הרב אפרים כחלון פרשת לך לך

0:02אנחנו ממשיכים את הסדרה של השיעורים על התורה. הגענו לפרשת לך לך. הפרשה שלנו היא עמוסה בניסיונות שהיו לאברהם אבינו. אברהם אבינו, ראש האומה הישראלית, ראש האומה היהודית. הקדוש ברוך הוא מנסה אותו בניסיונות, עשרה ניסיונות כמו שמבואר במשנה באבות פרקי משנה ה'. חלק מהניסיונות... אנחנו נראה גם בפרשה שלנו. הפרשה מתחילה בפסוק, זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו, תיקח את כל הפקלאות, כל החבילות, וקדימה, אתה עוזב את בית אביך, לאן? לארץ הלא ידועה, אל הארץ אשר אראך. זה הניסיון הראשון שיש לאברהם אבינו, שאנחנו רואים אותו בפרשה, ללכת ולשנות מקום וללכת למקום שהוא גם לא מכיר ולא יודע איזה מקום זה יהיה. יכול להיות שהמקום שהוא הולך אליו זה מקום שאין בו כל כך הרבה אנשים טובים כמו שיש עכשיו. עוד יותר, יכול להיות שהמקום ההוא לא רק שאין בו אנשים טובים, יכול להיות שגם יש בו אנשים רעים ואברהם אבינו... ללכת ולשנות מקום וללכת למקום שהוא גם לא מכיר ולא יודע איזה מקום זה יהיה. יכול להיות שהמקום שהוא הולך אליו הוא מקום שאין בו כל כך הרבה אנשים טובים כמו שיש עכשיו. עוד יותר, יכול להיות שהמקום ההוא לא רק שאין בו אנשים טובים, אלא גם יכול להיות שיש בו אנשים רעים. ואברהם אבינו

1:29לוקח את החפצים ועוזב את מקום מושבו והולך ושומע לקדוש ברוך הוא והולך לארץ אחרת. כמה קשה הניסיון הזה של עזיבת מקום שהיינו רגילים להיות בו. יש לכל ילד בתחילת שנה כשהוא עולה כיתה את הקשיים; עד עכשיו הוא היה עם כל הכיתה ופתאום עכשיו יש לו רב חדש, יש לו מורה חדש, במיוחד אם הוא עובר בית ספר. כל שכן אדם מבוגר שנמצא במקום עשרים שנה, שלושים שנה, ארבעים שנה, חמישים שנה ופתאום אומרים לו תעזוב את המקום ותלך למקום אחר, מקום לא ידוע. מבוגר שנמצא במקום עשרים שנה, שלושים שנה, ארבעים שנה, חמישים שנה ופתאום אומרים לו תעזוב את המקום ותלך למקום אחר, מקום לא ידוע. הרב מבריסק מספר שבזמן מלחמת העולם השנייה, כשאל בריסק כבר חדרו האויבים והם הגיעו כבר ממש סמוך וקרוב, אמרו לרב מבריסק: "את חייך, לקחת את כל החפצים, את כל הדברים ולעזוב מהר את העיר לפני שהאויבים יגיעו." הרב מבריסק ישב וחשב שעה ארוכה. אחרי שעה הוא נאנח ואמר: "אני אוהב את בריסק, קשה לי לעזוב אותה. בריסק עיר שהיא לא ארץ ישראל, עיר שיש בה..." אמרו לרב מבריסק שייקח את כל החפצים ואת כל הדברים ויעזוב מהר את העיר לפני שהאויבים יגיעו. הרב מבריסק ישב וחשב שעה ארוכה. אחרי שעה הוא נאנח ואמר: "אני אוהב את בריסק, קשה לי לעזוב אותה. בריסק היא עיר שהיא לא ארץ ישראל, עיר שיש בה..."

2:52הרבה הרבה גויים שונאי ישראל, ובכל אופן הרב מבריסק אומר, קשה לי לעזוב את העיר הזאת, אפילו שהעזיבה של העיר תציל אותו. זאת אומרת, העזיבה של העיר יכולה לגרום לו להצלת חייו, ועם כל זה הוא אומר, קשה לעזוב את העיר בריסק. אברהם אבינו פה. אברהם אבינו פה, בשעה שהוא הצטווה לעזוב את המקום, לא היה לו סכנה אם הוא היה נשאר במקום, הוא היה מת. ובכל אופן, אברהם אבינו שומע לקדוש ברוך הוא. באמת, הגמרא מביאה, שלושה חינות הן. יש שלושה דברים בעולם, שהקדוש ברוך הוא עשה לתיקון העולם, שיהיה חן. חן, מקום על יושביו; חן, אישה על בעלה; וחן, אומן באומנותו. זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא רצה שהבריאה תתפתח, שהבריאה תגדל, שהבריאה תמשיך הלאה ליצור את עצמה ולהמשיך. לכן הוא היה צריך לתבוע בבריאה שיהיה חן. חן, מקום על יושביו, בן אדם יושב במקום, כמה הוא נהנה, מקום טוב, מקום נחמד, מקום בסדר, קשה לו לעזוב את המקום למקום אחר. זה חן אחד. חן שני יש...

3:53באומנותו. זאת אומרת, הקב"ה רצה שהבריאה תתפתח, שהבריאה תגדל, שהבריאה תמשיך הלאה ליצור את עצמה ולהמשיך. לכן הוא היה צריך לתבוע בבריאה, שיהיה חן. חן, מקום על יושביו. בן אדם יושב במקום, כמה הוא נהנה, מקום טוב, מקום נחמד, מקום בסדר, קשה לו לעזוב את המקום למקום אחר. זה חן אחד. חן שני יש, כן נשאל בעלה, הקדוש ברוך הוא רצה שאישה תמצא חן בעיני בעלה, כך יש לו בית, וכך יקימו דורות, וזה חלק מהפיתוח של העולם. אכן השלישי הוא חן אומן בעיני בני אומנותו, כל אומן הקדוש ברוך הוא עשה שמצא חן בעיניו מקום האומנות שלו כדי... כדי שיוכל להועיל לפיתוח העולם. וזה בעצם, אנחנו רואים שאברהם אבינו התגבר על החן הזה, חן מקום על יושביו, והקריב את הניסיון הזה, ושמע לקדוש ברוך הוא. באמת אברהם אבינו שומע לקדוש ברוך הוא. אמן, לפה שלמה.

5:09באמת, אברהם אבינו שומע על הקדוש ברוך הוא, עוזב את הארץ שהוא התרגל אליה, עוזב את בית מגוריו, עוזב את המשפחה שלו והולך לבד. ואיזה שכר הוא מקבל? פסוק י' כתוב: אחרי שאברהם הולך ונוסע ושומע על הקדוש ברוך הוא, "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ." אברהם אבינו מגיע לארץ ישראל, מגיע לשיממון. שלא רק שיש בו שממון, יש בו גם רעב, והרעב כידוע, זה אחד מהדברים הכי קשים שיש. כשאדם רעב, כשאדם צמא, אין לו יישוב הדעת, הוא לא יכול כלום. בבוקר תאמר מִי יִתֵּן עֶרֶב, ובערב תאמר מִי יִתֵּן בֹּקֶר. ואברהם אבינו בתמורה. כן. זאת אומרת, כשאברהם אבינו שומע על הקדוש ברוך הוא, אברהם אבינו כביכול מקבל שכר. איזה שכר הוא מקבל? רעב. בעיר רעב בארץ. זאת אומרת, סוף סוף אברהם אבינו שמע על הקדוש ברוך הוא, הוא עוזב את העיר שלו. למה הקדוש ברוך הוא משמיים לא נותן לו מתנות? כל מה שאתה רוצה תקבל. לא, הוא לא מקבל את זה. מקבל רעב. ולכאורה, הוא רואה פה מצב של צדיק ורע לו.

6:36הוא רואה שזה ששמע לקדוש ברוך הוא הפסיד. אם הוא היה נשאר בבית אביו, היה נשאר מסודר. אמא שלו הייתה ממשיכה לבשל לו אוכל, אבא שלו היה ממשיך לפרנס אותו. אף אחד לא דואג, אין מה לדאוג, יש אוכל, יש הכל. הוא שומע לקדוש ברוך הוא ולכאורה מפסיד. וזה בעצם היה הניסיון בארץ. בוא נראה אם אתה, אברהם אבינו, עכשיו תתחיל להרהר ולהעלות בדעתך, 'חבל ששמעתי לקדוש ברוך הוא'. למה? שמעתי והפסדתי? או שלא? אברהם אבינו התגבר על הניסיון הזה, ואברהם אבינו גם בניסיון הזה עומד בגבורה ויורד למצרים. אם נשים לב, הניסיון הזה שהוא היה פרדוקס, על ידי זה שאברהם אבינו שמע לקדוש ברוך הוא הפסיד. ראינו... בניסיון, בפרשה הבאה, גם ניסיון שאברהם התנסה וגם היה פרדוקס. כשהקדוש ברוך הוא קורא לאברהם אבינו ואמר לו, לך, תיקח את יצחק ותעלה אותו לעולה, אברהם אבינו הולך במסירות נפש, לוקח את הבן שלו יצחק ובא לעלות אותו לעולה. במדרש מסופר ששרה הגיעה אליה השטן ואמר לה, את יודעת מה אברהם אבינו הולך לעשות ליצחק? הוא הולך לשחוט אותו. מה עד כדי כך השקטה?

8:00שרה הלכה ובררה, ראתה מישהו זקן, מישהו הולך. אמרו לה, יש איזה מישהו שצעד לכיוון הערים שם. היא הלכה לבני הענקים, שהיו אנשים גבוהים מאוד, ואמרה להם: "אתם גבוהים, מה קורה שם למעלה? תגידו לי, אתם רואים משהו?" אמרו לה: "כן, אנחנו רואים בן אדם זקן ובן אדם יותר צעיר קשור עם סכין מעל." והיא, שרה, ידעה שזהו. והתחילה לבכות על הבן שלה, יצחק, הבן היחיד. ואז הגיע השטן ואמר לה, אל תגידי, הוא לא מת. ו... באותו רגע, שרה, מרוב שמחה, מתה. אברהם אבינו חוזר מהעקדה, מודעת אבל. שרה, אם אינו, אשתך מתה. ולכאורה, כל אדם, אם יש לו לב ושכל אנושי, מיד היה צריך לחשוב, רגע, ריבונו של עולם, אני שומע לאלוקים ומפסיד. לקחתי את יצחק לעקדה, הייתי מוכן למסור את הנפש של הבן שלי שחיכיתי לו מאה שנה עד שיוולד, ועכשיו אני שומע לו, ומה קורה? אני מפסיד את אשתי. איפה? זו תורה וזו שכרה. והקדוש ברוך הוא מעמיד אותו בעוד ניסיון, ניסיון בתוך ניסיון. הצלחת בניסיון אחד, עכשיו בוא נראה איך תצליח בניסיון השני, שנראה כאילו הפסדת...

9:17בעקבות זה ששמעת לקדוש ברוך הוא. וזה גם בדיוק היה פה אותו הניסיון. הקדוש ברוך הוא רצה לראות את האמונה המוחלטת של אברהם אבינו, לדעת שמה שהקדוש ברוך הוא עושה זה טוב, גם אם זה לא נראה תמיד טוב. אברהם אבינו יורד למצרים, כיוון שבמצרים יש שם אוכל, ואיך שהוא יורד למצרים קורא לו תקלה לא נעימה במכס. אנשים מתחילים לבדוק מה יש בתוך הארגזים שלו, ואברהם אבינו ידע שכשהם יראו את שרה, הם ירצו אותה, אז הוא מחביא אותה בתוך תיבה. והמכס מגיע, אנשים מחטטים בתיבות, פתאום מגיעים לתיבה הגדולה ששרה נמצאת בתוכה, ואומרים לו, נו, מה יש לך בפנים, בוא נפתח. אמר להם, אז בוא, אל תפתחו, כמה אתם רוצים עליה? כמה? 100 דולר? 1000 דולר? מה שאתם רוצים? אמרו, אם כנראה יש שם סחורה שווה כל מחיר, חייבים לפתוח אותה. פותחים אותה, ורואים את שרה אמנו שהאור שלה היה כאור השמש בצהריים, עד שהגמרא אומרת במסכת בבא בתרא בדף נח, הכל בפני שרה כקוף בפני אדם. כמו שניקח קוף, נעמיד אותו לפני האדם, ונראה שיש הבדל גדול מאוד ביניהם, ככה גם יש הבדל כל כך גדול, עצום ורב, בין האדם הכי יפה בעולם, לעומת שרה אמנו.

10:42ואברהם אבינו אומר לשרה: "אמרי נא אחותי את, אל תגלי להם שאת אשתי. למה? כי בשבילם זה לא בעיה. יש בעל? היה בעל! שולחים אותו להיסטוריה, הורגים אותו, לוקחים את האישה וזהו. אברהם אבינו חס על חייו ואמר לה: 'אמרי נא אחותי את, למה אני תבוא בעבורך וחייתה נפשי בגללך.'" ושרה עושה לו את הטובה הזאת, שומרת על בעלה. והפסוק... מעיד בפסוק ט"ו, ותוקח האישה בית פרעה. עכשיו בואו נחזור חזרה לניסיון הראשון. הקב"ה אומר לאברהם: תעזוב את ארצך. תעזוב את מולדתך. תעזוב את בית אביך. הוא עוזב. כשהוא עוזב, הוא הולך לארץ ישראל. מגיע לארץ ישראל, מקבל רעב. טוב, חשבתי נגמר הסיפור. לא. רעב, יורדים למצרים. כשיורדים למצרים, לוקחים לו את האישה. ריבונו של עולם, מה קורה פה? כמה שאני שומע יותר לאלוקים, כמה שאני יותר עושה צעדים בשבילו, אלוקים מחזיר אותי אחורה. את השאלה הזאת אנחנו יכולים לראות אצל הרבה בעלי תשובה שבתחילת דרכם הם פתאום רואים שחוזרים בתשובה ו... ריבונו של עולם, מה קורה? כמה שאני תורח, אני שומר שבת, מפסיד כך וכך, אני עושה את זה, מפסיד את זה, אני עושה את זה, עזוב אותי, אני חוזר חזרה להיות חילוני. אם אלוקים רוצה שאני אשתף איתו פעולה,

12:04הרבה תשובות יש בדבר, אבל בינתיים אנחנו רואים שאברהם אבינו בכל הדברים האלה התנסה. והניסיון הזה כדי לבדוק אותו, האם אתה, בתור אברהם אבינו שאמור לייצג את כל האומה היהודית, וממך יוצא עם ישראל, תעמוד בניסיונות האלה שמראים לך שכוח הרע וכוח הרשע הם השורדים, הם החזקים, הם אלה שמנצחים בעולם, וכוח הטוב פחות. האם אתה, אברהם אבינו, שומע, ליצרה, ועוזב את הקדוש ברוך הוא, או שלא, אתה ממשיך לדבוק. ואברהם, אבינו, גם בניסיון הזה, עומד, ואף על פי שלוקחים לו את אשתו, שום דבר לא מערער אחרי הקדוש ברוך הוא, וממשיך להאמין בקדוש ברוך הוא בלב שלם, כמו אותם רגעים של אמונה שקדמו לכל הניסיונות. שום דבר לא השתנה אצלו. ליצרה, ועוזב את הקדוש ברוך הוא, או שלא, אתה ממשיך לדבוק. ואברהם אבינו, גם בניסיון הזה, עומד, ואף על פי שלוקחים לו את אשתו, שום דבר לא מערער אחרי הקדוש ברוך הוא, וממשיך להאמין בקדוש ברוך הוא בלב שלם, כמו אותם רגעים של אמונה שקדמו לכל הניסיונות. שום דבר לא השתנה אצלו. באמת, הקב"ה לא עוזב את אברהם. אברהם אבינו רואה ששרה שמורה, הקב"ה שומר עליה מכל דבר רע. ואחרי שהיא משתחררת מפרעה, והציקו פרעה ואנשיו, ושלחו אותו ואת אשתו וכל אשר לו, שולחים את אברהם ואת שרה ממצרים. הסיפור של אברהם לא נגמר.

13:28ראה על אברהם עם מצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה. פה מצטרף להם מלווה שלישי, לוט. מה לוט רוצה בסיפור פה? לוט רואה שאברהם אבינו, הקב"ה הוא איתו. אברהם אבינו מצליח בכל הדרכים שלו. כל מי שמנסה להזיק לאברהם אבינו נענש. לוט אומר: "שווה לי." נדבק לאברהם אבינו. חז"ל אומרים: ידבק לשכבר וישתחוו לך. תדבק למלך, כל האנשים שישתחוו למלך, כיוון שאתה דבוק לו, אז זה נראה כאילו הם ישתחוו לך. וזה מה שלוט עשה. נדבק לאברהם אבינו, ואברהם כבד מאוד במקנה, בכסף ובזהב. אברהם אבינו היה מיליונר במושגים של היום. יש לו כסף, יש לו זהב, יש לו מקנה, יש לו הכל. נו, עכשיו הייתי אומר: אברהם אבינו... עמד בניסיונות. תן לו כמה רגעים של נחת ושלווה. תן לו לשבת רגל על רגל, עם גלידה, בחוף הים, מבטיח קר. אבל לא. אברהם אבינו, במקום זה, סוף סוף יש לו כסף ליהנות ממנו. מה מקבל? וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָהָם. לוֹט בֶּן אָחִיו, יש לו גם מקנה, גם הוא קיבל מתנות, בזכות אברהם. הרועים שלו של לוט,

14:47רבים אם רואה מקנה אברהם במדרש מבואר שהריב היה כיוון שהם אמרו שהקדוש ברוך הוא הבטיח את הארץ לאברהם אבינו ואין לו זרע, אז היחיד שיירש אותו זה לוט. אם כן, כל הארץ כבר היום שייכת לאברהם, אז מותר להם לעשות מה שהם רוצים בארץ, להיכנס ולשלוח את הצאן שלהם בכל השדות של אנשים פרטיים, כיוון שהכל זה של אברהם אבינו. זאת אומרת, מכוח האמונה שהם האמינו בקדוש ברוך הוא, הם החליטו לגנוב. זאת אומרת, לא תמיד אמונה מובילה לדברים טובים. אמונה, זה כל הכבוד, אבל מה אתה עושה עם האמונה? אדם למשל אומר, אני מאמין בקדוש ברוך הוא, שהשברולט החדשה של השכן שלי צריכה להיות שלי. פשוט הולך וגונב אותה. כשתופסים אותו, המשטרה שואלת אותו, מה? הוא אומר, מה אתם רוצים? האמנתי. בכוח האמונה עשיתי את זה. פרצתי לו את הרכב גם בכוח האמונה. אמונה כזאת זו אמונה שקרית. למה? כי אדם שמאמין בקדוש ברוך הוא, יודע שקדוש ברוך הוא ציווה אותנו, "לא תגנוב". אותו דבר בשעה שהאדם רוצה להרוג אחד מהאויבים שלו, והוא שם כדור בקנה ויורה, ואומר רבונו של עולם, אם אתה לא רוצה שלא יפגע. ואותו אדם מת, וכשבאים להעניש אותו, הוא אומר להם, מה אתם רוצים? אם אלוקים לא היה רוצה, הוא היה עוצר את זה. פה הוא מכניס את האמונה.

15:48אחד מהאויבים שלו, והוא שם כדור בקנה ויורה, ואומר ריבונו של עולם, אם אתה לא רוצה שלא ייפגע. ואותו אדם מת, וכשבאים להעניש אותו, הוא אומר להם, מה אתם רוצים? אם אלוקים לא היה רוצה, הוא היה עוצר את זה. פה הוא מכניס את האמונה. האמונה הזאת היא אמונה שקרית. למה? כי הקב"ה ציווה אותנו "לא תרצח", כיוון שהקב"ה ידע ונתן את האפשרות הזאת, שבכוח של כל אחד ואחד יוכל לרצוח, יוכל לגנוב, ובכל אופן הוא נתן את הבחירה הזאת להתגבר, כדי שנקבל שכר על ההתגברות, ומנגד חלילה, עונש על אי ההתגברות. אז אותו דבר רועי מקנלות מגיעים ואומרים, "הארץ שלנו, אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים." רועי מקנה אברהם שמים מחסום לקבשים, לצאן, כדי שלא ייכנסו והגניבו משאר השדות. ויהי ריב בין רועי מקנה אברהם ובין רועי מקנה לוט, והכנעני והפריזי אז יושב בארץ. הכתוב מעיד, הארץ עוד לא ניתנה לאברהם, הכנעני והפריזי יושב בארץ. אברהם רואה שיש סכסוכים משפחתיים, וכידוע סכסוכים משפחתיים צריך לעצור אותם בעודם באיבם. לא משנה אם הסכסוך בין בעל לאישה, בין אבא לבן, בין הורים.

17:03אזכנים, לנכדים, לא משנה, בכל מצב, סכסוך מיוחד אם הוא משפחתי, חייבים לעצור אותו כמה שיותר מהר, וזה מה שבעצם אברהם אבינו עושה. הוא אומר לא-לוט, אל נא תהי מריבה ביני ובינך, בוא לא נריב. אבל אם נשים לב, פסוק לפני כן, מה כתוב? ויהי ריב. אז רגע, מה אתה עכשיו, אברהם אבינו, אומר? בוא לא נריב. אבל ריב כבר היה. אז אחד אמר לי פעם, כל זמן שאין מכות, אין דם, זה עוד לא אקשן, זה לא מריבה. אבל זה לא אצל אברהם אבינו. אברהם אבינו פה, אחרי שהכתוב מידווה "יהי ריב בין רועי מקנה לוט לרועי מקנה אברהם," אומר אברהם אבינו: "בוא, אל נא תהי מריבה בינינו," אבל כבר היה ריב, מה זה "אל נא תהי מריבה"? אז הפשט הפשוט שבאמת רועי מקנה אברהם ורועי מקנה לוט רבו ביחד, אבל אברהם ורועי מקנה לוט עדיין לא היו רבים. אז אברהם אמר, בוא, לא נעשה שהמריבה תעלה, וגם בינינו לא תהיה, כידוע. הסכסוך מתחיל מהילד, הילד רב עם הילד של השכן. ואז הוא בא לאבא, מספר לאבא, ואבא הולך לאבא שלו, והשכנים רבים, וכל אחד מתפתח הלאה והלאה. זה מה שאברהם אבינו רצה לעצור. הוא אומר, עזוב, יש בין רועיך לרועי, בוא נעצור את הסיפור, שלא יתקדם הלאה. זה הפשט הפשוט, אבל ראיתי בספר מקור ברוך,

18:19התורת מימה רבי ברוך אפשטיין, אחד מחכמי הדור הקודם, שדרך אגב, הגאון רבי חיים קניבסקי סיפר עליו, שבשואה כל גרמני שרצה להרוג אותו, שרצה להזיק לו, במקום השתגר. אותו צדיק רבי ברוך אפשטיין. הוא הסביר פה רעיון מאוד מאוד נפלא שמסתדר יפה בפסוקים. הוא אומר, יש שתי מושגים, יש ריב ויש מריבה. מה ההבדל בין ריב למריבה? ריב זה לשון זכר. מריבה זה לשון נקבה. מריבה זה לשון נקבה כיוון שמריבה מביאה תולדות. מתחילים בתחיפה קטנה, והתחיפה הקטנה הזאת הולכת בד בבד ומתרחבת ומתרחבת עד שזה מגיע חלילה לפעמים לרצח ולדברים נוראים. אבל ממה זה התחיל? מריב. ריב קטן, משהו קטן קטן. והריב הזה מתפתח והופך למריבה. מריבה זה לשון נקבה. נקבה מביאה הולדות, מביאה הולדות ועוד הולדות ועוד הולדות. ויכולה חס ושלום לכלות את כל העולם עם המריבה. זה מה שאומר אברהם אבינו: ריב כבר היה, בסדר. היה לו נעים, היה מצב. אבל בואו נעצור אותו פה. נעשה אותו עקר, שלא ימשיך הלאה והלאה לגדול. אל נא תהי מריבה ביני וביניך. בואו נעצור את זה עכשיו בעודו באיבו.

19:45זה בעצם גם היסוד לשלום בית. כשיש לפעמים חיכוכים, חיכוכים בין הבעל לאישה, גם אותו דבר בחינוך ילדים, בין אבא לילדים, על כל מיני נקודות של חינוך. הברכה, הפתרון, ל-98% מהמקרים של המריבות וכל אלה, זה לפתור את הבעיה באותו יום. זאת אומרת, לא לשמור על הלב. כשיושנים על זה לילה, נוצרים משקעים, הריב הופך כבר למריבה, וכבר במוח נהיה תא, שבתא הזה שמור כן, הוא פגע בי, היא פגעה בי, אני צריך להחזיר לה, יש לי עוד חוב על מה ש... בשעה שפותרים את הבעיה באותו זמן ואותו הלילה, הריב נגמר. זה היה ריב, ולא התפתח למריבה. הפתרון... כשאברהם אבינו מציע ללוט, הפרד נא מעליי. קח ימינה, אני אקח שמאלה, או אתה תיקח שמאלה, אני אקח ימינה, כל אחד ילך לדרכו. כי אנשים אחים אנחנו. לוט בוחר משום מה מקום שהכי מועד לפורענות.

20:59בכל הגלקסיה, זאת אומרת, לא יחסר לו מקומות בעולם להיות. בכל אופן, הוא הולך ובוחר את המקום הכי מושחת, את המקום עם הכי הרבה רשע. וכשהוא בוחר את המקום הזה, אברהם אבינו לא עוצר בעדו. אברהם אבינו אומר לו: בחירה חופשית, בחרת - תלך. אברהם אבינו הולך לסדום. לוט הולך לסדום ואברהם אבינו לא מונע בעדו, והכתוב מעיד בפסוק י' ג': "ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד". לא קצת רעים, חטאים לה' מאוד. זאת אומרת, הם היו בשיא הטומאה, בשיא האכזריות שאפשר להיות לבני אדם. יש כמה סיפורים כדי להסביר את הדוגמה של האכזריות של ה... סי הרֶשַע שהיה לאנשי סדום. היה להם חוק: כל מי שרוצה לבוא ולהתקבל לעיר סדום חייב לחתום על תקנון תושבים. קודם כל, לא מארחים אורחים. אבל מה? זה לא יפה...

22:14לראות בעיני העולם שאנחנו לא מאחרים עורכים, אז נגיד שזה מסיבות הומניות, אנחנו לא מכניסים זרים, חוששים לפיגוע, חוששים למחלות, עוטפים את זה בצורה יפה. מה כן? נביא לך כסף, אין בעיה, תלך תקנה במכולת. אבל מה? גם בעלי המכולות היו חתומים על התקנון, שבתקנון היה כתוב שאסור למכור רק למי שתושב העיר סדום. וגם, למה? כיוון שצריך לדאוג יותר לתושבים, מאשר לדאוג ל... עורכים, אני אורח רק קודם. הם עטפו את זה במסווה יפה. אני מגיע, שלושה ימים לא אכלתי, דופק בדלת. הם פותחים ואומרים, שלום, כן, מה אתה רוצה? אפשר לבוא להתארח אצלכם? לא, לא, לא, לא, לא. אבל אם אתה רוצה, חמישים שקל, שטר של חמישים שקל, יפה מאוד. הוא הולך למסעדה הקרובה, מסעדת סדום בע"מ, מגיע לסדום, מזמין מנה, רגע, אתה לא מוכר לי, מה אתה? אה, אתה אורח, סליחה, יש לי בתקנון פה, בחותם כשרות שחתמתי.

23:14אני לא יכול להביא לאף אחד שהוא לא גר בסדום. אני הולך לחנות הבאה, ואני הולך מחנות לחנות, אף אחד לא מביא לו. במקום זה אומרים לו, קח כסף. קח 200 שקל. אבל מה לעשות שכסף הוא לא אכיל? והעני, עם שטרות של כסף, אין לו מה לעשות בכל העיר עד שהוא נופח את נשמתו ברעב. וכמובן הם היו חכמים לכתוב על כל שטר לפני שהם נתנו אותו את השם של כל אחד שנתן. העני נופח את נשמתו ברחוב, מגיעים, לוקחים את השטרות חזרה ושומרים אותם לעני הבא בתור שיעבור בעיר שלהם. זאת אומרת, אנשי סדום היו יודעים לצפות את המעטה האכזרי שלהם בכל מיני הסברים יפים. דוגמה נוספת הייתה שהייתה להם מנהג. ...שכל האורחים שכל כך עייפים ולא יכולים ללכת ולמצוא מקום בעיר אחרת, אז אם הם צריכים לישון, אז יש להם מיטה מיוחדת. אם זה היה מישהו קצר, הם מביאים לו מיטה ארוכה. אבל מה מסכן, בטח לא נוח לך, אתה כזה קצר והמיטה כזאת ארוכה, אז מה נעשה? בוא נעזור לך, נמתח אותך.

24:24היו מביאים שני חבלים, קושרים אותם לסורגים, ומותחים את הבן אדם, עד שמחמת המתיחה הבן אדם היה מתפרק לשתיים, והם אומרים לו, סליחה, לא התכוונו, הבאנו לטובתך, אבל התפרקת, אז יאללה, נקסט, הבא בתור, אני הבא. זאת אומרת, הם היו יודעים לצפות את כל הדברים הכל למען האנושות. אותו דבר גם כשהמגיע אליהם, אני ארוך. האם מביאים לו מיטה קטנה? מה לעשות? אני, שני מטר, מיטה חצי מטר, מסכן, רק הראש וחצי גב אצלך, בו אנחנו נדאג שכל הגוף שלך ייכנס במיטה. איך? חותכים לו חצי גוף. עכשיו כל הגוף שלך יהיה במיטה, ויש סיכוי גם שאתה יותר לא תוכל לקום מהמיטה לדורי דורות. זאת אומרת, הם היו יודעים. לצפות את כל הדברים שלהם, את המעשים הכי אכזריים, לטובת הבן אדם. לטובת אנחנו רוצים לדאוג לך שתישן טוב, שתישן לנצח, לא משנה. אבל בשעה שהם היו עושים את כל המעשים האלה, הכתוב מעיד שהם לא היו אנשים צדיקים. אנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד מאוד. המאוד הזה בא לומר שלא היה להם עניין אחד שהיו בו שלמים. היה חוק: מי שהיה...

25:38פוצע את חברו היה הולך לבית המשפט על פציעה כך וכך. השופט היה פוסק: אתה, הפצוע, תשלם כסף לפוצע. למה? הוא היקיז לך דם. כמה עולה לך להקיז דם? תשלם לו, הוא היקיז לך דם בחינם. זאת אומרת, הם עיוותו את כל המוסר האנושי. לקחו את המוסר האנושי והכניסו בו את החוקים הכי רעים, כך שכל עורך שהיה מגיע לסדום היה חייב לצאת בשן ועין. אותו דבר, אם אדם היה מזיק לאישה של אחד מאנשי סדום, אישה מעוברת, התינוק היה נותן מכה לתינוק, התינוק היה נופל. היו הולכים לשופט, השופט היה פוסק, הרסת לו את העובר, איבדת את העובר, תעברת, האישה חזרה. מה שאתה צריך לשלם, תשלם. זאת אומרת, כל העיר סדום הייתה עיר של מושחתות נוראה בכל קנה מידה אנושי. ולוט בחר את העיר הזאת. כשלוט בוחר את העיר הזאת, הוא יודע, העיר הזאת היא קצת בעייתית. אבל מה? איזה יופי נראית. הכתוב מעיד: "וישא לוט את עיניו וירא את כל כיכר הירדן, כי כולה משקה לפני שחת ה'". איזה יופי. כגן ה'. עיר סדום, המצב הגשמי שלה היה...

27:04אין, כל מה שהאדם חושב שיש לו הכל, זה המצב הגשמי, לס וגאס. המצב הגשמי שיש לבן אדם, יש לו הכל. אבל מה? מה עם המצב הרוחני? מה עם חינוך ילדים? מה עם הדברים שלא כל כך נראים שהם על פי התורה? מה אומר לוט? אני אסתדר עם אלוקים. עזוב. בוא נקבל קודם כל את העולם הזה, העולם הבא אני כבר אסתדר. לוט לא חושב על המצב האבסורדי שהוא יכול להכניס את עצמו אליו. שאת כל הטוב הזה אלוקים הביא לא לחוטאים, אלוקים הביא לאנשים הטובים. לוט לא חושב, הוא שוכח את השיעור הביתי שהוא למד מאברהם. ובאמת ככה רש"י כותב בשם המדרש: לוט אמר "אי אפשי לא באברהם ולא באלוהיו". למה? מראה מזומנים, מראה ירוקים. אלוקים, תודה רבה, הייתה היכרות איתך עד עכשיו אבל מה? כסף יענה את הכל. דוגמה שמספרים על בן אדם שמחפש חניה בשתיים בצהריים ברחוב אלנבי בתל אביב. הכל עמוס, כל החניות עמוסות והוא רחוק מאוד מלמצוא מקום חניה עם הרכב. ואז הוא מתפלל להקב"ה ואומר: "ריבונו של עולם, אם אני מוצא חניה את השבת הזאת אני שומר." הוא לא מפסיק לדבר, ורכב יוצא ומפנה לו חניה. הוא לא מתבלבל ואומר: "ריבונו של עולם..."

28:33הסתדרתי לבד, לא צריך. השבת כמובן לא שומעת. זאת אומרת, זה בבחינת אי אפשרי לא באברהם ולא באלוהיו. כשמסתדרים העניינים, כשהכספים מזומנים, כשיש כסף זורם, שוכחים את אלוקים. כשמתחילים לחרוק קצת העניינים, אז רגע, למה אלוקים עשה לי ככה ולמה ככה? לא אותו דבר את היסוד הזה. כשהוא ראה כסף, כשהוא ראה ירוק, רענן, דברים יפים, אי אפשרי לא באברהם ולא באלוקיו. זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא לפעמים מכניס את האדם למצב... כשהתעורר, הוא לוקח לו קצת ירוקים, במקום ירוק, הוא שם לו קצת שחור. ואז הוא שואל, רגע, למה? על זה מספרים סיפור אמיתי שהיה. היה יהודי עשיר, רחוק מתורה ומצוות, לא רק רחוק מתורה ומצוות. הוא שמע שיש איזו ישות בשמיים שקוראים לה אלוקים, אבל הוא לא הבין כל כך מה קשור בינו לבין הישות הזאת, ובינתיים הוא מסתדר בלעדיה יפה מאוד. עשה כמה עסקאות נדל"ן, הרוויח, היה לו בחשבון בעובר ושב 3 מיליון דולר, שאיתם הוא עשה כל מה שהוא חשב. רכש דירה, היה לו כספים, היה לו הכל. יושב הוא, מבסוט. יום אחד הוא מקבל טלפון, אומרים לו: "תקשיב, בנייני עזריאלי בתל אביב, עוד לפני שקמו. קומה 17 עכשיו פנויה, 3 מיליון דולר והקומה שלך. יש שם עשרות משרדים, אתה משכיר כל משרד ב-100 דולר לחודש, אתה כבר נהיה מיליונר, שווה לך."

29:58הוא אומר, "טוב, אני אחשוב על העסקה. 3 מיליון דולר זה כל הסכום שלו." שיטה שהוא נהנה ועשה הרבה דברים, האם לבזבז את הכל או לא לבזבז. הוא מניח את הטלפון. בצד השני של השפופרת, מתווך מרומניה אומר, "שמעתי שאתה זה וזה." "כן, יש לך כספים?" "כן, יש פה כפר ברומניה מיוחד. 3 מיליון דולר וכל הכפר שלך." טוב, פה זה קומה במגדלי עזריאלי בתל אביב, קומה 17, ופה זה כפר שלם ברומניה. הוא קרץ לו יותר הכפר משומן, נתן אישור לעסקה, 3 מיליון דולר עברו לחשבון של ממשלת רומניה, וכל הכפר נקרא על שמו. הבעיה שהמתווך הזה היה יותר שקרן מאשר מתווך. הכפר לא היה כפר, זה היה איזה חור באמצע יער ברומניה, שהממשלה בכלל לא חשבה לבנות בו בעשר שנים הקרובות, לא דירות, לא מלונות, לא כלום. אבל המתווך הוסיף כמה דברים, והוא מכיוון שהכיר את המתווך הזה, שמח על המילה שלו, והפסיד 3 מיליון דולר, יש לו חלקת יער, שמקסימום שהוא יכול לבוא לאכול שם אגוזים, ואולי לנסות לקטוף אגוזי קוקוס אם יהיה שם. ואין. הבן אדם התחיל לפשוט את הרגל. הכפר לא היה כפר, זה היה איזה חור באמצע יער ברומניה, שהממשלה בכלל לא חשבה לבנות בו בעשר השנים הקרובות, לא דירות, לא מלונות, לא כלום. אבל המתווך הוסיף כמה דברים, והוא, מכיוון שהכיר את המתווך הזה, סמך על המילה שלו, והפסיד 3 מיליון דולר. יש לו חלקת יער, שמקסימום שהוא יכול לבוא לאכול שם אגוזים, ואולי לנסות לקטוף אגוזי קוקוס אם יהיו שם. ואין. הבן אדם התחיל לפשוט את הרגל.

31:10כשאין כסף בחשבון, כשצריך לשלם חשמל, כשצריך לשלם מים, דלק על המכונית, אז הוא מנסה להלוות, מלווה מפה, מלווה משם, אנשים מלווים, סומכים שהוא עשיר. ואז לאט לאט כשמגיעים ההחזרים, אומר להם אין, וכשאין לך, אתה בבת אחת נהפך מאדם מכובד לאדם שכולם בזים לו, לאדם שלא מעריכים. ואז יום אחד הוא מקבל מכתב ממס הכנסה. יש לך חוב ישן של 17 אלף שקל. אם אתה לא מביא אותו עד יום למחרת, הדירה שלך ממושכנת. הדירה שלך הייתה שווה יותר מ-17 אלף שקל, אבל... במס הכנסה לא יודעים חשבון. כשיש לך חוב, לוקחים לך את הדירה, עד שאתה תחזיר את ה-17 אלף שקל. הוא מנסה לגשר אצל החברים וזה וזה, אמרו לו, תקשיב, המצב שלך גרוע ביותר. אנחנו לא יכולים להלוות לך, אתה לא תחזיר לנו. אבל יש חברה אחת שכן מלווה. איפה החברה הזאת? קומה 17 במגדלי עזריאלי. תלך לשם ותראה. הוא הולך לקומה 17. כשהוא נכנס לקומה, הוא נזכר שהקומה הזאת הייתה אמורה להיות שלו.

32:18הקומה שממוקמת שם, ובקומה 17, היה את המשרד של אנשים של השוק האפור. מלווים בריבית קצוצה - איסור דאורייתא למאדרין. כמו לא תקשיב, אתה מביא 17 אלף שקל, 17 אלף דולר אתה צריך לשלם, 17 אלף שקל, אתה משלם את זה בריבית של 8% לחודש. כמה חודשים שאתה רוצה, איזה פריסה שאתה רוצה, אתה צריך לשלם. מוכן, יש לו ברירה, יקחו ממנו את הדירה בסוף. הוא לוקח את ה-17 אלף שקל האלה, ומקבל אותם במזומן, ויוצא בדיכאון מהמשרד. הוא לא יודע מה קורה איתו. את כל ההזדמנויות הגדולות הוא הפסיד, הכל ככה, הכל צולע. ואז הוא אומר, רגע, לפני שאני יורד לרחוב, אולי אני אעלה לקומה האחרונה בבניין. שעוד לא נבנתה. אני אשב שעמי רגע קצת, למה אני אלך כמו איזה פרצוף תשע באב? הוא עולה לקומה האחרונה, קומת הגג. פותח את הגג, נכנס לבפנים ויושב ובוכה. חמש דקות, עשר דקות, אחרי עשר דקות, אומר יאללה, הלך הכסף, העיקר הבריאות. הוא קם ובא לצאת, ורואה שננעלה עליו הדלת. הוא מנסה עם המפתחות שלו לפתוח את הדלת, הדלת הזאת הייתה,

33:42חד כיוונית. אפשר להיכנס, אבל אי אפשר לצאת. רק אם יש לך את המפתח של הדלת עצמה. וזו הייתה דלת פלדלת. אבא של גג. דפיקות לא עוזרות, הוא הלך למעקה וניסה לצעוק לאנשים מלמטה, אבל כן, אנשים בקומה 25 לא ישמעו אותך עד למטה. אנשים קטנים, והוא צועק להם ושום דבר לא עוזר. והגיע הלילה, והוא עבר את כל הלילה בגג השומם. בינתיים הוא מרגיש רעב וקור. הוא מקבל על עצמו: רק כשיגיע הבוקר, הוא יעשה הכל כדי שהעוברים ושבים ישימו לב אליו. הוא יכול גם למות פה ואף אחד לא ישים לב אליו. מגיע הבוקר, האנשים מתחילים לזרום והוא רואה תל אביב מתחילה להתמלא ואז הוא מתחיל לצעוק והוא כבר בצרות וצועק ואף אחד לא שומע אותו. הרעש של המכוניות הרבה יותר חזק ממנו, המכונות, המטוסים, הכל, והוא אדם קטן ניצב מול כל תל אביב ואף אחד לא שומע אותו. פתאום עלה לו רעיון, יש לו פה 17 אלף שקל מזומן. שטר אחד הוא ישלוף מערימה, לא נורא, זורק אותו למטה. הבן אדם שיפול עליו השטר...

34:53יסתכל מאיפה הוא ראה משמיים, אני אנפנף לו, הוא יבוא ויוציא אותי. כפרה על השטר, העיקר החיים. הוא שולף שטר, 200 שקל, וזורק אותו למטה. השטר מתנפנף, מתנפנף, מתנפנף, מגיע ונוחת ליד רגל של מישהו, ההוא מרים את השטר, מכניס לכיס, וממשיך הלאה. לא מעניין אותו מאיפה זה נפל, מאיפה זה לא נפל, מצא 200 שקל בכל יום, הלוואי, כל יום ככה. שטר אחד לא עזר, הוא חשב, אולי אם אני אזרוק חופן של שטרות, זה יותר. אנשים מבינים, מאיפה נופל הדולר, מאיפה נופלים הדולרים, מאיפה נופלים הכספים. הוא לוקח חופן של שטרות וזורק. והמלא כפים שעברו באותה הרגע ליד המגדל, רואים שכסף נופל, לא מעניין אותם מאיפה, חוטפים מכל הבא ליד, שמים ובורחים לפני שהמשטרה תבוא. מאיפה קרה הדבר הזה? והוא רואה שככה, הוא אומר, כנראה לא זרקתי מספיק, והוא מתוך הפחד שלו להישאר פה כבור לנצח, הוא זורק עוד שטר ועוד שטר ועוד שטר ועוד שטר. 17 אלף שקל. הוא זורק, ואנשים לא מרימים את הראש. לוקחים את הכסף וממשיכים. אחרי שנגמר לו הכסף לזרוק, גם את הגומיה שעוטפת את השטרות הוא זרק, שום דבר לא עזר, הוא ישב והתחיל לבכות. הוא אמר, בסדר, אני אעמוד פה. וזהו, מה אני אעשה? כסף אין לי.

36:20בעל חוב אני כאל. למות אפילו כאחד האדם בקבר, אני גם לא. ואז איך שהוא יושב וחושב, הוא שם לב למה שהוא לא ראה לפני כן. גלי של אבנים קטנות, חצץ, היו לידו. ועד עכשיו הוא לא ראה אותם. הוא חושב, רגע, מה רגע, אם שטרות זה לא עזר, אולי עם אבנים זה יעזור. הוא לוקח חופן אבנים וזורק. הראשון שפוגע בו אבן ישר מסתכל למעלה, "בוא'נה אתה משוגע, מה אתה מתחיל?" הוא לא שומע מה, אבל רואה בן אדם מתעצבן, והוא לא מתבלבל, לוקח עוד חופן ושם לו בפנים. והבן אדם על המקום מתקשר למשטרה, וכבר שומע סירנות מכל הכיוונים. הוא הבין שכנראה אמרו בקשר שיש משוגע בקומה 25 במגדלי עזריאלי, שזורק אבנים. המשטרה פורצת את הדלת, אזיקים על הידיים, למעצר. זה יותר טוב מלמות. בגג, אבל זה גם לא נחמד. הוא מדבר עם השוטר, אומר לו, תקשיב, תספר לו את כל הסיפור בניידת, אומר לו, שוטר, תקשיב, אני מאמין לך. איפה הבית שלך? הוריד אותו לבית, הלך. הוא יושב בפתח של הבית שלו, בוילה, שעוד כמה שעות יכול להיות שלא תהיה שלו. וחושב, למה כשזרקתי על האנשים דולרים, שטרות, אף אחד לא הראה את הראש?

37:43כשזרקתי אבנים, פתאום מישהו התעורר. הוא יושב וחושב וחושב, פתאום עולה לו רעיון. לכאורה הוא אומר לעצמו, זה בדיוק המצב שלי. יש איזו אישות בשמיים שהוא שמע שקוראים לה אלוקים. הוא לא הכיר אותה. אבל כל זמן שאותו אלוקים זרק לי דולרים מהשמיים, וקיבלתי כספים, 3 מיליון דולר בחשבון, וילות. דירות, כל מה שאני רוצה יש, מכוניות. לא הרמתי לרגע את העיניים לשמיים. עכשיו, כשאני נמצא במצב כזה שכאילו האלוקים הזה זורק עליי אבנים, אני מתעורר ומסתכל על השמיים. אולי זה הלקח שאלוקים רצה ללמד אותי. הוא ישב וחושב על הלקח ואומר, אני חייב לברר מי זה האלוקים הזה. פונה לבית הכנסת הסמוך ושואל את הרב של בית הכנסת: מי זה אלוקים? מה זה אלוקים? ומסביר לו את הכל. כשהוא חוזר לבית, הייתה כבר שעה מאוחרת. מהמכשיר הפקס הפרטי שלו, רואה שיצא פקס. הפקס בדיוק באותה שעה שהוא הלך לשיעור. בפקס כתוב, ממשלת רומניה, אישרה להפשיר את כל הקרקעות שלך, ברווח ענקי, 30 מיליון דולר. על החתום המתווך. לאם אם אותו אדם, כשיתקרב יותר לאלוקים, אמר, אלוקים, רק אחרי שזרק עליי אבנים, אז הסתכלתי אליו.

39:09גם הרע היה בעצם טוב. וזה בעצם לוט. לוט, כשהוא רואה את כיכר הירדן, כשהוא רואה את הכל יפה, את כל הנוף, כזה מרשים, כזה יפה, הולך לשם. איפה אלוקים בתמונה? נשים אותו במגירה. כשנצטרך את אלוקים, ניקח אותו. ולוט הולך אליהם, ומתערב בחיי הקהילה של סדום. להתערב בחיי הקהילה, לא פשוט. היה צריך לפחות להיות אחד כמוהם. והוא מצליח. בפרשה הבאה אנחנו נראה שלא רק שהוא הצליח, הוא קיבל גם תואר שופט. הוא נהיה שופט בעיר סדום. הוא מצליח בגדול ומטפס בסולם הדרגות, והוא מרושת חזק בכל הקהילה הסדומית של אז. דרכיהם של אברהם ולוט נפרדות, כל אחד בונה לעצמו את החיים שלו. ואז מגיע מקרה שמכריח את אברהם לחזור חזרה לקשר עם סדום. מלחמת המלכים זה בעצם היה הניסיון הרביעי שהיה לאברהם. ארבעה מלכים מגיעים ונלחמים בחמישה מלכים, ביניהם מלך סדום. הם שובים מסדום את לוט ולוקחים אותו איתם בשבי. שמכריח את אברהם לחזור חזרה לקשר עם סדום. מלחמת המלכים זה בעצם היה הניסיון הרביעי שהיה לאברהם. מלחמת המלכים: ארבעה מלכים נגד החמישה. מגיעים ארבעה מלכים חזקים ונלחמים בחמישה המלכים, ביניהם מלך סדום. שובים מסדום את לוט, לוקחים אותו איתם בשבי. וכשהם לוקחים אותו איתם בשבי...

40:38כוונתם הייתה לתפוס את אברהם. במדרש כתוב שלוט פניו היו דומים לאברהם. כשהם ראו שאברהם בידיים שלהם, הם אמרו, אם ניצחנו את אברהם, שהוא היה מפורסם בכל העולם, שאלוקיו איתו, אף אחד לא יגיד לנו מה נעשה. ואברהם, כביכול, הם חושבים שהוא איתם. ואברהם שומע את זה, והיה בו הפליט, כתוב פה בפסוק, ומודיע לאברהם אבינו, שנשבה לוט בן אחיו. והיה בו הפליט, כתוב במדרש, זה היה עוג מלך הבשן, שנפלט מדור המבול, כמו שסיפרנו בשיעור הקודם, והוא בא ואומר לאברהם אבינו, לוט בן אחיך נשבה. אברהם, יהודי זקן, קרוב לגיל מאה, לא מתבלבל, הולך, לוקח איתו כמה אנשים, תכף נראה כמה, ונלחם בארבעה מלכים, שניצחו חמישה מלכים, אימפריה שלמה.

41:38בשביל מי? בשביל אדם אחד, שעליו עזב את אלו קו, והלך להתערב עם אנשי סדום. אני במקום אברהם אבינו הייתי אומר, הלכת לחטאים, קיבלת את העונש, יש דבר יותר טוב מזה, השגחה אלוקית עין בעין, היית איתי, ניצלת, עזבת את העם, אור, אתה תואר, אתה, אבל אברהם אבינו לא עושה חשבונות כאלה, אברהם אבינו אומר, בן אחי, מבשרי אל תתעלם כשהוא נשבע אני הולך להציל אותו. אברהם הכניס את עצמו לסכנה בשביל לוט בן אחיו, וכשהוא לוקח אנשים להילחם, אברהם אבינו לא לוקח עשרות אלפי אנשים כדי לנצח, אברהם אבינו לוקח בסך הכל שלוש מאות ושמונה עשרה אנשים. מבשרה אל תתעלם. כשהוא נשבע, אני הולך להציל אותו. אברהם הכניס את עצמו לסכנה בשביל לוט בן אחיו. כשהוא לוקח אנשים להילחם, אברהם אבינו לא לוקח עשרות אלפי אנשים כדי לנצח. אברהם אבינו לוקח בסך הכל שלוש מאות ושמונה עשרה אנשים. כך כתוב בתורה, פרק י"ד פסוק י"ד: "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו, יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן." אברהם אבינו לוקח שלוש מאות ושמונה עשרה אנשים ורודף אחרי ארבעה מלאכים חזקים ומנצח. הגמרא במסכת נדרים דף ל"ב עמוד א' אומרת שזה לא היה באמת שלוש מאות ושמונה עשרה אנשים, זה היה אליעזר, שהשם שלו עולה בגמטריה שלוש מאות ושמונה עשרה.

43:01וכשהוא לוקח את אליעזר, זאת אומרת, תתארו לכם, יש מלחמה חזית עם עשרות אלפי חיילים. מגיע אדם זקן, קרוב לגיל מאה, איתו אדם קצת יותר צעיר, אליעזר. ושניהם עומדים מול אלפי אנשים, עשרות אלפי אנשים, ומתיימרים לנצח אותם. זה דבר אבסורד. שני אנשים ינצחו, שיהיו הכי חזקים בעולם, מול עשרות אלפי אנשים. איך אתם תצליחו? ואברהם אבינו לא חושש. הוא ידע שיש את אלוקים איתו. הוא יצליח. והוא ואליעזר הולכים ומצליחים. הגמרא, במסכת נדרים שם, מוסיפה שהדבר הזה שאברהם אבינו לקח איתו את אליעזר, זה לא היה צעד כל כך נכון. למה? אליעזר היה תלמיד חכם. אליעזר נקרא 'דמשק אליעזר'. למה 'דמשק אליעזר'? שהיה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים. הוא היה המגיד שיעור. מה שאברהם אומר, הוא היה הולך, חוזר ומשקה. אתה לוקח תלמיד חכם, מוציא אותו מבית המדרש לחזית להילחם. הקב"ה לא מסכים עם זה. ולכן הקב"ה מעניש את הצאצאים של אברהם אבינו ב-210 שנה בשיעבוד נורא במצרים. על מה?

44:25על זה שהוא הוציא את אליעזר מבית המדרש ולקח אותו לחזית. הרב גלינסקי סיפר שפעם אחת הוא עלה לדרוש באחת מבתי הכנסת. אמרו לו לדבר בין מנחה לערבית. הוא החליט לדבר על כל מיני נושאים על הבריאה. פתאום קם אחד, לא קשור לנושא של ההרצאה, לא קשור לנושא של הדרשה: "למה החרדים לא משרתים בצה"ל?" הוא אמר לו: "בסדר, אבל אני לא מדבר על הנושא הזה." תטענה לי למה החרדים לא משרתים בצה"ל. טוב. ויפן קוב אחור, הרב גלינסקי מסתכל ורואה שכל הקהל נהיו כמו הכלבים המנדנדים האלה. כולם עושים כן, כן, נכון. למה החרדים לא משרתים בצה"ל? הוא לא כל כך הבין מה הקשר של זה לדרשה, אבל הוא אמר, טוב, אני אענה לכם. הוא אמר, אתה, בן אדם הזה שאתה שואל למה החרדים לא משרתים בצה"ל, אתה יותר גרוע מפרעה. מפרעה? למה? הוא אמר לו, כי פרעה... גם ידע שאותם האנשים שלומדים תורה לא אמורים להיות משעובדים אצלו. שבט לוי, משה ואהרון שמשבט לוי, נכנסים ויוצאים אצל פרעה ומדברים איתו לשחרר את עם ישראל. פרעה, במקום לתפוס אותם ולהחזיר אותם חזרה לעבודה, מתווכח איתם: כן, אני אחזיר את עם ישראל; אני לא אשחרר אותם. לכאורה, הם גם יהודים. למה? למה להם יש פרוטקציה? התשובה...

45:54גם פרעה ידע ששבט לוי זה שבט שקיבל על עצמו עול תורה, שהוא לא עוסק בהוויות העולם הזה אלא רק בחיי תורה. ואם הוא עוסק בחיי תורה, לא מוצאים אותו מבית מדרש. הוא אומר את זה, פרעה הבין, למה לך קשה להבין? אותו האדם אמר לו: עם כל הכבוד, אבל היום אנחנו נמצאים במדינת אויב. המדינה שלנו נקראת אויב מספר אחד בעולם משום מה. למרות שהיהודים מעולם לא התיימרו להיות אויבים של מישהו, אבל בכל העולם לוקחים אותנו כמדינת אויב מספר אחד. אנחנו האויבים של כולם, אנחנו שונאים את כולם, ואותנו צריך להשמיד, ומי שישמע את כל הנאומים באו"ם, יראה כמה שיש לנו אוהבים, וכמה שונאים. וכאן במדינה שלנו צריך להגן ולשמור על המולדת שלנו, ויכול להיות שגם שבט לוי היה מתגייס. ככה אמר אותו אדם. אמר לו הרב גלינץ, תדע לך שאם היום יוציאו את בחורי הישיבות לצבא, אתה מביא על עצמך גזירות ושיעבוד נורא, כמו השיעבוד במצרים. שואל לו: איפה זה כתוב? אמר לו: בגמרא שאמרנו במסכת נדרים, דף ל"ב, עמוד א'. מה גרם?

47:07השיעבוד הנורא במצרים ששקעו את הילדים בטיט, בחומר ובלבנים, ופרעה היה שוחט 150 תינוקות ביום ו-150 תינוקות בלילה. כל המכות, הצהרות הנוראות שהעם ישראל קיבל על עצמו במשך 210 שנה. על מה? על זה שאברהם אבינו הוציא אדם אחד מבית המדרש! אחד! 210 שנה. מיליונים של יהודים עבדו בפרך על יהודי אחד שהוציאו מבית המדרש. אומר לו: "ואתם רוצים לא להוציא אחד, אלא להוציא עשרות אלפים. יודעים איזו גזירה אתם תביאו על עצמכם?" עכשיו מה? מי שאומר שהוא לא מאמין בתורה, לא מאמין. קח את הגמרא, תזרוק, תשרוף. אבל אם אתה כן מאמין בחז"ל, אם אתה כן מאמין בתורה, ובתורה כתוב שזה העונש של מי שמוציא כאלה מתוך בית המדרש. אז מה אתה עושה עם זה? אתה רוצה לחתוך את הדף, אז תתלוש. אבל אם אתה יהודי מאמין בתורה, אז אתה יודע שכל מה שנגרם על ידי הצהרה הזאת לעם ישראל זה בשביל ביטול אדם אחד שהוא גם לא היה יהודי. עוד לא היה מושג כזה של יהדות. כשביטלו אותו מבית המדרש קיבלו את העונש הנורא.

48:25זו תשובה פשוטה לכל אותם האנשים ששואלים למה לא משרתים בצה"ל. כן, משרתים בצה"ל. אם הם לא מאמינים בתורה, אז בסדר, אז הם כמו גויים שער משפחות האדמה. אבל אם הם מאמינים בתורה, אז יש את התשובה הפשוטה. כמה חמור הדבר הזה להוציא יהודי אחד מבית המדרש. אברהם אבינו מנצח במלחמה. כשהוא מנצח במלחמה, הוא מקבל בשלל המלחמה סחורה עצומה של כל כך הרבה דברים, כסף, זהב, מוצרים של כל אותם המלאכים, גם שהארבעה מלאכים לקחו מהחמישה מלאכים וגם שלארבעה מלאכים יש לו רכוש ביד של תשע מלאכים, שקיות חמדה, כסף וזהב, יהלומים, הכל. אברהם אבינו, מה עושה עם זה? לכאורה, זה שלא ניצחת במלחמה שלל שלך. הוא מקבל בשלל המלחמה סחורה עצומה של כל כך הרבה דברים, כסף, זהב, מוצרים של כל אותם המלאכים גם שהארבעה מלאכים לקחו מהחמישה מלאכים, וגם שלארבעה מלאכים יש לו רכוש ביד של תשעה מלאכים: שקיות חמדה, כסף וזהב, יהלומים, הכל. אברהם אבינו, מה עושה עם זה? לכאורה זה שלו. ניצחת במלחמה, שלל שלך.

49:25אברהם אבינו לוקח הכל ומחזיר את הכל כשהוא מחזיר את הכל, ויאמר מלך סדום אל אברהם: "תן לי הנפש והרכוש קח לך." אמר לו: "עזוב, תן לי רק את האנשים, את כל הכסף תיקח לך חזרה." ויאמר אברהם אל מלך סדום: "הרימותי ידי אל השם." אברהם אבינו נשבעה: "אני לא לוקח ממך פרוטה, לא מחוט, אפילו חוט קטן, לתפור את הכפתור שאולי נפל לאברהם אבינו בשעת הריצה אחרי המלאכים. ועד שרוך נעל, אם יצא לו השרוך מהנעל, נהרס קצת במרוצה במלחמה, כלום אני לא לוקח ממך. את כל המיליונים, את כל הצקיות חמדה, את כל האבנים טובות, המרגליות, הזהב, הכסף, הכל, נחזיר בשלמות." היא מחוט ועד שרוך נעל. והיא מכח מכל השלל. אני לא לוקח ממך פרוטה, לא מחוט, אפילו חוט קטן, לתפור את הכפתור שאולי נפל לאברהם אבינו בשעת הריצה אחרי המלאכים. ועד שרוך נעל, אם יצא לו השרוך מהנעל, נהרס קצת במרוצה במלחמה, כלום אני לא לוקח ממך. את כל המיליונים, את כל שקיות החמדה, את כל האבנים הטובות, המרגליות, הזהב, הכסף, הכל, נחזיר בשלמות. לכל חמישה המלאכים. הדבר הזה מלמד אותנו, אנו כבני אברהם, לדעת שאדם שהוא הולך בדרך ה', אדם שהוא הולך בדרך התורה, שהוא רוצה להיות צדיק, הוא צריך לשבור את המושג הזה אצלו, את אהבת הממון. ולמה? כמו שאנחנו פתחנו בהתחלה, לפעמים כשאדם רואה כסף, הוא מוכן למכור את כל הקדוש ואת היקר לו.

50:40הכסף, התורה מידעת שהשוחד יעוור עיני חכמים. חכמים, אפילו התורה מידעת עליהם שהם חכמים, אבל השוחד יכול לעוור. אברהם אבינו פה מלמד אותנו את המושג הזה. בשביל עיקרון אחד של אברהם אבינו שאומר למלך סדום "אני מחזיר לך את הכל, רק שלא תאמר אני השארתי את אברהם." בשביל העיקרון הזה, שלא אתה תאמר "אני השארתי," כי אלוקים זה שמעשיר. אברהם אבינו מוכן לוותר על מיליונים. בעידן של היום, כמה אנשים יהיו... עומדים בניסיון ומגיע אליהם בן אדם אחד והוא אומר להם, "אני רוצה לכתוב לכם צ'ק של שש ספרות בדולרים, בתנאי אחד: שתפרסמו הודעה בעיתונות שאני הבאתי לכם את זה והשרתי אתכם, וגם המודעה בעיתונות תהיה על חשבוני. מתאים לכם או לא?" פעם שאלתי את זה מישהו ואמרו לי, "איפה יש את הבן אדם הזה? איפה?" ואברהם אבינו, כשמלך סדום מציע לו את זה, מה הוא אומר? "קח הכל." הכל. ואברהם אבינו לא היה אמור לקבל את זה ממלך סדום. זה שלו. הוא ניצח במלחמה. הוא נלחם בחירוף נפש. הלך, הציל את הכל בזה. לא היה צריך את הטובה הגדולה של מלך סדום שיעניק לו. ואברהם אבינו, עם כל המסירות נפש שלו, ועם כל המאמץ שהלך להציל והציל את כולם, לא לוקח שקל. מחוט ועד שרוך נעל. תאוות לממון זו הייתה בשפל. בשביל עיקרון אחד. שלא תאמר, אני העשרתי את אברהם.

52:09וכשאברהם אבינו מחזיר לו את כל הכסף, הקדוש ברוך הוא מתפעל מאברהם אבינו, ושוב מצרף את המעלה הגדולה הזאת לכל שלל המעלות של אברהם אבינו. ובזכות זה הוא נותן לבני בניו מצוות שקשורות לחוט ולשרוך נעל, כמו שמבואר במדרש. ואברהם אבינו בצעדה... עצום הזה שמוותר על כל כך הרבה כסף בשביל עיקרון אחד זוכה לקידוש השם שאין כמוהו. תאוות הממון אצל יהודי האמיתי היא כלום. מרן הרב שח זצ"ל היה תמיד אומר: הגדר של אדם צדיק זה אדם שנזהר מענייני ממון. יכול להיות שהוא יתפלל שלוש שעות, יכול להיות שהוא יעשה הכל, יכול להיות שהוא מה שאתם רוצים, אבל כשמגיע לכסף...

53:10אין. מה קרה? זה אותו אלוקים שציווה להתפלל, לשמור שבת, לשמור כשרות, טהרת המשפחה, לשמור את כל שלל המצוות, וגם ציווה לא לגנוב, וגם ציווה לא לשקר בעניינים של כסף. נגמר. והרב שך הביא לזה ראייה. הרמב״ם, בפרק י' ג', מלכות שכירות הלכה ז'. מתאר איך פועל צריך לעבוד את אדונו. והוא כותב, הרמב"ם, יעקב הצדיק, אמר, כי בכל כוחי עבדתי את אביכם. הרמב"ם מכתיר את התואר צדיק ליעקב אבינו. בכל ה-14 ספרים של יד החזקה, הרמב"ם לא מכנה צדיק מישהו. חוץ מיעקב אבינו פה. יעקב הצדיק, ולכאורה למה צדיק? בשעה שזה מגיע לנושאים של ממון והאדם מתגבר עליהם הוא נקרא צדיק. אז אברהם אבינו, כשעמד בניסיון הזה, הוא ודאי קיבל את התואר צדיק. בפרק ט"ז פסוק א', אברהם אבינו...

54:29מקבל מחזה מהקדוש ברוך הוא, "אנוכי מגן לך, שכרך הרבה מאוד," והקדוש ברוך הוא מבטיח שיהיה לו בן. אחרי שהקדוש ברוך הוא מבטיח לאברהם אבינו שיהיה לו בן, שרה אומרת לאברהם, "יש לי שפחה, הָגָר, תיקח אותה ותתחתן איתה." למה? אם הקדוש ברוך הוא יראה שאני מכניסה את שפחתי לביתי, אולי הוא יירחם עליי וייתן לי ילדים. מי זאת הייתה הגר? בפרקי דרבי אליעזר פרק ל"ו מובא שהייתה זאת בת פרעה, הבת של פרעה, שאחרי שפרעה לקח את שרה, והוא ראה איך הקדוש ברוך הוא שומר על שרה, אמר לביתו, עדיף שתהיי שפחה בבית של אדם כזה, מאשר שתהיי בת מלכים. ואותה אישה, הגר, אברהם אבינו מתחתן איתה, ומיד, היא מתעברת. ובאמת במפרשים כתוב שאברהם אבינו כשהתחתן איתה, זה היה ניסיון. למה? יש לו אישה צדיקה. יש לו את כל הכלים להביא ילדים צדיקים לעולם. במקום זה הוא צריך ללכת ולהתחתן עם בת של מלך פרעה, בן אדם פרעות, שמעוז. להתחתן עם בת של מלך... למה? מה? שרה לא טובה?

55:58נכון? אבל למה הקדוש ברוך הוא לא עושה נס? כששרה תוכל ללדת, שרה לא מספיק צדיקה בשביל נס, והקדוש ברוך הוא רצה לראות. יהיה לך איזה הרהור בראש, שתחשוב, למה אני לא עושה משהו כדי לקדם את ההיריון של שרה, או שאתה לא מערער כלום. והגר, שהרבה פחות צדיקה משרה אמנו, ישר מתעברת. והאומה אבינו לא מערער בקדוש ברוך הוא. למה לצדיקה הזאת שרה, אין ילדים ולהגר יש. בעקבות זה, לאחר שהגר מתעברת, שרה כועסת מאוד על הגר ומענישה אותה. ובאמת אנחנו צריכים לשאול, למה הקדוש ברוך הוא נתן להגר ישר? בסדר, לשרה לא הביא ישר, הקדוש ברוך הוא מתאבל על תפילתם של צדיקים, אבל למה להגר ישר? כבר ישר, על ההתחלה ישר, כבר זוכה לבן. אז על זה הם מסבירים. וצרה כועסת מאוד על הגר ומענישה אותה. ובאמת אנחנו צריכים לשאול, למה הקדוש ברוך הוא להגר ישר? בסדר, לשרה לא הבאת ישר, הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפילתם של צדיקים, אבל למה להגר ישר? כבר ישר, על ההתחלה ישר, כבר זוכה לבן. אז על זה הם מסבירים.

57:21הרב גלינסקי סיפר פעם שהוא הגיע להתארח באיזה שבת אצל אנשים בעלי תשובה. השבת שהוא הגיע אליהם הייתה השבת השלישית שהם שמרו בחיים שלהם, עשרות שנים שלא שמרו שבת והנה הם מספרים לרב בהתרגשות: "כבוד הרב, שבת שעברה החלטנו לשמור סוף סוף. רק מה, היינו צריכים ללכת להורים. ההורים גרים מרחק 45 דקות הליכה, ברכב רבע שעה. אנחנו שם..." אמרנו, קיבלנו על עצמנו לשמור שבת, אנחנו שומרים שבת עד הסוף. הבעיה היא שכשאנחנו מוצאים את הראש החוצה, יורד גשם. עם הילדים. אז אשתי אומרת לי, מספר הבעל, בוא נגיד לאלוקים השבת לא, שבת הבאה נתחיל. אמרתי לה, דיברת, אמרנו ששומרים שבת בלי משחקים. בוא נצא לדרך והשם יעזור. איך שאנחנו יוצאים לדרך, הגשם פסק. עד שהגענו לבית, 45 דקות הליכה, טיפת גשם. איך שנכנסנו לבית, שוב גשם חזר. מה אתה אומר, כבוד הרב? איזה נס! איך אלוקים אוהב אותנו! והם מתלהבים, מספרים. ורואים את הרב גלינסקי מחייך, אבל לא מתלהב. הרב, אתה לא מבין! איזה נס עצום זה היה, גשם! ואיך שאנחנו יוצאים, אין גשם! סדר. אמרו לו, הרב, לא הבנת. זה היה חורף, זה היה... ועוד פעם. אמר להם הרב, בואו, אני אסביר לכם למה אני לא מתרגש.

58:49אומר להם הרב גלינסקי, תקשיבו, כשאדם רחוק קצת מהקדוש ברוך הוא, אז הקדוש ברוך הוא צריך לצ'פר אותו כדי לקרב אותו אליו. אז הוא עושה לו קצת ניסים, מראה לו כמה טוב לשמור שבת, מראה לו כל מיני דברים. אבל כשאדם קרוב לקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא לא חושש שחס ושלום הוא יעזוב אותו, אז הוא לא צריך להראות לו ניסים. כשאתם מספרים לי שמה? שירד גשם וזה מה זה אומר? שיכול להיות שאם לא היה מפסיק הגשם הייתם עוצרים את המונית הקרובה ועולים. אז לכן אני לא מתפעל. מתי אני אתפעל? כשתספרו לי שהייתם צריכים לנסוע אל ההורים 45 דקות הליכה ויצאתם החוצה והגעתם רטובים כמו שצריך. זה סימן שהתקרבתם לקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא כבר לא חושש שתעזבו אותו. תגיעו רטובים לבית, תגידו תודה רבה ריבונו של עולם על הגשם, אבל אתם לא תעצרו מונית בדרך. זאת אומרת, כשאדם קרוב לאלוקים, לא תמיד אלוקים מראה לו את הניסים. הגר הייתה רחוקה משרה, ולכן הקב"ה הראה לה, הנה, נכנסת לבית של צדיק, קיבלת את השכר.

59:54וזה בעצם מה שקוראים בעלי תשובה. בעלי תשובה בהתחלה רואים שנפתח להם הדרך, שערי ברכה, אורה, שמחה, כולם בהתלהבות הקדושה, וזה הקב"ה אלוקי וזה. ופתאום מתחילים לעבור כמה חודשים, ופתאום העניינים צולעים, ולא מסתדר לו, ובמשפחה זה לא ככה, ובשידוך לא מסתדר. איפה אלוקים? איפה אלוקים בתמונה? עד שהגעתי לזה בתור חילוני, היה לי כסף, כבוד, מה שאני רוצה ו... שנה היית איתי אלוקים. פתאום זרקת אותי ככה. התשובה היא: שנה היית צריך את זה. עכשיו עלית בדרגה. עכשיו אתה לא צריך שיתפלו בך כמו תינוק יד ביד בכל דבר. אתה יכול ללכת לבד. בוא נראה אותך, מתמודד. זה בעצם ניסיון שכל אדם צריך לדעת אותו. כשלא תמיד אלוקים עונה, זה לא אומר שהוא לא עונה. זאת אומרת שהוא רוצה לראות איך אתה תגיב. כיוון שהוא יודע שאתה מספיק קרוב כדי לא חלילה לפגוע ולעזוב אותו. אחרי שהמלאך נגלה להגר בעקבות מה שהגר ברחה, המלאך נגלה אליה ואומר לה: "הנך הרה ויולדת בן וקראת שמו ישמעאל." למה ישמעאל? אביאל לא יותר יפה? אולי נחמן?

1:01:13אולי מישל נכון? שמע הקדוש ברוך הוא נכון? אבל אולי בעקבות מה ששמע הקדוש ברוך הוא תקריא לו תפיל האל או מיכאל רפאל אומר בפרקי דרבי אליעזר פרק למ"ד שלכך ישמעאל נקרא ישמעאל מכיוון שלעתיד לבוא בני ובני בניו אלו הערבים, הישמעאלים, יעשו צרות לעם ישראל בלי הפסק. עד שהעם ישראל יצעק וישווע אל הקדוש ברוך הוא וישמע אל ויענם. זאת אומרת, המלאך לפני אלפי שנים אומר להגר, האמא של ישמעאל, שהבן הזה הולך להיות ידו בכל ויד כל בו. הוא יהיה פרא אדם, כמו שאנחנו רואים בכל המלחמות של הערבים, איזה פרעות יש להם. אבל מה? השם שלו נקרא, מה שיהיה עוד אלפי שנים, ישמעאל, ישמע-אל ויענם. הצרות שהוא יעשה לעם ישראל יהיו כל כך גדולות עד שישמע-אל ויענם. וזה לצערנו המצב בימינו. אנחנו נמצאים היום, מדינה קטנה שבמפה אי אפשר לשים עליה אצבע. אתה שם את האצבע, אתה כבר גולש למדינה הסמוכה. היא כל כך קטנה.

1:02:36מוקפים במאות מיליונים של ערבים מכל הכיוונים, שצועקים ג'יהאד, מלחמת קודש, השמדה, פלסטין. מצרפים אליהם את האומות המאוחדות, אלו שמאמינים בנצרות, את האפיפיור, הרבה הרבה כאלה. מדינה פלסטינית, רוצים ג'יהאד, מלחמת קודש, להרוג, לזרוק את היהודים. נלחמים, נלחמים, נלחמים על עם ישראל, עושים צרות, עושים פיגועים בכל העולם. מצירים ליהודים בכל העולם. זה בעצם עידן הגאולה, כמו שהכתוב מעיד. והיא הרה, והיא ילדת בן וקראת שמו ישמעאל, בעקבות זה של העתיד לבוא באחרית הימים. אומר רבי אלעזר הגדול, ישמעאל ויאנו. בפרשה אנחנו גם רואים את הציווי האלוקי, בפרק י"ז פסוק י"א. הקדוש ברוך הוא מצווה את אברהם אבינו, ונמלתם את בשר ערלתכם. מצוות המילה, הקדוש ברוך הוא מצווה את אברהם, שצריך למול כל זכר. לצערנו היום, יש הרבה כאלה שמתחילים להרהר על המילה. בארה״ב, בגרמניה, שוויץ, כל מיני אנשים, מאומות העולם, שחושבים שזה מעשה לא הומני, לא תרבותי, לקחת ילד בגיל שמונה ימים ולעשות לו ניתוח בלי הרדמה, זה מעשה אכזרי.

1:03:57הבעיה שמה שהם לא יודעים זה שמי שנתן להם את המושג רחמים ואכזריות זה אלוקים. וכשאלוקים נתן להם את הרחמים, ודאי שאין יותר רחמים ממה שהוא נתן להם. ואם הוא מצווה בתורה על מילה לכל זכר, זה סימן שזה לא נקרא מעשה חסר רחמנות. בית המלוכה הבריטי, בתקופות מסוימות, היה מוהל את כל הזכרים שלו, כל התינוקות. למה? כי על פי תחקיר שעשו, גילו שיש בעורלה משהו שיכול לסרטן ולהזיק מאוד מאוד לבן אדם. לכן כשהיו מורידים את העורלה, בן אדם היה ניצל מהרבה מחלות. עכשיו, זה לא אומר שבגלל זה אנשים צריכים לעשות ברית. אנחנו עושים את מצוות המילה כיוון שהקב"ה מצווה. אבל מה ודאי הוא ששומר מצווה לא יידע דבר רע. ולכן, אפילו שיש הרבה מלחמות בעולם על הברית, על השחיטה, על המילה, אנחנו מצווים להמשיך ולחתור בקיום המצוות ובאמת. משהו שיכול לסרטן ולהזיק מאוד מאוד לבן אדם. לכן כשהיו מורידים את העורלה, בן אדם היה ניצל מהרבה מחלות. עכשיו, זה לא אומר שבגלל זה אנשים צריכים לעשות ברית. אנחנו עושים את מצוות המילה כיוון שהקב"ה הוא המצווה. אבל ודאי ששומר מצווה לא ידע דבר רע. ולכן, אפילו שיש הרבה מלחמות בעולם על הברית, על השחיטה, על המילה, אנחנו הצטווינו להמשיך ולחתור בקיום המצוות. התורה אומרת "כי לא תשכח מפי זרעו." התורה הזאת לא תשכח. מספרים ברוסיה היה קצין בכיר שהוא מזמן כבר שכח לא רק את אלוקים, גם את אבא שלו ואמא שלו שהיו דתיים. עזב את הכל. יום אחד, אחד המוהלים המחתרתיים שהיו במחתרת וכל הזמן הולכים ומגלים למי יש ילד ולמי אין ילד, כל מי שנולד, מלאים אותו בחינם. וכשהם מלאים אותו בחינם, הם מסתכלים קודם כל עשר שנים סיבירו. זה במצב הטוב. במצב הפחות טוב, הם ימותו תחת העינויים הקשים שיעשו להם הקלקסים הרוסים. הוא לקח על עצמו הכל, יש פה יהודים, צריך למול אותם, ענים על אותם. יום אחד הוא מקבל מברק דחוף, תבוא להעיר זאת וזאת, יש לך ברית. הוא לוקח את הסוס והעגלה...

1:05:25מלאים אותו בחינם. וכשהם מלאים אותו בחינם, הם מסתכלים קודם כל עשר שנים בסיביר. זה במצב הטוב. במצב הפחות טוב, הם ימותו תחת העינויים הקשים שיעשו להם הק.ג.ב. הרוסים. הוא לקח על עצמו הכל, יש פה יהודים, צריך למול אותם, ענים על אותם. יום אחד הוא מקבל מברק דחוף, תבוא לעיר זאת וזאת, יש לך ברית. הוא לוקח את הסוס והעגלה, בדרכים לא דרכים, ומגיע לעיר. על המברק כתוב משפחת זה וזה, הוא דופק בדלת, פותח לו קצין כגבר רוסי. הוא ידע שזה מלכודת. תפוסות. הוא כבר חשב, רבונו של עולם, שיהיה לי את העונש הטוב, רק עשר שנים בסיביר, ושאני לא אמות שם, תחת יד המרצחים האלה במשרדים שלהם. והקצין אומר לו, תיכנס פנימה. להגיד לא, לא היה שייך, ובפנים הוא רואה אישה עם תינוק, ואומר לו, נו, תעשה את הברית. הוא לא הבין, הוא אומר, רגע, מה תעשה את הברית? אתה רוסי, אתה... הוא אומר לו, תקשיב, אני יהודי, אשתי יהודייה. אנחנו ניתקנו כל שורש, עזבנו את הכל, אבל כשנולד לנו בן, אנחנו יודעים שיכול להיות שרוסיה, עם הרוסים, לא תמשיך לשרוד לאורך זמן.

1:06:46ואולי הבן הזה כבר לא יהיה באימפריה הרוסית, והוא ירצה לחזור חזרה לעם היהודי. אז כדי לא לנתק את השורשים, אמרנו שנעשה לו ברית. תגמור את הברית, ותלך. זאת אומרת, הציווי הזה של "כי לא תשכח מפי זרעו" זורם, במיוחד במצוות המילה, אצל כל אחד ואחד מעם ישראל. הקב"ה יזכה אותנו שנעשה את מצוותיו, ואת רצונו כרצוננו, ונזכה לגאולה השלמה, במהרה בימינו, אמן ואמן. פתאום, איפה המוהל, איפה הרב, איפה זה, אתה לא שומע אותם בהחלט. פתאום, בזה מארגנים להם את הכול, וזה, מסדרים להם ברית. תודה רבה, רבנו, תודה רבה שבאת לשמוע את השיעור. אז אתה אומר, איזה כוח יש לזה.