על מה העולם עומד הרב אפרים כחלון

0:13שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר: על שלושה דברים העולם עומד - על התורה, על העבודה, ועל גמילות חסדים. יש לנו כאן משנה עם... משהו מופלא עם דבר שהוא בעצם העיקרון שמגלה לנו על מה העולם הזה שלנו קיים. על מה העולם הזה שלנו קיים. האם העולם הזה קיים על מה? יש כופרים שחושבים שהעולם קיים משטויות. יש אנשים שיחשבו שהעולם קיים בגלל כל מיני שטויות למיניהם. בא שמעון הצדיק ומלמד אותנו משהו אחר. העולם קיים, העולם עומד על משהו אחר לגמרי. על משהו שאתה לא חושב. כאילו זה לא הגיוני, איך יכול להיות שהעולם עומד על הדבר הזה? ונסביר. קודם כל, מי היה שמעון הצדיק?

1:33שמעון הצדיק היה בתקופת אלכסנדרוס מוקדון. הוא היה הכהן הגדול. כך הגמרא במסכת יומא בדף ס"ט עמוד א' מספרת, שפעם אחת אלכסנדר מוקדון הגיע להחריב את בית המקדש עקב על שנה של שונאי ואויבי ישראל. יצא שמעון הצדיק לקראתו, מלובש בבגדי הכהונה, איך שראה אותו אלכסנדר מוקדון, הוא השתחווה, ירד מהסוס והשתחווה אליו. אמרו לו עבדיו, כל מלכי הארץ השתחוו לך ואתה השתחווית ליהודי הזה? איך יכול להיות? למה? מה קרה? אמר להם, דמות דיוקנו של זה אני רואה מנצחת לפניי במלחמותיי. אלכסנדר מוקדון הבין משהו, שלצערנו היום בדור שלנו יהודים לא מבינים. הבין אלכסנדר מוקדון שמי שמנצח אומר: אני רואה דמות של שמעון הצדיק. היא הולכת לפני במלחמה, וכשאני רואה את זה אני מבין שהוא נלחם בשבילי. תבוא ותגיד לבן אדם: אתה יודע? אתה יודע שבזכות אלו שיושבים ועוסקים בתורה אתה קיים?

2:54אתה יודע שבזכות אלה אתה מנצח במלחמה? בואי אגיד לך. הייתה כתבה בעיתון חילוני, שהשם יחזיר את כל הכתבים שם בתשובה, אפילו שהם מחטיאי הרבים, והם אפיקורסים, וכל מה שאתה רוצה אפשר להגיד עליהם. שם בעיתון החילוני היה כתוב, 22 חיילים מתו בלבנון, ואף בחור ישיבה לא מת בהיכל של תורה. מה הם באו? להציץ. איך יכול להיות שהם מהחיילים מתים, ואתה בחור שי ועושה לך במסגן? הם לא מבינים מה זה. אז בא ואומר אלכסנדרוס, אני מבין, אני מבין משהו שאולי אתם לא מבינים. מה אני מבין? אני מבין שדמות דיוקני מנצחת, דמות דיוקנו של זה אני רואה מנצחת לפני במלחמותיי. ושמעון הצדיק, הקדושה שלו, הייתה כל כך גבוהה, שאפילו הגוי הזה, הגוי, הראל, שבכלל אין הבנה איך יכול להיות שהוא יבין דבר כל כך חשוב. איך? איך יכול להיות שהוא יבין? הגוי הזה מבין שהעולם הזה, שכל מה שהוא מנצח, זה לא הוא, זה לא החיל ולא הכוח שלו.

4:24הסיפור הזה מובא גם במגילת תענית פרק ט', בכ"ה בכסלו, שזה התאריך שהיה. יש ספר שנקרא ספר קורות אלכסנדרוס. זה ספר סיפורים. שם אלכסנדר אמר להם דבר אחר. איני משתחווה אלא לה' הכתוב בציץ שהוא על מצחו. אמר: יש פה ציץ קדוש אליו אני משתחווה. למה הוא השתחווה? אומר המספרים מספרי דברי הימים, אלכסנדרוס ראה זוהר גדול יוצא מהציץ ושאל מה כתוב שם. אמרו לו כתוב שם קודש לה' השם. אמר להם מי זה השם? אמרו לו שאינם יודעים אלא שם בין ארבע אותיות. אמר להם אלכסנדרוס כי כשהיה חולם בלילה בדמות אותו ציץ, היוצא ממנו אותו זוהר, היה מנצח למחרת.

5:24אומר: ביום שאני רואה בחלום את הציץ, בדיוק מה שיש עליו, למחרת יש לי ניצחון. עוד פעם, מה הקשר? תחשוב, בן אדם שיוצא למלחמה. אם הוא כופר, אם הוא אדם שלא מאמין, גם אם הוא יראה לפני כן משהו, מה הקשר? יגיד, חלומות שווא ידברו. זה הפסוק שהוא אוהב. אבל... בא אלכסנדר ומלמד אותנו, חביבי, אל תחשוב שהעולם הוא ארטילאי ואין קשר בין גשמיות לרוחניות. קודם כל, יש קשר. זה הדבר שמתאים מאוד שבא שמעון הצדיק שבקדושתו הרבה לימד והנחיל את הדבר הזה שהעולם עומד על דברים רוחניים, לא על משהו שאנחנו מבינים. שמעון הצדיק הזה מובא במסכת פרה בפרק ג' משנה ד' שהוא עשה פרה אדומה אחר עזרא הכהן שהיה דודו של אביו. שמעון הצדיק היה מזרעו של יהושע הכהן הגדול. הרשב"ץ אומר, למה, שאלה מעניינת, למה שמעון זכה לתואר שאף אחד לא זכה? בכל מסכת אבות, לא מצאנו שיש עוד תנא שקוראים לו צדיק. שמעון הצדיק. אומר ה...

6:52רשב"ץ ומגן אבות כאן כי כך היו קוראים אותו כל העם, כי בדורו לא היה צדיק יותר ממנו. בצערנו, אנחנו בסיבת הגלות במצב קשה. למה? המחלוקת שיש בדור שלנו כל כך נוראה, כל כך קשה, שתמיד כל אחד יגיד: הרב שלי הכי טוב, הרב שלי הכי טוב. הרב שלך צדיק? הרב שלי הכי טוב. הרב שלך צדיק? הרב שלי. היה פעם אחת, מספרים איזה שלושה חסידים, זה מילתא דבדיחותא, אבל זה מראה איך כל אחד רוצה לפאר את הרב שלו. חסיד אחד אומר: אתם יודעים מי זה? האדמו"ר שלי. האדמו"ר שלי, פעם אחת, היה בן אדם חולה. הוא הגיע אליו, בירך אותו שיהיה בריא, ועל המקום נהיה בריא. פשש, איזה דבר גדול. החסיד השני אמר: בסדר, בריא.

7:52נו, בואו תשמעו מהאדמו"ר שלי. האדמו"ר שלי פעם מישהו הציק לו, ואיכשהו הוא הסתכל עליו, נתן בו עין ועשה עיגול של עצמות, כמו שהגמרא בשבת בדף ל"ד עמוד א' מספרת על רבי שמעון בר יוחאי. נתן בו עין ועשה עיגול של עצמות. החסיד השלישי לא כל כך היה לומד לספר. בואו אני אספר לכם, אתם יודעים, האדמו"ר שלי, פעם אחת לכבוד שבת הבאנו לו כבש שלם. גדול. נתן בו עיניו ועשה עיגול של עצמות. חד כולו. כל אחד מנסה לשבח או אני אחי. בדור של שמעון הצדיק היה דבר מופלא. לא היה צדיק יותר ממנו לכולם. זה לצערנו הדבר שאנחנו בסיבת המחלוקת. דרך אגב, הסיבה של המחלוקת יש סיפור מדהים. היה אחד מגדולי האחרונים, קראו לו רבי יוסף שמואל, מהעיר קמפיינה. הביאו בדורו, בבית הכנסת שלו, היו כמה אנשים לא צדיקים. וכל מה שעניין אותם היה שיהיה חזן עם קול נעים. אם יש לו קול נעים, נגמר.

9:18הביאו חזן שבר מנן את כל העבירות שבתורה עושה. אז רבי יוסף שמואל רצה לעשות מזה בלגן, מחלוקת, צעקות, בלגן, עניינים. הוא שלח מכתב למי? לרבי יוסף מפוזנה. רבי יוסף מפוזנה זה החתן של ה"נודע ביהודה". ה"נודע ביהודה" היה גאון הגאונים, ופעם הוא אמר שהוא לא מפחד מאף אחד בדור הזה. כולם בסדר, כל חכמי ישראל בדורו הוא מסתדר איתם. היחיד שהוא מפחד ממנו זה החתן שלו. יותר צעיר ממנו מהקדושה, מהתוארים שהוא כותב לחתן שלו, אתה אומר וואו וואו וואו. איך אז הוא כתב לו שם במכתב, רבי יוסף שמואל לרבי יוסף מפוזנה, אמר לו: "החזן שלנו דורש את כל האתין שבתורה לגנאי". מה הפירוש? כתוב בספר ויקרא, בפרשת שמיני, פרק י' ואילך, כתוב שם את כל החיות הטמאות, ואת השפן, ואת הארנבת, ואת החזיר. את כל זה הוא דורש. את, את, את, אוכל את כולם. האת היחיד שהוא לא דורש, האת היחיד, זה את ה' אלוקיך תירא. מסוג בדברים, פרק ו' פסוק י"ג.

10:44ולכן אני רוצה להרעיש שערי שמיים. הוא אמר את זה על המשקל, מה שהגמרא אומרת בחגיגה, דף י"ג עמוד א', ובקידושין, דף נ"ז עמוד א', ובבבא קמא, דף נ' עמוד ב', על כמה כאלה שהיו דורשים אתים. אז הוא אמר את זה עליו. ענה לו רבי יוסף מפוזנה משפט אחד: עדיף להכניס צלם להיכל, שיהיה צלם בהיכל, ולא להחזיק במחלוקת. צלם בהיכל. ידע רבי יוסף מפוזנא שכשיהיה מחלוקת תתפרה כל הקהילה. לא רק שלא יהיה חזן ולא רק שיהיה זה, לא יהיה כלום. המחלוקת תביא בו תתומה. בדורו של שמעון הצדיק היה דבר מופלא. כולם היו קוראים אותו. אין חולק, אין הרב שלי יותר, הרב שלך פחות... אין. כולם היו קוראים אותו שמעון הצדיק. והוא משיירי כנסת הגדולה. אנשי כנסת הגדולה היו 120 זקנים שהם תיקנו את התפילה ותיקנו הרבה הרבה תקנות. הוא היה רגיל לומר. מה זה הוא היה רגיל לומר? כמו שהגמרא אומרת בברכות, הכוונה היא שהיה נהוג לומר באופן קבוע.

12:08מה היה רגיל לומר? על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה, ועל גמילות חסדים. העולם הזה שלנו עומד, דבר ראשון, על הסדר הכי חשוב - על התורה. מה זה על התורה? הכתוב אומר בירמיהו, פרק ל"ג, פסוק כ"ה: "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי". דורשת הגמרא בנדרים, דף ל"ב עמוד א', וגם בפסחים דף ס"ח עמוד ב', על זה. ובעבודה זרה, דף ג' עמוד א'. של כל זה נאמר על התורה. וככה אומר שלמה המלך: "ה' קנני ראשית דרכו, קדם מפעליו מאז". זה פסוק במשלי, פרק ח' פסוק כ"ב. הכוונה שזה הולך על התורה. ובמדרש חזית, מדרש שיר השירים רבה, פרק ח'. עוד יש גם בפרקי דרבי אליעזר פרק י': הקב"ה נתייעץ עם התורה ואמרה לו, אם אין עם, אין מלך. תברא את העולם כדי שיהיה עם. אם יהיה עם, אז התורה בעצם היא הבסיס והסיבה לכל העולם. הסתכל באורייתא וברא עלמא, ככה כתוב שם. ולכן...

13:37כל העולם היה עומד ומחכה. האם עם ישראל יקבלו את התורה, או לא יקבלו את התורה? למה? אם עם ישראל יקבלו את התורה, העולם יכול להתקיים. אבל אם עם ישראל לא יקבלו את התורה, אין קיום לעולם. קיום לעולם זה אומר: התנינים, הצפרדעים, הג'וקים, הצמחים, כולם קיימים בזכות התורה. וזה מה שאומרת הגמרא בעבודה זרה דף ג' עמוד א': "ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי" - זה פסוק בבראשית פרק א', פסוק ל"א. מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר: אם ישראל מקבלים את תורתי - מוטב, ואם לאו - אני אחזיר אתכם לתוהו ובוהו. מה זה "השישי"? בשישי בסיוון. אז יהיה קיום לעולם. זו הסיבה שכולם שמחים בחג השבועות מאוד. מה אתה שמח? גם אנשים שרחוקים מתורה ומצוות, מאכלי חלב הם חייבים לאכול, כן? אבל הם צריכים להבין שחג השבועות זה החג שבעצם בזכותו הם קיימים. בזכות התורה הם קיימים. התורה היא זו שמקיימת את העולם. לא רק את העולם,

15:06היה פעם אחת איזה עשיר אחד שהגיע לרב שטיינמן, שהקב"ה ישלח לו רפואה שלמה, והעשיר הזה היה תורם הרבה לישיבות. ואז הוא אמר לו, תקשיב, אמר לרב, הרב, אני תורם הרבה לישיבות, אבל עכשיו הגיעו אליי מאיזה ארגון של החוזרים בתשובה, ועוד כמה ישיבות של בעלי תשובה, שלא כל כך לומדים איתם תורה, מתעסקים איתם, שומרים עליהם. למה לתרום? אני מעדיף, שאני יוריד בתרומה של הבחורי ישיבות ויתרום לבעלי תשובה, פה אני מציל אותם. מה שאין כן אלו הבחורי ישיבה, מקסימום לא יאכלו עוף. יהיה פחות. אמר לו הרב שטיינמן, אתה לא מבין, איך פתאום יש התעוררות של בעלי תשובה? איך? פתאום, קסם מה? אתה מגיע לבן אדם, אתה אומר שיהיו מתחזקים. הוא אומר, בגלל עמל התורה של הבחורי ישיבות. הם עמלים בתורה. הם פותחים את השערים, בא בן אדם, אומר משהו, נתפס. אומר להם, אתה תוריד את התרומה לישיבות, וכתוצאה מזה הם ירדו פחות? הם ירדו פחות? לא היה עוזר הארגון. דבר מופלא. כל העולם נתקיים על הדבר המופלא הזה, שזה התורה. ואם אנשים היו יודעים את ערך התורה.

16:24האם האנשים היו יודעים את הערך של התורה, או כמה ערך יש לתורה? הרבה פעמים אנשים אוהבים ללכת ולעשות מצוות נדירות. מה זה מצוות נדירות? הם מוצאים איזה שילוח הקן אי שם בעפולה. הם מוצאים איזה דבר מופלא, איזה ראשית הגז, אי שם ביקנעם. נוסעים שלוש שעות בשביל המצווה. בסדר, מצווה חשובה, אין בעיה. אבל מה היית יכול לעשות בשלוש שעות הלוך, בשלוש שעות חזור? שש שעות לשבת וללמוד. לא חבל? מה השטן אומר לך? או, יביא לך עוד מצווה. ראשית הגז, תרומות ומעשרות, ללכת. אתה יכול ללכת במקום זה, בשלוש השעות האלה שאתה הולך, ללמוד תורה. היצר הרע אוהב מצוות נדירות. הוא מברך על המצוות האלה שהחיינו. למה היצר הרע מברך על זה שהחיינו? כי הגמרא אומרת בקידושין, בדף ל', עמוד ב', שמה הורג את היצר הרע? התורה. אז איך שבן אדם עושה מצוות נדירות, היצר הרע אומר לו: "שחיינו, ברוך השם, בזכותך אני חי. אל תלמד תורה." שחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, עד המצווה הבאה, עוד פעם נדירה. תלמד תורה, תכריע אותו. שחיינו. עוד שחיינו פה, עוד שחיינו שם. אבל מה לעשות? ככה היצר הרע עובד על האדם. הגמרא אומרת בברכות דף י' עמוד ב'.

17:45כי לקח טוב נתתי לכם, אין טוב אלא תורה. אומר האור החיים הקדוש בספר דברים, פרשת כי תבוא, פרק כ"ו, פסוק י"א: אם היו בני אדם מרגישים במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא ייחשב ביניהם מלא עולם, כסף וזהב למאומה. כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם. הכול, הכול, הכול, הכול, הכול. התורה כוללת כל הטובות שבעולם. זה דבר מופלא. אבל למה? למה אנחנו ככה? רק בא בחור, בא אדם, אומר לך: אין חשק, עזוב, אין לי חשק, אין לי חשק ללמוד, אין לי חשק ללמוד, אין לי חשק ללמוד. מה עושים? לומדים. אחד הגיע לסטייפלר, אומר לו: "הרב, אין לי חשק ללמוד." אומר לו הסטייפלר: "גם לי אין. גם לי אין. אבל מה? חייבים." חייבים, אין כזה דבר. יש חשק, אין חשק. וכשפעם אחת הגיע לסטייפלר מישהו להתייעץ איתו, ואמר לו שיש בחורה אחת שרוצה להתחתן איתו. הם נפגשו, הכל בסדר, והיא אמרה שהיא מוכנה למסור נפש בשביל התורה. אמר לו הסטייפלר: "אז תתחתן איתה." שאל אותו: "למה?" ענה: "בחורה שחושבת שתורה צריך למסור נפש בשבילה, יש לה בעיה בהשקפה." למה? אמר לו: "כי התורה זה לא למסור נפש, זה החיים עצמם."

19:13זה הנפש. אתה פעם ראית בן אדם אומר לך, אני מוסר נפש בשביל לנשום? מוסר נפש. אתה יודע כמה אני... אתה יודע כמה אני נושם בלי הפסקה? אתה יודע איזו מסירות נפש אני נושם? אתה רואה איך אני מוסר את נפשי על הנשימה? חביבי, זה החיים שלך. כי הם חיינו ואורך ימינו. אנחנו אומרים את זה בתפילה. ובהם נהגה יומם ולילה, אומרים את זה בערבית. כי הם חיינו ואורך ימינו. ו... כמה זה בשבילנו? כי הם חיינו ואורך ימינו, ומאמינים שטעם החיים קוקה קולה. כי הם חיינו ואורך ימינו, וטעם החיים כדורגל. כי הם חיינו ואורך ימינו, אבל זה לא בשבילנו. אם אתה אומר "כי הם חיינו", יש לך ברכה לבטלה כל יום. כי הם חיינו ואורך ימינו, זה מה שמקיים את העולם, זה מה שמחזיק את העולם.

20:17זה מה שאומר הכתוב, זה מה שאומר פה שמעון הצדיק. הדבר הראשון שעומד זה על התורה, על התורה, לא על הכסף. אנשים באים ומבזבזים את החיים שלהם על מה? על עוד כסף, על עוד דבר. בשביל מה? או כדי שיהיה פרנסה. תשקיע קצת בתורה, אומר האור החיים הקדוש, שום דבר בעולם, שום דבר בעולם. לא יהיה שווה לך בערך של התורה. אבל למה אתה לא מרגיש? למה אתה לא מרגיש? כי אתה לא עמל מספיק, לא עמל בתורה מספיק. ובאמת, גדולי ישראל, החפץ חיים, היה פעם ששמע מישהו שהוא מברך את הבן שלו מכל הלב, גיר רצון, מי שברח, עם כל הכוונות, שלא תהיה עשיר. אמר לו הרב, מה אתה עושה? מה אתה מקלל את הבן שלך? זה הבן שלך. זה לא היישוב. הוא צדיק. למה אתה אומר לו ככה? אמר לו, תראה, אני יודע מה טוב לבן שלי. אני מברך אותו שלא יהיה עשיר. אם הוא יהיה עשיר, יש סיכוי שהוא יעזוב עולמה של תורה. אם הוא יעזוב עולמה של תורה, שום דבר לא שווה. פעם אחת סיפר לחפץ חיים שיש איזה עשיר אחד. מרוב שהוא מיליונר, הכפתורים בחליפה שלו הם יהלומים. כל כפתור הוא יהלום.

21:45החפץ חיים מתחיל להיאנח, "אוי מסכן, מסכן, מסכן." אמר לו הרב, "מי מסכן, מה קרה?" אמר לו, "השיעור הזה מסכן." אמר לו הרב, "הוא לא נראה מסכן בכלל. הוא שמן, הוא שוקל טוב." אמר לו, "אתה לא מבין. בדרך כלל כל בן אדם משתמש בכסף בשביל עצמו, נהנה מהכסף. כאן, מה עושה הבן אדם? עושה לו יהלומים בכפתורים. כל הזמן המחשבה שלו שלא ייפול לו הכפתור. אם ייפול לו הכפתור, הפסיד כמה מאות אלפי דולרים. זה יהלום." איבד כמה מאות אלפי דולר. כל הזמן הוא בדאגה ובמחשבה שלא יפלו הכפתורים, שלא יפלו הכפתורים, שצריך להיזהר על הכפתורים. זאת אומרת, בן אדם נהיה עבד, אפילו לא של בן אדם, של כפתור. העשיר הגדול הזה, כל הזמן, הראש שלו, איפה נמצא? בכפתורים. במכנסיים. אז אתה עבד של כפתור. איזה מסכן הוא. איזה מסכן הוא. אבל זו השקפה של ה"חפץ חיים". ה"חפץ חיים" באמת, תבין.

22:48הדבר הנוסף על העבודה של בית המקדש, הגמרא בתענית דווקא בדף כ"ז עמוד ב' דורשת ואומרת: "אלמלא מעמדות, לא נתקיימו שמיים וארץ". זו הסיבה שאנשי המעמד היו כהנים, לוויים ונציגים מעם ישראל, שהיו קוראים במעשה בראשית כל שבת, ובשבילם העולם עומד. היום בימינו... שאין לנו את עבודת הקורבנות אז חז"ל אמרו שכל אדם שעוסק בסוף מנחות, הגמרא אומרת שכל אדם שעוסק בתורת הקורבנות מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב קורבן. ואותו דבר גם תפילות: תפילות כנגד תמידים תיקנום, ככה הגמרא בברכות דף כ"ו עמוד ב'.

23:49וזה העבודה שבלב. אומר הרשב"ץ היום בדורנו, העבודה זה עבודת התפילה. מה זה הכוח של עבודת התפילה? אם בן אדם היה יודע, אם בן אדם היה יודע מה זה הכוח של התפילה, כל היום הוא היה מתפלל. רבי נחמן מברסלב סיפר על עצמו שבצעירותו היה עושה הרבה צומות, הרבה תעניות, הרבה סיגופים. אחר כך הוא אומר שהוא גדל והתעלה בתורה. הוא אומר: אם הייתי יודע את כוח השפילה בילדותי, לא הייתי עושה את כל הטעניות והסיגופים, הייתי מתפלל כל הזמן. זה עיקר העבודה, זו העבודה היום. ובאמת, אדם שמתפלל מכל הלב, ממש עם כל הלב, לב נשבר ונדכא, אלוקים לא תבזה.

25:09לב שהוא נשבר ונתקה, מה זה לב נשבר ונתקה? בן אדם מתפלל מכל הלב, אומר דוד המלך בתהילים, "נון א' לב נשבר ונדכה, אלקים לא תבזה". הקדוש ברוך הוא, בחוליו הזה, הוא יענה לך. יש סיפור על החזון איש שהגיע אליו פעם אחת, אברך אחד, אומר לו כבוד הרב, מה קרה? הוא מספר לו שאשתו במצב נורא קשה, והרופאים אמרו שחייבים היום לנתח אותה, אם לא היא תמות. והוא הגיע מרחוק, נסע כמה שעות כדי לשאול את החזון איש. החזון איש אמר לו, פיקוח נפש, בוודאי, תשמע לרופאים. טוב. בינתיים הגיע הזמן לתפילת מנחה. אותו חסיד, אותו אברך, נשאר להתפלל אצל החזון איש. התפלל מנחה. אחרי מנחה, החזון איש קורא לו, שלא תעשה את הניתוח. התפילה. אמרתי לו בהתחלה לעשות. אמר לו, כן, זה היה לפני התפילה. עכשיו אחרי התפילה, שלא תעשה. השתנה, השתנה כוח של תפילה. כוח של תפילה זה מקיים את העולם. כל בן אדם מתפלל על כל דבר, על כל דבר בן אדם צריך להתפלל. לפעמים בן אדם אומר, אני אתפלל על דברים לא מציאותיים, כמו לזכות בלוטו. זהו, הוא מבין שהוא צריך להתפלל. אם הוא צדיק, הוא מתפלל שהוא לא יזכה. כל אחד והדרגות שלו, אם הוא כמו החפץ חיים. אבל, ה...

26:35תפילה צריכה להיות על כל דבר, על כל דבר, אפילו על הדבר הפשוט. אפילו על הדבר הפשוט, איך אנחנו מודים בבוקר, על מה אנחנו מודים בבוקר. מודה אני לפניך, ה' אלוקי. שאנחנו אומרים "מודה אני מלפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך." כך אנחנו פותחים את הבוקר במודה. מסיימים את הבוקר ב"מודים אנחנו לפניך השם אלוקינו ששם חלקנו מיושבי בית המדרש." אה, אבל אני נולדתי חרדי, אני נולדתי בחור ישיבה – גם על זה צריך להודות. בין לבין, מה אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא? מלביש ערומים, פוקח עיוורים, זוקף כפופים, רוקע הארץ על המים, עוזר ישראל בגבורה – הכל, הכל, הכל. על כל דבר צריך להודות לקדוש ברוך הוא, לבקש, להתפלל. שום דבר. לא מובן. הדרך של החפץ חיים הייתה תמיד למלמל תפילה לקדוש ברוך הוא. כשהוא היה הולך בדרך, אומר ריבונו של עולם, שאני אלך בדרך, שאני לא אפול, שהכל יהיה בסדר. מגיע למדרגות, ריבונו של עולם, יהי רצון שתעזור לי לעלות המדרגות. גומר את המדרגות, ריבונו של עולם, תודה רבה שעזרת לי לעלות המדרגות. יהי רצון שתמשיך לעזור לי ללכת בדרך. הולך בדרך, ריבונו של עולם, תודה רבה שאתה עוזר לי. מגיע למקום, ריבונו של עולם, תודה שהגעתי, ויהי רצון שכאן אני לא אכשל. כל הזמן תפילה, והתפילה היא המנוע, המנוע, המנוע שמנהל את כל העולם.

27:53והדבר האחרון, זה על גמילות חסדים. גמילות חסדים. אדם שהוא גומל חסדים, אז קודם כל יש לו את המידה של מידה כנגד מידה. כשאתה גומל חסדים עם אחרים, הקדוש ברוך הוא גומל איתך חסד. והכתוב אומר בתהילים, פ"ט, פרק פ"ט, פסוק ג': "עולם חסד ייבנה". כל העולם, כל העולם, נבנה בחסד. הקב"ה ברא אותנו להיטיב לנו, ומעלה של גמילות חסדים היא יותר מצדקה. כך אומרת הגמרא בבבא בתרא דף ט' עמוד ב'. למה? הנותן צדקה לעני מתברך בשש ברכות, והמפייסו בדברים מתברך באחת עשרה. לפייסו בדברים זה גמילות חסדים. יש בן אדם שאומר: אין לי כסף לעשות, אבל אתה כן יכול לבוא להעיר פנים, להגיד בוקר טוב. להתעניין בצרת השני. ממש. יש גמילות חסד בגופו, יש גמילות חסד בדיבור, יש גמילות חסד במעשה. זה מה שהגמרא אומרת בסוכה דף מ"ט עמוד ב'. גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה בשלושה דברים. צדקה זו רק לעניים. גמילות חסד בין לעני, בין לעשיר.

29:14צדקה בממונו, גמילות חסדים בגופו, אתה יכול לשמח חתנים, לבקר חולים, לנחם אבלים. צדקה זה רק לחיים, גמילות חסדים בין לחיים ובין למתים, לקבור אותם וכן הלאה. והדבר הזה בעצם שכל העולם כולו התחיל בחסד, המשיך בחסד, ואיך אנחנו אומרים בתפילה, המנהיג עולמו בחסד. הקדוש ברוך הוא מנהיג את כל העולם שלו בחסד, כי אם הקדוש ברוך הוא חלילה לא ינהיג את העולם בחסד, אין סיכוי. איך אמר לי פעם איזה יהודי צדיק, אחד מגדולי המחזירים בתשובה: אם הייתי הקדוש ברוך הוא, הייתי עושה מבול. הקדוש ברוך הוא מתנהג עם עם ישראל בכל כך הרבה חסד, ולא רק עם עם ישראל, עם כל הבריאה, שאי אפשר להבין. אי אפשר להבין. אי אפשר להבין. הגמרא אומרת, במסכת סוטה דף י"ד עמוד א', דרש רבי שמלאי: תורה תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים. כל התורה היא גמילות חסדים.

30:40בתחילת ספר בראשית. אז אנחנו רואים שיש קשר בין התורה לגמילות חסדים, אבל סתם, גם תורה וגם גמילות חסדים, הם כלולים בעבודה. מה זה העבודה? זו תפילה. למה? מה המיוחד בתפילה? הגמרא אומרת במסכת נידה, בדף ע' עמוד ב'. מה יעשה אדם ויחכם? אז בהתחלה אומרת הגמרא, ירבה בישיבה וימעט בסחורה. אמרו, הרבה עשו כן ולא עלתה בידם ולא הועיל להם, אלא יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו. למה? זה מה שאומר הכתוב, כי ה' ייתן חוכמה מפיו דעת ותבונה. פסוק במשלי, פרק ב', פסוק ו': כי ה' ייתן חוכמה מפיו דעת ותבונה. הכל מהקדוש ברוך הוא. ואדם שיתפלל על התורה, וגם האדם צריך להתפלל על זה שיזכה בגמילות חסדים. הכל ביחד, התורה, העבודה וגמילות חסדים.

32:03אבל מה? צריך לדעת שקודם כל תורה, כי יש לפעמים אנשים, אדם חושב שהתפילה שלו לפעמים, אם הוא לא לומד תורה, הוא יכול להגיע עם התפילה שלו לגיהנום. הוא מחליט להתפלל בקול, מכל הלב. נכון? למה? למה הוא מתפלל עכשיו בקול מכל הלב? כי הוא שמע את הדרשה שצריך להתפלל, ולשפוך כמים ליבך נוכח פני השם. אז הוא מחליט לעשות ככה: שיבחי כמים ליבך נוכח פני השם. בדיוק מתי? מתי שהרב מוסר שיעור, מתי שאנשים באו, והוא קורא קריאת שמע ומשמיע לא רק לאוזנו אלא לאוזני כל בית הכנסת ומבלבל. אתה שואל אותו מה קרה? הוא אומר לך מה אתה רוצה? שולחן ערוך מפורש. שולחן ערוך סימן ס' סעיף ג' צריך להשמיע לאוזנו מה שמוציא בפיו. אתה אומר לו, כתוב להשמיע לאוזנו, לא לאוזניהם. תשמיע לאוזן שלך. לא, הוא משמיע לכולם. אז אם בן אדם, גם אותו דבר בעבודת הקורבנות, אם אנשים לא ידעו את התורה ואת עבודת הקורבנות, איך צריך לנהוג? יכולים להביא פסולים, יכולים להתחייב כרתות. זו הסיבה שהחפץ חיים פתח כולל קדשים. כולל קדשים.

33:31...לכוהנים, רק כהנים, שילמדו את הכל. הרב מפוניבז' היה אחד מהאנשים שם. והחפץ חיים שאל אותו בהתחלה, אמר לו, אתה רוצה לבוא לכולל? אמר לו, בשביל מה? אמר לו, זה כולל לכהנים, כי יבנה בית המקדש. מה? מה? אתה יודע מה לעשות? אתה יודע מה להקריב? איך להקריב? אמר לו, הרב, אל תדאג. הרי הרב כהן. החפץ חיים היה כהן. הרב ישראל מאיר, הכהן מראדין, והרב מפוניבז' גם כהן. אז הוא אמר לרב מפוניבז', לחפץ חיים אמר לו: "אל תדאג. אני אסתכל עליך, על החפץ חיים. מה שאתה עשית, אני אעשה אחריך." אחר כך, אחרי שנים, הרב מפוניבז' אמר לרב גלינסקי: "איזה טיפש הייתי. חשבתי שבתחיית המתים יעמידו אותי ליד החפץ חיים. אמרתי, תדע מה, אולי... איזה טיפש! תחיית המתים? אני אזכה להיות בכלל עם החפץ חיים? אבל ככה הוא אמר..." אבל אם בן אדם לא לומד, הוא לא יודע. אז קודם כל על התורה. ואותו דבר גם גמילות חסדים. יש בן אדם שרוצה לעשות גמילות חסדים עצומה. מה הוא עושה? הוא הולך וגונב מהבית של החבר שלו. נו, איך יכול להיות שהוא מקיים גמילות חסדים? כי הוא יודע שהחבר שלו לא לוקח.

34:58לא לוקח כלום. כמה שמנסים להביא לו, כמה שמנסים להלוות לו, הוא לא מחזיר. הוא מקפיד, הוא מקפיד, הוא מקפיד. למה? הכתוב אומר במשלי, "שונא מתנות יחיה." זה פסוק במשלי, פרק ט"ו, פסוק כ"ז. והיו כמה אמוראים שבאמת כך הקפידו. כמו שמובא בגמרא במגילה, דף כ"ח עמוד א', ועוד. אז הוא שונא מתנות יחיה. מה הוא החליט? הוא אומר, אני אגנוב, בזמן שיש בית דין. ויהיה עדין, ואחר כך ישאלו אותי: "גנבת או לא גנבת?" אני אגיד "לא", ואז אני לא יודע, ובית הדין יחייב אותי בכפל. כל מה שגנבתי אני אקבל כפול, אני אתן כפול. שם מצווה, ובאמת ככה הוא עושה. הוא נכנס, גונב מכל הבעל היד. מגיעים, תופסים אותו בבית דין. "אתה מודה?" "לא מודה." "לא קרה כלום." נכנסים העדין, כל השכונה נכנסת. כולם: "הנה הוא גנב." מצוין, הוא שמח כי היה מצווה, אומרת הגמרא. אומרת הגמרא בבבא מציעא, זה גם בתוספתא בבבא קמא פרק י' הלכה ל', ובבבא מציעא בגמרא בבבלי בדף סא עמוד ב', וגם בירושלמי בסנהדרין פרק ח' הלכה ג', וגם בפרק י' הלכה ב'. לא תגנובו, התורה לא מחלקת. התורה כותבת "לא תגנובו" בספר ויקרא פרק י"ט פסוק י"א.

36:26והתורה גם כותבת "לא תגנוב" בשמות פרק כ', פסוק ג'. אז אומרת הגמרא, כל הלימודים הללו באים ללמד אותנו שאסור לך לגנוב, אפילו לא על מנת להרגיז את חבר שלך, אפילו על מנת לשלם את השלומי כפל. זה גזל! אה, התכוונת לטובה? ככה זה בן אדם - התכוונת לטובה, אבל בלי תורה גם הגמילות חסדים היא לא גמילות חסדים. זה הדבר שבא שמעון הצדיק ללמד אותנו: כמה אנחנו צריכים להתחזק קודם כל בתורה. באמת, אנחנו צריכים לחזק אצלנו כל כך את הנושא הזה, את הנושא של מעלת התורה, ולהאמין בכל הלב, בתוך הלב ובתוך הלב פנימה, מכל הלב, שזה מה שמקיים את העולם. הסבא מנובהרדוק... היה מספר תמיד לבני הישיבה שלו, מספר להם איזה משל, איזה סיפור. הייתה קבוצה גדולה של זייפנים. הזייפנים הללו, הם היו באים ומזייפים דולרים, מזייפים שטרות. יום אחד הם הגיעו לאדם אחד, אמרו לו: "תקשיב, קח עשרת אלפים דולר בשטרות מזויפים, תן לנו בעד העשרת אלפים האלה אלף דולר."

37:50אמר להם, מה פתאום? מי יאמר שזה שווה? אמר להם, אין בעיה, קח דוגמה, קח 500 דולר, 100, 200 דולר, כמה שאתה רוצה, תבדוק. באמת הלך, בדק, אין. כל משובבי, כן, מצוין. אמר, אם ככה, אין בעיה. אבל מה? אם כבר עושים עסק, אז עד הסוף. אמר להם, תביאו לי 100 אלף דולר. 100 אלף דולר, ביד, עשרת אלפים דולר. באמת, ככה היה, הביאו לו 100 אלף דולר במזוודות. הכל בסדר. הלך, בדק אותם, נכנס עם 100 אלף דולר לבנק, הבנק אישר, הכל בסדר. איכשהו יצא, מגיע אליו שוטר, "אדוני, תעצור בצד." מה קרה? שטרות מזויפים. הוא הניח את המזוודות, הוא ידע שזה גזר דין מוות. הניח את המזוודות, חיכה שהשוטר יסתובב, וברח. עזב את כל המזוודות. השוטר בא, לקח את המזוודות, נעלם. מתברר שהשוטר, הוא לא היה שוטר. הוא היה חלק מהכנופיה. ככה הם היו עובדים על אנשים. באים לאנשים, מוכרים להם כאילו שטרות מזויפים. זה באמת היה שטרות אמיתיים, שטרות טובים. אבל מה עשו? עשרת אלפים דולר בחמש דקות. מכרו מאה אלף דולר כאילו מזויפים בעד עשרת אלפים דולר. מה שהתברר בסוף הוא שהמאה אלף דולר אמיתיים, בעד עשרת אלפים דולר אמיתיים. וככה הם עשו הרבה כספים.

39:11שאל הסבא מנובהרדוק כדבר מופלא. הוא אמר, אתה עשית פה עסק, קנית 100 אלף דולר ב-10 אלפים דולר. בדקת את זה אצל הבנקאי, אמר לך, בסדר. מה אתה נלחץ משוטר שמגיע אליך ואומר לך, יש לך שטרות מזויפים? מה? על כורחנו לומר שגם אתה לא היית בטוח. אתה בתוך הלב שלך, אמר, אתה יודע מה, אולי, אולי, לא היית בטוח. אם היית בטוח ב-100%, זה לא היה קורה. אם היית בטוח ב-100% ששום דבר לא מזויף, אתה לא היית מתרגש. אמר הסבא מנוברדוק לתלמידים שלו, רבותיי, בן אדם שיש לו ספקות באמונה, הספק הכי קטן. הוא מתרגש, מגיע אליו פתאום מישהו, הוא מתקיף: "אתם, הדתיים, התורה, שאלות." הוא מתרגש, הוא נלחץ, הוא בורח. אבל אם אין לך ספקות, אתה יודע שאצלך זה השטר האמיתי, אצלך זה הכּוּשֵן, אצלך זה הדבר החזק. תבוא, מי שאתה רוצה תביא. תביא את הכומר, תביא את פאולוס, תביא את אבא של פאולוס ואת אמא שלו ביחד. אין, אצלנו זו האמת. אבל מה? אנשים חוששים. למה אתה חושש? יש לך ספקות. אבל פה אני רוצה להוסיף נקודה אחרת. אדם שיש לו משהו מהגוי, יש לגוי שליטה עליו. אם אתה מדבר כמו גוי,

40:32מתלבש כמו גוי, חושב כמו גוי, מנסה להידמות לגוי, אז יש לגוי שליטה עליו. יש לגוי שליטה עליו. למה? כי השליטה היא מגיעה ממקור הטומאה. יש אנשים שרוצים ליהנות כמו גויים, הולכים למקומות של גויים, הולכים ומבזבזים את תענוגותיהם. מה הפירוש מבזבזים את תענוגותיהם? היה אחד מהצדיקים הקדושים פה בירושלים, קראו לו רבי שלום מזוועהיל. יום אחד הגיע אליו אדם ואמר לו, כבוד הרב, עשרים שנים לילדים. עשרים שנים לילדים! אמר לו רבי שלום מזיוויל, אני יודע שאתה דברן גדול. אתה לא מפסיק לדבר. תפסיק לדבר במקווה ובבית הכנסת. כלום! טוב? רבי אהרן רע, אתה כותב על אנשים כאלה שיושבים, מדברים במקווה. חושבים שהם פותחים פיקניק שם. במקווה, רעים! כל הטבילה שלך הולכת לחיצונים. אל תלך למקווה. אל תלך! לפריצות. טוב? קיבל על עצמו, הבן אדם הזה היה ראש המדברים. ראש המדברים בכל מקום, במיוחד במקווה ובבית הכנסת. בבת אחת הבן אדם סותם, עד שהאנשים חשבו שזה הבן אדם השתגע. השתגע, מה קרה? מי מפטפט ראשי? כלום, מנסים, אה, לא, אתה זוכר? מנסים לחמם אותו. כלום, הבן אדם שותק. תשעה חודשים עוברים, והבן אדם נולד לו בן.

41:55ויקש מרבי שלום כמסביל, אמר לו, כבוד הרב, בבקשה, אתה תהיה הסנדק. אמר לו, לא, הולך מהמשפחה, כל המשפחה רוצה שהרב יהיה, בסדר? אחריו, ברית מילה, הוא אמר לרב, הרב, בסדר, אבל מה מידה כנגד מידה? בדרך כלל ההנהגה של הקב"ה זה מידה כנגד מידה. פה מה מידה כנגד מידה? לשתוק, לקבל בן, מה? אמר לו, אתה לא מבין. לכל אחד בשמיים נקצב סך של הנאות. אתה, כשהגעתי למסקנה שאתה דברן גדול, כולם יודעים שאתה דברן, הבנת שאתה אוהב לדבר. אמרתי פשוט לסתום את הפה, תוריד את ההנאה שלך, הקב"ה ייתן לך הנאה במקום אחר. בגלל שאתה כל כך נהנה משטויות, לא מגיע לך ליהנות בלחבק בן עשרים שנה. הוא חשב שהרב שלום גם יסביר לו עניינים, שדיברו בבית הכנסת, קדושה, צניעות. אמר לו פשוט, אתה מבזבז את ההנאות שלך על שטויות. לא מגיע אליך לחבוק בין עשרים שנה. סתמת, לא נהנית, קיבלת. יבוא אדם לשמיים, יגיד לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, למה לא נהניתי מהתורה? למה לא נהניתי מהילדים? למה לא נהניתי מאשתי? יראו לו, במה נהנית? נהנית משטויות? נהנית ממכונית? נהנית לעשות שיפוצים? נהנית... אז אם בן אדם יש לו הנאה מדברים שגויים, איך אתה תהנה מדברים של יהודים? מדברים קדושים?

43:21אז זה מה שבא פה הדבר ומלמד אותנו: על שלושה דברים העולם עומד - על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים. וזה גם דבר שכל אחד צריך לזכור לעצמו: על שלושה דברים העולם הפרטי שלך עובד. העולם הפרטי שלך עומד על תורה, תפילה, וגמילות חסדים. אם בן אדם יוריד את הדבר הזה, יפול. תורי תורה ותפילה. ייפול. תורת תפילה, עבודה, יפול. תורת גמילות חסדים, יפול. אין כזה דבר. תורה, עבודה וגמילות חסדים. כמובן, כמובן, שאנחנו גם נלמד במשניות הבאות, שיראת שמיים, היא, אם אין תורה, אין יראה. אם אין יראה, אין תורה. זאת אומרת, זה גם הכל הולך ביחד.

44:22אז הדבר הזה בעצם של תורה, שהיא מלשון הוראה, לבוא ולקיים, זה בא ביחד עם מראה. יש סיפור על ה"מגלה עמוקות". ה"מגלה עמוקות" היה אחד מגדולי וקדושי המקובלים לפני כ-300 שנה. הוא היה קודש קודשים. הוא החליט לעזוב את העיר שלו. היא מאסה לו כבר להיות שם בעיר. הוא רצה להקדיש בשקט, לשבת על התורה ועל העבודה. אחרי שבוע, חזר בו. אחרי שארז את כל הבית. אמרו לו, הרב, למה? מה קרה? למה חזרת בך? למה רצית לעזוב? ומה קרה שחזרת בך? אמר להם, הגיע אליי דין תורה, וזה מה ששינה את דעתי. אמרו לו, מה היה הדין תורה? אמר, הדין תורה היה, יש פה מוכר כאחים. זה שמוכר את הבייגלה על הבוקר. צועק, בייגלה חם, בייגלה חם. המוכר בייגלה, זה יהודי פשוט, בקושי יודע לקרוא. יום אחד עבר שם איזה... אשיר אחד ראה אותו כל כך מתאמץ, צועק על הבגלה החמה, ואף אחד לא קונה. מי בכלל קונה בגלה חם? אנשים אין להם כסף. אמר לו: "תקשיב, כמה אתה מרוויח בשבוע, אחי?" אמר לו: "חמש מטבעות." אמר לו: "תקשיב, אני נותן לך כל שבוע שש מטבעות, כנס לבית המדרש ותלמד. תדמיין - שש מטבעות ותלמד. בוא תחתום איתי על חוזה של לפחות שנה שאתה עושה כך." תדמיין. אחרי שלושה חודשים, הוא מגיע לאשיר ורוצה לחזור בו. מה קרה? אמר לו: "איבדתי את האמונה." מה?

45:45בואו נתקשיב. כשהייתי כאן בבוקר, הייתי הולך ומתפלל לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, עכשיו אני טוחן את החיטים כדי לעשות קמח. יהי רצון שזה ייטחן טוב, כי אם זה לא ייטחן טוב, אי אפשר לעשות בצק. אחר כך מתפלל לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, סוף סוף תודה רבה שיצא קמח. עכשיו אני רוצה לערב מים שיצא בצק טוב, אם לא יצא בצק, לא יצא לי בגלה. איך אני אביא פרנסה הביתה? וככה בכל שלב, לשתה בצק: ריבונו של עולם, תעשה טובה, שיהיה לי כוח בידיים ללוש. אם אני לא אוכל ללוש, לא יחבר, לא יתפח, לא יהיה הבגלה, לא יהיה... אומר, וככה כל היום. אחרי שמכניס אותם לתנור: ריבונו של עולם, שלא יישרפו, שלא יתייבשו, ריבונו של עולם שיקומו. כל היום אני מדבר עם הקדוש ברוך הוא. פה אני אשב, בסדר, אני לומד, אני קורא קצת, אני לא מדבר איתו. יש לי שש די שש דינרים בסוף השבוע. לא מדבר איתו. לא רוצה, רוצה לחזור בי. אמר לו: מה פתאום אתה התחלפת ללשנה? הדין תורה יצא למגלה עמוקות. אמר למגלה עמוקות: דין תורה כזה החזיר אותי לעיר. עיר שיש בה כאלה אנשים צדיקים? על מה הוא תובע אותו? הוא תובע אותו על זה שהוא רוצה להחזיק אותו לשבת וללמוד. והוא אומר: לא, אני רוצה לדבר עם הקדוש ברוך הוא. זה דין תורה ששווה להישאר בעיר בשביל זה. אז זה בן אדם, אבל...

47:07שישים לב שהעולם עצמו לא עומד על שטויות. העולם עומד על דברים רוחניים, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו שנזכה בעזרת השם לדעת ולהכיר בלי שום ספקות, בלי שום עמלקים. עמלק בגימטריה ספק. והאור והקדושה של התורה ישפיעו על כולם, וכולם יבינו, יכירו ויודו שכל השווי טבל, שהעולם שלנו לא עומד על ביזנס, על כלכלה, על ביטחון, על שטויות. תורה, עבודה וגמילות חסדים, אמן כן יהי רצון.