זיכוי הרבים החובה, התפקיד, השלייחות והזכות חלק ד מהרב אפרים כחלון

0:00הוא לא יודע, הוא מגיע לבית הכנסת, מחנה את הרכב בחנייה של בית הכנסת, נכנס ואומר שבת שלום, ומבקש מהרב, "אתה רוצה שאני אחזיר אותך? אתה מחמיר, אני לא מחמיר. אתה רוצה שאני אחזיר אותך לבית?" אז מה הרב? הרב יעבור ויגיד לו, "זה יקר, אשכח שאתה מגיע לבית כנסת, כל הכבוד, אבל בשבת, כאילו שבת, תדבר איתו בדרכנו." אז אפשר אם בן אדם אומר, "אתה יודע מה, אני לא אעיר לו כדי לא להרחיק אותו." אבל עשרים שנה, במשך עשרים שנה, זה לא הגיוני. אז לכן, צריך כל בן אדם, בכל מצב שהוא יכול, כל בן אדם צריך להיות שגריר. בכל מקום, איפה שהוא נמצא. הקדוש ברוך הוא שם אותך במקום מסוים, שם אותך כדי שאתה תהיה מאיר, מאיר לעולם. היה פעם הרבי מלובביץ' בחנוכה. הגיעו הרבה הרבה חסידים לראות את ההדלקה שלו. הגיעו לראות, אז הרבי בא לדבר, פתאום הוא סגר את הספר, אמר, מה אתם באים לראות אותי? תצאו לפעילות, תצאו לזכות הרבים. זה הדבר הכי חשוב. ככה אמר הרבי מלובביץ', שכל הזמן היה שולח לעשות זיכוי הרבים. בכל חוג שיש בעולם, כל מקום שיש בעולם, שם תפיצו תורה, תפיצו מצוות, תפיצו חסד. בכל מקום שתהיו, תהיו אור, תהיו מגדל אור. אל תגידו, רגע, אני לא יודע, אני כן יודע, זה לא מתאים.

1:23אני לא בגיל... אני לא... אין. כשהקב"ה שולח אותך, אתה צריך לעשות ולקרב הלאה והלאה את עם ישראל. ואשרי מי שזוכה, כי כתוב שאדם שמזכה את הרבים מנכד בעל ידו, ומנגד אדם שלא חלילה ויכול לזכות את הרבים ולא עושה את זה, בר מינן, כתוב שהוא נתפס באותו עוון. הוא נתפס בעוונם. זאת אומרת, אדם יכול להכות, ולא מוכה בהם, אז הוא נתפס בעוונם. ואבונם של אותם אנשים, וגם דבר נוסף יש בנושא הזה, לפעמים בן אדם אומר: "שאִם אני זוכה את הרבים אז אני יורד בלימוד, אין לי זמן ללמוד הרבה." אז יש כלל, שערי יושר. רבי שמעון שקופ נוטב בהקדמה שלו לשפר, שערי יושר. שמעון שקופ היה אחד מגדולי ראשי הישיבות בליטא לפני חורבן השואה. הוא אומר, כמו שבן אדם עושה מעשר כספים, עשירית מהכסף שלו זה נקדקה. אגרה אומר שאדם שנותן מעשר כספים מובטח לו שלא יינזק. שאִם אני מזכה את הרבים אז אני יורד בלימוד, אין לי זמן ללמוד הרבה. אז יש כלל ב"שערי יושר". רבי שמעון שקופ כותב בהקדמה שלו לספר "שערי יושר". שמעון שקופ היה אחד מגדולי ראשי הישיבות בליטא לפני חורבן השואה. הוא אומר, כמו שבן אדם עושה מעשר כספים, עשירית מהכסף שלו, זה מדוקדק. הגמרא אומרת שאדם שנותן מעשר כספים מובטח לו שלא יינזק.

2:43בכסף. לא הנזק בכסף. ואם הוא נותן חמש, עשרים אחוז, מובטח לו שיעשיר. עשר בשביל שתתעשר. זה מעשר כספים. כל משכורת שהאדם מרוויח, מוריד את ההוצאות, מה שנשאר... עכשיו בדורנו, נגיד בן אדם מרוויח מינימום 4,000 שקל. כן. איך מחשבים את זה? אז ככה, אם, למשל, בן אדם עובד באיזה מקום בעיר אחרת, 4,000 שקל. וכדי להגיע למקום יש לו הוצאות. אם משלמים לו נסיעות, זה בסדר. אבל אם לא משלמים לו נסיעות, אז הוא הוציא כדי להגיע למקום, אז זה הוצאות שהוא מוריד מ-4,000 שקל. כל הוצאות שיש לך מהרווח, להגיע למקום, הוצאות, למשל, קנית מוצרים ומכרת אותם, מה שקנית זה הוצאות, מזה לא צריך לחשב מעשר. רק הרווח הנקי, אחרי ההוצאות שיש לך. נגיד למשל, בן אדם קנה משהו ב-2,000 שקל ומכר אותו ב-4,000.

3:50מכמה הוא צריך לעשות מעשר? רק מאלפיים. למה? כי אלפיים שקנית זה הוצאה. קסטה. ומזה הוא מחלק לעשר. חלק לעשר. נגיד למשל בן אדם היום רגיל עובד במשק. אז אין לו הוצאות מיוחדות, נכון? בדרך כלל. מרוויח ארבעת אלפים שקל. עושה מזה ארבע מאות שקל מעשר. כן, בדיוק. הוא מרוויח כמה שהוא מרוויח? עשרה אחוזים. ואת העשרה אחוזים האלה... זה אומר הגאון מווילנא. אז הכתוב במדרש קהלת, אם רצית לעשות צדקה, עשה עם עמלי תורה. עם אדם. ישיבות. אפילו הוא לא חייב לתת לישיבה. אם למשל אדם מכיר איזה אברך. הוא רואה אברך מצליח, נעליים שלו קרועות. רואה אברך, יש לו הרבה ילדים. בא, נותן לו. איזה דבר גדול זה. וזה מה שכתוב במדרש: אם רצית לעשות צדקה, עשינה מלא תורה. זאת אומרת, הגאון מווילנא, האדם שעושה מעשר, לא ינזק מכסף. אף פעם הוא לא יגיע למצב של נזק. אין לי כסף, חיסרון וזה. ואם הוא עושה 20 אחוז, יהיה עשיר. הגאון מווילנא כותב את זה ב"ייחוד צדקה" ב"יורה דעה" בשולחן ערוך. וזה מה שאומרים חז"ל בגמרא תענית: "עשר בשביל שתתעשר." ככה גמרא תענית ט' עמוד א' כותבת: "עשר בשביל שתתעשר."

5:10ותוספות שם כותבים שזה גם על מעשר כספים. כמו שבן אדם צריך לעשות מעשר כספים. אני פעם דיברתי עם אישה אחת שהיא התחילה לתת מעשר, התחילה לתת מעשר כספים, והתחיל להאיר לה המזל פנים, התחיל, התחיל, התחיל, ואז השתתקה. איך שהיא פסקה? ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה כי בזכות המעשרות אני מרוויחה יותר אפילו. למה? חדש בחור הוא אומר, אור, אם הוא נותן את החלק שלי, אני אתן את החלק שלו. היה באמת גם פעם אחת, היה אדם אחד, דיבר איתי על הדבר הזה, הוא פתח מחלבה. פתח מחלבה, קנה מחלבה שכבר הייתה פעילה, דווקא קרוב לנתניה.

6:24והוא רצה הצלחה. אם אתה לא עושה שלושה דברים, תקווה על הצלחה שלושה דברים, בעזרת השם, הצלחה גדולה מאוד. צניעות של האישה, מעשרות ולימוד תורה. אם אתה עושה שלושת הדברים האלה, תהיה לך הצלחה גדולה מאוד מאוד. באמת הבן אדם התחיל להקפיד על שלושת הדברים האלה, והייתה לו הצלחה. אז הוא התחיל, הוא היה מרוויח שבעת אלפים בחודש. זהו. בירכתי אותו, אמרתי לו ששבעת אלפים יהיה המעשרות שלך. שיהיה לו שבעים אלף הוא היה מרוויח. קשרתי אליו אחרי שנה, מבסוט, כן, אני שומר על כל הדברים, ואנחנו קרובים לברכה, שבו מלך מחודש. זה יפה מאוד. ואז נכנס אליו היצר הרע. היצר הרע אמר לו, אתה כבר מרוויח. אני שוגל לתת מאתר. אני גם לא חבל על החצי שעה של לימוד תורה, כי בזמן הזה הוא לא משגיח במפעל הזה, לא יכול לתפקד. תפסיק את זה! וגם הצניעות של האישה, היא עברה את אשתו, המוכרת של הלקוחות. גם לא הייתה, נפלת שלושת הגברים האלה, לפני חודשיים הוא פשט רגל, גירה המחייבה, וזה היה רגע לפני שהוא חתם חוזה עם אחת מרשתות השיווק המזון הגדולות ביותר בארץ. איך שהוא נפל בזה, הם ביטלו את החוזה והוא פשט רגל.

7:36אז כמו שבן אדם עושה, צריך לעשות מעשה כתפים, כך אומר רבי שמעון שקופ, האדם צריך לעשות מעשר מהזמן שלו. בורא העולם נתן לך 24 שעות, לפחות שעתיים וארבעים דקות תקדיש לזיכוי הרבים. כמה אנשים עושים שעתיים וארבעים דקות ביום להקדיש לזיכוי הרבים? כמה? לזיכוי הרבים! לתת לאנשים. אם בן אדם יכול לדבר, ידבר. אם בן אדם לא יכול לדבר, הוא יכול לשלוח מישהו להציג במקומו. הוא יכול לתרום למקומות שעוסקים בהפצת תורה. אגב, זה גם אפשרי מקצועית, מה ששאלת. כל דבר שאדם יכול לעשות ברבים. עכשיו, חז"ל אמרו... עשר בשביל שתתעשר, נכון? עשר בשביל שתתעשר. אם אדם עושה מעשר, אז יש לו ברכה הרבה יותר גדולה בקצב שלו. יש עוד דבר גם בזמן. אם אדם מעשר מהזמן שלו, יש לו ברכה הרבה יותר גדולה. פתאום בזמן הקצר הוא מספיק המון. פעם כדי לעבוד, היית צריך שמונה שעות להספיק משהו. פתאום היום ארבע שעות אתה כבר גומר את זה, חצי אדוני שמיה. זה עשר בשביל שתתעשר. בין אם אדם מעשר בזמן, בין אם אדם מעשר בכספים, כל בן אדם שיודע מה לעשות עם הזמן שלו, ועם הכספים שלו, אז הקב"ה בא ונותן לו הלאה ועלה. לכן הנושא הזה של זיכוי הרבים, כמו שפתחנו ואמרנו, לא משנה באיזה דרגה בן אדם נמצא. יש אנשים שהם בעצמם קשה להם עוד להתחיל לשמור תורה ומצוות.

9:02אבל הם שמעו על המעלה הזאת של זיכוי הרבים. הם אומרים, טוב, אני אשלח לבן אדם הזה דיסק על שמירת שבת. הוא בעצמו לא שומר שבת. בסוף מה קורה? אותו בן אדם שומר שבת בזכותו, והוא עוד לא שומר שבת. והזכות הזאת גורמת לו בעצמו לשמור שבת. זה בעצם דבר שאם בן אדם ידע אותו, זה בעצם העסק הכי גדול, הכי רווחי. למה? כי כשבן אדם, נגיד, מחזיר יהודי אחד בתשובה, כשהוא מחזיר אותו בתשובה... אותו יהודי, כל פעילות שהוא עושה, למונה של הבן אדם שחינך אותו בישיבה. ואם יש לו בנים, יש לו ילדים שגם הולכים בדרך השם, גם זה נקרא לו זיכוי הרבים. גם זה נקרא לו הכל למונה של אותו יהודי. זאת אומרת, לפעמים בן אדם יכול לעשות מעשה קטן מאוד, וזה נקרא בשבילו הצלת עולמות. היה פעם יהודי אחד ברוסיה, שפעם פגש את הרב גלינסקי, הרב יעקב גלינסקי, ואמר לו, אני לא אעשה יותר הרבה בחיים. אין לי כל כך עם מה לבוא בשמיים. איזה משהו. הייתי יהודי כפרי באחד מהכפרים של רוסיה. זורע, קוצר, מלקט את הירקות. לא הייתי כזה. אבל אני אומר, פעם אחת עשיתי משהו שהיה לי קשה ואני חושב אולי זה יהיה לי זכות. אמר לו, מה עשית? אמר לו, היו שני ילדים יתומים שרצו לשלוח אותם לישיבה.

10:26אבל אף אחד לא היה מוכן לתת להם כסף לנסוע לישיבה וכסף לתחזק אותם שם בישיבה. אמר שאתה ילדים היתומים האלה היו גרים לידי. אמרתי טוב, אני אקח אותם. אני חסכתי כסף, נתתי להם נסיעות ונתתי להם כמה חודשים לפחות עד שיחזיקו את עצמם בישיבה. שאלתו הארגניסטי, אתה יודע את השמות שלהם? לא לא כן, אחד קראו לו אהרן קוטלר, השני יעקב ישראל קניבסקי. שניהם לימים הפכו להיות שני גדולי ישראל. זה הסטייפלר, אבא של הרב חיים קניבסקי בבני ברק, ורבי אהרן קוטלר היה גדול הדור של אמריקה. ייסד את ישיבת לייקווד, מעל אלף בחורים, לומדים תורה כל הזמן ללא הפסקה. אז בן אדם... לא, לא כן, אחד קראו לו אהרון קוטלר, השני יעקב ישראל קניבסקי. שניהם לימים הפכו להיות שני גדולי ישראל. זה הסטייפלר, אבא של הרב חיים קניבסקי בבני ברק, רבי אהרון קוטלר היה גדול הדור של אמריקה. הקים את ישיבת לייקווד, מעל אלף בחורים, לומדים תורה כל הזמן ללא הפסקה. אז בן אדם, בא ומה עשה? בסך הכל נתן כמה כספים, חסך מלחמו קצת בשביל לזכות את הרבים. ובעצם כל התורה של הסטייפלר, של הרב אהרן קוטלר, כל חטיבת התורה הגיעה לשמיים ואומר, מי יילד לי את אלה? אני? איך אני קשור? אני למדתי תורה של גאוני ישראל, אני גמרתי את כל הש"ס, ואני לא יודע לקרוא. אני זה, אני זה. איך? ובאמת, לפעמים בן אדם לא יודע באיזשהו שלב...

11:38הוא יעורר נקודה אצל יהודי אחר. כל בן אדם נמצא לפעמים במצב שבא מישהו שואל אותו שאלה, בא מישהו מתעניין, שואל. זו הזדמנות לבוא ולקרב את עם ישראל. ובאמת, הגמרא אומרת במסכת בבא מציעא, "גדולים מעשה חייא". שרבי חייא היה בדרגה שלו יותר מכל שאר התנאים. ולמה? כי רבי חייא עסק בזיכוי הרבים. רבי חייא עסק בזיכוי הרבים. הוא סגר את הספר, הלך ולימד ילדים. לימד אותם משניות, לימד אותם חומשים, וכשהם גדלו, הם נהיו אתם די חכמים. ובאמת, זה בדור של התנאים, רבי חייא היה יכול להחיות מתים. בזמן הזה, היה יכול לכתוב חידושים גדולים ועצומים, בפשט, בקבלה, בנסתר, בגמרות. רבי חייא החליט, הדבר הכי גדול שצריך לעשות, זה ללכת ולזכות את הרבים ממקום למקום. זו די דוגמאות לזכות את הרבים.

12:39מה הדוגמה הכי קלה? דוגמה הכי קלה לפעמים, אם בן אדם רואה איזה דיסק של איזה רב, שמע אותו, מעניין, מדבר יפה, יש לו חבר שהוא חושב לעניין אותו, אז הוא בא ואומר לו, תקשיב, קח את הדיסק הזה, שמע אותו. עכשיו אותו בן אדם שמע אותו, אהב או לא אהב, אם אהב, זכית. לא אהב, גם זכית. למה? כי אתה עשית את הפעולה כבר של זיכוי הרבים. אפילו אם לפעמים בן אדם רואה באינטרנט איזה סרט של רב, מוצלח בעיניו, שולח לו את הקישור לחבר שלו, תראה, זה מעניין, זה טוב, זה נחמד. כשהוא רואה את זה, הוא מתחזק, זה בשלב הכי קטן. אם בן אדם יכול לעשות שלב יותר גדול מזה, לחלק דיסקים, לקנות דיסקים ולחלק אותם לזיכוי הרבים. זכית. לא אהב, גם זכית. למה? כי אתה עשית את הפעולה כבר של זיכוי הרבים. אפילו אם לפעמים בן אדם רואה באינטרנט איזה סרט של רב, מוצלח בעיניו, שולח לו את הקישור לחבר שלו, תראה, זה מעניין, זה טוב, זה נחמד, כשהוא רואה את זה, למתחזק, זה בשלב הכי קטן. אם בן אדם יכול לעשות שלב יותר גדול מזה, לחלק דיסקים, לקנות דיסקים ולחלק אותם לזיכוי הרבים. לארגן שיעורי תורה, להפיץ שיעורי תורה, לארגן הרצאות, זה כבר מעלה יותר גדולה. אם בן אדם ניחן קצת בכוח של דיבור, עד שהוא ידבר, כל דבר שאפשר לקרב טועים, להבינם שבשמיים. באמת בזוהר הקדוש כתוב ששווה לבן אדם לרדוף 70 שנה, 70 שנה אחרי יהודי, כדי להחזיר אחד בתשובה. אחד. בן אדם מה שהוא נולד, עד גיל 70, רק כדי להחזיר אחד בתשובה. אם כן, זה בסדר. הזוהר אומר, ששווה לאדם 70 שנה לרדוף אחרי יהודי, אחד, כדי להחזיר אותו בתשובה. למה? כי אם בכל ה-70 שנה הצלחת להחזיר אחד בתשובה, השכר שלך גבוה, גבוה, גבוה, גבוה בשמיים. אחד בתשובה. אחד.

13:53כדי להחזיר אחד בתשובה. אחד. בן אדם מה שהוא נולד, עד גיל 70, רק כדי להחזיר אחד בתשובה. אם כן, זה בסדר. החזון איש אומר, ששווה לאדם 70 שנה לרדוף אחרי יהודי, אחד, כדי להחזיר אותו בתשובה. למה? כי אם בכל ה-70 שנה הצלחת להחזיר אחד בתשובה, השכר שלך גבוה, גבוה, גבוה, גבוה בשמיים. אחד בתשובה. אחד. אז בן אדם אומר, מה אני עכשיו, אתחיל לעשות הרצאות? אני לא יודע, אני לא מדבר, אני לא יודע. אבל אם אתה יכול לארגן שיעור, לארגן הרצאה, לחלק דיסקים, לשלוח קישורים, לא משנה, כל דבר שאתה יכול. זה, אתה יודע מה, אם בן אדם מחלק 100 דיסקים, אחוז אחד, יהודי אחד, שיתחזק מזה, גרמת לחזרה בתשובה. ומי שזוכה להחזיר יהודי אחד בתשובה, אין כסף לסחרו. אומרת הגמרא שרבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא, היה מחפש אנשים להחזיר אותם בתשובה. למה? כי בתקופה של התנאים היה קשה להחזיר אותם בתשובה. זה לא כמו היום. תנאים, יש לך את רבי עקיבא, רבי מאיר בעל הנס, רבי יהודה הנשיא. קשה להיות חוטא בדור שלהם. ועם כל זה, רבנו הקדוש היה מחפש אנשים פושעים, אנשים עבריינים, להחזיר אותם בתשובה.

15:13רבנו הקדוש כתב את כל השישה סדרי משנה. סגר את הספר ואמר: "אני הולך להחזיר יהודי אחד בתשובה, לא לעשות הרצאה של אלף איש, חמש מאות איש, מאה איש. אם יש לי יהודי אחד שאני יכול להחזיר בתשובה, אני עושה את זה." ואז באמת הוא הלך והחזיר פעם אחת את הנכד של רבי טרפון בתשובה ועוד כמה אנשים שנהפכו להיות רבנים במשך הזמן. הדבר הזה של חזרה בתשובה הוא מעלתו של רבנו הקדוש. התוותה דווקא בזה שהוא החזיר בתשובה. כי אומרת הגמרא, למה רבי יהודה הנשיא כל כך טרח על זה? למה רבי יהודה הנשיא כל כך טרח על זה, אומרת הגמרא? כי מוציא יקר מזולל, כפי תהיה, מי שמחזיר את זה הוגה בתשובה, כמו הפריש של הקדוש ברוך הוא. למה אומר הקדוש ברוך הוא, אני גוזר גזירה, והוא מבטלה. יכול לשדד את הטבע. ובאמת בדור שלנו, כותב האור החיים הקדוש דבר מבין. הוא אומר שביציאת ישראל עם עם ישראל, כמה שערים היו? שערים של טומאה? 49. אם הם היו נשארים עוד קצת, הם היו נכנסים לשער ה-50. אבל הוא אומר, האור החיים הקדוש, הם לא היו מגיעים אף פעם לשער ה-50. גם במצרים. למה? הוא אומר כי לא היה כנגד זה 50 שערים בקדושה. הוא אומר כי משה רבנו זכה רק ל-49 שערים. הוא מובא בספרים הקדושים שרבי עקיבא זכה לשער ה-50.

16:36כשרבנו זכר הרבה את השער הקדושה, כנגד זה היה הרבה עם את השער הטומאה. אבל אומר האור החיים הקדוש דבר מבהיל, הוא אומר, קודם פה את הגאולה, ניכנס לשער החמישים של הטומאה. ניכנס לשער החמישים של הטומאה. זה אומר שכל מה שהיה במצרים, של עבודה זרה ותינופת, וכל החילוקים שהיו שם, שהמדרש אומר שהם היו שם. יותר! אנחנו נעקוב בזה. ואומר אור החיים, איך אנחנו נצליח לצאת מזה? רק בכוח התורה. רק בכוח התורה. הוא אומר, ביציאת מצרים, קודם יציאת מצרים, לא הייתה להם את התורה. לכן לא יכלו להיכנס לשער החמישים. אבל היום שיש לנו את כוח התורה, הוא אומר, בכוח התורה אפשר להוציא את הדבר. לכן זה הדבר הכי גדול. והעניין של להפיץ תורה לרבים, תחבר רבה לשיעור תורה. כמה יש לך זמן ביום? עשר דקות, רבע שעה, חמש דקות, לא משנה כמה שיש לך. אומר המדרש, אומר הקב"ה: "אותי עזבו ותורתי שמרו," שהמאור שבה מחזירם למוטב. אז הדרך הכי גדולה לזכות את הרבים היא אם בן אדם מחבר מישהו לשיעור תורה. תבוא עשר דקות, רבע שעה, כמה שיש לך.

17:43במקום לשבת ככה, כמו פגר מול הטלוויזיה, סתם להריב בבית, תעזבן. טוב, עשר דקות, רבע שעה. למה? כי האור של התורה מכנירם למותר. התורה מהירה, משנה את הבן אדם, הופכת את הבן אדם מחושך לאור. מהירה לטוב. והתורה, הכוח שלה כל כך גדול, עד כדי כך שאומרת הגמרא במסכת קידושין בדף ל', שיצר הרע מתפוצץ. כששומעים, כשהוא שומע תורה, עץ הרע מתפוצץ. לכן, לפעמים, אם עץ הרע מביא לאדם הרבה מצוות, תעשה את המצווה הזאת, תעשה את המצווה הזאת, פדיון פטר חמור. וכשתגיע לזה אין בעיה, אתה עושה המצוות האלה, אבל יש לך שיעור תורה. לא, אבל יש לי מצווה נדירה. היצר הרע לא כל כך מפחד ממצוות נדירות. זה בסדר, זה נחמד. אבל תורה, זה מפוצץ אותו. זאת אומרת, הגמרא עם אבן ונמוח, עם ברזל - הוא מתפוצץ על התורה. אבל מצווה בסדר, זה מזיק לו, זה מפריע לו. אבל זה לא גורם לו לגמרי. הגמרא במסכת שבת מספרת על דוד המלך, ששאל את הקדוש ברוך הוא: "הודיעני ה' קיצי."

18:48קִיצִי וּמִדַּת יָמַי מִי, אֵדָע מִחְדָּל אֲנִי. דָּוִד הַמֶּלֶךְ שָׁאַל אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מָתַי אֲנִי אָמוּת? מַה אַתָּה אוֹמֵר עַל הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת? מָתַי אֲנִי אָמוּת? כָּל בֶּן אָדָם נִכְאוֹרָה רוֹצֶה לָדַעַת אֶת זֶה, לֹא? לָמָּה בֶּן אָדָם בֶּאֱמֶת לֹא יוֹדֵעַ מָתַי הוּא יָמוּת? אִם הָיִינוּ יוֹדְעִים מָתַי אֲנִי אָמוּת, לָמָּה לֹא? אֵה? זֶה יָכוֹל לַחֲגוֹג בֶּיְנְתַּיִם. אז אם הוא יכול להחגוג, הקב"ה אומר, אל תדאג. אז, דוד המלך אמר, "הודיעני ה' קיצי." אמר לו הקב"ה, "אני לא מודיע לאף אחד את קיצו. אף אחד לא יודע." אמר לו, "אז לפחות מידת ימיי, כמה אני צריך, לא מתי, אלא כמה אני צריך לחיות?" אמר לו, "גם זה אני לא אומר." אמר לו, טוב, לפחות איזה יום בשבוע אני צריך להיפטר. אמר לו, ביום שבת. אמר לו, הקדוש ברוך הוא, אולי תקדים, תאחר. מה, בשבת אמות? אדם שנפטר בשבת לא קוברים אותו בשבת. אמר לו, תמות בשבת. אמר לו, אולי תקדים את זה. ביום שישי אני מוכן לוותר על יום אחד. אמר לו, לא, כי טוב יום בחצריך מאלף. אמר לו, טוב יום אחד שאתה יושב בבית המדרש, מאלף עולות שהקריב שלמה המלך לפניי בכל יום. אלף קורבנות שלמה המלך היה שוחט כל יום לקדוש ברוך הוא.

20:13יום אחד של תורה של דוד המלך היה שווה את הכל, כל הקורבנות. יום אחד של תורה. אז אמר לו, תוסיף לי עוד יום, שאני אהיה ביום ראשון. אמר לו, אין מלכות נוגעת בחברתה, הגיע הזמן של שלמה המלך למלוכה. תמות בשבת. מאז דוד המלך, כל שבת, מתחילת השבת, התמיד היה יושב ולומד תורה, לומד תורה, לומד תורה. למה? הוא ידע שהסם המוות של יצר הרע, שלא יכול להתקרב אליו, זה התורה. ובאמת, כתוב שהגיעה שבת אחת, שזה היה השבת שיצר הרע היה צריך להרוג אותו, הוא היצר הרע, הוא השטן, הוא מלאך המוות. איך אומרת הגמרא בבבא בתרא? זה הוא אותו אחד. ויצר הרע בא להרוג אותו, והוא רואה אותו לומד תורה, מנסה מפה, מנסה מפה, לא יכול להתקרב אליו, לא יכול להתקרב אליו. הלך יצר הרע, וכיפף את הארזים. השמיע קול רעש בארזים. דוד המלך שמע רעש מוזר בתוך הארזים, אמר, אולי מישהו צריך עזרה? שזה היה השבת שיצר הרע היה צריך להרוג אותו, הוא היצר הרע, הוא השטן, הוא מלאך המוות, איך אומרת הגמרא בבבא בתרא? זה הוא אותו אחד. ויצר הרע בא להרוג אותו, והוא רואה אותו לומד תורה, מנסה מפה, מנסה משם, לא יכול להתקרב אליו, לא יכול להתקרב אליו, הלך יצר הרע, וכיפף את הארזים. השמיע קול רעש בארזים. דוד המלך שמע רעש מוזר בתוך הארזים, אמר, אולי מישהו צריך עזרה? אז הוא לא הפסיק ללמוד. הוא המשיך למלמל, למלמל, למלמל, ואז הוא הגיע לאיזו מדרגה. איך שהוא עלה על המדרגה, היצר הרע הפיל את המדרגה. כשהוא נפל מהמדרגה, שנייה אחת הוא הפסיק למלמל בדברי תורה. טוב, מהנפילה. באותה שנייה הוא נפל ומת. עכשיו, כל השנים, כל השבתות שדוד המלך עשה, במוצאי שבת הוא היה עושה סעודת מלווה מלכה. אנחנו אומרים שסעודה רביעית היא כנגד דוד המלך.

21:35הייתה מסיבה גדולה על זה שהוא חי, שהוא נשא חי בשבת הזאת. אז הדבר הזה בעצם מראה לנו מה זה הכוח של התורה. היצר הרע, חובה. חובה לאכול סעודת מלווה מלכה. כמו במוצאי שבת. מוצאי שבת. מי שיכול, לכתחילה המעודר ביותר זה פת. כזית פת. 30 גרם לחם. בדרך כלל, בן אדם שבע בשלב הזה. אז... אם הוא יאכל לחם מהודר, כי נפסק להלכה בשולחן ערוך, לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת, ואפילו אם הוא ריק מאוכל כזה, זה מכובד, יעשה משהו לכבוד סעודה רביעית. אם הוא לא יאכל, יעשה מזונות. אם הוא לא יאכל, יעשה פירות. אבל משהו, העיקר שיהיה משהו לכבוד הסעודה. הצדיקים הקדושים בדורות קודמים, היו עושים מאכלים מיוחדים דווקא למוצאי שבת. לראות את התאבון, שבין המגידו הוא כזה מאכל, במיוחד, אז האנשים היו... יותר היה להם חשק לאכול. אז הדבר הזה של כוח התורה זה בעצם גם הכוח של זיכוי הרבים הכי גדול. למה? כי כשבן אדם מחבר מישהו ללימוד תורה, הבן אדם הזה יכול להשתנות מהקצה לקצה. זה הדבר הכי הכי הכי מחזק ושומר על הבן אדם שיישאר במסגרת תורנית. מה זה אומר?

22:58לפעמים בן אדם נמצא במשך כל היום, לא תמיד הוא נמצא במקומות ראויים, במקומות טובים. עם הניסיונות שלו, אם זה בעבודה, ולפעמים ניסיונות בשלום בית, ולפעמים עם זה בעיות. התורה נותנת כלים להתמודד עם כל ניסיונות החיים וכל הקשיים בחיים. יש דבר שנקרא דעת תורה. מה זה דעת תורה? מה התורה חושבת על כל דבר. אבל למה זה כל כך טוב דעת תורה? כי בעצם מי נתן לנו את התורה? בורא העולם. ובורא העולם הוא ברא אותנו. ואם הוא ברא אותנו, הוא יודע מה הדבר הכי טוב בשבילנו ומה הדבר שהכי מועיל לנו. זה בעצם כמו כשבן אדם קונה איזה מכשיר חשמלי, הוא הולך לפי ההוראות של היצרן: איך בנה את זה, איך עשה את זה, איך סידר את זה, איך תיקן את זה. בן אדם קנה רכב, אומרים לו, אתה צריך לתדלק את זה עם סולר, 95. הוא אומר לו, אני מחכים, יש לי 98. או יש יין משובח. זה יהרוס לו את הרכב. למה? אלו ההוראות. הקב"ה אומר: בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין. הוא אומר: אני בראתי יצר הרע לך. יש לך יצר הרע, אבל רק התורה היא הדלק שיכול להכניע את היצר הרע. ואז האדם מתחכם ואומר: אני אעשה את זה, אני אעשה את זה, אני אעשה משהו אחר. זו בעיה. למה? כי זה לא מה שמכניע את היצר הרע. לכן, כדי להכניע את היצר הרע של כל אחד ואחת, לא משנה כמה הוא רחוק...

24:24כשהוא שומע דברי תורה, הקדושה של התורה מחלחלת באדם ומוציאה אותו מתוך הטומאה, מתוך כל הבעיות. היה פעם יהודי שהיה רחוק מתורה ומצוות. רחוק, רחוק, רחוק מתורה ומצוות. אבל היה לו סבא, סבא צדיק. בדרך כלל הרבה אנשים יש להם את הסבא הצדיק הזה. הסבא הזה אמר לו: "תקשיב, אתה, אני רואה לפני שהוא נשתב, אתה אני רואה רחוק מתורה במצוות. אבל תקבל על עצמך, תקבל על עצמך קצת לשמוע תורה כל יום." אמר לו: "מה זה תורה בכלל? מה זה תורה?" אמר לו: "תלך בית כנסת, תגיד אתה רוצה לשמוע תורה. שם יגידו לך שאתה יהודי." כל יום היה, אחרי שעושה את כל העבירות שלו, כל העבירות כמו חמש עבירות באותו יום. היה עושה את כל העבירות שלו, ואיך שהוא היה עושה את כל העבירות, בסוף היום, היה מגיע לבית המדרש. חביבי, איתו את העץ הערש שלו. איתו ביחד לבית המדרש. כל פעם היה יושב, שומע כמה דקות תורה והולך. למה? רק בגלל שאבא שלו אמר, במשך הזמן,

25:43התורה הזאת באה, וחלחלה, וחלחלה, וחלחלה, וחלחלה, ועזרה בתשובה. עזרה בתשובה. הרב עובדיה מספר, היה סיפור עליו, משהו מדהים. הרב עובדיה כל שבת היה הולך למסור שיעור בקטמון, שכונה בלעד ירושלים, בקטמונים. יום אחד הרב עובדיה הגיע לשם, בחוץ, שיחקו שם הבחורים כדורגל. חכים כדורגל, בום, בום, טח, טח, טח. הרב מנסה למסור שיעור תורה, אומר את הגמרא, בום, גול, גול, גול. איך אפשר ללמוד עם זה? אז הרב יצא מהחולצה, ובא לדבר עם ראש הקבוצה הזה שאירגן את המשחק. איך שאירגן ראש הקבוצה הזה? בעט את הכדור על הראש של הרב. הכובע של הרב עף. מהמקום, כל בן אדם אחר היה מתעסק. איזה הנהגה. הרב קרא לו, אמר לו, תקשיב, תעשה לי טובה. עכשיו אני מוסר שיעור תורה. אתה יכול בבקשה לא לשחק כשאני פה בשיעור? אבל לא, למה קרה? מה אני ארוויח מזה? אמר לו, מה אני ארוויח מזה? הרב עובדיה היה מוסר שיעור כל שבת בקטמונים. קטמונים זו שכונת עוני.

27:05הייתה שכונה במצוקה. כל פעם שהוא היה מגיע לשם, כמה אנשים היו מגיעים, לא משנה. שם הוא מסר שיעור, בדיוק החליטו שם להגן משחק כדורים. זה היה מאחורי בית הכנסת, והשער זה היה הבית כנסת. הם צחקו ושיחקו, אז הוא יצא החוצה. הוא פנה לראש הקבוצה שם, איזה נער כולו ככה, מגודל. איך שהוא בא לדבר איתו, הנער בעט בכדור, וכדור פגע ברב. הרב הרים את הכדור, הניח אותו על הראש. אמר לו, תקשיב, אני מבקש ממך, אתה נראה האחראי פה על הקבוצה, שאני רוצה את השיעור. אדי שחקו פה. אמר לו, לא, מה קרה? אמר לו, אתה תרוויח מזה, אני אתן לך את הקבוצה. אמר לו, טוב, בוא נראה. אמר לכל החברה, חברה, לשם הולכים, הרב גמר את השיעור, הוא מחכה לו ככה. אמר לו, בוא איתי לבית. אדי לקח אותו לבית. הגיע איתו עד הבית. הרבנית ראתה אותו ונבהלה, נבהלה. איזה אחד כזה מגודל, עם שערות, כולו מלוכלך. אז הרב אמר לאשתו, הרבנית, נשאר משהו מהחמין? קובץ למצע תביאי. הבן אדם אוכל, אוכל. אין לו תחתית לבטן. אוכל, מכניס, מכניס. תביאי חלות, תביאי... אוכל, אוכל, אוכל. לא נעים, אבל הרב אומר לרבנית, תביאי. והיא מביאה, מביאה, מביאה. עבירה כוח. אוכל, אוכל.

28:31כן, שכונה של רעב. נצל. ואז הרב אמר לו, בטח אתה עייף כבר, נכון? את שם אצלי, תנוח. נחת לו. אז, במוצאי שבת, הוא אמר לו, בוא תשמע, הבדלה. הוא אומר, מה זה הבדלה? מה לבד? תשמע, מה אחריך. ואז, הרב אמר לו, תקשיב. אה? בוא תשמע. ואז אחרי הבדלה, אמר לו הרב, מה אתה רוצה? אמר לו, יש עכשיו איזה סרט טוב בקולנוע. אני רוצה ללכת לשם, אין לי כסף. אמר לו הרב, כמה עולה? הוא אמר לו, זה לירה. הוא אמר לו, קח לירה. ותבוא גם שבוע הבא, אני אתן לך גם. שבוע הבא, נתן לרב אחרי השיעור, היה שקט כל השיעור, לקח אותו לבית, עוד פעם, חמין, גמר להם את כל האוכל הזה, מוצאי שבת, עוד לירה. עוד לירה, עוד לירה, עוד לירה. הבן אדם הזה, לאט לאט, הרב אמר לו, למה אתה מחכה בחוץ? בוא תשמע שיעור. כי הרב הכניס אותו בזמן של הזמן, חזר בתשובה, היום האדם הזה דיין. דיין.

29:32זה היה חכם עצום עצום. ומהבריאן הפכו של דיין. מהאדם בא. זה מה שמלמד אותנו לא להתייאש אף פעם מבן אדם. לא משנה איפה הוא נמצא, ב-49 שערי טומאה או ב-50 שערי טומאה. זה מה שאמרנו, אור החיים הקדוש אומר שבדור עקבתא דמשיחא אנחנו נכנס לשער ה-50. ונוכל לו, כיוון שיהיה לנו את כוח התורה. זאת אומרת, בן אדם לא משנה איפה הוא נמצא, בשיא הטומאה, בשפל. ב-49, ב-50 זה הרתומה. אבל אם אתה דורס לו את כוח התורה, כוח התורה בכוחו להציף את הבן אדם ולהעלות אותו כלפי מעלה, וכמו שאומר המדרש שהזכרנו, אומר הקב"ה, הלוואי, אותי עזבו ותורתי שמרו, שהמאור שבה מחזירם למוטב. עכשיו, התפקיד הזה בעצם, כדי לזכות את הרבים, זה כל אחד ואחד מעם ישראל. לא משנה באיזה שלב הוא נמצא, למה, כי הסוד שאומרים, שתיבת ישראל זו שתיבת יש שישים ריבוא להיות לתורה. מפרשים כבר דנו על זה שלא יכולה להשתנות, אבל התורה, כל המכלול של התורה היא בעצם מורכבת, כל אחד בעם ישראל יש לו אות אחת בספר תורה, כנגדו. אז אומר הזוהר שהקדוש ברוך הוא והתורה ועם ישראל זה אחד, כל אחד.

30:52עכשיו, אם יש לנו ספר תורה, כולו שלם, מחסר עוד אחת, י' אחת קטנה, כל ספר התורה פסול. למה פסול? למה לא נלך אחרי העבר? יש תשובת נודע ביהודה, שהוא... אמרו לו שהם מצאו פעם איזה טעות בספר תורה. עכשיו לא מוצאים את זה. לא מוצאים. לא מוצאים טעות. נודע ביהודה מצווה שאומר פסול ברור. אבל איפה שמצאת? אין, אתה חייב לגן. אבל יהודי אחד. מה זה יהודי אחד? אם חסר לך יהודי אחד במכלול של עם ישראל, יכול להיות שזה בעיה לכל ספר התורה. לכן, הסוף של עם ישראל בסוף, כי לא יידח ממנו נידח. שכל אחד ואחד מהמצרלה הרחוקים ביותר, שונאי ישראל, אפילו שהם יהודים, מהרצאיך ומחריבייך, כולם, כולם, כולם, יחזרו בתשובה בסוף. קשה להם? נזכה להחזיר אותם. נזכה לקרב אותם. מזכה לגזור את הקופונים בדרך ולהשיב לב בנים על אבותם. הרמב"ם כותב שהקדוש ברוך הוא קבע שעם ישראל יעשה תשובה קודם בוא הגאולה. זאת אומרת, זו ההלכה ברמב"ם. ככה הרמב"ם פוסק בפרק ז' אני חושב, מהלכות תשובה, שנדע ונבין, עם ישראל בסוף יעשה תשובה. אז אם במילא עם ישראל בסוף יחזרו בתשובה, אז זה לדעת כל הרווח שהוא יצא להחזיר אותם בתשובה. אתה בנקוד אחור,

32:17עם ישראל בסוף החזירו בתשובה. אז אתה תהיה איזה שמקרב אותנו, כמו שאמרנו, לא חייב תמיד לדבר. אם בן אדם עוזר לאלה שמזכים את הרבים, אם בן אדם שולח דיסקים, כל פעילות שבן אדם עושה ומחזיר בתשובה, אשריו ואשרי חלקו. הדרך של הרב עובדיה הייתה כל הזמן שזיכוי הרבים שלו עולה על התורה שלו. ולכן כל הזמן היה יוצא לארצות, בכל הארץ, בכל העולם. הוא קח לו המון, המון, המון גוזלות, המון, המון גוזלות. הרב מזוז פעם אמר, יש לרב עובדיה תשובה בחלק ד' ביביע אומר, סימן ל', תשובה על דוד שמש, להתיר שימוש בדוד שמש בשבת. תשובה הזאת, ספרתי, יש שם מעל שלוש מאות מקורות. תשובה אחת, מעל שלוש מאות מקורות מכל התורה כולה. שו"תים וגמרות וראשונים ואחרונים. וזו אחת מהתשובות הכי חזקות של הרב. חלק ד' סימן למדנו. יש ספר שנקרא, לא משנה מה שמו, הוא כתב פעם הלכה על דוד שמש שמותר. הסטייפלר ראה את זה, קרא את זה. הוא לא הכריז על התשובה של הרב. אחר כך הוא כבר מחה על זה. מחה על זה במהדורות הבאות. כמו שזו תשובה מאוד מאוד גאונית של הרב, שאסור להשתמש בדוד שמש בשבת.

33:42כמובן, לתלוש את כל הגוף בשבת במים חמים זה אסור מצד גזירת הבלנים במים חמים. אבל הכוונה היא להשתמש במוטבי חוץ, ידיים וכדומה, בדוד שמש, כי בעצם הפעולה של הדוד שמש, כשאתה מוציא את המים הקרים נכנסים מים חמים, אז זה... כשאתה מוציא את המים החמים נכנסים מים קרים, אז זה כמו פעולה של בישול. אחרי שהרב כתב את זה, הרב מבריב אומר לו, כמה זמן לקח לרב לכתוב? כמה זמן לקח לרב לכתוב את התשובה הגאונית הזו? זה הרב עובדיה. הרב מזוז וזק וזק וזק, איפה הם קורחבים? שש שעות. שש שעות לקחנו לתסוף את התשובה. עכשיו, כשהרב היה בתפילת, איזושהי פלורידה, אם היה מגיע לנתניה, באלוך, בחזור, כל הזמנים האלה, הרב לא היה מבזבז. אבל אם היה יושב בבית, היה עושה תשובה והיה בבית. אם היה יושב, היה כותב עוד תשובה, כותב עוד הלכה. הרב במקום זה החליט לעשות זיכוי הרבים. מה זה זיכוי הרבים? לצאת לעם שבשדות. ובאמת הרב כותב ב"טוהרת הבית", בחלק ב' בהקדמה ל"טוהרת הבית", הרב כותב, שפעם אחת החלטתי ואמרתי, זהו, אני מרים ידיים, חבל לי על הזמן. אמרתי, מתי יהיה הישג המנוחה לביתי? אני רוצה לכתוב עוד תשובה, ואביה אומר, במקום לצאת לרבים. אומר, באותו לילה, הגיע אליי ה'בן איש חי' בחלום. ה'בן איש חי'. אומר ה'בן איש חי', ראיתי אותו מטייל בביתי, ענה וענה, ופתאום הגיע לשולחן,

35:06ולקח ספר, אומר הרב, נראה לי זה היה ביום. ויאן אמר לי, יפה מאוד, הפסקים שלך חשובים, הפסקים שלך טובים, אבל מה עם זיכוי הרבים? מה עם זיכוי הרבים? אתה יצא החוצה. אז הוא אומר, סיפרתי לבן איש חי בחלום, את המחשבה שהחלטתי. זהו, אני עוצר, במקום לטרוח, וכאילו, שעות יישר לבזבז וזה. מה בן איש חי לא אומר? טוב, תעשה. אם זה וגם מזה, אז אנחנו... גם זה וגם זה, תצא לזכות את הרבים, מפני שזוכר את הרב. משבע שנים, מעשר שנים, שהרב היה מגיע לכל מיני מקומות בארץ, כל מיני חורים, מזעילת, מזבריה, נתניה, כל מיני מקומות, אלפים היו מחכים לשמוע את התורה שלו, את הדברים שלו, והרב היה משיב רבים מהעוון. על ידי כמה מילים שהרב היה אומר, היו רואים את כוח התורה שלו. אז הדבר הזה של זיכוי הרבים לא משנה, איפה הבן אדם נמצא, כמה שהאדם רחוק נמצא, ולא משנה כמה האדם שקוע בתורה. וכל בן אדם מחויב להקדיש מזמנו, לזכות את עם ישראל, להקדיש מזמנו, לקרב עוד יהודי אחד בתשובה. כבר אמרנו אשרי, מי שזוכר, להחזיר יהודי אחד בתשובה, אשרי ואשרי חלקו. למה? כי כמו שאמרנו, דברי הזוהר, שמוטב לאדם לרדוף 70 שנה, כדי שיחזיר אפילו יהודי אחד בתשובה. יש דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון. התורה אומרת, "וכי יכה איש את רעהו ומת", מה זה "וכי יכה איש את רעהו ומת"? תעשה לו חיות. תעשה לו חיות. אם למשל בן אדם עומד למות, לא תעמוד על דם רעך. אדם רואה מישהו שטובע בנהר, אפילו אומרת הגמרא בסוטה, אפילו אם אישה טובעת בנהר, אם הוא לא קופץ להציל אותה, הוא חסיד שוטה. חסיד שוטה. או, שם התוספות מביאים עוד דוגמה, או אם נמצא עם תפילין ורואה תינוק...

36:33שצריך לקחת בחשבון. התורה אומרת, "וחי אחיך עמך." מה זה "וחי אחיך עמך"? תעשה לו חיות. תעשה לו חיות. אם למשל בן אדם עומד למות, לא תעמוד על דם רעך. אדם רואה מישהו שטובע בנהר, אפילו אומרת הגמרא בסוטה, אפילו אם אישה טובעת בנהר, אם הוא לא קופץ להציל אותה, הוא חסיד שוטה. חסיד שוטה. או, שם התוספות מביאים עוד דוגמה, או אם נמצא עם תפילין ורואה תינוק... טובה, אמרו חכמים, אני אוריד את התפילין עד שהיצרנו גזירה. קופץ עם התפילין, מוחק שם השם, לא משנה. למה? לא תעמוד על דם רעך. השאלה, אם אדם רואה מישהו מת, מישהו בסכנה, ולא מציל אותו, אז למה זה חמור? חייב להציל אותו. אומרים חז"ל, גדול המחטיאו יותר מן ההורגו. זה אומר, בן אדם שמחטיא את הרבים, או שמחטיא את היחיד אפילו, לא משנה, הוא יותר גרוע מאדם שהורג. אז אם חטא, הוא יותר גרוע מאדם שהורג. למה? כי למעשה, הוא מסלק את האדם מחיי העולם הבא, שהם יותר חשובים מחיי העולם הזה. אז כשבן אדם מוציא אותו מאחת, זה ודאי שהוא נותן לו חיים. זה מה שאומרת המשנה באבות גם: הרבה תורה, הרבה חיים. למה? מערכו רבי חיים ויטאל, בשם רבנו האר"י, דבר יפה. הוא אמר שכל בן אדם, לפני שהוא נולד, יש לו סך של מילים שהוא צריך לדבר. כשהוא גומר את הסך של המילים, הוא מת.

38:00אומר הרבי חיים ויטאל, וזה רמז, נפשי יצא בדברו. הנפש של הבן אדם יוצאת בגלל הדיבורים. כמה אדם, כמה מילים? וכן, נעשתה פעם סטטיסטיקה, מי מת צעיר יותר, נשים או גברים? נשים. זאת אומרת, הגמרא בקידושין דף מ"ט עמוד ב' אומרת שכאשר הקב"ה חלק את כמות הדיבור בעולם, נתן תשעה קבין של שיחה לנשים. זאת אומרת, הנשים מדברות הרבה יותר. לפי דברי רבנו האר"י זה מובן למה "נפשי יצא בדברו". אבל אומר את המשנה באבות: "מרבה תורה מרבה חיים". למה? כי כשבן אדם מדבר דיבורים של תורה נוסף לו שנות חיים, נוסף לו עוד תורה, נוסף לו עוד חיים ועוד חיים. אז כל בן אדם שהוא בא ומדבר בדברי תורה הוא מעריך לעצמו את החיים, הוא מוסיף לעצמו עוד שנים של חיים. למה? הוא בא בספרים הקדושים שכל בן אדם שנקצב לו סך של חיים, מגיע הזמן של הפטירה, הקדוש ברוך הוא בודק אם יש אנשים שצריכים אותו. אם הוא מזכה את הרבים, אז הוא משאיר אותו בעולם הזה. כמה זמן? בלתי מוגבל. כל זמן שצריכים אותו, הוא משאיר אותו. ברגע שהפסיקו להצטרך אותו, הוא לוקח אותו. ולכן יש הרבה פעמים מושגים של גדול הדור...

39:26שהדור צריך אותו. כל זמן שנראה כאילו שאין לו תחליף, שאין לו מישהו שימשיך את הדרך שלו, הקב"ה משאיר אותו. אבל אם פתאום יש משהו שחושבים שהוא יכול אפילו בקצת להחליף אותו, אותו דבר זה מה שהיה עם משה ויהושע. הוא מנה את יהושע, הקב"ה אומר, תמנה את יהושע, וסמכת ידך עליו. וסמכת ידיך עליו. תתמוך, תיתן לו את כל הכוח. למה שעכשיו יהושע הוא זה שיכול עכשיו לזכות את הרבים ולעשות את הפעילות, ואז במילא אפשר לקחת את משה רבנו עליו השלום. אז בעצם, בן אדם שמתעסק ועושה תמיד זיכוי הרבים, אז הדור צריך אותו. אם הדור צריך אותו, יש לו שמירה מיוחדת, יש לו הגנה מיוחדת, יש לו סייעתא דשמיא מיוחדת, יש לו כוח מיוחד. הכוח, כמו שאמרנו בדברי הגמרא, שאם הקדוש ברוך הוא גוזר גזרה, הוא מבטלה. אדם יבוא אליו ויגיד לו, מסכן, יש לי תינוק או תינוקת שנולדו לא בריאים, האדם מברך אותו, למה? אתה זוכר, אתה חילקת את הזיכויים, אתה הפצת את התורה, אתה עשית זיכוי הרבים. כל זיכוי הרבים שעשית זה בעצם הופך את האדם, כוח של הפה שלו יהיה חזק. גם שמעתי שבזמן הקדיש, כשאנחנו אומרים "יהא שמיה רבא", זה מאוד פועל לביטול של הגזרות. זה מאוד חשוב לומר את זה בכוונה. ודאי. זאת אומרת הגמרא, וזה גמרא במסכת שבת, דף קי"ט.

40:54מהגמרא, כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו, מבטלין ממנו גזר דין של 70 שנה. כאילו אפילו אם חס ושלום נגזר לו גזרה נוראה של צער של 70 שנה, באמן יהא שמיה רבא אחד, יכול לזכות. אבל מובא במדרש דבר מופלא, דבר מבהיל. כתוב במדרש שכל העולם הזה שנברא עם כל העולמות וכל הצרות וכל הבעיות שיש בעולם הזה במשך כל השנים, היה שווה להיבראות בשביל שיהודי פעם אחת יגיד ברוך הוא וברוך שמו. שווה את הקדוש ברוך הוא. ואלף ברוך הוא ברוך שמו זה כמו אמן אחד. אלף אמן זה כמו אמן יהא שמיה רבה אחד. אלף אמן יהא שמיה רבה אחד זה אפילו לא כמו מילה אחת של תורה. אפילו כמו מילה אחת של תורה. וזה מה שאומרת המשנה באבות, בפרק א', משנה א', אומרת המשנה ותלמוד תורה כנגד כולם, כנגד כל השש מאות ושלושת המצוות. כל פעם שבא בן אדם לומד תורה, מילה אחת של תורה, המצווה הזאת כנגד כל השש מאות ושלוש עשרה מצוות. אז אם הבן אדם בא ולומד את זה בדוחק, בצער, זה פי מאה. אם בן אדם לומד את זה ביחד, בשיעור, הוא מקבל שכר כנגד כולם. אם בן אדם עושה את זה בכל דבר, השכר שלו גדול מאוד. לכן, בן אדם שרוצה להשקיע, למשל בעסק, אז הוא מחפש את העסק הכי מכניס. בן אדם לא יכניס מאה שקל...

42:20אחרי שנתיים, 101 שקל. מה שווה לי עשרה שקל? אם אדם רוצה עסק להרוויח, כן, העסק הכי מכניס מה זה? עסק של לימוד תורה. אדם שעוסק בתורה, זה העסק הכי גדול, ובאמת כתוב שמה יעשה אדם ויינצל, בקבלי משיח, שזה התקופה שלנו. אז אומרים חז"ל יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. המפרשים מסבירים שגם גמילות חסדים, זה לא חייב לבוא ולצאת לבן אדם, אני... כסף ליחוד. זה גם גמילות חסדים. אבל הגמילות החסדים הגדולה ביותר זה להציל את נפשו. למה? כי כשבן אדם מוציא אדם מ-49 שערי טומאה ל-49 שערי קדושה, או אפילו רק מוציא אותו משם, הוא גרם לבן אדם לצאת ממוות לחיים. נתן לו חיים. הרבה תורה מרבה חיים, אז כשבן אדם בא ונתן לו, נתן לו את החיים. אז בן אדם שעושה את הדבר הזה, הוא בוודאי זוכה ל... גם לתלמוד תורה וגם לגמילות חסדים. הגמרא אומרת בראש השנה, בדף י"ח, שהַבַּיֵּי ורַבָּה מבני עלי קָאֲתוּ. והיו צריכים למות בגיל 18. למה? הייתה קללה לבית עלי, "מרבית ביתך ימותו אנשים". אז זה אנשים בגיל 18. אז הַבַּיֵּי ורַבָּה, כשאומרים רַבָּה, שם שוב רַבָּה, היו צריכים למות בגיל 18. זאת אומרת הגמרא, רַבָּה...

43:47השיג בתורה חי 40 שנה. אביי, ששילב לימוד תורה וגמילות חסדים, חי 60 שנה. הגמילות חסדים הוסיפו לו עוד 20 שנה. אז המפרשים דנים איזה גמילות חסדים הוא עשה, אבל יש כאלה שמסבירים שהגמילות חסדים שהוא עשה היו בכך שהוא היה מזכיר לרב יוסף, שהיה רבו של אביי והיה סומא ושכח את תלמודו, את הלימוד. לימדתנו, אתה לימדת אותנו, שמענו את דבריך. זה היה גמילות חסדים שהוא היה עושה. ולכן זכה גם תורה וגם גמילות חסדים. זאת אומרת, זו הייתה תורתו, תורת חסד. זאת אומרת, הדבר הזה של תורת חסד לשמה, זה הדבר הגדול ביותר של חסד שבן אדם יכול לגרום לחברו, להוציא אותו מגיהנום לגן עדן. אז הנה למשל, אנחנו יודעים, בתקופה של השואה, הגרמנים לקראת סוף המלחמה שלהם... הם כבר היו נואשים, לא היה להם כסף. אז הם חיפשו קצת כסף, מי יכול לתת להם כסף. אז הם באו והציעו כל מיני גרמנים. הם הציעו בעד כך וכך כסף להציל אנשים יהודים. כמה רכבות, אייכמן נפגש עם ראשי הסוכנות היהודית. הם לא רצו להם, הם לא הסכימו לתת להם כסף. ראשי הסוכנות והרבה יהודים, אלפי יהודים הלכו למחנות, מתו במקום להצילם.

45:10אבל, אם למשל היה היום כזה דבר, והיו יהודים, שבדבר אחד, בדולר, בסנט, לא משנה באיזה סכום, עשרה שקלים, אפשר להציל יהודים ממוות לחיים. איזה בן אדם לא היה עושה את זה? תחשוב, אתה תורם עשרה שקלים, באותו רגע יהודי ניצל ממוות, הצלת אותו לחיים. בן אדם היה היום רק מציל יהודים. למה? כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו קיים עולם מלא. אבל, היום, ברוך השם, ברוך השם, עם ישראל לא נמצא תחת שלטון זרים. אנחנו על אדמתנו, הקדוש ברוך הוא התחיל, עשה את העקמימות והמשיכה, שברוך השם עם ישראל בארצו וכו'. אבל עדיין, עדיין, עדיין, עם ישראל לצערנו לא כולם שומרי תורה ומצוות. אז לפעמים, בסכום קטן, בסכום מועט, בזמן מועט, כשבן אדם מקדיש לזכות את הרבים, הוא יכול להציל אנשים. בדרגה כל כך גדולה, כמו שהוא יהיה מצליל אותה מהשואה, מהמחנות. כמו שבמחנות אף אחד לא היה עושה חשבון, יש לי זמן, אין לי זמן, מתאים לי, לא מתאים לי, אני עסוק, אני צריך ללכת לקניות. זה מסכים, לא מסכים, כל הדברים האלה, ככה בן אדם צריך לקחת את הדבר הזה, ולהקדיש לכל חלק מעם ישראל. וכמו שאמרנו, לא משנה באיזה שלב הוא נמצא, באיזה דרגה הוא נמצא, כשאדם מקדיש לעם ישראל בדברי תורה ולזכות את הרבים, אז הקדוש ברוך הוא מכפיל לו ומשלש לו את השכר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. זה הנושא הראשון של זיכוי הרבים וכוח התורה. אבל לסיום, יש איזה רעיון קצר שמובא על פסח. כתוב בפרשת כי תשא אחרי שהקדוש ברוך הוא כעס על עם ישראל, כי עם ישראל חטאו בחטא העגל,

46:35אז הקדוש ברוך הוא מכפיל לו ומשלש לו את השכר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. זה הנושא הראשון של זיכוי הרבים וכוח של תורה. אבל לסיום, יש איזה רעיון קצר שמובא על פסח. כתוב בפרשת כי תשא אחרי שהקדוש ברוך הוא כעס על עם ישראל, שם ישראל חטאו בחטא העגל, אז בא משה רבנו, הוא אומר לקדוש ברוך הוא שאתה הוצאת את ישראל ממצרים בכוח גדול וביד חזקה. למה יאמרו מצרים? למור, ברעה הוציאה. שאל הבני שכר, אמר לכאורה, עם ישראל עכשיו חטאו בחטא העגל. אז אתה צריך להגיד, שלא להזכיר לקדוש ברוך הוא את כל הטובות שהוא עשה להם במצרים. למה? נשאלה מה הדבר הדומה? יש בן אדם שהרגיז אותך, אתה כועס, לא רוצה לדבר. אני בא ואומר לך, או אתה זוכר, נצלת לו על ועפה, מצלת לו את החיים, ומאזבן אותך עוד יותר. מה אתה מזכיר לי את הדברים הטובים שעשיתי? אז לכו בצניעות אליי, ככה. משה רבנו בא, ומדבר עם הקדוש ברוך הוא לשכנע אותו שלא יכעס על עם ישראל, ומה הוא אומר לו? אתה הצלת אותם ממצרים, בכוח גדול, ביד חזקה. מה זה מרגיע את הקדוש ברוך הוא? זה הפוך. אז אם אני הצלחתי אותם לכם חתוך. זה אבני יששכר, ככה כותב שהוא. שאלה עצומה ונוראה, הוא אומר, במשך שנים התקשיתי בשאלה הזאת.

48:02עד שהוא אומר, פתחתי זוהר חדש, פרשת יתרו, ובזוהר חדש פרשת יתרו כתוב שהקדוש ברוך הוא לא יכל לשלוח מלאך למצרים לגאול את עם ישראל. אני ולא מלאך, קראנו בהגדה של פסח, אני ולא שרף. למה? כי אם הוא היה שולח מלאך למצרים, המלאך היה מתקלקל. המלאך היה יורד מדרגתו, היה נטמא, מטומאת מצרים. אז אמר רבי יששכר, זה הסיבה שמשה רבנו בא והזכיר לקדוש ברוך הוא: הרי אתה גאלת את עם ישראל ממצרים. אתה, אתה, אתה ולא אחר. ואם אתה ולא אחר גאלת אותם ממצרים, למה לא שלחת מישהו אחר? כיוון שכל מי שהיית שולח אחר היה יכול להתקלקל. אז במילא עם ישראל הגיעו למדרגה כל כך שפלה, אז מה אתה קועץ עליהם אם הם רק חטאו בחטא העגל? זאת פלוס. לפי דברי אור החיים הקדוש שהזכרנו, שהעם ישראל בדור הזה יגיעו ל-50 שערי טומאה, בוודאי שאי אפשר שמישהו אחר יגאלנו, מלבד הקדוש ברוך הוא. וזה מה שאומר אור החיים הקדוש, שהעם ישראל בדור הזה יצאו מהגאולה רק על ידי התורה. למה? כי הגואל הראשון הוא גואל אחרון, זה משה רבנו. הוא זה שיגאל. ומשה רבנו הוא שר התורה. הוא נותן התורה בעצם. משה קיבל תורה מסיני. והוא בעצם...

49:14לא רוצה לבגוד את עם ישראל, הוא אומר, הוא לא רוצה לבגוד עם בטלנים מן המצוות. כתוב בספר הזדמנויות, הקדוש ברוך הוא והתורה וישראל הם אחד. אז בעצם כמו ששם במצרים, הקדוש ברוך הוא זה שגאל אותנו, גם פה בכוח התורה, יהי רצון שנגאל, ומכאן ואילך, כל אחד ואחד, יחשוב איך אפשר לזכות את הרבים. אוהב את הבריות, מקרבן לתורה, ונזכה כולנו לגאולה שלמה.