זהירות פזיזות הרגעים שהורסים לנו את החיים - מהרב אפרים כחלון

0:11בעזרת השם, נעשה ונצליח. אנחנו בשידור חי חדש ונוסף, בשיעור שבא לתת לנו קצת התעוררות לחיים, בא לתת לנו קצת דברים, נקודות, נקודות של אור בתוך החושך שאנו נמצאים בו. הנקודות של אור הן בעצם הנקודות של יוצר האדם, נותן התורה ובורא העולם. הנקודות של האור הללו מאירות לנו את הדרך. היום נדבר על מידת הפזיזות. זהירות מפזיזות. מה זאת אומרת זהירות מפזיזות? מה זה פזיז? בתורה אנחנו רואים שיעקב אבינו בא ואומר לראובן: ראובן, בכורי אתה, פחז כמים אל תותר כי חיללת משכבי אביך. ראובן, שהיה אחד מגדולי השבטים, הבכור, אומר לו יעקב: "ראובן, בכורי אתה, כוחי וראשית אוני, אתה באמת נאמבר וואן, אתה בכור. אבל יש בעיה, כי חיללת משכבי אביך. היית משהו קצת פזיז, בוא נקרא לזה. והפזיזות שלך הזאת היא באה וגרמה לך לבעיה. לכן הבכורה ניטלת ממך וניתנת ליוסף. המלכות ניטלת ממך וניתנת ליהודה. אנחנו רואים שיש רגעים שהאדם מפספס ברגעים הללו את החיים."

1:33היית משהו קצת פזיז, בוא נקרא לזה. והפזיזות שלך הזאת היא באה וגרמה לך לבעיה. לכן הבכורה ניטלת ממך וניתנת ליוסף. המלכות ניטלת ממך וניתנת ליהודה. אנחנו רואים שיש רגעים שהאדם מפספס ברגעים הללו את החיים. יש רגעים של פזיזות, שבן אדם בגלל שהוא לא בדק דבר טוב, בגלל שבן אדם לא התנהג באותם רגעים בצורה הנאותה, הוא יכול אחר כך להתחרט כל החיים. זה נקרא רגעים של חוסר יישוב הדעת, רגעים של כעס, רגעים שהאדם פזיז בהם. הפזיזות היא באה ומביאה את האדם למין בלבול, למין איבוד חושים. יש רגעים של פזיזות, שבן אדם בגלל שהוא לא בדק דבר טוב, בגלל שבן אדם לא התנהג באותם רגעים בצורה הנאותה, הוא יכול אחר כך להתחרט כל החיים. זה נקרא רגעים של חוסר יישוב דעת, רגעים של כעס, רגעים שהאדם פזיז בהם. הפזיזות היא באה ומביאה את האדם למין בלבול, למין איבוד חושים, ואז האדם נמצא בפלונטר רציני. אז האדם נמצא בבעיה. זוג מתווכח. הבעל אומר לאישה מילים. האישה אומרת לבעל מילים. אבל יש מילים שלא אומרים. אבל בשעה של פזיזות משהו קורה. מה קורה בשעה של פזיזות? פתאום העניינים מתחממים. הוא זורק מילה לה במקום שאחר כך מים רבים לא יוכלו לכבות את אותה המילה. ואז האדם נמצא בפלונטר רציני. אז האדם נמצא בבעיה. זוג מתווכח. הבעל אומר לאישה מילים. האישה אומרת לבעל מילים. אבל יש מילים שלא אומרים. אבל בשעה של פזיזות משהו קורה. מה קורה בשעה של פזיזות? פתאום העניינים מתחממים. הוא זורק מילה לו במקום, שאחר כך מים רבים לא יוכלו לכבות את אותה המילה.

3:01הרבה פעמים הפזיזות גם נובעת מעצלנות, ונסביר את הדוגמה. אדם רוצה להגיב על דבר מסוים, אבל הוא מתעצל לבדוק את הדברים עד תומם. למשל, הוא ראה איזה סרטון ביוטיוב. הוא ראה את הסרטון, והסרטון הזה לא כל כך מצא חן בעיניו. והוא מחליט שלפי מה שנראה לו באותם רגעים, אותו מרצה, אותו רב, אותו שחקן, אותו סטנדאפיסט, הוא משהו מסוים. הוא לא בירר על זה, הוא לא בדק את זה, ככה נראה לו. ואז הוא משתמש במקלדת, או משתמש בטלפון יותר קל, במקלדת הווירטואלית. ומתחיל להשחיז את לשונו, ושולח כל מיני ציורים, כל מיני איחולים, כל מיני לשון הרע, כל מיני דברים שיש בהם גסויות וכדומה, ואדם לא שם לב. לקח את זה, פרסם את זה, לחץ אישור, לחץ סנד, לחץ קבל, ושלח את זה לעולם שכולו לא בטוח טוב.

4:28והפוסט הזה מסתובב, מסתובב ברשת, מסתובב, אנשים רואים, אנשים נכנסים, אנשים מגיבים, הוא אפילו לא יודע מה קרה עם מה שהוא אמר. רגע של פזיזות שנבעה מעצלנות. לפעמים, על פוסט שאדם מגיב באינטרנט, פייסבוק, לא משנה מה, יכול לקבל הוצאה של תביעת דיבה, 50 אלף שקל. אדם יכול לבוא ולקבל... חוק טביעת לשון הרע, שנה בוקלת. אז אתה נפעם ברגע של פזיזות, לא בדקת את הדברים. אם לא בדקת את הדברים, תיזהר. אם לא בדקת את הדברים, אתה צריך לבוא ולהישמר. זה הדבר שכל בן אדם צריך לדעת, גם בינו לבין קונו. זאת אומרת, האדם נפעם וכועס על הקדוש ברוך הוא, ברגע של פזיזות, ברגע של חוסר שימת לב, ברגע ש...

5:30של חולשה, של התגברות של השטן, או כל דבר אחר, האדם נופל. האדם אומר מילים לא במקום, והגמרא למשל מספרת על איוב. איוב בעצמו נפל בזה. איוב אמר לקב"ה, אולי התחלף לך בין איוב לאויב. למה? מי שיראה את ספר איוב, יראה איזו זוועה הבן אדם הזה עבר. באמת היה ירא אלוקים, סר מרע, הוא היה בן אדם ירא שמיים, והוא לא הבין למה מגיע לו כל הזוועה הזאת. למה מגיע לו? מתו לו הבנים וכל מיני. זה היה ניסיון שבעצם השטן ניסה את איוב, לראות האם עדיין הוא מחזיק בתומתו ובאהבתו לבוראו. ואיוב הצליח חלקית בניסיון הזה, ובחלק מהניסיון הוא בא ואמר משפט כזה: שהגמרא במסכת בבא בתרא, דף ט"ז, כותבת שאיוב חרף בשערה. מה זאת אומרת? הוא חרף את הקדוש ברוך הוא כביכול. הוא אמר, ריבונו של עולם, שמא התחלף לך בין איוב לאויב. איוב כותבים א' י' ו' ב', אויב כותבים א' ו' י' ב'. אולי התחלף לך ו' בין איוב לאויב. ואתה חושב שאני אויב שלך. למה אתה נותן כל כך הרבה על הראש? כך אומרת הגמרא. נו.

6:54ומה קרה? אומרת הגמרא: איוב חרף בשערה ובשערה ישיבו. איוב אמר שמהרוח שערה בלבלה לחטאותיות ומאיוב יצא אויב. טוב. אומרת הגמרא לאיוב שהקדוש ברוך הוא ענה לו: אדוני איוב, אתה חושב שאצל אלוקים שייך בלבול? אתה חושב שאצל אלוקים שייכת טעות איוב ואויב? איך אתה חושב שקרתה התקלה הזאת? איך אתה חושב שקרה הדבר הזה? שהקב"ה החליף בין איוב לאויב, אבל ברגע של פזיזות, ברגע של חוסר הדעת, ברגע של חוסר יישוב הדעת, לא משנה מה, בגלל צרות, אז איוב נתפס בפזיזות, במילה של פזיזות, בינו לבין אלוקים. דוגמה לפזיזות בין האדם להורים שלו, זה במה שפתחנו ואמרנו אצל ראובן. ראובן, בכורי אתה, כוחי וראשית אוני, אבל אתה פחז כמים. רגע של פזיזות, שמה קרה שם עם ראובן? ראובן נולד מלאה. רחל הייתה כביכול האהובה יותר על יעקב. אחרי שמת רחל, הלך יעקב ושם את מיטתו אצל שפחת רחל. נו, ומה קרה? ראובן קינא בכבודה של אמו, ואמר, מה, אמא שלי תהיה פחות מהשפחות? הלך ולקח את המיטה של אבא יעקב, ושם אותה בחדר, באוהל של לאה. ויעקב לא הוכיח אותו כלום, עד הרגע שהוא בא לילה.

8:20אצל שפחת רחל. נו, ומה קרה? ראובן קינא בכבודה של אמו, ואמר, מה, אמא שלי תהיה פחות מהשפחות? הלך ולקח את המיטה של אבא יעקב, ושם אותה בחדר, באוהל שלה. ויעקב לא הוכיח אותו כלום, עד הרגע שהוא בא ללכת. להיפטר מהם לפני מיטתו. ואמר לו: פחז כמים אל-תותר. אתה עשית מעשה לרגע, בלי מחשבה, לרגע של התלהבות, של פרץ, של עצבים, של... לא בדקת? לא חקרת? לא שאלת? תבוא תשאל אותי. הלו? למה עשית ככה, אבא? אני קיים. התגובה הספונטנית שהיום קוראים לזה, זה לא תמיד טוב. לא תמיד זה טוב. תגובה ספונטנית. דוגמה בין בעל ואישה, שהפזיזות יכולה להגיע לידי תקלה נוראה. פזיזות שלפעמים יש תגובה ספונטנית של הבעל הכועס. הבעל טיפה עלים. פעם אחת הוא הוריד לאשתו סתירה, ושם הסתיימו חיי הנישואין. לא משנה כמה תבכה אחר כך. האדם צריך מאוד להיזהר מזה. אותו דבר, דוגמה עם הבנים.

9:48אדם עם הבנים שלו כמה צריך להיזהר לא להיות פזיז. לא להיות פזיז. לבוא ולהיזהר עם הבנים, עם כבוד הבנים, עם כבוד המשפחה, כבוד החברים. האדם צריך לבוא ולהיזהר עם הפזיזות שלו. ואם האדם לא נזהר עם הפזיזות, אני אמרתי בחופזי, כל האדם כוזב. זה פסוק שדוד המלך אמר על... המלכת, המלכתו בעצם. שמואל המליך את דוד. אחרי שהקדוש ברוך הוא אומר לשמואל, מאסתי את שאול מלך, בא שמואל ומשח את דוד המלך. ומה קרה? מה קרה אחר כך? הייתה התרגשות גדולה. ניצבת, בת עדאל, שאמא של דוד המלך, באה ובכתה התרגשה מאוד, ודוד המלך חשב לרגע שמה שהקדוש ברוך הוא אמר לו. מה שהקדוש ברוך הוא שהוא היה זוכה לגילוי אלוקי באמירת התהלים ביער ובכל ההנהגה שלו. אולי קרה פה משהו, אולי...

11:16אני מקבל מסרים, אותות משמיים. מה ששמואל בא ומושך אותו למלך. אבל האם זה יתבצע הלאה? אז אומר דוד המלך, "אני אמרתי בחופזי כל האדם כוזב." כביכול שגם הנבואות, או מה ששמואל אמר, לא כל כך עבדו. כמובן, לא שהוא פקפק באמונה של שמואל, או חס ושלום בגילוי אלוקי. אין אולי משהו בעוונותיי, כמו שאומרים, כמו שמצאנו אצל יעקב אבינו, למשל, שהיה ירא שמא החטא יגרום. הקב"ה אמר לו, אל תדאג, אני אשמור אותך, שמרתי לך בכל אשר תלך, אבל יעקב אבינו עדיין היה ירא שמא יגרום החטא. ודוד המלך גם אמר, אני אמרתי בחופזי כל האדם כוזב. הם המליצו ואמרו, אדם שהוא נִכְפָּז ולא עושה דברים ביישוב הדעת, והוא ממהר בכל דבר, הוא ספונטני. לפעמים יש דברים שהם ספונטניים, אבל יש דברים שהם גם לא. יש דברים שלא צריכים להיות ספונטניים בהם. אני אמרתי וְחָפַזְתִּי כל אדם כוזב, השכר של הפזיזות היא אחריתה.

12:39לפעמים בן אדם, כמו שאמרנו, יכול לעשות צעד אחד ולהתחרט אחרי זה שנים. הגמרא במסכת ברכות דווקא מספרת לנו סיפור. הגמרא מספרת שם שאחד האמוראים ראה אישה שהולכת בלבוש לא צנוע, עם בגד לא צנוע, בגד אדום. וכאן קרה מעשה. הוא לא יכל להתאפק מהדבר הזה. קרע לה את הבגד. כמובן, מסתבר מאוד שזה לא היה במקום שיחשוף את הגוף שלה. כי אם כן, מה עשינו? הלכה, צעקה, הגיעו למשטרה, תפסו ברע, והדזיקים, מה לא? מה עשית? התברר בסוף שהיא בכלל גויה. חייבו אותו לשלם 400 זוז. מה זה 400 זוז? כדי שניקח איזו אינדיקציה, נראה, אנחנו אומרים, אחד גדי בפסח, אחד גדי, אחד גדי, בזבין אבא בתרי זוזי.

13:39אבא בא וקנה גדי בשני זוזים. אז אם האבא בא וקנה גדי בשני זוזים, כל שני זוזים זה גדי. אז בארבע מאות זוז אפשר לקנות 200 גדיים, עדר שלם. שילם לה את הקנס, שילם לה. ואז שאל אותה מה שמח? אמרה לו מתון. אמר לה מתון מתון ארבע מאות זוזים. מה זה מתון מתון? אם הייתי מחכה עוד קצת, אם הייתי מברר עוד טיפה, לא הייתי מפסיד 400 זוז. ההמתנה, השכר של ההמתנה, היה יכול להיות 400 זוז. וזהו, אמר את זה אפילו על דברים קדושים. כמובן שהיום, הדרך לקרב את אחינו הטועים, זה לא לבוא ולהתנהג בצורה כזאת, לקרוא ולעשות. היום הדרך שלנו, זה כמו שאמר ה"חפץ חיים", חושך לא מגרשים במקלות. כמה קרה מקרה כזה, אבל בסוף הוא הבין: מתון מתון, ארבע מאות זוז. מתון, תהיה מתון. תראה מה אתה אומר, תראה מה אתה כותב, תראה מה אתה מדבר, תראה איך אתה בכלל מתנהג. מתון, מתון, ארבע מאות זוז. תרוויח לפחות ארבע מאות זוז פעם.

15:07אמרו משפט חכם, שיש לזה מקור בחז"ל. מעולם לא התחרטתי על מה שלא אמרתי. זאת אומרת, בן אדם יש לו ספק, לדבר או לשתוק? לזרוק לאשתי עכשיו מילה או לא? לזרוק לבן שלי איזו מילה? לזרוק לבוס בעבודה איזו מילה? לזרוק לפועלים לעשות משהו או לא? לזרוק או לא? מה אתה אומר? מה אתה אומר? לזרוק או לא לזרוק? מה אתה אומר? מעולם לא התחרטתי על מה שלא אמרתי, וזה חז"ל אומרים. חז"ל אומרים: מילה בסלע, שתיקה בשניים. מילה, המילה, כשבן אדם מדבר מילה, המילה שווה סלע. שתיקה שווה שניים. למה? הכוח של השתיקה הוא כוח חזק. הוא כוח חזק. למה? כי על ידי השתיקה לא עשית טעות.

16:07לא עשית טעות, מה קרה? מישהו זרק לך מילה לא במקום? שתקת. חוץ מהגמרא שאומרת בגיטין, שאשרי מי שזוכה להיות, שומע חרפתו ואינו משיב. בלי זה. אלא מה? על השתיקה. על השתיקה הזאת שבאת ושתקת, אתה לא תתחרט. והשכר הזה שהגמרא אומרת, זה בדיוק הנקודה הזאת של הפזיזות. אם אתה לא בוחר להיות פזיז, אתה בוחר לבוא ולהיות שקול ומחושב, אתה תרוויח. יש סיפור שמובא בכמה מהספרים, סיפורי עם, סיפורי צדיקים. הסיפור הזה בעצם מספר על אבא שלפני שהבן שלו נפרד ממנו לדרכו, אמר לו האבא: "תקשיב, אני לא יודע כמה שנים אתה הולך לעבוד, מתי תחזור. יש לי בקשה אליך. אל תהיה פזיז. תמיד לפני שאתה מחליט לעשות צעד מסוים, תחכה יום אחד." טוב. הבן הזה שכבר היה נשוי, נפרד מאשתו, נפרד מאביו, יצא לדרכו. סיפור לפני מאות שנים. תקשיב, אני לא יודע כמה שנים אתה הולך לעבוד, מתי תחזור. יש לי בקשה אליך. אל תהיה פזיז. תמיד לפני שאתה מחליט לעשות צעד מסוים, תחכה יום אחד. טוב. הבן הזה שכבר היה נשוי, נפרד מאשתו, נפרד מאביו, ויצא לדרכו. סיפור מלפני מאות שנים.

17:29פעם היה לצאת לדרך, זה לצאת לדרך. זה לא היום שתוך כמה שעות אתה עושה את ארץ ישראל, ברכב ומטוס, אין. חמור, סוס ועגלה, ומתחילים, דיו דיו, מתרחקים מהעיר, מגיעים לעיר אחרת, ומעיר לעיר. והבן אדם הזה הלך מעבודה לעבודה, מנסה להתפרנס, מנסה לעשות ביזנס, ראה שבאזור, ביבשת הזאת, הוא לא מצליח, חצה את הים על ידי ספינה, וזה ספינות של פעם, לפעמים חצי שנה בים. עד שהגיע למקום אחר, והיה חולה, ועד שנהיה בריא, ועד שחזר חזרה, בקיצור, כאב ראש גדול. אחרי כמה שנים, כמה שנים, שנים טובות, למעלה מ-15 שנה, הוא רצה לחזור הביתה. 15 שנה הוא לא היה בבית. הוא אמר, מסכנה אשתי, איך נשארתי אותה ככה? בסדר, הלכתי בשביל פרנסה, אבל 15 שנה זה מוגזם. זה מוגזם 15 שנה.

18:30החליט לחזור. חזר את כל הדרך, בינתיים בדרכים, עבר עוד שנה. עד שהגיע לעיר שלו, כבר עברו 17 שנה מהזמן שהוא יצא. הוא אמר, אני אלך לבדוק איפה הבית שלי. והוא רואה, העיר שלו נשארה אותו דבר. הכפר שלו, הכל אותו דבר. הנה הבית של ברכה האלמנה, הנה הפרה, הנה הדיר, הנה הלול של התרנגולים. ואז הוא מתקדם לעבר הבית שלו, הוא מסתכל מהחלון, ופתאום הוא רואה בחור שנראה בסביבות הגיל ה-17, 18, והוא מזהה את אשתו. היא נשארה אותו דבר, קצת הזדקנה, אבל נשארה אותו דבר. הוא בא אליה ומחבק אותה ומנשק אותה. מחבק אותה ומנשק אותה? שלף את החרב שלו? אמר, אני אלך ואהרוג גם את המנשק וגם את...

19:32את האישה שצריכה לשתות. הוא בא להיכנס הביתה ונזכר, מה אבא אמר לי? אבא אמר לי תמיד לא להיות פזיז. לפני שאני מחליט לעשות מעשה, לעצור, לחכות יום אחד, בוא נחכה. הלך לבית המרזח להפיג קצת את צערו, לשתות קצת כמה כוסות, ערק, ויסקי, קוניאק, ברנדי, משהו. בתוך כדי הוא שומע שם אנשים מדברים על זה ועל זה. הוא בא ושאל אותם, תגידו לי, אתם זוכרים פה מישהו בשם זה וזה? כן, של 17 שנה היה פה. הוא אומר, איזה אני? אה, זה אתה, מה נשמע? מה שלומך? ראית את הבן שלך, איך הוא גדל? הוא אומר, איזה בן? אני לא השארתי פה בנים. הוא אומר, לא, זה הבן שלך, אחרי זה, אשתך הייתה בהיריון, אתה לא ידעת. היא צדיקה, אין חשש. שהתעברה מרוח הקודש, כמו השטויות של הנוצרים. אבא שלך כל הזמן ירא שמיים, אמא שלך, היא כמעט לא יצאה מהבית, כל הזמן היא הייתה. אין לך מה לחשוש. זה הבן שלך. זה הבן שלך, כבר צדיק, ירא שמיים, גבר בן גברין, כבר בן 17.

20:52אמר לי, מי זה? אמרו לו, בדרך כלל הוא מגיע לפה בשעות הערב, לראות אם מישהו צריך עזרה. לפעמים מישהו נופל פה, והוא בא ועוזר לו. פשש, זה הבן שלי? אמרו לו, כן, חכה עוד מעט הוא יבוא. חכה כמה דקות. אחרי כמה דקות, נפתחת הדלת, ואותו גבר, שחיבק את אשתו, נכנס. שואל אותה, מי זה? מי זה? אמרו לו, זה הבן שלך. זה הבן שלך. אמר, תודה לך, אבא. שציווית אותי, לחכות יום אחד ולא להיות פזיז. לחכות יום אחד ולא להיות פזיז פירושו לעצור רגע ולחשוב. לעצור רגע ולחשוב מה אני הולך לעשות, מה אני הולך להגיד. סיפור נוסף שמובא בספרי המוסר על הכעס, היה אבא אחד שלפני שהוא נפטר, ביקש מהבן שלו: בני היקר, יש לי בקשה אליך. מה הבקשה?

21:55לעולם אל תכעס לפני שתלבש את החליפה שהורשתי לך. אמרו לו, אבא, איזה חליפה? אמר להם, יש חליפה בארון, קטעת ישנה. אבל החליפה הזאת, רק איתה תכעס. בלי החליפה הזאת אתה לא כועס. זה מה שאני מבקש ממך. הבן הזה באמת מאותו יום שמר על החליפה. הבטיח לאבא. הבטיח לאבא. לא לכעוס בלי החליפה. עוברים הזמנים, חולפים הימים, כל פעם שיש לו עצבים, עולה לארון למעלה, שם את החליפה, מתלבש, בא לכעוס, כבר יוצא לו החשק. הרבה פעמים הוא בא לכעוס, אבל עכשיו פדיחה לבוא ללבוש את החליפה הזאת הישנה ליד החברים. עזוב אותי. אז הוא לא כעס. וככה הבן אדם בא, והתגבר על מידת הכעס. אבא היה חכם. אבא היה חכם. יש הרבה חוכמה לאבות. שאל אביך ויגדך. זקניך ויאמרו לך. אבא, יש חוכמה לאבא? יש חוכמה לאבא? יש חוכמה לסבא? יש לנו מה ללמוד מאבותינו? יש הרבה אנשים אומרים, אבא שלי פרימיטיבי. סבא שלי בקושי ידע לקרוא ולכתוב. כן, אבל התמימות שלהם, הניסיון החיים שלהם. הגמרא אומרת במסכת קידושין

23:20בדף למד-ב' שהאמוראים היו מכבדים אפילו זקנים גויים. אבל הוא זקן גוי. אמרו האמוראים, אתה יודע כמה הרפתקי עבדו עליו? עבדי עליו כמה הרפתקאות הם עברו. כמה הרפתקאות הם עברו. אנחנו צריכים לכבד אותם. במילים שלנו, כמה ניסיון חיים הם עברו. תתייעץ עם אבא שלך. תתייעץ עם סבא שלך. יש לך הורים מה למכור. יש אבא אחד שהבן שלו היה כעסן. מה זה כעסן? כעסן לא מפסיק לכעוס. ממש, כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן. בא אליו אבא שלו ואמר: בני היקר, עוד מעט אתה תצטרך להקים בית, בית בישראל. עוד מעט אתה תצטרך לבוא ולהקים משפחה. עם כעס כזה, מי יכיר בך? מי ירצה אותך? אשתך תתגרש, בשם הברכות תתגרש. וגם אם תצליח לסחוב ותביא איזה ילד, הילד לא ירצה אבא כזה. כל היום אתה כועס, כל היום אתה עצבני, כל היום אתה... אמר לו, אבא, מה אני אעשה? זה דבר שאני לא יכול לשלוט עליו. זה דבר שהוא גדול ממני, זה דבר שאני לא מצליח לעמוד בו. אמר לו, אבא שלו, יש לי רעיון.

24:49אתה, כל כעס, כל כעס שתכעס, אתה הולך לדלת של המחסן בחצר, דופק מסמר. טוב. ביום הראשון, מאה מסמרים, מאה כעסים, כמעט כבר חצי דלת נתפסה. הוא בא לאבא שלו, מאה מסמרים על היום הראשון. היום השני כבר הוא פחות כעס. למה? הוא לקח את השיקול הזה של העצלות. זה נקרא לעבוד את השם גם במידות הרעות. אדם שיש לו מידה רעה של עצלות, יתעצל ללכת לעשות עבירות. אדם שיש לו מידה רעה של קנאה, יקנא בתלמידי חכמים, קנאת סופרים תרבה חוכמה. אדם שיש לו מידה רעה של גאווה, יתגאה בדרכי השם. זה הרעיון איך אפשר לעבוד את השם גם ביצר הרע, כי הוא יכול. והאדם הזה, בגלל העצלנות, ירד. מה זאת אומרת ירד? 95 כעסים ביום השני. מזל וברכה. ביום השלישי, 90. וכך הוא יורד, יורד, 80, 70. לפעמים הוא קצת עולה, לפעמים הוא קצת יורד. אחרי שנה של עבודה, הוא הצליח להגיע לרמה שהוא לא כועס בכלל. עובר עליו יום, מהבוקר עד הערב, בלי ללכת כבר לדלת של המחסן, שכבר זה לא היה הדלת, זה כבר היה כל הקיר של המחסן, בצפון, בדרום, במזרח, במערב, כל הקיר כבר היה מלא במסמרים. טוב, מה קרה הלאה? עכשיו הוא חוזר לאבא. אבא, זה היה רעיון מדהים. אבא, זה היה רעיון מקסים.

26:19הוא הצליח להגיע לרמה שהוא לא כועס בכלל. עובר עליו יום, מהבוקר עד הערב, בלי ללכת כבר לדלת של המחסן, שכבר זה לא היה הדלת, זה כבר היה כל הקיר של המחסן, בצפון, בדרום, במזרח, במערב, כל הקיר כבר היה מלא במזמרים. טוב, מה קרה הלאה? עכשיו הוא חוזר לאבא. אבא, זה היה רעיון מדהים. אבא, זה היה רעיון מקסים. כזה דבר, אני לא כועס. מהבוקר עד הערב אני לא כועס, אני יכול להתחתן. אמר לאבא שלו, רגע, רגע, רגע. עכשיו זה משהו אחר. עכשיו צריך לתקן את כל המחסן השבוע. אמר לו, נזמין פועלים, למה אני צריך לעבוד? אמר לו, לא, לא, תקשיב. מעכשיו כל פעם שאתה מתגבר על הכעס, שלוף מסמר. אבא, זה קשה קצת. אני כבר עובד על הכעס. שלוף מסמר. אתה מתגבר. שלוף מסמר. הלך שלף מסמר. התגברות ראשונה. התגברות שנייה. התגברות אלפיים. סוף סוף, הוריד את כל המסמרים. שולף, שולף. עוד מסמר, עוד מסמר, עוד מסמר. אחרי שנתיים הצליח לשלוף את כל המסמרים.

27:46כבר שלוש שנים לניסוי, שלוש שנים לעבודה על הכעס. ואז פונה אליו אבא שלו, ואומר לו, בני היקר, כל הכבוד, הצלחת לשבור את מידת הכעס. הצלחת לתקן את מידת הכעס ברמה כזאת, שגם כל המסמרים שתקעת ושמת שם, הוצאת אותם. וואו. אני ממש גאה בך. אבל לך תראה אם הדלת של המחסן מחוררת. אמר לו, כן אבא, אני יודע. אמר לו, בכמה חורים? אמר לו, לפי המסמרים שהיו. אמר לו, שים לב, תראה מה קרה. את החורים האלה אי אפשר לתקן. את המסמר הוצאת אולי, אבל החורים הרוסים, הדלת, הקירות של המחסן הרוסים. אני ממש גאה בך. אבל לך תראה אם הדלת של המחסן מחוררת. אמר לו, כן אבא, אני יודע. אמר לו, בכמה חורים? אמר לו, לפי המסמרים שהיו. אמר לו, שים לב, תראה מה קרה. את החורים האלה אי אפשר לתקן. את המסמר הוצאת אולי, אבל החורים הרוסים, הדלת, הקירות של המחסן הרוסים. תראה מה קורה עם הכעס שאתה עושה. אתה אולי נועץ את המסמר בלב של חבר שלך, בלב של הסובבים אותך בגלל הכעס. אתה חושב אחר כך שנגיד, סליחה, נוציא את המסמר, הרבה פעמים נשאר חור בלב. הרבה פעמים החור הזה לא מתרפא. זה לא פשוט. זה העניין הזה של פזיזות. המפרשים אומרים שההבדל בין סליחה למחילה,

29:12מכילה זה מלשון מחול. זה מין הרגשה שכאילו מעולם לא רבנו, מעולם לא הסתכסכנו, מעולם לא דיברנו לא יפה זה אל זה, זו אל זו. ומה קרה? שכחנו את הכל. סליחה, זה לא שכחנו, היה משהו, בסדר, סולח. פרצופים קצת, אני אשתדל לשכוח. זה ההבדל בין סליחה ומחילה. מחילה זה לשון מכון. חוזרים לנקודה הראשונית לפני שהתחילה המריבה. ובכן, מורי ורבותי, אנחנו עם ישראל, ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים. ביישנים, רחמנים, אבל לא כתוב שאנחנו לא פזיזים. זה לא. המידת הפזיזות היא מידה שיש לכל אדם באשר הוא. כל אדם באשר הוא יש לו את המידה הזאת. ולכן, כל אדם אם הוא לא יעבוד עליה, אם הבן אדם הזה לא יתאמץ בשביל המידה הזאת, היא תישאר עד ימי הזקנה שלו, ויש סיכוי שהמידת הפזיזות הזאת גם בקבר תהיה איתו. ההבנה שכשאתה מגיב באופן ספונטני על דברים היא לא תמיד נכונה היא צריכה להיות הבנה מחשבתית שנכנסת לך למחשבה. וזאת למה? כי תראה איך אחרים שבאו והגיבו בצורות כאלה ואחרות באופן ספונטני וטעון. האדם צריך שהשכל...

30:38ההבנה שכשאתה מגיב באופן ספונטני על דברים היא לא תמיד נכונה. היא צריכה להיות הבנה מחשבתית שנכנסת לך למחשבה. וזאת למה? כי תראה איך אחרים שבאו והגיבו בצורות כאלה ואחרות באופן ספונטני וטעון. האדם צריך שהשכל ינהל אותו. האדם צריך שהדעה תנהל אותו. איך אפשר להתמודד עם כזה דבר? סיפור. תחנה מרכזית, חמים. שעה צהריים, ימי תמוז הלוהטים. וואו. כולם מזיעים, כולם עם פחיות, עם מים, משהו. והאוטובוס מאחר. ינהל אותו. האדם צריך שהדעה תנהל אותו. איך אפשר להתמודד עם כזה דבר? סיפור. תחנה מרכזית, חמסינים. שעה צהריים, ימי תמוז הלוהטים. וואו. כולם מזיעים, כולם עם פחיות, עם מים, משהו. והאוטובוס מאחר. וכמה שהאוטובוס יותר מאחר, העצבים עולים. העצבים עולים, והעצבים עולים, והעצבים עולים. אחד מהעומדים בתחנה, כי כבר לא היה מקום לשבת, היה בריון מגודל, שרירים, בריון. הבריון הזה עומד בתחנה ומקטר ומקלל את כל העולם. וככל שהאוטובוס מאחר יותר, העצבים עולים. העצבים עולים, והעצבים עולים, והעצבים עולים. אחד מהעומדים בתחנה, כי כבר לא היה מקום לשבת, היה בריון מגודל, שרירי, בריון. הבריון הזה עומד בתחנה ומקטר ומקלל את כל העולם.

32:05הבריון המקלה. פתאום, פתאום רואים שהבריון נעמד לידו האדום, האדם הרזה הזה, האדם הצפלון הזה, הנמוך הזה, החלש הזה, והוא נעמד לידו. הייתה צפיפות שם בתחנה, ופתאום הם רואים איך הקלוץ הזה, חלשלוש הזה מרים את היד ונותן אגרוף לתוך הבטן של הבריון. סוף סוף נהיה מעניין. נהיה מעניין בתחנה. והבריון נהפך לאגבנייה. אם לפני כן הוא היה אגבנייה, עכשיו הוא כבר נהיה מרוסקה. האגבנייה כבר נמסה. עצבים, מה אתה... וה...

33:06איש, החלש, מגמגם איזה משהו ו... טוב, תופס. תופס את הפינה שלו. אנשים כמובן הרגיעו את הבריון, תירגע, תירגע. האוטובוס עדיין לא הגיע. האוטובוס עדיין לא הגיע. ושוב פעם אנשים מחכים, מחכים, זזים אנשים ושוב פעם יצא שהאיש הנמוך, החלש, שנראה מסכן. נעמד ליד הבריון. הבריון, ופתאום פעם שנייה, אגרוף לתוך הראש. פה כולם כבר ידעו שזה הסתיים באסון. מה, למה? למה אתה עושה לו? למה? מה הוא עשה לך? הוא מנסה להגיד משהו, הוא לא מצליח. וככה חזר על עצמו המקרה שלוש פעמים, בפעם השלישית, אמר הבריון, זהו, אני הופך אותו עכשיו לקציצה, עושה אותו נקבים נקבים, חלולים חלולים, שולח אותו לפניך, כי זה כבודך. זהו. פתאום הגיע ונתן לך על הביזיון. אמר לו, שנייה, שנייה, אני רוצה להגיד לך סוד. אמר לו, אני אח שלו, של זה שנתן לך. אמר לו, מה הכפת לי? אמר לו, תשמע רגע. הוא חולה. יש לו בעיה במוח. אמר לו, בסדר, מה זה קשור? אמר לו, אני מכיר אותו. התנועות שלו הן תנועות בלתי רצוניות. לא הוא עושה את זה.

34:34אמר לו, אז למה הוא לא יכול לדבר? הוא אומר לו, הוא גם אילם. הוא רק יכול להשמיע קולות ועיוותים. אל תרביץ לו. בבת אחת, כל העצבים, כל הכעסים, נהפכו לרחמים. הבריון בא, עשה על החלש הזה איזה קידה. הוא ביקש ממנו סליחה. הוא עצר אותו. מה עצר אותו? את הלבה הרותחת הזאת שהייתה עליו? מה עצר לו את הכעסים, את העצבים, את כל מה שהיה לו עד עכשיו? מה עצר אותו? הידיעה והמחשבה שהכל בסדר. הוא לא התכוון להזיק לך. הכל בסדר, הוא בן אדם חולה. לצערנו, יש הרבה אנשים חולים. אחד חולה כבוד, אחד חולה כסף, אחד חולה עצבים - הרבה מחלות. והחולאים הללו הם אלו שגורמים להם להתנהג בצורה לא יפה כלפי הסובבים. אז הפן הספונטני שבא לך להגיב, מה זאת אומרת? אמר לי בכל הכוח, אמר לי...

36:01אני אלכם. אבל תחשבו לרגע, הספונטניות היא לא תמיד טובה. לפעמים אתה יכול להגיב ולהרוס. אם הוא היה ספונטני, הבריון שלנו במקרה הזה, מה היה קורה? נותן לו איזה שתי קטנות לפנים, גומר אותו. היית מרביץ לאדם חולה? היית מרביץ לאדם שהוא לא שולט על מה שהוא עושה? כמה היה אוכל אותו אחר כך המחשבה הזאת? כמה הוא היה מצטער מזה כל ימי חייו, אם הוא היה יודע את זה אחר כך? אנחנו צריכים להיות זהירים. חכמים, היזהרו בדבריכם. כך אומרים חז"ל. ואיך אפשר להתמודד עם זה? לזכור תמיד. ייתכן שזה שלפנינו הוא חולה. וכשאני אומר חולה, זה לאו דווקא במובן פיזיולוגי. חולי הנפש הוא הרבה יותר קשה מחולי הגוף. חולי הנפש הוא הרבה יותר נורא. ולצערנו, אף על פי שהרבה אנשים לא מוכנים להודות שהם חולי נפש, הרבה הרבה אנשים הם חולי נפש. חז"ל למשל אומרים, אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. כל חטא, כל עוון, כל מה שהאדם עושה זה רוח שטות. נהיה קצת...

37:25חולה נפש לכמה רגעים. לא במובן האבסולוטי של המילה, אבל במובן מסוים. רוח שטות של היד שהיא מבלבלת אותה. הרוח שטות הזאת הרבה פעמים יכולה לתקוף בן אדם הרבה פעמים. עד שבסוף היא נשארת לו באופן קבוע. היא אומרת למה לצאת כל פעם? הרי עוד שנייה ועוד פעם עבירה. לפעמים רוח שטות היא הצעקות שאשתו צעקה עליו בבוקר. לפעמים רוח שטות זה מה שביישוב טוב הרבים, לפעמים רוח שטות זה מה שהבוס צעק עליו בעבודה. לפעמים רוח שטות זה הרדיפה שעשו עליו שיימינג באינטרנט, כעסו עליו, דיברו עליו. ילד לפעמים מתנהג בצורה לא טובה וההורים לא מבינים למה. למה אתה עצבני? מה דיברנו איתך? אתה יודע מה עובר בכיתה? אתה לא יודע מה עובר בכיתה. האם הכועסת על הבת שלה? למה היא עושה ומתנהגת כל מיני דברים? את לא יודעת מה היא עברה. והתגובה הספונטנית לפעמים שלנו כהורים היא לא טובה. כועסים על הילדה. צריך לדעת למה היא מדברת ככה. למה היא מגיבה ככה. למה היא מתנהגת ככה. ואם אנחנו תמיד נדע שאלו שבאים להראות לנו הם לפעמים חולים. יש משהו שמביא אותם לדבר הזה.

38:45אנחנו נהיה קצת יותר עגועים ונהיה פחות בזיזים. ובשביל זה, סיפור נוסף. ושוב פעם על אוטובוס. סיפור מעניין שיש לו גם השלכה הלכתית, פן הלכתי. וכך הסיפור. שוב פעם, אוטובוס תקוע, לא מגיע. זה היה אוטובוס בין-עירוני. היה צריך לקחת מירושלים לבני ברק. מי שיודע את התחנות בבני ברק, ברחוב רבי עקיבא, בירושלים, בכניסה לעיר, המון המון אנשים. והנהג מתעכב, מה לעשות? וכולם עם הדיבורים שלהם, כן, אגד, דן, כל מיני חברות, נו, מתלוננים. עוברות שלוש שעות מהזמן שהקו היה צריך לבוא. ותחשבו, זה משפחות עם ילדים, חלק הולכים עם מוניות, חלק מנסים, "בוא נחכה עוד קצת, אין לנו כסף למונית," והעצבים בתחנה עולים לגבהים גדולים. מה עושים? מי יכול לבוא להרגיע? מי יעז לבוא להרגיע? טוב, יש שני קווים, מבני ברק לירושלים ומירושלים לבני ברק, קו 400 וקו 402. זה משפחות עם ילדים, מנסים. חלק הולכים עם מוניות, חלק אומרים, "בוא נחכה עוד קצת, אין לנו כסף למונית." והעצבים בתחנה עולים לגבהים גדולים. מה עושים? מי יכול לבוא להרגיע? מי יעז לבוא להרגיע? טוב, יש שני קווים, מבני ברק לירושלים ומירושלים לבני ברק, קו 400 וקו 402.

40:11ולא מגיע שום אוטובוס. פתאום מרחוק הם רואים קו שמתקרב. כולם כבר באים, וואי, זה לא הקו שלנו. מה זה הקו הזה? הקו הזה לרחובות. הקו מגיע לתחנה, אף אחד לא עולה. הנהג שואל: "מישהו פה לרחובות? לרחובות?" לא, שום דבר. מה עושים? אחד האנשים פונה לנהג, אמר לו: "תראה, אתה עכשיו נוסע רק לרחוב. מה אכפת לך שתשנה את הקו? 400, 402, לא משנה. אתה יודע את הדרך לירושלים?" אמר להם: "כן. אני מכיר את הדרך מירושלים לבני ברק, מבני ברק לירושלים, מכיר." אמר לו: "לא משנה, אתה לא תיקח אותנו." אמר להם: "לא, מה פתאום, זה יכול לסכן אותי בעבודה שלי." אמר לו: "תתקשר לבוסים שלך." פונה לנהג, אמר לו, תראה, אתה עכשיו נוסע רק לרחוב. מה אכפת לך שתשנה את הקו? 400, 402, לא משנה. אתה יודע את הדרך לירושלים? אמר להם, כן. אני מכיר את הדרך מירושלים לבני ברק, מבני ברק לירושלים, מכיר. אמר לו, לא משנה, אתה לא תיקח אותנו. אמר להם, לא, מה פתאום, זה יכול לסכן אותי בעבודה שלי. אמר לו, תתקשר לבוסים שלך. תראה כמה ילדים פה, תראה כמה משפחות, תראה כמה קשה לנו, כבר שלוש שעות אנחנו מחכים. אומר לו בסדר, נעשה כמה טלפונים, אחרי חמש דקות אומר בסדר, בסדר, אני לוקח אותם. כולם עולים, ולא מפסיקים לברך ולשיר, הנהג שלנו חבר'ה מן, ומברכים אותו, ומשבחים אותו, וזו סבתא זקנה עשתה לו לו לו לו לו, וזרקה עליו סוכריות, והכל בסדר.

41:38איזה נהג צדיק אתה, והשם ישמור אותך, ושלא תדע צער, ושהמשפחה שלך תהיה מבורכת, וכל מה שתרצה. ברכות, ברכות, ברכות, ברכות, ברכות משתפכות. טוב. הנהג הזה, שהיה אדם דתי, הגיע בשאלה לרב זילברשטיין. הרב יצחק זילברשטיין, אחד מגדולי הפוסקים, בשכונת רמת אלחנן, בבני ברק. ואמר לו הרב, אני רוצה לגלות לך מה הסיפור היה באמת. אני באמת קו של ירושלים בני ברק. בני ברק ירושלים. 402. אבל אני ידעתי שאם אני אגיע 402 אחרי שלוש שעות לתחנה, יגמרו אותי. את כל העצבים של השלוש שעות שעלו, ועלו, ועלו, וזהו, והם פה כבר יוציאו עליי, ובפחד אולי גם הרביצו לי, לא יודע מה יעשו. ויקָללו את כל העולם. לכן חשבתי רעיון. אני אשנה את מספר הקו, מה הבעיה? אני אשנה. הם יחשבו שאני הולך לרחובות. בדרך כלל אין בתחנה שם אנשים לרחובות. זו לא התחנה שלהם. אמרתי, כדאי לי לקחת סיכון?

42:59ואמרתי, אולי יהיה מישהו מהקהל שיעשה את הרעיון הזה, ויאמר, הרי אתה בין כל הכל לא לוקח אף אחד לרחובות, אולי תיקח אותנו לבני ברק. והוא גילה לרב את כל הסיפור הזה. אמר לו, עשיתי את התרגיל הזה כדי שלא יחרפו אותי ולא יגדפו אותי. האם מותר, האם אסור, זה שקר, זה לא שקר, האם זה נקרא שקר על ידי זה שאני מונע אחרים מלקלל ומלגדף אותי? כדי לא להכשיל אחרים, מותר, אסור, אפשר להכיל בזה. כי זה לא שקר ממש. אבל, בואו נשים לב. איך יכול להיות שמספרים מקו 400, שהוא שינה את זה ל-402, שהוא שינה את זה מהמספר של רחובות, לקו של רחובות, הוא שינה את זה, פתאום כולם מברכים אותו. מה קרה? מה קרה שכולם משבחים אותו? התשובה היא שכולם מבינים שהוא עשה משהו מופלא. משהו שלא מגיע להם. וכשהאדם עושה משהו שלא מגיע לו, העסק משתנה. כשעושים בשבילך משהו שלא מגיע לך, העסק משתנה. כשעושים בשבילך משהו שאתה לא חושב שמגיע לך, אתה מעריך יותר. האלו שישבו בתחנה שם,

44:00כולם מבינים שהוא עשה משהו מופלא. משהו שלא מגיע להם. וכשהאדם עושה משהו שלא מגיע לו, העסק משתנה. כשעושים בשבילך משהו שלא מגיע לך, העסק משתנה. כשעושים בשבילך משהו שאתה לא חושב שמגיע לך, אתה מעריך יותר. האלו שישבו בתחנה שם, וחיכו לקו 402, בסוף הגיע להם הקו של רחובות, איזה אכזבה, איזה צער, הם לא יכולים לבוא ולצעוק על הנהג של רחובות, קח אותנו לבני ברק, אבל כשהנהג הסכים, כשהנהג בא, והסכים לקחת אותם לבני ברק, כמה ברכות, כמה לולולולו, כמה סוכריות, וחיכו לקו 402, בסוף הגיע להם הקו של רחובות. איזו אכזבה, איזה צער, הם לא יכולים לבוא ולצעוק על הנהג של רחובות, "קח אותנו לבני ברק." אבל כשהנהג הסכים, כשהנהג בא והסכים לקחת אותם לבני ברק, כמה ברכות, כמה לולולולו, כמה סוכריות, ברכו אותו ואת אבא שלו ואת אבא של אבא שלו עד סוף כל הנורות, ואת הילדים שלו, וכל הברכות הכתובות בתורה. ומי שברח ומה השם שלך, ומתפלל עליך בקבר רחל וצל רבי שמעון בר יוחאי, ונדליק לך נר. מה שאתה עושה, איזה נהג נפלא, אבל זה סיפור שבא ללמד אותנו איך אנחנו יכולים לשנות את התפיסה קצת בראש. אדם שכל החיים שלו חושב שמגיע לו דברים... ברכו אותו ואת אבא שלו ואת אבא אבא שלו עד סוף כל הדורות ואת הילדים שלו וכל הברכות הכתובות בתורה ומי שברח ומה השם שלך ומתפלל עליך בקבר רחל וצל רשב"י רבי שמעון בר יוחאי ונדליק לך נר מה שאתה עושה איזה נהג נפלא אבל זה סיפור שבא ללמד אותנו איך אנחנו יכולים לשנות את התפיסה קצת בראש אדם שכל החיים שלו חושב שמגיע לו דברים.

45:19זה אדם שלא יהיה מאושר לעולם, זה אדם שתמיד יהיה עצבני, והספונטניות שלו תהיה עצבים. הוא לא יחשוב שהוא צריך להודות אפילו למישהו. מה זאת אומרת להגיד תודה? היא חייבת להכין ייחוד, היא חייבת לנקות את הבית, היא חייבת להביא ילדים, והיא חייבת לדאוג לכל מה שהיא עושה. הרי אני מפרנס, ומה קורה כשהיא לא עושה? אותו דבר האישה. האישה אומרת, מה זאת אומרת? זה הבית שלו, זה הלכלוך שלו, זה הניקיון שלו. ועד כשהבעל אומר איזו מילה לא במקום, והאישה אומרת מילה לא במקום, וכל אחד חושב שהוא במקום והוא בסדר, מה קורה? בלגן. אם האדם יכניס לו למוח, לא הכל מגיע לי. זה יותר נכון, הכל לא מגיע לי. אני עושה דברים לא בשביל לקבל חזרה, אני עושה דברים כי אני עושה את התפקיד שלי בעולם. אז הספונטניות שלו, התגובות שלו לכל מיני התנהגויות לא טובות, תהיה אחרת. לכל מיני התנהגויות לא ראויות, תהיה אחרת. כמה אדם יכול לבוא ולשנות את התפיסה שלו בחיים, לשנות את הראייה שלו בחיים, לשנות את הנקודה הפנימית איך להסתכל על העולם, ועל ידי זה כל החיים ישתנו לך. אל תחשוב שהכל מגיע לך. תחשוב שכל מי שעושה עושה לך למרות שלא מגיע לך. אפילו שאתה עושה להם טובה. מי אמר שהם צריכים להחזיר לך? החזירו לך. תתפעל. תיקר את המעשה. תראה שאתה...

46:41ועל ידי זה כל החיים ישתנו לך. אל תחשוב שהכל מגיע לך. תחשוב שכל מי שעושה עושה לך למרות שלא מגיע לך. אפילו שאתה עושה להם טובה. מי אמר שהם צריכים להחזיר לך? החזירו לך. תתפעל. תיקר את המעשה. תראה שאתה לא מקבל את זה כמובן מאליו. וזו הנקודה הכי גדולה, בן אדם תמיד מקבל את הטוב כמובן מאליו, ותראה לו. גם כלפי שמיים, מה קורה בן אדם, שפתאום יש לו צרות בחיים? בן אדם שקורות לו צרות בחיים, מתחיל לקטר ולהתלונן על אלוקים. אלוקים, אלוקים, למה עשית לי כזה דבר? אלוקים, אלוקים, למה? אלוקים, אלוקים, למה? זה על הדברים הרעים. על הדברים הטובים, האדם לא מתלונן, לא מקבל את זה כמובן מאליו. וזו הנקודה הכי גדולה, בן אדם תמיד מקבל את הטוב כמובן מאליו, ותראה לו. גם כלפי שמיים, מה קורה, בן אדם, שפתאום יש לו צרות בחיים? בן אדם שקוראים לו צרות בחיים, מתחיל לקטר ולהתלונן על אלוקים. אלוקים, אלוקים, למה עשית לי כזה דבר? אלוקים, אלוקים, למה? אלוקים, אלוקים, למה? זה על הדברים הרעים. על הדברים הטובים, האדם לא מתלונן, הדברים הטובים בן אדם, תודה רבה, תודה רבה, אם הוא אומר בכלל, הוא לא מסתכל אפילו מאיפה זה נופל, לא הדברים הטובים. והאדם, אם הוא יתרגל לנקודה הזאת, שהתפיסה המחשבתית שלו תהיה, שום דבר לא מובן מאליו, מה שאני מקבל מהקב"ה לא מובן מאליו,

48:03מה שאני מקבל מאשתי לא מובן מאליו, אפילו הדברים הבסיסיים, האינטימיים, הרגשיים, לא משנה מה. מה שאני מקבל מהילדים שלי לא מובן מאליו, מה שאני מקבל מהבוס בעבודה לא מובן מאליו, אז האדם יהיה לו פחות טענות, הוא פחות יהיה ממורמר, הוא פחות יכעס, הוא פחות יגיב בצורה לא טובה. ועל זה עוד סיפור. היום יום הסיפורים. אחד, מגדולי העשירים פה בארץ נכנס להשקעה סיפור לפני כמה עשרות שנים, ובהשקעה של החברה של ההשקעות הציעו לו שתי ברירות: או להשקיע ולקנות איזה כפר ברומניה שהוא עדיין לא כפר אבל מתעתדים לעשות שם כפר, או... מגדולי העשירים פה בארץ נכנס להשקעה סיפור לפני כמה עשרות שנים, ובהשקעה של החברה של ההשקעות הציעו לו שתי ברירות: או להשקיע ולקנות איזה כפר ברומניה שהוא עדיין לא כפר, אבל מתעתדים לעשות שם כפר, או לקנות כמה קומות במגדלי עזריאלי, עוד לפני שמגדלי עזריאלי נבנו. הוא חשב ככה, חשב ככה, בסוף החליט להשקיע על הכפר ברומניה. השקיע שם את כל כספו, ועוד לקח הלוואה. כי לפי מה שאמרו לו המומחים, זה הולך להיות מכה, מכה. אתה הולך להיות מיליארדר אם זה מצליח.

49:04לקנות כמה קומות במגדלי עזריאלי, עוד לפני שמגדלי עזריאלי נבנו. הוא חשב ככה, חשב ככה, ובסוף החליט להשקיע בכפר ברומניה. השקיע שם את כל כספו, ועוד לקח הלוואה. כי לפי מה שאמרו לו המומחים, זה הולך להיות מכה, מכה. אתה הולך להיות מיליארדר אם זה מצליח. יש סיכון, כמו כל השקעה, אבל מי שלא לוקח סיכונים, לא מצליח. שם את כל כספו ועוד לקח הלוואות ומשכן את הבית שלו. קנו את חלקת האדמה הענקית שם, ברומניה. אבל אז הממשל הרומני עצר את זה. הוא ציפה לתזרים מזומנים, תוך שנה, תוך שנתיים, ואין. והוא סוף סוף התחיל להרגיש איך מרגיש אדם שאין לו כסף. הבנקים לוחצים, תשלומים, המשכנתה חוזרת, רוצים לעקל אותה דירה. אשתו שמבקשת ממנו כסף, הוא חייב לסרב לה כי אין לו. הבנק מסרב להלוות, והעסק מתחיל להיות מתמוטט. העסק מתחיל להיות כואב. איך מרגיש אדם שאין לו כסף? הבנקים לוחצים, תשלומים, המשכנתא חוזרת, רוצים לעקל את הדירה. אשתו שמבקשת ממנו כסף, הוא חייב לסרב לה כי אין לו. הבנק מסרב להלוות, והעסק מתחיל להיות עצוב. העסק מתחיל להיות כואב.

50:31העסק מתחיל להיות עצוב, אין לו חשק לקום בבוקר ואין לו חשק לישון בלילה. ויום רודף יום והוא מנסה לעשות עסקאות, אבל מכיוון שאין לו מוטיבציה, הכל מדרדר. יום אחד הוא פותח את העיתון ורואה: חברת הלוואות "עוקץ בעם", הלוואה לכל מטרה, כמה שאתה רוצה. הרבה מההלוואות האלה הן משוק אפור, צריך להיזהר מאוד. במיוחד אם מדובר בריבית, שהשם ירחם. מי שלוקח הלוואה בריבית, ומי שמלווה בריבית, לא יקום בתחיית המתים. וזה שלוקח ממנו מכשיל אותו עוד יותר. צריך מאוד להיזהר בהלוואות בריבית, אם הן אינן על פי היתר עסקה. אדם צריך ללמוד את ההלכות הללו, ולא ניכנס לזה עכשיו. אדם צריך מאוד מאוד להיזהר בהלוואות בריבית. חברת העוקץ בעם, הוא חשב, אמר, אני חייב ללכת, אולי אני אקח מאה אלף דולר. ואז, אם אוכל להחזיר... על ידי שאני אעשה עסקים, ביזנס, משהו, אני אחזיר, אם לא יהרגו אותי, יהרגו אותי, מה אני אעשה? אני לא יכול לחיות בצורה כזאת. הלך לחברת העוקץ בעם, והחברת העוקץ הזאת, איפה היא יושבת? במגדלי עזריאלי, בקומות שהוא היה אמור לקנות. והוא עולה כולו ממורמר, הייתי יכול להיות הבוס של המקום הזה פה. הציעו לי את ההשקעה הזאת, אבל לא הלכתי עליה.

51:58והוא הלוך ילך ובוכה. בוכה, מסכן, רצוף. הלוך ילך ובוכה. הגיע למשרדים, מחתימים אותו על כפסים, לוקח את המאה אלף דולר מזומן, בתיק האור שלו, ולפני שהוא יורד, הוא אומר, בוא נראה מה קורה הלאה, מה קורה בקומות העליונות. והוא עולה לקומות העליונות, ויש שם שקט, והשקט הזה עושה לו טוב. והוא עולה עוד קומה, ועוד קומה, ועוד קומה, ועוד קומה, שמגיע ל... לקומה העליונה מגיע לגג, אומר פה הכי טוב, פותח את הגג, נכנס לגג, נושם אוויר תל אביבי רמת גני נקי. רואה את הכל פרוס לפניו מהקומה הגבוהה ביותר. זה עושה לו כיף, זה עושה לו נחת. הרבה זמן הוא לא שקט. אולי היה שקט כזה. מסתכל ורואה את האנשים כאלה קטנים רצים רצים כמו נמלים. הבניין עדיין לא בנוי. אבל הוא חושב לרגע שזה היה יכול להיות שלו. המחשבה הזאת שוב פעם מחזירה אותו למציאות, והוא בא לצאת מהגג. בעיה. הגג היה בנוי בצורה כזאת, שגנבים שייכנסו לשם לא יוכלו לצאת. זאת אומרת, הדלת היא דלת שנסגרת, עם וו כזה שישר סוגר אותה, טורק אותה, והידית היא רק מבחוץ. אין אפשרות יציאה.

53:28והוא מסכן על המזל שלו, המיליונר הזה, לא רק שהלך לו הכסף, לא רק שהמצב בבית עם אשתו על הפנים, לא רק שעכשיו הוא נמצא בבניין שחצי כבר היה יכול להיות שלו, נעול למעלה בקומה האחרונה בבנייני עזריאלי. מה עושים? המיליונר הזה מתחיל לבכות, אבל הוא יודע שבכי לא יעזור. הוא מנסה לצעוק למטה, איפה ישמעו אותך? איפה ישמעו אותך? איך ישמעו אותך? ואז הוא מחליט לעשות מעשה. הוא אומר, אני אגרום לאנשים שיסתכלו למעלה. איך? לקח מאה דולר, זה בשטרות של מאה דולר, והשליך. אמר לעצמו, בן אדם יראה מאה דולר, אף, אף. אף, אף, אף, נוחת לו, הסתכל מאיפה הוא מגיע לו, מאה דולר, ואני נבזף לו, ואז הוא יבוא יוציא אותי, יקרא למשטרה, יעשה משהו. ככה היה, שולף מאה דולר, זורק, אומר כפרה מאה דולר, שאני אצא מהבוץ הזה שנתקעתי בו. המאה דולר אף, אף, אף, ובדיוק יורד לאישה שעברה שם עם עגלה, עם כמה ילדים,

54:48האישה לוקחת את המאה דולר, שמה בכיס, וממשיכה הלאה. הוא אמר, אולי מאה דולר אחד לא מספיק, אולי אני אזרוק מאתיים דולר? שני השטרות של המאה, עפים באוויר הצח של תל אביב. חייל עובר, מרים את שני השטרות, מכניס לכיס. ואז הוא אומר, אולי אם אני אזרוק יותר, זה יותר יעזור. הוא זורק יותר, ואף אחד לא מסתכל מה קורה למטה. מהתסכול שלו הוא זורק, מהפחד, מהפניקה. הוא זורק יותר ואף אחד לא מסתכל. ואז עלה לו רעיון. פתאום הוא רואה דלי עם חצץ, אבנים קטנות. הוא חושב מה לעשות ומחליט. הוא לוקח חופן של אבנים, מחכה שמישהו יעבור, וזורק עליו את זה.

55:49האדם מקבל אבנים על הראש מכל הכיוונים, מסתכל למעלה, מתחיל לצעוק. הוא לא שומע מה הוא צועק, אבל הוא רואה שהוא עצבני. ואז עולה בן אדם, ואז עולה בן אדם, ואנשים נעמדים, צעקות, בלגן, עניינים. תוך כמה דקות שוטרים פורצים לגג, אזיקים על הידיים, ואז הוא פונה לשוטר ואומר לו, אני נתקעתי פעם. הוא מספר לשוטר את כל הסיפור. השוטר היה קשוב; הוא ראה שלא מדובר בבן אדם חולה נפש שבא להטריד אנשים ולזרוק להם חצץ על הראש ועל העיניים. אמר לו: "בסדר, אני משחרר אותך." שחרר אותו לביתו. הוא הולך עם כמה עשרות אלפי דולרים שנשארו לו וחושב: למה אנשים, בשעה שזרקתי עליהם דולרים, לא הסתכלו? לקחו את הדולרים והכניסו לכיס. אבל הלבנים, על החופן הראשון, באה, באה, באה, זה הכול. למה? למה? ואז הוא רגע חשב, רגע, בעצם האנשים האלה, הם לא מתנהגים ממש כמוני? הרי אני, מעולם לא פניתי לאלוקים ואמרתי לו תודה על כל המיליונים שהביא לי. מעולם לא פניתי לאלוקים ואמרתי לו, אל מלך נאמן, אתה נאמן, אם אתה נותן לי.

57:14סימן שזה ממקור הנאמנות שלך. אני סומך עליך, ריבונו של עולם, שנתת לי סימן ששמחת עליי. למה שמחת עליי? איך אני יכול להוכיח שהיה שווה לסמוך עליי? כל הדברים הללו לא חשבתי. מתי התחלתי לחשוב ולכעוס על אלוקים? מתי התחלתי להיות במרמור ובעצבים ולקעוס על כל העולם ואשתו? ברגע שנפלו עליי אבנים מהשמיים. אבנים מהשמיים שנפלו עליי. רק הם גרמו לי להרים עיניים לשמיים וכביכול לכעוס על מי שזרק אותם. אבל לפני האבנים הוא זרק דולרים. למה אז לא הרמתי את העיניים לשמיים? ואז הוא התחיל לבכות. הוא הבין שבעצם ברגע הזה הוא מקלף את השכבות של היצר הרע. ברגע הזה הוא הבין מה קרה לו. ברגע הזה הוא הבין את הניסיון שאלוקים שלח לו. רק הם גרמו לי להרים עיניים לשמיים וכביכול לכעוס על מי שזרק אותם. אבל לפני האבנים הוא זרק דולרים. למה אז לא הרמתי את העיניים לשמיים? ואז הוא התחיל לבכות. הוא הבין שבעצם ברגע הזה הוא מקלף את השכבות של היצר הרע. ברגע הזה הוא הבין מה קרה לו. ברגע הזה הוא הבין את הניסיון שאלוקים שלח לו. אלוקים שלח לך דולרים, עשרות דולרים, לא הרמת עיניים. מאות דולרים, לא הרמת עיניים. אלפי דולרים, לא הרמת עיניים. וגם כששלח לך מיליוני דולרים, לא הרמת עיניים לראות ממי אתה מקבל את זה. אז אם ככה, אומר אלוקים, בוא נזרוק עליו קצת אבנים. קצת אבנים, דברים לא נוחים.

58:38וזה מה שגרם לו לבוא ולהרים את העיניים למעלה. אותו בן אדם עשה חשבון נפש, עצר, עשה חושבים. עשה חושבים. אני משתנה. מהיום אני מתחיל יותר להודות לה'. מהיום אני מתחיל יותר לשים לב בשביל מה באתי לעולם. בשביל מה אלוקים נתן כסף? בשביל מה אלוקים נתן אישה? בשביל מה אלוקים נתן ילדים? מה התכלית של הבריאה? מה התועלת של הבריאה? ובכן, הוא מגיע הביתה, אשתו לא הייתה בבית, היו לו כמה דקות של שקט, ואז הוא מקבל טלפון. שלום, מדברים מחברת ההשקעות זה וזה. כן, אתה השקעת, אתה זוכר. קנית את הכפר ברומניה, הכפר העתידני. כן, כן, מה יש לכם לחדש לי? אני יודע שזה תקוע. לא. הרגע ממשלת רומניה הכריזה שמתחילים לבנות בשבוע הבא. הכפר יקום. אתה הולך להיות מיליארדר. כשבן אדם מבין שכשבורא עולם נותן לך דברים טובים, אתה צריך גם להסתכל עליהם. ואם לא, חלילה, אתה תקבל משהו אחר כדי להסתכל. אם לא, אתה תקבל התעוררות אחרת. אל תביא את עצמך למצב כזה, שתצטרך לקבל פליקים, שתצטרך לקבל אבני חצץ בראש ובעיניים.

59:53שכשבורא עולם נותן לך דברים טובים, אתה צריך גם להסתכל עליהם. ואם לא, חלילה, אתה תקבל משהו אחר כדי להסתכל. אם לא, אתה תקבל התעוררות אחרת. אל תביא את עצמך למצב כזה, שאלוקים יצטרך להעיר אותך בצורה לא קונבנציונלית. ואם בן אדם יסתכל על החיים בנקודת מבט כזאת, כל דבר טוב שקורה לי, זה מתנה משמיים. זה עוד דולר, עוד מאה דולר שנופל מהשמיים. מי שלח לי אותו? אלוקים. ואם אלוקים שלח לי אותו, למה הוא שלח לי? אל תביא את עצמך למצב כזה שאלוקים יצטרך להעיר אותך בצורה לא קונבנציונלית. ואם בן אדם יסתכל על החיים בנקודת מבט כזאת, כל דבר טוב שקורה לי זה מתנה משמיים. זה עוד דולר, עוד מאה דולר שנופל מהשמיים. מי שלח לי אותו? אלוקים. ואם אלוקים שלח לי אותו, למה הוא שלח לי? בשביל מה אלוקים שלח? אתה עושה עשרת אלפים דולר, עשרת אלפים שקל, חמשת אלפים שקל, אלפיים שקל בחודש, לא משנה מה. את עובדת, עשית כסף. את צריכה להאמין, אתה צריך להאמין, הכסף שאלוקים שלח בדרך הזאת או אחרת זה כסף שיש לו שליחות. זה כסף שאלוקים רצה שיבוא בצורה כזאת. בשביל מה אלוקים שלח? אתה עושה עשרת אלפים דולר, עשרת אלפים שקל, חמשת אלפים שקל, אלפיים שקל בחודש, לא משנה מה. את עובדת, עשית כסף. את צריכה להאמין, אתה צריך להאמין, הכסף שאלוקים שלח בדרך הזאת או אחרת, זה כסף שיש לו שליחות. זה כסף שאלוקים רצה שיבוא בצורה כזאת.

1:01:20כמובן עם הרבה אמונה, לא בן אדם עובד עובד עובד כמו חמור בלי סוף, ובסוף אומר, השתדלות. צריך להבין גם מה זה השתדלות. ואלוקי השמיים, כשהוא נתן את הכסף הזה, כשהוא נתן לך, נתן לך את הסכום הזה, תהיו מחושבים, אל תהיו פזיזים מה לעשות עם הכסף, מה כדאי לקנות, מה כדאי לא לקנות. לא אומר שתהיה קמצן, לא אומר שתהיה קמצנית, אבל אדם יהיה מחושב. על מה האדם לא צריך להיות מחושב? אומרת הגמרא במסכת ביצה ובמסכת ראש השנה, שכל הוצאות האדם צריכות להיות מחושבות חוץ מהוצאות שהאדם הוציא לדברים של מצווה: מתשרי ועד תשרי, חוץ מתשרי, תלמוד תורה, שבתות, ראשי חודשים, ימים טובים. זה לא מתוך השכלול. אבל אם זה לא לצורך מצווה, אדם צריך לבוא ולחשוב. ולפעמים אישה יכולה להיות בזבזנית ברמה נוראה. מה הבזבזנות שלה? היא ראתה תיק של לואי ויטון אצל השכנה שלה. וזה הכניס אותה לבלבול. היא מבולבלת, זהו, מבולבלת, מבולבלת, לא יכולה להיות רגועה. מה קרה? מה קרה? היא קנתה תיק. עכשיו היא צריכה לבוא לקנות תיק בכמה אלפי דולרים.

1:02:44היא ראתה את השכנה שלה, קנתה איזו שמלה. והלב שלה נאכל. והלב שלה מתחיל להיות קטן, קטן, קטן, להתכווץ, להתכווץ, להתכווץ. ואז היא אומרת, אני גם יכולה להגיע לזה. אני גם יכולה להתאמץ. ואז היא חוסכת ובסוף קונה איזה תיק. שמעתי כזה, אישה קנתה תיק ב-50 אלף דולר. הכריחה את בעלה לקנות תיק. לא יודע, שיגעון של אנשים בארה״ב. אחרי שהשגת את התיק הזה, היא לא תהיה מאושרת, כי בינתיים השכנה השנייה גם קנתה. לא רק תיק, קנתה גם נעליים תואמות לתיק ולסרט ולפומפון באף. אז את חושבת שעל ידי זה שתבזבזי את הכסף שאלוקים שלח לך על שטויות, שזה מגיע מפזיזות. צעדים פזיזיים של התאווה הרצונית שגם אני רוצה להראות לכולם שגם אני יכולה, להראות לכולם שגם אני מעוניינת בזה. הפזיזות הזאת יכולה להביא את האדם לסוף לא טוב. הפזיזות הזאת, הלעיטויות האלו אחרי המעשים, אם הוא עושה גם אני עושה. וזה בעצם תשימו לב, החברה כל הזמן משכנעת אותנו.

1:04:04תתקדם הלאה ועלה ועלה. כל שלוש שניות נמכרת שברולט. כל כמה שניות נמכר זה. כל כמה זה. למה? להגיד לנו הלאה. אתה לא בעניין. כולם כבר עושים. כולם מבזבזים כבר את הכסף שלהם. כולם קונים מכונית 2019. למה אתה תקוע ב-2000? הרכב שלך עוד מעט יכול להתחתן. הרכב שלך עוד מעט עושה בר מצווה. ואנחנו, לצערנו, הרבה פעמים נדבקים מהדבר הזה. באים ונהפכים למין רובוטים שמתוכנתים איך להגיב בשעה שיוצא בגד חדש, שמתוכנתים איך להגיב בשעה שיוצאת מכונית חדשה, נעליים חדשות. זו הפזיזות. זו הפזיזות. יוצאת מודעה חדשה, מה קרה? קסטרו הוציאו בגד חדש. זארה הוציאו. ואנשים כמו משוגעים הולכים וקונים ומבזבזים את החיים שלהם, את הזמנים שלהם, בלי לחשוב רגע, יש כסף, אין כסף, לא נורא בתשלומים, אני אקנה, אני אחלק, אני אעבוד כמו אתון, אני אעבוד כמו חמור. על מה? על מה? והפזיזות הזאת, כמה מריבות היא עושה בין הבעל לאישה, לילדים, להורים. למה? כי יש פזיזות.

1:05:21המהירות הזאת, רגע רגע, אני חייבת, אני חייבת, מה קרה? יצא אייפון 7, דור 13, דור 14, דור גיהינום, כל הדבר הזה בשביל מה? וזאת המטרה של הפרסומת, להכניס אותך לאקסטרה, להכניס אותך ללחץ, לכן, כן, כולם עושות, כולם יכולים, גם את יכולה, כן, כן, גם לכם יהיה בית, תחום השכנה, תעלינו, תבואו, תדברו, מענה אנושי, לא מענה אנושי, תגיבו, תעשו, הבנק הכי מוצלח, כל הדברים הללו בשביל לבוא ולעשות דברים בפזיזות. להסיט את הדעת, להסיט את הדעת מהעיקר, תחשוב, בעולם הרחב, להכניס אותך לאקסטרה, להכניס אותך ללחץ, לכן, כן, כולם עושות, כולם יכולים, גם את יכולה, כן, כן, גם לכם יהיה בית, תחום אשכן, תעלו, תבואו, תדברו, מענה אנושי, לא מענה אנושי, תגיבו, תעשו, הבנק הכי מוצלח, כל הדברים הללו בשביל לבוא ולעשות דברים בפזיזות. להסיט את הדעת, להסיט את הדעת מהעצור, תחשוב בעולם הרחב, התמרור היחיד של עצור זה בכביש. אבל גם בחיים אתה צריך לבוא ולעשות סטופ. עצור. עצור. הבלמים הם לא רק לרכב. הבלמים הם טובים גם לחיים. תבלום. תבלום. מה קורה לבן אדם שהוא פזיז בכביש? מסיים את החיים על הכביש. זה במצב הטוב ובמצב היותר גרוע הוא מסיים לארבע אחרים את החיים בכביש. גם בחיים.

1:06:32צריך לדעת מתי לבלום, איך להיות, איך להתנהג, מה לומר, איך לא לומר, איך לומר. ואם אדם לא יודע לבלום, תרד מהכביש. אל תדבר, אל תגיב. אדם שאומר לך שהוא לא זוכר כל כך איך לנהוג, הוא לא כל כך זוכר, הוא לא כל כך יודע, אתה תיסע איתו. אתה תיסע איתו ככה בכביש בינעוני. אדם שאומר לך שלא בטוח שהרישיון שלו בתוקף, אתה תיסע איתו. אדם שאומר לך שפסלו לו את הרישיון, אתה תיסע איתו? ואנחנו נוסעים עם עצמנו ולא תמיד יש לנו רישיון. צריך לשים לב לזה. ובאמת, כמו שאמרנו, כל הפרסומות, כל הדברים הללו באים לאבד לך את הראש. הם באים לאבד לך את הראש. יש רעיון של עסקים, שעד היום מצוי. לצערנו, כל הפרסומות ככה עובדות. כשמגיע הזמן לחתום חוזה, שולחים אישה שמתלבשת בצורה לא צנועה. וזה שבא לחתום חוזה, הפקיד של החברה, המנהל של החברה, הקוף של החברה, לא משנה ממי שהם שולחים. הראש שלו כל הזמן לא פה. הראש שלו בה. אז היא באה ומכניסה לו כל מיני סעיפים, כל מיני תתי-סעיפים, בלי לשים לב, לאבד לו את צלילות הדעת, שותים לחיים, קצת בדיחות, חחחח, חחחח. טק. נפל. בעסק הזה עובד. רואים שזה עובד.

1:07:59כל הפרסומות, כל העניינים, מה הם? מה הם? היום בחוץ מחפשים לשווק את הכל בצורה לא של דעת, לא דעתנית, לא לוגית, לא שכלית. כלום. בצורה קלה. הנה למשל תראו את הסרטון שהיהודים המשיחיים עשו נגדי. ברוך השם שזכיתי לחשיפה ארצית, גדולה מאוד. הסרטון הזה מה הם עושים? באים ומתחילים, לוקחים שתי בחורות, שמתחילות לדבר, ככה הם פותחים את הסרטון, זה גם תמונת הרקע, למה? לא בשביל שהם אומרים משהו, מי שבאמת יראה, יראה שאין בזה שום, אין מילים, אין מילים, בעזרת השם אנחנו נוציא תגובה גדולה, בעיתור בזמנו, מתארגנים על תגובה גדולה, אבל זה בדיוק הרעיון של הפרסומות, לבוא לקחת משהו, רדוד. מה הם עושים? באים ומתחילים, לוקחים שתי בחורות, שמתחילות לדבר. ככה הם פותחים את הסרטון, זה גם תמונת הרקע. למה? לא בשביל שהם אומרים משהו. מי שבאמת יראה, יראה שאין בזה שום דבר, אין מילים. בעזרת השם אנחנו נוציא תגובה גדולה, בעתיד בזמנו, מתארגנים על תגובה גדולה. אבל זה בדיוק הרעיון של הפרסומות, לבוא לקחת משהו רדוד. משהו שקולט את העין, שמרצד, טכנולוגי, וזה מה שיתפוס אותך. וזה יגרום לך להיות פזיז. לשחרר את המאה דולר מהארנק, את האלף שקל מהארנק, ולשים את זה על זה. לא לעצור לחשוב. לא להתבונן, רגע, מה אני עושה? איזה צעד אני עושה? כמה החשיבה

1:09:26הגמרא אומרת במסכת נדרים: דעת קנית, מה חסרת? אם אתה קנית דעת, מה חסרת? מה? יש לך הכל. אבל אם לא קנית דעת, מה יש לך? אפילו שיש לך הכל. יש לך כסף, יש לך כבוד, יש לך כל מה שאתה רוצה, אבל אין לך דעת. אם אין לך דעת, אין לך כלום. הרעיון שאנחנו באים ואומרים שכל בן אדם צריך לבוא ולהכניס לעצמו, למחות המחשבה איך אני נהיה יותר רגוע, איך אני נהיה יותר מחושב, איך אני יכול להביא את המצב של הבית שלי למצב יותר רגוע. מי במצב יותר גרוע שהולך ונהיה מיום ליום בעיות ועניינים ומחלוקות? המצב רגוע. להוריד את הפזיזות, להוריד את התקיפות, להוריד את הספונטניות הלא טובה. יכול להיות ספונטניות טובה. לדוגמה, מישהו עשה לך טובה, תגיד לו על המקום, תודה רבה, השם יאריך אותך, תזכה למצוות, ברוך תהיה, כל הברכות יחולו על ראשך, זה בסדר. ספונטניות טובה זה בסדר.

1:10:50אבל הספונטניות הלא טובה שהיא תבוא בנו, היא תבוא בנו, אנחנו צריכים לבוא ולקלף ולעקור אותה. וכמו שאנחנו אמרנו, אתה לא תהיה מוכן לנסוע עם רכב בלי בלמים, אתה לא תהיה מוכן לנסוע עם אדם שהרישיון שלו פג, אתה לא תהיה מוכן לנסוע עם אדם שנפסל הרכב שלו בטסט, אז אל תהיה מוכן לתת לגוף שלך, לעני שבך, להסתובב בין כולם ולא לדאוג לבלמים. אם אנחנו נשים לב למראה הפה שלנו, יש בו שני מחסומים ללשון: השיניים והשפתיים. חז"ל אומרים שהלשון היא הכי רכה, אין בה עצם. והיא שוכבת, והיא יכולה להמיט אנשים, היא יכולה להחיות אנשים כביכול. בא בן אדם, מדבר על חבר שלו, אומר, בוא, אז זה לא מוצלח. ככה אמר בריאיון לבוס שבא לקבל את חבר שלו. הבוס אוטומטית נותן לו תשובה שלילית. מה קורה הלאה? הבן אדם מקבל תשובה שלילית מהבית, אומר לאשתו, קיבלתי תשובה שלילית. מה אשתו אומרת לו? כן, כמובן, מי ירצה אותך? תסתכל איך הפרצוף שלך נראה. תסתכל איך אתה נראה, תסתכל במראה, תראה איך אתה נראה עם הפרצוף של תשעה באב שלך. לא יוצלח היית ולא יוצלח תישאר.

1:12:18כאלה מילים פוגעות בו והבן שומע והבן מאמין לאמא שלו וגם לאבא שלו שענה לה. הבן מקבל את הדעה שגם האבא וגם האמא שלו לא יוצלחים, פרימיטיביים, שאין להם עתיד ואין להם עבר. וסליחה, אני מבקש סליחה מאלוקים שבכלל חטאתי והכרתי אותך. כל מיני מילים ומשפטים שאי אפשר לשמוע אותם. והבן מקבל את שתיהם "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", ככה הבן אומר. ומה קורה אז? מה קורה אז? האבא מחפש הכנסה אחרת, לא תמיד יש לו כוחות להתמודד, לפעמים נופל להימורים, נופל לעצבות, נופל לאלכוהול, הולך לבית מחזק, הולך לבית קפה, מה הלאה? ובן אדם על ידי משפט אחד, יכול להרוס את החיים של חבר שלו בלי שהוא יודע. אישה, באים ומבררים על אחת מהשכנות, על שידוכים. שידוך, מה את אומרת? איך היא בחורה טובה? מה נראה לך? ואת לא מדברת הרבה. את רק אומרת כזה משפט שאני לא הייתי לוקחת אותה לבן שלי. או משפט יותר צדיק: אני לא רוצה לדבר לשון הרע. יש כמובן הלכות גם בזה. מתי מותר להגיד? מה מותר להגיד? מה תועלת? מה בלי תועלת? אבל יש אנשים ככה, אז הוא לא רוצה להגיד לך לשון הרע. והבחורה השנייה מסכנה, רק בגלל שלא באה לך טוב בעין,

1:13:46עד בגלל שפעם אחת את מדמיינת שהיא גערה בבת שלך על זה שהיא לכלכה את המדרגות, לא משנה מה, מאיזה חוש של נקמה, חוש של מחשבה לא מוצדקת, מתפרסם אצל כל השדכנים שהיא לא בסדר. השכנה, כן, זאת שמכירה אותה, כן, גרים לידה כבר עשר שנים, אמרה שהיא לא בן אדם, יש משפט כזה. אומרים על בן אדם, הוא לא העיפרון הכי חד בקלמר. זה משפט במקום "טיפש", "מפגר" וכל מיני מילים לא הכי נחמדות. הוא לא הכי חד בקלמר. ואז מה? ואז הבן אדם הזה רוצה לבוא להתקבל לעבודה, רוצה להתקבל למקום של לימודים, לישיבה. מי ירצה לקבל אחד שמכריזים עליו שהוא לא העיפרון הכי חד בקלמר? מה? מי ירצה? אז לכן אנחנו צריכים מאוד מאוד להיזהר. לא להיות פזיזים, גם כשבאים ושואלים, מבררים, טלפונים: מה אתה אומר על השכנה הזאת? מה אתה אומר על השכן הזה? מה אתה אומר על הבחור הזה? מה אתה... צריך להיזהר מאוד מאוד מאוד בלשון. כי באמת, מי שירצה לראות מה זה עוון לשון הרע, יקרא ספר חפץ חיים, שחיבר אותו רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, לפני בערך כ-120 שנה. ורבי ישראל מאיר הכהן הזה אסף וליקט בכמה חיבורים: חפץ חיים, שמירת הלשון...

1:15:09ועוד את כל החומרות של העבירות הללו של השומרה. וכמה קשה לתקן את זה אחר כך. אתה צריך עכשיו לתקן את החיים של האיש הזה, שהלך ונפל לסמים מרוב צער או לאלכוהול, ואת המריבות שלו עם אשתו, ואת החוסר פרגון של אשתו, והעצבים של אשתו, שהיא מתחרטת על הרגע שהיא התחתנה איתו, כי הוא לא נותן אוכל ולא נותן כסף, כי לא קיבלו אותו לעבודה בגלל ההמלצה השלילית שלך. ואת הבן הזה שיצא לרחוב ומתוסכל מהחיים שיש לו כזה אבא וכזה אמא? את כל זה איך תתקן? וכל שכן, איך האדם יתקן אם האדם פרסם כזה דבר באינטרנט? אדם בא ומפרסם כל מיני תגובות, שטותיות. שטותיות. אני למשל, הראו לי, כמה תגובות שכתבו, ואת הבן הזה שיצא לרחוב ומתוסכל מהחיים שיש לו כזה אבא וכזאת אמא? את כל זה איך תתקן? וכל שכן, איך האדם יתקן אם האדם פרסם כזה דבר באינטרנט? אדם בא ומפרסם כל מיני תגובות שטותיות. שטותיות. אני למשל, הראו לי כמה תגובות שכתבו. על הסרטון שהיהודים המשיחיים הוציאו עליי; כל מיני תגובות שטותיות. אחד כותב, אין כזה דבר הרב כחלון, כאילו אני לא קיים. אחד כותב, הם באים כאילו לנגח את היהודים המשיחיים. הם באים כאילו לבוא ולומר, אתם ממציאים רב.

1:16:27או כל מיני דברים. לא משנה שהיהודים המשיחיים סלפו, ולקחו, וחתכו, ומי שירצה רואים את הסרט המלא, ששם עונים לו על הכל. ובעזרת השם יצא עוד סרט. אבל אדם, אתה יכול לברר, יש כזה בן אדם, הרב כחלון, אין כזה בן אדם. או למשל דוגמה, זו גם דוגמה משעשעת. רואים אותה, האנשים הללו, היהודים המשיחיים כשבאו, לקחו את הרקע של הספרים. אין להם רקע של ספרים, מה יש להם? הברית החדשה, מה יש להם? ואחרי שאני מדבר, כביכול הוציאו אותי, הלבישו את הבחורות שלהם שם, הלבישו את האנשים שלהם שם. האנשים אומרים, איך זה באותו מקום? איך הם עשו את זה? אה, כנראה הוא מושתל שלהם. אנשים לא יודעים מה זו טכניקה, ואיך באים ועושים, ואיך מצלמים על רקע ירוק, ומשנים ומחליפים, אבל תבדוק, תשאל, כבר מסיקים עסקנות, מחרפים, מגדפים. אני קיבלתי למשל איזו תגובה, ששלחו דרך דף הפייסבוק שלנו, ושם איזה אדם חרדי, כותב, "הרב כחלון, אתה לא רב, אתה ערב רב. איך אתה תומך באימך שמו וזכרו? איך אתה באדם? הלו, הלו, לא הבנתי מה הוא רוצה." כמובן שלחו לו תגובה, הסתכל שאנחנו מתנגדים, שאנחנו יוצאים. הוא אמר, "רב, סליחה, לא שמתי לב. זה פזיזות. סליחה, רב, סליחה, רב, סליחה, רב. הרב, סלח לי, הרב, סלח לי. זה פזיזות. זה לא האדם הראשון." אמא שלי הרבנית, שתהיה בריאה, מתקשרת אליי.

1:17:50אתה לא רב, אתה ערב רב. איך אתה תומך במשיחי שקר? איך אתה בן אדם? הלו, הלו, לא הבנתי מה הוא רוצה. כמובן שלחו לו תגובה, הסתכל שאנחנו מתנגדים, שאנחנו יוצאים. הוא אמר, רב, סליחה, לא שמתי לב. זה פזיזות. סליחה, רב, סליחה, רב, סליחה, רב. הרב, סלח לי, הרב, סלח לי. זה פזיזות. זה לא האדם הראשון. אמא שלי הרבנית, שתהיה בריאה, מתקשרת אליי. מה קרה? מישהי אמרה לה שראתה איך אני עושה סרט בעד היהודים המשיחיים. איזה סרט זה? הסרט התגובה שהם עשו לי. זה פזיזות. הם לא רואים כמה אנחנו מחרפים ומגדפים את השיטה שלהם, את השטויות שלהם, וכמה הם בורים ועמי הארץ בכל הנוגע לתורה. וכמה הטיפשות שלהם מעבירה אותם על דעתם.

1:18:50במחשבה הזאת נגד רבנים, במחשבה הזאת נגד תורת ישראל, תורה שבעל פה. אבל מה לעשות? אדם נולד פזיז, וצריך להיות מתון מתון. ואני אומר את זה לכל אחד וגם לי. האדם צריך לבוא ולהיות מחושב לפני כל צעד שהוא עושה. לפני כל דבר שהיא עושה. מה לומר, מה לא לומר, זהירות בחינוך ילדים, זהירות בשלום בית, זהירות אפילו בהשקעות. בן אדם רוצה להשקיע, מתקשרים אליך: שלום, מה שלומך? הכל בסדר? כן, מדברים מחברת השקעות אפקטיבית. מדברים מחברת השקעות גולן. מדברים מחברת השקעות. אתה מוכן להשקיע אצלנו? אדם שיגיד: כן, כן, אין בעיה, יש לי 100 אלף דולר פנויים, אני יודע מה לעשות, אני נותן לכם, שולח. בדרך כלל בנושאים האלה בן אדם לא. בדרך כלל בן אדם חביב עליו ממונו יותר מגופו. את הנשמה הוא יוציא לפיקדון עד שהוא יבין מה קורה, וגם אחרי זה בסוף ישקיע. למה הוא מפחד? חף על רוחו. הוא מפחד, הוא מפחד. מה יהיה? מה יהיה? אם תפסידו ועם זה ועם זה ועם זה, עזוב אותנו, אל תשקיע כבר, חפרת לנו. קח אלף דולר, תעזוב אותנו. תעזוב אותנו. האדם חושש בנוגע לכספים. האדם בדרך כלל בענייני ממון לא פזיז.

1:20:11אז למה אתה פזיז בעניינים רוחניים או גשמיים אחרים? למה אתה פזיז על חשבון המילים שלך? למה אתה פזיז בהתנהגות שלך? למה אתה פזיז בצורה של הדיבור? האדם צריך להיות מחושב. האדם צריך לדעת איך להתנהג, מה לדבר, ואפילו בשעות של כעס. יש משפטים שגם בכעס לא אומרים. ואם האדם יהיה מחושב, האדם לא יהיה פזיז, האדם יישמר מ-90% מהבעיות שלו. כמו שאמרנו בתחילת השיעור, מה הפזיזות יכולה להביא את האדם? כמה אנשים יושבים בכלא בגלל פזיזות? רגע אחד של עצבים, שלף את האקדח וירה בחבר שלו. זה חבר שלך שאתמול היית חבר שלו, נשקתם, חיבקתם, מה קרה? רגע אחד של פזיזות, הוציא סכין ודקר. הפזיזות היא מסוכנת. אנחנו ראינו ולמדנו איך ראובן איבד את המלכות, איבד את הבכורה, איבד את כל הדברים הטובים שלו בגלל הפזיזות. יש לפעמים, כמו שאמרנו, שבדברים טובים אדם צריך להיות פזיז. אדם צריך להיות מהיר יותר, נכון, לא פזיז. מהיר. אדם צריך להיות ספונטני בדברים טובים.

1:21:38אבל אם אין לו אפשרות, או שאני ספונטני עד הסוף, או שלא, אל תהיה ספונטני בכלל. אל תהיה ספונטני בכלל. תהיה מחושב. תבוא תחשוב. כל דבר, כל דבר, כל דבר. אפילו במצוות, תראה את השולחן ערוך, מצוות צריכות כוונה. אדם בא להניח תפילין, תחשוב רגע, מה אני בא לעשות? אדם בא להתעטף בציצית, מה אני בא לעשות? אדם בא ללמוד תורה, מה אני בא לעשות? אדם נכנס הביתה, מה אני בא לעשות? אני בא להיכנס הביתה, אשתי מחכה לי, עבר לה יום קשה, כל הבלאגן, עניינים. תכין את עצמך. הזהירות מהפזיזות צריכה להיות נר לרגלי כל אחד ואחד, כל אחת ואחת. הפזיזות היא מידה רעה. על ידי הפזיזות מפסידים הרבה. וכל בן אדם יכול להסתכל בחיים שלו, כמה הוא הפסיד מהפזיזות. כמה הרבה פעמים, אם הוא היה עוצר רגע, שותק במקום להגיב, לא עונה, מחכה, ממתין, כמה הוא היה יכול לזכות, למנוע ממנו בעיות. כמובן, לא על כל דבר צריך להמתין. יש דברים שצריך להזדרז, אבל הכל מתוך מחשבה, הכל מתוך יישוב הדעת.

1:23:02היה אחד שהתקשר למשטרה. מה קרה? נגנב לו הכרטיס אשראי. טוב, מתי נגנב לך? הוא אומר, לפני חודש. אומרים לו המשטרה, אז למה אתה מתקשר עכשיו? הוא אומר להם, תראו, עד עכשיו הגנב הוציא פחות מאשתי. אז בסדר. זהו, לא מיהר. הוא לא היה פזיז. אנחנו לא מדברים על כזה דבר. או אחד מתקשר לרופא. דוקטור, הבן שלי בלע עט. מה עושים? שואל אותו הרופא, מה עשיתם? בואו, בינתיים כתבנו עם עיפרון, אבל בדיוק העיפרון נגמר לנו. מה עושים? אנחנו לא מדברים על טיפשות כזאת, אנחנו לא מדברים על התעקשות כזאת. הוא בלה עט, והוא עכשיו כותב עם עיפרון עד שנגמר לו. אנחנו מדברים על סוג של מחשבה, שחז"ל הגדירו אותה, סוף מעשה במחשבה תחילה. אדם שהוא פזיז, הוא לא שם לב מה הוא עושה, והוא כבר עשה.

1:24:04הוא לא שם לב מה הוא אומר, והוא כבר אמר. הוא לא שם לב מה קרה, וכבר הוא אחראי. ולחזיר את זה. אדם יעלה בכדור. הכדור כבר יצא. תנסה להחזיר את זה. אדם יעלה בקשת. ועל זה אומר הכתוב, הלא כי מתהללה יורה זיקים, ואומר, אך מצחק אני. לפעמים בן אדם בא, זורק מילים, זורק חיצים, הוא אומר, אני רק משחק. סוף מעשה במחשבה תחילה. כמה ילדים סובלים בגלל שילדים אחרים בכיתה לא חושבים ומבזים אותם, מחרפים אותם, מגטפים אותם, ועושים עליהם נידוי וחרם חברתי. כל זה מכיוון שלא מלמדים בבית ספר את "סוף מעשה במחשבה תחילה". יש ילדים שהתאבדו מדבר כזה. איזה ילד יוכל לחיות עם הצפון שבין כיתתו התאבד? בגלל השיימינג הזה שעשו ברשת וכל מיני התנהגויות. עד כדי כך שצריך לבוא ולעשות סרטונים, להסביר להורים איך להתנהג עם הילדים שלהם, ולבדוק אם הם לא עברו את זה, ואם הם לא עשו את זה, ואם הם לא בתוך זה, ואם הם לא עושים את זה. למה אי אפשר לבוא וללמד בבתי הספר את דברי חז"ל הללו, את כל השיעור שבאנו ואמרנו? אני מוכן לבוא לבתי ספר החילוניים, בחינם, שרחוקים מתורה ומצוות, לבוא ולדבר איתם על הדבר הזה.

1:25:32על הפזיזות. איך בן אדם, כי בהפעם הרגו איש. בהפעם, לפעמים בן אדם רק מעקם, הוא פזיז. מעקם. ככה, הכמעט אף קטנה על החבר שלו. הרגת אותו. כמה צריך להיזהר מהפזיזות. לכל אדם שיראה ויקבל על עצמו אני מהיום ועלה עושה סטופ. לא לדיבור, לא למעשים. סטופ לפני שאני אומר משהו. סטופ לפני שאני עושה משהו. סטופ לפני שאני מגיב על משהו. סטופ לפני שאני משקיע במשהו. לחשוב. כמו שיש תמרור עצור. כמו שיש לך תמרור שעוצר אותך בכביש. עצור. אם אתה עובר רואות, אתה יכול לקבל כנס. שלילה, אם תעבור באדום, כמה פעמים, נקודות, עניינים. אני מהיום והלאה עושה סטופ. לא לדיבור, לא למעשים. סטופ לפני שאני אומר משהו. סטופ לפני שאני עושה משהו. סטופ לפני שאני מגיב על משהו. סטופ לפני שאני משקיע במשהו. לחשוב. כמו שיש תמרור עצור. כמו שיש לך תמרור שעוצר אותך בכביש. עצור. אם אתה עובר רמזור, אתה יכול לקבל כנס. שלילה, אם תעבור באדום כמה פעמים, נקודות, עניינים. אז גם אתה, תעצור, תעצור, תעצור. שים לך שלט, עצור. עצור בטרם תעבור. זו סיסמה של זהירות בדרכים, אבל זו סיסמה של זהירות בחיים. עצור בטרם תדבר, עצור בטרם תגיב, עצור בטרם תעשה, עצור בטרם תשקיע. עצור. זה הדבר הגדול. שאם בן אדם יעצור, אם בן אדם ייזהר,

1:27:00בנושא הזה, כשדיברנו על הפזיזות, החיים שלו ייראו אחרת. אני מברך את כל אותם שבאו וצפו בנו ופרסמו את השיעור. כל אלה שצפו ויהיו חלק ממזכי הרבים, שמזכי הרבים מצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד. כמו הכוכבים שקשובים לעולם ועד, כך גם אותם מצדיקי הרבים, אותם מזכי הרבים, אותם האלה ש... יקבלו על עצמם להיות פחות פזיזים. אותם אלה שיהיו, מהיום והלאה, ישנו את דרך החיים שלהם, אפילו פעם, פעמיים, לא להתייאש. אדם אומר, אני מקבל על עצמי ופתאום נופל. לא להתייאש. לא להתייאש. להמשיך הלאה והלאה. ואין ספק שחז"ל לימדו אותנו, הבא להתאר מסייעין בידו. הקדוש ברוך הוא יעזור לך. הקדוש ברוך הוא יעזור לך. לבוא ולעצור, לעצור את הדיבור. לעצור את המעשה לפני שאתה עושה. תחשוב ואז, עצור בטרם תעבור. הקדוש ברוך הוא יברך אתכם בשבע ברכות, ברכה והצלחה, ובשורות טובות, בריאות איתנה, נחת ושלווה מהילדים, מהאישה, מהבעל, מההורים, והכי חשוב, שנזכה כולנו לגאולה השלמה, באהבה ובשמחה, אמן כן יהי רצון. תודה רבה.