החיים בורחים לך הרב אפרים כחלון

0:14יש בהרבה ספרים שמפרשים על התורה כל מיני רמזים בסדר פרשיות התורה. כל מיני רמזים. אנחנו היום בעזרת השם נלמד רמזים על החיים עצמם בספר בראשית. ספר בראשית זה ספר הספרים, זה ספר היצירה, ספר שבו הקדוש ברוך הוא ברא את האדם, את החיים, את המתכונת של החיים. ובעצם בספר בראשית, זה הספר שאמור להיות הספר הראשוני ללמד את האדם איך לחיות. באמת, בספר בראשית, אם בן אדם ילמד אותו בעיון, יש בו הכי הרבה חומר. אפילו שאין בו הרבה מצוות, אבל הכי הרבה חומר לבד את ההנהגות של האדם, ואת החובה של האדם, ומה חובה טובה עולמו. כל דברי מוסר הכל הכל הכל נמצא בספר בראשית. אז יש סדר הפרשיות. אם נשים לב, סדר הפרשיות הן: בראשית, נח, לך לך, וירא, חיי שרה. ובעצם ספר בראשית הוא הספר שאמור להיות הספר הראשוני ללימוד האדם איך לחיות באמת. אם בן אדם ילמד אותו בעיון, יש בו הכי הרבה חומר, אפילו שאין בו הרבה מצוות, אבל יש בו הכי הרבה חומר ללמוד על ההנהגות של האדם ואת חובת האדם ומה חובתו בעולמו. כל דברי המוסר, הכל, הכל, הכל נמצא בספר בראשית. אז יש סדר הפרשיות, אם נשים לב, סדר הפרשיות הם: בראשית, נח, לך לך, ויראה, חיי, תולדות, ויצא, וישלח, וישב, מקץ, ויגש, ויחי. חיי, תולדות, ויצא, וישלח, וישב, מקץ, ויגש, ויחי. אם נשים לב, סדר הפרשיות בא ומרמז לנו על הנהגת האדם, בדרך כלל על החיים של האדם בעולם. פרשה, זה בהתחלה, בזמן שבן אדם נולד בהתחלה, אז כל אדם רוצה לקיים בעצמו את הפסוק:

1:39ויר מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה מה אומר הפסוק? פסוק בבראשית ויחי פרק מ"ט פסוק ט"ו זה על יששכר ויר מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד הוא הפוך אומר הארץ כל כך מנוחה לא אני לא הולך לנוח אני הולך לעמול בתורה וכו' וכו' אז כל בן אדם רוצה לקיים רק את ההתחלה של הפסוק. בייר מנוחקי טוב ואת הארץ קנה אמא. בראשית נוח נוח נוח נוח נוח תן לה נוח תן לה נוח. אחרי שבן אדם נח עזוב תן לו לנוח תן לו לנוח. עכשיו לא רק זה, גם אם בן אדם... אבל החיים מאלצים את האדם לא רק להיות בנוחות שלו. אז הוא הולך, הוא הולך ורואה את העולם ורואה את החיים. מביא תולדות, עושה עסקים, יוצא ונכנס, יש לו פועלים, שולח אותם ויוצא ושולח. כך הוא מעביר את כל החיים עד שהוא מגיע לזמן...

3:09של וישב. מה זה וישב? בן אדם יושב בבית, לא יכול לזוז לבד. למה? מה קרה? ימי הזקנה. שלמה המלך אומר בחוכמתו את הפסוק בקהלת, פרק י"ב, פסוק א'. וזכרת בוראך בימי בחורותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ. אומר שלמה המלך: עוד בזמן שאתה צעיר תזכור, עוד לפני שיבואו ימי הרעה. מה זה ימי הרעה? שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ. אומרת הגמרא במסכת שבת ודווקא אופנן לפעמות בית. וזכרת בוראך בימי בחורותיך עד שלא יבואו ימי הרעה, אלו ימי הזקנה. ושנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ אלו ימי המשיח. תזכור עוד שאתה צעיר, שכן יש זמנים שאתה תשב בבית ותישב לבד. אדם לא יכול לזוז מהבית, כבר לא עצמאי, כל דבר מטפלים בו, כל דבר. ימי הזקנה, כמה ימי הזקנה? מקץ, זהו נגמר. מקץ, גומר את החיים.

4:35ואז הוא ניגש לדין ודברים בפני בורא עולם, ואז הוא מתחיל את החיים האמיתיים. מתי בן אדם חי? מתי מתחיל בן אדם לחיות? כל זמן שבן אדם נמצא בעולם הזה, הוא לא חי. הוא לא חי. מהו? אם הוא לא שומר תורה ומצוות, כולו מת מהלך. אם הוא רק עסוק ב... ביזנס שלו להביא ילדים לעשות את מה שהוא צריך בצרכים האישיים שלו, אז רשעים נקראו בחייהם מתים. ככה מובא במדרש רבה בפרשת לך לך, במדרש קהלת רבה פרשת ט, ועוד. מתי בן אדם התחיל לחיות? ביזנס שלו, להביא ילדים, לעשות את מה שהוא צריך בצרכים האישיים שלו. אז רשעים נקראים בחייהם מתים. כך מובא במדרש רבה בפרשת לך לך, במדרש קהלת רבה פרשה ט'. ועוד, מתי בן אדם מתחיל לחיות?

5:35מתי שהוא נפטר מן העולם? אז הנשמה מתחילה לחיות. כל זמן שהנשמה הייתה אצלו בגוף, הוא היה ממית את הנשמה. הוא לא היה מכיר אותה. למה? כי הנשמה, ממה היא ניזונת? מדבר רוחני. אבל במה אתה עסקת? איך שהתחלת את החיים רצית לנוח? אחר כך הלכת לעסקים שלך. הלכת, ראית עולם. והירה. זה החיים שלך. זה מבזבז את החיים. הבאת ילדים? תודה רבה. אבל למה הבאת את הילדים? בשבילך, בשביל הרצון שלך, אתה רוצה ילדים. לא בגלל שהבנת שזו מצווה. עשית עסקים, ביזנס, יציב, היציב, השליך. כל מה שתפקדת והזבזת את זה. אז בעצם הרגת את עצמך ב-70, 80, 90, 100 שנה. הרגת. בן אדם הורג את עצמו, הורג את עצמו, והוא חושב שהוא חי. בן אדם קם בבוקר לעוד יום, שהוא פשוט חותך לו את החיים. מההתחלה ועד הסוף. מה עשית כל היום? מה עשית כל היום? קמתי בבוקר, אכלתי ארוחת בוקר, אחרי שאכלתי ארוחת בוקר רצתי לעבודה, צעקתי על הפועלים, רבתי עם אשתי, צעקתי על הבן שלי, היו כמה הפסדים, היו כמה רווחים, חזרתי לקרוא עיתון, ואכלתי ארוחת צהריים, אחרי ארוחת צהריים התקשרתי למישהו, עוד פעם קראתי עיתון, אכלתי ארוחת ערב, הלכתי לישון כמו פגר, קמתי חזרה, עוד פעם אותו קונספט.

7:06מתאימה לקרנף, לפיל, לג'ירפה, לפילנדין, ליען ולכל שאר בעלי החיים. עובדים, אוכלים, רבים קצת עם האישה, הפיל עם הפילה, זהו. בן אדם יכול לעבור את כל החיים שלו בעצם במחשבה כזאת: אני חי, אני חי. תפסי שבולים, תפוס את החיים. מה זה תפוס את החיים? תפוס את החיים של מה? איך אני תופס את החיים? אי אפשר לתפוס את החיים. אחד מהדברים שלא נהוג כל כך לציבור שומרי תורה ומצוות, במיוחד לא היראים ביותר, הוא לא לחוג יום הולדת. למה לא חוגגים יום הולדת? מה הבעיה? מה הבעיה? אתה חוגג יום הולדת. עברה לך עוד שנה. נכון? אז המקור הראשון שמוזכר בתורה על יום הולדת זה בפרשת וישב, בספר בראשית, פרק מ', פסוק כ'. שם נאמר: "ויהי ביום השלישי, יום הולדת את פרעה". פרעה חגג יום הולדת. למה פרעה חגג? כי פרעה חושב אין דין ואין דיין. אז כשעוברת שנה, אתה לא צריך לעשות חשבון על מה היה, מה יהיה. כי פרעה אומר: "לי יאורי ואני עשיתיני". אין דין ואין דיין.

8:07אז המקור הראשון שמוזכר בתורה על יום הולדת זה בפרשת וישב, בספר בראשית פרק מ', פסוק כ'. "ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה". פרעה חגג יום הולדת. למה פרעה חגג? כי פרעה חושב שאין דין ואין דיין. כשעוברת שנה, אתה לא צריך לעשות חשבון נפש או מה יהיה, מה יהיה, מה יהיה, מה יהיה, מה יהיה, מה יהיה, מה יהיה. אני מתקרב, אני מתקרב. פרעה, לי יאורי ואני עשיתיני. אין דין, אין דיין. אני האלוה של עצמי נגמר, אבל יהודי מגיע יום הולדת זה יום של חשבון נפש. על מה אתה שמח? על מה? אשתו של הרב קניבסקי יום אחד נכנסה הביתה. היא רואה על השולחן עוגה. מה קרה? השכנה הביאה לה עם פתק "מזל טוב, הרבנית, נולד לך יש לך יום הולדת." הרב קניבסקי, הרב חיים קניבסקי שיהיה בריא, ראה את זה, אמר לה, "מה זה החגיגה הזאת? או השכנה הביאה את זה ליום הולדת. אמר לה, אני מבקש ממך תחזיר לי את זה. אנחנו לא חוגגים יום הולדת. זה מקורות של גויים, מה זה? יום הולדת את פרו. אבל לי, אמרה, אם אני אחזיר לה הייתי נפגעת. זה היה שבועיים לפני פורים. אז היא באה אלי, אמרה לה, 'תקשיבי, ההוגה שלך כל כך כל כך טעימה, כל כך מיוחדת. אני מבקש ממך תקפיאי לי את זה, ותביאי לי את זה בפורים למשלוח מנות. למה? כי עכשיו אין מצווה.'" ראה את זה, אמר לה, מה זו הפגעה חגיגת הזאת? או השכנה הביאה את זה ליום הולדת. אמר לה, אני מבקש ממך תחזירי לי את זה. אנחנו לא חוגגים יום הולדת. זה מקורות של גויים, מה זה? יום הולדת את פרעה. אבל היא אמרה, אם אני אחזיר, היא תהיה פגועה. זה היה שבועיים לפני פורים. אז היא באה אלי, אמרתי לה, תקשיבי, העוגה שלך כל כך טעימה, כל כך מיוחדת. אני מבקש ממך תקפיאי לי את זה, ותביאי לי את זה בפורים למשלוח מנות. למה? כי עכשיו אין מצווה.

9:33סתם יום הולדת זה מנהג של גויים. הרב לא אוהב שחוגגים יום הולדת, אבל אם יהיה בזה מצווה, אז יהיה לך שכר יותר גדול. תשמרי לי את זה שבועיים אחרי, וככה היה. שמחה מאוד. ולמה בעצם יום הולדת? מה הבעיה לחגוג יום הולדת? זה מוגזם, חגיגת יום הולדת, למה לא? כי בעצם כשאתה חוגג, מה אתה אומר? איזו שנה הייתה לי? יש, על מה לחגוג? איזו שנה הייתה לך? בוא נבדוק. גם אם אדם שומר תורה ומצוות, כמה תפילות התפללת? שלוש תפילות ביום, לא פספסתי. אין בעיה. כמה מילים מתוך התפילה אמרת? השתדלתי הכל. כמה מילים כיוונת? זה כבר, אל תשאל אותי שאלות קשות. אתה הגזמת. כמה בתוך התפילה חשבת על הקב"ה? לא יודע. בן אדם מתחיל להתפלל ובתוך שתי דקות כבר הראש שלו, זהו, סיים את התפילה. אז אם ימשיכו לבדוק, כן, בן אדם אומר, למדתי תורה, כמה תורה, כמה למדת בתענית דיבור, לא כמה הספקת, כמה שעות עמלת בתורה, כמה התאמצת, כמה יגעת, או שכל דבר הכי קטן נשיח לך את הדעת, או שכל שכן, שכשאתה תהיה צריך עזרה, הוא לא יהיה שם בשבילך. תוך שתי דקות כבר הראש שלו, זהו, סיים את התפילה. אז אם ימשיכו לבדוק, כן, בן אדם אומר, למדתי תורה, כמה תורה, כמה למדת בתענית דיבור, לא כמה הספקת, כמה שעות עמלת בתורה, כמה התאמצת, כמה יגעת, או שכל דבר הכי קטן ישיח לך את הדעת, או שכל שכן, שכשאתה תהיה צריך עזרה, הוא לא יהיה שם בשבילך,

11:00עזבת את התורה שהיא הגנה והצלה מעצלות? בשבילו. וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. אז בן אדם שחוגג, אז הוא מראה לשמיים, מראה לכולם. יש על מה לחגוג. יש על מה לחגוג. מה, ויש על מה לחגוג? בוא נבדוק. אתה כל כך בטוח? בוא נבדוק. בודקים, מה רואים? בושה אחר בושה. עדיף, עדיף, עדיף שלא יהיו בודקים. עזוב, מה אתה... פה עשית טובה לאנושות שהתפללת, פה עשית טובה... או, אתה יודע מה? יאללה, בוא, בוא, נמלמל מהר, שמונה עשרה. פה כיוונת בשם ה', לא כיוונת בשם ה'. פה חשבת, אמרת, רפאנו, אני לא מרגיש טוב, רפאנו ה' ונרפא, אמרת, וואו, שכחתי לקחת כדור. וכן הלאה וכן הלאה, כל מיני מחשבות ששם, בשמיים, זה בדציבלים הכי גבוהים. זה, זה, זה, המראות הכי קשים. כשבן אדם יראה את עצמו אחרי 120, אומר השל"ה הקדוש, הבן אדם מרוב בושה ישכח את השם שלו. לכן תקנו לומר פסוק בסוף התפילה שמתחיל בתחילת השם שלו ונגמר בסוף. שואל השל"ה הקדוש, רגע. את השם שלו ישכח, אבל את הפסוק שהוא אומר אותו שלוש פעמים ביום הוא לא ישכח? את השם שמשתמשים בו עשרות פעמים, אלפי פעמים, אפילו יכול להיות מיליוני פעמים בחיים?

12:27הוא שמע את השם הזה כשהוא היה ילד. משה, משה, אל תעשה, אל תקפוץ. משה, לך מפה. משה, בוא. משה, ימינה. משה, שמאלה. משה, ימינה. כל הדברים האלה. משה, משה, משה. יגיע לשמיים, הוא לא יזכור כלום. מה יזכור? או, פסוק שמתחיל במשה. במאמן נגמר בהג. איך הוא יזכור? אומר ה"שולחן ערוך" פשוט, כשאתה מגיע לשמיים, כל דבר שלא קשור לשמיים נעלם. השם שלך, משה, הוא לא שייך לפה. מה שהיה לפה רק תורה, זה מה שנשאר לך ביד. פה אתה מתחיל לחיות, זה ויחי שלך. אז אם אמרת פסוק זה יישאר לך. אם לא אמרת פסוק, משה לא נשאר. אין משה, אין דוד, אין כלום. אז בעצם בכל המהלך הזה של החיים של הבן אדם, מבראשית עד ויחי, שזה החיים האמיתיים שבן אדם מתחיל לחיות, כמה שלבים הוא עובר, כמה רצונות הוא עובר, כמה מתוך הרצונות שלו, הוא חושב שאו, אני אעשה את זה לשם שמיים. זה בשביל הקדוש ברוך הוא. זה בשביל רצון השם. זה בשביל זה, זה בשביל זה, זה בשביל זה. ואנחנו לא מדברים על אנשים שרחוקים מתורה ומצוות, ותדע מה, בשבילו באמת שהוא שומר שבת, זה נטו בשביל הקדוש ברוך הוא. עכשיו הוא לא שומר שבת. אני מדבר על אנשים שכבר נולדו חרדים. אנשים שכבר חיים ומקיימים. אבל מה? הרבה כאלה לצערנו מרגישים ממורמרים.

13:53במומר, במומר, במומר, מה? עזוב אותי, קשה, לשבת בכולל, ללמוד תורה, וואו, וואו, וואו. והכתוב אומר עליהם, תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך, בשמחה ובטוב לבב, מרוב כל, ועבדת את אויביך. זאת אומרת, הקב"ה לא מדבר על הרחוקים, מדבר עלינו, עלינו, אנחנו באים ועובדים את הקב"ה. כשבן אדם יושב ולומד תורה... לא מעריך את המעלה הזאת של עמלות תורה, הוא תמיד מחפש זה וזה וזה וזה וזה, שזה גורם לו חוסר שלוות נפש. אז הראש שלו כל הזמן במה? בדברים אחרים. הראש שלו בענייני העולם הזה, הראש שלו בשאר הדברים האלה. אז בעצם אתה חושב על הקדוש ברוך הוא כן, אין בעיה, אני עושה את זה בשביל הקדוש ברוך הוא, אבל אתה חושב גם על לא דברים. כשאדם חושב גם על לא דברים זה משל, משל למה הדבר דומה? אדם שנמצא עם אשתו אבל חושב על אישה אחרת, האם אשתו מבחינה הגיונית תסכים לו להיות ככה? היא לא יודעת את המחשבות שלו. אדם שיושב ולומד תורה ובראש שלו הוא חושב דברים אחרים, ואיך חיים עם האישה אשר אהבת. הגמרא בקידושין אומרת שזה אישה, אז לבוא ולתפוס את הדקות האלה של הקדושה העליונה שאתה כביכול מתייחד עם התורה.

15:22בלי ערבוב, כמה דקות יש לאדם בחיים כאלה? דקות נטו, שניות נטו של תורה ללא הפרעה. ללא, או שאני אעשה, או יש לי טיפת חלב ללכת, לחזור, לקנות, לסדר, כמה, כמה, כמה. אז בן אדם יכול לבוא לשמיים, חי 70, 80, 90, 100 שנה, ומתי שהוא מתחיל לחיות, אומרים לו חביבי, אתה יודע שאתה לא בן 80, אתה אולי בן שנתיים, אתה אולי בן חצי שנה, אתה אולי בן חודש. כי שם בשמיים כל הקפה והעוגות והבגטים והלפות והעופות והבשר והסטייקים והסלטים, כל מה שאכלת, עפים, עפים, עפים, עפים, עפים. לא נשאר כלום, לא נשאר כלום. מה נשאר? התורה והמצוות. כמה זה? זה ילד בגיל שלוש. זה ילד בגיל שלוש. ככה אתה שווה. מה ילד בגיל שלוש? אני יש לי צאצאים, מגיע בגיל מאה, אומר יש לי צאצאים. איזה צאצאים? זה לא כלום. אין לך מי זה? יש לי זה, יש לי... לא יודע, לא יודע. אין, אין. פה, רק עם מה שבאת. רק עם מה שבאת. וזה בעצם ההתחלה של החיים האמיתיים של האדם. כי אם בן אדם חושב שכאן הוא חי, ואחרי שהוא מת, מת, זהו, נגמר. אז אולי יש שקיעה בחיים. אז זהו, אז אני אתן לי ליהנות. יש הרבה פרסומות על רכבים. רוצים שתקנה רכבים. מה עושים? או, תקנה רכב. למה תקנה את הרכב? רוב...

16:46ככל הפרסומות האלה הן כפירה או נגד התורה. ראיתי פעם פרסומת על רכב: "תקנה את הרכב הזה כי חיים רק פעם אחת". זה אומר עכשיו אתה חי, אתה חי פעם אחת, בזבז. אה, אבל יש לך חובות? עזוב אותך. זה בדיוק "אכול ושתוק כי מחר נמות", כי חיים פעם אחת או משהו אחר. תקנה את הרכב הזה והרכב הזה הונדה. הונדה מציתה את הדמיון. מה זה מציתה את הדמיון? זה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. בדיוק. בדיוק. או, פרסומת על קוקה קולה. טעם החיים קוקה קולה. זה לא כפירה, זה אבלות כבר.

17:46הפרסומות האלה מיליארדים מיליארדים של דולרים מגלגלים. כל פרסומת בעצם מה היא באה ומחנכת אותך? מה היא מחנכת את האדם? הפרסומת היחידה שאני ראיתי שיש בה מוסר השכל זו פרסומת שרצתה לשכנע את הקונים: "תקנה היום, תשלם מחר." זה יופי. זה כן. כל מה שאתה קונה היום, אתה תצטרך בסוף שליל. זה כן. אבל רוב ככל הפרסומות, מה הן אומרות לך? אכול ושתוק, כי מחר נמות. תלך, תקנה, תעשה, תעבור, תרוויח, תפסיד, תבזבז, תוציא, או רכב, וזה וזה וזה וזה וזה, וכן הלאה וכן הלאה. אבל בן אדם, שלא חושב על זה, אז הוא כל הזמן נמצא במרוץ מסלולים לחיות. לך לך, ויראה. חיי, מתחיל לחיות את החיים. איך הוא חי את החיים? ויצא, וישלח! עד שלוקי משבית אותו, ויש... תירגע עכשיו, הבא תחשוב. ימי הזקנה, בן אדם אומר לו, אני לא פתחתי ספר 40 שנה, מה אני אעשה עכשיו? מנסה לקרוא קצת תהילים, קצת מצליח, כן מצליח, לא מצליח, מדבר קצת פוליטיקה, מרכל.

19:03פטפט עם חברים שלו על הנשיא הזה. אם אני הייתי נשיא ארה"ב, מה אני הייתי עושה? אם אני הייתי ראש הממשלה, מה אני הייתי עושה? זה לא בסדר שאיראן מאיימת עלינו. נהיה דמגוג, נהיה פרשן, נהיה פילוסוף. גמר את הכל, הולך לישון. מחר מתחיל בבוקר עוד פעם יום חדש, מבזבז את הזמן. ואז האדם מגיע לשמיים. מה בן אדם יכול לבוא לשמיים, ריבונו של עולם? מה בן אדם יכול לבוא לשמיים? להגיד לך, ריבונו של עולם, לא הכזבתי אותך. נתת לי 70, 80, 90 שנה. ג'וקר אחד, ג'וקר אחד שהוא יכול להוציא, אז ריבונו של עולם קח את זה. קח את זה בשבילך. המצווה הזאת עשיתי בשבילך. המצווה הזאת עשיתי נטו כי אני אוהב אותך ואני רוצה לעשות את רצונך. אפילו שהיה לי קשה. כמה מצוות יש לבן אדם הזדמנויות כאלה בחיים, שהוא לא קיבל עליהם כבוד בעולם הזה. כי הרב שך אמר פעם שאין לו אימה לעלות לשמיים. אמרו לרב שך מה זאת אומרת? כל פוניבז', אלף בחורים, יש לך אבי עזרי, ספרים על הרמב"ם, כל עולם התורה, שהרב שך מסר את נפשו בשבילו, הכל הכל, מה? אמר להם, לא, הכל זה עם פרסום, הכל זה עם כבוד, זה כמו כרטיסייה מנוקבת באוטובוס. תהיה לא שווה. לא שווה. אז אם מה הבן אדם בא ואומר לקב"ה, ריבונו של עולם, זה עשיתי בשבילך. כמה, כמה, כמה מתוך זה יכול להיות לשם שמיים?

20:29וזה האמת, אתה יודע מה? בן אדם יכול לא להכיר שהוא חי בשקר כזה עד הרגע שהוא יהיה בבית דין של מעלה ואז יראו שהוא ערום ועריה. בן אדם יחשוב כל החיים: אני ישבתי ועמלתי ולמדתי וכתבתי וחידשתי, והכל, והכל, והכל, והכל, והכל. יבוא השטן, יעשה לו פור אחד... כל התורה שלו, לא יודע איפה. כמה מתוך זה עשית לשמה, כמה למדת לשמה, כמה עמלת באמת. וזה דברים שכואבים, כי בן אדם, אתה חי כבר את החיים. למה שלא תחיה אותם באמת? למה סתם חז"ל אמרו, רשעים בחייהם קרויים מתים, זהו. למה לא? תגיד, גם הרשעים נהנים, גם הצדיקים. לא, רשעים כבר בחייהם מתים. הם מתים מהלכים. כל יום אתה הורג את היום, אתה הורג את היום. אתה שורף את היום, נגמר לך היום, מה עשית היום ריבונו של עולם? הייתי באיזה שיעור, ושאלתי שם מי מקבל על עצמם קבלות. איזה קבלות? קם אחד עם קוקו כזה מקדימה. יש לו משהו מוזר, במקום שיהיה קוקו מאחורה, כבר הביאו את הקוקו לקדימה. ואומר: אני מקבל על עצמי לעשות חשבון נפש. אמרתי לו: אתה יודע מה זה חשבון נפש? חשבון נפש זה לא לקחת מחברת חשבון ולשים אותה ליד הנפש שלך.

21:55חִשְבוֹן נֶפֶשׁ פירושו: אתה יושב בלילה וחושב, "מה עשיתי היום? קמתי בבוקר, למה לא אמרתי תודה לקדוש ברוך הוא שהחזיר לי את הנשמה? למה אכלתי בלי ברכה? למה לא הנחתי תפילין?". ואדם שיודע לעשות חִשְבוֹן נֶפֶשׁ, כל היום שלו ייראה אחרת. רבי אלימלך ורבי זושא היו אחים, כולם יודעים, אבל היה להם אח שלישי, לא מפורסם בכלל. הוא היה מוכר מכולת. מוכר מכולת. יום אחד החסידים של רבי אלימלך ורבי זושא אמרו, לא יכול להיות, לא יכול להיות שהאח הזה, הוא מוכר מכולת, הראש שלו בבטטות, בעגבניות, במלפפונים, והם ברומו של עולם. מה? מה? הם יצאו מבטן אחת. יצאו מאמא אחת. מה? לא יכול להיות. אמרו, בוא נעקוב אחריו. מהבוקר עד הערב, הבן אדם, מלפפונים, עגבניות, בטטות, בצל ירוק, בצל סגול, בצל לבן, קח את התפוח אדם, אבל מדי פעם הוא הולך, רץ, כותב איזה פנקס, מחביא את הפנקס. עוברות עוד כמה שעות, רץ, בלילה, בערב, סוגר את החנות, הולך הביתה, הם עוקבים אחריו, ופתאום שומעים אותו קם בחצות, מתחיל לפקוט, בוכה, בוכה, בוכה, חצי שעה, ארבעים דקות, שעה, שעה וחצי, שלוש שעות בוכה. אחרי שלוש שעות קם, שוטף את הפנים, ישר הם נכנסו, אמרו לו, סליחה, אנחנו כבר 24 שעות עוקבים אחריך.

23:22סליחה, סליחה. אבל השאלה היא, מה עשית כל היום? כל היום עקבנו אחריך. מה עשית כל היום? מדי פעם אתה בא, רושם בפנקס, מה? אמר להם, אם ראיתם אותי כבר, אז אני אגלה לכם. אמר להם, כל היום אני חושב על הקדוש ברוך הוא. ברגע שאני מנתק את המחשבה ממנו, או שאני עושה משהו שאולי לא היה הכי הוגן, אני ישר רושם את זה בפנקס. ישר, זה פנקס חלבון נפש. כשמגיע הלילה חצות, אני קם ובוכה לקדוש ברוך הוא שיסלח לי על הרגעים האלה שהשכתי את הדעת ממנו, שאולי הכעסתי אותו בשוגג, שהוא לא מרוצה ממני, ועד שעם הדמעות שלי לא נמחק כל מה שכתוב, אני יודע שעוד לא חזרתי בתשובה. כששמעו את הסיפור הזה האחים, אבי לימד את רבי זו שאמר: "אנחנו לא יודעים, כולם חושבים שאנחנו הגדולים." אנחנו האדמו"רים. איזה עיר השמיים, איזה מושג של חיים; בן אדם עד שעם האדמעות שלו הוא לא מצליח למחוק את כל העבירות, כביכול זה בן אדם שחי. זה בן אדם שחי, זה בן אדם שכל רגע בחיים שלו חי את החיים. הוא יכול לבוא לקדוש ברוך הוא, להגיד לו, רבונו של עולם...

24:52חייתי איתה חיים. זה חייתי איתה חיים. החפץ חיים, שמותו פעם אחת, עושה חשבון נפש בסוף שנה. מחשבן, מחשבן, מחשבן, מחשבן, מחשבן. גומר החשבון, הוא מצא עשר דקות בשנה שהוא לא יודע מה קרה איתן. מה קרה? עשר דקות. הלוואי עלינו שאנחנו נדע בסוף שנה מה עשינו בעשר דקות בכל השנה. מי זוכר על זה בכלל? והחפץ חיים אחרי שהוא מחשבן, כן, בחודש תשרי עשיתי ככה, בחודש זה עשיתי ככה, חשוון עשיתי ככה, כסלו, טבת, שבט, אדר, ניסן, אייר, ביום הזה. ממש יום אחרי יום, יום אחרי יום, יום אחרי יום. אבל עשר דקות, בכל ה-12 חודשים,

25:54פחות מדקה לחודש. לא יודע מה עשיתי. ואם אני לא יודע, כנראה או שלא עשיתי דברים טובים, או שעשיתי דברים טובים בלי מחשבה, זה גם לא פחות גרוע. ואז החפץ חיים התחיל לבכות בכי כזה. ריבונו של עולם, סליחה, נתת לי חיים. מה אני אעשה עם העשר דקות האלה שאין לי מה להגיד? אין לי פה להשיב, ולא מצח להרים ראש. ריבונו של עולם, איך בגדתי באמון שלך! נתת לי עשר דקות, והעשר דקות האלה לא יודע מה לעשות איתן. איך אני אביא לך אותן? בוכה, בוכה. התלמידים של החפץ חיים אמרו: "ריבונו של עולם, תן לנו, תן לנו שלפחות כל יום עשר דקות נעבוד אותך כמו החפץ חיים." זהו, לא צריך יותר. זה בן אדם שיודע מה זה כל רגע בחיים. חז"ל אומרים, מפרשים את הפסוק על אברהם אבינו, אברהם אבינו הסבא של כולם: "ואברהם זקן בא בימים" בפרשת חיי שרה, פרק כ"ג פסוק א'. מה זה "בא בימים"? הוא בא עם כל ימיו. הוא יודע, כן, מה קרה ביום הזה, מה קרה בשעה הזאת. לא תתפוס אותו על רגע שהוא לא חי. דרך אגב, הפסוק הזה גם על יהושע נאמר, בפרק ג', פסוק א'.

27:22גם יהושע, פרק י"ג, פסוק א', וגם על דוד המלך זה נאמר, מלכים א', פרק א', פסוק א'. "בא בימים" - בן אדם בא עם ההיסטוריה שלו. בן אדם יוצא לטיול, אז יש בן אדם שלוקח רק גרביים ומשחת שיניים. זה מה שלוקח לטיול. הלו, מה? איך תסתדר? אוכל כזה? עזוב אותך, תן ליהנות. זה טיפש. יש בן אדם שיוצא לטיול, מכף רגל ועד ראש, הביא הכל. חולצות, בובות, זה להחלפה, זה וזה, ואוכל, ואוכל יבש, ואוכל רטוב, הגזייה, חמגשיות, גפרורים, ואם יירטבו הגפרורים, גפרורים להחלפה, וזה, וזה, וזה, ומים, וצידנית, מים כאלה, מים כאלה, מים בטעמים, וצימוקים. לחשוב על כל האפשרויות. זה בא בימים. בן אדם בא עם כל הימים שלו. יום ראשון, יום שני, יום שלישי, יום רביעי, יום חמישי, יום שישי, יום שבת. על דקות. מה עשית בשעה הראשונה, בשעה השנייה? מה עשית בה? עוד דקה נתתי לך. מה עשית בה? עוד דקה. מה עשית בה? זה אברהם זקן בא בימים. זה בן אדם שהוא חי את החיים. שהוא חי את החיים. אז זה בן אדם שחי. זה בן אדם שמבין שהחיים פה זה לא נוח. זה לא לך לך. זה לא וירא, לא איך תראה את העולם. לא, זה החיים.

28:48זה לא סתם חיים בשביל תולדות, תביא תביא ילדים ונגמר. זה לא ויצא וישלח, תצא תשלח תעשה עסקים. הם נמצאים מבראשית כבר בויחי, איך שהם מתבוננים בדעתם ישר עם כל הזמן בויחי. זה מה ששמעת הגמרא בבבא בתרא דף י' עמוד א': אם השטן בא לאדם נתגבר עליו, תזכיר לו יום אמיתה, חביבי, נגמר הספר בראשית. ספר של החיים ייגמר לך, מה אז תגיד? למה ביזבסת את נוח, לך לך, וירא, חיי שרה, תולדות, ויצא, וישלח, הכל הכל הכל? את שיקעת לימי הזקנה וישב, מקץ, גמרת את החיים והגשת לדין לפני הקב"ה. למה ביזבסת את כל הדברים האלה? למה? מה אדם יגיד לקב"ה? הייתי עסוק, היה לי בעיות בפרנסה, היה לי בעיות בשלום בית, היה לי בעיות, היה לי בעיות, היה לי בעיות, אתה עשית לי את הבעיות, תודה רבה. תודה רבה, אבל כל הבעיות האלה, אני הבאתי לך אותן שתתגבר עליהן. הרב יגן סיפר פעם, אומר ש... הייתה איזו מיליונרית אחת, שהגיעה לצבא, ראתה את כל החיילים, איך הם רצים במרוץ מכשולים, להכשיר אותם לרגעים של המלחמה. עולים, קופצים, קופצים בחבלים מזה לזה, מחישוק לחישוקים עם אש, קופצים... היא הייתה מיליונרית, אבל טיפשה כנראה, קיבלה עושר במקום שכל. היא הגיעה למפקד שלהם, אמרה להם, אני מיליונרית, אני אומרת לך, כל השטח פה עליי. כל המתקנים החלודים שהם צריכים לקפוץ בתוכם, כל החישוקים עם האש, אני מפנה הכל, בונה להם פה הכל משיש. אני משלמת את הכל, שיתאמנו על שיש. המפקד אמר לה, תודה רבה, תודה רבה, אולי במטבח צריכים תרומה שם, אולי פה. אנחנו בשטח, פה אנחנו בשטח, בשטח עובדים קשה.

30:14מיליונרית, אני אומרת לך, כל השטח פה עליי. כל המתקנים החלודים שהם צריכים לקפוץ בתוכם, כל החישוקים עם האש, אני מפנה הכל. בונה להם פה הכל שיש. אני משלם את הכל שיתאמנו על שיש. הפקד אמר לה: תודה רבה, תודה רבה. אולי במטבח צריכים תרומה שם? אולי פה? אנחנו בשטח. פה אנחנו בשטח, בשטח עובדים קשה. בשדה לא יהיה פינוקים. אם בשדה אתה לא תעבוד קשה, במציאות מה יהיה? או, זרקו עליי חול, נכנס לי חול בנעל, והמחבלים חס ושלום יורים. אז בן אדם יתאמן. פה זה הניסיונות, זה הקשיים. ובן אדם, הניסיונות לא מרפים לשנייה, לשנייה, לשנייה. בן אדם עובר את אישה ברחוב, הוא נמנע ולא יסתכל. התגבר. ישר השטן מגיע אליו ותחפש אחרת. שיחקת אותה איך התגברת? בונה, אתה יודע שיש סיכוי שאברהם אבינו לא היה מתגבר. אין, אין, אין, אין כמוך בעולם. היה בן אדם, אם הוא לא שם לב שזה השטן, והוא לא אומר, "יגער ה' בך השטן", אז הוא דופק לעצמו על השכם. ואחרי עשר פעמים שהוא מתגבר, השטן אמר לו, "תקשיב חביבי, עשר פעמים ניצחת את השטן, את מלאך המוות ניצחת. מותחה פעם אחת. לא הכיר כלום. תן לי מעשר."

31:45ואיתן לו מעשר מכל. אתה צדיק? לא, לא נורא, לא נורא. ישבת למטה עשר שעות רצוף. וואו. אתה מרגיש שאני החזון איש. אמר השטן, עשר שעות למטה? לא, את לך עכשיו צחק עשר שעות. פיטים, חמישים חמישים. גם תשע שעות זה מספיק. אתה יודע מה זה שעה אחת של תורה? אתה יודע מה זה דקה אחת של תורה? והשטן יהיה עכשיו הספר מושא הכי גדול. מה זה ערך לתורה? למה? לא צריך עשר שעות. הרי כל מילה נברא מלאך. ויש לך את החשבון של החפץ חיים שאתה אומר 200 מילים בדקה. ולא רק כל מילה, כל אות זה מלאך. אז אחרי דקה יש לך אלפים של מלאכים. לא נורא אחרי דקה. תגיד תהילים, מזמור אחד תהילים, תוך דקה יש לך כמה אלפים של מלאכים. גמרת את העסק, לך. אם עשית שעה בכלל אתה כבר רבן שמעון בן גמליאל.

32:46אז בן אדם מרגיש טוב עם עצמו. מה זה גורם לו? להסתפק במועט. אמר על זה הרב מפונוביש, יש קללה. קללה נוראה. שהקללה הזאת היא לכאורה, לכאורה נראית ברכה. הנביא עמוס בפרק ח', פסוק י"א אומר: "הנה ימים באים, נאום ה'". זה ימי הגאולה. וישלחתי רעב בארץ. הקדוש ברוך הוא אומר, אני שולח רעב בכל הארץ, לא לרעב ללחם ולא לצמא למים, כי אם לשמוע את דבר השם. אמר הרב מפוניבז', מה הכללה בזה? מצוין! כולם ירצו את דבר השם, כולם רעבים לדבר השם. באמת, אתה יוצא היום לרחובות, אתה רואה את דבר השם. האנשים, אתה אומר לו, שמור שבת, שומר שבת. תורי תאגיל, תמורי תאגיל. רוצים לשמוע את דבר השם. אז מה הכללה? אמר רבי פוניבז' עד שעברנו את השואה, ובשואה ראינו שאנשים שהיו אוכלים רק סטייקים, רק ברבורים, רק פרגיות, רק יין קונדיטון משובח, בין עשר שנים ומעלה פתאום אכלו פה קליפות של תפוח אדמה, וליקקו שלג, ואכלו בצל עם בוץ ואפר, ומי שהיה לו לחם יבש עם כינים עליו, הוא היה מיליונר. הבנו שכשיש רעב, מסתפקים במועט. הוא אומר, זה כלל. לפני בו הייתה גאולה.

34:11השטן יעבוד עלינו, תסתפק במועט. כמה יש לך שיעור אחד בשבוע? עזוב, אתה כבר מזכה את הרבים. תסתפק בזה, עזוב אותך. כבר חיברת ספר אחד, נכון? מי יסתכל על הספר שלך? כבר חיברת, עשית, ברוך השם, יסתכלו. מה אתה עכשיו צריך שתגיע, לכתוב, לשבת, להציג שו"תים? תסתפק במועט. והשטן הוא למדן. כתוב שהוא הגיע ליעקב אבינו בצורה של תלמיד חכם. הוא אמר לך, הרי כתוב, איזהו עשיר השמח בחלקו. תהיה שמח בחלקך. סיימת מסכת? סיימת מסכת ברכות? תודה לה'. תודה כמה לא סיימו מסכת ברכות. עזוב אותך, מה אתה עכשיו צריך לגמור? שבת, פסחים, עירובין, מה אתה צריך? עשית 50 דף במסכת שבת? חזק וברוך. תודה כמה אנשים לא עשו 50 דף במסכת שבת. אתה יודע איפה אתה נמצא? תשווה את עצמך לרוב העולם. השטן נותן לאדם הרגשה, חביבי, עשית, כל הכבוד יחד. גם מעלה לו את הגאווה וגם מעריך לו את המצווה כדי ש... וזה הבעיה שכשהאנשים נמצאים במצב הזה, פתאום הוא מסתפק במועט בבית שלו של הבית שלושה חדרים, שתי חדרים לא מספיק, ארבע חדרים, חמש חדרים, תן לו שבע עשרה חדרים גם יגיד לך אין בעיה, יגיד לך זה טוב. טוב, גימטריה שבע עשרה, אין בעיה, אין לו בעיה. למה?

35:37כי בגשמיות, בן אדם לא עוצר. תביא, תביא, תביא. תגיד לו משכורת עשרת אלפים דולר בחודש, זה טוב? מצוין. שבע עשרה? זה גם טוב. אבל לא יסתפק בטוב. טוב מאוד. תן לי "טוב מאוד" בגימטריה. אבל הבן אדם, ברוחניות, השטן רוצה לעצור אותך. השטן רוצה שכשאתה תתחיל את בראשית, תרדם, תרדם, תרדם, תרדם, תרדם, איפה תתעורר? או בבית ישב, או במקץ. באמת, אמרו בעלי המוסר, אם בן אדם היה מתחיל את החיים הפוך, בן אדם היה נולד בן מאה. נולד בן מאה. עם מוח של בן מאה, עם כל הניסיון של בן מאה, ולאט, לאט, לאט, הולך, הולך, הולך, הולך, עד שהוא חוזר קטן לבטן של אמא שלו ומשם לשמיים. כל החיים היו אחרת. יש לך את הניסיון, עברת את החיים, אתה יודע איך לשמור על החיים. אבל בן אדם נולד תינוק.

36:41וכשמאז שהוא נולד תינוק, בראשית נוח, תן לנוח, עזוב, ילדים לא רוצים לעזוב. בדרך כלל, כל ילד, למה שהוא יעזוב? אבא ואמא, שהם ישרתו אותי, שהם יפנקו אותי. ואחרי שהוא מתחתן, שיש לי תפנק אותי. היצר אומר, שבל יפנק אותי. יש ברכה, אני שמעתי פעם, שהוא מברך, שאלוקים יפנק אותך. למה הוא פועל שלך? למה ש... שאלוקים יפנק אותך, בסדר. הקדוש ברוך הוא יודע לפנק. הקדוש ברוך הוא פינק את עם ישראל במדבר, מה שהוא לא עשה לאף אומה ולשון. אבל זו גישה כזאת, או שהחיים, החיים, החיים מפנקים אותך, תעשה בשביל החיים, תהנה בחיים. תבוא תגיד למישהו, אפילו בצום ביום כיפור, מה מאחלים לך? צום קל. הכתוב אומר, ועיניתם את נפשותיכם, תטען שיהיה לך קשה, צום קל. בסדר. אז אנחנו דור כזה של אינסטנט. אנחנו רוצים לחיות, אנחנו אפילו לא מתקדמים בלך לך. בראשית, נח. נח, נח, נח, נח, נח, נח, נח. וישב, מקץ, ויגש, ויחי. זהו. אפילו לא מתקדמים בחיים. אתה אומר לבן אדם גם, לך, תתרח, תעבור, תעשה. הנה, אתה סיפרת לי שתהיה בריא. בוול סטריט. אנשים, תעשה כסף. לא הולך בפטפט. זה סיגריה.

38:10אתה יכול לחשוב להרוויח מיליון... נוח. תן לי את נוח. בראשית, נוח. נוח, נוח, נוח, נוח, נוח, ויחי אלוקים. לוקח את הנשמה. מה עשית? ישנתי מיליון סיגריות. מה עשית? 200 קילו בשר. מה עוד? מה הבאת לי? מה הבאת לי? אומר הקב"ה, מה הבאת לי? אז אם בן אדם, אם בן אדם יתבונן, יתבונן בדבר הזה, יראה שהחיים לא יעברו לו כאילו מחוץ לחיים. תחיה, אין בעיה. אתה רוצה נח, אתה רוצה לך לך, אתה רוצה וירח, יהיה שרה. כל זה תעשה במסגרת התורה. מסגרת התורה. שאלו פעם את הרב שח, מה זה בן תורה? אמר, בן תורה זה אחד שלא מתנתק, מהתורה. אמרו לו איך יכול להיות? מה כולנו כמו הרב שח? הרב שח שהיה באמצע הרחוב יושב ולומד. רבי עזראתי הפעם אחת כמעט מצאו אותו אצל הערבים. הרב של הרב עובדיה, מה קרה? חשב על קושיה, לא שם לב, כמעט הגיע לערבים, לא ידע איפה הוא. דעת לחזור הביתה, הגיע למקום שלא ידע. שקועים בתורה. הרב עובדיה מפורת יוסף היה לומד נפאר חור.

39:14מהתורה אמרו לו, איך יכול להיות? מה, כולנו כמו הרב שך? הרב שך שהיה באמצע הרחוב יושב ולומד. רבי עזרא עטיה פעם אחת כמעט מצאו אותו אצל הערבים. הרב של הרב עובדיה, מה קרה? חשב על קושיה, לא שם לב, כמעט הגיע לערבים, לא יודע איפה הוא. דעת לחזור הביתה, הגיע למקום, לא יודע, שקועים בתורה. הרב עובדיה מ'פורת יוסף' היה לומד נפאר חור. מחמת שהיה גשם ורטיבות, מים, מים, מים. אבל פה הוא לומד, פה הוא התמקם עם הספרים, לקח מזרון גדול, כיסה עליו ועל הספרים, למד ככה כל הלילה. המזרון בינתיים נרתב, הוריד את זה, שם מזרון אחר, הוריד את זה, שם מזרון אחר. לא כולם ככה בדרגה. אז איך? מה זה בן תורה? אמר הרב שך, תשימו לב, בן, אף פעם הוא לא יכול להיפרד מהאבא. תמיד הוא הבן של האבא. אפילו כשהאבא נפטר. אני הבן של פלוני. הבן נפטר. גם הבן של פלוני. כל הזמן חושב בתורה. איך? אתה עובד? מתי אני אגיע לשיעור שיש לי בערב? אתה עוזר לאישה? בסדר. מתי אני אלך לשיעור? אתה אוכל? בסדר. מתי אני אלך לשיעור? הרב פיינשטיין, אפילו כשהיה עוזב את הספרים שלו, את הלימוד, הולך לאכול, לא סוגר אותם. אומר, למה לסגור אותם? דעתנו, על זה אנחנו גומרים וישר הולכים.

40:33ששאלו את רבי חיים מוולוז'ין מה עושים בישיבת וולוז'ין. הוא אמר, אצלנו רק אוכלים ויושנים. בשביל זה אתה רוצה שנתרום? הוא אמר להם, לא, לא הבנתם. שאלתם מה אנחנו עושים. פעולות, עשייה, רק אוכלים ויושנים. כל השאר לומדים. כל הזמן האחר. ישיבת וולוז'ין הייתה במתכונת של 24 שעות ביממה. למה רבי חיים מוולוז'ין אמר, "אני לא יודע כמה תורה יש בעולם, שהעולם לא יחרב, אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי"? אז יהיו אחרים לומדים 8 שעות, 12 שעות, הולכים לנוח, קמים בחורים אחרים. כל הזמן, 24 שעות ביממה הם לומדים. אוכלים, ישנים, לומדים, לומדים, לומדים, לומדים, לומדים. הרב עובדיה אמר, עד גיל 30 לא היה לו שעון בכלל. הוא אמר, "מה הייתי צריך שעון בכלל, מה הייתי צריך שעון? קם בבוקר, פקחת את העיניים, התפללת?" יושב לומד על הערב, על החושך. עד שתיים בלילה, אתה לא יודע מתי, אתה עייף, הולך לישון, קם עוד פעם בבוקר, עוד פעם, לומד עוד פעם. זהו. מה צריך שעון? אז בן אדם צריך לבוא ולמלא את החיים שלו. אם בן אדם שואף, למה הבן אדם שואף? למה הבן אדם שואף? למה אתה שואף להיות? אז גם זה השטן רוצה שהבן אדם לא ישאף הרבה. שם לו שאיפות קטנות.

41:58או, שאני אזכה לסיים הש"ס. שאני אזכה לעשות... או... שאני אזכה. זה שאיפות של השטן. למה? אחרי שעשית, או, כבר עשית, חזק וברוך. שחק, קיימת את השאיפות שלך בחיים. אתה מיותר כבר בעולם, זהו. תמיד בן אדם ישאף ברוחניות כפל כפליים, הרבה יותר ממה שהוא יכול. איך נפוליאון היה אומר לחיילים שלו? זה מה שתמיד החפץ חיים היה אומר, צריך ללמוד מזה מנפוליאון, חוכמה בגויים תאמין. חייל שלא רוצה להיות גנרל, שלא יהיה בצבא שלו. אם תשאף להיות גנרל, יצא מכך חייל טוב. בן אדם שהוא כבר מתחילת החיים שלו, מתחילת החיים שלו, תמיד הוא יחשוב על "הווה יחי", תמיד הוא יחשוב, אנחנו צריכים להגיע בסוף לתכלית מסוימת, צריכים לבוא ולעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא, צריכים לבוא ולעשות עוד פעילות. הקדוש ברוך הוא יגיד, אתה היית יכול לבוא ולהציל יהודים משחת, אתה היית יכול לבוא ולגרום לבני אדם. לעזוב את הטינופת שלהם, למה לא עשית? מה תגיד לו? הייתי עסוק, היו לי בעיות, היו לי צרות, היה לי זה... בסדר! הקב"ה אומר, אתה לא צריך לספר לי, זה אני הבאתי לך. אז זה החיים. זה החיים שאם בן אדם יתבונן בהם, אז הוא ישים לב לזה שהוא לא שם לב. וברגע שבן אדם שם לב לזה שהוא לא שם לב,

43:24פה מתחילה דרך התשובה. פה מתחילה הדרך החדשה שלו. הקב"ה יזכה אותנו שננצל במקסימום האפשרי את החיים שלנו, את הימים שלנו. "בא בימים" זו המחמאה הכי גדולה שהייתה לאברהם אבינו. אמן, כן יהי רצון.