חזון איש אמונה וביטחון מספר 20

0:00בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם נַעֲשֶׂה וְנַצְלִיחַ. אֲנַחְנוּ נִלְמַד הַיּוֹם חָזוֹן אִישׁ פֶּרֶק א' אוֹת י' ד'. שהוא בא ומדבר על שני הכוחות שבאדם. שני הכוחות שנבראו באדם, שבעצם הם המניעים את כל חייו, אם זה ברמה השטחית ואם זה ברמה הגבוהה. וככה אומר החזון איש: שני כוחות נבראו בנפש האדם, כוח אהבה וכוח שנאה, ולעולם אין יחוס האדם לרעהו בכיפאון של שני הכוחות יחד. אך אחד מהם פועל. אומר, לא יכול להיות שבן אדם גם יאהב וגם ישנא. כשהאהבה פועלת, השנאה שותקת. כשהשנאה פועלת, האהבה שותקת, כשזה על אותו אדם. אך אחד מהם פועל והשני נאסף בהכרח, שהם שני הפכים מוחלטים, ולא ייתכן הווייתם יחד.

1:24ההכרעה ביניהם מי יחיה ומי ימות הכוונה איזה כוח יהיה לו חיות, איזה כוח ימות, מי ינוח ומי ינוע, על הרוב תלוי במעשים ובעילות המביאות לידי האהבה לפי חוקי הטבע של הבריאות. הכוונה בסיבות של האנשים שמביאות לידי האהבה לפי חוקי הטבע של הבריאות ובעילות המביאות לידי שנאה. יש הרבה פעמים בן אדם עושה מעשים, זו הסיבה שיאהבו אותו. אדם עושה מעשים, זו הסיבה שישנאו אותו. הרבה פעמים המעשים של האדם הופכים אותו להיות אהוב או שנוא. זה מה שחכמים אמרו במסכת עדויות, בסוף פרקי משנה בעדויות, "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך." מה אתה בוחר? אתה יכול לבחור מצד אחד, שיקרבו אותך, אתה יכול לבחור שירחקו אותך. איך? על ידי המעשים שלך. יש סיבות שמביאות לידי אהבה וסיבות שמביאות לידי שנאה. ואומנם, אף בלי כל סיבה מעשית, יש סיבות צפונות בכוחות הנפש להפיק חן ואהבה לרעהו שהוצג לפניו בפעם הראשונה, אשר לא הכירו מעולם.

2:53ומנקודת האהבה זו הולכת אהבה וגדלה ומתווספת. כאן החזון איש מגלה את אחד מהסודות הנוראים והנפלאים של עמקי כוחות הנפש. הרבה אנשים שואלים, תגיד לי, איך הדוסים האלה, החרדים, איך הם מתחתנים? לא פעם שאלו אותי, תגיד לי, אתם החרדים? נפגשים שלוש פגישות, ארבע פגישות, זהו. אדם שעושה כבר חמש, שש פגישות, הוא כבר ראה לו, מה אתה לא קולט בפעם הראשונה? מה אתה? אני זוכר, אני זכיתי עם אשתי שתהיה בריאה. שלוש פגישות נפגשנו. בפגישה השלישית החלטנו שמתחתנים. שלוש פגישות. עכשיו, אתה נפגש עם מישהו שמעולם לא הכרת לפני כן. בפגישה אתה פעם ראשונה שומע את השם הזה. לצערנו, יש חילונים שעד שלא בדקו לה את רינה בביריה ושעשה גדיה, לא מתחתנים. וגם אחרי זה, מה קורה? אחרי חודשיים מתגרשים. אז כאילו, מה עשית? אצל החרדים, ברוך השם, אחוזים נמוכים בגירושים. וזה לכאורה היה אמור להיות הפוך. הרי אתה חילוני, אתה בודק, אתה הולך, אתה חוקר, אתה מפשפש, אתה עושה כל דבר. לצערנו, יש חילונים שבודקים אם היא ראויה להיריון לפני החתונה.

4:13איך תדע? אולי היא לא יכולה להיכנס לְהֵרָיוֹן. מה, להתחתן איתה? אתה עובר על איסורי תורה של נידה ועוד בני הנידה, בני החצופה, בני הישנה. כל הכללות יכולות להיות שָם, ואתה לא יודע מה השם ירחם. אז כאן מגלה... החזון איש אומר שזה אחד מהרעיונות הללו בעמקי הנפש, שלפעמים יש בן אדם שאתה מרגיש אליו אהבה עוד לפני שאתה מכיר אותו. חביב בעיניך, אתה מוכן להעיר לו פנים. מאיפה הכוח הזה של אהבה? איך הנשמות מרגישות חיבור? זה מתאים עם דברי הזוהר, שהזוהר כותב שאדם שהוא לא נשוי נקרא פלג גופא, חצי גוף. למה החצי שלך נמצא במקום אחר? כשבן אדם מרגיש... את ההרגשה הזאת הרבה פעמים הוא זוכה, לא כולם זוכים להרגיש. אבל מי שזוכה, בעצם מבין את הרגש האמיתי שלא צריך חצי שנה, שנה, שנתיים בשביל להכיר. זה הצד הזה של אהבה. ומצד שני, כמו כן יש כוחות בנפש להפיק שנאת מרורות לרעהו בלי כל סיבה מוקדמת.

5:22רק בגלל שלא מצא חן בעיניו. והשנאה הולכת ומתפתחת ביניהם, ובייחוד הדבר רגיל באלה שכישרון שכלם חזק ומידותיהם ערות וחדות. אומר החזון איש שיש גם דבר מופלא בצד השני, בענייני שנאה. מרגיש אדם שיש לו המידות ערות וחזקות, כישרון שכלו חזק, הוא פעיל להראות אותו שהוא מתאהב במישהו, עוד לפני שהוא מספיק להכיר את אותו המישהו. למה? אין לו כל כך הסבר. זה לא עניין רק סתם של שנאת חינם, אהבת חינם. זה משהו הרבה יותר עמוק. ומה נורא המראה להיות איש שמסכן חייו מנגד בשביל עמו, בשביל אחד מעמו. איזה דבר נפלא זה אם מישהו מוכן לבוא ולמסור את הנפש שלו בשביל מישהו מעם ישראל. או אפילו כלי ישראל. ולעומת זאת, אין מעצור לרוחו להכות נפש השנוא לו במקרים ידועים. מצד אחד הוא מוכן לבוא ולמסור את נפשו. ללכת בשתיים בלילה למקומות של סכנה. יש שם פיגוע. הוא הולך ומציל, הולך וטורח, ובשלוש בלילה מעירים אותו שיש אישה שנתקעה בכביש והוא רץ והולך. כל כך מוסר את נפשו בשביל מישהו. אבל לעצור את ה...

6:50השנאה שבו כלפי מישהו, הוא לא מצליח לעצור. לא להקות נפש השנוא לו במקרה ידו שהוא לא מצליח. ואומנם כל אלה הן הטבעיות הארורות, כפי שהודבעו בנפש האדם, שהוקם על ידי מי שניתן לו כל כוחות בעלי החיים שתחת השמש, ועליהם הפקיד מפקד חכם, שהוא השכל, אשר ראשו האחד מתערה במוחו של האדם. וראשו השני בגנזי מרומים, לנהל את כל צבא המידות ולתקנם תיקון מישרים. עד כאן הקטע. אנחנו בזאת נדבר על הנושא הזה. מה כאן החזון איש בא ללמד אותנו? בעצם, התכונות המולדות שיש לאדם, לא תמיד הוא קולט אותן. יש אדם שמתחיל להכיר את עצמו רק כשהוא יוצא לפנסיה. למה? לפני שהוא יצא לפנסיה, אז איך תדע מי אני? אין לו זמן, הוא פשוט עובד, מכניס כסף, מוציא כסף, מכניסה כסף, מוציאה כסף, עובד, קונה, מביא ילדים, הוא עוד לא יודע מי הוא. אבל תכונות הנפש, אם בן אדם רק עמל ומתעמק בעצמו, רק אז הוא יכול להכיר באמת את עמקי הנפש שלו פנימה.

8:16הגאון הקדוש רבי אליהו לאפיאן מובא בהקדמה לספר "לב אליהו". הוא היה יהודי קדוש שזכה לגילוי אליהו, ובתור אברך הוא כבר זכה לגילוי אליהו. ורבי אליהו לאפיאן אומר שהוא לא יודע. האם הוא באמת לא עצבני? אדם שהוא לא עצבני? או שהוא עניו? הוא אומר למה? הוא אומר אני פה בישיבה. הוא היה משגיח בישיבת כפר חסידים לפני כן גם בעוד כמה ישיבות, אבל הוא אומר פה בישיבה כולם מכבדים אותו. הוא אומר: "כולם מכבדים אותי, כולם קמים לכבודי כשאני נכנס, כולם חולקים לי כבוד. יש כאלה שמנשקים לי את היד. כל מה שאני אומר עושים. אז איך אני אדע באמת מי אני?" הוא אומר: "רק אם יעצבנו אותי." רק אם יבואו ויראו לי את הכיוון, שמי אני בכלל ומה אני מדבר, ויאמרו שלא חייבים לשמוע עלי, רק אז, רק אז אני אוכל אולי להכיר מי אני באמת. אבל לפני כן, כשחולקים לי כבוד, כשכולם שומעים בקולי וכל מה שאני אומר מתגשם, איך אתה תרצה? והוא אמר שכל אדם בבית שלו הוא יכול באמת לבדוק מיהו.

9:37למה? כי בבית שלו בן אדם מרגיש שהוא המלך. איך ברומא היו אומרים, "ביתי הוא מבצרי." אז אם אני המלך, כל מה שאני אומר חייב לקרות. אם זה לא קורה, אני כועס. אם זה לא קורה, אני מרביץ. אם זה לא קורה, אני משתולל. ולא משנה כמה אדם בחוץ משחק אותה, יכול ללכת, להיות רב, לשחק אותה כאילו יש לו מידות טובות, לעשות הרבה דאווינים, ויש לו שמשים, וכולם נשים לו תיאב. אבל בבית שלו, אשתו יודעת את הכל. איך פעם אישה אחת אמרה לבעלה: "אתה יודע למה אני לא סובלת אותך?" כולם בחוץ אוהבים אותך, מנשקים לך את הידיים, אבל אני לא סובלת אותך. אתה יודע למה? כי את הג'יפה שלך רק אני והליפה מכירים. הליפה זה מה שהוא מתרחץ. זאת אומרת, את הסירחון שלך, את ההתנהגויות שלך, את כל ההתפרצויות זעם שלך, את כל החוסר כבוד, את התאוות שלך, בקטעים הכי אינטימיים, בדברים הכי אישיים, האישה מכירה.

10:42איך אגב, זה מה שרב אלישיב היה אומר בשם קדמונים, שמי שמכיר באמת את הבעל זה רק אשתו. זה רק אשתו. כי כמובן, הקב"ה ואשתו. והמחשבה הזאת בעצם, שהאישה שהיא גרה עם האדם 24 שעות ביממה, כל הזמן רואה אותו בכל המצבים, היא חלק מהפלג גופו, מהחצי גוף שלו, שבעצם היא מרגישה אותו, היא חיה איתו. כל הדברים הללו, הכל מתחיל מרגע אחד של מחשבה של מציאת חן ראשונית. לצערנו, האנשים שרחוקים מתורה ומצוות מאבדים את המציאת חן. למה? כי מציאת חן אחר כך עוברת לסטיות, עוברת לתאוות, עוברת לכל מיני דברים, ואז בן אדם אחרי עשרים שנה שהוא נשוי עם אשתו, הוא אומר לה, וואו, איזו שמנת, יש יותר יפות ממך. אני פעם אמרתי שמתי בן אדם אוהב את אשתו בדרגה הכי גבוהה, אם הם חיו חיי נישואים תקינים.

11:48תקינים, נורמליים, יהודים, קדושים, מתי אוהב את אשתו הכי הרבה? רגע לפני שהוא נפטר. למה? כי זה הרגע האחרון שלו בחיים, ומי שאוהב את אשתו באמת, כל יום אוהב אותה יותר. כל יום הוא מוצא בה דברים חדשים, כל יום הוא משבח אותה יותר, כל יום הוא מכיר בערכה יותר, כמה היא עושה עבורי, כמה היא תורחת עבורי. אז ברגע האחרון של החיים, אחרי שהוא עבר איתה את כל החיים, האהבה מתעצמת ביותר. אבל יש אנשים שכבר בחתונה הם כבר חושבים על מישהי אחרת. למה? היה סיפור כזה מזעזע, מזעזע כל לב. היה חתן שבתוך השבע ברכות התגרש מאשתו. בתוך השבע ברכות. שאלו אותו למה, למה ככה, למה, למה. וואלה, אני אגיד לכם את האמת. עשיתי חתונה, השקעתי מאה אלף דולר בחתונה. כל מפוארת, אבל יש איזה קטע מגונה, מגונה, מגונה, גועל נפש של דבר, שכבר ה"עזרי חמד" לפני 150 שנה כותב את המנהג הזה שהיה, מנהג רע. הוא אומר, היה ריקוד כזה שקוראים לו טס. טס. טף, א', סמ"ך. הוא אומר, אז מה זה טס? כל גבר תופס אישה, אבל לא שלו. אם זה שלו זה לא חוכמה. ורוקד איתה, צמודים.

13:11אז השדה חמד כבר כותב על זה, הטס הזה זה אותיות סמ"ך תי"ו אל"ף, זה סיטרא אחרא. הוא אומר, הסיטרא אחרא בעצמו מגיעה לשם לריקוד הזה. והוא נמצא שם. אז החתן הזה, כמובן, החברות של הכלה רצו לרקוד גם עם החתן אחד על אחד. אז רקדו איתו. ופתאום החברה מנובלת אחת של הכלה אומרת לחתן, לריקודים, "הסתכל עליי, איזה יפה אני." תראה את הכלה שלך. עם כל השמלות והקילוגרמים של האיפור ששמו עליה, היא נראית כמו פרה. תראה איזה יפה אני. הדברים הללו נכנסו לו ללב, סיפור אמיתי ששמעתי, כארץ של אחיי. לא יכל להסתכל עליה אחר כך. פרקו את הבית, הלכו לאבדון. על מה? על מה? על רגע אחד של חטא. זה אנשים שלא יודעים לבוא ולקיים את הרגע הראשוני של אהבה. מצד שני, יש אנשים שיש להם רגע ראשוני של שנאה. בתורת הקבלה, פה החזון איש לא נכנס לזה, מסבירים הרבה פעמים את תורת בן אדם ישר שחסידה ממנו.

14:23לא הכרת אותו, לא ראית אותו בחיים. מי שלומד קבלה, לומד זוהר, פרשת יתרו, יודע לפי חוכמת הפנים. יש אנשים שיש להם כל מיני סימנים שהם אנשים רעים. מי שיש לו עיניים קדושות, או שהוא שומר על העיניים שלו, הוא יכול לראות בפנים גם בלי ללמוד חוכמת הפרצוף. זה בן אדם רע, לא כדאי להתעסק איתו. מי שאין לו יכול ליפול. או שהוא לומד חוכמת הפרצוף, וגם אז צריך ללמוד הרבה, הרבה, הרבה עד להיות מומחים בזה. אבל יש אנשים, שפתאום לא נוח לך בחברתו. בלי שתדבר איתו, בלי כלום, אתה מרגיש. בתורת הקבלה ובתורת הגלגולים, הרבה פעמים אומרים שזה קשור לגלגולים קודמים. היה לך איזה סכסוך איתו בגלגול קודם, הוא ציער אותך בגלגול קודם, רבתם בגלגול קודם, ולפעמים הנשמה זוכרת, אבל הגוף לא זוכר. אז הנשמה דוחה את אותה. אותו דבר, אותו עניין. עכשיו, אם אין לך סיבה לשנוא אותו על פי תורה, כמו שהגמרא אומרת בפסחים דף קי"ג עמוד ב', שאדם שראה בחברו דבר ערווה מותר לו לשנוא אותו. אתה לא ראית אותו. אתה מרגיש רק שנאה. אתה צריך לבוא ולהתגבר, לקיים בו מצוות "ואהבת לרעך כמוך". יש אנשים מצחיקים, שונאים מישהו ואז מחפשים סיבה למה.

15:35זה כמו אחד שיורה את החץ, ואחר כך מצייר את המטרה סביבו. יש לו מישהו שהוא לא אוהב, אז הוא מחפש למצוא סיבה לשנוא אותו. למה? כן, כן, ראיתי אותו נוסע בשבת. רגע, אבל אתה שנאת אותו לפני שהוא נסע בשבת. אתה לא שונא אותו בגלל שהוא נסע בשבת. עובדה היא שכל אדם צריך לדעת את העבודה העצמית שלו, כשהוא בא ועושה רצון השם, את מי הוא אוהב, את מי הוא שונא, זה באמת על פי תורה. זה גם הנקודה הזאת, בימים האחרונים הרבה אנשים פונים אליי ואומרים לי, האם אתה שונא את אותם האנשים המתועבים שעושים מצעדים וגאים בכל עניין של עבירות? אמרתי להם, כל מי שיודע שמה שכתוב בתורה זה... אמת, כשקדוש ברוך הוא שונא את זה והוא עושה, אני בוודאי שונא אותו בפירוש, כי הוא בכלל שונא השם. יש אנשים מסכנים, חולים בכל המושג הזה, שהם לא יודעים שיש מציאות אחרת, לא מכירים את התורה. אז הם לבינתיים, בשלב הזה, הם עוד לא הגיעו לרמה של שנאת השם. אני מתאהב בהם, התורה מתאהבת בהם, אבל הם עוד לא הגיעו לרמה של "מסנאיך, ה' אשנא". אבל זה עניין של זמן עד שגם הם יגיעו. כי ברגע שהם שומעים פעם אחת שיעור תורה, פעם אחת איזה רעיון, פעם אחת פותחים בתורה ושומעים "ואת זכר לא תשכב משכבי אישה", פעם אחת אתה רואה שצריך לסקול אותם, והם מתחילים לפקפק בזה, ובוחרים להישאר בדרך שלהם, מיד הם נהפכים לשונאי ה'. אין כזה דבר אצל הקדוש ברוך הוא.

17:00או שאתה שומע בקולי ואתה אוהב אותי, או שאתה לא שומע בקולי ואתה שונא את השם. זה לא... אדם שאוהב את אבא שלו, הוא לא יעשה הפוך מאבא שלו ועוד ישוויץ ברחוב, הנה עברתי על הרצון של אבא שלי, הכעסתי את אבא שלי, והנה אני עושה גם מסיבה שהכעסתי את אבא שלי. זה באמת אחד הדברים הקשים ביותר, שרבי לוי יצחק מברדיצ'וב, אבל אני חושב שגם הוא לא היה יכול ללמד עליהם זכות. ונסביר למה. אחד מלימודי הזכות הכי גדולים שהיה לרבי לוי יצחק מברדיצ'וב זה שתמיד הוא היה אומר לקב"ה בערב יום כיפור: "ריבונו של עולם, בסדר, עם ישראל חטא, אני לא אשקר, חטא. אבל ראית פעם יהודי שאחרי שהוא עשה עבירה, עושה מסיבה? ראית פעם יהודי כזה? יהודי נכשל בעבירה, נכשל באשת איש, נכשל בחילול שבת, עושה עבירה, עושה מסיבה, רוקד?" הוא מצטער, מתחרט, יושב בשקט, מסתיר את זה. אבל אדם עושה סעודת מצווה. מה זה סעודת מצווה? חתונה זו סעודת מצווה. בר מצווה זו סעודת מצווה. ברית מילה זו סעודת מצווה. אדם עושה סעודה. וכשאדם עושה סעודה הוא שמח במצווה. לכן רבי לוי יצחק מברדיטשוב כל פעם שהם מזמינים אותו לזה.

18:15לברית, לחתונה, לבר מצווה, היה אומר בתנאי שעושים סעודת מצווה. אמרו לו: "הרב, אתה כל כך רעב? נביא לך סנדוויץ' לבית." אמר להם: "לא בשבילי. אני לא אוכל כלום בכלל מהסעודה הזאת. אני פשוט רוצה להשתמש בחומר הזה ליום כיפור הקרוב שיהיה. הנה תראה, הייתי אצל ברל, עשה סעודת ברית; אצל שמרל, עשה סעודת בר מצווה; אצל ראובן, עשה סעודת סיום הש"ס." כל סעודת מצווה, מה אתה מראה, ריבונו של עולם? אני שמח במצוות שלך. בסדר, עבירות עושים, מה לעשות? נכשלים. אחד בלשון הרע, אחד בשמירת העיניים, השלישי בגילוי עריות, הוא בחלק שלו. אבל הוא לא שמח בעבירה. כשאתה שמח בעבירה, אתה מראה לריבונו של עולם, חס ושלום, שאתה נגעל מהתורה שלו. עד כדי כך שכשסוף סוף הצלחתי לא לעשות לפי התורה, אני שמח בזה. זה הדבר הנורא ביותר שיש. הדבר הנורא ביותר שיש, שזה פה כבר, אפילו על לימוד זכות של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, לא יעזור. לא יעזור. זה הלימוד, זה העניין. ולכן כשהחזון איש בא ואומר שהנקודה הזאת, שהמוח של השכל האנושי, השכל המהלכי, שבאמת תחילתו באמת בראש, אבל הוא נעוץ בגנזי מרומים, הוא בעצם השולט.

19:35מי לאהוב, מתי לאהוב, כמה לאהוב, למה לאהוב ועוד ועוד. כי בעצם כל הדברים הללו, איך לבסס את כמות האהבה, את כמות הרגשות, אדם שלא יודע איך להנהיג אותם, הוא יכול לבוא ולהגיע מזה לאחרית אבדון מוחלט. אדם שלמשל אוהב אישה שאסורה לו, האישה הזאת, והוא הולך אחרי האהבה הזאת, האישה הזאת תביא אותו לגיהינום. אדם שאוהב מישהי שעל פי תורה הוא חייב מיתה, אם הוא חס ושלום מקיים איתה יחסים או כל מיני דברים אחרים, אז הוא מאבד את עולמו ברגע אחד. המחשבה הזאת, שבעצם שבן אדם לפעמים בשם האהבה, בוא נקרא לזה ככה, בשם האהבה, האדם לפעמים כשהוא בשם האהבה יכול לאבד את עולמו, זה אחד הדברים הנוראים ביותר שקיימים במערכת היהודית. כשבן אדם נמצא לפעמים באיזו מערכת של יחסים, הוא קורא למערכת היחסים הזאת אהבה. אתה יודע שהאהבה הזאת יכולה להביא אותך לגיהינום?

20:40חזון איש הגדיר את זה כאת אהבה. הוא אמר, מה שאצלם קוראים אהבה, אצלנו קוראים לזה כרת. חבר וחברה עושים אהבה, מקיימים אהבה, כל מיני ביטויים, זה כרת. כרת היא כרת הנפש, אי. זה עבירות של נידה ועוד דברים כאלה. והם קוראים לזה אהבה. כאילו את המילה הכי הכי הכי הכי קדושה, הכי הכי מיוחדת. הכי הכי גבוהה. אהבתי אתכם, אמר השם. הם הופכים את זה למשהו בהמי. סוס הרי לא אוהב את הסוסה. הוא לא אוהב אותה. הוא משתמש בבעל לניצול התאוות, המיניות שלו וכל הדברים הללו. בעל צריך לאהוב את אשתו, לא להתייחס אליה כמו סוס. ויסוד האהבה ברמה הזאת, את מי לאהוב, כמה לאהוב, את מי לשנוא, כמה לשנוא, איך לשנוא, מתי לשנוא, איך לאהוב, מתי לאהוב, זה היסוד של השכל. זה באמת עבודה מאוד מאוד מאוד קשה. להשליט את השכל על הרגש זה אחד מהעבודות הקשות שבמקדש. למה? כי בדרך כלל בן אדם, היום לצערנו ברחוב הישראלי, אדם עובר ברחוב, והוא רואה בחורה יפה, פתאום הוא מרגיש שהוא אוהב אותה. אה? אבל אתה לא מכיר אותה בכלל. לא, אבל היא יפה, אני אוהב אותה.

21:57הוא רואה בחורה שמנה ומגעילה, והוא מרגיש שהוא שונא אותה. למה? הוא אומר, תראה איזה שיניים יש לה, תראה איזה שיער יש לה, ליפה, תראה איזה מגעילה. למה מגעילה? מה היא עשתה לך? למה אתה אומר עליה מגעילה? לא יודע, היא מגעילה אותי, אני שונא אותה. אז אתה מבין שהאהבה שלך היא לא אהבה באמת, והשנאה שלך היא לא שנאה אמיתית. אתה יותר גרוע מסוס. כי לסוס אין הבדל בין סוסה יפה לסוסה לא יפה. אבל אתה יותר גרוע מסוס. אתה בא ואתה מחליט שאתה שונא אותה בגלל המראה שלה. אנשים הרבה פעמים דוחים כל מיני אנשים מקבלת עבודה מכל מיני עניינים. למה? רק בגלל המראה החיצוני שלהם. היה סקר שנערך בארצות הברית וגילו שהשמנים הרבה פעמים מופלים לרעה בקבלת עבודות. הרבה פעמים מופלים לרעה בקבלת עבודות. אחד מהפעמים שאלו את אחד המנהלים, שלחו תחקירן שהיה שמן והוא לא קיבל אותו לעבודה. אמרו לו, למה אתה מפלה אותו? אמר, תראה, הבן אדם הזה אין לו משמעת עצמית, הוא לא יודע לסגור את הפה, לא לאכול. איך הוא יודע לנהל את העסק?

23:02אז אנשים מתייחסים לזה בזלזול. יש כאלה על המוצא שלהם, יש כאלה על המראה שלהם, יש כאלה על כל מיני עניינים, כל מיני סטיגמות כאלה. אם זה סטיגמות ישראליות, סטיגמות יהודיות, או סטיגמות עולמיות, לא משנה מה. אבל לפעמים בן אדם, כשבן אדם מחליט לאהוב או לשנוא, כל הדברים הללו, בדרך כלל זה על ידי סטיגמות. אדם יותר אוהב את בני מינו. אדם נמשך לבני מינו, אדם נמשך לסגנון של החיים שלו. בדרך כלל, מרוקאי אוהב מרוקאית. טריפוליטאי, טריפוליטאית, בדרך כלל, בדרך כלל. בא הקב"ה ושם את כולם בארץ ישראל, עשה קיבוץ גלויות, אמר: תאהבו את כולם, תתחתנו עם כולם. פתאום אתה רואה שידוך תימנייה מתחתנת עם פולני. איך יכול להיות כזה דבר? זה כלאיים! אם היית אומר לה בתימן שאת תתחתני עם פולני, מה? אותו דבר פולני, היית אומר לו: אתה תתחתן עם תימנייה? הוא אמר: "אני אמות ולא אעשה." סיפרה לי אמא של אשתי, הרבנית. היה לה חברה בילדות שאמרה כל החיים: "אני לא רוצה להתחתן עם פרסי. לא משנה אם יביאו לי רק לא פרסי, רק לא פרסי." מה יש לכם פרסים? אין כמו הפרסים. פרסים אנשים טובים, יש להם לב חם, יש להם אוכל טוב. "לא פרסי, לא מוכנה, לא מוכנה, לא מוכנה." בסוף היא התחתנה עם פרסי.

24:28אין מה לעשות. למה? הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם. הרבה פעמים בן אדם אומר את כולם חוץ מזה, אומר הקדוש ברוך הוא, אני אעשה לך סדנת אהבה. את מי לאהוב, את מי לשנוא, את מי לא להתאהב, את מי לאהוב. הקדוש ברוך הוא מחנך את האדם. לכן בן אדם, כשהוא לא רוצה לפעמים איזה סוג מסוים של שידוך, שלא יגיד בפה. אמרת בפה, לפעמים הקדוש ברוך הוא יגיד לך דווקא את זה אתה תקבל. דווקא את זה, מי אתה שתחליט לפסול את העדה הזאת? מי אתה שתחליט לבוא ולאהוב סגנון מסוים ולהגיד זה לא מתאים לי? אבל השכל האנושי הוא צריך לבוא ולדעת את מי לאהוב ומתי לאהוב וכמה לאהוב. עכשיו השכל האנושי, ה"חזון איש" מסיים ואומר, הוא אמנם נאות בראש אבל הוא נמצא בגנזי מרומים, בגובהי מרומים. מה זה בגובהי מרומים? הראש, המוח של האדם, המחשבה האלוקית, היא בעצם חלק אלוה ממעל. הרמב"ם כותב במורה נבוכים שהסיבה שהאווירות המחשבתיות קשות מהאווירות המעשיות היא כי כשאתה פוגם במחשבה שלך, פגמת במלך. הרסת את המלך. פגמת בגוף הזה. זה פירוד, זה העבדים.

25:38הבעל שם טוב היה אומר דבר הרבה יותר, שהיום כל מיני אנשים, קאוצ'רים למיניהם, משתמשים בדבר הזה: מחשבה יוצרת מציאות. הבעל שם טוב היה אומר, "תחשוב טוב יהיה טוב." איך יכול להיות שמחשבה יוצרת מציאות? ההסבר הפשוט הוא על פי כוח הרוחניות, שכאן גילה לנו החזון איש במילים אחדות. המוח של האדם, המחשבה של האדם, היא קשורה לעולמות העליונים. וכשאתה חושב, אתה הופך את העולמות העליונים למציאות מסוימת. ויש מחשבה שיוצרת מציאות בעולמות העליונים, ואז המציאות הזאת יורדת לעולם הזה. כל תורת הקבלה מסתכמת בתורת הייחוד. כל העניינים של הקבלה, של הבריאה, אפילו בריאה של קבלה מעשית. קבלה מעשית, איך ליצור גולם, איך לברוא כל מיני דברים כאלו, יש את הייחוד. כמה אתה יודע לייחד ולחבר בין העולמות העליונים, איך מייחדים? במחשבה. האדם יכול להגיע עם הדרגה של המחשבה שלו לדרגות הקדושות והגבוהות ביותר, לברוא עולמות כמו בצלאל, שהיה יודע את האותיות שהקדוש ברוך הוא ברא מהם שמיים וארץ. עם זה הוא הבין את המשכן. עם זה, גדולי עולם וקדושי עולם שידוע להם כוח הייחוד, באים ומחברים את החיים הרוחניים שם למעלה ומכילים אותם כאן למטה במציאות גשמית. זה אחד מהדברים הנוראים שאפשר לעשות עם כוח המחשבה.

26:41לברוא עולמות, לברוא כמו בצלאל, שהיה יודע את האותיות שהקדוש ברוך הוא ברא מהם שמיים וארץ, ועם זה הוא הבין את המשכן. עם זה, גדולי העולם וקדושי העולם, שידעו לידי כוח הייחוד, לבוא ולחבר את החיים הרוחניים שם למעלה ולהכיל אותם כאן למטה במציאות גשמית. זה אחד מהדברים הנוראים שאפשר לעשות עם כוח המחשבה. זה דרגות, צריך לבוא וללמוד. מי שיודע לבוא ולנהל את כוח המחשבה, אז כוח המחשבה שלו הוא המלך. היה הגאון הקדוש רבי אליהו לופיאן, זכר צדיק לברכה, הוא היה אומר תמיד לתלמידים שלו שכשהוא מדבר איתם, מוסר שיעורים, מוסר שיחה, לפעמים הוא היה דורש 4 שעות, לפעמים 6 שעות, שיעור, שיחה, דברי תורה, דברי מוסר. היה אומר להם שהוא לא רואה אותם, הוא לא רואה את התלמידים. אמרו לו, "איך יכול להיות הדבר הזה?" אמר להם שהוא כל כך מרוכז במילים שהוא אומר, עד כדי כך שחוש הראייה מתבטל אצלו באותם רגעים. אז פעם אחת, אחד התלמידים שלו אמר לו, "רבינו, אולי תלמד אותי איך עושים את זה? זה תענוג. אני יוצא לרחוב, מכניס את עצמי למחשבה, לא רואה שום דבר." אמר לו, "תקשיב, אתה מאוחר מדי. היית צריך להתחיל את זה בגיל מאוד מאוד צעיר."

28:04מה העומק שלו? העומק שלו הוא שבפעמים רבות האדם רוצה להגיע פתאום לדרגה של קדושה. בן אדם קורא ספר על מעשה ניסים של הבבא סאלי, קורא סיפורים על רבי ישראל בעל שם טוב, אור החיים הקדוש, הש"ך הקדוש, הרב עובדיה, איזה צדיקים, איזה קדושים. מה הוא אומר? יאללה, מהיום אני חזק. אני תותח, אני הולך לשמור את העיניים כמו הבבא אלעזר. רק יוצא החוצה והראש שלו כמו מאוורר. אמין לשמאל הממטירה. מה קרה? מה התשובה? הראש שלך כבר מלא בהרהורים. הוא מלא כבר בטומאה. אז איך שיצאת החוצה, מה קרה? כל הטומאה מתפרצת, מתפרצת, מתפרצת, מתפרצת, מחפשת את החיות שלה. חיות שלה במראות אסורות, בלשון הרע, בניאוף, בדיבור אסור, בזרע לבטלה, בחילולי שבת, בכל מיני... הטומאה מקלקלת בתוך האדם ומחפשת את החיות. אם האדם מתגבר על זה באותו רגע, אז הוא מדכא את אותן כוחות הטומאה, הוא מרעיב אותן, מרעיב ושובע, זה מה שהגמרא אומרת. אם אתה מצליח לבוא ולשבור את אותם כוחות הטומאה שמשתוללים בך באותו רגע שיצאת לרחוב, אחרי שחשבת אולי הפעם אני אהיה בבא סאלי, אולי אני אהיה רבי יעקב אבוחצירא, אתה יודע מה? אני אתפשר להיות הרב עובדיה. אבל לא, הרב עובדיה זה גם בדרגה של בבא סאלי. אז אולי אני אהיה הנעליים של הרב עובדיה. אולי אני אהיה משהו... בסוף אתה רואה כלום אתה לא מצליח. למה? כי הראש לא נקי. הראש לא נקי. אז אם הראש לא נקי, יצאת לרחוב, נתפסת.

29:28אז לכן האדם, לפני כן, כדאי מאוד, זה גם השל"ה הקדוש כותב, לפני כל פעם שבן אדם מתחיל ללמוד תורה, אומר השל"ה הקדוש שיעשה תשובה. למה? אתה מגיע ללמוד תורה, ועל התורה כתוב שהדברים מתוקים, מתוקים מדבש ונופת צופים. ככה דוד המלך מדבר על התורה. אותו בן אדם לומד, איזה מתוק, איזה מתוק, חצץ, חצץ אני אוכל. לא מצליח ללמוד, וגם כשאני מצליח, לא מתוק לי, לא מסתדר לי. איזה מתוק, איזה מתוק! לא סובל ללמוד, לא סובל ללמוד. כמה צריך, אתה שומע את זה מבחורים - לא סובל, לא יכול ללמוד. אומר השלה הקדוש, ברור שלא. אם אתה מגיע עם כל הטומאה שלך וכל הטינופת שלך וכל הדברים שלך, אז איך אתה רוצה שיהיה לך מתוק? הסיפור המפורסם ששמעתי מידידי הרב ירון ראובן, שהוא סיפר על הפגישה שהייתה למלך רוסיה שנפגש עם מלך אחר ושם הביאו לו לאכול את הקישקע. לספרדים יש כאלה שקוראים לזה מרגז. כל זה היה לו ממש טעים.

30:38והוא רצה את המתכון, ובסוף הוא הביא לו את כל המתכון. וכשעשו את זה, גילו שזה גועל נפש, מסריח. ומה התברר בסוף? הוא לא ניקה את המעיים לפני שהכין שם את כל הבשר ואת כל האורז ואת כל הדברים הללו. כל הטינופת הזאת שכשאדם מגיע עם כל הטינופת של הרחוב, לדף הגמרא, אז זה לא טעים לך. המוח נמצא במקום אחר. הרב לופיאן אמר, אם אתה בא ואתה מגיל קטן יודע לבוא ולשמור את עצמך, יודע לבוא ולנתק את המחשבה מהרהור מסוים, יודע לבוא ולנתק את המחשבה בעמקות מסוימת, אתה יכול לבטל את שאר החושים שלך. באמת, העמקות המסוימת של המחשבה היא עמקות נוראה. ראיתי היום משהו בשם הרב ואזנר. סיפור שהרב וואזנר סיפר, ממש השתוממתי. הוא סיפר על החפץ חיים, זכר צדיק לברכה, שהחפץ חיים כשהוא כתב את חלק ד' במשנה ברורה, הלכות עירובין, זה החלק הכי קשה. הרבה אנשים שמים את כל המשנה ברורה חוץ מחלק ד'.

31:41מה קרה? חלק ד' זה לא תורה. לא רק חלק מחלק ד' שם בסוף, אולי קצת ראש חודש. אבל עירובין זה קשה, באמת, זה קשה. מסכת עירובין היא אחת מהמסכתות הקשות. אז ללמוד את ההלכה ואת הפוסקים זה קשה. אז החפץ חיים, סיפר הרב וואזנר, החפץ חיים הגיע לעמקות כל כך גדולה במסכת עירובין, שהוא היה שקוע, כל כולו, עד שהוא שכח את כל הש"ס. שכח את כל הש"ס. ברוב העמקות שאלו שלמה במסכת עירובין, עד כדי כך, כשהוא היה רוצה לשאול איפה כתוב מקום בש"ס, היה קורא לחתן שלו, ר' אל זאקס. הוא היה החתן של הנכדה שלו. היה שואל אותו, איפה המקור הזה בש"ס? למה? העמקות שלהם, החיבור שלהם לאותו דבר, לאותו עניין, היה עמקות טוטלית. עמקות שמבטלת את כל המחשבה. והחפץ חיים תמיד היה אומר, כל בן אדם לפני שהוא מגיע ללמוד, שיזכור. שיש לו רק שעה אחת בעולם והוא האדם היחיד בעולם, והמסכת הזאת, והדף הזה, והקטע הזה שהוא עכשיו עושה - זה הקטע היחיד בעולם. אחרי זה העולם מת.

32:53אין לפני, אין אחרי. אומר, רק ככה אתה תצליח. לפעמים בן אדם מתחיל ללמוד, ומה הראש שלו? וואי, יש לי את אשתי, יש לי את הילדים. וואי, יש עוד את כל הש"ס. איך אני אסיים את כל הש"ס? אני בקושי מתקדם שורה בארבעה ימים. מה יהיה איתי? מה זה? אני אצטרך לחיות עד גיל שבע מאוד. מה, שייתן לי חיים כמו מתושלח? איך אני אצליח לגמור את כל הש"ס? אמר החפץ חיים, עזוב אותך מכל המחשבות. כשאתה פה, אתה פה. כשאתה פה, אתה פה. אתה יושב, אתה לומד, אתה עמל. אתה מחבר את המחשבה שלך. אז זה בדיוק הנקודה: כשבן אדם יודע להשתלט על המחשבה שלו, תשעים ותשע פסיק תשע תשע תשע תשע תשע אחוז מהבעיות שלו ומהצרות שלו של בן אדם לחברו ייפתרו. למה? יש מישהו שמכעיס אותך, ואתה במוח שלך יודע לבוא ולהשתלט, להשליט את השכל על הרגש. מצד שני, יש מישהו שמקלל אותך. אתה יודע להיות כמו דוד המלך. דוד המלך אמר על שמעי בן גרא, ה' אמר לו כלל. אתה יודע לשלוט על המוח שלך, אתה יודע לשלוט ולהנהיג את עצמך. זו המחשבה שכאשר אדם יודע לבוא ולשלוט על השכל, כמובן, בלי תורה, האדם לא יכול לבוא ולשלוט על השכל שלו. לא יכול לבוא ולשלוט על הרגשות שלו. הרגשות הן בהמיות, הרגשות הן ארציות, ואנחנו נסיים בסיפור שימחיש את זה.

34:10קראתי את הסיפור הזה מאחד מבעלי התשובה של ארגון ערכים, והוא סיפר שבעברו הוא הלך להרבה כתות. אמרו לו שיש איזה גורו אחד בהודו, מומלץ, מלך הכל. טוב, גורו גורו, הלך לגורו הזה, חצי שנה לקח לו להתקבל בכלל, לקבוצה שתעלה אל ראש ההר בלילה בירח מלא. ותגיע אל הגורו שישב ויקבל אותם לחמש דקות לפנות בוקר בצל נרות מרצדים במערה השוחרת. טוב, הכל שווה בשביל לראות את הגורו הזה. תורכים, תורכים, תורכים, תורכים, תורכים, תורכים, תורכים. אחרי חצי שנה הם צריכים לטבול, להכין הכנות. סוף סוף הגיעו לגורו והגורו הזה מדבר איתם באנגלית בשיחה, שיחת חיזוק של חמש דקות. מה שיחת החיזוק של החמש דקות? מה שיחת החיזוק הזאת?

35:10הוא אומר להם, הגורל הוא הקובע. הגורל הוא החיים שלך. הגורל יקבע לך את הכול. הגורל יקבע אם יגנבו לך. הגורל יקבע אם תמצא משהו. הגורל יקבע אם מישהו ייתן לך אגרוף. הגורל יקבע אם מישהו יחייך אליך. אל תלחמו בגורל. זה הגורל. תהיו נחמדים, תהיו שמחים, כי את הגורל לא תוכלו לשנות. הוא אמר להם עוד כמה בלבולי מוח על הגורל, על הגורל, על הגורל, ואז הגיעו שני העבדים שלו, שני השמשים שלו, שני התלמידים שלו, והראו לכולם שצריך לבוא ולנשק לו את הרגל, את רגל ימין שתי נשיקות, רגל שמאל שתי נשיקות, ולהשתחוות לגורו. טוב, הייתה שם המשלחת של הרבה אנשים, חלקם גויים, חלקם יהודים. אותו בן אדם שהיה יהודי, ישראלי. ישראלים, אז אם שבאומות, אומרת הגמרא בבבא בתרא דף כ"ד, אז לא היה נעים לו לנשק את הרגל שלו, במיוחד שהוא ראה שם איזה אקזמה ברגל. מה אני אנשק לו את הרגל? אז הוא הגיע אליו, והגורו הזה הושיט לו את הרגל כדי שינשק. אז הוא הלך ככה בסלידה אחורה, ועשה לו איזה קידה. זאת אומרת, באותו רגע הגורו הזה התמלא זעם עליו.

36:25אומר, ראיתי הפנים שלו משתנות, והוא התחיל לצעוק, שיסלקו אותו מהמערה הזאת, ויגלגלו אותו מפה, ולא יעזבו אותו. ואז הוא אמר לו, רגע, רגע, רגע, למה אתה כועס? הרי הגורל קבע שאני לא אנשק לך את הרגל. הגורל הוא זה שקבע שאני אגאל מהרגל המסריחה שלך. זה הגורל. הרי לפני רגע דיברת ודרשת כל כך יפה. הגורל, הגורל. איפה הגורל הזה נעלם? כמובן שגלגלו אותו מכל המדרגות, וזה נתן לו מחשבה לחשוב, האם יש משהו יותר עמוק מהגורל, מהדמיונות הללו? חיפש, חיפש, חיפש את האמת, עד שהגיע אל האמת. זה הסיפור הזה, שזה בעצם הרבה פעמים אנשים, אם האדם לא יודע להשליט את המחשבה שלו, אם האדם לא יודע לנהל את המחשבה שלו, אם האדם לא יודע לבוא ולגרום למחשבה שלו לשלוט, לשלוט כמו שצריך, את מי לאהוב כמו שאומר החזון איש, את מי לשנוא כמו שאומר החזון איש, כל הדברים הללו, אם האדם לא ידע, הוא יאבד את תפקידו בעולמו.

37:38תוך כדי שאני מספר את הסיפור על הגורו, נזכרתי בעוד סיפור, שלא קשור לסיפור הזה, לנושא הזה. אבל יש כלל מרב שבדרון, שכשאדם עושה איזו דרשה ונזכר באיזה סיפור, שיספר אותו. בטוח שזה יביא חיזוק למישהו מהשומעים. יש בזה רעיון מוסרי מאוד עמוק, שאפשר לעשות עליו שיעור בפני עצמו, אבל אנחנו נגיד כאן את הסיפור הזה. הסיפור הזה... היה גם על קבוצה של נוודים, אנשים שהיו הולכים ממקום למקום, לבקש את האמת, לחפש את האמת, לחפש אחרי רוחניות. והם סוף סוף מצאו את אשר עבדה ואהבה נפשם. שמעו על איזו קבוצה של כמה אנשים שהולכים יחפים, שאוכלים עשבים, שותים מי נהרות, ומתקדשים ומסתגפים ואז הם מתחברים למשל, לתוך קבוצה אחרת, והקבוצה האחרת הזאת עולה ועולה, וצריך לבוא לסדנאות כל יום, שלוש שעות, לבוא ולשמוע מתובי המרצים של אותה קבוצה, של אותה כת, את הרעיון הגדול ביותר, איך לבוא ולהתגדל ולהתקדש. תכלית השאיפה, תכלית המסע היה, אחרי חמש שנים של עבודה, להגיע לפגישה של ארבע שניות עם ראש הכת.

39:01ראש הכת נמצא באחד המנזרים בהודו, מנזר שרק לעלות להר ברגל לוקח שבוע ימים. מאוד קשה, ארבע שעות כל אחד. זה היה העבודה שאני רוצה. אחד הפעמים הגיעו לקורס אישה אחת, מבוגרת, יושבת, כל הקורסים, כל השיעורים. סורגת. סורגת, סורגת. לא מקשיבה כל כך. טוב, כיוון שכל הסיפור הזה היה בתשלום, אז לא כל כך אכפת לה מהארגנים, מי שמשלם. תבוא. עוד קורס, ועוד עניין, ועולים עוד רגע, והיא מגיעה לכל מקום. מטיילת איתה ממקום למקום, תמיד שותקת, תמיד שותקת. כשיש קורסים, סורגת. עוד דבר, ועוד דבר, ועוד... ככה עברו שנה ועוד שנה ועוד שנה ועוד שנה ועוד שנה, שנה חמישית. כולם כבר היו מרוגשים, הם כבר באקסטזה העליונה, לראות את הראש של הקהל, האדיר, המרומם, הקדוש, הנשגב, הפרוש, המיוחד, הנורא והנשגב. כולם היו מוכנים.

40:16לרגע הגדול הלכו וקיבצו נדבות כדי לאסוף את הכסף, כי הרי הם לא עובדים. הם הרי במחשבות והגיגים מיליונים, ואספו במשך שנה שלמה נדבות כדי שיהיה להם כרטיס טיסה להגיע אל אותו מקום. אותה אישה לא הייתה צריכה לאסוף נדבות. היה לה כסף משלה, באה ושילמה. אמרו לה שזה יקר מאוד, אלף דולר זה רק כרטיס טיסה. אחרי כרטיס טיסה את צריכה שם לקחת עוד רכב, ועד שתגיע למקום זה עוד אלף דולר, ומקום לישון זה עוד אלף דולר. היא אמרה: אני משלמת את הכל, אני משלמת את הכל. אמרו לה, מה, שלושת אלפים דולר? זה לא נראה בכלל שאת התחברת לכת. זה לא נראה בכלל שאת איתנו בכלל. תמיד כשיש את הסדנאות, יש את הכול, ואת צוחקת. שווה לך לבוא? אמרה, שווה לי לבוא. אמרו לה, את יודעת שכדי לפגוש את ראש הכת, צריך לעלות שבוע בהר. שבוע בהר. אמרה, אני מוכנה. מוכנה. אמרו לה, אבל את יודעת, זה יהיה רק ארבע שניות.

41:17אמרה להם: אני מספיק לי שתי שניות. אני צריכה להגיד לו רק שתי מילים. אמרו לה: את יכולה להגיד גם יותר, אבל עד ארבע שניות. אמרה להם: לא, אני רוצה להגיד לו שתי מילים. לא הבינו. והיא הלכה והביאה שלושת אלפים דולר. הלכה, תרחה, יגעה ועמלה. שבוע שלם. כולם עולים, כולם רצוצים, כולם שבורים, כולם נרגשים. נכנסים, כל אחד נכנס ליחידות. אצל ראש הקט. ארבע שניות, וישן נכנס לשם, מוציא אותו. ארבע שניות, היא נכנסת, מסתכלת על ראש הקט, מתחילה לבכות, ואומרת לו, משה, תחזור הביתה. זה היה הבן שלה. הבן שלה. היא ידעה שהבן שלה הוא אקים קט. הבן שלה נהיה משהו... אדיר, אנשים ורוצים. היא אמרה אני אעשה הכול כדי לפגוש את הבן שלי. אני קראתי את הסיפור הזה בתור ילד לפני למעלה מ-20 שנה. והסיפור הזה חקוק בי עד היום כי יש בו מוסר השכל מאוד גדול. האדם מטייל בעולם, הולך, ישן, אוכל, הולך להודו, לתאילנד. מגיע הקב"ה ואומר אני רוצה לבוא אליך, להגיד לך שתי מילים.

42:36משה, תחזור. יעקב, תחזור. ראובן, תחזור. תחזור אליי. תחזור עם כל הטרחה, עם כל הבלאגן. הקב"ה הוא עוזב את כל המלאכים בשמיים. הגמרא אומרת במסכת חגיגה, שבעה רקיעים, בין רקיע לרקיע, חמש מאות שנה. ויש כל כך הרבה מלאכים. אלפי אלפים ישמשונה. ריבוא רבבן... יקדמו לפניו. הקב"ה עוזב את כולם, הוא בא ליהודי, השוכן איתם בתוך טומאתם, הוא אומר להם, תחזור אליי. שתי מילים שוות כל הבניין, כל העולם, בשביל שאתה תחזור בתשובה. התפקיד שלנו לסיים את הסיפור הזה כמו שאותו גאון בסוף סיים. הוא עזב את כולם והוא חזר. שאלו אותו אחר כך איך עזרת? אמר להם, אין מה להשוות את כל הכבוד שהיה לי מול דמעות של אמא שלי. הגמרא אומרת במסכת ברכות, פרק הרואה, שמהי גוה, שהקדוש ברוך הוא נזכר בצערם של ישראל, הוא מוציא שתי טיפות של דמעות לים הגדול, וזה בעצם מזה נהיה הצונאמי הגדול. הקדוש ברוך הוא בוכה על עם ישראל, "במסתרים תבכה נפשי," אומר הקדוש ברוך הוא.

43:46קדוש ברוך הוא, בצער על עם ישראל, על השכינה שבגלות, על זה שעם ישראל ניתנים ביד אויבים, ולא ניתנים ביד אויבים רק במובן הפיזי, שזה אנשים יגידו לך, ברוך השם, אין לנו שואה, אין לנו מלחמות, אפילו שזה לא נכון, לצערנו, כל מכבד יכול להחליט מתי שהוא רוצה לעשות. השם ירחם. וגם במובן הרוחני, השלטון הנפשי של היהודי שנמצא תחת שלטון של גויים, שצריך לדמות אותם ולחקות אותם ולהתנהג כמו גויים, זה השלטון הכי גדול. זה הצילני נא מיד אחי, מיד עשיו. לפעמים עשיו נראה אחי, אבל זה השלטון הכי גדול. נזכור את שתי המילים שהקדוש ברוך הוא בא לכל אחד ואחד ואומר לו: "תחזור הביתה." יהיה רצון שנזכה כולנו להתקדש ולהיטהר. אמן כן יהי רצון. בשם השם נעשה ונצליח. שנה וברכה, צופים יקרים. יש לארגון, בארגון השם, בשורות טובות ובשורות משמחות. אפליקציה חדשה, הרבה יותר זריזה והרבה יותר קלה לראות את השיעורים הקדושים של הרב אפרים כחלון, הרב ירון ראובן, והרב חיים כחלון. עם הרבה חומר והרבה קידוש השם. חוץ מזה, יש גם אפשרות לזכות את הרבים דרך האפליקציה עצמה, בלחיצה על שייר.

45:07גם יש מקום בשביל שאלות ותשובות, שיכולים לשאול דרך האפליקציה, ולקבל תשובה דרך האפליקציה מהרבנים עצמם. ואפשר לתרום, אפשר לזכות בהרבה דרכים. בעזרת השם, תיהנו מהאפליקציה, ותזכו למצוות. כל טוב, ברכה והצלחה.