פרשת בראשית חלק ב בכולל יוסף דעת (ירושלים) הרב אפרים כחלון

0:03אנחנו ממשיכים בשיעור פרשת בראשית. בשיעור הקודם הגענו עד בריאת האדם, והתורה כשמספרת על בריאת האדם אומרת: "ויאמר אלוהים, 'נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמיים'." מה זה "נעשה אדם"? מי ברא את האדם? הקב"ה הוא אחד, אז למה הוא אומר "נעשה אדם"? היה צריך להגיד "אעשה אדם". אעשה אדם. אני אעשה. הקדוש ברוך הוא הרי הוא בורא כל יכול שהוא שולט על כולם. אם כן, אז למה כתוב "נעשה אדם" ולא "אעשה"? את השאלה הזאת רש"י על המקום עונה עליה, והוא מביא בשם המדרש שהקדוש ברוך הוא מראה כאן את ענוותנותו, לפי שהאדם הוא בדמות המלאכים. ויתקנאו, לפי כך נמלך בהם. זאת אומרת, האדם הוא כמו המלאכים, יכול להגיע לדרגה כל כך גבוהה כמו המלאכים. אז הקב"ה אומר, אל תקנאו, אני מתייעץ איתכם. זה גם אנחנו רוצים לדעת, טקטיקה. אדם רוצה שלא ייקנאו בו בכל מיני דברים, אז תבוא למישהו, תדבר איתו, תתייעץ איתו, תגיד לו, תתייעץ איתו, איזה רכב אתה אומר שכדאי לקנות, את זה כדאי לקנות, את זה לא, את זה כן. כשאתה מתייעץ עם הבן אדם, אתה משתף אותו בתוך הפעולה, אז הבן אדם כבר נהיה החבר שלך, כבר לא נקנא בך.

1:24פירוש שני שכתבו בנעשה אדם, כאן הקדוש ברוך הוא יודע את הנבטנותו, שהוא התייעץ עם המלאכים, כדי להראות לנו שהגדול מתייעץ עם הקטן. יש איזה משל, מספרים אותו הרבה בסיפורי ילדים, אבל זה משל מאוד עוצמתי. המשל מספר על האריה: יום אחד האריה הלך לישון, ואיך שהוא ישן, הגיע איזה עכבר שמחפש אוכל, והעכבר קפץ עליו, נתן לו מכה, תוך כדי ריצה, והעיר אותו. האריה כמובן, מלך החיות, קם, התעורר ותופס את העכבר, כועס עליו, מה פתאום, באיזה רשות אתה בכלל עובר ברדיוס שלי, איך אתה מתקרב? נרשה לך, איך לא פחדת ממני, גזר דין מוות. שלום האכבר, מנסה להתחנן, מנסה לבקש, אבל המלך האכזר, האריה, בשום פנים ואופן, ואז, עוד לפני שהוא מחליט לעשות לו את גזר דין מוות, שהוא פה יהיה גם המבצע. נתן לו מכה תוך כדי ריצה והפיל אותו. האריה, כמובן, מלך החיות, קם, התעורר ותפס את העכבר. כועס עליו, שאל אותו: "מה פתאום? באיזה רשות אתה בכלל עובר ברדיוס שלי? איך אתה מתקרב? איך העזת? איך לא פחדת ממני?" הוא גוזר עליו דין מוות. שלום העכבר מנסה להתחנן ולבקש רחמים, אבל המלך האכזר, האריה, בשום פנים ואופן לא מוכן להקשיב. ואז, עוד לפני שהוא מחליט לבצע את גזר דין המוות, שהוא יהיה גם המבצע... הוא אומר העכבר לאריה, תקשיב, יום יבוא ואתה תצטרך עזרה ממני. אם תציל אותי עכשיו, אני אציל אותך אחר כך. האריה מבדח מהדבר הזה, איך יכול להיות שעכבר כזה קטן יבוא ויציל את מלך החיות? אתה יותר קטן, פחות כוח, פחות זה, איך יכול להיות שאתה זה שתציל? בסוף מחליט האריה, רק בגלל הבדיחה המוצלחת הזאת.

2:46לשחרר את העכבר. העכבר משתחרר, רץ לדרכו, ממשיך לעבוד בעבודה להביא אוכל לפני ביתו. ויום אחד, כשהגן נשמעת בכל חלל היער, האריה נתפס למלכודת, מלכודת של רשת. והאריה, כמה שמנסה עם כל הכוח שלו, לא מצליח להשתחרר מהמלכודת. ואז העכבר שומע את שאגות האריה. ישר הוא קורא לכל החברים שלו, העכברים מגיעים לרשת. מיד מכרסמים אותה עם השיניים, והרי תוך כמה שניות מוצא עצמו בחוץ. זה משל יפה, אבל המוסר השכל עוד יותר יפה. זאת אומרת, המוסר השכל שאנחנו צריכים לדעת וללמוד מזה, אדם בכל מעמד שהוא, לא משנה באיזו רמה הוא יהיה, תמיד תצטרך אותו, תמיד אתה תגיע לאיזו דרגה, לאיזה זמן או מצב מסוים, שאתה יכול לא תיעזר בו. ולחז"ל לכן אמרו, אין לך אדם שאין לו שעה. אין אף בן אדם שלא יכול להגיע אליו רגע אחד, שיכול להיות שאתה תצטרך אותו. אז אל תזלזל בו מעכשיו. ואת הדבר הזה אנחנו לומדים מהקדוש ברוך הוא, מהענוותנותו של הקדוש ברוך הוא, שהגדול מתייעץ עם הקטן.

3:56הרמב"ן כותב: נעשה אדם מתייחד בעשיית האדם מאמר בעבור גודל מעלתו, כי אין טבעו כטבע החיה והבהמה אשר עברו במאמר הקודם לו. הרמב"ן מסביר: כתוב "נעשה אדם" למה לכאורה הקב"ה הוא לא אמר למלאכים שנבראו כידוע ביום השני. לא אמר "נעשה שמש", "נעשה ירח", הוא לא אמר "נעשה יקוו המים" רק... אצל האדם היה דיבור מיוחד. "נעשה אדם," אומר הרמב"ן. התשובה לכך היא, "נעשה אדם," כי האדם זה משהו מיוחד שלא היה עד עכשיו. עד עכשיו היו חיות, היו בהמות, היו עופות, היו כל מיני סוגים. אבל אדם, בשבילו צריך ייחוד של דיבור מסוים. ובאמת, המושג הזה של "נעשה אדם" מראה על התייחדותו של האדם. זאת אומרת, יש אנשים... שהם לפעמים עוצרים וחושבים, רגע, מה ההבדל ביני לבין הבהמה? הבהמה אוכלת ושותה, אני גם אוכל ושותה. הבהמה נחה, גם אני נח, לבהמה יש ילדים, גם לי יש ילדים. הבהמה!

4:56אוהבת חופש, גם אני אוהב חופש. אז למה, מה מותר האדם מן הבהמה? מה ההבדל ביני לבין הבהמה? הרמב"ן פה אומר, קודם כל תדע שיש הבדל. אחרי שהאדם יודע שיש הבדל בינו לבין הבהמה זה כבר טוב. זאת אומרת, אם אתה לא כמו בהמה, אז אתה אמור לעשות מעשים שהבהמה לא עושה. אתה אמור להימנע ממה שהבהמה כן עושה. זאת אומרת, צריך שיהיה הבדל. ובאמת זה אנחנו רואים היום. ככל שאדם יותר רחוק מתורה ומצוות, הוא בעצם יותר דומה לבהמה. ולמה זה כך? הקב"ה כשברא את העולם, הוא ברא אותו בכיוונון ובתכנון מסוים, שכל העולם ישמש את לומדי התורה ואת עם ישראל. עכשיו, עם ישראל שבשבילם נברא העולם, כמו שכתוב, "בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית", שבשבילם נברא העולם, הם בעצם העם המובחר ביותר, שכל העולם נועד לשמש אותו. עכשיו, על ידי מה הם העם המובחר ביותר? על ידי קיום התורה. עכשיו, כשהאדם לא לומד תורה, כשהאדם לא ממשיך, לעשות את הפעולות שהקדוש ברוך הוא רוצה זאת אומרת אתה נהיה חלק לא מאלה שבשבילם נברא העולם אלא חלק מהבריאה כולה מהבהמות מהחיות שהם כאילו אמורים לבוא בשביל האדם השלם. לעשות את הפעולות שהקדוש ברוך הוא רוצה, זאת אומרת שאתה נהיה חלק לא מאלה שבשבילם נברא העולם, אלא חלק מהבריאה כולה - מהבהמות, מהחיות, שהם כאילו אמורים לבוא בשביל האדם השלם.

6:10זה אומר שכשהקדוש ברוך הוא אמר "נעשה אדם", הוא התכוון לאדם השלם. הוא התכוון לאדם שבא לעולם הזה כדי לתקן עולם במלכות ש-די. כדי להשפיע ולעזור ולסייע וללכת על פי ציווי התורה. לכן, אומר הרמב"ן, היה צריך ציווי מיוחד "נעשה אדם". ומה הקדוש ברוך הוא אומר? האדם הזה יהיה אדם מיוחד. פעיל וירדו בדגת הים אז הם ירדו, יש לנו רודה שהוא ישלוט על דגי הים, ובעוף השמיים ובבהמה ובכל הארץ. זאת אומרת, יהיה לו שליטה מוחלטת בבהמה, בעופות ובחיות. אנחנו מכירים אצלנו... לא כל כך את הבהמות, את הרופות ואת החיות. מה שמכירים קצת, ציפורי דרור. כשציפור דרור קטנה נכנסת לבית, אז כל אחד חושב שהוא הבוס. הוא מעיף אותה, הוא שולח אותה - מה הבעיה? אבל כשיכנס לו נשר לבית, חושב שהוא קצת יותר יפחד. כשנכנס חתול קטן לבית, אז אדם חושב מה הבעיה? אני בסדר, אני אסתדר. אבל אם החתול הזה יבוא נמר, שהוא גם ממשפחת החתולים, הוא קצת יפחד, יגיד אני מעדיף לשלח. אם הוא יריב עם אשתו, אז את אשתו.

7:18אבל לא אותי. זאת אומרת, הוא ירצה לברוח מהמצב. למה? איפה? "וירדו בדגת הים, ובעוף השמיים ובבהמה." האדם מפחד. על ג'וק הוא יכול לשלוט. "וירדו בדגת הים, ובעוף השמיים, וברמש האדמה." אבל בדבר שהוא מפחיד מדי, האדם לא מוכן להתקרב. ולמה זה ככה? אומר המדרש, אין הבהמה או החיה באה להזיק לאדם, עד שנדמה לה כמו בהמה או חיה. זאת אומרת, אם אתה נכנס לגוב האריות, לכלוב של האריות, והאריות משום מה נותנים לך ביס, נושכים אותך, זאת אומרת שאתה נראה להם כמו פרה, כמו כיסא. יכול להיות אולי גם כמו תרנגול. אבל, בהמה, אתה על ודאי נראה. אדם אתה לא. ככה אומר המדרש. באמת אנחנו שמענו על האור החיים הקדוש, שמסופר עליו שפעם אחת הוא היה עובד בצורפות. המלך חיתן את בתו, והוא רצה שכל התכשיטים יהיו חדשים. הצורף אמר לאור החיים הקדוש, שהיה עוזר שלו: "תקשיב, אני צריך ממך תוספת שעות. מה שתרצה, כמה כסף שאתה רוצה." אבל לאור החיים הייתה כלל: גומרים לעבוד בזמן שהוקצב.

8:26אחר כך הוא הולך ללמוד תורה. במשך הזמן, אותו צורף ראה שהוא לא מספיק, ושוב הוא ניסה לבוא לאור החיים הקדוש, ושום דבר לא עזר. עד שהגיעה העת של החתונה, והתכשיטים לא היו מוכנים. המלך קרא לצורף ואמר לו: "מה שעשית?" מוכרים למלך והערני שלך זה לשלוח אותך לגוב האריות. אמר הצורף: אני לא אשם, כזו עבודה לבד לא הייתי יכול לעשות. יש לי עוזר שלא רצה לעזור לי. מי זה העוזר? רבי חיים בן עטר. תקראו לרבי חיים בן עטר. המלך אמר לו: למה לא עזרת? אמר לו: אני יושב ועוסק בתורה, מדי פעם אני קצת מתפרנס, אבל כשיש לי מספיק סכום כסף, אני יותר לא הולך לחסוך עוד ועוד כסף. אמר לו המלך: אם כן, עכשיו נפיל אותך לתוך גוב האריות ונראה האם הקבלה שלך עם התורה והלא תורה, אם תסתדר איתם. זורקים את האור החיים הקדוש לתוך גוב האריות, ומספרים, עדי ראייה מהתקופה ההיא, שהאור החיים הקדוש, האריות לא הגיעו, באו וליקקו אותו, כמו כבשים, הסתובבו לידו. וכשסיפרו את זה למלך, אמר המלך, יכול להיות שהם לא רעבים, איך יכול להיות? תשאירו אותו שם עוד יום. הוא היה איתם עוד יום, ושום דבר לא קרה. כשהוציאו אותו, אז...

9:36הצורף אמר, "אני לא יודע מה קרה, אבל אולי הם באמת לא רעבים." אמר לו המלך, "בוא נבדוק עכשיו אם הם רעבים או לא." הוא זרק אותו. וכשהוא זרק אותו, כבר באוויר הם קרעו אותו לחלקים. זאת אומרת שאצל ה"אור החיים" הקדוש היה לו ממש את המושג הזה וירדו בדגת הים ובעוף השמיים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש. זאת אומרת, ה"אור החיים" הקדוש הייתה לו שליטה מוחלטת, מכיוון שהעריות היה נראה להם פה בן אדם, לא היה נראה להם בהמה. יש בפסוק, בשעה שהקדוש ברוך הוא ברא את האדם וחווה, כתוב: "ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם." זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא ברא בהתחלה זכר ונקבה. הבעיה שבהמשך הפסוקים כתוב שהוא לקח מהצלע של האדם ומזה עשה אישה. זאת אומרת שבהתחלה כתוב שהוא ברא אותם כבר, זכר ונקבה. אז למה צריך לברוא עוד פעם מצלע ועוד פעם אישה?

10:37יש בשו"ת עולת יצחק של הרב יצחק רצאבי בחלק א', חלק אורח חיים, סימן מ"ח. הוא כותב בשם ספר אור תורה, פרשת בראשית, שלאדם הראשון היו שלוש נשים. האישה הראשונה הייתה אישה שלא התאים לה כל כך שהבעל יהיה הבוס. לא מתאים לה. התחצפה, התנהגה איתו בעזות, ואדם הראשון לא יכול היה לחיות איתה, אז לכן החליטה לברוח, ונהייתה אשתו של השטן. זו החווה הראשונה. חווה השנייה, האישה השנייה הייתה אישה מאוד מאוד יפה שהקדוש ברוך הוא ברא אותה והאדם הראשון לא יכל להסתכל עליה. לכן אמר הקדוש ברוך הוא שוב היא להפרך. השלישית זו הייתה האישה אחת מצל. אותה באמת הגמרא בסוף מסכת ברכות מביאה שבהתחלה אדם וחווה היו נבראים אחד דבוק לשני, ומזה אחר כך הקדוש ברוך הוא רצה את הצלע והפריד אותם וניסם לשני גופים.

11:37ופסוק הפחד כתוב, "ויברך אותם אלוהים, ויאמר להם אלוהים, פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים, ובכל חיה הרומשת על הארץ." הקב"ה מצווה את האדם לפרות ולרבות, להביא הרבה ילדים לעולם. לא מזמן נפטר הרב אלישיב, יהודי בן 102, שהיה לו 1,200 צאצאים. זאת אומרת, קבוצה שלמה של מעל אלף איש, כל אלה שייכים אל הרב אלישיב. מנגד, באותו תקופה להבדיל, אבא של ביבי נתניהו, כמה צאצאים היו לו? אני שמעתי ארבעה. זאת אומרת, בן אדם, אותו גיל, מה השארת בעולם? הוא השאיר ארבעה צאצאים, זאת אומרת, כולל הנכדים, כולל הילדים, כולל אתה לא יודע מי, כולל כל הרדיוס, כל מה שהוא השתולל כל המאה ושתיים שנה, הרב אלישיב, מאה ושתיים שנה, אלף מתיים צאצאים. זה סתם אדם יעשה לעצמו חושבים, כשאני אעזוב את העולם, מה אני אשאיר פה בעולם? ארבעה צאצאים או... קבוצה שלמה שכל מצווה שהם עושים זה בזכותך. כי הרי אתה הבאת אותם לעולם. וזה בעצם מה שהקב"ה מצווה, פרו ורבו ומלאו את הארץ. בפסוק הבא כתוב, ויאמר אלוהים, הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ, ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע לכם יהיה לאכלה. הקב"ה נותן שליטה מוחלטת לאדם, לא רק...

13:01בבהמות, בחיות, בעופות, גם בכל הצמחים, בכל הפירות, בכל הסוגים, כדי שלאדם תהיה שליטה מוחלטת. מה שכן, כתוב לפני כן, בפסוק "וכבשוע," מה זה "וכבשוע"? רש"י כותב, חסר ו', נלמדך שהזכר כובש את הנקבה, שלא תהא יצאנית. זאת אומרת, הזכר עוצר בעד האישה, שלא תהא יותר מדי יצאנית. זאת אומרת, השליטה המוחלטת שהקדוש ברוך הוא נתן לאדם, מלבד הבהמות, החיות, העופות, הצמחים והכל, יש לך עוד דבר, על משהו לשלוט. אבל לא לשלוט במובן השלילי, לשלוט במובן החיובי. זה, וכי אפשר לעצור את האישה שלא תהיה יצאנית. אצל המוסלמים, אתמול בדיוק קראתי, הביאו איזו סרטה של קאדי שעולה לדרוש במסגד. הוא עולה עם חבילה של מקלות, ומוציא מקל ראשון ואומר להם, המקל הזה צריך להרביץ לאישה שהיא עושה ככה. המקל הזה צריך להרביץ לאישה שהיא עושה כך. המקל הזה כך. בגדלים שונים ובמצבים שונים.

14:02כי באסלאם יש מצווה להכות את האישה, לא משנה מה היא עושה, אם היא טובה או לא, את המצווה הוא צריך לבצע. אחת מהמצוות שלהם זה להרביץ את האישה, עד כדי כך. אז אדם שמחמיר, אז הוא לוקח נבות. אדם שמקל, אז הוא עם עיפרון ייתן לה. אבל להרביץ חייב. זאת אומרת, הם לקחו את המושג, את השליטה, שהקדוש ברוך הוא אמר שהבעל ישלוט כביכול באישה, למושג החלטי וסופי, שהאישה אין דעת, אין לה דבר, וזה דבר שהתורה מתנגדת אליו, ואוי ואבוי, אדם על פי הת... עונשו חמור עד מאוד, כמעט זה דבר שלא ניתן למחילה. אבל מה שכן, האדם צריך לדעת לעצור את אשתו בדברים של צניעות. הגמרא מספרת על כל מיני מקרים שהבעל הגזים עם השליטה הזאת. באמת, הבעל צריך לשלוט, אבל לפעמים הבעל גם הגזים. אחד מהבעלים שהגזים, זה היה בתקופת התנאים, אחד בשם פפוס בן יהודה. הגמרא אומרת, פפוס בן יהודה היה נועל בפני אשתו ויוצא - ככה מספרת לנו הגמרא במסכת גיטין, דף צ' עמוד א'. פפוס בן יהודה היה הולך לבית הכנסת, נועל את אשתו בבית, בלי מפתח חזרה, שערים בבית, חלונות סגורים, הכל סגור, הכל נעול. אי אפשר לצאת קצת לטייל, ובשום פנים ואופן אין להוציאה החוצה. סוגר אותה באופן מוחלט, באופן כללי בבית. מה שאת רוצה אני אביא לך הביתה. כמה זמן אישה יכולה להחזיק מעמד ככה? ובאמת,

15:28חז"ל מגלים לנו מה היה הסוף של אותה אישה. כתבנו בספר שלנו בחלק ב' מערכה שלמה בעניין הזה של ימח שמו וזכרו. מאיפה הגיע מקורו של ישו? חז"ל מגלים לנו שמקורו של ימח שמו וזכרו, ישו הנוצרי, הגיע מאשתו של פפוס בן יהודה. וכיצד? איך קרה הדבר הזה? אז מסופר שהחתם סופר הביא העתקה מספרים ישנים. זאת אומרת שהחתם סופר סמך עליהם שהסיפור היה שביום כיפור הלך פפוס בן יהודה לבית הכנסת, וכשהוא הלך לבית הכנסת הוא השאיר אותה נעולה בחדר. עבר שם פריץ גוי ששמו היה יוסף, יוסף פנדירה, ויוסף הזה אמר לה... לאשתו של פפוס בן יהודה, שהשם שלה היה מרים, בלשון הנוצרי, מריה. ואמר לה, "עד מתי את נעולה בבית הזה? אף אחד לא יכול לדבר איתך. כמה זמן את יכולה לחיות בבית כל כך כזה?" אמרה לו, "מה אני אעשה?" אמר לה, "אני אביא סולם ואחלץ אותך." באמת, הוא הלך והביא סולם, הוציא אותה, והיא ברחה איתו לבית לחם. ביום צום כיפור התחתנה עם אותו הגוי בבית לחם.

16:51ומהדבר הזה נוצר ונולד עם אחד ששמו בזכרו יהושע הנוצרי, שהוא אחר כך עשה הרבה צרות לעם ישראל, הרבה צרות לכלל היהודים ולכלל האומות שהתנגדו לו. ובאמת אנחנו רואים את המצב הזה שזה הגיע בסך הכל מהגזמה. אתה מגזים, חז"ל אמרו וכבשו, רק שלא תהיה עצמי. זה לא אומר שצריך לנעול אותה, זה לא אומר שצריך... להפעיל כנגדה כוחניות או דברים אחרים, שלא תהיה יוצאת יתר על המידה, כי הפסוק כותב: "כל כבודה בת מלך פנימה, ממשבצות זהב לבושה." ככל שאישה יותר צנועה, זה הרבה יותר מכובד והרבה יותר טוב לבעל, במיוחד בדור שלנו, שבו יודעים כמה קלקולים יש בחוץ. בפסוק ל"א אנחנו רואים שהקדוש ברוך הוא אומר, התורה אומרת: "וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד." ואי ערב, ואי בוקר, יום השישי. מה זה השישי? לא כתוב ואי ערב, ואי בוקר, יום אחד, יום שני, יום שלישי, יום רביעי. פתאום יום השישי. מה קרה שנוסף אותה ה'? אומר רש"י, אוסיף ה' בשישי, ויגמר מעשה בראשית. לומר, שהתנה עם ההם על מנת שיקבלו עליהם ישראל חמישה חומשי תורה. כך רש"י מביא בשם מדרש תנחומא.

18:12עוד א' שכל בריאת העולם הייתה על מנת שעם ישראל יקבלו את התורה. ועכשיו בואו נצא לרחוב ונשמע זמירות שאנשים אומרים כנגד אותם בחורי ישיבה שלומדים תורה, כנגד אותם אנשים שלומדים תורה. בחורי ישיבות לא מתגייסים לצה"ל, בחורי ישיבות לא תורמים למדינה, בחורי ישיבות לא תורמים לפיתוח העולם. בחורי ישיבות סתם יושבים ולומדים ולא עושים שום דבר מיוחד בשביל כלל האוכלוסייה. הגדילו לעשות עיתון "הארץ". עיתון "הארץ" פרסם לפני כמה שנים משפט אנטישמי מאוד באחת הכתבות שלו, והוא כתב כך: "22 חיילים מתו בלבנון ואף בחור ישיבה לומד באוהלה של תורה". כך הוא כתב. זו כותרת אנטישמית גזענית שמראה בדיוק איפה הכתב נמצא בסולם הערכים שלו, לא רק בתורה, אלא גם בסולם הערכים שלו של חיי אדם. זאת אומרת, אתה רוצה לגייס בחור ישיבה שתכתוב: "בחור ישיבה צריכים להתגייס"? לא. אף בחור ישיבה לא מת באוהלה של תורה. זאת אומרת שנראה איפה נמצאת בדיוק אהבת ישראל שלו. מה שהתורה מצווה "ואהבת לרעך כמוך", ומה שהם מתיימרים שהם אוהבים אדם, אוהבים את החי, את הצומח, זה בדיוק הפוך ממה שהם נוהגים. ופה הכתוב מעיד, אנחנו מאמינים בני מאמינים. ואי הרבי בוקר יום השישי, מה זה השישי? כל מה שהעולם הזה, כל הגלקסיה, כל האוניברס הזה נברא בשביל...

19:39חמשת חומשי תורה בשביל היהודים כאלה שישבו והעסקו בתורה. זאת אומרת, כשיש הרבה חילונים, לאו דווקא חילונים, אפילו גויים שלא לומדים תורה, כולם חיים על פי התורה שלנו, רק בזכות אותו בחור ישיבה, אותו אברך, אותו אדם שלומד. זאת אומרת, בשעה שאדם נכנס לבית המדרש, תופס ספר, פותח ויושב ללמוד, בשמיים מתחברים אליו צינורות רוחניים של כמה אלפי בני אדם. שיונקים ממנו ושואבים את הכוחות. כי הרי בלעדי התורה, אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי. אין קיום לעולם. ובאים אותם אנשים שיונקים, מאותם לומדי התורה, ומה אומרים להם? עם אותו כוח שלומדי התורה נותנים להם. אתם פרזיטים, אתם מוצצי דם של החברה הישראלית. במקום שהחרדים יגידו להם, רגע, מי לומד תורה? מי מקיים את העולם? בזכות מי אתה בכלל מדבר? בזכות מי אתה בכלל נושם? בזכות מי יש לך כוח לחיות, לאכול, לצעוק, לכתוב כתבות? בזכות לומדי התורה. הם לא מאמינים בזה אומנם, אבל בתורה שלנו אנחנו צריכים לדעת איך לראות ולהסתכל כנגד אותם אנשים האלה שטוענים שלומדי התורה לא מקריבים שום דבר משלהם בעד הציבור. ההקרבה הגדולה ביותר היא קיום העולם, וכל הקיום של העולם על פי הכתוב הוא רק על ידי אותם לומדי התורה.

21:06בפרק ב' פסוק א', מובא הפסוק שאנחנו אומרים אותו כל שבת: "ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם." הקב"ה השלים את מעשה בראשית. "ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה." הקב"ה שבת שביתה מוחלטת, שביתה טוטאלית, בלי כלום, בלי אולי עוד משהו קטן ככה, כבר היה שקיעה. הקב"ה הפסיק. ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות. בפסוק הזה אנחנו מתוודעים למתנה הגדולה שנקראת שבת. הגמרא במסכת שבת בדף י' עמוד ב' אומרת שהקב"ה אמר למשה רבנו, מתנה טובה יש לי בבית גנזי, לך והודיעם. זאת אומרת, אני לא רוצה לתת להם מתנה ככה. אם אנחנו נבוא לבן אדם, וניתן לו משהו שאין לו שום הבנה בזה. נניח, נבוא לכפרי, ניתן לו יהלום של 24 קראט. הכפרי הזה לא יודע מה זה. הוא ישאל מה זו האבן הזאת. אולי חוצצים את השיניים, אולי לא יודע, סתם, הוא לא מבין מה עושים עם היהלום הזה. אבל כשנסביר לו, היהלום הזה זה דבר עוצמתי, שאתה לבד יכול לקנות ממנו דירה, וואו, אז הוא התפעל. הקב"ה שולח את משה רבנו, שהוא היה מטווח, בין הקב"ה לעם ישראל, ואומר לו, לך והודיעם, יש לי מתנה טובה בבית גנזיי. יש יהודים שמחללים שבת מאידיאולוגיה. מה האידיאולוגיה שלהם?

22:30העם לחופש נולד. החופש שלי זה לצאת לים, החופש שלי זה לנסוע ברכב, החופש שלי זה לעשות כל מיני דברים. בסדר. להיות עם חופשי בארצנו. זה המוטו שלהם. הבעיה היא שההלכה מאוד מאוד מחמירה בהקשר לאותם אנשים שמחללי שבת. יש דעות בפוסקים, שאדם שמחלל שבת, כשפותח בקבוק יין, אם היין לא מבושל, זה נהפך ליין נסך. ובאמת מסופר, סיפור אמיתי. את הסיפור הזה סיפר הרב ראובן קרלנשטיין, מגיד מישרים בעיר הקודש בני ברק, שהוא חולה דיאליזה. הוא הגיע לבית החולים כדי להתחבר לדיאליזה, חולה כליות, כשהמכשיר מוציא את כל הדם ומנקה אותו, כך שהם יושבים כמה שעות. ובזמן הזה שהם יושבים, כל אחד מדבר על דעה ועל עסק, כמובן יש שם אנשים שומרי תורה ומצוות, ויש שם אנשים קצת רחוקים, והוא סיפר שהבוקר, אֶגִּיעַ אָדָם וְסִפֵּר שֶׁהַבֹּקֶר הִגִּיעָה אֵיזוֹ אִשָּׁה אַחַת בַּמַּחְלָקָה וְיֵשׁ לָהּ יוֹם הֻלֶּדֶת, מַזָּל טוֹב, אָז בִּכְבוֹד הַיּוֹם הֻלֶּדֶת הִיא הֵבִיאָה לְכוּלָּם יַיִן וְעוּגָה וְהִיא חִלְּקָה בֵּין כֻּלָּם. הָיְתָה שָׁם אַחַת מֵהָעֲבוֹדוֹת הַדָּתִּיּוֹת. אָמְרָה לָהּ אֲנִי מִצְטַעֶרֶת, אֲנִי לֹא רוֹצָה לִשְׁתּוֹת אֶת הַיַּיִן, רַק אֶת הָעוּגָה. אָמְרָה לָהּ לָמָּה לֹא? אָז אוֹתָהּ עוֹבֶדֶת אָמְרָה לָהּ כִּי אַתְּ מְחַלֶּלֶת שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָה לִפְנֵי...

23:51וכיוון שפתחה עין, זו עין ישרה, כאילו עין שגויה פתחה אותה. לא ניכנס לנקודה הזאת, אם היא אמרה טוב, עשתה טוב במה שהיא אמרה או לא, אבל זה כבר נהיה מלחמת העולם השלישית ובית חולים. אתם הדתיים, אתם פנאטים, מה אתם ככה? אני גויה, לא מתביישת, מריבות וזה וזה, ובאמת כל אותם החולים מחוברים לדיאליזה, כל אחד החליט להוסיף עוד אמרה על החרדים השחורים האלה. שהם בכלל סגורים ופנאטים ואין מה לעשות ואין להם תיקון ואתה... כל מיני דיבורים. והרב קרלינשטיין, חרדי היחיד, קיפסה בין 70 זהבים, מחובר לדיאליזה ושותק. ואחרי שכולם דיברו, אמרו לו, כבוד הרב, מה אתה אומר? אמר, כלום. לא אומר כלום. טוב, לא אומר, לא אומר. שבוע הבא, שוב הגיעו כולם. אחרי שכולם התחברו למכשירים, שלא יברחו לו, אמר להם, עכשיו תשמעו את התגובה שלי, אבל לפני כן סיפור. הסיפור היה כך: בחור הכיר בחורה, והחליט להתחתן איתה. בטקס האירוסין, הבחור מוציא מתנה גדולה, משהו גדול. רק העטיפה עולה 100 דולר, משהו עטיפה מיוחדת. והיא פותחת את העטיפה לפני כל המשתתפים, וואו, עוד עטיפה. היא פותחת את העטיפה ועוד עטיפה.

25:12ועוד עטיפה, וקופסה, בתוך הקופסה עוד קופסה, וכל מיני ברכות בין לבין, משהו יפה. נו, מתי המתנה? ואז היא מגיעה לקופסה קטנה, פותחת את הקופסה, מוציאה טבעת יהלום יפה. כל המשתתפים באירוסין, וואו, מחיאות כפיים. כשמפסיקים מחיאות הכפיים, היא מסתכלת על הטבעת ואומרת, איך זה מה שאתה מביא לי? זורקת את הטבעת והולכת. זה הסיפור. עכשיו הוא שואל אותם: "תגידו לי, אני הרב של אותו בחור. הוא בא לשאול אותי האם להתחתן עם הבחורה הזאת או לזרוק אותה מעכשיו. מה אתם ממליצים לי עליה? האם היא בחורה טובה, אישה טובה להתחתן איתה? אולי זה מידע חד-פעמי, או עזוב, אל תיכנס לבוץ הזה." כמובן, כולם פה אחד אמרו: "כבוד הרב, אל תסבך את הבחור. תגיד לו שמע עכשיו, וטוב שזה היה עכשיו לפני החתונה, כי אחרי זה הוא היה אוכל אותה באופן סופי."

26:13אין אפשר אישה רעה כזאת. אמר לה הרב, אתם בטוחים? אולי לרחם עליה. אמר לו הרב, אתה יודע איזה בושות היא עשתה לו לפני כולם, באירוסין. היא לא רוצה, תגיד לו אחר כך, תן לי פתק הכלפן, תחליף, אבל כזה בושות היא עשתה, כזה דבר. אמר לה הרב, יפה. גם אני חושב ככה. עכשיו בואו נראה איפה אתם בתמונה. אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו: "מתנה טובה יש לי בבית גנזיי ושבת שמה. יש לי מתנה מיוחדת לעם ישראל. לך והודיעם." השבת מגיעה ל... והאדם מחליט שפתאום לא יסתדר לו לשמור שבת, כי הוא קבע בדיוק פגישה דחופה על חוף הים בתל אביב. אז מה הוא עושה? הוא נכנס לרכב ונוסע. מה אתה עושה בעצם? אתה לוקח את המתנה של אלוקים ולפני כל העולם אתה אומר איכס, השבת לא מתאימה לי. נו, לפחות אלוקים היה צריך לקחת אותך ולשלוח אותך כמו שאותו בחור המלצתם לו לפני רגע לשלוח את הבחורה. ואלוקים משאיר אותך בעולם הזה. הם הבינו אותה לכך. מה זה כמה חמור המושג הזה של אדם שמחלל שבת בפרהסיה? זאת אומרת, קדושת השבת היא קדושה מעל כל קדושת הימים. וכשעם ישראל, או העם הקדוש, שומר את השבת הקדושה, יכולים להגיע לדרגות עליונות עד שכתוב שאם חלילה ישראל משמרים שתי שבתות, מיד נגאלים. זאת אומרת, קדושת השבת ביחד עם קדושת עם ישראל מביאה ישר גאולה.

27:44בפסוק ז' כתוב: "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים." הקדוש ברוך הוא נפח באפיו נשמת חיים. הקדוש ברוך הוא, הכל יכול, היה יכול לקחת עפר וליצור ממנו אדם. יש סיפורים שגם רבנים בתקופות האחרונות יצרו מחול אדם. יש סיפור על הגולם מפראג. סיפור שלא יודעים אם הוא מעשה שהיה או מעשה שכמעט היה, מעשה ששנוי במחלוקת. יש אומרים שהוא היה, יש אומרים שהוא לא היה, ויש אומרים שזה פרי מחשבותיו של איזה סופר ובני וורק, לא משנה. אבל את הכוח הזה ודאי היה. סבא של החכם צבי ברא גולם בוודאי, והתשובה הראשונה, אני חושב, בשו"ת חכם צבי היא האם אפשר לצרף את הגולם הזה למניין. בן אדם שנברא לא מדרך של איש ואישה, מאפר מן האדמה שיצרו אותו. שאלה ראשונה, באמת מה שמספרים על המהר"ל מפראג, שהיה שם הרבה צרות לעם היהודי. כשהיו הרבה צרות לעם היהודי, רצו למצוא איזה כוח מסוים שיוכל להילחם עם הנוצרים הברוטליים, האלימים, ולכן הלך המהר"ל ועשה שאלת חלום. הוא שאל: איך אני יכול להילחם כנגד אותם הנוצרים, כנגד הכומר שאז לפי הסיפורים קראו לו תדו ושרשה?

29:00ואמרו לו בשאלת חלום, תשובה על פי ראשי תיבות. הראשי תיבות היו: "אתה ברא גולם, דבק החומר, וחלה זדים חטאים תורפי ישראל". זאת אומרת, אתה תיקח גולם, תדבק חומר, תעשה צורה, ומזה המהר"ל יצר על ידי קבלה מעשית גולם שהגולם הזה נלחם. על פי הסיפורים, היו הרבה נוצרים שרצו להעליל עלילות דם על היהודים. מה שכן, בין אם המהר"ל יצר גולם, בין אם המהר"ל לא יצר גולם, בוודאי שהיה את הכוח הזה לגדולי ישראל, המקובלים בתקופות קדומות. יש שמספרים אפילו על הרב כדורי בדור האחרון, שכשהוא למד קבלה מעשית אצל הרב שרעבי, הוא ניסה את הקבלה המעשית הזאת והצליח לברוא תרנגול. כמובן שאסור להשתמש בזה לחינם, והרב שרעבי כעס עליו. מאוד. אבל יש כזה כוח בתורה, בקבלה מעשית, שוודאי אפשר לברוא. אז ודאי שהקב"ה, כשהוא ברא את האדם, זה לא היה משהו קשה בשבילו. אבל שוב, כמו שאמרנו, התייחד אליו הדיבור, כיוון שהאדם הוא שונה מכל שאר הבריאות. ובפסוק כתוב: "ויקח אחת מצלעותיו". הקב"ה לקח אחת מצלעותיו. למה דווקא צלע? למה לא אחת מלחייו, אחת מרגליו, אחת מידיו? אומר המדרש רבה, י"ח ב'.

30:28כשהקדוש ברוך הוא אמר, אני לא אברא את האישה מהרגליים, כי ככה כל הזמן תהיה יצאנית, כל הזמן יוצאת, מטיילת, הולכת. הוא אומר, אני לא אברא אותה מהאוזן, כי כל הזמן תהיה צייתנית, איפה שיש, הולכת, שומעת. הולכת רכיל, מדברת, כל מקום רק שומעת. אומר, אני לא אברא אותה מהעיניים, כי כל הזמן תבליט את העיניים שלה, זה חוסר צניעות. אומר, אני אברא אותה מהצלע, שהצלע היא מכוסה. הקדוש ברוך הוא לקח את הצלע וברא. ועל כל איבר ואיבר שהקדוש ברוך הוא היה בורא את האישה, היה אומר לה, תהיי צנועה, תהיי צנועה, תהיי צנועה. כנראה שהקדוש ברוך הוא משהו אמר, תהיי צנועה, תהיי צנועה, לא הספיק לכמה נשים היום לצערנו. שמשום מה בדור האחרון, כפי שכתוב בספרי חסידות, שהמלחמה של היצר הרע תהיה דווקא בנושאים של צניעות וקדושה. לצערנו, אנחנו רואים שלפעמים האדם כשהוא הולך ברחוב, הוא לא יודע מי בעלי החיים שהולכים על ארבע, ומי בעלי החיים שהולכים על שתיים. גם את בעלי החיים שהולכים על ארבע מלבישים עם איזה סמרטוט, וגם בעלי החיים שהולכים על שתיים יש עליהם איזה סמרטוט, אבל רק סמרטוט, לא יותר מזה. זאת אומרת, מותר האדם מן הבהמה, שוב אנחנו חוזרים לאותה נקודה שפה.

31:39לעומת זאת, כשמתרחקים מהתורה, שוב, מה ההבדל בינך לבין הבהמה? הקדוש ברוך הוא בורא את חווה מהצלע, ואדם הראשון וחווה יושבים מבסוטים בגן עדן. יש להם פירות כמה שהם רוצים לאכול, חוץ מעץ אחד. אנחנו בשבע ברכות מברכים את החתן ואת הכלה. את החתן ואת הכלה, ואומרים להם, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם. ככה אנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא ישמח את החתן ואת הכלה, כמו שהקדוש ברוך הוא שמח את אדם הראשון ואת חוה. מה מיוחד אדם הראשון וחוה? למה לא אומרים אברהם ושרה, יצחק ורבקה, רחל? לאב ויעקב, מה מיוחד דווקא אדם הראשון וחווה? יש על זה הרבה תשובות. אחת מהתשובות הפשוטות היא שאחת מהסיבות שהיום, לצערנו, כל זוג לפי המחקרים, כל זוג שלישי בישראל, אצל החילונים מתגרש וגם אצל החרדים, פסה המגמה, כל זוג עשירי מתגרש. הסיבה לכך היא שיש משהו, אבל יש עוד משהו, יש בחירה, ואפשר לבחור עוד כמה דברים חוץ מהדבר הזה.

32:45אם האדם מתחתן וחושב זהו, חוץ מהדבר הזה אין לי שום דבר בעולם, 98% מהבעיות שלו יסתדרו. אני אומר 98% ולא 100% כי 2% זה בעיה שהוא עצמו לפעמים יש לו מידות לא כל כך טובות שזה יכול להסתדר. אבל בשעה שאדם חושב שאין שום דבר אחר, מושג להחליף, אולי זה לא כל כך מתאים, אולי זה זה, אז האדם... לא חושב על גירושין ומסתדר עם הקיים אצל אדם וחווה. אם אדם לא כל כך מסתדר עם חווה וחושב אולי אני אחליף אותה, היה לו במה? אין לך במה. כשהאדם נמצא רק עם אישה אחת וחושב רק על אישה אחת ולא חושב אולי יש עוד אפשרויות, זו השמחה המושלמת של חיי הנישואין. וזה מה שאנחנו מאחלים לחתן ולכלה - שמחת חיים כמו שהייתה בגן עדן מקדם. כמו שהיה בגן עדן. מה היה בגן עדן? רק... אדם וחווה. אין אפשרויות, אין החלפות. לא לאישה להחליף עם גבר אחר, ולא לגבר להחליף עם אישה אחרת. כשאין אפשרויות ואין החלפות, אפשר לחיות חיי נישואין תקינים ומאושרים. בפרק ג' פסוק א', מתחיל הכתוב לספר...

33:57איך הגיעו אדם הראשון וחווה לחטא הנורא של אכילה מעץ הדעת? כתוב שהנחש היה ערום. הספורנו כותב שהנחש הזה הוא השטן, הוא היצר הרע. כאן לימדתנו התורה על הנחש שהוא ערום, בערמומיות. זאת אומרת, הנחש הוא ערום. בסדר, נחש ערום. אבל בואו נראה מה הנחש יכול לגרום. היצר הרע, אנחנו אומרים, הגמרא בבבא בתרא דף ט"ז כותבת, הוא יצר הרע, הוא השטן, הוא מלאך המוות. איך יכול להיות שהוא גם יצר הרע, הוא שטן, הוא מלאך המוות? סיפרו את זה בסיפור פשוט. היו שני חברים. אחד, בחור טוב. ילד נחמד, כולם אוהבים אותו. והשני, בחור רשע. אבל מה, הם היו בקשר טוב. יום אחד היה מבחן מאוד מאוד גדול בבית הספר. הילד הטוב למד, למד, למד, למד. ובמבחן הוא ככה, לא יודע אם הצליח או לא הצליח. כל הזמן הוא היה בלחץ. מה יהיה? מה יהיה עם התוצאות? מתי אני אראה את התוצאות? יום אחד מגיע אליו החבר שלו ואומר לו, למה אתה לחוץ כל כך? מה הבעיה? הוא נכנס לחדר של המנהל כשהוא לא יהיה שם, תפתח את היומן ותראה את התוצאות. הוא אומר, מה פתאום? איך אני אעשה כזה דבר? הוא אומר, מה הבעיה? אני אעמוד בחוץ ואשמור שאף אחד לא יבוא. באמת, חיכו שהמנהל יצא, הבחור הטוב נכנס לחדר של המנהל, פותח את היומן, מסתכל על הציונים, ובורח החוצה. הוא רואה את החבר שלו, שאומר לו: אל תדאג, אף אחד לא ראה. למחרת בבוקר, המנהל נכנס לכיתה וקורא לבחור הטוב.

35:26אומר לו, "תקשיב, אתמול אולי היית באזור של המשרד שלי?" הוא אומר, "אוקיי, לטוב, לא משקר." הוא אומר לו, "כן." הוא אומר לו, "ומה עשית?" בקיצור, המנהל יודע מכל הסיפור. כשהוא פתח את היומן, הסתכל בציון. הוא אומר לו, "כן, המנהל, אני מתוודה, עשיתי לא טוב, אבל יש מישהו ששכנע אותי הרבה זמן לעשות את זה." הוא אומר לו, "מי זה?" הוא אומר לו, "הבחור השני, זה וזה." המנהל נדהם. הוא אומר לו, "רגע, אתה בטוח שזה הוא?" הוא אומר לו, "כן." אמר לו, למה המנהל כל כך נדעם? אמר לו, פשוט, כי הבחור הזה סיפר לי שאתמול נכנסת למשרד. אז הוא קורא לבחור ואומר לו, מה קורה פה? אתה מסיט אותו ואחר כך אתה בא לספר לי? אמר לו, כן, זה חלק מהתרגיל שלי היה. לבוא, להכניס אותו למצב הזה ולבוא לספר למנהל. אמר לו, המנהל, זו התנהגות מכפירה, אני מחליט לאיף אותך מבית הספר. אבל לפניכם תעניש אתה את הילד הטוב הזה. אני מסכים לך, אתה תעניש אותו. אז הוא לוקח את הילד, גורר אותו לכיתה, מעמיד אותו על השולחן, נותן לו שתי סתירות לפני כל הילדים, ואתה ילד עף מבית הספר. זה סיפור, בתור משל, שמלמד אותנו איך הפעולה של היצר הרע. היצר הרע מגיע לאדם, ואומר לאדם, תחתו, תחתו, משכנע אותו בכל מיני דברים, וכשהאדם חוטא, אומר לאלוקים, תסתכל, תסתכל בדיוק, בדיוק, תראה, תראה, זה הבן שלך, אתה אומר, ישראל אשר בך אתפאר, והנה, תראה, תראה איפה הוא נמצא. ואז הוא נה...

36:55ואז אומר הקדוש ברוך הוא, "ריבונו של עולם, על התנהגות כזאת לא מגיע לו איזה עונש? מגיע לו." אז הוא מלאך המוות, הולך והורג את הבן אדם. הקדוש ברוך הוא מעניש את היצר הרע לבסוף. כתוב שלעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא שוחט את היצר הרע. אבל גם האדם נענש בינתיים. זאת אומרת צריך לדעת שיצר הרע הוא השטן והוא מלאך המוות. הקום מחליף כל הזמן תחפושות. וגם הנחש מגיע... בתור נחש, היצר הרע מגיע בתור נחש ומפתה את אדם וחווה. כשהוא מפתה את אדם וחווה, חווה כמובן מתפתה, על פי הכתוב, ואחרי שחווה מתפתה, היא הולכת ונותנת גם לאדם לאכול. באשוֹת הרדב"ז, חלק א', סימן רנ"ב. הרדב"ז הוא היה רבו של רבו של רבנו האר"י. הוא מביא שכל... שכל מה שחטא אדם הראשון, זה היה בעצם כוונה לעשות מצווה. ואיך יכול להיות? בן אדם עושה עבירה, אתה אומר לו מצווה. אומר הרדב"ז, שהאדם הראשון ידע שכשהוא יאכל מעץ הדעת, הוא מיד ידע איפה יש את עץ החיים. ככה כתוב, שהקדוש ברוך הוא אומר, "שמא ידע את עץ החיים ואכל וחי לעולם." והאדם הראשון רצה, לא אכפת לו מעץ הדעת, אכפת לו מעץ החיים. למה? כי הוא ידע שסוף כל אדם למיתה, הוא ידע את זה כבר לפני כן.

38:11והוא רצה לעבוד את הקדוש ברוך הוא כל הזמן. עכשיו, אם הקדוש ברוך הוא יציב לו, נגיד, אלף שנה, אז אחרי אלף שנה הוא כבר לא יכול לעבוד את הקדוש ברוך הוא. מה הוא עושה? תרגיל. אוכל מעץ הדעת כדי לגלות את עץ החיים, ואז הוא יחיה לעולם ויעבוד את הקדוש ברוך הוא לעולם. זאת אומרת, האדם הראשון הכוונה שלו הייתה לטובה, לא הייתה הכוונה שלו לרע. אבל הניסיון הקשה שלו היה לדעת, כשאלוקים אומר לא, זה לא. זאת אומרת, יש לפעמים בן אדם שאומר לך, תקשיב, השבת הזאת אני מחלל אותה, אחר כך אני שומר שבת עד הסוף, בלי הפסקה, מה שאתה רוצה, הולך לכל אלוק, תן לי לגמור את העסקה הזאת, וזהו. חוכמאי לא, חוכמאי. בדבר הזה, כשאלוקים אומר לך עכשיו לא לעשות משהו, אז עכשיו, אפילו שאתה חושב שיצא תועלת יותר טובה אחר כך, או יותר מוצלחת מהמצב העכשווי, בלי להתחכם. אלוקים אמר, עושים. אלוקים אמר לא לעשות, לא עושים. יש עוד מה להעריך בחטא של אדם הראשון וחווה.

39:11מקוצר הזמן, אנחנו נדלג על זה ונגיע לסיפור של קין והבל. בפרק ד' פסוק ח' כתוב: "ויקם קין אל הבל." מסופר במדרש מה פתאום קין בא להרוג את הבל. קין היה אחראי על כל קנייני האדמה, והבל על כל דבר שקשור לצאן. יום אחד קין הגיע להבל ואמר לו: "רגע, מה אתה הולך על האדמה? האדמה הזאת שלי. תפרח באוויר. תעוף." אבל אומר לו, רגע, בסדר, אם אתה רוצה שאני אערוף, אז אתה תוריד את הבגדים, כי לך ערום. למה? כי איך עושים בגדים? מצמר של כבשים. כבשים זה החלק שלי. ככה הם רבו, והיה בהיותם בשדה, תוך כדי המריבה, קם קין והרג את הבל. ולכאורה, אם נתבונן, נראה שקין, מה היה לו? היה לו את כל העולם. יש לך את אפריקה ואמריקה ו... ייבש את אסיה, בלי סוף יש יבשות, ותלך, תיקח אתה את כל רוסיה, וזהו, לא מספיק לך. לא, קין והבל, שני אנשים שמחלקים את העולם, ובכל אופן לא מספיק להם. זאת אומרת, אדם שרוצה עוד, אדם שיש לו מושג כזה של קנאה, אף פעם לא יספיק לו. תן לו מיליון, שני מיליון, שלושה מיליון, ארבעה מיליון. קין יש לו את כל העולם, מה הבעיה? תלך, תהיה במקום אחד, באי בודד, לבד, אל תראה את העולם, תעשה מה שאתה רוצה. לא.

40:33הוא מגיע ומפריע לו. למה להבל? יש לו זכות ללכת על הקרקע. זה מגיע מקנאה וממידות רעות. הקנאה הזאת גרמה שקין יבוא ויתנפל על הבל ויהרוג אותו. במדרש כתוב שקין אף פעם לא ידע איך הורגים. למה? אף בן אדם עוד לא מת. לא יודע מאיפה הורגים. לכן הוא בדיוק ניסה. לחתוך לו את כל הגוף. אולי הנשמה תצא מהרגל, אולי מהאוזן, אולי מהאף. ולכן אמר הקדוש ברוך הוא כשהגיע לקין, אמר לו: "קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה." מה זה "דמי"? כי יצא לו דם מכל הגוף. מכל הגוף. יצא לו מכל... למה? כיוון שהוא ניסה להוציא לו את הנשמה מכל הגוף. ומה? ומה? בדיוק. ומה הגיע? וממה הגיע? מקנאה. בסך הכל הוא קינא בו. מה אתה משתמש בדבר שלי? הקנאה הזאת גרמה לרצח. וזה דבר... שכל אדם צריך לדעת שקנאה יכולה להגיע לתוצאות איומות. בפרק כ', פסוק ב', בסוף הפרשה כתוב: "ויקרא את שמם אדם." הקב"ה קרא לאדם וחווה את שמם אדם. ולכאורה, כמה שמות אנחנו מכירים שאפשר לקרוא למין האנושי? אפשר לקרוא להם אדם, אפשר לקרוא לו איש, נכון? איש זה גם, אפשר לקרוא גבר.

41:56למה אנחנו רואים שהכתוב אומר "ויקרא את שמם אדם"? אדם, אדם. ויקרא את שמם איש. התשובה לכך היא שאיש ואישה כשהם ביחד ומתחתנים, הם נהיים גוף אחד. זאת אומרת, אם הקב"ה היה כותב "ויקרא את שמם איש", איש אפשר לומר בלשון רבים. איך אומרים איש בלשון רבים? אנשים. גבר, איך אומרים בלשון רבים? גברים. נכון? זאת אומרת, שהמילה הזאת שייכת ללשון רבים. כל מילה שייך להפוך אותה ללשון רבים. אדם, איך אומרים בלשון רבים? אין. אדם. איך אומרים אדם בלשון רבים? אין אדמים, ואין אדמות. יש אדמות, אבל לא, איך אומרים הרבה אדמים? אין כזה דבר. יש אדם. לכן הקדוש ברוך הוא קרא לאדם וחווה אדם. שניהם ביחד, זה מושג של אדם, מושג של דבר מחובר, של בלתי ינתק. זאת אומרת, זה דבר שאי אפשר לנתק אותו. דבר שהוא גוף אחד, באמת מסופר על הצדיקים שהתחתנו עם האישה שלהם, שהם ממש מרגישים את הגוף שלה כמו הגוף שלהם. מסופר על רבי אריה לוין, שהוא היה חמיו של הרב אלישיב זצ"ל, שיום אחד הגיע לרופא עם אשתו. הרופא שואל מה קרה, אז הוא אומר: כואב לנו הרגל. אמר לו למי? אמר: לנו כואב הרגל. אז הרופא מגיע אליו...

43:22מתחיל לבדוק לו את הרגל. אמר לו, "לא, לא, לא, תבדוק לאשתי, כואב לה הרגל." שאי אפשר להיפרד מזה. וזה בעצם מה שאמרו גם חכמי ישראל בפירוש מה שחז"ל אומרים במסכת יבמות, שעם ישראל, כתוב, אתם קרויים אדם, ואין אומות העולם קרויים אדם. למה גויים לא נקראים אדם? גויים גם יכולים להיקרא בני אדם. מה, הם לא בני אדם? התשובה לכך, גויים הם ודאי שהם בני אדם. רק אין להם את המושג הזה של האחדות, כמו... היהודים. כשהיהודי אחד נמצא איפשהו בעולם, הוא יפגוש את חבר שלו, חבר שלו יעזור לו. אפילו אם הוא לא מכיר, אפילו אם זה לא חבר שלו אישי. סתם, אתה יהודי, אני יהודי, ביחד נעזור אחד לשני. אצל הגויים, אין קשר בין הגוי הרוסי, לגוי היפני, לגוי התאילנדי, לגוי הקווקזי, לא משנה, אין קשר ביניהם. כיוון שכל הגויים בכלל, הם אומות מופרדות. הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו, שנעשה רצונו כרצונו, בלבב שלם, אמן ואמן.

44:46חבר'ה, המכות.