הגדול בתורה גדול בענווה הרב אפרים כחלון

0:02בעזרת השם נעשה ונצליח. היום בעזרת השם נדבר על כמה נושאים ממסכת אבות שקשורים למשנה, קשורים לפסוק ברוך השם, קשורים לכל מיני פסוקים בתנ״ך. יציאת מצרים בעזרת השם מאבות פרק א' משנה י"ג. הוא היה אומר: נגד שמא אבד שמה ודלא מוסיף - יסיף. הוא דלה יליף כתלה חייא ודהשתמש בתגה חלף. המשנה פה אומרת כמה דברים. בהתחלה, הוא היה אומר. מי זה הוא היה אומר? זה התנא שמוזכר במשנה הקודמת, הלל. הלל, שהיה תלמיד חכם, היה ענו מאוד. הוא היה אומר, "נגד שמע, אבד שמע." כל מי ששמו נמשך ועולה לגדולה, מיטתו מתקרבת, בר מינן. המיטה שלא מתקרבת. למה? אז רש"י מביא ראיה כמו שאמרו אצל יוסף. יוסף הצדיק מת קודם אחיו, כיוון שעלה לגדולה. אז אנחנו רואים שכשאדם עולה לגדולה, חביבי, זה לא פרס. יש בן אדם שהוא נבחר, נבחר לאור הזרקורים. כולם שולחים לו פרחים. תודה לשולחים לו פרחים כי על הקבר שמים פרחים.

1:29הוא הולך לגמור את הקריירה פה. הוא אומר לך שבשעה שאתה מתחיל להתפרסם, אתה מתחיל לגדול. אז מה אתה צריך לעשות? אם אתה מתחיל להתפרסם, תסתתר. מה זה תסתתר? אל תהיה בכותרות. ואני שמתי לב שהרבה רבנים עלו לכותרות ואחר כך נפלו. עשו עליהם תחקיר בערוץ 2, ערוץ זה, ערוץ זה. עלו לכותרות, נפלו. פתאום זה, פתאום עלילות, פתאום זה. זה מה שהכתוב אומר בישעיה, פרק כ"ו, פסוק כ', "חבי כמעט רגע עד יעבור זעם". בן אדם לפעמים צריך להתחבא קצת, לא לעלות לכותרות. אם בן אדם הולך באמת בשביל עבודת השם, אם בן אדם הולך בשביל דברים כאלה, אז בסדר, זה אין לו מה לפחד. אבל, אם בן אדם הולך או צריך לעשות פרסומת, בן אדם... חושב ש... ודה מה אני אלך כי כל מיני סיבות, אבל לא באמת בגלל סיבות שהן טובות. זו בעיה. למה? כי חוץ מהעין הרע שהיא שולטת על האדם, שזה בעיה קשה מאוד, נוסף לזה אנשים מתחילים לדבר עליו ולרדוף אותו.

2:56ולהגיד, אוי, הוא כזה, והוא כזה, והוא כזה. נגעת שמא, עבד שמא. כמה שבן אדם גודל, מה קורה? נאבד השם שלו. עכשיו, אם תשים לב, בעצם יוסף הצדיק היה מלך במצרים. ממנו אנחנו לומדים את הנגעת שמא עבד שמא, כמו שרש"י אומר. אבל בעצם, אצל יוסף הצדיק הוא בא ועשה את זה בשביל עם ישראל, שהעם ישראל, בעצם האחים שלו, הם יבואו. והם יבואו למצרים ויגיעו לארץ גושן, ולכן הוא היה אבל עם כל הגדולה שלו, עם כל הדברים שהוא עשה לתועלת. אבל שמא הוא מת לפני כולם, הוא מת לפני כולם. למה? כל אדם שעולה לגדולה, אתה עולה לגדולה חביבי? תכין, תכין קבר. אין מה לעשות, אין מה לעשות. עכשיו אם בן אדם ירצה למנוע את זה, מה הוא יעשה? יעסוק בתורה. למה? הכוח של התורה היא מסלקת כל מוות. כי התורה נקראת עץ חיים. כתוב, הפסוק אומר, עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר. מה זה אומר עץ חיים היא למחזיקים בה?

4:20ככה פסוק במשלי, פרק ג' פסוק י"ח: "עץ חיים היא למחזיקים בה". אלו שתומכים בתורה, באים, נותנים לאברכים, או מדברים איתו שיש אברך במצב קשה, הוא בא ונותן, זה תומכי המאושר. אבל מי שמחזיק בתורה, לומד תורה, זה עץ חיים. התורה היא החיים. אז בן אדם אומר, טוב, אני כבר התפרסמתי, מה אני אעשה? בחרו אותי לראש העיר. בחרו אותי לרב העיר. מה אני אעשה? אז אומרים לך, תמשיך המשנה: "ודלעמא יוסיף יוסיף". תתחיל להוסיף תורה. תוסיף תורה. זה בדיוק מה שקרה עם יעקב אבינו. יעקב אבינו עלה לכותרות. פרשת השבוע, פרשת תולדות. איפה עלה לכותרות? בפרשה הקודמת. בפרשה הקודמת, יעקב אבינו קיבל את הברכות, ועשיו, שהיה שר הצבא הכי מפורסם, עשיו היה הכי גיבור בדור שלו. הוא הצליח להרוג את נמרוד, את המלך נמרוד. מי התעסק עם נמרוד? כל העולם, נמרוד שלט כמעט על כל העולם. בא עשיו, בחור צעיר, וכסח אותו. אתה יודע מה זה? זה המפיונר הכי גדול. ויעקב הצליח לסובב את עשיו. כל הכותרות, כל התקשורת, העברך, הצנום הזה, שכל היום לומד, לומד, סיבב את המפיונר על האצבע הקטנה. ועכשיו המפיונר הזה נשבע, הוא יחסל אותו. ותחשוב איזה רעש היה, ואיזה תקשורת, ואיזה בלגן, וכמה דיברו על זה.

5:49מה יעקב עושה? חביבי, אני עולה לכותרות, אנשים מדברים עליי, הולך, ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, והפגע במקום, והיה לנשם כי בא השמש. אומרים חז"ל על הפסוק הזה, לפני כן הוא למד 14 שנה. למה? מה קרה? מה 14 שנה עכשיו? חביבי, זה למה הוסיף יוסף? זה אומר, אתה מתחיל להתפרסם, אתה מתחיל לגדול, נגעת שמע, עבד שמע. אתה יכול חס ושלום לאבד מן העולם. תוסיף תורה. אם אתה לא תוסיף את התורה, בר מינן, אתה... במצב קשה. למה? כולם מסתכלים עליך, כולם מדברים עליך. אז יעקב אבינו, בא ועשה את זה. עכשיו, המשנה ממשיכה ואומרת, הוא דלה יליף קטלא חייו. אדם שלא לומד תורה, הוא חייב מיתה. מה זו הפנאטיות הזאת? מה קרה? אז יש הרבה הסברים לזה. אחד מההסברים הוא שהאדם יגיע לרמה שפלה כל כך, עד שהוא בוודאי יעשה עבירות שהוא חייב עליהן מיתה. הרי יש אנשים שאומרים לך, "עזוב, אני לא עושה עבירות, אני עם המצפון שלי." אה, המצפון שלי, אני עם המצפון, לא מזיק. ואתה אומר לו, אבל אתה יודע שעם המצפון שלך אתה עושה עבירות חמורות, אתה מחלל שבת. היה פעם אחת, שהחפץ חיים נפגש עם הצמח צדק מליובאוויטש, שהיה אדמו"ר של חסידי חב"ד באותה תקופה, והם נפגשו באיזו אכסניה. החפץ חיים ביקש דף לכתוב איזה חידוש, והאדמו"ר נתן לו דף. החפץ חיים הוציא סנט ונתן לו על הדף הזה. הוא אמר לו, "מה דף? זה אפילו לא דף שקוראים לו היום שטח כסף, דף פשוט." אז הוא אמר לחפץ חיים, "תראה..."

7:18עם הצמח צדק מלובביץ', שהיה אדמו"ר של חסידי חב"ד אז באותה תקופה, והוא נפגש עם החפץ חיים באיזו אכסניה. החפץ חיים ביקש דף לכתוב איזה חידוש, אז הצמח צדק נתן לו. האדמו"ר נתן לו דף, והחפץ חיים הוציא סנט ונתן לו על הדף הזה. הוא אמר לו: "מה, דף? מה, אפילו לא דף שקוראים לו היום שטח כסף, דף פשוט?" אז הוא אמר לחפץ חיים: "תראה..." אתה, אני לא יודע למה נתת. בטוח נתת בלב שלם. אבל לפעמים, בן אדם שאני מבקש ממנו נותן לי רק בגלל שלא נעים לו. וזה חשש גזל. ואתה יודע שבגלל סנט אחד של גזל, יכול להיבראות מלאך משחית שיכול להחריב את כל וילנה, את כל העיר. גנבת עשרה אגורות, עשרה אגורות, סנט, חצי סנט. אתה יכול לגמור את כל העיר. אז נדליק אלף קטלא חייב. אתה יודע שאתה יכול לגרום עם עבירה הכי קטנה, שאתה אומר, אני יודע, אבל אני לא אלמד עכשיו, אני לא יודע, אני כן אגנוב, אני כן, אה, מה, בגדיל. עשר שקל, עשר אגורות. קטלא חייב. אתה תגיע לעניינים שחייבים איתה. למה? אתה בעצמך, אתה בעצמך, אם אתה לא תלמיד מהתורה, אז אתה יכול להגיע למצבים שאתה תהיה חייב איתה.

8:44ובאמת בני אדם אומרים: איך אני אגיע? מה אני עושה? גם בבן אדם לחברו. כל בן אדם שהוא לא לומד תורה, אין לו באמת בן אדם לחברו אמיתי. אין לו. כשזה יגיע לרגע הניסיון, המידות המושחתות שלו יתעוררו, ומה זה יהיה? הוא ייכנס בכל הבן אדם בכל הכוח. איך יכול להיות? אבל הבן אדם הזה הוא פרופסור, הבן אדם הזה הוא... מכובד, היה סיפור שהגיע אליי. היה יהודי אחד שהיה המצב שלו קשה מאוד, והוא פנה לרב שיעזור לו, והיה צריך חוות דעת מפרופסור. הבעיה של היהודי הייתה שהוא היה יום לפני חתונה, והתגלה שיש איזה מום אצל הכלה, איזה מום, משהו בלב, שהיא קיבלה כשהייתה צעירה. והיה צריך חוות דעת מקצועית של פרופסור. יום לפני החתונה, החתן היה כמעט משוגע. לא ידע אם להתחתן איתה או לא להתחתן איתה. אז אחד מהרבנים פה בירושלים פנה אליו ואמר: אני אלך ואנסה לשאול איזה פרופסור בכיר מאוד ברמה הרפואית שיעזור לו. הוא מתקשר לפרופסור, לא עונה. מתקשר שוב, ועדיין לא עונה. אמר: אני אגיע אליו לבית החולים. נסע לבית החולים, לקח מונית ושילם הרבה כסף. כשהגיע לבית החולים בדיוק ראה את הפרופסור. וואו, בשמיים.

10:13איך שהוא בא להתקרב לפרופסור, זה הרב עצמו סיפר. הוא אומר, התקרבתי לפרופסור, סיפרתי לו את כל הסיפור, והוא הולך ככה, ואני ככה, רץ אחריו. הוא אומר לי, טוב, מה אתה רוצה ממני עכשיו? אני אומר לו, הנה, תראה, יש פה את הדיאגנוזה הרפואית שלו, רק של הקלה, תציץ, תגיד לי, האם זה באמת מסוכן? או שהיא יכולה להתחתן בלב שלם? הפרופסור התעצבן, הסתובב אליי ואמר, תגיד לי, אתה לא מתבייש? אתה פונה אליי, כאילו אני חבר שלך, כאילו אני מכיר אותך מאיזה מקום. אתה לא קבעת תור? מי אתה בכלל? תחשוב שהייתי איזה ראש ישיבה גדול, גם היית בא אליי ככה? והתחיל לבזות הרב. הוא לא ידע מה לעשות. טוב, הוא אומר לו, "סליחה, אתה לא רוצה?" הוא עזב. פתאום הוא רואה את הפרופסור רודף אחריו. הוא אומר, "אה, אולי הוא חזר בתשובה."

11:15פרופסור מגיע אליו ואומר לו, "תדע לך שאתה חצוף גדול." והוא חוזר ואומר, "לא ידעתי איפה לשים את עצמי. הלכתי לפרופסור אחר, פניתי אליו בטלפון, ואמרתי לו, 'אתה יכול לעזור?' הוא אמר לי על המקום, 'תשלח לי את הפקס ואני אעשה.' אז הוא ענה לו תוך עשר דקות, 'הכל בסדר.'" הוא אמר לו, כל הכבוד שאתה עונה, כי יש פרופסורים אחרים שלא עונים, ואני מאוד מעריך אותך. הוא אמר לו, אני יודע על מה אתה מדבר, אני מכיר את כל החברים הפרופסורים שלי, אבל אתה יודע למה אני עונה? כי קיבלתי על עצמי מאז שנכנסתי לעסק, לא לעבור עליי יום אחד בלי דף גמרא. הגמרא מעדנת. הגמרא הופכת את הבן אדם לנורמלי, לא לחיה. יש טבעים של חיה, טבעים של חיה. הגמרא אומרת במסכת פסחים דף מט עמוד ב',... אמה, האריה אסור ללכת איתו בדרך. למה? יש סיכוי שהוא יהרוג אותך. למה? כי על חייו הוא לוחם. למה אתה לא לומד תורה? אתה חיה. אתה חיה, אתה לא יודע שאתה חיה, אתה נולדת בהמה, אתה נולדת כמו כבוד יותר גרוע מחמור. אתה ראית מה היטלר? היה חיה הולכת על שתיים. למה אתה לא מתעורר? למה אתה לא לומד תורה? אתה לא לומד תורה, אז על החיים שלך אתה לוחם, אז כל שכן אתה לא חי על חיי חברך. עד כדי כך. עכשיו, התורה...

12:39כל כך נזהרת בדבר הזה, ברמה שהאדם צריך להיזהר מאוד על המידות שלו. יש פסוק בויקרא, בפרשת שמיני, פרק י"א פסוק י"ג, "ואת אלה תשקצו מן העוף, לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העוזנייה." הרמב"ן על המקום אומר, למה התורה אסרה לנו את החיות האלה? ואת הדאה, והאיה, וההוראה, וכל החיות האלה, אומר הרמב"ן, העופות האלה התורה הרחיקה אותם מפני שדמם מחומם לאכזריות, ושחור וגס. הוא אומר, כל העופות האלה, הטבע שלהם הוא שמכזרים, וזה, אם אתה אוכל אותם, זה נותן אכזריות בלב. הוא אומר, הרמב"ן משפט, ואין בכל העולם עוף שידרוס, מלבד הנזכרים בפרשה. כוונה, כל האלה שנזכרים: פרס, עוזנייה, דאה, איה. כל אלה. והדבר הזה בעצם התורה אמרה, אל תאכל, כי אם אתה תאכל אתה תהיה אכזרי. האוכל משפיע על האדם. עד כדי כך התורה מזהירה. אז בן אדם עכשיו נולד אכזרי, גם בלי לאכול. כי פרא אדם יבלט, כך אומר הפסוק. ו...

14:01אם הוא עוד מוסיף על עצמו עוד מאכלים, אז הוא בכלל גומר את הקריירה של עצמו. אז התורה אומרת, תקשיב, קודם כל, סור מרע. קודם כל, אל תאכל דברים שהם מאוסים, שלא יהיה לך את הטבע שלהם. אחרי שלא יהיה לך את הטבע שלהם, תלמד תורה. כי אם אתה לא תלמד תורה, אתה, חביבי, תהיה אכזרי כמו הנשר, וכמו הפרס, וכמו האוזנייה, ואתה תגמור אנשים. למה? כי ברגע שהצבנו אותך, מה אתה תגיד? עד כאן. עד כאן אני... מכאן ואילך אני מישהו אחר. אז זה בעצם הדבר שהמשנה באה ואומרת: 'הוא דליי הלב כתלה חייו.' אדם שלא לומד תורה חייב מיתה. למה? כיוון שכשאתה לא לומד תורה אתה מגיע למצב שבוודאי תעשה עבירות ואתה גם יכול להרוג. כמו שהגמרא אמרה בפסחים. אז אתה תהיה חייב מיתה. אבל מה? אחרי שלמד את ה... אל תגידו, אני כזה גדול בתורה, אני גאוותן. למה אני גאוותן? יש לי סיבה להיות גאוותן. אתה יודע כמה פעמים סיימתי את הש"ס? כך וכך. אתה יודע כמה פעמים למדתי את המסכת הזאת? כך וכך. אתה יודע שאני... עזוב, אני לא אספר לך כמה שעות אני יכול ללמוד ברציפות, אבל אתה יודע מה? אם תתחיל לספור, נראה לי אתה תסתבך, כי זה מספר גדול. כמו שמישהו אומר, חבר שלנו, אני לא אספר לך לשון הרע על ההוא, אבל תדע לך.

15:24בן אדם אומר: "אני לא אתגאה, אבל אתה יודע, יש לי הרבה מה להתגאות." אז בעל משנה אומר את משנה ממש: "בתגאה חלף אל תתגאה." וזה בעצם היה היסוד והמפלה של פרעה, פרעה מלך מצרים. עם כל הדבר שלו וכל החוכמה שלו, הוא היה חכם, הוא לא היה טיפש. אבל מגיע משה רבנו והוא אומר: "מי ה' אשר אשמע בקולו?" והוא מתחיל להגיד למשה רבנו, תנאים. תגיד לו, אתה משוגע. אתה רואה שאתה חוטף מכות על ימין ועל שמאל. אתה רואה ש"תדע כי אבדה מצרים". אומרים לו, אז באמת הקב"ה הכביד את ליבו. אבל מה הפירוש הכביד את ליבו? המפרשים שואלים, הרי זה לא פר. מה זה הכביד את ליבו? אז זה לא בחירה. אומרים לו, סך הכל הוא השפיע לו את זה חזרה. עוד פעם תבחר, אבל תפקח את העיניים. הרי כשהוא קיבל מכה, הוא ירד. הוא נכנע מהמכה.

16:24אז מה הקב"ה עשה? השפיע לו את זה, כאילו לפני המכה. אבל אתה יודע מה? אתה, לפני שנייה, מה ראית? קיבלת שבוע דם, ראית שקיבלת צפרדע, ראית שכולך היית כינים, גוש כינים מעליך. אמנם נמוך, אבל גוש כינים מעליך. ראית שלא היה מה לאכול. ראית שכל מצרים בזוועה. ואתה אומר: "אני לא שולח." מה אתה טיפש? איפה החוכמה שלך? איפה החוכמה שלך? אז זה הגמרא אומרת במסכת פסחים, בדף ס"ו עמוד ב', אומרת הגמרא, כל המתגאה, חוכמתו מסתלקת ממנו. אדם שהוא גאוותן, גאוותן, אוו, אני ככה, אני ככה, אוו, אני גאוותן, אתה גאוותן, אז הקב"ה אין בעיה. אתה גאוותן, בוא נראה אותך עכשיו מסתדר. בוא נראה אותך מסתדר בלעדיי. הקב"ה הולך, כי הקב"ה הוא לא יכול להיות עם גאוותנים.

17:24לא יכול. אז החוכמה מסתלקת ממנו, ואז בן אדם נשאר טיפש. זה בדיוק מה שקרה עם פרעה. פרעה, מה עשה? התגאה, התגאה, התגאה, התגאה. אשריך, אתה מתגאה, אה? עכשיו תראה מה תחטוף. הקדוש ברוך הוא השפיל אותו עד אפר. הקדוש ברוך הוא השפיל אותו ברמה כזאת, שלא נשאר ממנו כלום. לא נשאר ממנו כלום. וההשפלה הזאת הייתה כל כך גדולה שבהתחלה הוא שלח את משה רבנו ואמר לו: "הנה יוצא המים, תתפוס אותו כשהוא מתפנה בשירותים," כי הוא אמר לכולם שהוא אלוהים. עכשיו, בעצם, המצב שהעם ישראל היו במצרים, המצב הזה הוא של השפל הכי גדול, של הכי ענבה והכי שפלות, נכון? הם היו העם הכי אין, לא היה מצב יותר שפל מהם - עבדים. אין מצב שבן אדם יהיה יותר מעבד. למה? כן, פחות מעבד. למה? כי עבד אין לו כלום. אין לו יום, אין לו לילה, אין לו כלום. מקים אותו בשלוש לפנות בוקר, תקום, תכין לי כוס קפה ומכין. אין לו אישיות, אין לו כלום. עכשיו, כמה שבן אדם יותר שפל, יותר שפל, הקדוש ברוך הוא יותר איתו. אומר הפסוק בישעיה, ומזיין תתוויו,

18:50שוכן עד וקדוש שמו, מרום וקדוש אשכון, ואת דכא ושפל רוח. אומר הקדוש ברוך הוא, אתה יודע, אתה רוצה לחפש אותי איפה אני נמצא? את דכא ושפל רוח. אני נמצא עם אלו, עם הבדוקאים ועם השפלים. וזה מה שכתוב במסכת כלה רבתי, פרק ט', לחלקיו ג', כל מי שדעתו שפלה עליו, כל אדם שהוא עניו, שהוא שפל, הקדוש ברוך הוא מצילו מכל הפורענויות שבעולם. זה גם גמרא במגילה בדף ל"א עמוד א'. גם הגמרא מביאה את הפסוק "ואת דכא ושפל רוח" גם במסכת סוטה דף ה' עמוד א', שזה דף אגדתא. אגב, הדף שם מדבר על כמה הקדוש ברוך הוא שונא את הגאוותנים והולך עם הענווים. גם בירושלמי בשבת פרק א' הלכה ג', ובשקלים פרק ג' הלכה ג', ועוד כמה מקומות שמדברים על כמה הקדוש ברוך הוא אוהב ענוה. הם באים עם ישראל במצרים. וכשאדם מביא ביכורים, שזה בעצם בפרשת כי תבוא בפרק כ"ו, כשהם מביאים ביכורים, הם בעצם באים לקב"ה להגיד, אנחנו יודעים, אנחנו כלום. אנחנו, אפילו את הפירות שאני טיפחתי ואני עבדתי עליהן, זה אתה. ואז הם מזכירים פסוק. שים לב, פסוק מעניין. פרק כ"ו, פסוק ז'. "ונצעק אל ה' אלוקי אבותינו, וישמע ה' את קולנו, וירא את עוניינו ואת עמלנו ואת לחצנו." מה זאת אומרת?

20:12אנחנו היינו במצב שם במצרים על הפנים. אנחנו לא שוכחים את הענווה הזאת. זה מה שהושיע אותנו, הענווה הזאת. כמו שהבאנו מהגמרא, כל אדם שנמצא במצב כזה, אני כלום, הקדוש ברוך הוא יושיע אותך. וזה בדיוק הפוך מפרעה. פרעה היה עשוי הגאווה, הקדוש ברוך הוא השפיל אותו. עם ישראל היה עשוי השפל, מה הקדוש ברוך הוא עשה? רומם אותם. זה מה שמזהירה המשנה: ודשתמש בתגא חלף, חביבי. תיזהר, אתה נמצא בדבר הזה, אתה נמצא בגדולה הזאת כביכול. נכון? אבל... יש לך בעיה? למה? כי אם אתה לא תדע איך לנהל את זה ואיך לסדר את זה, התחילה יכול לאנש, התחילה יכול לקבל עונש ברמה כזאת שאף אחד אחר, זאת אומרת יש בן אדם שהוא נמצא ב... בוא נקרא לזה, הוא חותר להגיע לאיזה תפקיד ממשלתי. הוא חותר להגיע לאיזה עסק גדול. אחרי שהוא מגיע, כל אחד לפני שהוא נכנס לעסק הוא אומר אני אעשה, אני אעשה, אני אעשה.

21:36אחרי שהוא מגיע, הבן אדם לפעמים קצת... מתבלבל. למה? כיוון שאין מה לעשות. הכבוד, השררה, וכולי וכולי, כל הדברים הללו, הם משיגים את הבן אדם. כשהם משיגים את הבן אדם, אז הבן אדם הולך למקום אחר, ואז אוטומטית אנשים גם מקפידים עליו. אנשים אומרים, רגע, אתה היית יכול לעזור לנו, אתה לא עזרת לנו. ואז, הקפדה של בן אדם, הקפדה של יהודי, זה נורא מאוד, אפילו בטעות. אז זו גם עוד סיבה שנגעת, שמע, עבד, שמע. עכשיו, דבר נוסף שאנחנו צריכים לדעת, שגם בן אדם שעוסק בתורה, שאדם הוא תלמיד חכם, ויש לו במה להתגאות, יש לו. למה? כיוון שהוא טרח ועבד ועשה כל מה שאתה רוצה, אומרים חז"ל שאם חכמת, חכמת לך. זה אומר שאפילו אם אתה בא ולומד תורה ולומד חוכמה, זה בשבילך. אתה עשית, מה עשית בשביל הקב"ה? זה פסוק במשלי פרק ט' פסוק י"ב.

23:04אם חכמת, חכמת לך, למדת, עשית, כל הכבוד, אבל בפועל מה עשית בשביל הקב"ה? יש סיבה שאתה יכול להתגאות שעשית משהו בשביל הקב"ה? יש את הסיפור הידוע על רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שכשהוא היה חתן, חתן טרי, של אחד מהעשירים הגדולים שלקחו אותו, אז איך שהוא הגיע להתפלל, אמרו שהוא צדיק ושהוא ידע להתפלל וכו' וכו'. אמרו: בסדר, אין בעיה, תביא אותו. הביא אותו. תעלה מתי? תפילת נעילה של יום כיפור מתחילה, ואת התפילה פתאום עוצר. חכה קצת, לא ממשיך, שותק עוד פעם. הוא לא מזיז, פתאום מוריד את הטלית והולך. הוא לא, מה זה? עשית בושות, עשית לחמיך. לא בדבר אחד. אחר כך, כשהוא יצא עם חבר, הוא אמר לו, תגיד לי, מה קרה פה? אתה עולה, שותק, מוריד את הטלית, יורד, מה יש לך? הוא אמר לו, כשבאתי להתפלל תפילת נעילה, מי אני רואה לידי? הוא אמר, אתה סטן. הוא אמר לו, מה אתה עושה פה? מה, אתה גם בא להתפלל היום, יום כיפור? חזרת בתשובה? הוא אמר לו, מה זאת אומרת, מה זה, וזי? אני איתך בכל מקום. כל מצווה שאתה עושה, אני שם. כל עבירה שאתה עושה, אני שם.

24:31אז אמרתי לו, רגע, אבל אני למדתי תורה. אתה יודע כמה תורה למדתי? הוא אמר לי, אבל גם אני למדתי תורה. למה? באותו הזמן שלמדת תורה, מה אתה חושב שאני לא הייתי איתך? הוא אמר לי, אבל אני עושה מצוות. הוא אמר לי, גם אני עושה מצוות. אז אמר רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, אמרתי לסטן, אם אתה כזה תלמיד חכם, ואתה כזה גאון, אז תלך תהיה אתה חזן. אני לא רוצה להיות חזן. לפעמים בן אדם יש לו במה להתגאות, אבל אם תשים לב ותתבונן, לפעמים זה הגיע במצב לא טוב. לפעמים זה הגיע ממקום שהוא לא מספיק טהור. לכן אסור לבן אדם להשתמש בכבוד להשתמש בדברים האלה של התורה. הדברים האלה הם חמורים ולהשתמש בגאווה חלף אדם שמשתמש בתורה, רחמנא ליצלן, חולף מן העולם.

25:31המשנה הבאה, באבות, היא משנה של הלל, שהיא גם המשך ישיר למה שהוא אמר לפניכם. הוא היה אומר, אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני, ואם לא עכשיו, אימתי. זה גם המשך ישיר למה שהוא אמר לפניכם. הוא אמר כמה אדם צריך ללמוד תורה, כמה אדם אסור לו להתגאות, כמה אדם אסור לו להשתמש בכתרה של תורה. אבל מה יאמר אדם? או אתה יודע מה, עזוב. אם אני... לא יכול להשתמש בכתרה של תורה אם אני לא יכול להתגאות. אתה תעמוד לי כל דבר מאיים עליי, כל דבר. אתה יודע מה? שמישהו אחר אני אמות, שהבנים שלי יעברו ויעשו בשבילי את העבודה. למה הבאתי בנים לעולם? למה אני צריך לעבוד? תראה, כזה קשה נגעת שמע ועד שמע זה להעליב קצלה חיה ואומר יש לי בן, הוא מזכה את הרבים. יש לי מישהו שיעשה את העבודה בשבילי, למה אני אעבוד קשה? היה פעם ששמעתי מהרב בן ציון נוספי, הוא אומר שהוא שמע שהיה אחד מגדולי הצדיקים, הרב של טבריה, רבי מאיר והקניב. היה מקובל גדול. הוא היה מגיע לקבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה ושם צדקה ואומר: "הצדקה הזאת תהיה לעילוי נשמתי, הצדקה הזאת לעילוי נשמתי." אמרו לו: "הלו הרב, אתה חי? מה לעילוי נשמתך?" אמר להם: "כן, אבל מעכשיו אני דואג לאז." אז זה מה שכתוב שהוא היה אומר.

26:59אם אין אני לי, מי לי? אל תגידו, הוא יעשה בשבילי. הוא יעשה בשבילי. אתה יודע מה? הוא יעשה בשבילי. אולי זה. אולי זה. אולי הבנים שלי יעשו בשבילי. מי אמר, אולי ילך בן כמו עשו? ואתה יודע מה? אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? מה זה וכשאני לעצמי, מה אני? בעצם כל בן אדם, אחרי שהוא משקיע, משקיע בעצמו, בעניינים של העולם הזה, פעם מה לא תגיד לי. אתה, ברוך השם, בנית, עשית, הכל בסדר. כמה השקעת ברוחניות? גם ככה, ברמה כזאת? תראה, אתה השקעת פה בית, בשביל 70 שנה, 80 שנה, 100 שנה. גם שם השקעת בשביל בית, או שם אתה אומר, לא אכפת לי לגור בקרוואן? פה, 70 שנה, אתה קורע את עצמך. שם,

27:59לא אכפת לו לגור באיזה אוהל. איך יכול להיות? אז או שאתה לא מאמין, או שאתה טיפש. אז מה הבן אדם אומר? שאחרים ידאגו לי, אני אעשה את זה בשבילו, אז זה מה שהוא אומר. אם אין אני לי, מי לי? וגם כשאתה עושה, כשאתה עושה, סוף סוף, אתה אומר, תדע מה, עשיתי, עשיתי מצווה, עשיתי זה, עשיתי זה, אוי ואבוי, אם אתה עוד פעם תתגאה, אז עוד פעם הסתבכת עם המשנה הקודמת. אתה צריך לזכור, וכשאני לעצמי, מה אני? זאת אומרת, כל זמן שאתה עושה, אתה עושה את המינימום. כמה שאתה תעשה, תמיד זה יהיה המינימום. תמיד זה יהיה המינימום. למה? כי כמה אנחנו חייבים לקדוש ברוך הוא. כמה אנחנו חייבים לקדוש ברוך הוא. הכתוב אומר בנחמיה, כשהוא בא ומתאר את ה... עם ישראל, איך הם יצאו ממצרים וכולי וכולי. אז הוא מדבר על עם ישראל במדבר. שבאמת, עם ישראל, הקדוש ברוך הוא ציווה להם את השבת, ונתן להם מן, ואז בפסוק י"ז, הוא מביא, והם ואבותינו הזידו, והקשו את עורפם, ולא שמעו אל מצוותיך. והמאנו לשמוע, ולא זכרו נפלאותיך אשר עשית עימהם, והקשו את עורפם, ויתנו ראש לשוב לעבודתם במצרים, ואתה אלוה סליחות, חנון ורחום ארך אפיים ורב חסד, ולא עזבתם.

29:23הפסוק אומר בעצם בנחמיה כל מה שהיה עם עם ישראל במדבר. עכשיו, עם ישראל במדבר, הם היו בסך הכל צדיקים. איך אנחנו יודעים? מזה שהנביא אומר, כשהקדוש ברוך הוא בא להגיד לעם ישראל, בתקופה של הגלות, הוא אומר להם בירמיהו, שזה היה בחורבן, הלוך וקראת באזני ירושלים לאמור. כה אמר ה', זכרתי לחסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. ירמיהו פרק ב' פסוק ב'. זה אומר, הקב"ה אומר, אני זוכר לכם את דור המדבר. איך אני זוכר לכם את דור המדבר? בדור המדבר אתה אומר שהם לא היו בסדר. זה מה שכתוב בנחמיה. הם ואבותינו הזידו, ויקשו את עורפם, ולא שמעו מצוותיך. אלא מה הכוונה? הכל עניין יחסי. הכל עניין יחסי. אנחנו, כשאנחנו באים לדבר על דור המדבר בפני עצמו, אז דור המדבר, אין אף בן אדם שמגיע לדרגה שבורא העולם כביכול יכול להיות מרוצה ממנו. אין. כי אפילו אברהם אבינו, אפילו האבות, כתוב שאם הקב"ה ידקדק בדין, אין אף אחד שיכול לעמוד איתו. אפילו האבות. אז ביחס לדור המדבר היה עליהם קפידה. הזידו והקשו אותו פעמים רבות. אבל הקב"ה לא מתייחס אלינו ככה.

30:42הקדוש ברוך הוא בא ונותן לעם ישראל, לפנים משורת הדין. אז הוא אומר, לך אחרי במדבר, אני זוכר, אפילו שאני זוכר שהכעסתם אותי. כמו שכתוב, אינכם יעטט, תציין. הם ואבותינו הזידו ויגשו יותר מפעם. אבל עם כל זה, אני זוכר בעצם זה, שהלכתם איתי במדבר, והאמנתם, במי? בקדוש ברוך הוא. הדבר הזה מספיק, בשביל שהקדוש ברוך הוא, כתובה, מתייחס באהבה לעם ישראל. הדבר הזה, אבל בעצם, הוא בעצם הרעיון של המשנה. כל זמן שבן אדם הוא בא ועוסק בתורה, אז הוא יכול להגיד: "הנה, אני עוסק בתורה, אבל אני לא כל כך מתאמץ." זה שווה להתאמץ, שאולי אחרים יתאמצו בשבילי. חביבי, תדע לך: אם אתה לא עוסק, אף אחד לא יעסוק. אם אין אני לי, מי לי? אבל גם כשאתה עוסק, תראה דור המדבר, תלמד מדור המדבר. דור המדבר היו עוסקים בתורה, היו צדיקים, דורו של משה רבנו. לא היה דור, כתוב, ראתה שפחה על הים, מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי. יחזקאל בן בוזי הכהן, הנביא, שהיה קודש קודשים עם הוראה אמרות אלוקים מפתחים, ושפחה שם הגיעה לדרגות תוכניות הכי גדולות. ועם כל זה, הכתוב בנחמיה מתמרמר עליהם. למה? כי אין מה לעשות ביחס לקדוש ברוך הוא. אל תגיד אני כזה צדיק, אני...

32:03אז באמת, אם אין אני לי, מי לי? אבל כשאני לעצמי, מה אני? אם תזכור שאתה לעצמך, הכל זה רק בעזרת שמיים. כי אם לא תהיה לך העזרה הזאת משמיים, אכלת אותה. אין לך סיוע אלוקי, אין לך כלום. והרבה אנשים, ככל שאדם יותר גדול, הוא יודע כמה הוא לא עושה דברים. ככל שאדם יותר קטן, הוא חושב שהוא עושה. החזון איש, פעם, הוא היה גר בבני ברק בתקופה שהיו שם הרבה פרדסים, אז היה חושך, והיה לא נחמד. אז התקינו לחזון איש ליד הבית שלו פנס, פנס רחוב. כשהתקינו לו את פנס הרחוב, אז הוא היה כל יום חוזר מהישיבה, וכשהוא היה חוזר מהישיבה תמיד היו מלווים אותו. תלמידים, גם אסור לתלמיד חכם ללכת, כמו שהגמרא עומדת בברכות, ללכת יחידי, וגם היו שומעים ממנו תורה וכו' וכו'. אז הוא אמר להם, תסתכלו מה אנחנו לומדים מהמנורה. כמה שאנחנו מתרחקים מהאור, הצל גדל. נכון? כשאתה מתקרב לאור, הצל מתקטן.

33:32יש לך פנס, אתה מתרחק ממנו, אתה רואה, או, איזה רחוק אתה. הוא אומר, כמה שבן אדם מתקרב לאור של תורה, לאור של הקדוש ברוך הוא, הוא יודע כמה הוא קטן. כמה אני כלום. אבל כשאתה מתרחק, בום, אתה יודע מי אני? אתה יודע שאני יודע את כל התנ"ך? אתה יודע שאני יודע את כל התלמוד? מי זה חז"ל? הרמב"ם? נראה לי טעה הרמב"ם. רש"י? אה. זה הגאווה. והסוד של הגאווה גם, שהקדוש ברוך הוא בורח ממך, והוא גם מקצר לך את החיים. למה? כי כמו שאנחנו פתחנו בתחילת המשנה, המשנה אומרת: הוא היה אומר, נגעת שמה, עבד שמה. אתה מתחיל להתגאות, הקדוש ברוך הוא עוזב אותך, אין לך סייעתא דשמיא. ואם כל זה, אתה צריך לדעת, שעם כל הגאווה שלך ועם כל הדברים שיש לך, על הפנים זה הדבר הכי רע שיכול להיות. דרך אגב, יש פסוק באושע שהוא ממש מדבר על הרעיון הזה של מה שאנחנו אמרנו, שהרבנות מקברת את בעליה. זה אושע בפרק א' פסוק א': "דבר ה' אשר היה אל הושע בן בארי בימי עוזיהו, יותם, אחז, יחזקיה, מלכי יהודה". רש"י אומר על הפסוק הזה, וזה מובא גם בגמרא, "ארבעה מלכים הללו כיפח בימיו".

34:58מי? הנביא הושע שהאריך שנים בחיי כולם. מכאן אמרו: אוילה לרבנות שמקברת את בעליה. זה בדיוק הרעיון שאנחנו אמרנו. הושע היה נביא, והוא גם התפרסם, אבל הוא עסק ולמד תורה. שאר הנביאים לא למדו תורה, אז הם מתו בקיצור ימים ושנים, אבל הוא החזיק מעמד עם כולם. אז זה מה שאומרת המשנה. וזה אחרי שבן אדם יודע: תקשיב, אתה כבר הגעת לרום המעלה, אתה כבר גדול. אם אתה לא תלמד תורה, המצב שלך קשה. אין עליך שמירה. אתה צריך כבר להתכונן לעולם האמת. בשם בעלי המוסר נאמר שכל שערה לבנה בזקן או בשערות זו עוד הזמנה לבדין של מעלה. זו עוד הזמנה אחת, אתה מתקרב. עוד קצת. הייתה תקופה של ההשכלה, שהתחילו אנשים לעשות עבירות. אז ההשכלה התחילה בזה שכולם היו לובשים משקפיים והולכים עם מקל.

35:58אז אמר אחד הרבנים שפעם אדם שהיה מתחיל לראות לא טוב בעיניים, היה שם משקפיים, הולך עם מקל, ומתעורר ואומר: "עוד מעט אני מחליף דירה, הולך לבית הקברות." בא השטן ואמר לו: "אל תשׂים לב, כבר מאז שאתה צעיר תשים משקפיים בשביל המודה, תשׂים זקן, תלך עם מקל בשביל המודה." ואז, כשאדם מגיע לזקנה, הוא לא שם לב, הוא לא מתעורר. וזה מה שהמשנה מסיימת ואומרת: "ואם לא עכשיו, אימתי?" זה אומר, אם אתה עכשיו, חביבי, לא תדאג לעצמך. אם אתה עכשיו לא תתעורר. אם אתה עכשיו, אתה לא תגיד, אתה יודע מה, חכה למחר, חכה למחרתיים. עכשיו! אם אתה יכול לעשות שיעור עכשיו, תעשה. אולי מחר? לא. אם לא עכשיו, אימתי? היסוד הזה בעצם, שאנחנו לומדים מתורת חז"ל, מי אמר את זה? הלל. הלל היה נשיא ישראל. נשיא ישראל, הוא הכיר את הכל, הוא ידע את הכל, הוא היה קשור למלכות, הוא היה קשור לכל. הוא אמר, הנה, תראה, אני עכשיו נשיא. הלל היה נשיא. הוא אומר, אני, שאני נשיא, אני אומר לכם, עכשיו אני מתפרסם, מה אני צריך לעשות ישר? ללמוד תורה. מה אני צריך לעשות? אפילו שאני נשיא. אפילו שאני כבר, אתה יודע מה, נשיא, שב, תנוח. שום דבר. להוסיף תורה, מסירות נפש. למה עכשיו אתה לא יכול לשבת? יש לך נשיאות, יש לך רכב, יש לך גלימה, יש לך שומרים. תנוח קצת.

37:24הוא גם אומר לך, אין כזה דבר, אם אין אני לי מי לי. אבל יש לך תלמידים, תדע כמה תלמידים היו להלל. הלל הזקן היה קודש קודשים, והיו לו תלמידים שאי אפשר לדעת מי הם היו בקדושה שלהם. והחוכמה שלו והתורה שלו, בעצם הוא היה גדול גדול גדול התנאים שבעצם הפיץ תורה. כתוב בגמרא בסוכה דף כ"ח עמוד א', שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן. שלושים מהם ראויים שתשרה עליהם שכינה כמו משה רבנו. שלושים תלמידים, תבין מי זה הלל. שלושים מהם ראויים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון. שלושים בדרגה של יהושע. עשרים היו בינוניים. הלוואי עלינו שנהיה כאלו בינוניים. גדול שבכולם יונתן בן עוזיאל, קטן שבכולם, מי היה הכי קטן? רבי יוחנן בן זכאי, רבן יוחנן בן זכאי. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שהוא התלמיד הכי קטן של הלל, שלא הניח מקרא, משנה, תלמוד, הלכות, אגדות, דקדוקי תורה, דקדוקי ספרים, קלין, חמורים, גזירות שוות.

38:38קופות, גמטריות, שיחות מלאכי השרת, שיחת שדים, שיחת דקלים, משל קופסים, משלי שועלים, דבר גדול, דבר קטן, מעשה מרכבה, ויות הבאה ורבה. בקיצור, רבי יוחנן בן זכאי ידע את כל התורה כולה ואת כל החוכמות ביחד. אז אני לא יודע מה הגדול שבכולם ידע. אמרו, אמרה הגמרא שם בסוכה, אמרו עליו על רבי יונתן, על יונתן בן עוזיאל, בשעה שהיה יושב ועוסק בתורה, כל עוף שפורח עליו מיד נשרף מהקדושה שלו. אז זה אש. כל העוף שורף. עכשיו תגיד לי, עם תלמידים כאלה אתה צריך לדאוג? תלמידים שלך, אתה צריך לדאוג? אתה ישר נכנס לגן עדן. בלילה, מה הוא אומר? לא מחזיק טובה לעצמו. כלום. אם אין אני לי, מי לי. תורח, עמל, כמו שאמרנו, כמה שבן אדם יותר צדיק, הוא לא מחזיק מעצמו. מאיפה אנחנו לומדים את זה גם? גם זה לומדים את היסוד הזה מפרשת השבוע. יעקב אבינו, אחרי 14 שנה בבית שם ועבר, ישבת, למדת תורה, היית קדוש, לא עשית כלום חוץ מתורה, לא ישנת, הכל. מה, מה, מה, אתה מבין? בן אדם עכשיו יצא לא מארבע עשרה שנה, אלא מארבע עשרה שעות של תורה. בסדר? ארבע עשרה שעות. בלב שלו הוא מרגיש בקשות, כמה למדתי, הספקתי מסכת, הייתי וואו, אף בשמיים. יבוא אליו עכשיו, נגיד אליהו הנביא, ויגיד לו: תגיד לי, למדת ארבע עשרה שעות, מה אתה חושב שמגיע לך?

40:09אם הוא קצת עם דמיון, הוא אומר: אני חושב שדירת שבע חדרים עם אמבטיה צמודה, ואם אפשר גם משכורת קבועה של עשרת אלפים דולר בחודש, הרי התורה היא שווה הכל, נכון? למדתי עכשיו ארבע עשרה שעות, תיתן לי. יעקב, אחרי ארבע עשרה שנה שלומד בבית שם ועבר, מה הוא אומר? תתקעו לפרשת ויצא, פרק כ"ח פסוק כ', זה לא להאמין. ארבע עשרה שנה הבן אדם לומד, מה אתה מבקש? ואידר יעקב נדר לאמור: אם יהיה אלוהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך, ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש. בכל זאת, יעקב אינו בטוח שהקב"ה עוד יהיה איתו. הוא אומר, "אני לא יודע, אולי הקב"ה ילך למישהו אחר." תגיד לי, מה זה 'מישהו אחר'? יש מישהו בדור שראוי שהקב"ה יהיה איתו יותר מיעקב, שיוצא מארבע-עשרה שנה של תורה רצופה ומקבל חלום של סולם יעקב?

41:11אם יהיה אלוקים עמדי, ושמרני בדרך הזה ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש. אתה מבין? ושבתי בשלום אל בית אבי. מה הוא אומר? בכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך. הוא אומר, יכול להיות שה-14 שנה שלמדתי, זה לא מספיק בשביל שהקב"ה ייתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש. אני צריך עכשיו להתחזק עוד. לקבל על עצמי עוד קבלה, והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוהים, וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך. מה אתה, יעקב? שתהיה בריא, זה מה שאתה אומר? ארבעה עשרה שנה למטה, לא ארבעה עשרה שעות. היום בן אדם גומר מסכת, הוא חושב שהוא מלך העולם. זהו, סיימתי מסכת. או בן אדם שומר שבת, שבת ראשונה. יום ראשון הוא רוצה לזכות בלוטו, שמרתי שבת. הלו, שבת ראשונה בחיים שלך, כמה שבתות לא שמרת? לא, אני שמרתי שבת. תן לי, יעקב אבינו. זה בדיוק היסוד שהחזון איש שמר. כמה שאתה יותר קרוב לאור, אתה מבין כמה אתה קטן. כמה שאתה יותר לומד, אתה מבין כמה אתה לא יודע. כמה שאתה יותר שומר, אתה מבין כמה חסר. זה היסוד של יעקב אבינו, וזה היסוד שגם מילל הזקן, הקודש קודשים הזה, מה הוא אומר? הוא כשאני לעצמי, מה אני? הוא אומר, אני לבד. כלום, כלום, כלום. למה? פשוט, אם יעקב אבינו, אחרי 14 שנה של תורה, הוא אומר, אם יהיה אלוקים עמדי, כאילו אם.

42:36אם תשאל בן אדם שיושב ולומד ארבע שעות ביום, תגיד לי, הקב"ה איתך? ברור, אז איפה הוא? רק איתי, אתה יודע כמה אני לומד? ארבע שעות כל יום. ואם הוא לומד ארבע עשרה שעות? ואם הוא לומד ארבע עשרה שנה? בא יעקב אבינו, ארבע עשרה שנה של תורה ולא ישן אפילו באמצע, לא חורף ארבע עשרה שנה. לומד, לא מנמנם, בקושי. תורה, תורה, תורה יוצא אם יהיה אלוק, אם היא מדעי, היא שמרנית, מה ייתן לי מיליון דולר? מה ייתן לי נהג צמוד? דירה מה ייתן לי? לחם לאכול, לבוש ללבוש, למה? לא מחזיק טובה לעצמו, וזה היסוד שמגיע מההתמדה שיעקב אבינו בא ולמד ואמר. אני לא אלך קודם כל לבית לבן, קודם אני אתחתן. אם לא עכשיו, אימתי? עכשיו אני בא וקובע עיתים לתורה. עכשיו אני בא ועוסק בתורה עם כל הכוח שלי, עם כל מה שהוא התפרסם בהתחלה, כדי להילחם עם כוחות הטומאה. ורק על ידי זה בן אדם מצליח. אם בן אדם יהיה בדרך הזו, אם בן אדם יבין ויתבונן כמה אנחנו רחוקים מרבותינו, וכמה אנחנו לצערנו רחוקים מהאור, לכן אנחנו מחשיבים את עצמנו כאלה גדולים. אבל אם נתקרב אל האור...

43:57ונדע את היסוד הזה, שאם לא עכשיו אימתי, אז בעצם כל הזמן אנחנו נהיה במרדף להתקרב אל האור, ונבין למה נגעת שמעבד שמעי, למה הודו ולמה יוסף יסף, למה הודו השתמש בתגה חלף, וכמה זה חשוב ללמוד תורה. יהי רצון שנזכה לעסוק בתורה, לדעת, להבין, להחכים, והכי חשוב, להפוך את עצמנו לבני אדם ולבני תורה אמיתיים. אמן ואמן.