למה לבכות בתשעה באב😢😭😢

0:08בעזרת השם נעשה ונצליח. אנחנו כאן בתשעה באב שנת תשעה באב. אנחנו היום קצת ננסה להבין על מה יש לנו לבכות בחג הזה, על מה יש לנו להצטער בחג שבעצם נראה כחג שאין בו כל כך סיבה לבכות, על חג שנראה בעצם ש... איך תמיד אומרים לנו מה שהיה, היה, העיקר להתחיל מההתחלה. אז אם מה שהיה, היה, העיקר להתחיל מההתחלה, אז למה אתה עכשיו מחזיר אותי אחורה ואתה אומר לי לבכות? הרי המושג של יהודי זה תמיד התחדשות. המושג של יהודי זה לא להסתכל על העבר, זאת אומרת אפשר תמיד לשכוח מהעבר, מה שעשית, עשית, לא משנה מה, ומכאן ואילך חושבנא דבאה. פתאום מגיע יום תשעה באב ואומרים לנו, רבותיי אחים ואחיות יקרים, תסתכלו על העבר, תנברו בעבר, ולא רק שתנברו בעבר או תרדו אליו לפרטי פרטים בפרוטרוט. בדיוק מה היה, איך היה, באיזו שנה היה, כמה היה, כמה הרוגים, איך מתו, איך רצחו אותם, איך עשו להם.

1:35תחליט, אתה מצד אחד אומר לי לפנות לעתיד, מצד שני אתה בא ואומר לי לא, תתמקד ותבין ותדע למה קרה ואיך קרה ומה קרה. תן לי לזרום, תן לי לזרום, למה אתה תוקע אותי בעבר? לצערנו, הרבה אנשים לא מבינים כל כך את הסיבה של החורבן, כך שתשעה באב, בזמנים שלנו, נהיה להם מאמץ קשה. מה זה מאמץ קשה? כמה זמן עוד נשאר לנו לצום? וואי, הבטן שלי מקרקרת. איך אני מתכנן לפתוח את הצום עם איזה דונאט שוקולד ואיזו קולה קרה טובה, עם אבטיח קוביות וגבינה בולגרית. והוא מפנטז כל הצום בעצם על המתכונים שהוא יעשה, והוא מפנטז כל הצום על קציצות ירק וקציצות בשר. ועל כל מיני דברים שהוא בסוף הצום יעשה. ובעצם ככה עובר לו הצום, ואיך שמעתי פעם מישהו אומר, איך נעביר את הצום? איך נעביר את הצום? איך נעביר אותו? מה זה אומר איך נעביר את הצום? זה אומר שיש לנו צום, יש לנו איזו מעמסה, יש לנו איזה שיעבוד, יש לנו קושי, איך אנחנו נעביר אותו? איך אנחנו נסלק אותו מהחיים שלנו באופן אינטליגנטי, באופן כזה ש...

2:51לא נסבול הרבה, וזה לא רק בתשעה באב. זה גם ביום כיפור. אמר על זה פעם אחד מגדולי האדמו"רים, יש מייחסים את זה לאדמו"ר מקוצק. הוא אמר: יש שני ימים בשנה, שביום אחד לא רוצים לאכול וזה יום כיפור. מי רוצה לאכול? אדם מתעלה בקדושות עליונות, אדם מתעלה בדרגות עליונות, ריבונו של עולם, אנחנו דומים למלאכים, חוזרים בתשובה. וביום השני איך אפשר לאכול? שזה יום תשעה באב. ובאמת מי שיתבונן בכל הצרות, בכל הבעיות, יראה שבאמת ביום הזה איך אפשר לאכול. ביום הזה איך אפשר, איך אפשר אם אנחנו נתבונן בעבר. אבל שוב פעם, למה להתבונן בעבר? את השאלה הזו מתעוררת בילקוט המדרשים ועוד כמה ספרים, ששאל נפוליון, את החכמים ויש מייחסים את זה אפילו לאפלטון. את הסיפור הזה על אפלטון וירמיהו. על נפוליאון מספרים סיפור דומה. נתחיל בסיפור על נפוליאון, שהוא פעם אחת עבר וראה יהודים בוכים ביום תשעה באב. הוא שאל: מה קרה? מה קרה? מה אני יכול לעזור לכם?

4:08אנשים מבוגרים, סכנים על פי מידותם, אנשים נראים מכובדים, יושבים על הרצפה, נרות, בוכים. אמרו לו, אתה לא יכול לעזור לנו. אמר להם, אני קיסר, אני הקיסר של צרפת. אני הקיסר, אני לאט לאט אכבוש את כל העולם. אני במלחמה ברוסיה, אני אכבוש את כל העולם. תנו לי לעזור לכם. אמרו לו, מצטערים, אתה לא יכול לעזור לנו. אנחנו בוכים על בית שנחרב לפני כאלף שמונה מאות שנה. אמר להם נפוליאון, אמר להם נפוליאון, כשאתם בוכים על העבר יש לכם עתיד. זאת אומרת, אם אתם מקושרים לפני 1800 שנה יהיה לכם עתיד. הנקודה הזאת שנפוליאון עבר היא נקודה שגם אצל אויבי ישראל הם יודעים. שלחתי אומרים כפי שפרסמנו כמה פעמים. שהיה אחד מראשי המחבלים עם אח שמו בזכור כשהוא ישב בכלא הישראלי, הוא הבין שזהו, כבר אין סיכוי, אין סיכוי. הוא כבר התייאש, הוא כבר אמר שזהו, אנחנו לא נקבל שום שטח מפלסטין. אבל הוא מספר וכותב שפעם אחת בפסח הוא ראה את הסוהר היהודי שהוא לוקח פיתה, נושך ולועס, נושך ולועס.

5:29הוא שאל אותו, אתה יהודי? אמר לו כן. אמר, אתה יודע שאסור לאכול חמץ בפסח? אמר לו אותו סוהר, לא אכפת לי מה אבותיי החליטו, מה אבותיי קיבלו על עצמם, מה קרה עם אבותיי לפני 3,300 שנה. אני חי היום, ובא לי היום פיתה עם חומוס בפסח אז אני אוכל. מספר סלח, אתה אומר אם... שכל הלילה הוא לא ישן. כל הלילה הוא לא ישן. ליבו סער. נפשו הייתה סוערת ביותר. ואז הוא החליט ואמר, אנחנו יוצאים למלחמה על הכל. לא חלקים, לא פירורים, לא שטחים. מלחמה על הכל. על כל ארץ ישראל. על כל פלסטין. מלחמה על כל פלשתינים. למה? כי עם שאין לו קשר לעברו, גם עתיד לא יהיה לו. עם שאין לו קשר לעבר שלו, לא יהיה לו עתיד. הנקודה הזאת שתמיד אומרים תסתכל קדימה, תסתכל קדימה, תסתכל קדימה, היא נקודה ראויה במעשים שלך. עשית עבירה, היית לא בסדר, תתחרט, תחזור בתשובה, קבלה לעתיד עם הפנים קדימה.

6:51אבל, וכאן האבל הגדול, כלפי הקשר שלנו עם עמנו, כלפי הקשר של עם ישראל, הוא לא יכול להיות בלי קשר לעבר. והנקודה היא הרבה יותר גדולה. הנקודה היא הרבה יותר גדולה, וכאן מגיע הסיפור, שאפלטון נפגש עם ירמיה הנביא. ירמיה הנביא בחורבן בית ראשון, כך הסיפור מובא בערכות מיהם לועז. בוכה, סופד. מי שיקרא מגילת איכה, מי שיקרא את הקינות של ירמיהו. וירמיהו בוכה וסופד ומגיע אליו אפלטון ואומר לו, אתה בן אדם חכם ירמיהו, מה אתה בוכה על חלב שנשפך? כך הסיפור מובא בערכותיהם של לועזים. בוכה, סופד. מי שיקרא את מגילת איכה, מי שיקרא את הקינות של ירמיהו. וירמיהו בוכה וסופד ומגיע אליו אפלטון ואומר לו, אתה בן אדם חכם ירמיהו, מה אתה בוכה על חלב שנשפך? מה אתה בוכה על אבנים? מה אתה בוכה על ברזלים? מה אתה בוכה על כמה עצים שנשרפו, שנפלו, שנשברו? אומר לו ירמיהו: לפני שאני אענה לך על השאלה הזאת, תשאל אותי איזו שאלה שאתה רוצה מכל ענייני החכמה - פיזיקה, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, ביולוגיה, כימיה, בוטניקה - מה שאתה רוצה.

8:14ואכן אפלטון בא ושואל אותו ומקבל תשובות מדויקות, תשובות גאוניות, תשובות מופלאות על כל הבעיות שלו, על כל הבעיות בתורת החשבון, בהנדסה, בהכל. אחרי שהוא ענה לו על השאלות, אומר לו אפלטון, השאלה שלי עכשיו מתעצמת ביותר. אם אתה כזה חכם, מה יש לך לבכות על חלב שנשפך, על כמה דפים, כמה עצים, כמה עצים שנפלו, שנשברו, מה אכפת לך? אמר לו ירמיהו, כל החכמה שלי מגיעה מהעצים האלה. אבל אני לא יכול להסביר לך, גוי לא יכול להבין מה זה מושגים של קדושה. וכדי להמחיש לנו קצת, אנחנו יהודים, אז אנחנו כן יכולים להבין. כדי להמחיש לנו קצת, אנחנו נספר מה שמובא במדרש. יוסף הצדיק, בפרשת וישב, נמצא בבית האסורים. ואם מקץ שנתיים ימים הוא פרעה חולם חלום, ואחרי שפרעה חולם חלום, באותו לילה מגיע מלאך ומלמד את יוסף הצדיק 70 לשון. אומר המדרש, יוסף לא ידע את הלשונות, הוא ידע רק את הלשון שלו מאבא שלו, את לשון הקודש. והיה לומד ומשכח, לומד ומשכח, לומד ומשכח.

9:32עד שאוסיפו לו אות בשמו יהוסף, אות משם השם, אות ה"א. "עדות ביהוסף שמו, בצאתו על ארץ מצרים, שפת לא ידעתי אשמעה." מתי שאוסיפו לו את האות ה"א, יהוסף, "עדות ביהוסף שמו, בצאתו על ארץ מצרים," אז התקיים בו "שפת לא ידעתי אשמעה." מה ההיגיון שאם מוסיפים אות אחת משם השם לשם של האדם, פתאום הוא קולט 70 לשם. התשובה העמוקה, ונשתדל לפשט אותה כמה שיותר, היא שבעצם כל הידע, כל החוכמה, כל מה שנמצא לנו במוח בתת-הכרה, בהכרה, לא משנה מה — כל זה זה משהו רוחני. אי אפשר לתפוס מחשבות, אי אפשר לכלוא מחשבות, אי אפשר לבוא ולשים את כל המחשבות בקופסה. אפילו אם אתה תהיה בדמיון מודרך, אפילו אם אתה תהיה בכל מיני שיטות שמפתחות את הדמיון, לנתב את הדמיון, הדמיון הוא פורץ כל גבול, פורץ כל מחסום. וזה הסיבה שירורי עבירה קשים מהעבירה, כי ירורי עבירה אין להם סוף, אין להם חקר. בכל רגע נתון אתה יכול לחטוא בירורי עבירה, אז זו עבירה שאין לה סוף. זאת אחת הסיבות. ולכן כשיש לך את המחשבה הרוחנית,

10:57כמו שהרמב"ם כותב במורה נבוכים, שזה השכל נחשב מלך האיברים ולכן ירורי עבירה קשים מהעבירה, כי אתה פוגע במלך ולא בעבדים, שזה בכל הגוף. אז כשיש לך את השכל, שזה מלך האיברים, ואתה פוגע בו ואתה מנסה להכניע אותו לתאוות שלך, זה הדבר הכי גדול והכי נורא. והשכל כיוון שהוא חלק רוחני, המוח זה הגשמי, זה הבשר. אבל השכל, המחשבות, העיורים, הרצונות, התעורות, הדמיונות, כל מה שהשכל, כל זה חלקים רוחניים שאפשר לכלות אותם. לא במושגים של זמן, אדם עם המוח שלו יכול להגיע לכל הזמנים האחרים, לסוף העולם, לחזור, ימינה, שמאלה. אז כך עוד שאין לזה מושג של זמן ומגבלה וכוח ואפשרות, גם אדם שהוא אין לו כוח לזוז, אבל המחשבות שלו יכולות ללכת ולזרום כל הזמן, עלה ועלה. והשכל האנושי, המוח האנושי שמייצר מחשבות בשילוב כוח הנשמה, זה דבר רוחני. ומכיוון שזה דבר רוחני, הוא צריך לקבל כוח מרוחניות. זה לא כמו הגוף שאתה אוכל תפוחי אדמה, שניצל, סלט, עוף, פירה מטוגנים למיניהם, שאז הגוף מתעורר, כן עובד, כן פועל.

12:18אלא זה כוח רוחני. ולכוח רוחני צריך לתת אוכל רוחני. וכשהמלאך בא והוסיף ליוסף עוד אות על שמו משם של הקב"ה, הוא לא סתם הוסיף עוד ה"א. אז בה"א הזאת יש שפע רוחני גדול. וכשיש שפע רוחני גדול אז יש כלי גדול, כלי קיבול גדול בשכל. ואז באמת כל חוכמה, כל תבונה, כל מחשבה שתדחוס לשם, תדחוס לתוך הכלי הזה, נכנס לפי גודל הכלי, לפי גודל המחשבה. זה ההסבר שארמייר אמר לאפלטון. אתה, גוי, לא מבין. אתה מבין את המושגים שלך, הגשמיים, הארציים, תפוחי אדמה, שניצל, הכל שזה דברים מוגבלים. הוא אומר, אבל שורש השכל, שורש המוח, עמקי המחשבה, זה לפי השפע הרוחני שאתה מקבל ממקור הרוחניות. כי שכל זה דבר רוחני. ולכן, ולכן, אומר לו הרב מייר,

13:25אני בוכה על האבנים הללו, על העצים הללו שהם הביאו את הקדושה העליונה, שהם הביאו את השראת השכינה. שאז לא היה מושג של הגבלה, לא היה מושג של צמצום, לא היה מושג של אחרות. החומר, למשל, המדרש כותב שבמשכן עם ישראל במדבר, שזכו להשראת השכינה כל כך גדולה, אדם לא היה צריך לפתוח צנצנת כדי לראות מה בתוכה. היה שיקוף היה שיקוף איך הכוח הרוחני ששובר כל מוסכמות, ששובר כל מחסומים, עובר דרך קירות, עובר דרך כל דבר. היה כל כך גבוה בזמן הזה שהעם ישראל היו במדבר "זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחריי במדבר בארץ לא זרועה". כך שגרם... כוח הרוחני הזה לבטל את המציאות הגשמית של העץ, של האבן, של המחסום הפיזי, של ראיית העיניים. וכמה שיש יותר מציאות רוחנית, וכמה שיש יותר השראת השכינה, כך השכל הרוחני גובר וגודל ומקבל יותר כוחות, ומבטל יותר את הגדרים הגשמיים, המחסומים הגשמיים שלו.

14:56זה מה שבא ואמר ירמיהו: כל הכוח, כל החוכמה, כל המחשבה, כל עמקי המחשבה - כולם היו מגיעים מהשראת השכינה שהייתה על העצים והאבנים הללו. והשראת השכינה זו מציאות השם. ואם אנחנו נתבונן ונראה, אנחנו נראה כמה השראת השכינה הייתה בדורות קודמים. יש מושג שנקרא ירידת הדורות. ירידת הדורות זה אומר: מדור לדור, מדור לדור, הולכים ויורדים ופוחתים, הולכים ויורדים ופוחתים. למשל, בדור החורבן, כל אדם שעלו חמישה בנים, כך אומר פינקוס בספרו 'הגלות ונחמה'. ונראה, אנחנו נראה כמה השראת השכינה הייתה בדורות קודמים. יש מושג שנקרא ירידת הדורות. ירידת הדורות זה אומר, מדור לדור, מדור לדור, הולכים ויורדים ופוחתים, הולכים ויורדים ופוחתים. למשל בדור החורבן, כל אדם שעלו חמישה בנים, כך אומר הרב פינקוס בספרו "גלות ונחמה". כל אדם שעלו חמישה בנים, זאת אומרת יש לו חמישה בנים שיש להם פוטנציאל להגיע לרבי עקיבא, רבי שמעון בר יוחאי, רבי אליעזר הגדול, רבי יוסי, רבי מאיר בעל הנס. כל אחד יש לו אפשרות להגיע בדור ההוא לרום המעלה לתנאים שיכולים להחיות מתים. דור אחר כך, דור של אמוראים, יכולים להיות כמו אמוראים. היום בדור שלנו, אדם שיש לו חמישה בנים בסדר, הוא יכול להוציא את הדרך חמימה, אבל אף פעם לא הגיעו לרבי עקיבא, לרבי מאיר בעל הנס, לרבי שמעון בר יוחאי.

16:07כי בדורות קודמים הייתה יותר השראת השכינה, וככל שהשתרשנו בגלות וככל שעוברת עוד שנה בגלות, והחושך יחסית ארץ והרפא לאומים, ועוד שנה ועוד שנה, והגלות מתעבה בחשכותה, והגלות גוברת, אז אנחנו בעצם מתרחקים ממקור האור. הרווח שבזה שככל שהחושך יותר גדול, כל דבר הכי קטן, כל אור הכי קטן, יכול לבוא ולרומם אותנו. יכול לבוא ולרומם אותנו. ובעצם הבכי שלנו בימים האלה של החורבן, ובמיוחד ביום תשעה באב, זה לא רק על העבר, זה על ההווה ועל העתיד. כל הגלויות, כל הצרות, כל החורבנות, כל האסונות, כל הזוועות, כל עלילות הדם, כל האינקוויזיציות, כל השואות, כל הפוגרומים, כל הרציחות והאונסים והשמדות, והזוועה שעבר עמנו, זה היה בגלל סילוק השכינה. דוד המלך אומר במזמור, כ"ג בתהילים, מזמור לדוד, ה' רועי לא אחסר. אם ה' רועי, אם הקדוש ברוך הוא הרועה, אז אני לא אחסר. מה הפירוש אם הקדוש ברוך הוא רועה, אני לא אחסר? יש זאב. הזאב רעב מאוד מאוד מאוד מאוד. הוא בונה על ברכה הקבצה. הוא בונה לתת לה איזה ביס ככה בעמקי השומן שלה. הוא רעב מאוד. אבל פה יש רועה עם אקדח. פה יש רועה עם מקלע. פה יש רועה עם מקל שיודע איך שהוא רק יתקרב ויפצע את מוחו. מה עושים? מה עושים? צריך לסלק את הרועה. אבל הרועה לא מוכן להסתלק.

17:28יש זאב. הזאב רעב מאוד מאוד מאוד מאוד. הוא בונה על בריחה הכבשה. הוא בונה לתת לה איזה ביס ככה בעמקי השומן שלה. הוא רעב מאוד. אבל פה יש רועה עם אקדח. פה יש רועה עם מקלע. פה יש רועה עם מקל שיודע איך שהוא רק יתקרב ויפצע את מוחו. מה עושים? מה עושים? צריך לסלק את הרועה. אבל הרועה לא מוכן להסתלק. אבל כשאחת הכבשים בורחת מעינו של הרועה, שהרועה לא ישים לב אליה, היא אומרת: "הוא יותר מדי פנה את הרועה הזה, הוא יותר מדי גודר אותי, הוא יותר מדי שומר אותי, הוא לא נותן לי לרוץ בשדה הפתוח, הוא לא נותן לי לאכול את הדשא ששם, הוא לא נותן לי ללקק את המים, להתרענן." ואז היא פורצת את הגדר ורצה לעבר הדשא, ובין הדשא מחכה לה שם הזאב וטורף אותה.

18:29כל זמן שאנחנו עם ישראל היינו תחת שלטון הקדוש ברוך הוא וקיבלנו את מלכותו, אומר הקדוש ברוך הוא: אני משגיח עליכם, אתם רוצים אותי בתור אבא, אתם רוצים אותי בתור רועה, לא אכסר. לא יהיה לכם נזקים, לא יהיה לכם בעיות, לא יהיה לכם חששות, לא יהיה לכם צרות, לא יהיה לכם שמדות, לא יהיה לכם אסונות, לא יהיה לכם פוגרומים, לא יהיה לכם אונסים, לא יהיה לכם רציחות. אם השם רואה, לא יחסר, שום דבר לא יחסר. לא יחסר שום דבר, והתורה מבטיחה על זה. אבל אם אתם באים ואומרים: "ריבונו של עולם, אתה מגביל אותנו, אתה מפריע לנו בחיים. תן לי לזרום, תן לי ליהנות, תן לי להשתחרר, ללכת עם האישה הזאת והאישה הזאת ואחר כך זאת ואחר כך זה. לא יכול את זה ולעשות את זה, ולא לשמור על זה, ולא לשמור שבת כי ממה פתאום יש מרוצים בשבת ויש בדיוק תחרות אופניים בשבת." אנחנו אומרים לריבונו של עולם: "ריבונו של עולם, אתה לא מעניין אותנו כל כך. מצטערים להגיד לך, אבל תן לזרום, תן לנו לזרום, תן לנו לבוא ולהפוך את החיים שלנו למה שאנחנו מבינים." אז אומר לי הקדוש ברוך הוא: "אז בשביל מה אתם רוצים אותי? אתם רוצים אותי רק בתור משרת שלכם, לא בתור מלך. מה זה משרת? מלצר שבא ודואג לך ומנקה את הלכלוך, ואתה רבוץ, אתה החתול." אתה לא מעניין אותנו כל כך. מצטערים להגיד לך, אבל תן לזרום, תן לנו לזרום. תן לנו לבוא ולהפוך את החיים שלנו למה שאנחנו מבינים. אז אומר לי הקדוש ברוך הוא: אז בשביל מה אתם רוצים אותי? אתם רוצים אותי רק בתור משרת שלכם, לא בתור מלך. מה זה משרת? מלצר שבא ודואג לך, מנקה את הלכלוך, ואתה הריבון, אתה החתן.

19:55אומר הרב פינקוס בספרו "גנוז ונחמה", זה היה עיקר החטא של אדם הראשון. אדם הראשון נברא, ובשבילו כל העולם. אבל הוא נברא בשביל לשמש את הבורא, והבורא היה החתן הראשי. בא הנחש, בא חוה, ואמרה לאדם, "אתה תהיה החתן הראשי." מה זה אומר? הקב"ה ישרת אותך. ייתן לך בריאות, ייתן לך פרנסה, ייתן לך אוכל, ייתן לך שתייה. ואתה תעשה מה שבא לך בראש. זאת אומרת, אנשים לוקחים את הקדוש ברוך הוא, שהופכים ממלך, מאבא, והופכים אותו למלצר, למשרת. אז אם אתה הופך את הקדוש ברוך הוא ככה, למה אתה רוצה שהקדוש ברוך הוא, בורא העולם, יישאר איתך? אתה לא שומע מה הוא אומר? אתה לא עושה את מה שהוא רוצה? אתה גורם לסילוק השכינה ואז אתה מתלונן. איפה? הכבשה אחרי שברחה, מגיע הזאב וטרף אותה, והיא צועקת, למה למה עזבת אותי? אלי, אלי, למה עזבתני? אני לא עזבתי אותך, אתם עזבתם אותי, נכון. ואם אנחנו נתבונן, אנחנו נראה מה הגלות הזאת, אומרים חז"ל, הגלות הזאת, "ברגע קטון עזבתיך".

21:06וברחמים גדולים מקבצך. מה זה רגע קטון עזבתיך? כל הגלות הזאת, כל הדברים הנוראים שאנחנו עוברים בגלות, זה נקרא רק רגע קטון, רגע קטון של הקב"ה. אז אם כן, אומרים חז"ל, מה זה ברחמים גדולים מקבצך? כדי שאנחנו נבין מה זה כוחו של אלוקים, כדי שאנחנו נבין מה זה כוחו של הבורא עולם. הרי ידוע אם תבוא ותגיד לבן אדם נורמלי, תגיד לו תחזיק משהו עדין מאוד, איזו זכוכית עדינה מאוד. הוא יחזיק, מישהו קצת יותר חזק שהאצבעות שלו ממש חזקות, הוא יפחד קצת להחזיק. ואדם שמתאמן כל יום, ויש לו כבר אין לו תחושה באצבעות מרוב שהוא מתאמן, כולו גוש שרירים, הוא יפחד אפילו להרים ילד קטן. אני הייתי פעם באיזה מקום, הגיע לשם אחד מהמתאמנים, מהבריונים, והיה שם כמה ילדים. משהו עדין מאוד, איזה זכוכית עדינה מאוד. הוא יחזיק מישהו קצת יותר חזק, שהאצבעות שלו ממש חזקות, הוא יפחד קצת להחזיק. ואדם שמתאמן כל יום, ואין לו תחושה באצבעות מרוב שהוא מתאמן וכולו גוש שרירים, הוא יפחד אפילו להרים ילד קטן. אני הייתי פעם באיזה מקום, והגיע לשם אחד מהמתאמנים, מהבריונים, והיו שם כמה ילדים. והילדים באו ושיחקו לידו וזה, כמה ששיחקו לידו, כמה שהפריעו, הוא לא הזיז אותם, הוא לא הרים אותם. הוא אומר: אני מפחד להרים אותם. פחד. הוא אומר: אני לא יודע, אולי אלחץ טיפה חזק, אני לא מרגיש את ה... כביכול אצל הקדוש ברוך הוא, ברגע קטון עזבתיך. הבורא עולם, שדוד המלך אומר עליו: הסתרת פניך הייתי נבהל. הבורא עולם רגע כוזב אותנו, מיד הזהבים מגיעים.

22:29מיד הזה מביאים, באים וקוראים אותנו מכל המקומות. זה לא שהקדוש ברוך הוא ציווה שיהיה רע. כי אם הקדוש ברוך הוא ציווה שיהיה רע, אז איך אנחנו יכולים לבקש לסלק את הרע? אי אפשר לבקש, כי הוא עשה את זה, הוא בורא עולם. מה אתה מבקש? אלא מה? המציאות היא שכשאתה עוזב את הקדוש ברוך הוא, אוטומטית יש לך מחלות, יש לך ייסורים, יש לך שמדות, יש לך זוועות. ומנגד, כשאתה מתקרב למקום האור, למקור האור, אתה זוכה לכל הברכות שבעולם. המציאות הזאת, המציאות שבורא העולם, מלך אל חי וקיים, נמצא איתנו במשך אלפי שנים בגלויות, בשמדות, באסונות - ואומר כל זה ריבונו של עולם. אנחנו אומרים לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, אל תחלה אותנו. אומר הקדוש ברוך הוא, אני מבטיח לכם שאני לא אכלה אתכם. אבל דבר אחד, הקדוש ברוך הוא מצטער בכל צער של כל יהודי ויהודייה שנמצאים בבית.

23:40בכל צער, לא משנה מה, צער של משכנתא, צער של חובות, אבל אומר הקדוש ברוך הוא, תצטערו גם בצער שלי. תצטערו גם בצער שלי. אתם קונים בתים, קונים רכבים, כי משכנתא משלמים. הקדוש ברוך הוא אין לו בית. הקדוש ברוך הוא אין לו מקום להשראת השכינה. הקדוש ברוך הוא במשך אלפיים שנות גלות, נודד ממקום למקום. הוא פונה אל עם ישראל: "תראו לי את האהבה שלכם. כמה אני עסוק בשבילכם, כמה אני עוצר את אומות העולם ושומר את אומות העולם שלא יזיקו לכם, למרות שלפעמים מגיע לכם בעד עוונותיכם". ואנחנו לפעמים אומרים לקדוש ברוך הוא: "ריבונו של עולם, אל תפריע לנו. ריבונו של עולם, לא מתאים לי עכשיו לאהוב אותך". לא מתאים לי עכשיו להיות איתך. לא מתאים לי. תחשבו, בעל ואישה. כשהאישה באה והבעל רוצה אותה, הבעל מתקרב, והיא אומרת לו, לא מתאים לי עכשיו, תלך. ועוד פעם, ועוד פעם, ככה במשך אלף תשע מאות חמישים שנה. האם הבעל הזה עוד יישאר? אלף תשע מאות חמישים שנה בורא עולם מחזר אחרינו, בורא עולם אומר, תחזרו אליי. שובו אליי ואשובה אליכם.

25:06מהמציאות שאנחנו רואים שעדיין לא נבנה בית המקדש, מהמציאות הכואבת הזאת שעדיין לא נבנה בית המקדש אנחנו מבינים שעדיין לא יתקיים "השוב הוא אליי". אנחנו אומרים לקב"ה כנגד "השיבנו ה' אליך ונשובה" עלי תשיב אותנו. אתה אומר לקב"ה: "אני אשיב אותך ותשתפו פעולה, תעשו משהו למשל..." בליל הסדר נוהגים כשאומרים "שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו". אנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא ינקום את נקמת דם עבדיו השפוך, את האסונות, את הרציחות, את השמדות. אז יש מנהג ללכת לפתוח את הדלת לאליהו הנביא, והשאלה היא פשוטה: אליהו הנביא לא יודע את הדרך? כאילו הוא לא יודע לפתוח את הדלת? הוא בכלל צריך שיפתחו לו את הדלת? כמו שאמרנו, דבר רוחני עובר דרך קירות, דבר רוחני הוא לא מוגבל, דבר רוחני הוא לא סגור, דבר רוחני הוא לא מגודר, דבר רוחני אין לו הגבלה. אז אם אין לו הגבלה, אז מה אליהו הנביא? צריך שיפתחו לו את הדלת. ואם לא תפתח לו את הדלת, לא יכול לבוא מהחלון, לא יכול לעבור דרך הקיר. למה צריך לפתוח את הדלת?

26:28התשובה לכך היא פשוטה. מה שאומרים בעלי המוסר: אם אתה לא תפתח, הוא לא יבוא. אם אתה לא תפתח את הדלת, תראה שאתה רוצה אותו, תראה שאתה מבקש אותו, תראה שאתה מעוניין בדבר הזה, הוא לא יבוא. הקב"ה אותו דבר. תראה שאתה מעוניין בקב"ה, תראה שאתה מעוניין בבורא עולם, תראה שאתה מעוניין בתורה שלו, תראה שאתה מעוניין במצוות שלו, תראה לו שאתה מעוניין שהוא יהיה אבא שלך. שהוא יהיה מלך. תראה שאתה מעוניין בהקמת הבית. תראה שאתה מעוניין בהצטערות שלך איתו על זה שאין לו בית. יש כמה הלכות שחז"ל באו וקבעו שהאדם ייזכר במשך כל השנה לראות ולחשוב שאין לקדוש ברוך הוא בית. למשל, מה המעלה? אדם צריך לשים חצי מטר על חצי מטר... מעל הפתח שלו בבית, לא מסויד. בשביל מה? בורא עולם אומר, תזכור אותי, תזכור שאני אוהב אותך, תזכור שאני רוצה שוב לבוא ולשרות בתוככם, תזכור שאני רוצה לסלק את כל האויבים, את כל השונאים, את כל המקטרגים מכם. כביכול הקב"ה אומר, תעזור לי.

27:44זה נקרא בבחינת "תנו עוז לאלוקים," לתת כוח לקדוש ברוך הוא. איך? לא שהוא צריך את הכוח שלנו, לא שהוא צריך איזה כוח מאיתנו, אלא כשעושים רצונו של מקום, אז במילא אין כוח למידת הדין לקטרג, ואין כוח לשטן לשלוט, ואין כוח לצרה וכל גונדה דילה וכל הקבוצה שלו לבוא ולהזיק לנו. אבל אם כל בן אדם עושה מה שהוא רוצה, אז הקדוש ברוך הוא אומר, אתה עושה מה שאתה רוצה. אתה לא סופר אותי, אתה לא חושב שאני אבא, אין לך בושה ממני, אתה לא חושב שאני מלך, אתה לא חושב שאני כלום. אז בשביל מה אני אשאר? והנביא זועק ואומר בשם אלוקים: אם אב אני, איה כבודי? ואם אדונים אני, איה מוראי? מה אתם עושים ממני? הופכים אותי למלצר, הופכים אותי לאלוה כזה להבדיל, כמו איזה סנטה קלאוס, שכאילו רק נותן מתנות. אומר הקדוש ברוך הוא, אני לא סנטה קלאוס. הוא אמר ויהי, הוא ציווה ויעמוד. כשבורא העולם אומר, זה חייב לקרות. ואם לא חנילה, יש לנו את נבואות הזעם.

28:59בזרוע נטויה ובחמה שפוכה הם לא חלקם, ולצרן עובר עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה ועוד שנה, אלף תשע מאות חמישים שנה לחורבן בית המקדש. במשך השנים היו הרבה יהודים שהצטערו, היו הרבה יהודים שבכו, היו הרבה יהודים שבאמת היה אכפת להם מצער השכינה. אבל רוב עם ישראל, רוב עם ישראל, לא כל כך היה אכפת להם הדבר הזה. כל אחד בוכה על כאבי השיניים שלו, כאבי הבטן שלו, שאין לו מכונית יפה כמו של השכן, שאין לו דירה משופצת כמו של השכנה, שאין לו אישה יפה, אולי שהוא עוד לא התחתן, שאין לו ילדים, שאין לו שערות אולי, שאין לו שיניים, כאבי בטן, ציפורן חודרנית, טחורים, גירויים בעור, כל הדברים הללו בן אדם בא ובוכה על הצער שלו. ובוחר על החורבן האישי הקטן שלו. לצערנו, אנחנו אומרים היום בבושה נוראה, מה מפריע לבן אדם? סיפור הנחודרנית, או זה שבורא עולם אין לו בית כמעט אלפיים שנה? מה מפריע לבן אדם גרגיר חול בעין שנכנס לו? או זה שבמשך אלפי שנים, נהרגים ובוכים על שמו יתברך,

30:26בצורה אכזרית ונוראה, שכל זה לא היה ללא סיבת החורבן. האדם הוא אגואיסט, האדם נברא אנוכי. האדם נברא בבחינת "לי, הורי ואני הסיטיני." לא מוכן לקבל עול מאף אחד, לא מעניין אותו אף אחד, הוא לא רוצה לשמוע אף אחד, הוא רוצה להיות כמו אלוהים קטן. זה חלק מהתכונה שהקדוש ברוך הוא ברא את האדם, כי בצלם אלוהים ברא את האדם. התכונה הנפלאה הזאת שאתה יש בכוחך לפרוץ כל מחסומים, שלא יהיה לך שום גדר, שום מחסום שיכול לעצור אותך. שזה בדברים טובים, זו הברכה הכי גדולה. התכונה הזאת, לפעמים אדם משתמש בה נגד בורא עולם, לפעמים אדם משתמש בה נגד הבורא, לפעמים אדם משתמש בה נגד הציבור, לפעמים אדם אפילו משתמש בה נגד המשפחה. הוא לא רוצה שיגבילו אותו, הוא לא רוצה שיפריעו לו בהגיגיו, מחשבותיו, תאוותיו ורצונותיו. ואז מה קורה? מה קורה? הוא פורץ את המחסומים האנושיים שלפעמים הם טוב שהם קיימים, ואם מפריעים לו הפרעה הכי קטנה, הוא מגיב עליה בחריפות. למה? כי הוא כמו אלוהים קטן, הוא מרגיש את עצמו לא מורבל בדמיונות שלו, הוא כבר נשיא ארה"ב. יפריעו לו בהגיגיו, מחשבותיו, תאוותיו ורצונותיו. ואז מה קורה? מה קורה? הוא פורץ את המחסומים האנושיים שלפעמים טוב שהם קיימים, ואם מפריעים לו הפרעה הכי קטנה, הוא מגיב עליה בחריפות. למה? כי הוא כמו אלוהים קטן; הוא מרגיש את עצמו. לא מורבל בדמיונות שלו, הוא כבר נשיא ארה"ב.

31:49ואם מישהו מפריע לו, אז הוא שוטף אותו. את אותו רצון, את אותו כוח, את אותן תעצומות, את אותה התלהבות שאתה עושה כשאתה רוצה לשמור על הביזנס שלך, כשאתה רוצה לקיים את התאווה הזאת, כשאתה רוצה לשמור על המשפחה, לשמור על הדברים העיקריים שלך. ככה אתה צריך להראות לקדוש ברוך הוא שככה אתה חושק בו, ככה אתה רוצה אותו. ככה אתה מעוניין בבית המקדש. ולצערנו, עדיין אין את הדבר הזה. אין את הדבר הזה שאנחנו מראים לקדוש ברוך הוא שבאמת אכפת לנו מחוסר השראת השכינה. לכן, כשמגיע תשעה באב ובן אדם אומר מתי נגמר הצום, או שבן אדם אומר וואו אני רעב מה אני אוכל עכשיו. בן אדם אומר מה אני אפתח את הצום עם איזה ביצה וטונה וחריף ופינוקים ואיזה מילקשייק ואיזה בננה ואיזה טוטו פרוטי ואיזה גלידה. כל הזמן המחשבה שלו, המחשבה שלו היא מתי כבר ייגמר הצום. על זה היה אומר הרב יגן שזה כמו איזה דיאטה. לא עלית ולא הפקת לקח מהצום. לא הפקת לקח מהצום. תפיק לקח. בן אדם אומר: "מה, אני אפתח את הצום עם איזו ביצה וטונה וחריף ופינוקים ואיזה מילקשייק ואיזו בננה ואיזה טוטי פרוטי ואיזו גלידה?" כל הזמן המחשבה שלו היא: "מתי כבר ייגמר הצום הזה?" על זה היה אומר הרב יגן: "זה כמו איזו דיאטה, לא עלית ולא הפקת לקח מהצום. לא הפקת לקח מהצום, תפיק לקח."

33:14למה הקדוש ברוך הוא בא? מה הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו רזים? הוא רוצה שנשמור על גזרה? שאחרי הצום מעלים את כל הקלוריות בחזרה? למה הקדוש ברוך הוא בא ואומר לנו תצומו? למה? כדי שנעצור לרגע משטף החיים. תפסיק עם הבישולים, תפסיק עם החצילים, עם על האש, עם המתכונים, עם העניינים. תעצור רגע, תעצור! תעצרי! תסתכלי רגע על החיים. רגע, רגע, רגע, למה אני לא אוכל היום? למה אסור היום ברחיצה? למה אסור בקרבה לאישה? למה אסור לסוך? למה אסור לשתות? למה אסור אם לא נעלה אותו? כל הדברים הללו יבואו ויגידו לך שיש פה משהו לא שגרתי. יש פה משהו שצריך לעורר אותי. יש פה משהו שצריך להגיד לי סטופ, די כבר לרוץ ולהשתולל בחיים. די כבר לבוא ולגרום לעצמך דהירה אינסופית אחרי אינסוף תאוות. הקדוש ברוך הוא אומר: בוא נעצור קצת מהתאוות. תאווה של אישה, תאווה של אוכל, תאווה של שתייה, תאווה של מין, עליים רכות, אפילו נעל אור. בואו נעצור. סטופ. תעצור שנייה ועכשיו תחשוב רגע מי אתה? מה אתה? למה אתה צם?

34:37מה המטרה שאתה צם? מה התועלת שזה יביא? זאת הנקודה. ולא משנה באיזה מצב בן אדם נמצא. לפעמים בן אדם עשה עבירות. לפעמים בן אדם ירד לשפל. לפעמים בן אדם סתם מחלה ימיו בהבל. אבל המחשבות האלה, כמו שאמרנו, שהכוח הרוחני, שהכוח השכלי, אין בו הגבלה. הוא פורץ את כל המחסומים. הוא פורץ ועולה את כל הגבולות. כי עם המוח שלך אתה יכול להיות עכשיו בצרפת ותוך רגע בסין, וכל הדמיונות לא פוסקות. ככה גם הכוח של מחשבה טובה, הכוח של מחשבה טובה לבורא עולם, של מחשבה אמיתית שמגיעה ממעמקי הלב, היא פורצת את כל המחסומים. אין בו הגבלה. הוא פורץ את כל המחסומים. הוא פורץ ועולה את כל הקירות. כי עם המוח שלך אתה יכול להיות עכשיו בצרפת ותוך רגע בסין, וכל הדמיונות לא פוסקים. ככה גם הכוח של מחשבה טובה, הכוח של מחשבה טובה לבורא עולם, של מחשבה אמיתית שמגיעה ממעמקי הלב, היא פורצת את כל המחסומים. ובלבד שזה באמת יהיה מחשבה אמיתית, מחשבה שמורידה דמעה כואבת על צערם של ישראל, על צערם של הקדוש ברוך הוא, על צערו של הקדוש ברוך הוא, על צערם של כל אלו שנספו ונשחטו על קידוש שמו יתברך. תבכה על הצער הזה, קצת יותר משאתה בוכה על המסך שנשבר, על כאב השיניים.

35:57אבל אנחנו גוף חומר, גוף אחור, ולכן לגוף האחור הזה צריך תזכורות. וזה התזכורות של תשעה באב. קצת יכאב לך הבטן, קצת יכאב לך הראש. תבין את האפסיות שלך. תבין מה קורה כשאתה לא מכניס אוכל ושתייה לפה. איך הגוף הזה, הגוף הזה שהחשיב את עצמו כאלוהים קטן, שהחשיב את עצמו כאדון לאי ההורי ואני הסיטוני שמנסה לשטוף כל הזמן את העולם ברצונות שלו, בתאוות שלו. תראה מה קורה אם מנתקים אותך מכמה תאוות פשוטות: אכילה, שתייה, קרבה אנושית, שיחה, רחיצה. קצת יכאב לך הבטן, קצת יכאב לך הראש, תבין את האפסיות שלך. תבין מה קורה כשאתה לא מכניס אוכל ושתייה לפה. איך הגוף הזה, הגוף הזה שהחשיב את עצמו כאלוהים קטן, שהחשיב את עצמו כאדון העולם, לאי ההורי ואני הסיטיני שמנסה לשטוף כל הזמן את העולם ברצונות שלו, בתאוות שלו. תראה מה קורה אם מנתקים אותך מכמה תאוות פשוטות: אכילה, שתייה, קרבה נשית, שיחה, רחיצה. נעילת נעליים מאוד. כשאתה תשב ככה ללא נעליים, תחוש את הרצפה, תרגיש את הכאב שבהליכה. זה יזכיר לך אולי שאי פעם הרצפה הזאת שאתה דורך עליה 70, 80, 90, 100, 120 שנה, יום אחד אתה תהיה מתחתיה. וזה יזכיר לך קצת את האפסיות שלך, זה יזכיר לך קצת את הרצון האלוקי.

37:11את הרצון האלוקי למה אתה כאן בעולם? למה הגענו לכאן? זה יזכיר לך קצת את הרצון האלוקי למה להצטער על החורבן. זה יזכיר לך קצת את הרצון האלוקי למה לזכור את העבר. זה יזכיר לך את הרצון האלוקי איך לחיות את ההווה ואת העתיד שלך. איך העתיד שלך יהיה מנוהל בצורה שאתה תעצב אותה על פי הלקחים מהעבר. לא לשכוח את הצרות, את האסונות, את השמדות. זה יזכיר לך את הרצון האלוקי איך לחיות את ההווה ואת העתיד שלך. איך העתיד שלך יהיה מנוהל בצורה שאתה תעצב אותה על פי הלקחים מהעבר. ועכשיו, עכשיו ברגעים הללו שמכל העולם מצטערים על תשעה באב, כל יהודי שיש לו טיפה רגש יהודי שמכיר בעבר ובהיסטוריה של ימינו, מה קרה בימים הללו. שהגמרא אומרת זה נקרא מגלגלים חובה ליום חיוב, כך אומרת הגמרא בתענית כ"ט, היום הזה תשעה באב.

38:36הוא יום שנקרא יום חובה. יום שיש בו הרבה קטרוגים, יום שיש בו הרבה צער, יום שגרם הרבה הרבה הרבה איסורים לעם ישראל. והעם הזה, העם הקטן הזה, שאם תנסו לראות אותו במפה, את ארץ ישראל, תסתכלו, עם כזה קטן, בקושי בקושי, בקושי בקושי בקושי. עם שבקושי אפשר לראות את המדינה שלו על המפה, והנקודה הקטנה הזאת בגלובוס מטרידה מאות מיליונים ברחבי העולם. מאות מיליונים ברחבי העולם תעזבו אותנו, תעזבו אותנו, מה אתם רוצים מהנקודה הקטנה הזאת? רוסיה הגדולה, מה אתם רוצים מאיתנו? איראן הגדולה, סוריה הגדולה, אמריקה הגדולה. עם שבקושי אפשר לראות את המדינה שלו על המפה, והנקודה הקטנה הזאת בגלובוס מטרידה מאות מיליונים ברחבי העולם. מאות מיליונים ברחבי העולם, תעזבו אותנו! תעזבו אותנו! מה אתם רוצים מהנקודה הקטנה הזאת? רוסיה הגדולה, מה אתם רוצים מאיתה? איראן הגדולה, סוריה הגדולה, אמריקה הגדולה. מאות מיליונים של קילומטרים של יבשות מסביבנו ואנחנו הקטנים הקטנים מעניינים את כולם. מעניינים את כולם. התשובה היא כן. הקדוש ברוך הוא אומר: "בראתי את העולם בשביל ישראל שנקראו ראשית."

40:02בשביל עם ישראל, בראשית ברא אלוקים, בשביל ישראל שנקראו ראשית. בשבילכם בראתי את העולם. זה אומר שכל מה שקורה בעולם, הכל בשביל ישראל. כל מה שקורה בעולם, הכל בשביל עם ישראל. תבין כמה אתה, תביני כמה את, כשאת מורידה דמעה למען הקדוש ברוך הוא, כמה הדמעה הזאת חשובה. כשאתה יושב ומצטער ומפריח את השממה של המוח שלך. במחשבות רוחניות, במחשבות ערכיות, על צערו של השם, על צער השכינה, על צער כלל ישראל, על האסונות, על הגלויות, על השמדות, תבין כמה המוח שלך, כמה השכר שלך, משפיע. כי הרי אם כל העולם הזה נברא רק בשביל עם ישראל, נברא רק בשבילכם, נברא רק בשבילך, נברא רק בשבילך. אז תבינו כמה אתם חשובים בשמיים, כמה כל מעשה קטן שלכם, כמה כל התקרבות לקדוש ברוך הוא, כמה כל התנהגות ראויה, כמה כל השתתפות בצערו של הזולת ובצערו של בורא עולם משפיעה. זאת הנקודה שרצינו להבהיר.

41:23כשאנחנו פה מקיימים אחרי 1950 שנה את הצום, את דברי הצום, את הזעקות. כל דמי אחינו זועקים אלינו מן האדמה, כל דמי אחיותינו זועקים אלינו מן האדמה. מאות מיליונים של יהודים שנהרגו במשך השנים, שנרצחו ונטבחו רק בגלל שהם יהודים. בסיבת הגלות, בסיבת העוונות, הם צועקים אלינו מן האדמה: תתעוררו. אל תשאירו את המצב כמו שהוא היום. אל תשאירו את המצב כאילו הכל בסדר. אל תשאירו את המצב כאילו כלום, כי אם כן, בשביל מה מתנו? בשביל מה נשחטנו? בשביל מה הקרבנו את עצמנו למען הקדוש ברוך הוא? כדי שתתקרב הגאולה, כדי שהתמעט כוח הטומאה בעולם? אז בואו לא נעזור להרבות את כוח הטומאה. בואו נעזור להגביר יותר את כוח הקדושה. בואו נעזור לכל אותן הנשמות שנרצחו ונעקבו ונאנסו ועברו את כל הזוועות של השואה, של האינקוויזיציות, של הדברים האיומים ביותר, שמותם לא הייתה לחינם, שגם הם היו חלק מתהליך הגאולה וכל הקרבה שהם באו ועשו למען הקדוש ברוך הוא, שקרבה בוודאי את תהליך הגאולה, לא תלך לחינם.

42:44אנחנו לא נרחיק, לא נשבור, לא נחלל, לא נהרוס, לא נאבד. לא נאבד, לא נשמיד את כל מה שהם בנו, את כל הקשר הרוחני, שבמשך הדורות באו ובנו עם הקדוש ברוך הוא על ידי הקרבה, על ידי המצוות, על ידי התורה, על ידי מסירות נפש, על ידי העמידה בקשיים, על ידי העמידה בניסיונות. בואו, אנחנו לא נשבור את זה. כשיש לך ניסיון, כשיש לך ניסיון זה קשה לעמוד בניסיון. ניסיון כשהקדוש ברוך הוא שולח, כשסטן מפתה את האדם, במיוחד בעניינים של תאוות, זה... אבל למען השם, הקדוש ברוך הוא לא מבקש ממך לשחוט את הבן כמו שהוא ביקש מאברהם. הוא לא מבקש ממך עקדת יצחק, הוא לא מבקש ממך אפילו להיסחף על קדושת שמו. הוא מבקש ממך להתגבר על הדבר הזה, הוא מבקש ממך ללכת יותר בצניעות. מבקש ממך לשמור שבת. זה קשה, בסדר, אבל זאת ההקרבה שאנחנו מקריבים למען בורא עולם. זאת תהיה הקרבה שלנו להצטרף לעם הנפלא הזה, עם שמיליונים מסרו את נפשם על קדושת שמו יתברך. העם הנפלא הזה, העם המיוחד הזה שאנחנו מחוברים כשרשרת וכחוליה אחת אל השנייה עד

44:02אברהם, יצחק ויעקב. בואו לא ננתק את זה. בואו לא נפסיק את זה. כל אחד יחבר את עצמו בעוד מצווה, בעוד שלשלת, בעוד חיבור, בעוד טבעת. אל המסורת והמסילה העולה בית אל. רק תזכרו, עם שאין לו עבר, אין לו גם עתיד. ברגע הזה תשבו על הרצפה. תתייחדו רגע עם בורא עולם. תתייחדו רגע עם המחשבות שלכם, עם הצער הנורא שהיה למיליונים, מאות מיליונים מבני עמנו, מיום שנחרב בית המקדש עד היום. תתייחדו רגע עם המחשבות שלכם, עם הצער הנורא שהיה למיליונים, מאות מיליונים מבני עמנו, מיום שנחרב המקדש עד היום. תראו שאתם שייכים לעם הזה. תראי שאת שייכת לשרה, רבקה, רחל ולאה, ולא חלילה לבנות מדיין שיצאו והחטיאו את עם ישראל. תראה שאתה שייך לאברהם, יצחק ויעקב, ולא חלילה לבלעם הרשע שכל מטרתו הייתה להעביר בנות ופריצות ועניינים של עבירות. תראה שאתה שייך. יכול להיות שנכשלת, יכול להיות שאולי גם תיקשל, אבל ביום הזה, ביום תשעה באב.

45:09תתייחד עם הצער, תראה שאתה קשור, תראה שאתה שייך. ועל זה התקיימה לנו הבטחת חז"ל: כל מי שמצטער ומתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה. זוכה ורואה בשמחתה במהרה בימינו שנראה שמחת עולם על ראשם, שנראה את השמחה הגדולה. שהקדוש ברוך הוא ישרה את שכינתו עלינו, שהקדוש ברוך הוא יבנה את ביתו, את בית המקדש, ויסלק את כל השועלים שמסתובבים שם, את כל השועלים הרוחניים והגשמיים, שועלים הולכים על שניים ושועלים הולכים על ארבע. ובמהרה בימינו תיוושע יהודה ואף ישראל ישכון לבטח. ונזכה כולנו לביאת משיח צדקנו באהבה, בשמחה, יחד עם כל בית ישראל שישובו בתשובה שלמה. אמן כן יהי רצון. תודה רבה.