כולל יוסף דעת הרב אפרים כחלון פרשת השבוע פרשת נח

0:03פרשת השבוע, פרשת נח. בפרשת נח אנחנו רואים את הסיפור על המבול. אנחנו נתחיל על פי סדר הפרשה ותוספת מדרשים, כמו שנהגנו בשיעורים הקודמים. הפרשה מתחילה: הפסוק אלה תולדות נח: נח איש צדיק תמים היה בדורותיו, את האלוהים התהלך נח. רש"י הביא בשם המדרש רבה, פרק ל, פסוק ט, שמכאן הראיה שעיקר תולדותיהם של צדיקים זה המעשים הטובים. הפירוש: פה כתוב אלה תולדות נח, מה זה אלה תולדות נח? מה תולדות של נוח? היה צריך לומר אלו תולדות נוח שהם חם ויפת. לא כתוב ככה. כתוב אלו תולדות נוח, נוח איש צדיק. מה, הילדים שלו לא היו צדיקים? הילדים שלו היו שם, חם ויפת, כמו שאנחנו נראה בהמשך הפסוק. אומר רש"י, מכאן ראיה שהעיקר התולדות של הצדיקים זה המעשים הטובים. זאת אומרת, יש ילדים, יש גם, אבל העיקר התולדות שלהם זה המעשים הטובים. למה? כי הם אלו שנשארים בעולם. סופר,

1:23על איזו קהילה אחת שרצתה להביא איזה רב אליה. עכשיו הרב הזה היה מבוקש, כל קהילה רצתה לקחת אותו אליה. החליטו לספר לו כמה צדיקים קבורים בקהילה שלהם ועל ידי זה אולי הרב יסכים להעדיף לבוא אליה. באמת הם יצרו קשר איתו ואמרו לו: "תבוא אלינו, בקהילה שלנו קבור רש"י, בקהילה שלנו קבור הרמב"ם, בקהילה שלנו מרן השולחן ערוך קבור." הוא אמר, כל כך הרבה גדולי עולם קבורים אצלכם, אני אבוא? איך שהוא בא מיד? הוא אמר לו, איך יכול להיות? רש"י, איך הוא קבור אצלכם? רש"י בכלל קבור בבורדו, הרמב"ם קבור בטבריה, מרן השולחן ערוך בצפת, אז איך יכול להיות שכולכם נמצאים באותו מקום וכולם קבורים פה? אמר לו הרב, תשים לב, אצלנו כולם קבורים, כי לא לומדים את התורה שלהם. אבל שם, בצפת, בטבריה, בכל מקום שהם, הם לא קבורים, כי לומדים את התורה שלהם. וזה בעצם המושג, עיקר תולדותיהם של צדיקים, מעשים טובים. מה העיקר של התולדות שלהם? זה מעשים טובים. כשהצדיקים עושים מעשים טובים, והמעשים הטובים נשארים לדורי דורות, זה התולדות של הצדיקים, ונשארים למשך זמן. הפסוק הבא מעיד על צדקותו של נח.

2:52וכותב, סוף הפסוק הקודם, את האלוהים התהלך נח. את האלוהים התהלך נח, מה הפירוש? נח התהלך כל הזמן עם הקדוש ברוך הוא, בכל מקום הקדוש ברוך הוא רגע. מה הקדוש ברוך הוא היה רוצה בפעולה הזאת? איך אני אעשה? איך אני אנהג? בעל הטורים כותב שסופי תיבות, האלוהים התהלך נח, סופי תיבות זה חכם. כן? מם, כף, חטא, יוצא תיבת חכם. אומר ללמדנו שאדם שמתהלך על פי ציווי האלוקי הוא החכם. שהחכם עיניו בראשו וראה את הנולד מכל מעשה שעושה. שכר מצווה כנגד הפסדה, שכר עבירה כנגד הפסדה. זאת אומרת, אדם עכשיו יכול להגיד, בשביל מה אני אשמור תורה ומצוות? מה אני מרוויח בשמירת תורה ומצוות? בסדר, תפילות, תפילין, מה יש לי רווח? אומר בה על התורים, היסוד שאדם ששמר תורה ומצוות, בעצם הוא מראה האם הוא חכם או לא חכם. למה? סיפור שממחיש את הדבר הזה, מסופר על שני אנשים בתל אביב. אחד, נהג מונית, עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה. אין לו זמן, כל הזמן במרתון להשיג. השכן שלו ממול, אברך. שניהם קמים בארבע לפנות בוקר. האברך לתפילת הנץ, והוא לעסקים.

4:17כל בוקר נפגשים, יוצאים מהבית, בוקר טוב, בוקר טוב, והולכים. אחרי 120 שנותיהם, שניהם נפטרים לבית עולמם, והוא רואה אותו נהג מונית, שהאברך, גם איתו ביחד. הוא אומר, יופי, אני מרגיש פה בבית, שמעתי שהדתיים יש להם פרוטקציה שם בגן עדן, אולי הוא יסדר לי משהו, שהייתי שכן טוב שלו, לא עשיתי לו בעיות, לא הפעלתי את המוזיקה החזקה בשבת, התחשבתי. הוא רואה שמכניסים את העברך והוא שומע, שואלים את העברך, תגיד לי, כמה כוסות קפה היית שותה ביום? מה מה, זה עולם האמת פה? טוב, זה עבר הכומר, הייתי כאן בבוקר, שותה כוס קפה, לפני התפילה, זוזן. אמרו לו יפה, כל כוס קפה ממה מורכבת? משתי כפיות סוכר, כוס אחת קפה, מים. תביאו את כל הכמויות של הסוכר ושל המים, שימו אותם על המשקל של המצוות. הוא בחיים לא שמע על מצווה כזאת, של מצווה לשתות כוס קפה. אבל הוא אמר, אם ככה פה אני מסודר, כי כוסות קפה היו בשפע. אני יכול לשתות שלוש כוסות קפה בתחנת מוניות ובדרך, לא פספסתי אפילו הזדמנות אחת שבה הייתי יכול לשתות כוס קפה. טוב, אחרי זה שואלים את העברך, אמרו לו יפה, ואחרי הכוס קפה מה היית עושה? מה הייתי הולך?

5:35ולבית הכנסת, אומר לו, כמה זמן הליכה מהבית שלך לבית הכנסת, אז הם עודדים כמה מטרים מזה כפול 365 יום כפול כמה שנים, וזה וזה. יש לך כל כך הרבה קילומטרים. כשהיית הולך בשביל מצווה, כל פסיעה זו מצווה, תשימו גם את זה על המשקל, בסדר? אחר כך הלאה, היית מתפלל, היית מניח תפילין, היית מתעטף בטלית, היית מתפילה, אחר כך לומד תורה ומצוות ומצוות ומצוות ומצוות, והכף של המצוות יורדת, וקצת עבירות, אבל הכף של המצוות, ואחרי זה היית עוד שומר שבת ועוד מצוות ועוד זה. טוב? אחר כך אומרים לו, בסדר, כמה ארוחת סהרה היית אוכל? אברך אומר לה: "תאכלי קצת, תפוחי אדמה אולי? אוף, רפא, כמה פעמים אכלת תפוחי אדמה? אוף, תביאו את כל תפוחי האדמה ואת כל העופות." בהתחלה שהוא שמע "בית כנסת", "עלי תפילין", זה קצת לא הסתדר לו. אותו נהג מונית ששומע בחוץ, אבל בתפוחי אדמה הוא כבר הרגיש בסדר. "תפוחי אדמה, אני טוב, אני כל הסוגים אכלתי, וכל הגוונים."

6:38ומה שרק תרצו וגם מה שלא תרצו, הלכתי והבאתי מחוץ לארץ, תמיד טעמתי את כל הסוגים כך שאין מה לדיוק. ואיך שהוא נכנס לבית הדין, מציץ כך ורואה שאת תפוחי האדמה מביאים ואת העופות ואת הירקות ואת הלחם, אומר ריבונו של עולם, אני מסודר. תודה רבה לך על המצוות האלה. ובאמת איך שהוא נכנס, ישר אומר להם, עזבו, אל תשאלו, אני יודע את הטקסט. תרשמו. אלף כוסות קפה בשנה לפחות, אם לא יותר. אם יותר, אז לא נורא, אני מבטל. שנה הבאה אני אשלים את זה. כל שנה לפחות אלף כוסות קפה. ארוחת הבוקר שלי הייתה גבינות מוצרי חלב מכל הסוגים. תוסיפו גם, אל תשכחו את המעדנים שלא וויתרתי עליהם. בסוף, פודינגים וקצפות. ולארוחת הצהריים, כמובן, סטייקים, בשר, דגים, הכל. תוסיפו, תוסיפו. והורשם מסתכלים עליו בצורה מוזרה, אומרים לו, תקשיב, באת למסעדה? אתה יודע איפה אתה נמצא? אתה נמצא בבית דין של מעלה. מה אתה אומר לנו את כל התפריטים שאכלת? הוא אומר לה, מה זה מה? שמעתי אתכם שואלים את החבר שלי, עברך, היינו שכנים ככה, 60 שנה אנחנו שכנים, דלת ליד דלת. מה? אמרו לו, תקשיב, רק שתבין מה ההבדל בין לך לבינו, כשהוא היה קם ושותה קפה בבוקר, למה הוא היה שותה את

7:52אז זו מצווה. אתה בשביל מה היית שותה כוס קפה? כדי שתוכל לנהוג טוב? כדי שמה? בשביל הביזנס? בסדר. נגיד שביזנס זה גם מצווה. אבל מה עשית עם הכסף אחרי שקיבלת את הביזנס? איפה הלכת? למה השתמשת בכסף? הלכת לתערוכת צהריים, בשביל מה? כדי שאין לך כוח להמשיך לשרוד את היום, לסחוב אותו, בסדר. ואחר כך מה עשית? עם הכוחות האלה הלכת ללמוד תורה? עם הכסף הזה נתת צדקה? לא כל כך. אז כל האוכל שאכלת הוא לחינם. כל הכוסות קפה ששתית הם לחינם. לא עשית הרבה מצוות שבשבילן אנחנו יכולים לומר שבשביל זה עשית. ואם כן, אז איזה שכר אתה רוצה? אותו בן אדם התבלבל, אמר מה זה? אני תמיד ידעתי שלדתיים מוותרים. אבל עד כדי כך, זה בעצם המושג שפה בעל הטורים כותב. את האלוהים התהלך נוח. אדם שהולך על פי הציווי האלוקי הוא חכם. למה? יבוא לשמיים, שתית כוסות קפה, שתית שוקו, אכלת קורנפלקס. כל זה שכר. למה? כי בדעתך שאתה אוכל, שאתה שותה, אתה עושה את זה בשם שמיים, כדי שיהיה לך כוח ללמוד תורה, כדי שיהיה לך כוח לעשות מצוות, כדי שיהיה לך כוח להפיץ תורה. אז כל הדברים שנהנית ועשית בעולם הזה, ביתר כמובן, על כל זה אתה תקבל שכר גדול ועצום ברב. וזה ההבדל.

9:12בן אדם שהולך על פי דרך התורה, לבן אדם שלא הולך על פי דרך התורה. שניהם יכולים לחיות את אותם החיים, את אותם 60 שנה, ליהנות כמעט אותו דבר. והוא יקבל שכר על כל דבר ודבר, והשני לא יקבל שכר על כלום ועד רבה, ייענש על כל הדברים שהוא עשה. ובאמת אם נשים לב, הפסוק אומר, "את האלוהים התהלך נח." התהלך זה לשון התקדמות. אדם באופן... אינטנסיבי. אדם צריך תמיד לבוא ולהתקדם, לא להישאר בעבודת השם שלו. למה? כי אם למשל האדם עוצר באיזשהו שלב בעבודת השם, אז האדם אוטומטית מדרדר ויורד חזרה. עבודת השם זה כמו הר. כתוב "מי יעלה בהר השם". מה זה "בהר השם"? מי יעלה בהר השם? אני רוצה ללכת במסלול, על האספלט. למה בהר? אני לא יודע על פסרים. מי יעלה בהר השם? מכיוון שבהר... יש עלייה. כשאתה בעלייה, אם אתה לא עוצר, אם אתה לא עולה, אתה עוצר, אתה מדרדר חזרה. ולכן דוד המלך ממשיך ואומר, מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו?

10:17אומרים, אם אתם מעט יכולים גם לעמוד שם ולהחזיק מעמד, לא ליפול הלאה. למה? כי כל הזמן זה צריך פעילות מתמדת לעלות, לעלות, לעלות, לעלות. וכמה שאתה יותר עולה זה יותר קשה, זה יותר קשה, זה יותר קשה. וזה המושג, את האלוהים מתהלך נוח. מה זה מתהלך? הוא מתהלך בצורה שהולך. כל הזמן מתקדם ומוסיף עוד דבר ועוד דבר ועוד דבר. עוד מצוות, עוד תורה, עוד חסדים. כדי שבכל פעולה ופעולה יתקרב יותר לקדוש ברוך הוא. הפסוק מעיד שנוח נולדו לו שלושה בנים, את שם, חם, ואת יפת. ובתקופה הזאת יש לנו בן אדם חרדי אחד, בן אדם שהולך על פי דרך התורה והמצוות, עם שלושה ילדים, בדור שכולו מושחת. מי אמר שכל הדור הוא מושחת? הכתוב: "ותשחט הארץ לפני האלוהים, ותמלא הארץ חמס". כל הארץ נשחתה. רש"י כותב: "ותשחט" - לשון ערווה ועבודה זרה. אנשים עשו את כל התועבות שבעולם, את כל הדברים המזעזעים. הגמרא בסנהדרין בדף נונזיין עמוד א' כותבת, את המעשים הנוראיים שהם היו עושים, והיו מתנהגים בשרירות, מה הקב"ה כבר יכול לעשות לנו? ביג דיל, אנחנו נסתדר איתו. היום אתה פוגש הרבה אנשים בשוק, אתה אומר לו, תקשיב, צריך לתת דין וחשבון, מה לעזוב, אני עם אלוקים מסתדר. עם מס הכנסה הוא לא מסתדר, אבל עם אלוקים הוא יסתדר. איך אתה תסתדר עם אלוקים? מה אתה תענה ביום דין כשהקב"ה הוא ישאל אותך, למה לא נהגת... דברים המזעזעים. הגמרא בסנהדרין בדף נ"ז עמוד א' כותבת על המעשים הנוראיים שהם היו עושים, והיו מתנהגים בשרירות. מה הקב"ה כבר יכול לעשות לנו? ביג דיל, אנחנו נסתדר איתו. היום אתה פוגש הרבה אנשים בשוק, אתה אומר לו, תקשיב, צריך לתת דין וחשבון. מה לעזוב, אני עם אלוקים מסתדר. עם מס הכנסה הוא לא מסתדר, אבל עם אלוקים הוא יסתדר. איך אתה תסתדר עם אלוקים? מה אתה תענה ביום הדין כשהקב"ה ישאל אותך, למה לא נהגת בתבונה והלכת על פי התורה?

11:43בתבונה והלכת על פי התורה. למה עם הכוחות שנתתי לך, השתמשת נגדי? עם הכסף שאני נתתי לך, השתמשת בו לדבר עבירה. וזה בעצם היה בדור המבול. הם לא חששו מהקדוש ברוך הוא, וכנגד "ותשחט הארץ לפני האלוהים," מבואר לקמאן בפסוק י' ג', שהקדוש ברוך הוא אמר, "הנני משחית את הארץ." הקדוש ברוך הוא משחית את הארץ. ולכאורה, למה הקדוש ברוך הוא ישחית את הארץ? אנשים עשו עבירה. תירוץ אותם, מה אשמה הארץ? אשמה הקרקע? למה צריך לקחת את הקרקע ולהשחית אותה עד כדי כך שבמדרש רבה למדנו, בזוהר כתוב ששלושה טפחים בעומק האדמה נשחטה, שלושים סנטימטר לעומק האדמה נשחטה. למה האדמה נשחטה? מה האדמה עשתה עבירות? הרי היא דבר דומם. ואם נשים לב, במבול לא רק...

12:44האדמה נשחתה, ולא רק האנשים, אלא גם החיות. אז באמת את החיות אנחנו יודעים למה? כי גם החיות קלקלו ביניהן. התערבבו מין בשאינו מינו. אבל על האדמה, שאלה חזקה, מה האדמה עשתה? איזו עבירה האדמה יכולה לעשות? לקום, ללכת, לעשות עבירות? אין, האדמה במקומה. אז באמת... הכוח של האדם בבריאה הוא כוח גדול ונורא. זאת אומרת, כשהאדם מתנהג על פי דרך הישר, כל הבריאה במילא מתנהגת בדרך הישר. כשהאדם מתנהג על פי דרך חטאים, על פי עוונות, על פי פשעים, כל הבריאה משתנה. זאת אומרת, כשהמבול, אנשי דור המבול, היו והתנהגו בדרך חטאים, הטומאה של החטאים שלהם גרמה שעד כדי כך גם האדמה תהיה טמאה. ולכן, כדי לתאר את כל העולם היה צריך שלוש טפחים, שלושים סנטימטר, בעומק של האדמה, לחפור ולהוציא את כל הטומאה כדי לתאר את העולם. החתם סופר אומר, רעיון מבהיל במינו. אומר החתם סופר, איך יכול להיות... הטומאה של החטאים שלהם גרמה שעד כדי כך גם האדמה תהיה טמאה. ולכן, כדי לטהר את כל העולם היה צריך שלושה טפחים, שלושים סנטימטר, בעומק של האדמה, לחפור ולהוציא את כל הטומאה כדי לטהר את העולם. החתם סופר אומר, רעיון מבהיל במינו. אומר החתם סופר, איך יכול להיות...

14:00אנחנו רואים לפעמים אנשים, צדיקים, תלמידי חכמים, פתאום עוזבים את הדת, עזוב אותי, מניחים את הכיפה בארון, תן לי לחיות, אל תשגע אותי. אתה מדבר איתו, הוא לא מקשיב. אלוקים, מה לעזוב, לא רוצה לשמוע, תן לי ליהנות מהעולם הזה. איך יכול להיות בן אדם, היה בן תורה, יושב, לומד, הרבה כלכולים, במיוחד בעידן של היום. מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה. כל כך הרבה קלקול. אומר החתם סופר, איך יכול להיות בן אדם פתאום מסתובב? אומר החתם סופר, דבר נורא. אומר החתם סופר, כשהאדם מדבר דברי נבלה, דברי פריצות, לשון הרע, קללות. אומר, כשהאדם מדבר את זה בפה, הוא מוציא הבל מהפה. אומר, ההבל הזה מה הוא? בעיניהם? לא נעלם. אומר, הוא יוצא מהפה, ומטייל בעולם עד שהוא מגיע לעננים, ובעננים מצטבר עוד הבל של טומאה, עוד הבל של טומאה, עוד הבל של כפירה, עוד הבל של כל מיני דברים נוראים. וכשהוא יורד כגשם, כמו מחזור המים בטבע כשהם מתאדים...

15:12המים מתאדים, עולים נהיים עננים, ושוב מים מתאדים, ושוב מים. אומר, יוצא מים מאותם אדים, מאותו דיבור של אותו אדם שדיבר כפירה, נבלות, פריצות, כללות, לא משנה מה. וכשהם יורדים בתור גשם, הם יורדים על צמחים. ועכשיו יש לנו מלפפון בגינה, והמלפפון הזה נופלות בו כמה טיפות של גשם, שהגיעו מההבל של אותה כללה, או של אותו דבר כפירה, או של אותו דבר פריצות. והאדם אוכל את המלפפון הזה... הוא אומר לך אתם סופר, את אותם דיבורים של כפירה, את אותם דיברי נבלות, את אותם דיברי פריצות, הוא מכניס לתוכו. זאת אומרת, אדם יכול לבוא ולהשקיע וזה, פתאום לתפוס איזה מלפפון, אחרי ששם את המלפפון, ופתאום הוא מרגיש משהו, מה זה המחשבות האלה, מה קרה לי? ולכן, חז"ל תקנו לנו כדי שננצל מזה, לברך, אבל בכוונה. לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא. הוא אמר לי, בירכתי. אני אומר, אתה בטוח שבירכת? הוא אמר לי, לא יודע, נראה לי מלמלתי משהו במהירות. הלך, אתה מסופר, מספרים. שאלו פעם אחת איזה שמש, שכל בוקר היה מכניס מנה לרב. והרב היה לו, הם מפנקים את הרב, רב הקהילה, נותנים לו שוקולדים, גבינות, ביצים, מגש ככה. עכשיו יום אחד הוא חשב, רגע, ריבונו של עולם, הרב בקושי אוכל, אני אוכל את המגש, מה? הוא כל הזמן שקוע בתורה שלו וזה, אני אוכל את המגש.

16:41יבוא וישאל אותי מה קרה. איפה המגש? אני אגיד לו, הרב, מה אתה לא זוכר? לפני רגע אכלת, לא שמת לב. כנראה אתה שקוע בתורה. טוב. על הבוקר, המגש מוכן, הוא הלך לאיזה פינה, אכל את כל המגש עד הפירור האחרון, לא השאיר כלום. והחתם סופר מחכה לארוחת בוקר, אחרי חצי שעה הוא מגיע אליו, אמר לו, תגיד לי, אתה לא מכניס את המגש? מה למה? הרב לא זוכר. כנראה הרב היה עסוק באיזו תשובה, להתיר איזו עגונה, לא יודע, משהו. הרב אכל את המגש, הרב לא זוכר, הכנסתי לו את זה הרב לפני חצי שעה. אמר לו החתם סופר, תקשיב, אם אכלתי או לא אכלתי, אני לא זוכר. אבל אם בירכתי או לא בירכתי, את זה אני זוכר. כי אני זוכר שלא בירכתי. איפה המגש? זאת אומרת, החתם סופר לא עניין אותו האוכל או לא האוכל. אני לברך לא בירכתי, ולאכול בלי ברכה ודאי שזה לא עשיתי. אז איפה נעלם המגש? אבל היום תשאל בן אדם, תגיד לו, בירכת או לא בירכת? מה, אני לא יודע את האוכל אכלתי, אבל דבריך אני כבר לא זוכר. די הבדל בינינו לחתם סופר, ובאמת החידוש הזה של החתם סופר.

17:52הוא צריך לגרום לכל בן אדם להתחזק בברכה. כשאדם מברך, יכול לדעת שחס ושלום יכול להיות פה סכנה של מוות רוחני. וכשאדם תופס תפוח, תופס פרי, תופס שוקולד, לא משנה מה שהוא תופס, ומברך עליו, הוא צריך לכוון שאם חלילה יש בזה דברים טמאים, דברי כפירה, שבזכות כוח הברכה, זה ייצא לגמרי. הרב בן ציון היה אומר כל הזמן כמה צריך להקפיד על הברכות. למה? כי אם אדם מקפיד על ההלכה שחייב אדם לומר 100 ברכות כל יום, אז אדם אומר 100 ברכות כל יום. יפה מאוד. יש לך 100 ברכות. בשבוע יש לך 700 ברכות. 700 ברכות. בחודש של 30 יום, יש לך 3,000 ברכות. בשנה, אחרי 70 שנה של החיים, בן אדם יכול לבוא עם מיליונים של ברכות. עכשיו, מצד אחד, המיליונים האלה יכולים להיות מליץ יושר. מצד שני, המיליונים האלה יכולים להיות קטגורים. למה? איך אמרת, ברוך אתה, השם? האם בירכת את השם? או ברכת את השם? מה אמרת? האם בירכת? לכן, כדאי לצאת ידי חובה לחלק תמיד את הברכה לשלוש. ברוך אתה, השם. אלוקינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו, בורא פרי העץ, או בורא מיני מזונות, לא משנה. כשאתה מחלק את הברכה לשלוש, אז תשים לב מה אתה אומר.

19:13אתה שם לב, אתה אומר ברוך, אתה ה', מקור הברכות, היה, הווה, יהיה, אדון הכל, הוא מלך העולם, הוא ברא את העולם, ועל ידי זה שאתה מברך כמו שצריך, כל ברכה נהפכת למליץ יושר. אנחנו רואים שהקדוש ברוך הוא מצווה את נח לבנות תיבה. יפה. נח בונה תיבה. בוא נתאר לעצמנו. נח במרכז העיר בונה תיבה. כל העיתונים של אז אומרים שיש איזה חרדי פנאט לגמרי. בונה בכיכר של העיר תיבה והמשטרה נותנת לו אורכה של כמה ימים אם הוא לא מפנה אותה. ונח, לפני שהוא בנה את התיבה, במדרש כתוב שהוא שתל ארזים. לא ישר הלך וקנה עצים. שתל ארזים. אמרו לו, נוח, יש לך גינה, מה אתה שוטל ארזים? תזרע עגבניות, מלפפונים. הרי הזמן שהוא צומח, אומר להם, לא, הקדוש ברוך הוא אמר, יש להביא מבול לעולם עוד 120 שנה. הוא לא בסדר, סיפורי סבתא. עוד 120 שנה, הקדוש ברוך הוא מביא מבול. אני לא יודע מה יקרה מחר, מה אתה אומר 120 שנה? הוא לא, תחכו ותראו. והוא 120 שנה, נשאר ברעיון שלו. ותחשוב, 120 שנה, האבות כבר נהיו סבים.

20:27ומראים לנכדים שלהם, אתם רואים? כשאנחנו היינו ילדים קטנים, היה פה איזה נוח זקן, הנה עד עכשיו הוא בונה תיבה, ועד עכשיו הוא מתעסק עם השיגעון שלו, זה משוגע לגמרי. מאה שנה בן אדם לא מפסיק ובונה, שוטל עצים וחותך אותם, ואחרי זה בונה ו... מאה שנה פרויקט חיים, עזוב אותך, והבן אדם לא נופל מהרעיון. כולם היו בטוחים שאם הוא לא משוגע, אז ודאי שהוא לא נורמלי. מה אתה עושה? באמצע הכיכר אתה בונה, ואז התעלמו ממנו, ואז נהייתה תופעה, תופעת נח. כן, כולם יודעים, תופעת נח בכיכר העיר, יש בן אדם משוגע שבונה ואומר שיבוא מבול ויבוא זה, ובאמת, כולם צחקו עליו, וכמה? לא שנה, לא שנתיים, עשרות שנים, ועד שלא התייחסו אליו, והוא כל הזמן, תחזרו בתשובה, תחזרו בתשובה, הקב"ה יביא מבול, אמרו לו, בסדר, את התקליט שלך שמענו, אין לך משהו יותר מרענן, זה אפילו לא חדשות. זהו, עבר. ועוד שנה ועוד שנה, ונוח מחזיק מעמד 120 שנה, ואחרי 120 שנה, כשמגיע המבול, יתקיים בו המשפט העממי, צוחק מי שצוחק אחרון. כל אלו שצחקו עליו בעצם טבעו במבול. אבל כשנוח בונה תיבה, שואלים אותו בשביל מה אתה בונה, הוא אומר אני בונה כי יש מבול, ובתיבה הזאת אני אמור להכניס את כל הבריות שיש בעולם. עכשיו בוא נחשוב אנחנו במקומם. האם היינו...

21:51בצד של נח או בצד השני, רק בגלל המילים שהוא אומר. מגיע מִלְך בן אדם ואומר לך, אני מכניס בתוך מידה של 300 אַמָּה, שזה 150 מטר אורך, 50 אַמָּה רוחב, שזה 25 מטר רוחב, ו-30 אַמָּה קומה, 30 אַמָּה זה 15 מטר גובה. זה המידות סך הכל של התיבה. בתוך התיבה הזאת נח מכניס את כל סוגי החיות, הצמחים, והעופות שיש בעולם. אדם ילך לגן החיות התנ"כי, שהוא ודאי יותר גדול מתיבת נח, ויראה שאפילו אם הם מביאים את כל החיות, החיות שיש כיום לא מספיק להן המקום הזה. אז איך נח רוצה להכניס את הפילים ואת הג'ירפות ואת הקופים ואת הנשרים ואת העטלפים? ואת הפינגווינים, ואת כל הסוגים לתוך תיבה אחת, וסוסים, וחמורים, וזאבים, ונמרים, וכל החיות שאנחנו מכירים היום, זה רק בזכות זה שנוח אז הכניס אותם לתיבה. כי אם לא, הם היו נכחדים, והקב"ה לא רצה שיכחדו. וכל סוגי הרמשים, והשקצים, והעכבישים, והאלמנה השחורה, והאלמנה הלבנה, וכל הנחשים, הכל נוח מכניס לתיבה. אז אנשים אומרים לו, תגיד, אתה משוגע?

23:03ב-150 מטר אתה יכול להכניס את כל ה... תכניס שני פילים וכבר נגמר. איך אתה יכול להכניס את הכל? אבל נוח לא שואל שאלות. אלוקים אמר, אני עושה. זה באמת, ודרך נס. התיבה הכילה את כל החיות, העופות, השרצים, והרמשים. מה שאף אדם לא היה יכול לחלום. וטוב, בואו ניכנס עכשיו לראש של אותם האנשים שצחקו עליו 120 שנה. אתם רואים עכשיו, עוד לא התחיל המבול. כי הרמבול עוד לא התחיל כל זמן שהם לא נכנסו כולם לתיבה. אתם רואים שנח מצליח להכניס לתוך 150 מטר חיות, עופות, בהמות, מכל הגוונים. זה נס או לא נס? תתפקחו, תבינו שיש פה משהו לא נורמלי. תחזרו עכשיו בתשובה, נו מה, אתם רואים שבן אדם לא עושה סתם דברים. אתה יודע מה, 120 שנה הוא היה משוגע. אבל עכשיו אתה רואה, בן אדם מכניס לתוך 150 מטר אורך, 50 אמה רוחב, ו-15 מטר גובה, את כל סוגי החיות והעופות שאנחנו מכירים היום וגם שלא מכירים. נו זה נס או לא נס? בין כלום, תפסיקו לנוער.

24:13אתה משוגע? בסדר, משוגע, אבל אתה רואה שעושים לו ניסים. אתה רואה שאלוקים עוזר לו. למה אתה לא מתפקח? התשובה לזה, ענה היהודי הקדוש מפשיסחא. היה אחד מהאדמורים. קראו לו היהודי הקדוש מפשיסחא. הוא אמר, אילו הייתי יודע שעל ידי ניסים אנשים יחזרו בתשובה, הייתי עוקר את העילנות שבשדרה שבעיר שלי ושוטל אותם ברחוב הראשי. אבל אני יודע שניסים לא משנים באמת בני אדם. זאת אומרת, בן אדם יכול לבקש נס, ריבונו של עולם, תן לי נס, אני רוצה נס, נס נס נס, בסדר, תקבל נס. האם אחרי הנס הזה שאתה תקבל, אתה תשתנה? האם אחרי הנס הזה שאתה תקבל, אתה תחזור בתשובה? אמר היהודי הקדוש מפשיסחא, אף על פי. כשניסים זה נראה משהו גדול, מכל מקום ניסים לא גורמים לבן אדם לחזור בתשובה. וזה היסוד של תיבת נח. הם ראו את הניסים בעיניים, הם רואים שנח מצליח להכניס את כל החיות, כל הרמשים, כל הבהמות, שקצים, רמשים, זיקיות, לטאות, הכל הכל הכל לתוך תיבה של 150 מטר. והם לא חוזרים בתשובה. למה?

25:32כי ניסים לא גורמים לבן אדם לחזור בתשובה. אדם יכול לראות איזה נס יפה, כמו מופע. אדם נמצא במופע, רואה קוסם, להטוטים, יורק אש מהפה, קופץ, גובה, עושה הכל. סוף ההופעה, חוזר בתשובה? לא, סבבה. שלם כרטיס, תעזוב אותי אחר כך. זהו דבר אדם יכול בניסים. יכול לראות רב, צדיק, עושה ניסים. מה זה קשור לחזרה בתשובה? לכן, כשיש אנשים... ששומעים שכאשר מגיעים לרב ומבקשים ממנו, "רבנו, אנחנו רוצים ברכה לרפואה שלמה," והרב אומר, "טוב, תעשו משהו, תתחזקו," הם כועסים. מה זאת אומרת, אתה מבקש ממנו לעשות? הוא ביקש אותך רק לברך אותו. התשובה לזה היא שהרב יכול להיות, אולי הוא קוסם, ויכול לרפא אותו גם בלי. אבל מה הקדוש ברוך הוא, כשהוא עושה חלילה את המחלה, את הצרה, את הבעיה, הוא רוצה שהאדם יתקן את מעשיו. וכשאדם מגיע לרב... והרב רוצה לברך אותו שיעזור לו הדבר. אז הרב אומר לו, תתקן את הדרך שלך, ובמילא הכל יסתדר. ואנשים גם על זה כועסים. אומרים, מה פתאום הרב מתנה תנאים? אני אברך אתכם ואתם תשמרו שבת. תיתן ברכה בחינם. את העיקר, שכחו. זאת אומרת, הניסים הם רק כדי להכיר את בורא עולם. אבל לא תמיד הניסים הם אלו שגורמים את הקרבה לבורא עולם. אדם יכול לראות ניסים כל החיים שלו וחלילה לכפור. כמה אנחנו רואים ניצולי שואה.

26:55שלצערנו, אסור אמנם לדון אותם, אבל הם ראו הרבה ניסים. הם ראו שהגרמנים ניסו להרוג אותם פעם ופעמיים, ולא הצליחו. ובכל אופן הם כופרים, ואומרים שחלילה אין את הקדוש ברוך הוא. אתה רואה ניסים, אתה רואה שאם חלילה הקדוש ברוך הוא היה רוצה, היה מחלה אותך שם. ולא, נשאיר אותך חי. כדי שמה? כדי שתגיד שאין אלוקים? הרי אתה תופעה חיה שיש אלוקים. איך אתה ניצלת מתוך התופת? למה שש מיליון לא ניצלו? והקדוש ברוך הוא בחר דווקא בך? כדי שאתה תגיד שאין אלוקים. שאלו פעם את הרב מפוניבז', שעשרה ילדים שלו ואשתו נשחטו בשואה ונהרגו. אמרו לו, איפה הקב"ה היה בשואה? מה הוא אמר? הוא אמר, מה זאת אומרת, איפה הוא היה? הוא עשה את זה, מה זה איפה הוא היה? זאת אומרת, הוא הכיר בעובדה שהקב"ה עשה את זה, מכל מיני סיבות שלא נתעכב עליהן היום. והוא הכיר גם בנס, שהוא נשאר, ערירי ויצא מתוך התופת. והוא היה חכם להכיר את הנס ולהודות עליו ולהשתמש בו לתועלת. אבל כמה יש אנשים שנעשים להם ניסים? עזוב. פוקס, מקרה, כל מיני מילים יפות שאם אנחנו זוכרים במלחמת המפרץ שמענו אותם הרבה. בפוקס הטיל פספס בכמה סנטימטרים ולא פגע באיש. במקרה יצאו כך וכך, במקרה ירדו למקלט וגם במלחמה האחרונה.

28:24שהיה במבצעים בצבא כל מיני ניסים שאנחנו שומעים, אז יש כאלה שקוראים להם בשמם ניסים וזה עדיין לא מחייב אותם, אבל יש כאלה שקוראים לזה מקרים, פוקס, מזל, כל מיני מילים כאלה שבמקום להכיר את הקדוש ברוך הוא שהוא מסובב את הכל, מסבירים את זה בכל מיני הסברים. בהמשך הפסוק, בהמשך הכתוב... אנחנו רואים בפרק ז', פסוק כ"ג, שהכתוב מודיע את התוצאות ההרסניות של המבול. התוצאות ההרסניות של המבול היו שאחרי שהמבול ירד והשמיד ומחה מעל פני האדמה את כל הבריות, את כל האנשים, את כל היקום. אומר הכתוב: "ויאמֵח כל היקום אשר על פני האדמה". באוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השורץ על הארץ וכל האדם. אנחנו אם נתאר לעצמנו, נראה שזה דבר מזעזע: אחרי המבול לא נשארה אפילו נמלה אחת לרפואה שהייתה מחוץ לתיבה. אין מחיקה טוטאלית של כל היקום, באוף, בבהמה, בחיה, בשרצים, כלום. רק מה שנשאר בתיבה היה לו זכות קיום. ובאמת, אם נשים לב שאפילו השרצים...

29:53קטנים, חרגולים, פרעושים, ג'וקים, כל מיני דברים שאנחנו בדרך כלל, כשרואים אותם בבית, אנחנו סולדים מהם. גם הם כלכלו בדור המבול. ולכאורה, בוא ניכנס קצת לראש של המקק, לראש של הנמלה. אין לו כל כך ראש גדול, אבל בוא ננסה. מקק, יש לך מקקית. למה אתה הולך לנמלה? למה אתה הולך לחרגול? יש לו עצה רבה? מה אתה מתערבב מין בשאינו מינו? נלך לחיות היתר גדולות. נלך לאריה, נלך לזברה, נלך לג'ירפה. מה אתם משתוללים? זה הולך עם זה וזה הולך עם זה. מה אתם אנשים? אתם צריכים לשים לכם גם מחיצה כמו שמירת העיניים. אתם חיות ובהמות, איך אתם הולכים וחוטאים מין בשאינו מינו? מה שזה בכלל דבר לא טבעי. התשובה לכך, כמו שענינו... בהתחלה, ואימך את כל היקום. למה הקדוש ברוך הוא מכה את כל היקום? הטומאה השפיעה גם על הדומם. אז כל שכן, שהשפיעה על החיים. אריה אין לו יצר הרע מצד טבעו. אבל מה? כשהאדם חוטא, הוא משפיע הטומאה גם על החיות. פתאום אריה הולך, מין בשאינו מינו, מקקים, שחקפים, הדברים הכי קטנים בכוח של האדם. זה הדבר שהאדם, שהוא בחיר הבריאה, בכוחו לשנות את כל הבריאה לטוב ולמוטב.

31:14ולכן, כשהקדוש ברוך הוא ברא את האדם, כתוב במדרש, שהוא אמר לו, ראה מה מעשי. תראה את כל העולם, את כל היקום הזה. תראה עד כמה מתוקנים. כמה מתוקן, הכל יפה. הכל לשימושך מזומן. כולם מזומנים לשמש אותך. אבל תזכור דבר אחד. תן דעתך שלא תחריב את עולמי. חוסר תשומת לב, חוסר דעת, יכול להחריב את כל העולם. וזה דבר שהוכח במבול. תן דעתך שלא תחריב את עולמי. תשים לב. עם חוסר תשומת לב, עם חוסר השגחה אלוקית, אתה יכול חלילה לאבד את כל העולם. באמת אחרי המבול, תיבת נח עם שלושת בניו, שלושת כלותיו, ואין ספור בעלי חיים, שקצים ורמשים. בקיצור, בית חיות, גן חיות הכי מאוכלס בעולם. הם נמצאים בתוך שטח מצומצם מאוד, אין להם לא יום ולא לילה, כיוון שיש חיות ובהמות, שחלק אוכלים ביום, חלק אוכלים בלילה, חלק רק בצהריים, חלק ככה, ואסור שאף חיה תמות. כי אם החיה מתה, אין לה קיום. ונוח נחזור...

32:44אינטנסיבי, בלי הפסקה, כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן, לתת לזה, לתת לזה, לתת לזה, בלי, בלי הפסקה. במדרש באמת כתוב שפעם אחת הוא אחר לאריה, להביא לו אוכל. אז האריה לא התבונן, לא, בלי חוכמות, קפץ עליו ונתן לו מכה. נשאר אח נוח, מה זה אח? הוא היה גונח מכאבים. היה גונח מכאבים, שותה דם, ועלה, עלה, במסירות נפש בשביל החיות, כי הוא ידע, כל הקיום של העולם עכשיו תלוי בו. ונח נמצא בתיבה, הרבה זמן הוא לא דרך על קרקע מוצקה; הגלים משיקים את התיבה, ובחוץ בלגן. אין שום נפש חיה, אי אפשר להוציא את האף החוצה – המבול. והקדוש ברוך הוא, אחרי המבול, כשהמבול קצת נרגע, כתוב בפסוק, "ויזכור אלוהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר איתו בתיבה, ויעבר אלוהים רוח על הארץ וישכו המים." הקדוש ברוך הוא נרגע, זוכר את נח, זוכר את כל החיות והבהמות שיש בתיבה, והמים נרגעו. עכשיו אחרי שהמים נרגעו, בוא נראה האם היו עוד אנשים שהיו ניצולים.

34:07אחרי המבול, בפשטות מהפסוקים, לא כתוב כלום, כתוב שם חם ויפת, ונשותיהם, ונח ואשתו, והבהמות והחיות כמובן. אבל השאלה האם היו עוד אנשים שהיו ניצולים. אז יש את המהרש"א במסכת נדה, בדף ס' עמוד א', כותב שסיחון היה בכלל גזירת ואימח. כתוב "ואימח את כל היקום", גם סיחון, שהיה גם הוא מהנפילים, גם היה צריך להיות להימחות מעל פני אדמה. הבעיה שאנחנו רואים אותו בהמשך של התורה שהוא בא להילחם עם עם ישראל, זאת אומרת שסיחון ניצל. לא רק הוא, עוג מלך הבשן גם הוא היה אחד מהנפילים, גם ניצל מהמבול. באמת במדרש כתוב שעוג כשהתחיל המבול, הגיע לנח ואמר לו "תציל אותי". אמר לו נח, "חביבי, אתה לא בוטפריט". גם היה צריך להימחות מעל פני האדמה. הבעיה שאנחנו רואים אותו בהמשך התורה שהוא בא להילחם עם עם ישראל, זאת אומרת שסיכון ניצל. לא רק הוא, עוג מלך הבשן גם הוא היה אחד מהנפילים, גם ניצל מהמבול. באמת במדרש כתוב שעוג כשהתחיל המבול הגיע לנוח ואמר לו: "תציל אותי." אמר לו נוח: "חביבי, אתה לא ברשימה."

35:08התפריט כתוב, שם חם ויפת, אני, אשתי, בימות חיות, אתה, תמצא לך איזה פינה. אמרו לו, מה פינה, הכל רותח פה ואני לא יכול. אמרו לו, תקשיב נח, אני מתחייב לך להיות עבד לעולם, מה שתרצה, אני בשבילך, אבל מה, תן לי. כל הטוב בתיבה אין מקום, פיצוץ איכלוסין שאין כמוהו, אם אתה רוצה למעלה על הגג, תשכב. הוא היה למעלה על הגג, שוכב על הגג, כי מי התהום היו רותחים, למעלה היו מים קרים, והמים דלפו עליו 40 יום ככה, ונח היה ככה מוציא לו מהחור קטן ככה קצת אוכל שלא ימות. 40 יום ככה הוא היה בכל התיבה, כמה זמן שזה לקח, לקח כמעט שנה. ואחרי זה, עוג מלך הבשן רואה את כל הקטסטרופה שבחוץ, רואה אנשים מתים, רואה אנשים נימוחים, רואה הכל. והוא זוכר שאיך שנגמר המבול, ישר מתחיל לשמש ולשרת את נוח ואת כל הצאצאים שלו, כיוון שהוא התחייב. סיחון גם ניצל, אבל לא מפורש במדרש שהוא נתן איזה הסכם או משהו לנוח. אבל אנחנו צריכים לשאול למה סיחון ניצל. אז יש במדרש, במדרש רבה, דברים י"ט.

36:32כתוב על אלו הניצולים והמפרשים דנים לכאורה איך הם נשארו הלאה בתקופה היותר מאוחרת כשנלחמו עם עם ישראל במדבר. אז יש כאלה שאומרים שלסיחון ועוג היה זכות מסוימת להישאר. לעוג הייתה לו זכות עתידה שהוא יציל את לוט. כתוב "ויבוא הפליט", שהפליט זה עוג שנפלט מדור המבול. וסיפר לאברהם ששבו את לוט בן אחיו, אפילו שכוונתו הייתה לא לשם שמיים כמו שנראה בפרשות הבאות בלק, אבל הייתה להם איזו זכות והקדוש ברוך הוא ישאיר אותם. תירוץ שני שרצו להסביר למה עוג וסיחון נשארו, שרצה הקדוש ברוך הוא להשאיר כדוגמתם בעולם. למה? כדי שיראו איזה אנשים הקדוש ברוך הוא מכלה. לפעמים הבן אדם חושב, קצת עושה ספורט, קצת עושה שרירים, מקבל איזה גביע באיזו אולימפיאדה קטנה, וכבר חושב, איזה גבר אני, אין מי אומר לי מה לעשות, אין מי אומר לי מה לפעול, הכל בסדר, מי, מי נגדי, מי בא? והקדוש ברוך הוא, לא בא, פשוט לוקח, יכול לקחת את הבן אדם עם כל השרירים, עם כל הגבורה, עם הכל, לא מזמן, נפטר, אחד,

37:54אפשר לומר מספר אחד שהיה בעולם בהיאבקות, רפאל הלפרין, לפני עשרות שנים. הוא נפטר. בסוף חייו, סיפר לאחד מהמקורבים אליו שהוא חלה בניוון שרירים. זאת אומרת, בן אדם ששם מרים 40 קילו בזרת, חולה, מזדקן ומאבד את הכל. ולכאורה, בימים היפים שלו... גבוהה וטעילה והכול בסדר? נו, מה נשאר לך לבסוף? הקדוש ברוך הוא רצה להראות שהנפילים, למרות שהם היו גדולים וענקיים וה... הכל. אבל לעומת הקדוש ברוך הוא, כעין וכאפס נחשבו. וכדי להראות את העובדה הזאת, אז הוא השאיר, תסתכלו, יש דוגמה. סיחון ועוג. הם מהקטנים של הנפילים, של דור המבול שנשארו. תבינו איזה אנשים היה בכוחי לחלות. וחיליתי בעבור החטאים שלהם כך שאף בן אדם לא יבוא ויגיד כוחי ועוצם ידי. רעיון דומה לזה ראינו כשהגיע אחד מהשרים של ישמעאל כדי להחריב פה את חומות ירושלים. אז הוא הגיע ושבר ושבר ושבר, וכשהגיע לכותל המערבי, היה לו איזה יועץ שאמר לו: עזוב את הכותל המערבי, אל תחריב.

39:22אמר לו, למה? עד שחיליתי את הקור, עד שהכרבתי, אמר לו, כדי שיראו את הגבורה שלך. איזה קטלים שברת, אם לא תשאיר כלום. יגידו, הנה, שבר איזה גדר קטן. אבל אחרי שתשאיר אבנים כאלה גדולות, קיר לגובה כזה עצום, יעריכו אותך. אמר לו אותו השר, אותו המלך, יפה מאוד, אבל מכיוון שאתה ניצחת את המלך, מגיע לך עונש. ככה זה היה. אפילו אם היית מייעץ עצה טובה למלך, אמר לו, "מה העצה שלך?" אמר לו, "תעלה למעלה למעלה ותקפוץ מהכותל המערבי למטה. אם תישאר אחר כך, אתה מקבל ממני מתנה על ההצעה הטובה." כמובן, לא נתאר לכם מה נשאר ממנו אחר כך, אולי זו קופסה קטנה של חלקים, אבל אותו איש מאלי בעצם כיוון ברעיון. לרעיון האלוקי, שהקדוש ברוך הוא אמר, נשאיר את סיחון ועוג, את הנפילים הענקים האלה למשך כמה דורות, כדי שיכירו בעובדה איזה כוח היה לקדוש ברוך הוא. ובאמת היום בן אדם גבוה, מטר שמונים, שני מטר, שניים וחצי מטר, לא משנה, גבוה ככל שיהיה, בריון חזק. מה זה? בשביל התעטשות הכי קטנה בשבילו. אתה רואה בן אדם מתעטש, וכשהוא בהתעטשות, הוא כאילו מאבד את השתונות לשנייה ושוב חוזר. פה נראה אותך שולט על ההתעטשות.

40:41אחד מהסיוטים הגדולים ביותר שיש לנשיאים, נשיאי מדינות, ראשי ממשלות שנפגשים, זה התעטשות. בואו נניח לעצמנו, הבן אדם, נשיא רוסיה מגיע להיפגש עם נשיא אמריקה, ובדיוק בשעת לחיצת הידיים ההיסטורית, שניהם מתעטשים לכל המצלמות, וכל העולם רואה שנפלט משהו מתוך הפנים שלהם, משהו לא נחמד בכלל. נו, זו תמונה ששווה הרבה, השונאים שלהם ירצו הרבה, נו. ומה המשאלה שלהם? רק ריבונו של עולם, שלא נתעטש בשעה שהמצלמות יפסיקו, שלא יתפסו אותנו באופן בלתי רצוני, בשליטה בלתי רצונית. ואם זה על התעטשות, כל שכן על מחלה. זאת אומרת, בן אדם עם כל הכוחות שלו וכל הדברים וכל זה, צריך לזכור, יש פה מנהיג לבריאה, הקדוש ברוך הוא נתן לך את הכוחות, נתן לך את הכסף, נתן לך בריאות כדי שתשמש אותו ותעזור לאנשים אחרים שיעבדו אותו. החכם, כמו שפתחנו בהתחלה, משתמש בזה לתועלת ועוד מקבל שכר על זה. עוד ניצולים, אפשר לומר לא ניצולים. צריך לזכור, יש פה מנהיג לבריאה. הקדוש ברוך הוא נתן לך את הכוחות, נתן לך את הכסף, נתן לך בריאות כדי שתשמש אותו ותעזור לאנשים אחרים שיעבדו אותו. החכם, כמו שפתחנו בהתחלה, משתמש בזה לתועלת ועוד מקבל שכר על זה. עוד ניצולים, אפשר לומר לא ניצולים.

41:57היו במבול, זה היה הדגים. הדגים לא כלכלו, ולכן הם היו ניצולים. בחז"ל, הגמרא בקידושין, בדף ע'ג, עמוד א', כותבת שהדגים לא מתו, והגאון, רבי יוסף רוזין, שנקרא בכינוי הרוגאצ'ובר, הסביר שהסיבה לזה, כיוון שבירושלמי, במסכת כלאיים, פרק א', הלכה ו' מבואר שדג במציאות שלו, הוא לא יכול להתערבב עם דג אחר. אין כזה דבר. באמת, לפי מה שהסברנו, שהכוח הטומאה של האנשים השפיע על כולם, זה אמור להשפיע גם על הדגים. אבל, בטבע, הקדוש ברוך הוא עשה שדג לא יכול להתערב עם דג אחר. כל החיות, כל הבהמות, יש להן עוד איזו אפשרות. אבל דג עם דג אחר לא, ולכן הם לא ישחיתו דרכם, ולא נהיה שום. אבל, אם אנחנו נקרא במדרש, נראה שהמבול היה מורכב ממים... מהשמיים, ומעיינות תהום. היו מים חמים מאוד מאוד מאוד למטה. עצמם, מים חמים. הדגים היו יכולים להפוך להיות לדגים צלויים. ובכל אופן הדגים ניצלו. ניצלו כמובן במובן של הצלה, ולא ניצלו על המנגל. איך הם ניצלו? יש לזה כמה וכמה הסברים. או שהם ברחו לאוקיינוס, באוקיינוס לא היה חם. או שבאמת רק למעלה היה חם, ובמעמקים היה קריר, או שהקדוש ברוך הוא באמת עשה להם נס, כיוון שהקדוש ברוך הוא כשהוא רוצה לפגוע במישהו, פוגע רק בדבר עצמו, בנקודה. כמו שכתוב, "יפול מצדך אלף, ורבבה מימינך, אליך לא ייגש." כשהקדוש ברוך הוא מחליט שרק בדבר הזה ייפגעו, אז רק בדבר הזה ייפגעו. ובאמת, מסופר על הגאון רבי חנוך ווסרמן, בשנת השואה.

43:23צונן, או שהקדוש ברוך הוא באמת עשה להם נס, כיוון שהקדוש ברוך הוא כשהוא רוצה לפגוע במישהו, פוגע רק בדבר עצמו בנקודה. כמו שכתבו, יפול מצדך אלף, ורבבה מימיניך, אליך לא ייגש. כשהקדוש ברוך הוא מחליט שרק בדבר הזה ייפגעו, רק בדבר הזה ייפגעו. ובאמת, מסופר על הגאון רבי אלחנן וסרמן, בשנת השואה. כשהוא ראה שהגרמנים מגיעים, הוא לא עזב את הקהילה שלו, והוא נשאר איתה, ושחטו אותו על קידוש השם עם כל התלמידים שלו. ולפני כן, כשהאבא היה רב, והתחילו הגרמנים לבוא ולהפגיז, והיו יריות וכדורים, וכל התלמידים התחילו לברוח ולהסתתר, וראו את הרב שלהם יושב על הכיסא רגוע. אמרו לו, כבוד הרב, בוא נתחבא, בוא נעשה משהו. אמר להם, יקובל בידי, מאכפת חיים, שזה הרב. שלכל כדור יש כתובת. כל כדור שיוצא מקנה של רובה, הוא מכוון לפגוע, אם לפגוע או לא, ואם לפגוע במישהו מסוים בלבד. אף פעם אתה לא תקבל בטעות כדור של מישהו אחר, אם לא מגיע לך. הוא אומר, ואני...

44:41אין לי למה לבוא ולהשתדל. אני מאמין באמונה שלמה שאם חלילה הקב"ה רוצה להעניש אותי, הוא יכול להעניש בכל מקום. אם לא, אני לא אפגע. ואכן, הוא לא נפגע מזה. אחר כך הגרמנים, אפילו שהציעו לו ללכת, הוא לא הלך ונשחט עם כל התלמידים שלו על קידוש השם. אבל זה בעצם היסוד שאנחנו כאן רואים במבול. כשהקב"ה החליט שהדגים לא, עוג, סיחון, כל האלה לא, הם ניצלו ממי המבול. יש בגמרא בזבחים בדף קיג עמוד ב', דעת רבי יוחנן שמחדש שבארץ ישראל לא ירד המבול. לא היה מבול, אבל מה? נבקעו המעיינות התהום, שזה היה המים החמים, גם בארץ ישראל. והראיה לזה שהגמרא אומרת שנשתייר ממימי המבול קצת, כך לסבר את האוזן, שנבין איזו דרגה של חום הייתה לפני אלפי שנים, משהו קצת, חמי טבריה. חמי טבריה של היום זה שאריות מהמבול שהיו נבקעו מִי תהום, כך הגמרא אומרת בסנהדרין, בדף ק"ח עמוד א'.

45:53שגם מה שיש לנו את מית ורה בארץ ישראל מוכיח על המצב שהיה בשעת המבול, שגם בארץ ישראל אומנם לא ירד מבול מהשמיים, אבל מעיינות התהום נבקעו. בפרק ח' פסוק ד', סוף סוף, אחרי המסע ההיסטורי הגדול ביותר בעולם, והמאוכלס ביותר בעולם, כתוב, התנ"ך: "בחודש השביעי, בשבעה עשר יום לחודש, על הרי אררט". הטבע נחה, סוף סוף על עיר הרע. איפה זה הרע היום? הרע, אנשים רוצים לבוא לראות, אז הרמב"ן כותב, ארץ הרע בשפל הכדור הקרוב לבבל. יש כאלה שרצו להגיד את זה בכורדיסטן, באזור של טורקיה, יש אתנו שמצאו, היה פרסומות בעיתונים, שמצאו איזו דמות שמתאימה על פי כל הגדרים המובאים בתורה, שלוש קומות, לפי כל אמות מידה, 150 אמה וכולי כל אלה. וזה עוד ממצא ארכיאולוגי שאפשר לומר הקדום ביותר, שמוכיח שהתורה לא רק שלא נסתרת מהארכיאולוגיה, אלא הארכיאולוגיה מוכיחה את התורה. יש הרבה ארכיאולוגים כופרים.

47:11הם אומרים, אנחנו, לפי הממצאים שבידינו, העולם חי 6 מיליון שנה, לפחות, אם לא 600 מיליון, אכפת להם להגיד, 6 מיליארד שנה, זה לא עולה להם כסף. תגידו כמה מיליארדים שיש. ובהתחלה היו כל מיני חיות מוזרות, ו... בסדר. ולמה זה ככה הם חושבים? כי לפי הממצאים שבידם, הם חושבים שאם עץ הוא בין גיל כך וכך וכך, סימן שלפי הממצאים הוא בין 6 מיליון שנה. מה שהם לא יודעים, את המצב הזה שהתורה מתארת שבמבול העולם עבר קטסטרופה מוחלטת. זאת אומרת, כל עץ, כל צמח, כל משהו שהיה מחוץ למבול, מחוץ לזה, הוא עבר בבת אחת מחיה טוטאלית. שאפשר לומר שהוא הפך את העץ בין רגע לכמה מאות שנים. למה? הטראומה, בוא נקרא לזה בשפה הפשוטה, שכל הצמחים של כל העולם הזה עברו בשעת המבול, היא מיד הפכה את כל העולם להרבה יותר זקן, להרבה יותר ישן כביכול. ועל כן, כשרואים ארכיאולוגים וכל מיני ממצאים, אולי הם צודקים בהבחנה שלהם, אבל הם לא צודקים באמת. כיוון שהעולם היום גם מוכרח מדעית,

48:24שהוא לא עולה על 6,000 שנה. המוסר שצריכים לדעת ולהפיק מהמבול הוא שעל האדם לדעת שהקדוש ברוך הוא, כשציווה אותו לשמור תורה ומצוות, זה לא מצב של אולי כן, אולי לא. ...יהיו בני אדם שאפשר יהיה להטיב להם. איך אפשר יהיה להטיב להם? לתת להם דרך שיבחרו בה, ויהיה ניסיון לבחור או לא לבחור. אם יבחרו, מגיע להם שכר. וכשאדם עוזב את הדרך הטובה והולך לדרך הרעה, כל תכלית העולם מתבטלת. לכן, כל פעם שאדם עושה עבירה, אם הוא יחשוב בדעתו שזה לפחות באפקט כזה, כמו שהוא שולח איזה טיל או איזה סקאד לאיזה מקום, חלילה מזיק לכל כך הרבה אנשים. יהיו בני אדם שאפשר יהיה להיטיב להם. איך אפשר יהיה להיטיב להם? לתת להם דרך שיבחרו בה, ויהיה ניסיון לבחור או לא לבחור. אם יבחרו, מגיע להם שכר. וכשאנשים עוזבים את הדרך הטובה והולכים לדרך הרעה, כל תכלית העולם מתבטלת. לכן, כל פעם שאדם עושה עבירה, אם הוא יחשוב בדעתו שזה לפחות באפקט כזה, כמו שהוא שולח איזה טיל או איזה סקאד לאיזה מקום, וחלילה מזיק לכל כך הרבה אנשים.

49:29האדם הרבה פחות היה חוטא, לא בכלל. למה? כי רק בשעה שהאדם שומר תורה ומצוות, האדם לומד תורה, מרבה חיילים לתורה, אז הוא גורם קיום לעולם. וכשהוא חוטא, הוא גורם חלילה כלכול בעולם, כמו באנשי דור המבול. וחס ושלום, אם המאזן הדמוגרפי של הבריאה יהיה שרוב העולם לא עושים רצונו של הקדוש ברוך הוא, אז הקדוש ברוך הוא אמנם נשבע שהוא לא יביא מבול לעולם. אבל, שוב מגיעים למצב הזה, שכאילו הקדוש ברוך הוא לא שווה לו להמשיך להחזיק את העולם. לכן כל אדם ואדם, כתוב בחז"ל, צריך לומר שבשבילי נברא העולם. למה? אם בשבילי נברא העולם, אני צריך לשמור עליו. אני צריך לעשות מצוות, אני צריך ללמוד תורה, אני צריך להיזהר לא לעשות עבירות כדי להמשיך את הקיום של העולם. עד כאן בנושא המבול. אבל יש עוד פסוק שלצערנו, הפסוק הזה נוגע לדור שלנו בהרבה מאוד מובנים. הפסוק בפרק ט', פסוק ו' כותב שהקדוש ברוך הוא אומר: "שופך דם האדם, באדם דמו יישפך, כי בצלם אלוהים ברא את האדם." חז"ל במסכת סנהדרין בדף נ"ז עמוד ב' דורשים, איזה הוא דם שהוא באדם. הרי אם נשים לב לא כתוב שופך דם.

50:58דם האדם. כתוב שופך דם האדם, באדם. למה צריך כל כך הרבה? האדם, באדם, דם, שופך דם האדם. מי ששופך דמים, מי שאורג, אתה לא יישפך, לא. כתוב שופך דם האדם, באדם, בתוך האדם. אומרים חז"ל, איזה הוא? אדם שהוא באדם, ואומר זהו ולד שבמעי אמו. זאת אומרת, תינוק שנמצא במעי אמו, הוא נקרא, אדם שהוא באדם, בתוך האדם, זה אדם קטן בתוך האמא, בתוך האדם הגדול. אדם ששופך את דמו של אותו עובר, שלצערנו היום קוראים לזה הפלה, משהו לא גדול, רק הפלה איזו, הפלה קטנה. דמו יישפך. היום על פי כל הממצאים, על פי כל הכלים שיש בידי הרופאים, הוכח מדעית מעל לכל ספק שהעובר ברחם אמו הוא חי, וכשהאמא מחליטה לעשות הפלה, היא לא עושה הפלה שזה נשמע משהו ככה מעניין, הפלה קטנה כזו זו הפלה, אלא האמא פשוט גורמת לרציחה של הילד בידיים. יש לנו את ארגון אפרת, שנלחם. אדם שרוצה לראות מידע על זה יש להם, סרט וידאו שמראים שבתהליך ההפלה, התינוק משדר זעקות ואותות מצוקה ולחץ, שכביכול הוא הולך למות, ולא כביכול, הוא באמת הולך למות. והחיים האלה לפעמים נגזרים ומוחלטים על ידי אישה צעירה, לפעמים לא נשואה, וחושבת לא עשיתי שום דבר רע. זה בסך הכל סתם משהו שהיום הרפואה לא מעודדת ילודה, לצערנו.

52:13סרט וידאו שמראים שבתהליך ההפלה, התינוק משמיע זעקות ואותות מצוקה ולחץ, שכביכול הוא הולך למות, ולא כביכול, הוא באמת הולך למות. והחיים האלה לפעמים נגזרים ומוחלטים על ידי אישה צעירה, לפעמים לא נשואה, וחושבת לא עשיתי שום דבר רע. זה בסך הכל סתם משהו שהיום הרפואה לא מעודדת ילודה, לצערנו. מה שאצל הערבים מתפתח בצורה נוראה, בן אדם מתחתן עם כמה נשים שהוא רוצה, ומביא ילדים בלי חשבון ובלי הפסקה, ככה שעל פי המאזן הדמוגרפי שיש בעולם, גילו שהרבה ארצות, עוד 20 שנה, 30 שנה, כולם יהפכו למוסלמים. צרפת, גרמניה, מלא. הערבים מביאים ילדים בלי הפסקה. אחת מהפרסומות של החמאס הייתה... עם הבטן לנצח את ישראל, עם הבטן של הילודה, להביא עוד ילדים, עוד ילדים, עוד ילדים, עד שפשוט לא יהיה מקום לערבים, ואז פשוט הוא עלה בישראל, בכל העולם, נכבוש את כל העולם, אנחנו נהיה באו"ם, אנחנו נחליט את הכל, ומדינת ישראל תמחק מעל המפה. אז מלבד הבעיה הזאת של הפלה, של מניעת עוד נפש, עוד נשמה יהודית, עוד בריאה בעולם, יש את העניין הזה של שופך דם האדם, והאדם דמיו ישפך.

53:35וכתבו המקובלים, דבר נורא, שהעונש של אדם שעשה הפלה, אם הוא לא חוזר בתשובה, זה שהוא יחזור לעולם בצורת עובר, במעי אימו, והוא יעבור את אותו תהליך של הפלה, שהוא עשה, או שהיא עשתה, בתור הורה. זאת אומרת, בגלגול הקודם, הוא היה הורה שעשה לילד, בגלגול הבא, הוא יהיה ילד שההורים שלו יעשו לו. זאת אומרת, אנחנו כמאמינים, בני מאמינים, שהקב"ה הוא נותן דין וחשבון על כל דבר ודבר, צריכים לדעת שגם אם חלילה אנשים חושבים על מעשים כאלה שיעשו גם על זה, יהיה עונשו. לפעמים לא כל כך מסתדר, עניינים של פרנסה, עניינים של כל מיני שאלות, אבל על כל דבר כמובן, דבר לגופו. לפעמים ההלכה מתירה לעשות הפלה באופן שיש סכנת נפשות לאם, אבל צריכים לדעת שזה דבר חמור מנשוא. שהתורה כבר בתחילתה מזהירה על הנושא הזה ואומרת: "שופך דם האדם באדם, דמו ישפך." בפסוק יהודה א', הכתוב מספר מי נשאר ומי יצא מהתיבה, ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה: שם, חם ויפת.

55:05בני נח שיוצאים מהתיבה היו שם, חם, ויפת. שם, חם ויפת התחלקו לשלוש אומות. שם זה היהודים, חם זה הכושים, כל השבטים הכושים, ויפת זה כל ארצות אירופה, סין, רוסים, אמריקה. כך שאם נשים לב, יש לנו שלושה סוגים בבריאה: את העם היהודי, את חם ואת יפת. המושג אנטישמי הוא יצא בעקבות התואר הרשמי הזה שהיהודים הם שמיים, הם יצא צאצאי של שם. למשל, צרפתי גוי ששונא אנגלי גוי הוא לא אנטישמי. אנטי-אנגלי, אנטי-צרפתי. אבל אנטישמי זה רק על העם היהודי. ובאמת יש לנו את הכלל הידוע שלצערנו הוא הלכה. שרבי שמעון בר יוחאי חידש ואמר הלכה, עשו שונא ליעקב. זאת אומרת, אפילו יפת היה בקשר טוב עם שם, כמו שאנחנו רואים בפרשה, והוא עזר לו להציל את נוח מכל מיני מקרים שנוח הכניס את עצמו אליהם, כמו שאדם שקרא בתורה. אבל במשך הדורות נהייתה שנאה גדולה בין יפת, של אומות העולם, לשם.

56:27השנאה הזאת גם כמובן הגיעה להם, לכושים ששונאים את שם, את צה״ל של שם, את עם ישראל. ובאמת הרי מה אנחנו יכולים לראות בכל העולם, הפגנות נגד מדינת ישראל. אם תשאל את אותם האנשים, היית פעם במדינת ישראל? לא. אתה מכיר את מדינת ישראל? או לא מכיר מהמרקע, מהטלוויזיה? שהם כובשים, שהם מתעללים בפלסטינים, שהם עושים שואה, ולא רוצים את מדינת ישראל, וצריך לכבוש את מדינת ישראל. בסדר. אתה בדקת את הנושא? לא. אז למה אתה שונא את היהודים? למה אתה שורף את הדגלים? למה? כי ככה צריך לעשות, והם כובשים. ועוד פעם אני אחזור על אותו הכלל: הם כובשים. ואתה בדקת את זה? לא. אז למה? ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם. התשובה הפשוטה היא כי הוא שונא אותם, והוא אפילו לא יודע למה. למה? כי יש הלכה: עשו שונא ליעקב. יש הרבה סיבות לשנאה הזאת. הגמרא אומרת במסכת שבת, מיום שניתנה תורה, גויים מקנאים. בעם ישראל ולכן ניתנה על הר סיני. למה נקרא שמו סיני? שבזמן הזה ירדה שנאה לעולם. ועוד הרבה סברות. אבל אנחנו צריכים לדעת שעם כל יפיופיו של יפת, בלשון חז"ל, עם כל מה שבאומות נראים יפה ודואגים לעם ישראל לפעמים, אפילו שהיה בהרבה הצבעות, זה לא ככה. ואמריקה וארצות הברית תמיד לטובת היהודים, נראה ככה לפחות. כל זה זה רק מן השפה ולחוץ, כי בתוכו יש לנו את ההלכה, ההלכה ישריו שונא ליעקב. ובאמנם בהתחלה יפת היה קשור לשם, אבל במשך הדורות ירד הקשר הזה. ואם נשים לב, אותם צאצאים של יפת עשו כל כך הרבה צרות לעם ישראל, רדפו אותם בשמדות.

57:45זה לא ככה, ואמריקה וארצות הברית תמיד לטובת היהודים, נראה ככה לפחות. כל זה זה רק מן השפה ולחוץ, כי בתוכו יש לנו את ההלכה, ההלכה אומרת "עשיו שונא ליעקב". ובאמת, בהתחלה יפת היה קשור לשם, אבל במשך הדורות ירד הקשר הזה. ואם נשים לב, אותם צאצאים של יפת עשו כל כך הרבה צרות לעם ישראל, רדפו אותם בשמדות, באינקוויזיציות, בדברים לא רעים, שאדם שיראה, קרא את ההיסטוריה של עם ישראל, ידע כמה העם ישראל סבל. זה העם שסבל הכי הרבה מכל העמים, ונשאר. והדבר הזה גורם לכל אומות העולם לחשוב, רגע, יש עם אחד שמנסים לחלוט אותו ולא מצליחים. אבל אנחנו נצליח. רשע אחד באיראן, אחמדיניג'אד, הוא אומר שהוא בא להשמיד את מדינת ישראל. דבר שאפילו היטלר, אם אך שימו בזכרו, לא פרסם במוצהר. היטלר, כשנפגש עם אחד מהשייח'ים פה, שייח' ראשה מאוד שרדף את היהודים ושלח מהמאמינים שלו שילחמו בעם ישראל, הוא גילה לו בשקט שהרצון שלו זה השמדת עם ישראל. אבל הוא לא הצהיר בגאון. ואילו אותו ראשה, אחמדי-נז'אד,

59:07מספר מעל כל במה, מדינת ישראל היא קטנה, אין לה כוח להגיב, איראן תשמיד אותה, איראן תמחק אותה מעל פני האדמה, והוא מקבל מחיאות כפיים באו"ם, הוא מקבל זרי פרחים, אנשים לא מוקיעים אותו, ארצות הברית שוקלת אם לעשות עליו סנקציות או לא, כל מיני מדינות בעולם, חלק מגנות, חלק משבחות, בסדר, מגנות, מגנות, אבל אם... נחשוב לרגע שמדינת ישראל הייתה במקומו. ומדינת ישראל בעצם קיומה הייתה מאיימת על איזו אומה ולשון שהיא תבוא ותקרא להשמדתה. כמה זמן היה לוקח לכל השגרירים בעולם לעוף מהמקומות שהם נמצאים. כמה זמן היה נפתח מסע של אינתיפאדה, מסע של השמדה בכל הקהילות בעולם של היהדות. איך מדינת ישראל אומרת? שרוצה להשמיד איזה דבר מסוים, איזה עם מסוים, ולא משנה האם זה עם נכחד, אם זה עם של עבדים, אם זה קושי עם אפריקאים, משהו מהעולם השלישי, העולם התחתון, לא משנה. מדינת ישראל מדברת ככה, אבל כשזה מגיע מאומות העולם, אז הגויים שוקלים, מטילים סנקציות חלקיות, כן על זה, לא על זה, והוא בינתיים, אותו רשע, מצהיר בגאון: אנחנו נשמיד את מדינת ישראל.

1:00:29הקדוש ברוך הוא יעזור שבאמת תתבטא עוצמתו ותיפרם מחשבתו, אבל זה רק מראה לנו כמה אנחנו נמצאים במצב של אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים. הקדוש ברוך הוא אומר, תתעוררו, תתעוררו, אני מסדר את הכל. מה הבעיה? לוקח את נשמתו של עוד כמה מיליונים של איראנים שונאי ישראל, ונגמר. עושה רעידת אדמה קטנה, וכל מה שהוא פיתח והשקיע, מיליונים של דולרים, מיליארדים, הכל ישקע באדמה. בשביל הקדוש ברוך הוא זה לא בעיה. רק מה, אנחנו צריכים להתעורר. ולהתחזק מזה. לסיום, אנחנו נדבר על דור הפלגה. דור הפלגה מובא בסוף הפרשה, שאחרי שהמבול הגיע הם לא למדו את הלקח, והם החליטו לבוא ולעזור לאלוקים, אם לא להחליף את אלוקים. הם החליטו לבנות מגדל גדול. המגדל הזה יגיע עד לשמיים, ושם בשמיים נעשה מלחמה עם הקדוש ברוך הוא, ואנחנו נתחיל להחליט, יהיה מבול או לא יהיה מבול, מה הוא מאיים עלינו? במקום להפיק לקח מהמבול, לראות אנשי המבול היו ענקיים, היו נפילים, והקדוש ברוך הוא כילה אותם. מה אתם באים עכשיו לבוא ולהילחם עם הקדוש ברוך הוא, במקום להוריד את הראש ולקיים את רצון האלוקים לו? לחיות בהפקר, ולהילחם באלוקים.

1:01:55ואומר הכתוב, שבשעה שהם בנו את המגדל, הקדוש ברוך הוא בעצמו ירד לראות את המגדל. ולמה? כתוב הפסוק, "וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם". ויאמר ה', "הן עם אחד ושפה אחת לכולם, וזה החילם לעשות, ועתה לא ייבצר מהם כל אשר יזמו לעשות". הקדוש ברוך הוא אומר, אני יורד. למה? כי באמת יש פה סכנה ממשית, לא חלילה לקיום של הבורא, אלא סכנה ממשית שמה שהם ירצו להגיע אליו, הם יגיעו. הם יכולים להגיע ולבנות מגדל עד השמיים. והסיבה לכך, הם עם אחד ושפה אחת. כולם מאוחדים אחד עם השני. מאוחדים, אין כזה דבר... כולם באותו רצון, באותה מחשבה, ופה האחדות הייתה להיראות. ועם הכוח הזה הקדוש ברוך הוא בעצמו מעיד, ולא ייבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. מה שהם רוצים הם יכולים לעשות. פה אנחנו לומדים את הכוח של האחדות. אם כל עם ישראל יתאחד, לטובה, איזה כוח עצום ורב יגיע עם ישראל. ובאמת בזוהר כתוב, שרבי אלעזר הגדול, אני חושב, אמר לרבי עקיבא: "מתי יבוא המשיח?" הוא אומר: "בשעה שיהיה..."

1:03:17קהילה אחת אפילו, כנסת אחת, בית כנסת אחד, שכולם יהיו מאוחדים, וכולם יהיו ברצון להכיר את הקב"ה ולעבוד אותו, מיד תבוא הגאולה. ואם לא באה, מה זה אומר? שכנראה עוד לא. אפילו בית כנסת אחד. זה דבר שאמור להפחיד כל אחד ואחד: איפה המצב של האחדות של עם ישראל? היום אנחנו בעידן המפלגות. כל אחד פותח מפלגת ישראל, מפלגת עם ישראל, מפלגת עם אחד, עם אחד. אם נשים לב, רק המילה מפלגה כבר אומרת פילוג. צריך מפלגה לכל עם ישראל? אתה מפלג את עם ישראל, אתה מחלק. לעתיד לבוא לא יהיו מפלגות, יהיה משיח שיגאל את כל עם ישראל. אבל אנחנו עדיין בעידן הזה של החושך יכסה ארץ וערפל לאומים. ובסוף יהיה, וכבודך עלייך יזרח. אבל, אם נשים לב בפסוק עצמו, שאומר ביום ההוא, הן עם אחד ושפה אחת לכולם, במילה "הן" אנחנו רואים את המושג הזה של האחדות. למה? אם נשים לב בסדר חלוקת האותיות, מאלף עד יו"ד, מיוד עד קו"ף, מקו"ף עד תי"ו. יש לנו חלוקה של אותיות של יחידות, עשרות ומאות.

1:04:31א' ות' כמה זה? עשר בגימטריה. א' זה אחד, ת' זה תשע. ב' וח' זה עשר. ג' וז' זה עשר. ד' ו'ו' זה עשר. נשאר לנו אות אחת שאין לה בן זוג. האות ה'. נשים אותה בצד. נלך עכשיו למאות. י' וצ' יוצא לנו מאה. כ' ו'פ' מאה. ל' וע' מאה. מ' וס' מאה. נשאר לנו מאה. עוד אחת, בלי בן זוג. נון. הן. זה מרכיב את המילה "הן". הן, עם אחד ושפה אחת לכולם. מה הפירוש? כולם נהיו פה כגוף אחד. לא היה פה עוד משהו שצריך לערבב דבר עם השני. "הן" זה דבר אחד מפרד. עכשיו אם נשים לב, בתורה כתוב, "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". עם ישראל הוא "הן". הוא יחיד בסוגו. הוא לא מתערב עם אחרים. הוא יחיד בסוגו. ואנחנו מה אומרים לקדוש ברוך הוא? בשיר השירים כתוב, כשהקדוש ברוך הוא אומר לרעיה, שזה עם ישראל, אומר לה, הנך יפה רעייתי. ואנחנו אומרים לקדוש ברוך הוא, הנך יפה דודי הפנאים. אז אם אנחנו שמנו לב, ה' ונון, אין להם בן זוג. אבל יש לנו עוד חלוקה, חלוקה של האלף. מ-תף זה ארבע מאות, כף סופית זה חמש מאות, מם סופית זה שש מאות.

1:05:58נון סופית, 700, צדיק סופית, 800, פי סופית זה 900. עכשיו אם נשים לב, קוף זה 100, ופי סופית זה 800. רש וצדיק סופית זה שוב 900, שין ונון סופית 900, תף ומם שוב 900. מה נשאר? קף סופית. יש לנו הי, נון וקף. אצלנו את המילה נח, זה מה שהקדוש ברוך הוא אומר. הנח יפה ראייתי, זאת אומרת המיוחדות של עם ישראל שלא יתערבו בנגועים. ומה המיוחד של הקדוש ברוך הוא? הנחה יפה דודי האפנים. הקדוש ברוך הוא גם אחד יחיד ומיוחד. הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו שעם ישראל באמת יזכה לגאולה השלמה, יזכה לשלווה האמיתית, יזכה לכל מה שכל אחד ואחד רוצה, לשלום בין כל העמים. בבית משיח תתקינו ומראה בימינו. אמן ואמן.