שיחת חיזוק בטלפון (21) (פרשת וירא אין אמונה בלי יראה) הרב ירון ראובן

1:42If haya asur, asur chok shama, asur lehavi orchim, ata mevi oreach habayta, im hu gamad, az mat'im lo mita gdolah. Im hu... The context of the shiur discusses a metaphorical situation to explain punishments or challenges faced by individuals. The segment under consideration describes a scenario where a person is given a bed that does not fit them as a form of torment. This metaphor is elaborated as follows: If someone is tall, they give him a small bed. Why? Just to torment him like that? No, that’s not enough. If he is tall, they give him a small bed, so what happens? Now parts of his legs are outside the bed. Oh, that’s not nice. So what do they do? They cut his legs so they fit the bed. If he is a dwarf, they stretch him, as it’s not nice to have the entire bed unused. So they stretch him until he reaches the end of the bed. This is a Midrashic metaphor to illustrate the suffering and unjust treatments some people experience. Bar Minan, they killed the people in such cruel ways. It even reached a situation where one of the... I recall that one of Lot's daughters, not those mentioned in the parsha, but one of... The Midrash says that one of his daughters gave money to a certain ani (poor person).

2:49שהיה אסור, אז מרחו את כל הגוף שלה בדבש, ושלחו עליה את כל הדבורים. כל הדבורים עקצו אותה ועקצו אותה, והיא מתה מכל הצעקות וכל הכאבים. אז עכשיו אתה רואה, אלו דברים מזעזעים, דברים גרועים, דברים מגעילים. איך יכול להיות שאדם שהרב שלו זה אברהם אבינו, לא איזה אבי מהרחוב, יידרדר למצב כזה? Avraham Avinu, Avraham Avinu ha'rav shelo. Eikh zeh yachol lihiyot? Eikh zeh yachol lihiyot? Ben adam midrader b'matzav kazeh gadol she'hu mamash lo yodea ma la'asot, ozev. Az kol ha'ba'ayah hazot hitchila biglal she'Lot lo shamar al ha'einayim shelo bimkom she'yistakel al shamayim veyomar le parnassah mi'shamayim tzarich lilmod. אם התורה מהרב שלי, צריך לקיים את התורה, צריך להאמין בהשם, הכל בא משמיים, זה לא בידיים שלי. כמו שכתוב בגמרא, מסכת ביצה וגם מסכת ראש השנה, שהפרנסה של בן אדם כבר הקב"ה מחליט עליה בראש השנה, מראש השנה עד ראש השנה.

4:00V'zeh lo kolel et ha-parnasah shehu yiten lo bishvil ha-chagim v'yom Shabbat v'chulei. Az ben adam she-mamash ma'amin 100%, im hu kvar yodea she-mi-shamayim kvar kavu, chatmu, mah yikabel? Nagid hu yikabel, ani yodea, me'ah elef dolar bashanah. Aval zeh lo kolel et ha-kesef shehu yivazbez v'yashkia b'Shabbat v'chagim u'mitzvot v'dvarim ka-eleh. Lo, zeh lo kolel et zeh. Az im ben adam mamash ma'amin, mamash ma'amin be-emunah shleimah, matay she-magia Shabbat... הוא מגיע לחגים, הוא רואה איזה בן אדם שצריך זדקה, הוא רואה איזה צ'אנס לעשות זיכוי הרבים. הוא לא מסתכל כמה אני יכול לעשות, כמה עשיתי השבוע, כמה עשיתי שבוע הבא, הוא לא מסתכל על זה פעמיים. קונה מה שצריך. Tzrichim 300 dolar ba'shavua bishvil Shabbat? O 300 dolar? Tzrichim 500? Tzrichim 500? Tzrichim 2,000? Tzrichim 2,000? Ma shetzrich. Lo choshvim, lo osim cheshbon. Lama? Biglal sheben adam yesh lo emunah shleima, hu yode'a sheHashem meshalem et ze. Hu kvar katav et ze ba'Torah shelo. Uma she'magia lo, hameah elef dolar ha'ele, yavo elav bechol mikre. Veze gam od siba sheben adam lo ya'avod over time.

5:11lo ya'avod yoter miday, ya'avod normal, hishtadlut normali. tzareech la'avod tesha sha'ot ba'yom, ya'avod tesha sha'ot ba'yom. tzarich la'avod chamesh, ya'avod chamesh. tzarich la'avod shteim, sheya'avod shteim. lo yihiyeh echad me'ha'anashim ha'ele kmo she'ani hayiti ba'yamim she'hayiti be'business, she'oved shmone esreh sha'ot ba'yom kmo eizeh metoraf. lo, lama? parnasa mi'Shamayim. az im ata oved sha'a, o ata oved esrim sha'ot, ze oto davar. The me'ah elef dolar sheHaKadosh Baruch Hu amar li sheyiten lecha, hu yiten lecha bechol mikreh. Az stam shover et harosh, stam fisfes bazman. Stam kol ha-extra zman hazeh zeh stam tochen mayim ve'ata hores leyevrachot ha'olam. Az zo hadracha shebein adam sheyesh lo emunah. Lot misken lo haya lo emunah. Hu histakel al etzon shel Avraham Avinu, vehu kineh, kineh bo, hu amar lo eich zeh lo yesh yoter, lo yesh perek, kachah vezeh. Ve'az hu amar lo eich zeh yachol lihiyot sheyesh lo yoter? Kol ma shehu yodea ani yodea. אפילו שהוא הרב שלי, אבל עכשיו אנחנו לומדים בחברותא. לומדים בחברותא, אז אני יודע מה שהוא יודע. הוא אומר, אני מבין. מה הביג דיל? מה, מה, זה אברהם? מה הביג דיל? אז מה קורה? התלמיד, אחרי שהוא למד כמה שנים אצל הרב, חושב שהוא נהפך לרב. הרב, לא תבין. בדיוק. חושב שהוא נהפך לרב, ועכשיו הרב לא מתאים לו. מה, מה, אתה אומר לי הלכה? אתה אומר לי מה לעשות? מה, אתה רציני? אני גם רב. התלמיד נהיה רב.

6:38Kvar menahel ma shekoreh be'anashim ka'eleh, hem holkhim lo rak neged ha'rav shelahem, hem holkhim neged ha'Torah. Uve'adam she'ein lo rav, lo oseh, lo mekayem et haMishnah, Pirkei Avot, al levav, sheYehoshua ben Perachiah amar, "Aseh lecha rav; uKneh lecha chaver." Ve'hevei dan et kol ha'adam lechaf zechut. Davar rishon hu ma? Aseh lecha rav. Lo tikne lecha rav, aseh lecha rav, sheyagid lecha et ha'emet, she'dibarnu shavua she'avar. או לפני שבועיים. אבל העניין פה, הוא אומר לך, עשה לך רב, אתה לא יכול לעזוב את הרב שלך. אתה למדת שלוש שנים, מהרב שלמד כבר לפניך, הוא למד עשרים שנה, אתה למדת שלוש שנים עכשיו. אז אתה רק גדלת מכלום לשלוש שנים. אבל הוא גם גדל. הוא מעשרים שנה לעשרים ושלוש שנה. לעולם לא תהיה יותר טוב ממנו. לעולם לא תדע יותר טוב ממנו. מה אתה חושב שבן אדם צריך להבין? אבלות לא הבין, לא היה להם מורה, לא היה לו ידע, לא היה לו שום דבר. ואנשים כאלה, שהם עוזבים את הרב שלהם ומתחילים להיות בעלי תשובה בלי רב, יש גדולי הדור שאומרים, עדיף שלא יחזרו בתשובה. בן אדם שחוזר בתשובה בלי רב, עדיף שלא יחזור בתשובה. למה? בגלל שפעם הוא היה קצת מסוכן, אבל מסוכן בשביל עצמו. לא ידע, מסכן, איזה אתאיסט, חושב שבאנו מאיזה כוף.

8:06חושב שהוא יהפוך לאיזה etz אחרי שהוא מת, לא יודע כלום mesaken, לא יודע אם הוא חיה, לא יודע אם הוא kof, לא יודע מה הוא עושה בעולם, mesaken לא יודע. אז הוא מסוכן לעצמו. אבל בן אדם שיודע קצת תורה, יודע כמה פסוקים בעל פה, יודע איזה הלכה פה ושם, ואין לו רב, ואין לו מדריך, אז הוא הבן אדם שנכנס לחנות, בגלל שיש לו קצת חולי, והשתעל קצת, אז מה הוא אומר? אני רוצה את כל החנות. לא רוצה תרופה רק בשביל השיעול, הוא אומר, לא לא, אני רוצה את כל התרופות כדי שלא תהיה לי המחלה לעולם. הבן אדם הזה טועה, למה? הוא לא מבין שהוא ימות מכל התרופות האלה. צריך רופא, רופא יגיד לך בדיוק מה צריך, זה הרב. הרב זה הרופא, יגיד לך בדיוק איזה תרופה לקחת. ואדם בלי רב נהיה מסוכן לכולם עכשיו. למה? עכשיו הוא יודע כמה הלכות, ואז הוא ממציא לך הלכות. זה נשמע טוב. הוא שמע מאיזה טקסט מסג' בוואטסאפ, שרב קנייבסקי אמר,

9:12Kol ben adam sheyesh lo iPhone, ein lo chelek le'olam haba. P'sak halacha. Ze lo halacha, ze lo shtuyot, anashim mam'tzi'im et hashtuyot ha'ele. Barur she'im ben adam mishtamesh im ha'iPhone, im machshev, im kol davar, l'znut, l'dvarim ka'ele, barur she'ein lo chelek le'olam haba. Hu lo tzarich et HaRav Kanievsky sheyagid lo et ze. HaRav Kanievsky lo pasak halacha kazot. Aval anashim... al iPhone? לא על אייפון, לא על אייפון זה. אם בן אדם מבזבז את הזמן שלו ואת הנשמה שלו על דברי זנות, דברים של פריצות, זה ברור. אבל זה לא צריך להיות דווקא אייפון; זה יכול להיות מחשב או כל דבר אחר. אין דבר כזה, אנשים ממציאים דברים. בסדר, אלו דברים, זו העבירה וכל הדברים החמורים מעל העבירה. אבל להגיד ש... hu lo roeh Rambo ba-telefon shelo ze bitul Torah talui be-eizeh draga hu aval b'chol mikre ze shum rav ba'olam lo yegid lecha b'adam ha-zeh ein lo chelek l'olam haba rak mi-ktsat ani roeh sefatot bereshit shel hashir ha-yatz'a mida'atenu ha-ketsat alma'ani shemor tza'aret azai.

10:20Okay, ra'ah seret, asah, afilu im ze bar minan, afilu im ze seret goroa beyoter, lo ad kedei kach she'ein lo kol hakol haba. Yachol b'adam, yachol lachazor beteshuvah, asah aveirah gedolah, aval b'adam she'ein lo rav hu stam mamtsi lachot, mamtsi lachot, kotev dvarim baInternet ke'ilu hu yodea. koreh eizeh Gemara poh v'sham, koreh eizeh Shulchan Aruch, lo meivin chatzi mah zeh shachor, mah zeh lavan. Hu omer, okei, kachah zeh nishmah li, kachah ani omer. Lo, lo, aval haRambam omer lecha hofech! Ah, mi zeh haRambam? Ani karati ki'ilu cholek al haRambam. Lo meivin she'hu afilu lo hana'al shel haRambam. Ben adam she'ein lo rav, ein lo derech. Hu lo yodea eifo la'asot, v'zeh mah sheLot asah l'atzmo. Lo sheAvraham girash oto. הוא עשה את זה לעצמו, הוא פסק הלכה, הוא אמר, לא, אתה יודע מה, זה לא בטוח שכל הצאן שלי, אם הם ילכו על השטח שלך, זה לא בטוח שהם יוכלו לאכול את הדשא. זה ספק, זה אולי יוכלו, אולי לא, אולי הם כבר שווים. אולי הם כבר שווים, למה? למה אתה אומר שיש לי עוד בשטח שלך?

11:29What, because I'm eating? They'll eat? Maybe they won't eat. Why do they want your grass name? My grass is better. So I'll give them freedom. They’ll graze in your field, my field. So he seemed to disagree with his teacher. He wanted to do what he wanted. So Avraham Avinu said to him, “You go right, and I'll go left.” That’s it, we can't stay in the same place. Why are you mistaken? You're already claiming you’re greater than your teacher. You're already making halachic rulings. You're no longer listening to anyone. ata yesh lekha be'ayah, ani lo yakhol afilu lehachzir otkha beteshuvah. Lo yakhol lehachzir. Avraham Avinu hechezar et kol ha'olam beteshuvah, kol ha'anashim geyer otam. BeGemara Masekhet Chagigah, haGemara omeret shekol ben adam shehu geyer, hu omer she'aviv ze Avraham. Avraham Avinu, hu haben shel Avraham Avinu. Lama Avraham Avinu? Biglal sheAvraham haya megayer et kulam. Achshav, Avraham geyer et kol ha'anashim ha'eleh ve'lo yakhol lehachzir et Lot beteshuvah. Lama? עכשיו שמעתי מהרב Efraim Kachlon, הוא אומר לי בגלל שכבר התאוה של כסף, של ממון, של כבוד, הייתה כבר בעיניים שלו. מתי שבן אדם יש לו רק את התאווה, אי אפשר. זהו, הוא חייב להתגבר על התאווה ואז יכול לחזור בתשובה. כל עוד שהוא עוד חושב על הכסף שהוא יכול לעשות, כל עוד שהוא חושב על הבחורה, כל עוד שהוא חושב על כל מיני דברים שהם לא טובים, אי אפשר, אי אפשר. אתה לא מדבר אליו; הוא בן אדם חולה.

12:59Ben adam choleh. Ben adam lo choshev al kesef. Ken, aval yesh kesef v'yesh kesef. K'ilu yesh kesef shetzarich b'shvil parnasah, v'yesh kesef she'zeh inyan shel ta'avah. Ben adam tzrich kesef b'rotzeh, zeh kli. Zeh k'mo sheben adam tzrich patish b'shvil lidfok et hamishmar ba'kir. Zeh kli. Az ben adam shehu bari, ben adam shehu yode'a shehaKadosh Baruch Hu sholet al ha'olam, hu choshev al kesef k'mo kli. K'mo patish, k'mo she'hu noten et hayachas mesuyam l'patish, l'm'sor, l'machshev, l'oto, l'kol had'varim. Noten lo et hakavod shel hadavar hazeh, aval hu lo hofech et ha'oto l'eize elil. Hu lo hofech et hap'tish l'eize elil. הוא אומר, זה האוטו, זה לוקח אותי ממקום A למקום B. אבל האדם שאין לו דעת, אין לו חכמה, אין לו שום דבר, מה הוא עושה? כל שבוע קונה אוטו חדש. למה? הוא אומר, זה לא מספיק לי, צריך עוד אחד, עוד אחד, עוד אחד. אבל האדם שיש לו דעת, דעתו עובדת בחכמה את האוטו, וזה כדי לשפר איזה חלון יפה, איזה כיסא יפה. כן, זה האדם, אז זה הנקודה, אז זה צריך, ואדם, האדם שחולה, מה הוא עושה מתי שהוא חולה?

14:20He goes to the doctor. So this is what the Rambam says. The Rambam says in his "Shemona Perakim," the book "Shemona Perakim," which also provides a commentary on Pirkei Avot. He says that a person who is ill reaches a state where everything that is good for him is disgusting. V'kol davar she'ra lo, taim. Achshav ha-pizza, taim lo. Afilu she-ha-ben adam yesh lo cholesterol, yotze me-ha-af shel kol ha-cholesterol. Aval ha-pizza taim lo. Ha-hamburger taim lo. Kol ha-shuman, ha-chazir, ha-kol taim lo. Lama? Hu ra'ev, ze ta'avah shelo. Ta'avah, ta'avah, ta'avah, kmo she'amarnu. Aval ata omer la-ben adam, tishma, tzarich kador katan, kador katan, ze kador bishvil cholesterol, זה קצת מר, אבל זה יוריד לך את הכולסטרול. לא תמות. לא, לא, זה מר, זה לא טעים לי, אבל כן, זה יעזור לך. לא, לא, לא טוב, אוקיי, פסול כדור. אוקיי, עכשיו צריך לאכול בריא. תאכל פירות, תאכל ירקות, תאכל דברים בריאים. לא, אבל זה מר, זה לא טעים, זה לא זה, כן, אבל אתה תחיה לפחות. תחיה.

15:43אז אם אין לו רופא שיגיד לו וידריך אותו, הוא לא יעשה את זה. האדם הזה ימות בסוף. אותו דבר, אדם שהולך אחרי התאוות שלו, הוא נחשב אדם חולה. הנשמה שלו חולה, הרמב"ם אומר. Ha’neshamah shelo yacholah she kol davar she’tov la’neshamah shelo, me’gael. Ve’kol davar she’lo tov, tov. Az isha prutzah zeh tov lo, hu omer. Afilu she’zeh yoresh lo et ha’olam haba. Li’gnov kesef, tov lo. Afilu she’zeh yoresh lo et ha’olam haba, hu rotzeh ha’olam hazeh. Hu choshev she’ha’olam hazeh zeh ha’olam ha’nitzach. He doesn't understand that he's going to die in a few days. He doesn't comprehend that he originated from a tipa serucha and that he will return to something that the worms will eat. He doesn't grasp this. He thinks that as long as he has money, that's all that matters. He doesn't understand what he needs and what he doesn't need. So, he's a sick person. And the only way he can heal and get out of the sewer, how do you say sewer in Hebrew? Gevura, the sewage he's in.

16:53Holech l'rofeh. Eizeh rofeh? Rofeh neshamos. Holech l'rav. HaRav she'meivin. HaRav she'yodea. Lo eizeh rav she'achshav siyeim beit sefer b'gil 18. Ben adam she'meivin, ben adam she'yodea, meivin et ha'olam, yesh lo ktsat nisayon. talmid chacham, zehu, ben adam sheyesh lo da'at Torah. im ze rak rav sheyodea kama halachot aval kol ha'olam shelo zeh business, hu lo yachol la'azor lo. yachol la'azor lo ba'business aval b'inyan shel da'at Torah lo ya'azor lo. im ze talmid chacham sheyodea et kol haTorah, yachol la'azor lo gam ba'business ve'gam ba'Torah. biglal shehaTorah notenet et hakol. achshav tsarikh lehavin she-ben adam lo yachol la'asot ma she-lo ta'aseh, lo yachol la'asot et zeh. Biglal she-ha-ben adam ha-zeh ibed et olamo, ma karah acharei zeh? Halach le-Sedom ve-Amorah, echad me-yeladav met. Acharei zeh, HaKadosh Baruch Hu shalach et ha-mal'achim le-hashmid et Sedom ve-Amorah. Lifnei zeh, afilu chatfu oto. After this, HaKadosh Baruch Hu (the Holy One, blessed be He) destroyed all of Sodom and Gomorrah. Lot lost the husbands of his daughters, lost his wife, and ultimately ended up acting inappropriately with his daughters. Even though his daughters were considered modest and believed the world had been destroyed, thinking they were needed to repopulate the earth, Lot had been informed by the angels that HaKadosh Baruch Hu only destroyed Sodom and Gomorrah, not the entire world.

18:24U'b'chol zot asat v'ra'ita. Az ze lo haya ma'aseh tov, ze haya ma'aseh magil. Afilu she'haMashiach ba mehem, u'mi'ha'zera shelo, ha'shafa shel ze, ze b'glal she'HaKadosh Baruch Hu tzarich la'avod al haSatan. Kakha ze kara b'chol mikreh, im ze Yehuda v'Tamar, v'ha... כן, כן, אז כל העניין, כל העניין של לוט, הכל התחיל שהוא לא יכול לשמור על העיניים שלו. לא שומר על העיניים שלו. כמה זמן עבר מאברהם? מנח מאברהם? עשרה דורות. כמה? עשרה דורות. עשרה דורות מנח מאברהם או מאדם הראשון? לנח, אתה אומר. לא, נח היה, אברהם נולד ב-1948, v'hamabul, im ani lo to'eh, hamabul haya b'erech b-1600. 1640, mashehu kazeh. ein agid lecha b'diyuk, akshani. ken, hamabul haya 1656, v'Avraham nolad b-1948. az k'ilu Avraham haya chai ba'oto zman she'od Noach haya chai.

19:47Noach niftar be-2006 mi-briyat ha-olam, v'Avraham be-2006 haya 58 kvar. Az Avraham ra'ah et Noach? Avraham ra'ah et Noach, kibel et ha-Torah shelo. V'rak achshav, harabim ra'u oto, ze lo ha-Tzohar d'Oron. Urai, lo yodea, az hayu chayim harbeh shanim, lo yodea. Ken, lo chashuv. Zachru li sh'yesh Pirkei Avot she katuv be-Tzohar d'Oron. טבע את כל העולם בתוך מים כמו מקוה כלולו ותיהיה את הכל. ועוד פעם עכשיו נהיה דין, מה זה דין? כן, לא. ואפילו לפני זה היה את המבול בשנת 1656. 340 שנה אחרי זה, בשנת 1996 כבר קרה מגדל בבל. מגדל בבל היה יותר גרוע מסדום. .הם הלכו ספציפית נגד השם. בנו בניין כדי ללכת להילחם עם השם. הקדוש ברוך הוא הכריב אותם. ואז תתקדם עוד איזה 50-60 שנה, וקרה מה שקרה בסדום ועמורה. אבל לא היו אנשים שוטים שם, אלא היו אנשים חכמים. אנשים הכי חכמים, הכי עשירים, הכי הכל, אבל רשעים מרושעים

21:10...ve'lo haya afilu tzaddik echad. Lama? Biglal shehem ratzu la'asot ma she'tov lahem be'einaim, lo ma she'tov bemoach, lo ma she'tov la'Hashem, lo ma she'HaKadosh Baruch Hu katav. Lo, hem ratzu la'asot ma she'ba lahem. Ratzu la'asot chukim shel atzmam, lo ratzu rabbanim, lo ratzu Torah, lo ratzu chukim. Ratzu rak et hakol she'yehe tov lahem. Hayu ego'istim. VeHaKadosh Baruch Hu... כן, לצערנו, עד היום, יש אנשים שהם אגואיסטים, אנשים שהם קמצנים. זה ממש נגד ה'. בגלל שזה בדיוק ההפך ממה שה'. ה' הוא רק נותן. הוא רק נותן ואף פעם לא מקבל. אדם שהוא אגואיסט, אדם שהוא קמצן, הוא לא אוהב לתת. אז זה בדיוק הפוך מה', הוא רק רוצה לקחת. אדם כזה ממש עובר נגד ה'. כן, זה אדם מסכן, כן, זה אדם ממש שיש לו מחלה. Ze mamash biglal sheyesh lo machala. Achshav bo'u navin kama devarim yafim shekara lo baparsha. Mamash neheneiti baparsha hazot sheachshav acharei kol ma shekara bSdom, Avraham roeh she-nechrav kol Sdom.

22:29כולם יודעים מה קרה עם לוט והבנות שלו. זה קצת בושה, לוט כזה נדבק לו עכשיו, ולא היה כל כך נעים. אז אברהם, המדרש אומר, אברהם יצא מהמקום והגיע לאבימלך. זאת אומרת, כשהגיע לאבימלך, ישר שאלו אותו, מי זאת האישה הזאת? He says, "This is my sister." They immediately took Sarah with them and brought her to Avimelech, planning for him to marry her. Then Avimelech had some kind of dream where HaKadosh Baruch Hu brought him to a state where he knew for certain that... hu oseh aveirah, HaKadosh Baruch Hu amar lo shehu yamut im hu yiga bah, veha'adam shehu lakach et ha'ishah mimenu zeh ba'alah, ve'hu navi, vehu hayachid sheyachol lehitpalel bishvilcha, vechulei. Ve'asa mamash ke'ilu kol ha'anashim... Ah? Ken, az akhshav, ma shekara poh, Avimelech ba le'Avraham.

23:53ufasuk 20:10 sheze Haf Yehud omer vayomer Avi-melech el Avraham: 'ma ra'ita ki asita et hadavar hazeh?' כאילו למה עשית לי את זה? למה הכנסת אותי לאיזו בעיה? לאיזו בלנדר כזה? מה עשיתי לך שאתה הבאת לי אישה ואמרת לי שזה אחותך? זה לא אחותך, זה אשתך. מה? אתה איש אלוקים, אתה איש קדוש, אתה שם אותי בבלנדר כזה. הקב"ה עצר את כל האנשים, אף אחד לא יכול ללדת, אף אחד לא יכול לראות, אף אחד לא יכול לשמוע, אף אחד לא יכול ללכת לשירותים. סתם את כל החורים של הבן אדם. She'be-adam she'korei et ha'bracha shel ha'asha yatzar im kavana, loke'ach 25 shniyot, im kavana mevin ma ze chalulim chalulim, mevin ma ze ha'achorim be'guf shelo, ve'hu mamash yodea she'be'adam eyn lo et ha'achorim ha'ele, hu lo yachol le'chayot. Bishvil rega lo yachol le'chayot. Az Avimelech omer lo, ma shamta oti be'matzav haze? Ani lo yachol lirot, lo yachol le'sherutim, lo yachol le'kayem yechasim, lo yachol shum davar. Ma asita li et ze? Ma asita?

25:06ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלוהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי. הוא אומר: אני ראיתי שמקום הזה אין יראת שמיים אז הם יהרגו אותי. מה זאת אומרת אין יראת שמיים יהרגו אותי? מה, כל בן אדם שאין לו יראת שמיים הוא רוצח? אז בוא נצטט את אברהם כי הוא אב האמונה - למה הוא לא האמין שהקדוש ברוך הוא... לא, זה בן אדם לא סומך על נס. אסור לסמוך על נס. הוא רואה שהוא בא למקום שאין יראת שמיים. וכתוב בתורה שאסור לך להיות במקום סגור עם בן אדם שאין לו יראת שמיים. למה? יש סיכוי שירצח אותך. בן אדם שאין לו יראת שמיים, זה לא יכול להיות במקום סגור איתו. אולי ירצח אותך. בפיזי כאילו? כן, כן, בפיזי, בפיזי. כן, זה מה שכתוב. ולומדים את זה מאברהם אבינו. זה מה שהוא אומר פה. הוא אומר, אני הגעתי למקום פה, ועל המקום אני ידעתי שפה אין יראת שמיים. ואם אין יראת שמיים, אז הם יהרגו אותי על דבר אשתי. מה זאת אומרת?

26:20הוא אומר, בדיוק כשהגעתי לפה, במקום שאנחנו במדבר, אנחנו לא בתשעה באב, אנחנו לא באיזה מקום עם נוף יפה, אנחנו במדבר, אנשים נכנסים ולא יוצאים. אני נכנס לפה, אני צמא, אני רעב, אני עייף, סוף סוף הגעתי לפה, במקום שאנשים... Shoalim oti, tzarich kzat mayim, tzarich kzat ochel, yesh lecha zeh, yesh lecha mishpacha, yesh lecha yeladim, yesh mashehu. Kol mi shoel oti, zeh mashehu kmo ben adam. Ma hem shoalim oti? Mi zot ha'isha hayafa hazot? Yashar al hamakom ani mevin sheha'einayim shelahem, zeh ma she'sholet lahem al hachayim. ha'einaim, lo hamoch shelahem. Hem ro'im isha yafa, lo achpat lahem im ani amut lefneihem, lo achpat lahem. Rak mistaklim ve'holchim acharei hita'avut shelahem. Be'adam kaze ein lo yirat shamayim. Az im ein lo yirat shamayim, ha'im ani agid lo, ken, ze ha'isha hayafa hazot, ze ishti. Az ma hu yagid le'atzmo? Amar, ze ishto, az ei efshar lakachat otah. Az bo'u naharog oto. Naharog oto, ve'az ei efshar lakachat otah. Aval im yirakeh oto...

27:25אז זו אחותו, אז אפשר לקחת אותה. הוא לא יגיע, ניתן לו קצת כסף, ניתן לו קצת אוכל, ניתן לו להרגיש טוב בשביל כמה ימים, ואז ניקח את האישה. ניתן לו כמות מספקת כדי שייתן לנו את האישה בלי בלגן. אבל אם זו אשתו, אי אפשר לקחת אותה. אז צריכים להרוג אותו. במקום שאין עיראת שמיים, יארגנו. יארגנו. אז זה מה שאברהם הבין, לבין כאן, שאם אתה מגיע למצב שאתה... Gar bimkom she'anashim hem resha'im. Resha'im, lo zeh. Az kor'im baMishnah, Pirkei Avot, perek alef, mishnah zayin, Nittai HaArbeli omer: "Harchak mishechen ra, ve'al titchaber la'rasha, ve'al titya'esh min ha'puraniyot." Az hu omer, harchak mishechen ra. Ma zot omeret harchak? Hu lo omer titrakhik, o hithrakhik. Hu omer, harchak mimenu.

28:26ke'ilu, afilu, shelo yihiye afilu leidcha ben adam. shelo, al tavo leidav, ke'ilu, shelo yihiye leidcha, lama? biglal sheha'adam hazeh, hasachen ra hazeh, hu lo rak ben adam shehu, ke'ilu, hu lo shezeh, sheha'adam hazeh hu, ke'ilu, rak ra be'atzmo, o rak me'ashen be'Shabbat levado. ze ben adam shechen ra, hu makhtit harabim. ah? bediyuk, ze mefaresh shemakhtit harabim. And if a person is considered bad, he will tell you first, he will tell you exactly how to bring him closer. First of all, he shouldn't be your neighbor. He shouldn't be your neighbor. Why? Over time he may influence you. He can influence you to the point of changing what happens. Now you say, okay, fine. And a person does teshuva (repentance). Not all of his family and friends do teshuva with him. He has friends, he has family, he has this, he has that. What do you do with them? He says, "Ve'al titchaber l’rasha" (do not associate with a wicked person).

29:27מה זה אומר? יש לך משפחה שהם עוד בעניינים של kefirah, עוד בעניינים של chilul Shabbat, עוד לא יודעים למה באנו לעולם, יש, baruch Hashem. אנחנו כולנו במצב כזה שצריכים הרבה סייעתא דשמיא, ממש לא רק לרצות את השם, אלא ממש לרצות את עצמנו ולקרב את המשפחה. זה לא פשוט. אבל הוא אומר לך, אל תתחבר לרשע. מה זאת אומרת? הוא אומר, הלה זה הרשע, זה שמחלל שבת, זה שעושה זרע לבטלה כל יום, זה שעושה את כל הדברים הגדולים הטובים האלה, אתה יכול לקרב אותו, אתה יכול להתפלל עליו. אתה יכול לצום בשבילו, אתה יכול לתת לו שיעור, אבל אל תהיה במצב שאתה איתו כל הזמן. שזה יהיה באופן ספציפי, שיהיה לך שיעור קבוע. פעם בשבוע, בשעה כזאת, אנחנו באים לשיעור. אבל לא סתם אתה בא לבית שלי בשביל ברביקיו, ויום שני אתה בא בשביל הספורט, ויום שלישי אני אבוא אליך, ויום רביעי אנחנו ביחד. לא, לא חברים ככה. אתה צריך לבוא כמו סנייפר. אתה יודע מה זה סנייפר? זה הצלף. הצלף הוא לא בא לשחק. הוא בא, יש לו משימה.

30:44He comes, and he has a couple of people to kill. He waits there for an hour and a half until they arrive. Then, bang, that's it. He shoots, leaves, goes home, and doesn't continue to take down everyone. הוא הולך, יש לו משימה לעשות. אתה בא, אתה רוצה... מישן, בדיוק. עכשיו, אתה בא, והאדם אתה רוצה להחזיר אותו בתשובה, אתה בא אליו, הנה, קח דיסק, זה, תורה ומדע, מערב המזרחי, זה, מוול סטריט עד אוקספורד, מירון אהוב. Yesh lekha shi'urei Torah b'Ma'arav Efraim Kakhlon, mamash divrei chokhmah nora'im, b'YouTube, b'ezrat Hashem dot org, b'Torah anytime. Yesh milyon devarim l'harot l'vadam. Tagid lo, ata rotzeh lada'at lama banu la'olam? Hineh, lachatz al hakaf'tor po, tir'eh et ha'disk po. Zehu, ata ba im misima, lo stam mitkhabeir elav ad k'dei kakh shehu shoretz lekha ba'bayit, kavua, ba'oto shel'kha, umargish chofshi, margish ba'bayit, lo! הוא אומר, אל תתחבר לרשע. למה? בגלל שאם אתה תתחבר אליו, ידביק אותך. ידביק אותך. צריך להבין. ואז הדבר האחרון, הוא אומר, ואל תתייאש מן הפורענות. מה זאת אומרת, אל תתייאש מן הפורענות? לעולם, אסור לאדם, אסור לבן אדם לחשוב איך זה יכול להיות, הבן אדם הרשע הזה נוסע עם פרארי בשבת. איך זה יכול להיות שיש לו עכשיו כזה,

32:13Beit b'chamesh million dollar, ben adam hazeh gonev kesef kol yom. Ben adam hazeh boged, ben adam hazeh gozel, ben adam hazeh oseh kachah, oseh kachah. Eych zeh yachol lih'yot she tzadik ve'ra lo, ve'rasha v'tov lo? Cheshbonot shamayim. Ha'rishon, ken, baruch Hashem, zeh ha'kol cheshbonot shamayim. Anachnu lo nevi'im, ve'lo afilu b'na'alaim shelahem. Aval, aval, zeh gam katuv, בסוף פרשת Va'etchanan, HaKadosh Baruch Hu אומר לנו בדיוק למה הוא עושה את זה. הוא אומר לנו זאת כדי שנהיה מודעים ונבין אותו, כדי שלא נגיע למצב שבו נגיע לשמיים ונגיד לה', 'תדע מה, HaShem...' Ani hayiti ba'inyanim, aval acharei she'ra'iti she'hashachen sheli, al hasha'ah hazot, pitom kanah bayit b'arba-chamesh million dolar, ve'ata she'ani yodea bevadayut, ve'kulam yod'im she'hu ganav, ve'ata natata lo bayit, az lo yacholti la'amod b'ze. Hakadosh Baruch Hu omer, lo, lo, lo, ani eten lecha et hateshuvah bemiforash. Miforash she'lo tavo elay im t'lunot. Katan, t'chafi diyuk lama ani ose zeh. Hu omer befarshat Va'etchanan, perek zayin. In this context, we understand that there is a sense of disbelief and confrontation with the understanding of divine justice. The speaker questions the apparent prosperity of someone they believe to be dishonest. However, the speaker acknowledges a forthcoming explicit answer from above, hinting at a broader divine plan that is not immediately visible. This highlights a principle of faith and trust beyond our understanding, taught in Parshat Va'etchanan, chapter 7.

33:24pasuk tet: "Veyadata ki Hashem Elohecha Hu haElohim, haEl haneman shomer habrit vehachesed le'ohavav uleshomrei mitzvotav le'elef dor." So, the first thing is that Hakadosh Baruch Hu is saying, you should know that Hakadosh Baruch Hu is ne'eman (faithful). What does it mean that He is ne'eman? What He says, He fulfills—there is no such thing as not fulfilling. אם זה שכר או אם זה עונש, מקיים, הוא שומר את הברית. איזה ברית? ברית מילה, תפילין, שבת. זה השלושה דברים שהם קוראים להם ברית, כל ההסכם בינו ובין עם ישראל, עם הנבחר, הוא שומר את זה לעולם. זה אין דבר כזה לשנות, לנצרות, לבודהיזם, לאסלאם וכל השטויות האלה. הברית שנחתכה עם אברהם, יצחק ויעקב היא לעולם. אז תדע לך על מה הוא אומר. הוא שומר את הברית והחסד לאוהביו. מי זה האוהבים האלה? מי אוהב? כל אחד חילוני אומר לך 'אני אוהב אותו.' הוא אומר אוהביו, מי זה? שומרי מצוותיו. אז פה, בפסוק הזה, כבר אתה יודע מי הקדוש ברוך הוא אומר: 'אלה האוהבים שלי.' הוא אומר לך את זה מפורש, זה לא הסבר של רש"י או...

34:31לא, אבל זה הוא אומר לך פה, שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו. אז כאילו, הוא פה אומר לך, אוהביו זה אותו דבר כמו שומרי מצוותיו. זה אותו דבר כמו זה. אבא, יכול להיות שאדם יש לו אמונה, שהוא אוהב את הקדוש ברוך הוא. כן. אבל הוא לא עושה מה שכתוב. לא יכול להיות. Lo yakhol lihiyot. Ben adam she'ata ohev oto, ata lo oseh devarim negdo. Ben adam lo yakhol lehagid, ani ohev et ishti, aval ani mek... Beseder, beseder, aval zeh inyan acher. Ha'inyan poh... בסדר, אבל העניין פה הוא שהקדוש ברוך הוא אומר לך ששבת היא מקור הברכה. אתה רוצה קשר איתי? אתה רוצה שנדבר בכלל על שאר המצוות? חייב לשמור שבת.

35:46Ain al ma le'daber im ata lo shomer Shabbat. Ain al ma le'daber im ata lo rotzeh lishmor et ha'makor shel kol ha'bracha, et ha'segulah, zeh ha'chelek ha'ikari. Chazal omer, Chazal omrim, she'im ben adam matza eze trik, lishmor et kol ha'mitzvot, 613 mitzvot, shomer 612. Aval lo shomer Shabbat, ze lo shomeyah klum. Lama? Ha'Kadosh Baruch Hu b'atzmo amar, zeh makor ha'bracha. Zeh habase, zeh ha'beginning, zeh ha'first step. אין. זה הכול. בדיוק. אז אדם לא יכול להגיד, אני אוהב את ה' אבל מחלל שבת. למה? בגלל שהקדוש ברוך הוא אומר לך, אדם שמחלל שבת, מות יומת ונכרתה הנפש מהעם. מה זאת אומרת מות יומת ונכרתה הנפש מהעם? הוא אומר, מת בעולם הזה, מקצר לעצמו את החיים, חס ושלום. יומת, זה אומר שאדם אין לו חלק לעולם הבא. הקדוש ברוך הוא אומר לו, אני לא רוצה לראות אותך לעולם. אני משלם לך מה שמגיע לך פה, בעולם הזה. לא רוצה, לא רוצה, לא, ומיתה לא מכפרת על חילול שבת. לא.

36:49לא, באדם שמחלל שבת ונפטר, אין לו חלק לעולם הבא, וגם בחיים שלו אין אפשרות להביא קורבנות. כשבן אדם מת, מה זאת אומרת? איזה קורבן? אם יש בית המקדש והוא חילל שבת בטעות, מביא קורבן. אבל אם הוא חילל שבת בפרהסיה, חילל שבת בכוונה, גזר דין מוות. אין תשובה. הורגים אותו על המקום. בן אדם שמחלל שבת, נוהג בשבת, הורגים אותו על המקום. נוהג בשבת, מעשן סיגריה בשבת, הורגים אותו. אין תשובה לזה. Ze mekor ha'bracha, ata mevin ma koreh po? Ken, betach, tzelofchad yesh sipur yesh sipur b'Torah, tzelofchad, ah? Lo, lo, ze inyan shel lo, 1-70 ata omer mashehu acher lo, lo, aval ze mashehu acher ata medaber al, egzar din mavet ken, aval lo, ben adam shemchalel Shabbat ze mashehu shoneh aval yesh sipur b'Torah, ze Parashat Shelach.

38:08Parashat Shelach says, no, the story of Tzelophchad. No, no, Shelach, I am reading it now, I have the book in front of me. It's not that I know everything by heart. No, Tzelophchad is in Parashat Shelach. Bamidbar, chapter 15. It says, and the children of Israel were in the desert, and they found a man gathering wood on the Shabbat. Vayakrivu oto hamotz'im oto mekoshesh eitzim el Moshe ve'el Aharon ve'el kol ha'edah, vehinichu oto bamishmar, ki lo purash mah ye'aseh lo. Motzi'im adam mekoshesh eitzim b'Shabbat, mevi'im oto l'Moshe, samim oto b'kela, mah na'aseh lo? Mah zot omeret, mah na'aseh lo? Ba'meh atah mechalel Shabbat? Az mah Chazal omrim? Lo shelo yadu mah la'asot lo, ela lo yadu eizeh... גזר דין מוות יהיה לו, אם זה יהיה סקילה או חנק, אם הוא יהיה הכי גרוע או פחות, אבל בכל מקרה ידעו כולם שזה גזר דין מוות. ואומר ה' אל משה, אז זה השפע, אז משה בא אל השם ואומר לו מה נעשה? הבחור הזה חילל שבת. הוא רצה לעשות מצווה אך חילל שבת. להגיד לאלוקים שזה כאילו נו. הקב"ה לא צוחק. אז מה הקב"ה אומר לו? זה מחלל השבת הראשון בהיסטוריה.

39:34she'ben adam lo yachshov she'el, ata yodea ma, achshav Hakadosh Baruch Hu mevin. Anachnu hideradarnu, anachnu chalashim, anachnu lo mevinim, anachnu miskenim, anachnu kach v'kach v'kol ha-tirutzim she-yesh le-ben adam. Az adam tzarich lehavin, ata yodea ma, lanu anachnu mamtzi'im tirutzim, aval mi she-yesh lo be'emet harbeh tirutzim, זה הדור שקיבל את התורה. למה? בגלל שהמעשה של צלופחד זה שבוע אחרי שקיבלנו את התורה. שמרנו את השבת הראשונה, בשבת השנייה חילל. אז עכשיו זה כבר שבוע, אתה לא יכול לקרוא את כל ספר התורה כל שבוע. אז מה זאת אומרת? אתה כבר לא היה לך זמן לקרוא את כל התורה. אתה לא מבין את כל המצוות. Rak kibelet otah, afilu im karata et hakol, afilu im havanta et hakol, ata chadash. Kol ha'chayim shelcha chilalta Shabbat, pitom ata omer le'ben adam, ma, ata chayav lishmor Shabbat achshav al hakol? Az im Hakadosh Baruch Hu omer le'ben adam, tishma, bishvilech yesh li excuse, ata rak kibelet et haTorah lifnei shavua, achshav asita bar mitzvah, misken.

40:39אז בשבילך יש לי תירוץ. אז מה אומר הקב"ה פה? פסוק למד, היי ממשיך, ויאמר ה' אל משה, מות יומת האיש, רגום אותו באבנים, כל העדה מחוץ למחנה, ויוציאו אותו, כל העדה אל מחוץ למחנה, וירגמו אותו באבנים, וימות כאשר ציווה ה' את משה. הקב"ה אומר להרוג אותו במיתה הכי משונה, הכי אכזרית, הכי קשה מכל עונש מוות. This is a severe punishment, and it was to be done in front of all of Am Yisrael so everyone would know and participate. Anyone who saw him would join in to kill him because he rebelled against Hashem. If there was an excuse or reason for someone to desecrate Shabbat, it was a singular and unique situation, not just a casual matter. שבוע אחרי שקיבלנו את התורה, לא 3,300 שנה כמו היום, שבוע, כבר חיללו שבת. אז לא היה תירוץ. לא, הקב"ה אומר, לא, אין תירוץ, אין דבר כזה. אמרתי לך לשמור שבת, לא שמעת להוראות, והאדם אומר, לא, לא, לא, שמעתי והבנתי, סליחה הקב"ה, תן לי להביא קורבן. אין קורבן.

41:54אין teshuvah. Techilat haShabbat befarhesiya, ein teshuvah. Az hu omer, okei, beseder, v'ha'adam hazeh asa et zeh bishvil mitzvah, le'harot la'anashim she'HaKadosh Baruch Hu re'tzini, ani asiti et zeh le'shma, ani asiti et zeh bishvil haShem. Bishvil kiddush haShem, le'harot la'anashim she'haShabbat zeh chashuv. Okei, asita ta'ut. לא ביקשתי ממך שתחלל שבת בשבילי. אני אמרתי לך, אפילו בשביל לבנות את בית המקדש שלי, אסור לך לעשות בשבת. אפילו לבנות את הבית של Hashem, אסור לעשות בשבת. כך, מאיפה? מהבית המקדש והמשכן שבנו במדבר. משם אנחנו לומדים על ה-39 מלאכות שאסור לעשות בשבת, כי Hashem אומר לנו, אפילו בשבילי אסור לך לחלל שבת. אפילו לבנות הבית שלך לא ישרו לך לחלל שבת. הדבר היחיד שמותר לך לחלל שבת, שהיתרתי לך, זה בשביל פיקוח נפש. פיקוח נפש. למה פיקוח נפש? לא בגלל שהנשמה היא יותר חשובה משבת, שלא נבין לא נכון. לא, זה הפוך. בגלל שאם נחלל שבת בשביל להציל את הבן אדם הזה פעם אחת, אז הגמרא אומרת, הוא יכול לשמור הרבה שבתות בהמשך.

43:05אז לא בגלל שאכפת לנו כל כך הרבה על הנשמה של אורת ביזה, זה יותר חשוב מהשבת. לא, השבת יותר חשובה. אנחנו רק רוצים לתת לו את הצ'אנס לשמור עוד שבתות. אז מותר לחלל שבת בשבילו. ולסיים את הנקודה, שבן אדם יבין. בסוף פרשת ואתḥanan, הוא אומר לך, וידעת, כאילו אוהביי, אוהביי אלה שומרי מצוותיי. אז פה הבנו שמי אוהב את השם. עכשיו ממשיך הפסוק: יהוד. הוא אומר, הוא משלם לסונאיו. מי זה סונאיו? סונאים זה הפוך מאוהביו. אז אנחנו מבינים שאוהביו זה שומרי מצוותיו, הסונאים זה אלה שלא שומרים מצוותיו. אז מה הוא עושה לסונאיו? הוא משלם לסונאיו על פניו. להאבידו לא יהיה אחר לסונאיו על פניו ישלם לו. notnim lo et ha-Mercedes ve'et ha-bayit ve'et ha-isha ve'et ha-yeladim ve'et ha-kesef ve'et ha-kavod ve'et ha-kol. Lama? Le'abedu. Lehalim oto, lo rotze lirot oto. Ein lo olam haba. Ein lo olam haba, hu mechallel Shabbat, oved avodah zarah.

44:12Eshes ish, kol ha'dvarim ha'eleh shemotzi et ha'adam min ha'olam ani noten lo et kol ha'schar she'ani chayav lo al kama mitzvot she'hu asa b'kavana o b'li kavana ba'olam ha'ze ani noten lo et hakol po lama? Lo rotze lirot oto yoter, lo rotze lirot oto. Zehu, soger et ha'cheshbon. Az po ha'Mishna mesayemet et ha'Mishna ha'zo ve'omer ve'al titya'esh min ha'puraniyot lama? Al tachshov shekef lo, eize kef lo, yesh lo oto, v'yesh lo ze, v'yesh lo ze, v'hu choilem, v'hu oseh dvarim neged Hashem. Lo! Hakadosh Baruch Hu lo rak meshalem et ha'onesh ba'olam haba. HaMishna hazot omeret, Hashem meshalem gam et ha'onesh po. Biglal zeh atah roeh harbeh anashim shenireh shehem smechim, nireh shehem tovim, u'pitom hein maftirim et atzman. איך זה יכול להיות? יש לו אישה, חמישה ילדים, 150 מיליון דולר בבנק, ופתאום הוא הוריד את עצמו, כמו רובין וויליאמס. מה קרה? מה קרה? יש לך 150 מיליון דולר, אתה לא שמח? יש לך אישה, ילדים, אתה לא שמח? יש לך עבודה, יש לך קריירה? זהו, בדיוק. בן אדם שאין לו קשר עם ה', יש לו כבר גיהנום בעולם הזה. ואז לסיים, את הנקודה האחרונה.

45:24עכשיו כל בן אדם צריך להבין שהקדוש ברוך הוא, כדי לבנות אותו, חייב לבחון אותו. אי אפשר לבנות את האמונה של בן אדם בלי ניסיונות; חייב לנסות אותו. עכשיו אברהם הוכיח את אבימלך לאחר שעשו הסכם ביניהם. אז אברהם בא אליו ואומר לו, אתה לא פר, אתה עשית איתנו עסקה ואנשים שלך גונבים את הבאר שלי, גונבים את הדברים שלי. אז אבימלך אומר, אני לא ידעתי פה, לא ידעתי. הוא אומר, זה פסוק כ"ה, פרק 21, הוא אומר, והוכח אברהם את אבימלך על אודות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך. כאילו העובדים שלו גזלו את המים של אברהם. ביום שהרבי מלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה. אני לא יודע מי גנב לך את המים, ואני לא יודע מי גנב לך את זה. אני רואה כל באר, כל מה שיש לי. אתה יודע כמה דברים יש לי? אני עסוק, אני מלך, ויש לי הרבה דברים. לא ידעתי את הדבר הזה, ולא ידעתי מי עשה את זה. וגם אתה לא הגעת אליי. אתה גם לא אמרת לי. למה אתה מחכה עד עכשיו? אתה אומר שכבר גנבו לך כמה חודשים, כמה שנים, כמה זמן. למה עד עכשיו אתה מחכה? מדוע לא באת להסביר לי מה קורה מוקדם יותר?

46:44אתה לא אמרת לי, זה לא יכול. לא שמעתי מעולם, זו הפעם הראשונה שאני שומע את זה עכשיו. מה זאת אומרת? אבי מלך אומר לו, שמע, אתה לא יכול לבוא אליי בטענות שאני חיללתי שבת אם לא אמרת לי מהי שבת. אתה לא יכול לבוא אליי בטענות ולהגיד לי שאני לא אכלתי כשר, אם אתה לא מסביר לי מה זה כשר. וזה בדיוק מה שהשם יתברך יגיד לכל אדם ואדם, שיבוא לבית דין של מעלה. יגיד לו, נו, עשית עסק טוב, עשית בסדר, עסקת כשר, כן. כולם היו בסדר מסביבך, ככה, ככה. הוא אומר, כן, אתה יודע למה אני שואל אותך? בגלל ששמולי עכשיו בא לפני חמש דקות לפניך, והנה הוא, הנה הוא, נביא אותו לפה, ושאלנו אותו, שמולי, למה חיללת את השבת כל החיים שלך? הוא אומר, אני לא ידעתי. מה כן, אבל אתה היית חבר של Yaakov, לא? מה כן? Yaakov היה tzadik, שמע Shabbat. מה כן? אז למה לא שמרת Shabbat? הוא אומר, הוא לא אמר לי.

47:53הוא לא אמר לי, לא ידעתי. פעם ראשונה ששומע את זה עכשיו, כבר היית מודע מאוחר. אז מה עושים פה? הוא לא ידע, הוא לא ידע בגללך. אתה חלק מהאשמה, אתה עכשיו שומר את השבת כל החיים שלך, אבל אתה נגזר כי אתה מחלל שבת. בבקשה לא קיימת את מצוות התוכחה על אמתך. זו גם מצווה. ואדם צריך להבין, כל ישראל ערבים זה לזה, כולם ביחד, כולם באותו שפינה, כולם באותו מקום. כולם חייבים להוכיח ולעזור לאחינו. אם כתוב בתורה שאבימלך בא עם טענות לאברהם אבינו, אברהם אבינו גדול הדורות, ענק של הענקים, קודש קודשים, בא לו עם טענות: "אמרת לא הוכחת אותי עד עכשיו, לא אמרת לי קודם, אתה עכשיו מתלונן." ata lo yachol, ata chayav lehokhiach anashim. Ve'ze hadavar ha'acharon shetzarich lehavin. Ben adam amar, lo, kashe li, lo yodea. Okei, ata lo yachol lehokhiach im ha'milim, ten lo disk, ten lo shiur, tavi'otah le'shiur, ta'aseh mashehu. Ve'ech ata yodea im ben adam be'emet ya'aseh o lo ya'aseh? HaKadosh Baruch Hu shole'ach lo test, shole'ach le'Avraham test. Omer lo, kach et bincha...

49:09et yechidcha, asher ahavta et Yitzchak. Hu omer, kach et hadavar hachi chashuv lecha. Et haben shelcha, et hayachid shelcha, afilu sheYishmael gam ben shelacha, ve'ze lo haben shelcha. Yitzchak ze haben shelcha. Ze she'ata ohev. Ze she'kol ma she'ufat lecha yavo mimeno, tavi oto korban. Ve'acharei sheHakadosh Baruch Hu kore et hama'aseh hamafursam, sheHakadosh Baruch Hu otzer oto, malach Hashem, sholeach malach Hashem, amar lo, al tiga bo. He says in Pesuk Yud Bet, "Ve'hu omer, 'Al tishlach yadecha el hana'ar, ve'al ta'as lo me'uma, ki ata yadati ki yerei Elohim ata, ve'lo chasachta et bincha et yechidcha mimeni.'" He's saying, "Do not harm the boy." Why? Now I know. "Ata yadati," now I know, that you are God-fearing. Now I know there is Yirat Shamayim. You are not just saying it, you are not just saying, "lailot, aseh lecha Rav…" You're not just telling Avimelech that he's not fair; they need to act that he lacks yirat shamayim. I can't come to a place and tell you the truth if I know you'll kill me. You don't have yirat shamayim. You can't wait and not rebuke someone. You are a person who should guide all your life. Why? Because you have yirat shamayim. It's not about rebuking because you want to harm someone. You want to help him. You want to save him. And you also want to save yourself.

50:33biglal sheyesh lekha yirat shamayim ve'ata shamat vekarata vehavanta shekatav batorah 'hocheach tochiach et amitecha.' Mah zot omeret 'hocheach tochiach et amitecha'? Ata chayav lehagid le'am Yisrael she'asur lahem la'avor al mitzvot. Ve'atah boreh olam shebashamayim hu omer lekha. Beni ha'yakar. Ata lo yachol lavo la'olam ve'rak le'chiyot bishvil atzmecha. Ata chelek mi'am Yisrael. Ata chayav lachzor bi'teshuva be'atzmecha. Ata chayav lehachzir bi'teshuva. Ata chayav la'asot devarim tovim. Ve'zehu. Ze lo ba'shamayim. Ha'Torah hi lo kol kach kashe. Hi lo kol kach kashe. Ve'nisayem be'sipur chamud vi'yafe she'haya. Ben adam asuk u'mforesam va'ashir, ba la'misrad shelo. אמר לו, אתה יודע מה, אני שכחתי את המזוודה שלי בפרקבת. לך לשם ותביא את המזוודה שלי. אוקיי, איזה מזוודה יש לך? אמר, הנה, הנה תמונה. תן לו תמונה, מזוודה שחור ולבן עם איזה פס אדום. הבן אדם הולך, ומפורסם ועשיר, בא למשרד שלו, אמר לו, אתה יודע מה, אני שכחתי את המזוודה שלי ברכבת. לך לשם ותביא את המזוודה שלי. אוקיי, איזה מזוודה יש לך? אמר, הנה, הנה תמונה. נתן לו תמונה של מזוודה שחורה ולבנה עם איזה פס אדום. הבן אדם הולך,

51:51Lokeach mizvada, chozer, nichnas la'misrad. Misrad zeh 10 elef square feet, misrad anak, poalim, yafeh, mefo'ar. Ve'az ha'ba'al habayit roeh et hapoel shelo, sochev et ha'mizvada ha'zot, ve'kasheh lo, ve'hu sochev ve'sochev, u'kvar tzo'ek lo misof ha'cheder. Hu omer, zeh lo sheli, zeh lo sheli. Paul says, "How do you know? What does this mean? I'm sweeping; that's exactly the picture. You told me, black, white with a red stripe—that's exactly the picture." He says, "That's not mine." He asks, "How do you know? What, do you have prophecy? What, what? Because a whisper of prophecy? What happened here?" He said, "No, I know it's not mine." He asked, "Why? How do you know it's not yours?" He replied, "Because mine is filled with diamonds. So, if you had taken mine, it would be very light. What you're sweeping is heavy. So, it cannot be my diamonds." Please note that the "Paul" reference seems to be unclear or inaccurate for a traditional Jewish text context and may need further clarification for the specific teaching or story being referred to. HaKadosh Baruch Hu omer lanu, lo bashamayim hi. HaTorah hi lo bashamayim, lo rechokah mimecha. Im hi kasheh lecha, ze lo haTorah sheli.

52:57Ata oseh mashehu lo tov. Ata lo shomea al haRav shelcha, hu omer lecha dvarim, divrei Torah, margaliyot, dvarim yafeim, dvarim te'imim, dvarim te'uriyim. Im ata lo mevin, o ata lo ohev et zeh, zeh biglal she'ata od choleh. Kmo she'haRambam omer, matei she'ben adam, haNeshama shelo choleh, ha'dvarim ha'yafeim ve'ha'tovim lo, lo te'imim, lo tovim. Hu lo margish, hu lo yodea, az tzarich lekachat od terufah, ve'od terufah, ve'od terufah, ve'tireh she'toch kedei zman, be'ezrat Hashem tiheyeh bari. ותהיה טוב, ותקיים את כל התורה כולה בכיף. ואמונה, זה לא יהיה אם יש לך אמונה; זה יהיה כמה אמונה יש לך. בעזרת השם נעשה ונצליח. שאלות? ברוך השם, ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.