלמיד חכם, אישה של בן תורה, אישה שיודעת, של מישהו שבעלה שומר תורה ומצוות, ומקיים את ההלכה הזאת, אין לה ספק בזה. כי אצלנו האהבה היא מגדרית, היא מוגדרת אחרת. אחרי שאמרתי לו את זה, שתק עד סוף הנסיעה, ברוך השם. היה לי שקט. אבל אנחנו פה לומדים שכל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר בטלה אהבה. זה מראה שהאהבה היא לא מחזיקה מעמד, לא מחזיקה מים. ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם.

16:49והמשנה מביאה דוגמאות, כדי שנבין שיש אהבה שיכולה בין רגע להפוך לשנאה נוראה ותהומית, שמראה שלפני כן בכלל לא קרה משהו. איזו אהבה שתלויה בדבר, אמנון ותמר. אמנון ותמר, בשמואל ב', פרק י"ג ועלה, בהתחלה, אמנון אהב מאוד את תמר, אהב אותה מאוד מאוד מאוד, בסוף הוא אנס אותה, ומיד שנא אותה שנאה גדולה. חז"ל במסכת סנהדרין דווקא פ'א' אומרים שכתוצאה מהדבר הזה קרה לו משהו והוא נהיה אדם שלא יכול להוליד ולכן הוא פתאום שנא אותה והוא השים אותה בזה. ומיד ויסניה אמנון שנאה גדולה. חז"ל במסכת סנהדרין בפרק א' אומרים שלכתוצאה מהדבר הזה קרה לו משהו והוא נהיה אדם שלא יכול להוליד, ולכן הוא פתאום שנא אותה. הוא השים אותה בזה. אבל מכל מקום, אז הרשב"א מהיר שזה לא הדוגמה הקלאסית לביטול הדבר. אבל זה כן דוגמה להראות לנו שיש בן אדם שאוהב רק בשביל לקבל משהו בחזרה. וכשאתה אוהב בשביל לקבל משהו בחזרה זה סימן שאתה לא אוהב, אתה אוהב את עצמך. ולפעמים לצערנו אתה רואה בן אדם שאוהב גם את הילדים שלו רק כדי לקבל מהם בחזרה. ברגע שהילדים שלו לא שומעים לו,

18:10הוא יכול להכות אותם מכות רצח. אתה לא אוהב את הילדים שלך. לא אוהב. אתה אוהב את עצמך. אתה אוהב אותם כשהם שקטים. כשכולם מכבדים אותך, מנשקים לך את הידיים, מנשקים לך את הרגליים. אתה אוהב את אשתך רק כשהיא ממושמעת לך. אתה אוהב שכולם משרתים אותך. זו האהבה? ואיזו היא אהבה שהיא לשם שמיים, שהיא לא תלויה בדבר? כוונה אהבה אמיתית, זאת אהבת דוד ויונתן. שאפילו שיונתן היה הבן של המלך, הבן של שאול, והמלוכה הייתה צריכה להיות אצלו. אומר יונתן לדוד, אתה תהיה למלך על ישראל ואני אהיה לך למשנה. שמואל א', פרק כ"ג, פסוק י"ז. הוא אומר ליונתן, לדוד, אני אהיה מספר שתיים, אתה תהיה מספר אחד. והוא היה אוהב אותו אהבת נפש, כמו שנאמר, כי אהבת נפשו אהבו. שמואל א', פרק י"ח, פסוק א'. ועל זה הוא אמר אחר כך, כשהספיד אותו, נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים. זה בשמואל ב', פרק א', פסוק כ"ו.

19:21מה הפירוש? אומר דוד המלך ומספיד את יונתן, אתה היית אוהב אותי יותר מהאהבת אדם לאשתו. כי אהבת אדם לאשתו היא תלויה בדבר. הרעיה שבן אדם מגרש את אשתו. אדם לא תחזור, פתאום נמאס לו. מה קרה? נגמר האהבה. איך נגמר האהבה? זה סימן שהכל היה תלוי בדבר. זה היה תלוי ביופי, אשתו התחילה להיות מכוערת, נמאס לו. זה היה תלוי כל הזמן שאשתו שמעה לו, אהב אותה. הפסיקה לשמוע לו, לא אהב אותה. ואהבתך לי, אומר דוד המלך ליונתן, לא הייתה תלויה בדבר. יש לצערנו בורות מקסימלית היום גם בלימודי תנ"ך. היום כשבאים ללמד תנ"ך, מלמדים על פי כל מיני פירושים הזויים, מסוכנים, מגעילים ואסורים. לצערנו מהיום כשקוראים את הפסוק הזה בתנ"ך, יש לצערנו הרבה אנשים שחס ושלום, חס ושלום, זה מה שהתחלתי ואמרתי, שאוי לי אם אומר, אוי לי אם לא אומר, מכיוון שאני שמעתי שיש פה, שיש סמינר של חרדים, חרדיות, בנות חרדיות, שמתוך הסמינר יצאה כזאת שמועה שחס ושלום, דוד כשהוא אמר את זה ליונתן, חס ושלום, הוא התכוון,

20:33אי אפשר אפילו לחשוב את זה, אי אפשר אפילו לדמיין את זה, אי אפשר אפילו להגיד את זה, אבל אין מנוס בגלל הבורות של הדור הזה, בגלל התמטום, החוליגניות של הדור הזה, הקום, הנורא, שזה הגיע גם לציבור החרדי, לצערנו, שחס ושלום דוד המלך שיבח את אהבתו כמו אהבה של גבר לגבר. וכאן אני רוצה לעצור ולא לפרט הלאה. וזה מה שאמר: "נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים". והתמטום חוגג, והבורות חוגגת, והטיפשות חוגגת, ולצערנו הרשעים חוגגים ושמחים. הנה, הנה, הנה, יש לנו, יש לנו פסוק בתנ"ך. והם גאים בפסוק הזה, והבורים האלה לא יודעים כמה דין הם יתנו. דוד המלך, קדוש השם, קדוש השם, שהקדוש ברוך הוא ממנה אותו להיות אבי אבות המשיח, שממנו יצא מלך המשיח. אם הוא, חס ושלום, חס ושלום היה חוטא בדבר הזה, היה חוטא באיסור הזה, הקדוש ברוך הוא לא היה מרחם עליו, חס ושלום, הקדוש ברוך הוא לא היה מוותר לו על קוצו של יו"ד. ובאים המנוולים האלה, באים האנשים הרשעים האלה, באים ופוגעים בקדושה של דוד המלך.

21:59אם בן אדם יחשוב ויבדוק כמה דוד המלך, איזה רמה של קדושה הייתה לדוד המלך, איזה רמה של אהבת השם שהייתה לו, והקדוש ברוך הוא אהב אותו ששם אותו רגל רביעית במרכבה, אז הוא יבין, יבין, יבין כמה זה טיפשות הדבר הזה. אבל הם לא רוצים להבין, הם אומרים לא, לא, לא, לא, לא. אין כתוב אז גם לפי הטיפשות שלהם והרשעות שלהם והבורות שלהם צריך לענות להם: כל מי שיראה ויקרא יראה שדוד המלך אחר כך היה לו קשר עם נשים, הוא התחתן, הביא בנים כהוגן, ושום דבר לא היה ממה שמדמיינים. וגם לגבי העוון היחיד שנמנה לו... אף על פי שאומרים שדוד המלך כביכול חטא בשתיים, אבל העוון המפורסם, זה העוון של בת שבע, שיש פסוק בשמואל ב' פרק כ"ג, פסוק ח' אלה שמות הגיבורים אשר לדוד יושב בשבת תחכמוני ראש השלישים, הוא עדינו העצני על שמונה מאות חלל בפעם אחת. אומרת הגמרא במועד קטן דף ט"ז עמוד ב', ש...

23:21דוד המלך היה זורק חץ ומפיל שמונה מאות הרוגים בפעם אחת. יותר מפגז. יותר מטיל. חץ אחד, הורג שמונה מאות. והיה מתנח על מאתיים. דכתיב: 'איכה ירדוף אחד אלף', ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק ל'. אז הוא אמר, למה כשהקדוש ברוך הוא חלילה מקלל את עם ישראל, אומר שאויב אחד יכול לרדוף אלף מאה יהודים, והיום כשאנחנו שומרים תורה ומצוות, למה אנחנו נרדוף אחרי אלף מאה אויבים? יצאה בת קול ואמרה, רק בדבר הוא ריח איתי. זהו. רק בדבר הוא ריח איתי בגלל מעשה של בת שבע. וגם על זה, גם על זה, על החטא של בת שבע, אומרים חז"ל במסכת שבת, דף נ"ו עמוד א', אמר רבי יונתן: "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה." מה זה "אינו אלא טועה"? תגיד, הרי הוא טועה. "אינו אלא טועה" פירושו שאתה חתיכה טעות. כל החיים שלך זה אלא, אלא זה רק, אתה רק טועה. אם אתה חושב כזה דבר על דוד המלך, קדוש השם, אתה חתיכה טעות. וזה הלכת של בת שבע.

24:37באמת, הגמרא במסכת יומא דווקא מטמינה את החטאים של דוד. ושם הגמרא כותבת שדוד בשתי עבירות, והגמרא אומרת מה עם זה, מה עם זה, הוא עשה עוד כמה דברים. ואם חלילה, חלילה, חלילה, חלילה, דוד המלך היה נחשד בחשד החמור, חז"ל לא מרחמים. חז"ל באים, מגלים. לכן אוי ואבוי לאנשים האלה שרק חושבים כזה דבר. אוי ואבוי להם, אוי להם ואוי לנפשם ואוי לגופם. נחזור חזרה לדבר הזה: כל אהבה שהיא לא תלויה בדבר, לא בטלה לעולם. בדרך כלל יש חברים טובים, אבל פתאום אומרים לך, שמעת? שמעת? מה קרה? ראובן ושמעון, החברים הטובים, חתול שחור עבר ביניהם. זה מושג כזה שבעברית קוראים לו. מה קרה? מה שהוא הסתכסך ביניהם? מה קרה? הוא חשב שהוא גנב ממנו, והוא חשב שהוא עשה מזה, והוא חשב ש... והוא פגע בו, והוא העליב אותו, ואמר לו איזו מילה. אז בעצם, 30 שנה של חברות, נגמרים לפעמים על 15 דולר.

26:03לפעמים על מילה אחת. זה מראה שהאהבה לא הייתה אהבת אמת. זה מראה שהאהבה מה הייתה עד היום? כי הסתדרנו, כי היה לנו נוח. אומרים באמת שהאהבה הראשונה שגבר באמת אוהב את אשתו זה אחרי המריבה הראשונה. אם לא רבת עם אשתך סימן שאתה עדיין לא אוהב אותה. אחרי המריבה בוא נראה. וזה באמת גם האהבה שלנו לקדוש ברוך הוא. יש בן אדם שאוהב את הקדוש ברוך הוא, כמו אהבה שהיא תלויה בדבר. שמעתי מידידי, הרב ירון ראובן, יושב ראש ארגון בעזרת השם, שיש אנשים שחושבים שהקדוש ברוך הוא, להבדיל, בשבילם הוא כמו סנטה קלאוס. רק מתנות הוא נותן. כן, זאת השם, ברוך השם, כן, השם, השם. זה נקרא שהוא אוהב את השם, הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך! וצועק את זה, אנחנו אוהבים אותך! למה הוא אוהב אותך? ברור. נתן לו פרארי, נתן לו פורשה, נתן לו, הכל מה שהוא רוצה הוא מקבל. מזכורת, אישה, ילדים, בוא נראה אם אתה תצעק, הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך, אחרי שתקבל זבתא מהקדוש ברוך הוא. רק מתנות הוא נותן. כן, זאת השם, ברוך השם, כן, השם, השם. זה נקרא שהוא אוהב את השם, הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך! וצועק את זה, אנחנו אוהבים אותך! למה הוא אוהב אותך? ברור. נתן לו פרארי, נתן לו פורשה, נתן לו, הכל מה שהוא רוצה הוא מקבל. מזכורת, אישה, ילדים. בוא נראה אם אתה תצעק, הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך, אחרי שתקבל זבתא מהקדוש ברוך הוא.

27:28בוא נראה אחרי אם אתה תאהב את הקדוש ברוך הוא. מי יכול לצעוק את הקדוש ברוך הוא? אנחנו אוהבים אותך. הרב מפוניבז', אדמו"ר מצאנז יכול לצעוק. שעברו את השואה. שאיבדו עשרה ילדים כל אחד. ובאו והקימו פה אימפריה של תורה. משהו שלא היה ולא נברא. גם לפני השואה לא הגיע לעוצמות כאלה. זה בן אדם שבא וצועק. שאלו את אדמו"ר מצאנז. באו ובישרו לו שהילד האחרון שלו, הקטן העשירי, הנאצים רצחו אותו. הילד העשירי, באו ורצחו אותו. ואדמו"ר נבהל, ואז חייך. שאלו אותו, למה נבהלת בהתחלה ולמה חייכת בסוף? אמר להם, בהתחלה נבהלתי, מה זה? מי עשה לי את המכה הזאת? ואז נזכרתי. או זה אבא, זה אבא עשה לי. אומר משל למה הדבר דומה? אומר ילד הולך ביער ונאבד. מפחד שיקפוץ עליו איזה דוב, איזה אריה, או משהו נורא והיום. פתאום הוא מרגיש יד שנותנת לו מכה. הוא מתחיל לבכות, הוא נבהל. הוא נבהל כולו. ואז הוא רואה שזה אבא שלו.

28:50שהוא רואה שזה אבא, הוא נרגע. הוא אומר, אני בהתחלה קיבלתי מכה, נבהלתי. זה כואב, זה כואב. הבן העשירי היחיד, הבן זקונים. הנאצים ימח שמם הרגו אותו. כואב לי, כואב לי, כואב לי. אבל אז שמתי לב, מי זה, מי זה, מי זה? זה הקדוש ברוך הוא. היה אחד מגדולי האדמורים בשואה. קראו לו האדמו"ר מפיאסצ'נה, רבי קלונימוס קלמיש שפירא. הוא בתוך השואה לא הפסיק לעשות שולחנות, טישים, ככה קוראים לזה. טיש זה שולחן ביידיש. לבוא ולמסור דברי תורה ולכנס אנשים כאילו אין שואה. הוא כתב כמה ספרים בתוך השואה, והחביא אותם בתוך חבית, וביקש, בבקשה, בבקשה, בבקשה. מי שימצא את הספרים האלה יעלה אותם לארץ ישראל, וייתן אותם כדי שייצאו הדברים שלי שכתבתי מתוך התופת.

29:50כל המשפחה שלו כמעט נהרגה, וגם הוא בסוף נהרג בשואה הנוראה. והוא כתב המון ספרים של מחשבה. אחד מהספרים שלו נקרא "אש קודש". זה דרשת חיזוק שבועית שהאדמו"ר נתן במשך ימי השואה. בשואה, כל שבוע מסר דרשה. בשואה, כשהנאצים רוצחים והורגים, הוא מסר דרשות. יש לו ספר אחר שהוא כתב, שיצא בוורשה בשנת 1932, "חובת התלמידים". זה ספר שבא ללמד הדרכה ולימוד לאברכים בעבודת השם. ועוד הרבה ספרים שהוא כתב, אבל הדבר המופלא על האדמו"ר הקדוש הזה, שהוא רצה לעשות אחד מהשבתות טיש גדול. שולחן גדול. מה זה שולחן גדול? שיבואו הרבה אנשים... ויגיד להם דבר תורה. ומתי זה היה? בשבת שאכל בשמחת תורה.

31:12ויגיד להם דבר תורה ומתי זה היה? בשבת שאכל בשמחת תורה מי יש לו כוח לשמוח בשמחת התורה בשעה שהנאצים שם הרגו את האישה, את הילדים, הוציאו את לשד הדם האחרונה, אנשים שקלו 40 קילו, אנשים שלא ראו כלום בעיניים, המוות התגרה בהם עשרות פעמים, לא נשאר להם שום קמצוץ רצון לחיות. אתה בא אליו, אתה אומר לו שמחת תורה היום, איזה שמחה ואיזה תורה? שכחו את הצל שלהם, שכחו את השם שלהם, התנהגו אליהם כמו בהמות, הם היו רק מספר. זה חלק מהפסיכולוגיה הגרמנית, לא להתייחס אליך בתור אדם, אתה חלק מעדר, אתה מספר 4, 8, 3, 7, זהו, אתה מספר, אין לך אישיות, אין לך רצונות, אין לך כלום. תעבוד, תעבוד, תעבוד, עד שתמות או שאנחנו נהרוג אותך. שכחו את הצל שלהם, שכחו את השם שלהם, התנהגו אליהם כמו בהמות, הם היו רק מספר. זו החלטה מהפסיכולוגיה הגרמנית, לא להתייחס אליך בתור אדם. אתה חלק מעדר, אתה מספר 4, 8, 3, 7, זהו, אתה מספר. אין לך אישיות, אין לך רצונות, אין לך כלום. תעבוד, תעבוד, תעבוד, עד שתמות או שאנחנו נהרוג אותך. מי יש לו חשק בכלל לשמחת התורה? אבל האדמו"ר הלך בכל המחנות, בכל המחנות. זה לפני שהוא נרצח ומת על קידוש השם. ואסף, אסף אנשים ואמר להם תבואו לאיזה מקום. מצאתי איזה מקום מסתור שאפשר להכניס שם חמשת אלפים אנשים. כולם תבואו, כולם תבואו לשם. והוא מתחנן, מתחנן ואנשים הגיעו באותו שבת. היה שם עשרים אלף איש שהגיעו לשם.

32:35אבל הגיע איזה שליח ואמר שכנראה האדמו"ר לא יבוא, מה קרה? הוא קיבל ידיעה שעכשיו רצחו את הבן שלו, כנראה הוא לא יבוא. עוד כמה דקות מגיע עוד שליח, לא, לא, האדמו"ר לא יבוא, מה קרה? רצחו גם את כלתו ואת אשתו, הוא לא יבוא היום. עוד כמה דקות רצחו את זה, כל המשפחה שלו נרצחו בדיוק באותו יום. הזמן עובר, הזמן עובר, מגיע הלילה ופתאום נפתחת הדלת והאדמו"ר נכנס. הפנים שלו אש, אש לאבות, אש. בן אדם שנהיה ערירי ברגע. אין אישה, אין ילדים, אין נכדים, אין כלה, אין כלום, כלום, כלום, כלום. נשאר הוא לבד. מה הוא מקבל על עצמו באותם רגעים? איזו מחשבה הולכת לו בראש? האדמו"ר עבר בין כל הקהל, נהיה כמו קריעת ים סוף בין הקהל. באותו רגע, האדמו"ר הוציא טלית, התעטף, והתחיל לשיר. לשיר! ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו, והבדילנו מן הטועים, ונתן לנו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכנו.

34:02ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו והאדמו"ר צועק ובוכה ואומר לקדוש ברוך הוא: אתה מבורך, אלוקים, אתה ברוך שבראת אותנו לכבודך. אבל איך פה, איך פה במחנה זה כבוד שיהודי שוקל 40 קילו ומגיע נאצי ומפוצץ לו את המוח? שנאצי מרסק תינוקות על הקיר ומפוצץ להם את הראש? אשרי שיוחס וניפץ את עולליך אל הסלע. שנשים יהודיות נאנסות ונשים יהודיות עוברות זוועות. זה כבוד הקדוש ברוך הוא? אין מחשבה. ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן הטועים. ונתן לנו תורת אמת. אנחנו שמחים בזה. ששאלו את האדמו"ר מצאנז בזמן הנורא שהנאצים הביאו אחד מהעונשים הגדולים שלהם, שזה לא היה עונש, פשוט זה היה עבודה, לעלות איזה 500-600 מדרגות צרות ולהוריד אבנים ששוקלות כמעט כמו המשקל של בני האדם באותו זמן, 40 קילו. לעלות ולרדת ולהוריד את כל האבנים מראש ההר לתחתית ההר ושגמרתם לעלות אותם בחזרה, מתחתית ההר לראש ההר. ככה כל היום, כל היום, כל היום, כל היום אנשים ששוקלים בקושי 40 קילו עם מנת 100 גרם לחם ליום.

35:20ובאותו זמן האדמו"ר עושה את הדבר הזה ושאל אותו אחד מהאנשים: "גם עכשיו אתה מודה לקדוש ברוך הוא? גם עכשיו אתה מודה לקדוש ברוך הוא על זה שאתה יהודי?" אמר לו האדמו"ר: חביבי, תקשיב טוב, עכשיו יותר מכל פעם, שאני מהנרצחים ולא מהרוצחים. תראה איך הם נראים חיות בלי תורה. ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן הטועים. נחזור חזרה שם ל... בית המדרש הגדול הזה שהאדמו"ר מפיאסצ'נה נכנס עם 20 אלף איש וכולם שועגים ובוכים. היה שם אחד מגדולי הכופרים שכבר המשפחה שלו התבוללה לפני השואה ולא היה יהודי. הוא אמר: "אני לא עניין אותי כל הדבר הזה, בשבילי אין אלוקים חס ושלום. לא יעזור, אצלנו אין אלוקים ברמה כזאת שבאמת אין אלוקים. היה מגיע אליי נאצי שם לי כדור בראש ואומר לי 'תגיד שמע ישראל', אני לא אומר. הנאצי יגיד לי 'תגיד שמע ישראל', אני לא אומר. לא מאמין באמת."

36:24מה אנחנו כבר כמה דורות שלא מאמינים, אין לנו ניצוץ אפילו, אין, אין, אין, הכל קווה. אמרתי, טוב, יש קצת אקשן במחנה, משהו. מגיעים יהודים, אני אלך, אראה קצת. ובאמת כשהאדמו"ר הגיע רציתי ללכת, אבל אז כשהאדמו"ר פתח את הפה, ברוך אלוקינו, אומר, פתאום קיבלתי הערה בבת אחת. קדושה כזאת נורא, הרגשתי חום בכל הגוף, וכביכול ראיתי שערי שמיים. ולא היה לי צל של ספק שיש אלוקים ושהתורה אמת. זה היה כוחו של האדמו"ר מפיאסצ'נה, להחזיר יהודים בתשובה בשיר. לפתוח להם שערי שמיים, לפתוח להם את הלב. היהודים הקדושים האלה שעברו את השואה, שעברו ייסורים, הם באמת אוהבים את ה'. הם באמת יכולים להגיד לקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך. הם יכולים להגיד לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, האהבה שלנו היא לא אהבה שתלויה בדבר. יש פסוק בספר דברים בפרשת ראה בפרק י"ג פסוק ד'. בשעה שהקדוש ברוך הוא ישלח נביא שקר ואומר את התורה, הקדוש ברוך הוא ישלח נביא שקר ויבוא ויראה לכם אותות ומופתים.

37:39לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה' אלוקיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם. אם אתה לא מתנסה בניסיון של אהבה, אתה לא אוהב. אומר הקב"ה: אני אשלח לכם נביא שימרוד נגדכם, ואני אתן לו כוח. אני אתן לו כוח, וזה אנשים לא מבינים, אה, ישו ריפא. יש עכשיו קבוצה שלמה של מיסיונרים, שלא מזמן עשו ניסים בכל הארץ, מגיעים לאנשים חולים, מרפאים אותם בשם ישו, והאנשים מתרפאים. מהיהודים נבלים, אה, יותר מכל הרבנים. כל הרבנים, חלק אומרים לך תתרום, חלק אומרים לך תחזור בתשובה, על המקום באים ועושים לו מי שברך בשם ישו, על המקום הבן אדם מתרפא. מה זה? למה צריך להיות דתי? יש לנו את ישו, אימך שימו וזכו. אומרת התורה, אני אשלח לכם, אני אשלח לכם כזה אחד שיבוא וימרוד אתכם נגד השם. אבל אין מה לעשות, אני רוצה להתרפא, בן אדם מסכן, יש לו את המחלה, יש לו סרטן. באים ומברכים אותו בשם ישו, הוא מתרפא.

38:49בשם התורה לא כל כך, לא עובד. אומר הקדוש ברוך הוא, אני רוצה לבדוק האם אתה אוהב אותי או לא. הישכם אוהבים את השם, כי מנסה השם אלוקיכם אתכם. בן אדם יכול לבוא ולהגיד, אנחנו אוהבים את הקדוש ברוך הוא, אין כמו הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם אין עליך, ריבונו של עולם כפר עליך, ריבונו של עולם אני אוהב אותך, ריבונו של עולם אני אוהב אותך, מה שאתה רוצה? אבל ברגע של ניסיון בן אדם לא שווה כלום. הייתי היום, מאמר שהרב יגן אמר באחת הדרשות שלו. הוא אמר, אנחנו לומדים מוסר עסקן מיהלום. הוא אומר, יש יהלום ויש זירקון. זירקון זה אבן טובה, שנראית יפה. הוא אומר, יש הרבה מיליונרים, קונים שרשרת יהלומים. כל השכשרת יהלומים יכול להעלות שני מיליון דולר, חמש מיליון דולר, אבל מה, אי אפשר להסתובב עם זה ברחוב. מה הם עושים? שכפול לעותק מדויק, אבל מזרקונים. נראה אותו דבר כמו המקור, אבל זה זיוף. אז הם הולכים עם כל הסמכות, עכשיו, כולם יודעים שהם קנו את זה, באמת, כי הם קנו את זה, אבל זה בזול. מה הם הולכים עם הכל? פשששששששש...

40:01לתוך מחטש. אם זה מתפוצץ ומתרסק, זה זרקון, זה לא יהלום. אם זה חזק, כמה שתמחץ אותו, שום דבר, רק אם יהלום אחר אתה תוכל לרסק אותו, תוכל ללטש אותו. אומר, זה המוסר השכל. יהודי, מתי רואים שהיהודי הוא יהלום או שהוא, חלילה, רק זרקון? נראה נוצץ אבל הוא באמת לא. בשעת לחץ יש לך לחץ על הראש, יש לך בלגן, יש לך משפטים, יש לך תרדות, יש לך בעיות של בריאות ויש לך שיעור. במה אתה נמדד? די אם אתה זירקון או יהלום. הולך לשיעור, עושה שיעור, או בואנה אני לחוץ, אלה אחו אין לי שוב, אלה אחו כן יכול בלגן, ימין, שמאלה, השטן מלך המוות, כל הקבוצה שלו, כולם באו לגור אצלי בבית: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חושך. בחור שהוא חזק הוא יהלום, מחזיק מעמד הוא יהלום. לא מתפתה ללחץ. זה שאתם אוהבים את השם. האם האהבה שלך לקדוש ברוך הוא היא אהבה שתלויה בדבר, או שהאהבה שלך לקדוש ברוך הוא היא סתם? הייתי באחד השיעורים, הגיעו כמה חבר'ה עם עגילים, מתלהבים, בקושי שומרים חלק, שהחלק הגדול שומרים שבת, אבל עדיין רחוקים לצערנו בעניינים של פגם הברית, בעניינים של והתערבוב בגויים ולמדו ממעשיהם, ואנחנו משתדלים להוריד העגילים, אף על פי שזה לא כזה חמור,

41:18אלא פשוט שכל זמן שבן אדם עם הגיל וקוקו וכל הדברים הללו, אז הוא מתיר לעצמו לעשות את כל העברות. למה? מה אתה רוצה? הוא מסתכל לעצמו במראה. זה שבמראה אומר לו, בונה, אתה עבריין, לך תהנה. המראה אומרת לו, המראה מפחדת ממנו. אז בן אדם שנראה כמו עבריין, הוא משדר, מה לעשות? החיצוניות משפיעה על הפנימיות, ככה כותב ספר החינוך. לכן חשוב שבן אדם כשהוא לובש בגדים, איזו צורה של בגדים הוא לובש. דון שילבש בגדים של גויים, אתה נראה כמו גוי, אתה תתנהג כמו גוי, אין מה לעשות. אז הם באו והתלהבו, הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך, דיברנו איתם על שבת, חלקם הגדול שומר שבת. אבל אחר כך הסברתי להם מה זו אהבה, כשאדם אומר אני אוהב את הקדוש ברוך הוא, בקיצור התחזקו והורידו את העגילים, וכולי וכולי. בסוף התחזקו כולם לבוא לשיעורי תורה, להתקרב אל השם, לעשות השתדלות, לשמור מה שצריך בפגם הברית וכו'. אמרתי להם, עכשיו בסוף השיעור אתם יכולים לשיר לקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך. לפני כן, אתה אוהב אותי. בן אדם אומר לאשתו, אני אוהב אותך. אשתו אומרת לו, אתה יכול בבקשה להכין לי נס קפה? הוא אמר לה, לא, אני אוהב אותך, לא יכול להכין לך.

42:30אמרת לו, אני צמאה, אני ממש עייפה, אני חייבת על הבוקר משהו לשתות. לא, לא, אני עסוק עכשיו. ומה אתה עסוק? אני עסוק בלאהוב אותך. תכין לי משהו לשתות. לא, לא. אתה יכול לקנות לי משהו לאכול? לא, לא, אני אוהב אותך. מה האישה תגיד? אל תאהב אותי, רק תכין לי משהו לשתות, תביא לי משהו לאכול. אל תאהב אותי, לא צריך שתאהב אותי. אתה רק אומר שאתה אוהב אותי. האם האישה תאמין לו? שהוא אוהב אותה ברמה כזאת שכל מה שהיא מבקשת ממנו, ממנו, לא, לא, אני אוהב אותך, אני לא יכול, אני עסוק, אני עסוק מדי בלאהוב אותך, אז אני לא יכול. איזה דבר. זה בעצם התכלית של כל החיים, של אהבת ה', של אהבת איש ואישה, של אהבת איש לרעהו. וזה באמת, בן אדם שלא יעשה את זה, כמה שהוא יגיד, אני אוהב אותך, זה יהיה בבחינה של מה שאומר הנביא ישעיהו בפרק כ"ט פסוק י"ג: "ויאמר אדני, יען כי ניגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני, וליבו רחק ממני, ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה." כן, עושים מצוות כי ככה...

43:48התרגלנו, כן שומר משהו, לא אוהב באמת את השם. אה, אתה אומר אני אוהב אותו, לא, אתה אוהב אותך. האם אתה אוהב את השם גם אחרי הניסיון או לא? אומר הנביא, מה העונש על זה? "לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה, הפלא ופלא. ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר." הוא אומר, לא יהיו חכמים שנוכל להתייעץ איתם, שנוכל לשמוע מהם דברי תורה. זה העונש. אז זה בעצם הדבר הזה, המשנה באה ללמד אותנו כמה אנחנו לא יודעים מה זה אהבה. לא אהבה בין הקב"ה לעם ישראל, לא אהבה בין עם ישראל לקב"ה, לא אהבה בין איש לאשתו, לא אהבה בין אישה לבעלה, לא אהבה בין אדם לרעהו, ולא אהבה בין אב לבנו. וכדי להבין את זה, אנחנו נסיים במשל אחד. היה ילד מסכן, בן שלוש, שלא הרגיש טוב. הלכו לרופאים, לימין ולשמאל. הרופאים אומרים: תקשיב, זה סוג של מחלה נדירה. למחלה הזאת צריך לתת תרופה, והתרופה הזאת יש לה סימפטום שמרדימה את האדם.

45:01עכשיו, מרוב שהתרופה חזקה, אם הבן אדם נרדם בזמן שהתרופה נמצאת אצלו בגוף, ח"ו האדם יכול להירדם לעולם. אומרים לאבא, לרפא את הבן חייבים להזריק לו את התרופה, אבל אתה חייב לשמור עליו שלא ירדם. כמה זמן? 72 שעות. אם הוא חלילה נרדם ליותר מדקה, התרדמה יכולה לגמור אותו. בילד קטן, עושים את הסיכון, אין ברירה. מזריקים לו, ובאמת האבא מתחיל, עושה תוכנית. מביא לו זמרים, מביא לו ליצנים, מביא לו במבה וביסלי ושוקולדים, ותוכל ותלעס ואל תעצום, פותח לו את העיניים ורוקד, ואבא זה ואבא זה וזה, ימינה, שמאלה. אבל כמה, בן? שמונה שעות? תשע שעות? עשר שעות? שתים עשרה שעות? הבן מתחיל לנמנם. אבא בא, לוקח אותו לטייל, הולכים וקופצים, ימינה ושמאלה, ומנער אותו. עוברות עשרים וארבע שעות הראשונות, הבן כבר, העינויים שורפים לו, כמעט נרדם, ואבא מנער אותו, ואין מה לעשות. אסור לו להירדם, אסור לו להירדם, וגם האבא עייף. אבא הביא אנשים שיעזרו לו, והבן בוכה, בוכה, בוכה, אני רוצה לישון. אין לישון, אין לישון, ועובר.

46:16וככל שעובר הזמן, האבא בפחד, בפחד, שהבן לא ימות לו בידיים. עד שפתאום הוא ידע מה יקרה מראש. אחרי כמעט 48 שעות נכנס מישהו לחדר עם מיטה של מסמרים. והוא שם את הבן שלו על המיטה הזאת של המסמרים. והבן נתקע ובוכה וצועק ויורד לו דם. ואבא בוכה איתו ואומר, אין לי ברירה, אין לי ברירה, אתה חייב, אתה חייב להחזיק מעמד עוד 24 שעות. מגיע מישהו מרחוק ואומר, בוא נפסיק, אתה משוגע? מה אתה עושה? מסריט את זה, שולח בוואטסאפ, אבא מתעלל בבנו, איפה רשויות הרווחה? והבן צועק ובוכה, הבן נהיה מטומטם, משוגע, הרבה משמונה שעות לא ישן, והבן בוכה ועוד שעה עוברת, ועוד שעה עוברת, ועוד שעה עוברת, ומתוך זה, ומתוך זה, ומתוך פעם אבא לוחץ, שהבן לא יירדם, לא יירדם, אסור לו להירדם. אחרי 72 שעות, הבן קרס, קריסת מערכות, אבל ניצל מכלל סכנה. הבן, כשהוא יגדל, כמה הוא יאהב את האבא על כל שנייה שהוא שם אותו על המיטה של המסמרים. למה? כי אם הוא לא היה שם אותו אז, הוא לא היה מגיע לגיל הזה שהוא גדול. זה בעצם הדבר של הניסיון מאלוקים, לפעמים שם אותנו על מיטת מסמרים.

47:44כמובן, אנחנו לא רוצים את זה. מתפללים עם הקדוש ברוך הוא, "אל תביאני לידי ניסיון ולא לידי ביזיון." אבל מסמרים, דוקרים, פה, בלאגן, עניינים, כפרת עוונות, לפעמים בשלום בית, בחינוך ילדים, בעולם, בכסף, בעניינים. אבל זו מיטת מסמרים שהקדוש ברוך הוא לא רוצה שתירדם. הוא רוצה להעיר אותך, תתעורר, תתעורר, תתעורר. ואשרי מי שזוכה להתעורר, אשרי מי שזוכה להבין מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממנו, והוא לא סתם בוכה כמו הילד הקטן, "כואב לי, כואב לי, די." הוא מבין את מאחורי הקלעים. השם יזכה אותנו שנזכה באמת לאהוב אותו בלבב שלם, ונדע באמת מה זו אהבה אמיתית. אמן כן יהי רצון.