הכנות לראש השנה סיפורים ודברים מענינים מאד הרב אפרים כחלון

0:02היום נלמד בעזרת השם כמה הכנות לימים נוראים, לראש השנה, כמה עצות לזכות בדין. ובעצם הדבר הזה של הזכייה בדין, זאת אומרת שכל בן אדם צריך להרגיש את עצמו שהוא באמת הולך לבית משפט. באמת הוא הולך לאיזה דין. הרב יוספי סיפר פעם שהוא נסע באיזו מונית, והנהג נסע, נסע, נסע, פתאום הוא רואה את הנהג, מתחיל לרעוד. הנהג רועד. ומניעה לבן. הוא אומר לו, מה קרה? אתה חולה? תעצור בצד, סכנה לנסוע. הוא רועד, ההגה ככה רועד לו, מה קרה? מה קרה? מה קרה? ואז אחרי שהוא מרגיע אותו אומר לו, נסעתי מעל המהירות המותרת, ואיזה שוטר צילם אותו במצלמה. והנהג נסע, נסע, נסע. פתאום הוא רואה את הנהג מתחיל לרעוד. הנהג רועד ומניע לבן. הוא אומר לו, מה קרה? אתה חולה? תעצור בצד, סכנה לנסוע. הוא רועד, ההגה ככה רועד לו. מה קרה? מה קרה? מה קרה? ואז אחרי שהוא מרגיע אותו, הוא אומר לו, נסעתי מעל המהירות המותרת, ואיזה שוטר צילם אותי במצלמה.

1:03איך שהרב יוספי שמע את זה, התכופף לנהג ואמר לו, תברך אותי. אמר לו, מה אתה רוצה? אמר לו, תברך אותי עכשיו. אמר לו, מה הרב רוצה שאני אברך אותו? אמר לו, תברך אותי שאני אפחד מהקדוש ברוך הוא כמו שאתה מפחד משוטר. בבקשה, תברך אותי. רבי ישראל מסלנט אומר שהלימוד זכות הכי גדול, זאת אומרת, ההצעה הכי גדולה לזכות בדין, זה הרעת הדין. שאנחנו בעצם באים ומראים לקדוש ברוך הוא שאנחנו מפחדים מהדין ולא מסתכלים על זה, יאללה, נסתדר. יש בן אדם אחד מסכן, עושה את כל העבירות שבתורה, מחלל שבת, הכל, בקושי שומר כיפור, וכשאתה אומר לו רבונו, תקשיב, אתה ביום אחד תיתן איזה דין, מה הוא יגיד לך? אני אסתדר איתו, מה, קדוש ברוך הוא, סמוך עליי. סמוך עליי, אני אסתדר איתו. ואתה מתחיל לשאול, זה רגע, יש לך בעיות בחיים? כן, זה עשה איתי ככה, וזה החבר הזה דפק אותי, וזה עשה לי ככה. אז אם חבר שלך אתה לא מסתדר, אז איך עם הקב"ה אתה תסתדר? אבל מה, בן אדם יש לו בלי סוף תירוצים, תירוצים, תירוצים, תירוצים.

2:28כל דבר, אתה שואל מישהו, למה אתה לא שומר שבת? הוא אומר לך, בוא'נה תקשיב, עזוב, עזוב, קשה לי, מה, עכשיו אני אתחיל לשמור שבת? שלושים שנה אני לא שומר שבת. מה? עזוב. לא צריך. תגיד לו, אבל מחלליה מות יומת. לא, זה לא הכוונה. אבל מה, אתה תגיד את זה בשמיים? כן, אני, תדאג, אני אסתדר איתם. אתה אומר לו, למה אתה לא שומר טהרת המשפחה? לא, זה ככה, זה זה, זה פעם, זה לא היום, כל דבר יש לו תירוץ. כמה תירוצים יש לבני אדם? בלי סוף. העיקר שלא תחייב אותם לשמוע בקול התורה. וכל בן אדם יהיה בטוח שהתירוץ שלו יתקבל. כן, מה הבעיה? אני אגיד לקב"ה ככה, הוא יקבל, אין בעיה. אז זה התירוצים. אז זה הדבר הראשון שאנחנו צריכים לדעת, שהקב"ה לא אוהב תירוצים. במדרש מובא על הנחש הקדמוני שבעצם הנחש הזה הוא זה שהביא מיתה לעולם. הוא זה ששכנע את חווה לקחת מעץ הדעת, הוא זה ש...

3:53בגללו הגיעו עצרות וכולי וכולי, כל הסיפור. כל הדבר הזה, אומר המדרש, שגם אדם הראשון וגם חוה, אם תשימו לב, אף אחד לא אמר בהודאה, חטאתי. אלא מה? כל אחד תירוצים. זה תירוץ כזה, זה תירוץ כזה, האדם אמר, האישה שנתת עימדי. נכון? כל אחד אמר תירוצים. כן. כן, הנחש לא נתנו לו להגיד תירוצים. למה? כיוון שהוא היה מסית, אדם שמקלקל, אדם שמסית ומדיח, אין לו תקנה. כתוב במדרש, אם האדם הראשון לא היה אומר תירוצים, היה אומר חטאתי, היה נמחה לא אהבון. זה אומר שיש פעמים שבן אדם מתחיל להסביר את עצמו למה, למה, למה, למה. חביבי, קודם כל תדע שאתה לא בסדר. אתה יודע שאתה לא בסדר? אתה יודע שכשאתה נושא בשבת זה עבירה? לא, לא, זה לא עבירה. אתה זוכר את הוויכוח שהיה לך עם הבן אדם האם לנסוע בשבת באיזה סוג, האם זה חילול שבת או לא חילול שבת?

5:24לזקן. אם בן אדם יש לו תירוצים, אם בן אדם חושב שאולי אני לא עושה איזה משהו, אז אין מה להתחיל בכלל לדבר איתו. כל מה שאתה תדבר איתו, שום דבר לא יעזור. לכן קודם כל בן אדם צריך לדעת שהוא הולך לבית דין, לבית משפט, לא פחות מאשר הבית משפט הכי מסוכן פה בארץ, או בעולם. ואחרי שבן אדם יודע את יראת הדין, בן אדם יודע שדנים אותו, סימן שאתה עשית משהו לא טוב. כי בן אדם שלא עשה משהו, אין לו מה לפחד. אבל בן אדם שעשה, אז הוא מפחד. יש סיפור, היה פעם, המלך היה לו שר יהודי יועץ, והיה לו משנה למלך רשע, גוי. יום אחד המלך פותח את הקופסה של התכשיטים שלו, הטבעת המלכותית, היה שם יהלום מאוד יקר, היהלום הכי גדול בממלכה, נעלמה. המלך נלחץ, מי זה? מי עשה את זה? מי זה? מי זה? מי זה? ישר, כמובן, כל שוני ישראל, מה אומרים?

6:25והיה לו משנה למלך רשע, גוי. יום אחד המלך פותח את הקופסה של התכשיטים שלו, הטבעת המלכותית, היה שם יהלום מאוד יקר, היהלום הכי גדול בממלכה, נעלם. המלך נלחץ, מי זה? מי עשה את זה? מי זה? מי זה? מי זה? ישר, כמובן, כל שונאי ישראל, מה אומרים? אתה לא שם לב שיש לך פה יהודי בין הרגליים. כאילו, הגויים לא יודעים לגנוב. הגויים הם לא מכירים מה זה "לא תגנוב". אז זה כנראה רק יהודי. אז קרא ליהודי, אמר לו, אני אומר לך, תחזיר לי את זה תוך שלוש שעות, אם לא אני הורג אותך. אמר לו היהודי, לא גנבתי, אבל אני יכול להוכיח מי גנב. אמר לו, נו, תעשה את זה. הלך היהודי וחזר עם תרנגול גדול. תרנגול שחור גדול. ואמר התרנגול הזה: "אנחנו, מאבותינו, מקובל לנו שהמשפחה של סוג התרנגולים האלה, כשהם נוגעים בהם גנב, הם מתחילים לצעוק. זה הנס שקיבלנו סוד במשפחה. התרנגול מתחיל לצעוק." אז הוא אמר לכולם: "כל אחד מהשרים בממשלה, שר הביטחון, שר האנרגיה, שר החקלאות, שר הפנים, כל אחד מהשרים יבוא וילטף את התרנגול. למי שהתרנגול יצעק, זה סימן שהוא הגנב." אין בעיה, כולם עומדים בתור, מלטפים את התרנגול, הכל בסדר, כולם נעמדים בשורה, ואז אותו יהודי...

7:50שר הביטחון, שר האנרגיה, שר החקלאות, שר הפנים, כל אחד מהשרים יבוא וילטף את התרנגול. למי שהתרנגול יצעק, זה סימן שהוא הגנב. אין בעיה, כולם עומדים בתור, מלטפים את התרנגול, הכל בסדר, כולם נעמדים בשורה, ואז אותו יהודי חכם אומר, "כולם ידחפו את התרנגול, כן, כן." ואז הוא אומר לכולם להרים את היד גבוה, כולם מרימים את היד, ורואים את היד של המשנה למלך, שהיא היד היחידה שהיא לא שחורה. כל הידיים של כל תושבי ההרמון, כל השרים, כולם, כולם שחורות, חוץ מהיד של המשנה למלך. והיהודי אמר, "המשנה למלך הוא הגנב. תפסו אותו!" אותו יועץ יהודי חכם, אומר, כולם, ילטפו את התרנגול, כן, כן. ואז הוא אומר לכולם להרים את היד, גבוה, כולם הרימו את היד, ורואים את היד של המשנה למלך, שהיא היד היחידה שהיא לא שחורה. כל הידיים של כל תושבי ההרמון, כל השרים, כולם, כולם, שחורות, חוץ מהיד של המשנה למלך. ויד אמר ליהודי, המשנה למלך הזה הוא הגנב. תפסו אותו.

8:52נתנו לו קצת מכות, ישר הוא הודה, גילה איפה הסבת. שאלו אותו, איך אתה ידעת שהוא הגנב? אמר להם, שימו לב, כל הידיים שלכם שחורות. מה זה? אמר להם, זה בעצם תרנגול לבן, זה לא תרנגול שחור. צבעתי אותו בפחם. כל אחד שהגיע וליטף את התרנגול, לא ידע, חשב שהתרנגול יצעק אם הוא גנב, אבל הוא ידע שהוא לא גנב, אז הוא לא פחד ללטף אותו. לא שם לב שכל היד שלו נטבעה בשחור. היחיד שלא הלך ללטף את התרנגול זה המשנה למלך. הוא ידע שהוא גנב. לכן הוא פחד. זה הגנב. איך זה קשור לראש השנה? כשבן אדם יודע שכשהוא מגיע לשמיים, יש לו בעיה. אז אין כזה דקדוק שטות ולא יחצה. אז הוא מתחיל לפחד. ואם הוא מפחד, יראת הדין, אומר רבי ישראל מסלנט, יראת הדין, זה המליץ יושר הכי גדול. זה בן אדם, זה המליץ יושר, זה עורכי הדין, הסנגור הכי טוב לבן אדם. המגיד מדובנא הפעם סיפר משל על כל סוגי היהודים שלא מתעוררים. אז אמר, היה בן אדם שהבריח סחורות. יום אחד הגיע אליו מישהו ורצה שיבריח סחורה מאוד יקרה. אז הוא לא נתן לו אותה לבד, הוא נסע איתו בקירקרה, וכשהם הגיעו,

10:18ככה שהם יצאו לדרך, הסוחר כבר התחיל לפחד קצת, אולי יתפסו אותנו, אני אכנס לכלא, אולי יחרימו לי את הסחורה. האגלון פחות, כי הוא רגיל בזה. אבל כשמתקרבים למשמר, שיבדקו אותם, הם יגלו מה יש. גם הוא מתחיל לפחד. וכשממש ממש עוברים ליד השוטרים, והשוטרים כבר מחפשים בעגלה, למצוא את הסחורה המוברחת, הלב של האגלון דופק מהר. אבל היחיד שלא אכפת לו זה הסוס. הסוס לא אכפת לו. תבדוק, לא תבדוק. כמה שאתה רוצה. למה? כי הסוס לא מתרגש, הוא לא שם לב, אין לו דעת. הסוס לא מבין ש... יש איזה סיכון בסיפור. הוא אומר, מה אכפת לי? אני לא קשור. אני לא... לא קשור אליי. אז השאלה, מה הבן אדם רוצה להיות? האם בן אדם רוצה להיות כמו הסוחר, שזה מה שאמר המגיד מדובנה, שזה הצדיקים. רק מתחיל לשמוע אלול, ישר הוא נלחץ. רק יוצאים לדרך, אלול, הוא נלחץ. הוא מתחיל להתחזק, קבלות, היום כאלה שהיו עושים את עניין הדיבור 40 יום. כל חודש אלול, עד אחרי יום כיפור, מדברי בטלה.

11:48זה הצדיקים. אבל יש בן אדם פחות. אבל יש בן אדם שהוא כמו סוס. לא מעניין אותו כלום. יום כיפור, הוא מתבדח, עושה שחוקים. מתי? מתי? מתי? מתי יוצא הצום? שואל למה? מה בוער לך? לא, בונה חביבי, השארתי לי עוגה במקרר, אני חייב גם סיגריה. לא יכול. אז בן אדם שהוא לא מתעורר, כמו במשל של המגיד מדובנא. אז הוא כמו סוס, וזה מה שדוד המלך אומר בתהילים, פרק ל"ב, פסוק ט'. אל תהיו כסוס כפרד אין הבין. אל תהיו כמו הסוס הזה, שהוא לא מבין כלום. הוא, כולם הולכים, יש חששות, אולי יכניסו את הבוס שלו לכלא, לא מעניין אותו. אז אומר הכתוב, אל תהיו כסוס כפרד אין הבין. אל תהיה כמו סוס, תבין מה קורה. תבין שכל העתיד שלך פה. תבין שכל מה שנגזר הכל זה ממש ברגעים הללו ובהכנה שהאדם מגיע אליה. כמו שפתחנו ואמרנו בהתחלה שאם בן אדם ידע את הדבר הזה, את המושג הזה... אל תהיו כסוס כפר עדי נבין. אל תהיה כמו סוס, תבין מה קורה. תבין שכל העתיד שלך פה. תבין שכל מה שנגזר הכל זה ממש ברגעים הללו ובהכנה שהאדם מגיע אליה. כמו שפתחנו ואמרנו בהתחלה שאם בן אדם ידע את הדבר הזה, את המושג הזה.

13:17הוא צריך להתעורר ויש לו ממה לפחד, אז זה כבר המילית יושר הגדול מאוד. מובא בספרים הקדושים שכל בן אדם לפני ימים נוראים צריך לקבל על עצמו קבלה, אפילו הכי קטנה. בשם החפץ חיים, אומרים שאם יש קבלה שבן אדם רוצה לקבל, שיחלק אותה לשתיים, ואת מה שנשאר יחלק לעוד שתיים. זאת אומרת שיחלק לארבע. נגיד, ואז יקבל על עצמו. למשל, בן אדם נגיד, רוצה לקבל על עצמו ללמוד שעה בטעני גיבור. אז חופשך אם הוא יגיד, לא, חכה. שעה לא בטוח שתצליח. חצי שעה, וגם את החצי שעת חלק לחצי. תתחיל ברבע שעה. אבל רבע שעה קבוע. מעכשיו, מעתה ועד עולם, רבע שעה בטעני גיבור כל יום. וככה הדבר הזה בעצם יתפוס. ואת מה שנשאר יחלק לעוד שתיים. זאת אומרת שיחלק לארבע. נגיד, ואז יקבל על עצמו. למשל, בן אדם נגיד, רוצה לקבל על עצמו ללמוד שעה בטענית דיבור. אז חופשך אם הוא יגיד, לא, חכה. שעה לא בטוח תצליח. חצי שעה, וגם את החצי שעה תחלק לחצי. תתחיל ברבע שעה. אבל רבע שעה קבוע. מעכשיו, מעתה ועד עולם, רבע שעה. בטענית דיבור כל יום. וככה הדבר הזה בעצם יתפוס. אבל הדבר הקטן הזה יתפוס במשך דורי דורות, עדיף מאשר דבר גדול שלא יתפוס וייפול מיד ולא יחזיק מעמד. אחד מהדברים הטובים ביותר שבן אדם יכול לקבל על עצמו, שזה גם הרבה יותר טוב לחיים שלו, אם בן אדם בעצם ידע שכל מעשינו הוא מהקב"ה, זה אומר כל הדרכים שבן אדם מגיע אליהם.

14:44כל כפרת עוונות, כל התיקונים, הכל הזה, הכל מושגח מבורא העולם עד הפרט האחרון. לפעמים יש בן אדם שחושב, בוא'נה, הקדוש ברוך הוא את זה, את זה הוא לא חשב. בדיוק את הקטע הזה, שאני אקבל מכה בדיוק על הפצע הפתוח שלי, זה הקדוש ברוך הוא לא לקח בחשבון. למה? אם הקדוש ברוך הוא לוקח בחשבון, ונגיד היה מגיע לי כפרת עוונות, אז למה זה הגיע לי דווקא על הפצע הפתוח? נכון? לפעמים יש בן אדם מסכן, יש לו פצע פתוח, כואב לו, כואב לו, כואב לו. מה קורה? הוא עושה איזו תנועה לא נכונה, ומקבל מכה על הפציעה. זה כאב על כאב. אז הוא אומר, בסדר, אם היה מגיע לי מכה, למה פה? נכון? יש לו עוד 247 איברים, למה דווקא פה, בדיוק בדבר הזה, באצבע הזאת שכואב לי? למה לא במקום אחר? אז על זה הגמרא כותבת במסכת חולין בדף ז' עמוד ב', אמר אביחנינה... יש לו עוד 247 איברים, למה דווקא פה, בדיוק בדבר הזה, באצבע הזאת שכואב לי? למה לא במקום אחר? אם כן, על זה הגמרא כותבת במסכת חולין בדף ז' עמוד ב', אמר רבי חנינא: "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה."

16:09אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה. מכריזים, יש קרוז, יש בדין מיוחד, מושב מיוחד שמכריזים: הבן אדם הזה הולך עכשיו לקבל איזה מכה ויהיה לו פצע באצבע. אפילו את זה מכריזים. ועל זה אמר רבי אלעזר: דם ניקוף, כלומר דם שאדם יורד לו ממכה שהוא מקבל, מרצה כדם עולה. כמו דם של קורבן. ואיזה קורבן? הקורבן הכי טוב. עולה, עולה כליל לה'. ועל זה אמר רבא, איזה דם מרצה כדם עולה? דווקא דם שיוצא מפצע שנמצא באגודל של ימין, ממכה שמיעה שהוא מקבל על אותה מכה ראשונה. וזה, דווקא כשהוא הולך בדרך לדבר מצווה. זאת אומרת, שים לב כמה פרטים: שבן אדם מקבל באגודל של ימין על פצע שכבר היה לו, לא שהתרפא. ובדרך לדבר מצווה, זה נחשב לו כקורבן עולה. עכשיו, אם תשאל את הבן אדם המסכן שקיבל...

17:37באגודל ימין, עד שכותב דרך אגב למה אגודל ימין, כי זה יותר בכוח. אגודל זה אצבע שימושית והמכה היא יותר חזקה. אז תשאל את הבן אדם שקיבל באגודל ימין על הפצע הישן שלו לפני שהתחיל להתרפא, ובדרך לדבר מצווה. בשמיים תכננו את זה, עשו הכל, את כל הפרטים האלה. לא יודע מה, משעמם להם שם, זה מה שהם מדברים. התשובה, אין אדם נוקף אצבעו מלמטה, עד שמכריזים עליה מלמעלה. וזה נחשב לו כמו קורבן. איזה דף? גמרא, מסכת חולין, דף ז עמוד ב. זה אומר שאם אפילו דבר כזה קטן, הקב"ה מתייחס אל זה כמו קורבן עולה. מה זה קורבן עולה? זה עולה כליל לה'. בן אדם אבישור, עשרת אלפים שקל, שלושים אלף שקל, תלוי איזה גודל של שור.

18:37יכול להעלות לו. זה בעצם המכה הזאת שהאדם מקבל בשביל הקב"ה. זה ככה. אז זה מלמד אותנו שכל דבר הכי קטן שקורה עם האדם הכל בידי שמיים. ולא רק בידי שמיים אלא מִי ידי שמיים. זה אומר שלפעמים בן אדם יגיד אני אעשה ככה, אני אקרא ככה, אני אעשה את זה, אקרא את זה. אם בן אדם חושב את הדבר הזה אז בעצם הוא גם מתעצבן איך הוא עשה לי ואיך זה קרה ואיך זה נהיה. אבל אם בן אדם יודע שהכל הכל משמיים, מהשם מצעדי גבר, כך אומר הכתוב. מה זה מהשם מצעדי גבר? אפילו הרגליים, הצעדים שבן אדם רוצה ללכת, אדם הולך, גם זה מהקדוש ברוך הוא. הוא לוקח אותך למקום. ככה כתב דוד המלך בתהילים פרק ל"ז פסוק כ"ג. שהכל, הכל משמיים. מהשם מצעדי גבר. כך אומר הכתוב: מה זה מהשם מצעדי גבר? אפילו הרגליים, הצעדים שבן אדם רוצה ללכת, אדם הולך, גם זה מהקדוש ברוך הוא. הוא לוקח אותך למקום. ככה כתב דוד המלך בתהילים פרק ל"ז פסוק כ"ג.

19:40אז זה אומר, הכל, הכל, הכל מתוכנן. הכל ידוע, הכל בדוק, הכל ספיר, הכל מדוד. בשוק הזה גם הוא בא בספר משלי, מהשם מצדי גבר, משלי פרק כ', פסוק כ"ד. שמה שלמה המלך מוסיף, ואדם מה יבין דרכו. מהשם מצדי גבר, ואדם מה יבין דרכו. בן אדם בכלל חושב כן. אני הולך, אני זה, אני אעשה, כן, אני, אני, אני, אני. יש לפעמים בן אדם, אתה שואל אותו, לאיפה אתה הולך? מה הוא אומר? אני הולך לזה, נוסע לשם. בר מינן, מסכן, תאונה בדרך, מגיע לעולם הבא. הוא חשב, הוא תכנן. כן, הכל היה בשזר, ובצהריים, תור הייתה שירותי שניים. שלמה המלך מוסיף, ואדם מה יבין דרכו, האדם עצמו מה הוא מבין בדרך שלו. הוא חושב, כן, אני הולך לשם, אני עושה שם, אני זה, אני זה. מספרים על אחד משרי האוצר שהיה למלאכים הגויים. יש מספרים את זה על דון יצחק אברבנאל. אברבנאל היה קודש קודשים, היה בסוף תקופת הראשונים, היה שר האוצר של מלך ספרד, ותמיד, תמיד, תמיד היו משגעים אותו, את המלך, שדון יצחק אברבנאל הוא חס ושלום גנב והוא שקרן והוא זה והוא זה והוא זה והוא זה כל הזמן היו משגים אותו אז יום אחד המלך החליט לבדוק אם הוא גנב אז כנראה יש לו נכפים יותר ממה שידוע אז החליט לבדוק הוא.

21:02שדון יצחק אברבנאל הוא חס ושלום גנב והוא שקרן והוא זה והוא זה והוא זה והוא זה. כל הזמן היו משגים אותו. אז יום אחד המלך החליט לבדוק אם הוא גנב. אז כנראה יש לו נכסים יותר ממה שידוע, אז החליט לבדוק. הוא לקח את הכרכרה המלכותית ודהר עם השומרים שלו לבית של דון יצחק אברבנאל. לקח את הכרכרה המלכותית ודהר עם השומרים שלו לבית של ר' יצחק אברבנאל. בדרך הוא פתאום פוגש אותו, אומר לו, בדיוק אנחנו בדרך אליך. לאן אתה הולך? המלך שואל את ר' יצחק אברבנאל, לאן אתה הולך? אומר לו, אני לא יודע לאן. טוב. אז הוא אמר לו, תגיד לי, כמה כסף כל הכסף שיש לך? שהוא שלך, כמה? אז הוא אומר לו, סכום של כמה עשרות אלפי דולרים. אז על הדולרים עשרות אלפי מטבעות. המלך שמע את זה, קיבל כעס נורא. למה? כי המחיר הזה זה מחיר שתוך כמה שנים הוא מקבל מסע מהמלוכה. אז איך יכול להיות שכולל כל הבית שלו וכל הנכסים שלו הכל שווה רק כמה עשרות אלפי מטבעות? לא יכול להיות. אז הוא אמר, כנראה, כל מה שהם אמרו שהוא שכן והוא גנב, כנראה זה צודק. מיד ציווה להכניס אותו לכלא, להשליך אותו בבית האסורים. תפסו את הזרקות בבית האסורים. אחרי יומיים, המלך נרגע, אמר לי, קרוא לו. אמר לו, תגיד לי, אתה חכם. מה זה אני שואל אותך איפה אתה הולך? אתה אומר לי, אני לא יודע. אני שואל אותך כמה כסף יש לך? אתה אומר לי, כמה עשרות אלפי...

22:27הכל שווה רק כמה עשרות אלפי מטבעות? לא יכול להיות. אז הוא אמר, כנראה, כל מה שהם אמרו שהוא שכן והוא גנב, כנראה זה צודק. מיד ציווה להכניס אותו לכלא, להשליך אותו בבית האסורים. תפסו את הזריקות בבית האסורים. אחרי יומיים, המלך נרגע, אמר לי, קראו לו. אמר לו, תגיד לי, אתה חכם. מה זה אני שואל אותך איפה אתה הולך? אתה אומר לי, אני לא יודע. אני שואל אותך כמה כסף יש לך? אתה אומר לי, כמה עשרות אלפי... מה אתה עוד? מה אתה עושה ממני צחוק? רק הבית שלך שווה פי כמה וכמה. אמר רבי יצחק אברבנאל, תראה, כבוד המלך לא שאל אותי לאן אני חושב ללכת, אלא לאן אני הולך. אני יכול לדעת לאן. אני תכננתי ללכת לבית המלוכה, בדרך הגעת, תפסת אותי, זרקת אותי לכלא. מה? שאלת אותי לאן אני הולך. מאיפה אני יודע לאן אני הולך? ולא טוב? סדר? חכם. אבל מה זה שאני שאלתי אותך כמה כסף שלך, כמה כסף יש לך? אמרת לי, כזה קצת מטבעות. אמר לו, פשוט. הסך הזה שאמרתי לך זה כל המטבעות שנתתי לצדקה. וזה כסף שלי, אף אחד לא יכול לקחת ממני. אבל את שאר הכסף, הנה, אתה יכול גם להרוג אותי ולקחת את כל הכסף. אז זה לא שלי. כששאלת מה שלי, זה שלי. העשרות אלפי מטבעות האלה שאף אחד לא יכול לקחת ממני.

23:55כיוון שנתתי את זה לצדקה. אם בן אדם ידע את הדבר הזה, שהכל מגיע מהשמיים, ויהודי יש לו השגחה יותר גדולה. יהודי הוא מושגח בכמה וכמה. אז אם בן אדם ידע את הדבר הזה, אז במילא, הקבלה הזאת שהוא יקבל על עצמו תמיד לזכור את הדבר שהקב"ה הוא משגיח והקב"ה הוא זה שבא ולוקח ועושה, אז במילא כל החיים שלו יהיו הרבה יותר יפים. היה אחד מגדולי הדור שעבר קראו לו רבי מרדכי... הקבלה הזאת שהוא יקבל על עצמו תמיד לזכור את הדבר שהקב"ה הוא משגיח והקב"ה הוא זה שבא ולוקח ועושה. אז ממילא כל החיים שלו יהיו הרבה יותר יפים. היה אחד מגדולי הדור שעבר, קראו לו רבי מרדכי פורגמנסקי. הוא היה צריך בערב שבת לנסוע לקובנה, אחת מהערים. הוא עלה על הרכבת ערב שבת, עלה על הרכבת. מולו ישב איזה יהודי, נראה מכובד. תוך כדי התחילו לדבר, התברר שהיהודי השני הוא גם שוחט וגם מוהל. ואיפה הוא צריך לרדת? גם בקובנה. פורגמנסקי היה צריך בערב שבת לנסוע לקובנה, אחת מהערים. הוא עלה על הרכבת בערב שבת. מולו ישב יהודי שנראה מכובד. תוך כדי התחילו לדבר, והתברר שהיהודי השני הוא גם שוחט וגם מוהל. ואיפה הוא צריך לרדת? גם בקובנה.

25:27בדרך הם היו צריכים להגיע למינסק, זה הערה אחרת, ושם הלך לפרשבת. אבל מה לעשות? הנסיעה התארכה, ונפלה על שניהם תרדמה. שניהם נרדמו, גם רבי מרדכי פוגרמנסקי וגם השוחט והמוהל נרדמו יחד. פתאום התעורר השוחט בבהלה, וואו! עברו את מינסק מזמן. הרכבת המשיכה, המשיכה, המשיכה, ושם בעיירות של רוסיה וכל האזור, נוסעת, נוסעת. וואו, הוא אומר לו, מה זה, טעינו, טעינו. אז רבי מרדכי אמר לו, איך זה דבר? יהודי לא טועה אף פעם. אמר לו, מה יהודי לא טועה אף פעם? טעינו בדרך. היינו צריכים לרדת במינסק, ובמקום זה אנחנו ממשיכים, אני יודע לאיזה חור. אמר לו רבי מרדכי, יהודי לא טועה אף פעם. אמר לו, ויש לי ראיה לזה. מה הראיה? הראיה כתוב, אחרי שאברהם החליט לגרש את הגר מביתו עם ישמעאל, כתוב בספר בראשית, פרק כ"א פסוק י"ד: "וטלך ותעה במדבר באר שבע".

26:58מה זה וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע? תִּטְעֶה בַּדֶּרֶךְ. הָגָר טָעְתָה בַּדֶּרֶךְ וְאָז יִשְׁמָעֵאל כִּמְעַט מֵת. רַשִׁ"י מֵבִיא בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ: "וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע" שֶׁחָזְרָה לְגִלוּלֵי אָבִיהָ. חָזְרָה לַעֲבוֹד עֲבוֹדַת אֲלִילִים. מִכָּאן אָמַר רַבִּי מָרְדֳּכַי, "אַתָּה רוֹאֶה? מֵאֵיפֹה חֲזָ"ל יָדְעוּ שֶׁחָזְרָה לַעֲבוֹדַת אֲלִילִים?" הוא אומר מזה שכתוב עליה שהיא טעתה בדרך. וטעתה וטעתה. כי יהודי אף פעם לא טועה. השם הביא אותו לשם. אי אפשר להגיד שהוא טעה. אבל גוי הוא פחות. גוי אין לו השגחה פרטית כמו יהודי. אז מזה שכתוב וטעתה וטעתה. כן, היא טעתה רק פעם אחת. נכון, יפה, חזק וברוך. אז שם כתוב שהיא חזרה לגילולי עבודה זרה. אז טוב, הוא אומר לו, בסדר, תקשיב, הם ברכבת, החידושים שלך יפים, אבל תשם לב איפה אתה נמצא. יום שישי, רכבת, לך תדע איפה נרד. הוא אמר לו, בתחנה הראשונה של הרכבת, נעצור ונרד. עצר, ירדו, הגיעו לאיזה כפר שומם,

28:24שואלים שם, יהודים, יש פה יהודים? אין פה, אין פה הרבה יהודים. אולי בסוף הכפר יש איזה משהו, טוב. מגיעים לסוף הכפר, הכפר נידח נידח, משהו. הולכים, הולכים, עוד רגע שבת, הם מחפשים, מחפשים, פתאום, הם מגיעים לאיזה בית, רואים שם מזוזה, הם דופקים בדלת, פותח להם את הדלת, וברוך הבא, ברוך הבא, מה ברוך אביו, אתה חיכית לנו? הוא אומר להם, בואו תקשיבו, תקשיבו, יש מישהו מבין שתיכם מוהל אולי? אני אומר לו, כן, אני מוהל. השני אומר, אמר לו, למה? אני אומר לו, תקשיבו, יש לי תינוק, ברוך השם, נולד לי בן. היום זה הברית שלו. שלחתי להביא מוהל כבר לפני שבוע. המוהל לא בא. מה ברוך אביו, אתה חיכית לנו? הוא אומר להם, בואו תקשיבו, תקשיבו, יש מישהו מבין שניכם מוהל אולי? אני אומר לו, כן, אני מוהל. השני אומר, אמר לו, למה? אני אומר לו, תקשיבו, יש לי תינוק, ברוך השם, נולד לי בן. היום זה הברית שלו. שלחתי להביא מוהל כבר לפני שבוע. המוהל לא בא. בכיתי לקדוש ברוך הוא, התפללתי לריבונו של עולם שלא יעבור הזמן של הברית. ולא רק זה, הלכתי, קניתי עגל מיוחד לשחוט לכבוד הברית. אולי אתם יודעים איפה אפשר להשיג שוחט? אני גם שוחט. ואז אמר, רגע, רגע, רגע. אבל מי יהיה סנדק? אני צריך איזה רב, תלמיד חכם גדול, שיהיה סנדק. אז השוחט אמר, הוא יהיה החכם הגדול. השני.

29:48רבי מרדכי פוגרמנסקי הוא היה סנדק. יש לך גם סנדק, גם שוחט, גם מוהל. כי באת עד הבית. זה הסיפור שסיפר רבי יעקב גלינסקי. ואמר בעצם, סוף הסיפור של רבי מרדכי, אמר לשוחט הזה, נו, יהודי טועה או לא טועה? יהודי אף פעם לא טועה. אבל זה בעצם הכוח של תפילה, ואגב אנחנו נחזור לזה, כבר דיברנו פעם על הנושא של תפילת חסר אונים. דיברנו מה זה תפילת חסר אונים, מה זה תפילה שבן אדם נמצא במצב שאין לו, הוא יודע שהקדוש ברוך הוא, רק הוא נותן לו את הכוח, רק הוא יכול. בעצם זה המצב שאנחנו צריכים להרגיש,

30:51אז הרעיון הזה של תפילת חסר אונים, כמו שפה היה עם הבן אדם הזה שביקש, והגיע אליו גם שוחט, גם אוהל, גם סנדק. בעצם כל בן אדם צריך ככה להרגיש כשהוא נמצא בראש השנה ויום כיפור, שאין לו על מי להתעלות, אין לו זכויות, אין לו שום דבר, רק בחסדיו של בורא יתברך. ...ואם הוא ככה תולה תקוות, והוא ממש שפלות חסר אונים, בטוח שהתפילה שלו מתקבלת. יש תוספת מדהימה בסיפור הזה של ישמעאל והגר, שפלות חסר אונים. מי היה ישמעאל? מי זה היה ישמעאל? הבן של אברהם אבינו, נכון? כן, לא משנה, זו באמת שאלה. אבל אברהם אבינו... גירש אותו מכיוון שהוא גם היה עובד עבודה זרה, גם עושה גילוי עריות וגם שופך דמים. וכל זה בנער. זאת אומרת, הוא ראש מאפיה, והוא עושה הכל כך רע שמביא בבראשית פרק כ"א לפסוק ט', היה עושה עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. גירש אותו מביתו. עכשיו שים לב. יש דבר מופלא, מופלא, מופלא. חידוש. משהו מדהים.

32:16ישמעאל הולך עם אמא שלו למדבר. אומר לה כתוב: "ותלך ותטע במדבר, ויכלו המים מנאד המים, ותשלך את הילד תחת אחד השיחים". לא היה לה מים. זרקה אותו תחת אחד השיחים. לא יכולה לסחוב אותו. ותלך ותשב לה מנגד, הרחק כמטחווי קשת. כי אמרה: "אל אראה במות הילד". ותשב מנגד ותישא את קולה ותבך. הרחיקה ממנו כמטחווי קשת. מה הפירוש המילולי של כמטחווי קשת? רש"י מסביר כי כמטחווי קשת התרחקה ממנו יותר משיעור של יריית חץ. ירייה בקשת? מדובר במרחק גדול, כפול מהמרחק הזה. למה התרחקה כזה שיעור? מה אכפת לי? קשת, לא קשת, מה זה קשור הדבר הזה לפה? אומר רבנו עובדיה מברטנורה, שהיה אחד מהגאוני עולם, שיש לו פירוש על המשניות, שמע את הדבר הזה: ישמעאל הזה, העבריין הזה, הקטן, שחשוד שעשה גילוי עריות, עבודה זרה, שפיכות דמים, אפילו אמא שלו מפחדת ממנו.

33:41היא אמרה, אני אעזוב אותו פה, ואתרחק ויברח, ויברח, כדי שלא יירא בחץ. זה החקר מתחווה קשת, היא כפול מיריעת חץ. היא אמרה, חביבי, אבל האדם הזה מסוכן, אפילו שהוא חולה, אפילו שאני אמא שלו, אין אין, הוא פתאום יכול, תח, להרוג אותי. אז אמא שלו בורחת ממנו כמתחווה קשת. עם כל זה היא מרחמת עליו ומתפללת עבורו. והתפילה שלה נענתה. זה גם מראה על תפילת חסרונים. אבל בעצם הדבר הזה שאותו ישמעאל, המצב שלו גרוע מאוד. הוא עבריין. הוא רשע. אברהם אבינו זורק אותו. אמא שלו מפחדת ממנו שהוא יהרוג אותו. היא מתפללת. וכתוב בפסוק י"ז שם בספר בראשית, "וישמע אלוהים את קול הנער." כן? כן, כתוב אצלך. "וישמע אלוהים את קול הנער," ויקר המלאך.

35:08אלוהים אלה גר מן השמיים ואומר לה מה לך הגר אל תראי כי שמע אלוהים את קול הנער באשר הוא שם יפה אז שם כתוב בפסוק את קול הנער מה זה את קול הנער ישמעאל היה נאנח היה צועק בקולו שלו אותו ישמעאל שעושה שפיכות דמים עבודה זרה גילוי עריות כל התאוות שבעולם עוד לא עשה תשובה, לא כתוב אפילו שעשה תשובה. בוכה, בוכה. הקדוש ברוך הוא מרחם עליו. תפילת חַסֵר עונים. עכשיו בוא נשים לב איך אנחנו לומדים מזה לראש השנה. אם יהיה בן אדם, הרי אין יהודי כמו ישמעאל, אין יהודי שעובד עבודה זרה, שפיכות דמים, גילוי עריות. אבל הבן אדם יבוא ויבכה לקדוש ברוך הוא, וירצה חיים טובים. אז אם הקב"ה על ישמעאל הרשע, שהיה באותו זמן רשע גדול, ולא רק שהיה רשע, המלאכים קטרגו, אמרו לקב"ה הרי, בזמן חורבן הבית, עם ישראל ילך, ובני בניו של ישמעאל, לא הביאו להם מים, אלא הביאו להם נודות מלאים אוויר, והם ימותו.

36:37ויחנקו אותם שיפור שלם כל מה שהם עשו. אז למה עכשיו אתה מרחם עליו? אמר הקב"ה, לא משנה. באשר הוא שם. עכשיו הוא... בסדר, בוא נקרא לזה בסדר. כיוון שהוא עוד לא היה ב... בשמיים לא מענישים לפני גיל 20, אז לכן לא מענישים אותו. זה אומר שאם בן אדם יבוא בראש השנה ויום כיפור, הוא ודאי לא יהיה כמו ישמעאל. דרך אגב, בסוף מובא בגמרא שישמעאל עשה תשובה. חזר בתשובה. אבל באותו זמן, לפי המפרשים, הוא לא היה כזה צדיק. אפילו רש"י מביא איזה מדרש, שכתוב שם, שהקב"ה אמר למלאכים, עכשיו האם הוא נקרא צדיק או רשע, אמרו לו צדיק. כיוון שבשמיים לא מענישים לפני גיל 20 אז כאילו אי אפשר לדון אותו. אבל בפועל, אם אמא שלו צריכה לברוח ממנו, כמו שמתרגם,

38:05כמו שמסביר רבי עובדיה מברטנורא, שלא יירא בה איזה חץ. אז מבינים מה המצב. ואם כל זאת הקדוש ברוך הוא מקבל את תפילתו. אז אם בן אדם יהיה בראש השנה ויבוא ויתפלל, לפחות כמו שישמעאל התפלל. זהו, לא צריך יותר. כמו שהקדוש ברוך הוא שמע לישמעאל, בוודאי שישמע לתפילתו. אבל זה דווקא אם בן אדם יבין את המצב שהוא נמצא בו, כמו שישמעאל הבין את המצב שהוא נמצא בו. הוא נמצא במדבר, אין לו לאן ללכת, והוא רק תלוי בקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא עוזר. מי שבוטח בקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא עוזר. וזה מה שחז"ל אמרו במסכת חולין, דף פ"ט עמוד ב'. חז"ל שם דורשים את הפסוק: "אדם ובהמה תושיע ה'", מה זה "אדם ובהמה תושיע ה'"? כך כתוב בתהילים, פרק ל"ו, פסוק ז'. אומרים חז"ל, אלו בני אדם שהם ערומים בדעת.

39:05עוזר. מי שבוטח בקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא עוזר. וזה מה שחז"ל אמרו במסכת חולין, דף פ"ט עמוד ב'. חז"ל שם דורשים את הפסוק, "אדם ובהמה תושיע ה'." מה זה "אדם ובהמה תושיע ה'"? כך כתוב בתהילים, פרק ל"ו, פסוק ז'. אומרים חז"ל, אלו בני אדם, שהם ערומים בדעת, ומשימים עצמם כבהמה. מה הפירוש? יש אנשים שהם חכמים בדעת כמו האדם הראשון, יש להם חוכמה, אבל מה הם אומרים כלפי הקדוש ברוך הוא? אנחנו לא חושבים... בוטחים בקדוש ברוך הוא באמון מוחלט. כמו בהמה, הבהמה הולכת לפי הבעלים שלה. איפה שהבעלים שלה לוקח אותה, היא הולכת לפה, הולכת ימינה, שמאלה, היא עולה בהר, היא יורדת. היא לא חושבת, רגע, לא מתאים לי פה, אני אלך למקום אחר, אולי אני אלך לקזינו קצת, אלך לעשות צחוק עם החברים, אין לה דעת. הבהמה, המוח שלה, זה המוביל שלה. זה הבעלים שלה. עכשיו מה כתוב,

40:31אומרת הגמרא, האדם הוא בהמתו של הקב"ה. בני אדם שהם פתוחים בדעה כמו האדם הראשון, אבל הם משימים עצמם כמו בהמה כלפי רצון ה'. אז אם בן אדם הוא מרגיש כמו בהמה, אני אין לי כלום משלי, הכל של הקדוש ברוך הוא. אני סומך על הקדוש ברוך הוא מה שיעשה. והאדם באמת מרגיש שהוא תלוי רק בקדוש ברוך הוא. יכול לעשות שהבן אדם הזה יהיה לו חיים מאושרים, גם אם הוא לא חכם, גם אם הוא לא עשיר, גם אם הוא לא כלום. הקב"ה יכול לגרום, שהחסרונות שלו יהיו מעלות. יש על זה סיפור, שסיפר הגאון רבי אברהם יפהן. היה ראש ישיבה, אחד מגדולי ראשי הישיבות בדור הקודם. אומר, היה בעיר שלו נער אחד, כולם קראו לו נער בר. מה זה נער בר? נער טיפש. היה הולך שלוח. מה זה שלוח? כולם, אתה רק רואה אותו, מרחמים עליו. היו בטוחים שאין לו לא עבר, לא הווה, ובוודאי שלא עתיד. מה היה בסופו? הוא הצליח לקבץ כמה נדבות, והלך, והטיפש הזה, הלך וקנה בזה כרטיס הגרלה.

42:01מילת אופס הגרלה. מה קרה? הוא זכה מכל העיר בפרס מקום ראשון. נהיה בלילה אחד מיליונר. כולם אמרו לו, וואו, מזל טוב, כל הכבוד. כל מי שהיה אומר לו מזל טוב, אמרו לו, חביבי, זה לא מזל. הייתה לי הערה משמיים, כמו נבואה כזאת. אמרו לו, עכשיו כבר לא מתלוצצים בו, עכשיו הוא כבר עשיר. עכשיו כבר הוא אומר משהו שצריך לשמוע. אמרו לו, מה זאת אומרת? אז אמר להם, תקשיבו, באמת לא עלה בדעתי להשתתף בהגרלה. אבל ראיתי בחלום את המספרים. שים לב איזה מספרים הוא אמר. 17, 18 ו-370. ראיתי את המספרים האלה. 17, 18 ו-370. אז הבנתי שמשמיים מראים לי את המספרים של המזל, של ההגרלה. אמרו לו, רגע, אבל בטופס אי אפשר למלא 17, 18 ו-370, כי יש רק שלושה מספרים. אז אמר להם, או, אתם טיפשים. כדי להבין את החלום, אתם צריכים להבין. אני חכם. אני הבנתי את החלום.

43:32אמרו לו, מה זאת אומרת? אמר להם, תראו, בחלום לא מגלים הכל. בחלום נותנים לך, ואם אתה חכם, אז אתה פותר אותו. אמרו לו, מה הפירוש? אמר להם, פשוט, חיברתי. כמה זה? שלוש מאות שבעים, ועוד שמונה עשרה, ועוד שבע עשרה. יצא לי ארבע מאות חמש עשרה. כתבתי 415. וזה המספר שעלה בגורל. אמרו לו, רגע, רגע, רגע, רגע, איך עשית חשבון? 370 ועוד 18, ועוד 17, זה 405, זה לא 415. אמר להם, איזה מזל שאני לא יודע חשבון, תארו לכם שהייתי יודע חשבון, לא הייתי זוכה. לפעמים, הקדוש ברוך הוא יכול לקחת את החיסרון של הבן אדם ולהפוך אותו למעלה רק אם בן אדם יהיה תמים שומר פתאים ה'. הקדוש ברוך הוא יכול לקחת את החיסרון של האדם ולהפוך אותו למעלה רק אם האדם יהיה תמים. שומר פתאים השם, תמים עם הקדוש ברוך הוא, בלי נוסחאות ותירוצים וכל דבר. וכן, "אני אעשה את זה ותדע מה, השבת הזאת אני אחלל, שתי שבתות אחר כך אני אשמור." עושים עם הקדוש ברוך הוא דילים וכל הסיפור הזה. אדם הולך תמים...

44:59הולך בטח. אדם שרוצה להיות בטוח בדרכו, ושהקדוש ברוך הוא ישמור עליו, צריך להיות הולך תמים. משלי, פרק י', פסוק ט', אומר שלמה המלך: "הולך תמים ילך בטח". אדם שהוא הולך תמים, בלי פלפולים ותרוצים על כל דבר, ולמה אתה סלב, ולמה אתה לא שומר, ולמה... כל דבר רוצה פלפולים, הולך תמים, בטח. אבל, ממשיך לומר המלך ואומר, ונעקש דרכיו יפול באחת. אדם שהוא מתעקש ככה כל דבר לעשות התחכמות, ותרוצים על כל דבר, ולמה אתה סלב, ולמה אתה לא שומר, ולמה... כל דבר רוצה פלפולים, הולך תמים, יבוא שפע. אבל, ממשיך לומר המלך ואומר, ועיקש דרכיו ייפול באחת. אדם שהוא מתעקש ככה כל דבר לעשות התחכמות,

46:00כל דבר לחפש תירוצים, ייפול באחת. אנחנו אומרים בימים נוראים, ושומרים את זה גם בנתנה תוקף, בראש השנה, ביום כיפור, "ותשובה, ותפילה, וצדקה, מעבירין את רוע הגזירה." עכשיו יש כאלה שאוהבים רק אחד משלושתם. מה הם אוהבים? צדקה. צדקה. הכי קל, יש לו עשרות מיליונים של דולר. אם הוא בא, נותן איזה חי דולר, איזה מאה שמונים דולר, זה כי הוא נחמד כך, שלוש מאות חמישים דולר, ואז זה הוא מבסוט. ולכאורה, המשפט "מעבירין את רוע הגזירה" בעברית, "מעבירין" זה מעביר, כמו מעביר ממקום למקום. היה צריך לומר, הוא תשובה, הוא תפילה, הוא צדקה. מבקילין. מה זה מעבירים? מה זה? כאילו זה עובר מקום אחר. אז החפץ חיים הסביר, שמה ההבדל בין חזרה בתשובה לצדקה? לפי מה שכתוב פה, מה שמע בן אדם חוזר בתשובה,

47:32ובן אדם שנותן צדקה, כאילו זה אותו דבר. אבל ה"חפץ חיים" אמר, לא, מה פתאום? אדם שחוזר בתשובה, הוא הסביר את זה על פי משל. כלומר, יש עיר, שבאמצע העיר יש נהר. נהר זורם, בבא, עמוק. זה היה מבטל את כל האפשרות גישה ממקום למקום בעיר. חשבו, איך אפשר לפתור את הדבר הזה. אמרו, יש שתי פתרונות. פתרון אחד פשוט הוא לייבש את הנהר, שלא יהיה פה יותר נהר, ואז הכל יהיה בסדר. קצת קשה, אבל זהו. אפשרות שנייה, פתרון יותר קל, יותר מהיר, יותר זול, לבנות גשר מעל. מה הבעיה היא? שגשר, כשבונים מעל, לא פתרת את הבעיה, שמים משהו מעל. כל זמן שהגשר מתפקד זה בסדר, אבל ברגע שהוא נשבר, ברגע שהוא נצדק, כל מי שזה נופל תובע ישר בנהר. אמר החפץ חיים, זה בדיוק ההבדל בין חזרה ותשובה לצדקה. זאת אומרת, צדקה היא עושה גשר מעל העבירה רק כביכול. שאתה לא תיענש כל זמן שאתה נותן צדקה. ברגע שהפסקת, פח, אתה נופל. תשובה היא מייבשת את הנהר.

48:57היא מייבשת את העבירה, אין יותר עבירה. זה לא שבן אדם יעשה צדקה ואין לו יותר עבירות. העבירות קיימות, המקטרג מקיים. רק מה? מעבירין את רוע הגזירה, זה עובר קצת. אז אם כן, שאל הרב גלינסקי, אז למה אמרו גם, הוא תשובה המעבירה. תשובה הרי אמרנו זה מייבש לגמרי, זה לא מעביר. אז זה אומר שתשובה הכוונה אפילו אם רק בן אדם מתחיל לעשות תשובה. הרי התשובה היא כמה שלבים: יש וידוי, חרטה, עזיבת החטא, קבלה לעתיד. ותשובה, אפילו אם אתה רק התחלת ועוד לא גמרת את כל התהליך, כבר הקב"ה מעביר ממך את רוע הגזרה. עד שתגמור את הכל ואז החטא יתייבש לגמרי ויתבטל מהעולם. אבל החשוב מאוד הדבר הזה שבצדקה זה לא מבטל את החטא. חוצה קווים. רק יש לך גשר מעל, ברגע שבן אדם מפסיק, אפילו בפעם אחת, יכול להתאפס ולהעניש. עכשיו, גם את זה, גם את זה, הרבה פעמים, אם אין לבן אדם זכות, אז יוצא שהוא תורם לאגודה למען הפיל, לאגודה למען הקרנף, או למען הפינגווין. זהו תורם צדקה. לאילו נשמת, לאילו נשמת, אבא שלו נפטר, הוא קונה פיל,

50:26100 אלף דולר. קורא לה פיל על שם אבא שלו. עושה כיבוד הורים. ואז אתה מגיע לגן החיות, ואתה רואה, זה הפיל ג'סטין. על שם ג'סטין זה וזה. במקום שיעשה הנצחה, יתרום, יפתח כולל, יפתח כלום. ג'סטין. ג'סטין הפיל, לעילוי נשמת אבא שלו. אם אבא שלו יכול היה לרדת מגיהנום, היה נותן לו מכות וחוזר. או לוקח אותו איתו. מה אני אעשה עם פיל? מה אני אעשה עם פיל? אבל מה? הבן אדם לא חכם. הנתינה שלו הולכת למקומות לא טובים. הנתינה שלו הולכת למקומות של שטויות, שלא רק שהם לא מועילים, זה בזבוז כסף. אז גם צדקה, כשנותנים, אם בן אדם לא ראוי, אז הבן אדם לא יזכה. חפץ חיים. יש בבני ברק כולל שנקרא כולל חזון איש. הוא היה בזמן החזון איש שהיה קיים, שהוא היה חי. ראש הכולל היה רבי דוד זילברמן, ש...

51:53הוא היה מספצד את כל הכולל וכו'. והכולל עמד בנשיאות ה"חזון איש", שהיה הדוד שלו. אז פעם שאל את ה"חזון איש", אמר, יש משהו לא מובן. הוא אומר, אני נוסע לחוץ לארץ, מגיע לי יהודי אורתודוקסי, מתחיל לדבר איתו על הבחורים שלומדים תורה בעניות, מסירות נפש לתורה, על מעלת המילתא דהורייתא, כמה זה החזקת תורה חשוב, תורה, תורה, תורה, חצי שעה, הוא אומר, כבר אני משתכנע לתרום. אני, אני שבא להתרים אותו, כבר אני משתכנע לתרום. אני גומר את כל ההרצאה שלי, מה השיר הזה אומר לי? תבוא מחר. אתה יודע, יש כאלה ששמים קבוע שלט על הכניסה: "אנחנו מחלקים כסף רק מחר." זהו. אז הוא אומר, כשאומרים לי תבוא מחר, אני מבין... במילים שלנו... בלבלת לי את המוח, גזלת לי את החיים, אין לי כוח אליך, תלך. נכון? הוא אומר, אבל מה אני אעשה? אני לא אפוטרופוס על עצמי, אני לא עושה את זה לעצמי, אני עושה את זה לכולל. אז אני בא מחר. הוא אומר, אני מגיע מחר, הבן אדם רושם לי צ'ק מכובד. אני לא מבין, רגע, אתמול, שדיברתי איתך בכזאת התלהבות, בכזאת שמחה, בכזאת תחנונים, כבר הייתי בטוח שתכנעתי לתת.

53:22אה, תבוא מחר. היום, כשאני לא מדבר איתך בכלל, אתה רושם לי צ'ק על המקום? הוא אמר, זה לא אחד, וזה לא שתיים, וזה לא שלוש. הוא אומר, ככה כולם. למה, למה? הוא אומר, אני לא מבין את זה. ה"חזון איש" אמר לו, אתמול עדיין לא היה לו זכות לתת ללומדי תורה. היום, אחרי שהוא התפלל שלוש תפילות, שחרית, מנחה וערבית, לפחות את זה הוא עשה, נהיה לו קצת יותר זכויות, עכשיו הוא ראוי לתת. לא כל אחד ראוי לתת ללומדי תורה. ובאמת, הרב גלינסקי הביא רעיון יפה בזה, שזה בעצם כתוב בפסוקים. ספר שמות, פרק ל"ה, פסוק כ"ב. כל נדיב לב הביאו.

54:24שם כתוב, כל נדיב לב הביא את התרומה למשכן. זה בשמות לה: כב. ומנגד, בשמות לב: ג' שם מדובר על חטא העגל. מה כתוב? ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב לעגל. מה ההבדל? פה מדובר, לגבי המשכן, מדובר... זה ש... אה... זה ש... אה... אם אתה תרצה לבנות אצטדיון, תרצה לבנות כדורגל, תרצה לבנות אוניברסיטה, שמלמדים שם כפירה ושטויות, שמוציאה את האדם מנקוף וכל הביבולי מוח שלהם, על המקום. כמה אתה צריך, כמה לרשום. הוא יתחיל לרשום לך את הצ'ק, אם זה חייכה עד 0, 0, 0, 0, אתה תגיד לו מתי לעצור. אין לו בעיה.

55:26מילה אחת בתורה, פה כתוב כל נדיב לב, פה כתוב כל עם. אם אתה תרצה לבנות אצטדיון, תרצה לבנות כדורגל, תרצה לבנות אוניברסיטה, שמלמדים שם כפירה ושטויות, שמוציאה אדם מנקוף וכל הביבולי מוח שלהם, על המקום. כמה אתה צריך, כמה לרשום. הוא יתחיל לרשום לך את הצ'ק, אם זה חייכה עד 0, 0, 0, 0, אתה תגיד לו מתי לעצור. אין לו בעיה. אבל תגיד לו ישיבה לא במצב קשה. אני 4 דולר אני יכול להביא לך. אתה יודע מה, חי, חי דולר שיהיה מזל וברכה. חי, אני פעם אמרתי אם בן אדם תורם חי, שיהיה למזל. עדיף לתרום מת 440, זה יותר טוב, יהיה לך יותר מזל וברכה אם תתרום בגימטריה, מאשר לתרום חי. מה בן אדם יעשה? חי 18 דולר? תתרום מת או חולה לפחות. כי הם עניין חול בגימטריה. חול מסוכן, עוד יותר טוב. בן אדם כאילו אומר חי. אנשים שתורמים ככה בעניין של חי, ומעט 1, ו-555, זו מנטליות של מאמר. אדם שמאמין, אדם שמאמין הוא סומך על המזל. חושב שיש מזל מספר 7,

56:56אז אני אומר, אז כל בן אדם, גם שהוא תורם צדקה, איפה הפרופורציה שלך? לזה אתה תורם בניין לאוניברסיטה שמלאים שם כפירה, כשמגיע אליך מישהו לצדקה שצריך, אתה נותן לו 4 דולר, 5 דולר, חי דולר. זה בעצם למה זה קורה? הקב"ה לא רוצה. שיעבור לך החץ. לא שיתשבש, כמו שאמרנו. דקה, זה הקובר. קדוש ברוך הוא רוצה, זהו. כנראה התמלאה השעה עד כאן, זהו. ואז פתאום בן אדם, לא קם בבוקר, פתאום בן אדם מת באיזה מיטה משונה, פתאום בן אדם זה מקבל, פתאום בן אדם זה מקבל. מיטות משונה. יש משהו בזה, כאילו, מחז"ל, שאומר שיש משמעות בלתרום מספרים מסוימים? או שזה שניון שהמתירו בשביל... עכשיו, גם כשבן אדם נמצא בימים נוראים, בסדר, יש לו חרדת הדין, יש לו הכל, אבל... לפעמים בן אדם הוא טיפש. טיפש! למה? המגיד מדובנא מספר את זה במשל. משהו מופלא.

58:24היה מלך. עשרה אנשים, היה מלך גדול, והמלך הזה החליט להיות רחום, רחום וחנון. היו לו זמנים של קבלת קהל. כל בן אדם שהיה מגיע לקבלת קהל, היה לו חמש דקות לבקש מהמלך מה שהוא רוצה, והמלך היה מקיים. העיר הזאת שהמלך הגיע, המלך היה עובר ככה ממקום למקום. יום אחד הוא הגיע לאיזו עיר, היה אחד שקראו לו גצל. גצל, ככה זה היה השם שלו. והוא היה, הראש שלו בפנים, המוח שלו, במקום מוח היה לו תפוח אדמה. אין לו ראש בכלל, טיפש, טיפש, טיפש. כמה שאתה מכיר טיפש, הוא יכול להיות המלך של הטיפשים. המלך הגיע, כולם עומדים בתור, פתאום גֶצֶל הזה מגיע, דוחף, הוא עני מרוד, הריח שלו לא מרנין במיוחד, דוחף את כולם, "אני חייב להגיע למלך, חייב להגיע למלך." אמרו לו, "יאללה, טוב, תלך," גם לא רוצים לגעת בו, "תלך." הוא נכנס למלך, מגיע, משתחוה למלך, "אדוני המלך, אני חייב, תושיע אותי, תושיע אותי." אמר לו המלך, "מה אתה רוצה?" אמר לו, "תושיע אותי, מה קרה? תושיע אותי," "בסדר, תירגע."

59:48מקיימים אותו, מה אתה צריך? הוא אומר לו, תקשיב, אני מספר על עצמו גֶצֶל הזה. הוא אומר, אני... הוא אומר לו, רואה איך אני... עניים פה, בעיר הזאת, יש הרבה עניים חולים. יש להם כל מיני בעיות בעור, מכיוון שלא מתרחצים, אין לנו מקלחות, אין לנו כלום. הוא אומר לו, גֶצֶל, גם אני, יש לי קצת בעיות בעור, ולא... כל מיני דברים. הוא אומר, אבל מה? הגירודים הללו, אם הם באזור של הגוף, מקזזים, בידיים, אנחנו מסתדרים. אבל בגב, וואו וואו, נורא ואיום. אבל מה, יש בעיר מקום אחד שהקיר קצת בולט, שיש שם מסמר. אומרים, שמה, אנחנו מגיעים לשם, מתגרדים, מתגרדים, חבל על הזמן... זהו, הכל בסדר. אמר המלך, כן, אז מה? מה הבעיה? מה אתה רוצה? אמר לו, תראה, המסמר הזה הוא קצת רחוק, ואני גם צריך לעמוד בתור בשביל לגרד. אם אפשר לתקוע ליד איפה שאני שוכב שם בספסל, איזה מסמר שם בקיר, עם אישור של המלך, שאני לא אצלך עד לשם, וגם שיהיה שלי. מסמר שלי. המלך צחק, אמר טיפש מטופש, תנו לו מסמר. ביקש מסמר, יקח מסמר.

1:01:16והוא היה מאושר ואדם, הכל בסדר. רק אנחנו מגיעים לראש השנה, השמיים נפתחים. הקדוש ברוך הוא רוצה לתת לנו שפע, של רוחניות, של גשמיות, של זה, של זה. לפעמים בן אדם, רבונו של עולם, שככה מבקש דברים קטנים, פעוטים, תבקש על הגאולה, על גאולת ישראל, תבקש על זה שנשוב לציון ברחמים, תבקש על זה שכל עם ישראל ייוושע, מה הבן אדם אומר? בורא עולם, השנה היה לי קצת טיפולי שיניים, שלא יהיה. בורא עולם, יש איזו חליפה שאני צריך לקנות, היא קצת יקרה, כי עולה 1,500 שקל. תעשה שהמוכר ימכור אותה בסוף ב-500 שקל. בראש השנה זה מה שהאדם מתפלל. אז לפעמים המוח של הבן אדם בדברים שהם לא נכונים. כמו למשל יש אנשים, יהיו בריאים, כל הכבוד להם, אשרי הם ישראל, מקפידים על הסימנים של ראש השנה. יותר מדאורייתא. אם אין לו תפוח ודבש בראש השנה, לא מציע לדבר איתו, לא חודש לפני ולא חודש אחרי. פקעת הצבים. אין לי תפוח ודבש. אין לי, איך תהיה לי שנה מתוקה? איך תהיה לי זה? יש בשולחן ערוך כתוב, בשולחן ערוך הוא מביא את זה, ועוד פוסקים, הם אומרים שנהגו לא לאכול אגוזים, יהיו בריאים, כל הכבוד להם, אשריהם ישראל, מקפידים על הסימנים של ראש השנה יותר מדאורייתא. אם אין לו תפוח ודבש בראש השנה, לא מציע לדבר איתו, לא חודש לפני ולא חודש אחרי. פקעת הצבים. אין לי תפוח ודבש. אין לי, איך תהיה לי שנה מתוקה? איך תהיה לי זה? בשולחן ערוך כתוב, הוא מביא את זה, ועוד פוסקים, הם אומרים שנהגו לא לאכול אגוזים.

1:02:45בראש השנה. למה? יש כמה טעמים, אחד מהטעמים זה שאגוז בגימטריה חטא. אז כאילו לא יזכיר את החטא בשמיים, אז אגוז סימן מלטא. בסדר? אנשים ממש רציניים על הזמן הזה? לא, זה כתוב. זה כתוב בפוסקים, אבל בתור מנהג לא. אבל יש לפעמים בן אדם, הוא רואה מישהו בבית כנסת מביא אגוזים לבית כנסת קרון, אתה משוגע? תשק על גול לפני כולם. אתה אוכל אגוזים בראש השנה, אתה כולך חטאים. מתחיל לבייש אותו על זה. אמר הסבא מנוברדוק, גם חטא בגמרא ריחא, נועק אגוז. לפעמים בן אדם נצפה על הטפל, תפוח בדבש וזה וזה, תלך על העיקר. זאת אומרת, בן אדם נפתחים לו שערי שמיים, ראש השנה, יום כיפור, לפני נעילה, יכול לבקש על גאולת ישראל, על רוחניות, שיזכה לשפע, שיפתח לו הראש לתורה, שלא יהיו לו חיים קשים כדי שיוכל לעבוד את הבורא, הוא מבקש הנחה על החליפה, שיצליח בזה. יש כאלה אפילו לפעמים אנשים, שמחכים לראש השנה, כדי לבקש חיסול חשבונות,

1:04:02על אלה שהצרו להם כל השנה. למה? מה הם אומרים? כתוב ששערי חיים ומתים לפניך פתוחים. אז כבר השערים פתוחים של המתים. בורא עולם, יש לי כמה שמות להביא לך, זרוק אותם שם על הספר של המתים, עשו לי בעיות השנה. כבר פתחת את הספר, אל תשגור אותו ככה לחינם. אני אתן לך כמה שמות, ואז הוא אומר לה, השכן הזה שהכה לי ככה, וזה שהכה לי ככה, וזה. הוא אומר לו, אם לא מתים, לפחות איזה חולי יש אנשים ממש מקללים. וכל זה מגיע מהכעס שלהם. דרך אגב, הרמב"ם, בעניין המצוות, הוא כותב, איפה? לב דאורי תל איכוס. לב דאורי תל איכוס. איפה כתוב בתורה לא תכעס? הוא אומר, הרמב"ם, מזה שכתוב לא תקלל חרש. אדם שהוא חרש, אתה יודע שהוא חרש, אל תקלל אותו. למה שלא תקלל אותו? הוא לא שומע כלום. עוד הוא יחשוב שאתה מברך אותו. מה הרמב"ם? כי בשעה שאתה מקלל, זה מרגיע אותך מהכעס. נכון? אם אדם כועס, מתחיל לקרוס, מקלל את כל העולם. הוא אומר, ואסור לכעוס. מה המקור בתורה שאסור לכעוס? "לא תקלל חרש," הכוונה, אל תגיע למצב שאתה צריך להגיע לידי קללה של חירש, אפילו שהוא לא שומע, אבל זה מרגיע אותך. אל תכעס.

1:05:31אז כמו שאמרנו, שבן אדם כשהוא נמצא בימים הקדושים האלה, ינצל אותם לעוד זכויות, ולא לחישוב חשבונות, ולא לכתרוגים. כחת השלום כתוב שמי שמענישים אותו בגלל חברו בשמיים, אז החבר הזה גם נענש. אותו חבר שבגללו נענש החבר, הוא גם נענש. לא מכניסים אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא. בר מינן, ומי שמוסר דינו לשמיים, כמו שהמתפלל לחברו נענה תחילה, כך גם מי שמקטרג על חברו בר מינן, נענש תחילה. אז היה סיפור, היה הרב, אחד מהרבני קהילות, בראש השנה, אחרי התפילה, נשאר ללמוד. כל הבית כנסת מתרוקן, מתרוקן, מתרוקן, פתאום הוא רואה מישהו מציץ ככה מהדלת. מענישים אותו ראשון. אז היה סיפור, היה רב, אחד מרבני הקהילות, בראש השנה, אחרי התפילה, נשאר ללמוד. כל בית הכנסת מתרוקן, מתרוקן, מתרוקן, פתאום הוא רואה מישהו מציץ ככה מהדלת. נכנס עם איזו כיפה שעשויה מקרטון. כיפה ש... אתה רואה שהוא עשה אותה עכשיו. כן. מסתכל, הוא רואה שאין אף אחד, הוא לא שם לב שהרב נמצא שם. רץ לארון קודש ומתחיל לבכות, לבכות. הרב מסתכל, הוא רואה, או, זה הווריאן של השכונה הזה. זה הגנב. זה... איך אומרים עליו? לא הולך ארבע אמות בלי נפילת ידיים.

1:07:02לוקח מפה, לוקח מפה, ועליו נאמר, פותח שערים בתבונה. הולך, פורט, עושה את כל ה... בוחר. בראש השנה אמר, ברוך השם, חזר בתשובה שלמה. והוא שומר אותו, מתפלל. אחרי שהוא גמר את התפילה, הרב הגיע אליו ואמר: ברוך הבא, יפה שבאת. אני מבין שאתה עוזב את המקצוע שלך? אמר לו, "הרב, מכילה, מקצוע כזה לא עוזבים. שלושים שנה אני מביא מזה פרנסה." אמר לו, "אז למה באת להתפלל?" אמר לו, "אמרתי לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, עכשיו שערי שמיים פתוחים, אתה עכשיו גוזר את הגזרות של כל אחד ואחד. מי יהיה אני, מי יהיה עשיר, מי יפסיד את הכסף שלו, מי יגנבו לו. אמרתי לבורא עולם, אם אתה יכול, בסך הכל, תהיה מטווח. מה זה מטווח? הרי אתה רושם כמה גנבות יהיו השנה." אז בבקשה ממך שכל הגנבות תהיינה אצלי. הוא אומר, אז זה מה שהתפללתי להקדוש ברוך הוא, אני מקווה ששמע תפילתי. מר בן כובח הוא רושם שהגנבו להם, אז שאני יעצק אופה על הדרך. אז זה לפעמים ביניהם, כשמביאים אותו לפני המלך, לפני מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, הוא צריך לדעת,

1:08:32שמא לבקש. אז לסיום, כמו שאמרנו, שבן אדם צריך לבוא מוכן לימים הנוראים הללו, ובן אדם צריך לבוא מוכן לראש השנה, ולהתכונן, והכי חשוב, כמו שאמרנו, שהמניע הכי גדול, זה חרדת הדין. אם יש לבן אדם חרדת הדין, אז בעצם הקדוש ברוך הוא רואה שהוא מפחד, רואה שהוא שם לב שהוא לא סוס. בעצם הוא מתעורר, הוא תשובה, הוא תפילה, הוא צדקה, שמעבירים את רוע הגזירה. יהי רצון שכולנו נכתב ונחתם לאלתר, לחיים טובים, לרפואה שלמה, לפרנסה טובה, עושר ואושר, ברוחניות וגשמיות, שכל משאלותינו יתקיימו לטובה. אמן.