לכו בנים שמעו לי הרב אפרים כחלון

0:12דוד המלך אומר בתהילים פרק ל"ד פסוק י"ב. דוד המלך שהיה גאון הגאונים בהנהגה, גאון הגאונים בתורה, במלכות, בהכול, בא ללמד אותנו דרך של חינוך. ואנחנו לפני כן נתחיל בשאלה ששואלים כמה וכמה מהמפרשים על הפסוק הזה. למה הוא אמר 'לכו בנים שמעו לי'? היה צריך להגיד 'בואו בנים'. אתה רוצה לדבר עם מישהו, מה אתה אומר? אתה אומר: 'בוא, בוא תשמע'. אתה לא אומר לו 'לך'. 'לכו בנים, שימו לי'! מה הפירוש? איך יכול להיות שדוד המלך אומר 'לכו בנים, שימו לי' בשפה העברית?

1:14בוא, בוא, תשמע. אתה לא אומר לו "לך, לכו בנים, שימו לי." מה הפירוש? איך יכול להיות שדוד המלך אומר "לכו בנים, שימעו לי" בשפה העברית? אז אחד מגדולי המפרשים, רבי יצחק ערמא (עקידת יצחק), מבאר פירוש מדהים בזה על פי משל. הוא אומר: יש בן אדם שלוקח מסע על הראש שלו. יש לפעמים כמו הערבים, אפשר לראות את זה פה ברחובות ירושלים, אתה רואה ערבים הולכים עם חבילה על הראש שלהם. מגש ועל זה מלא פיתות, מלא לחמים, מלא דברים. בלי ידע הם לא תופסים עכשיו. הוא אולי זהיר למה שלא יתנגש במשהו, שלא יפול כל הפיתות. הוא זהיר עכשיו. תאר לך את הקורא לא מרחוק: "אחמד, אחמד, אחמד!" הוא יסובב לך את הראש שלו? יסובב? לא. למה לא? למה לא יסובב? עלך הפיתות, עלך הכל. מה הוא יחכה?

2:16מגש ועליו מלא פיתות, מלא לחמים, מלא דברים. בלי לדעת הם לא תופסים. עכשיו הוא אולי זהיר כדי שלא יתנגש במשהו, שלא ייפולו כל הפיתות. הוא זהיר עכשיו. תאר לך את הקורא לו מרחוק: "אחמד, אחמד, אחמד." הוא יסובב לך את הראש? לא. למה לא? למה לא יסובב? הלכו הפיתות, הלך הכל. מה הוא יחכה? מה שהוא יכול לעשות זה להאט קצת את ההליכה שלו, אבל גם כל פעם שמישהו יקרא לו, הוא יאט את ההליכה שלו. אז הוא ממשיך ללכת. אם אתה רוצה, תבוא, תשיג אותו ותגיד לו באוזן מה שאתה רוצה. אומר רבנו הרמ"א הקדוש, יש אנשים שחושבים שהתורה באה ועוצרת להם את החיים. התורה באה ומפריעה להם בחיים ותוקעת להם מקלות בגלגלים של החיים.

3:17ואיך שאומרים להם, בוא תשמור שבת, הוא צריך לעצור את החיים שלו. אומר לך, כתוב, לכו בנים שימעו לי. אתה יכול להמשיך ללכת ולשמוע בד בבד. שום דבר לא יפריע לך. כמו ההוא עם המסע על הראש. אפילו להסתובב הוא לא יכול. לא צריך להסתובב. יראת השם עליו אתכם. אם אדם ידע את דרך החיים של התורה, של יראת שמיים, מורה ששום דבר לא מפריע לו. איך אפשר ליהנות מהתורה, ליהנות מהשבת? הפוך. במשל יש לך משהו על הראש שמפריע לך ואתה לא יכול להסתובב. אתה לבד תבין שאתה לא צריך לנתק את החיים. אתה יכול להמשיך בחיים וליהנות בחיים ולעשות הכל הכל הכל הכל הכל. בשמחה ובטוב לבב ובאהבה והקדוש ברוך הוא נתן את העולם הזה כדי שנהנה בו באופן המותר. וירושלמי בסוף מסכת קידושין כותב: עתיד אדם ליתן את הדין על כל מה שראה עינו ולא אכל. תבוא ותעשה, תהנה, אבל מה? יראת השם עליהם אתכם. הכל מתוך יראה. ואתה תלך הלאה במסלול של החיים. זה הדבר שהרבה אנשים שרחוקים מתורה ומצוות אומרים, מה עכשיו? לחזור בתשובה, אתה משוגע? אתה יודע מה זה? אתה יודע כל שבת אנחנו בים. אשתי, מה? עכשיו כל...

4:35חודש, שבועיים בחודש אסורה. וואו, איזה מסע זה. מגלה לך דוד המלך שזה לא מסע; אתה אפילו לא צריך לעצור במרוץ החיים שלך. אתה רק צריך להבין שזו דרך חיים וזו יראת השם, ואתה תתרגל והכל יהיה בסדר. זה הפירוש המדהים הראשון בפסוק "לכו בנים שימעו לי, יראת השם אלמדכם." צריך להאמין בזה בכל הלב. פסוק שני, ביור שני. איך אנחנו יודעים שהלימוד משפיע על הבן אדם? איך אנחנו יודעים... כל זמן שהילדים ליד האבא, פחדים. האבא. דרך אגב, לא תמיד מפחדים מאבא בגלל שאבא ירביץ. רבי שלמה זלמן אוירבך פעם שאל אותו אחד מהתלמידים שלו איך לחנך את הילדים. אז הוא אמר, מה זאת אומרת, אם הם עושים משהו רע, פשוט להסתכל עליהם עם העיניים. אבל כנראה זה הדור הקודם שעה בזמן שרבי שלמה זלמן אוירבך כי אמרתי את זה פעם אחת באיזה שיעור, שאחת אמרה, מה זה? אני הסתכלתי ככה על הבן שלי והוא הכניס לי אצבע בעין. זו חוצפה של הדור האחרון. אבל... אבל כנראה זה הדור הקודם. שמעתי פעם בזמן רבי שלמה זלמן אוירבך כי אמרתי את זה פעם אחת באיזה שיעור, שאחת אמרה: "מה זה? זה אני הסתכלתי ככה על הבן שלי והוא הכניס לי אצבע בעין. זה חוצפה! זה הדור האחרון, אבל..."

5:47הדבר הזה, כל זמן שהילדים קטנים, תחת השלטון של האבא שלהם, אז זה בסדר. ברור שהם שומרים, ברור שהם עושים. מתי אתה יודע שיתקיים יראת השם עליהם, שמה שלימדתי אותך זה טוב? מתי שלחו בנים. אפילו שהם הולכים, הם רחוקים, שימעו לי. נשארים עדיין, איפה? בעולמה של תורה. על דרך זה ביאר, הרב יעקב גלינסקי, זכר צדיק לברכה, כשלקחו אותו עם כמה תלמידים, לאן? לרוסיה הלבנה. לקחו אותו לסיביר, הגלו אותם על זה שהם מפיצים תורה. אז הם רצו להתחזק. אז אמרו, כל אחד יקום ויגיד דרשה שתי דקות, שיחזק אותנו. שם אנשים אם לא מתים מרעב, מתים מקור. אם לא מתים מקור, מתים מתשישות. אמר רב גלינסקי, כשהגיע תורו אמר: "שתי דקות, אני אגיד לכם." הוא אומר: "אנחנו אומרים בכוונות של קריאת שמע. אנחנו אומרים 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד.' מה מכוונים ב'אחד'? א' - אחד יחיד ומיוחד. ח' - שולט בשבעה רקיעים ובארץ. ד' - שולט בארבע רוחות השמיים." הוא אומר: "מה זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא שולט בארבע רוחות השמיים? איפה זה? בכל מקום."

7:13האם יש מקום שחס ושלום הקדוש ברוך הוא לא שולט? האדם שאומר את זה הוא כופר. "לית אתר פנוי מיניה," מה הכוונה? אין מקום שפנוי מהקדוש ברוך הוא. והנה, הגמרא אומרת במסכת ברכות דף ח' עמוד ב': "כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו." אמר רב אחא בר יעקב: ובדלת, הוא צריך להאריך בדלת. אז, בזה דרך אגב, איך מעריכים בדלת? אנחנו אומרים דלת דדדד. איך תאריך אם אתה אומר דדדד? זה משהו אחר. אז אומרים שצריך להגיד דלת רפויה כמו התימנים. והתימנים אומרים דדד, זה כמו דלת זין כזאת מחוברת. בסדר, מי שיודע יודע, מי שלא - לא. אבל מי שמעריך בדלת מעריכים לו את ימיו ושנותיו. שאל הרב גלינסקי למה דווקא מעריך בדלת? אמר הרב גלינסקי: תקשיבו טוב, אנחנו נמצאים פה בסיביר, אבל הקדוש ברוך הוא בדלת. אנחנו מכוונים שהוא שולט בארבע רוחות השמיים גם פה בסיביר הרחוקה. אומר, ובן אדם שזוכר שהוא בתוך סיביר, נמצא אי שם בקצה העולם, והקדוש ברוך הוא שולט עליו, הביטחון הזה יגרום לו שמעריכים לו ימיו ושנותיו. הוא יצא מפה מסיביר.

8:31אולי יהיה אימות פה. האמונה וההשגחה שהוא מכניס לעצמו. אני מעריך בדלת. מה פירוש מעריך בדלת? באמונה שאתה מכוון באות הדלת מעריכים לו המב ושנותיו. ובאמת, כל הקבוצה שיצאה מסיביר כולם התחזקו באמונה. אנשים היו כמו זבובים. וכולם יצאו מסיביר. למה? העריכו בדעת. העריכו בדעת של אחד. הקדוש ברוך הוא אחד, יחיד ומיוחד, שולט בשמים ובארץ. כי אם הוא בארץ, ובברכות השמיים, כי הרבה אנשים מה אומרים? רק אחד. הקדוש ברוך הוא לא אחד, הוא אחד יחיד ומיוחד. מה זה, אח, אחד יחיד ומיוחד בסדר, מתאים לי, שולט בשמים ובארץ, אבל מה, בארבע רוחות השמיים? תגיד, אתה נורמלי? גם אני שנמצא שם בסנטיאגו באיזה חור, באיזה מערה של נפילים משנת תרפפו, גם פה הוא שולט. מה, זה מה שעכשיו מפריע לו? מה אני עושה פה, מה אני לא עושה פה? אני הולך עם איזו אישה לאיזה חור בסוף העולם? זה מה שעכשיו הקדוש ברוך הוא... זה...

9:34גם בארבע רוחות השמים. מה? הגזמת? מה? סוף העולם? אז בן אדם שמאמין ויודע את זה, מאריכים לו ימיו ושנותיו. בן אדם שלא, אז יברח לסוף העולם ויעשה מה שהוא רוצה, ובמילא יתקצרו לו החיים. הקדוש ברוך הוא ייקח אותו מהר. אתה חוטא. אז זה מה שבן אדם צריך לדעת. גם כשאתה רחוק כביכול בסוף העולם, לכו בנים, שמעו לי. צריך לשמוע בקול הקדוש ברוך הוא. פירוש נוסף בכתוב: "לכו בנים שמעו לי, יראת ה' עלמדכם". כל בן אדם לפעמים צריך לצאת לדרך. יש לו דרכים, יש לו הרפתקאות, דרך החיים. בן אדם פתאום מזמינים אותו, לך תבוא לאיזה מקום. מה המסע שהוא צריך לקחת איתו? אז תלוי, אם הוא הולך לירח אז הוא צריך להתארגן לפי ההליכה של הירח. אם הוא הולך לכוכב אחר אז הוא יצטרך להתארגן לפי הכוכב. אם הוא הולך לרוסיה, אז הוא צריך מעילים כי קר. אם הוא הולך למדבר סהרה, אז הוא צריך לבוא עם לבוש קיצי, צריך לבוא עם כיסויי עיניים שמתאימים שם לרוחות, שלא ייכנסו לו חולות לעיניים וכן הלאה וכן הלאה. כל מקום שהוא מגיע. אבל יש דבר אחד שהוא מתאים לכל המקומות, לא משנה אם הוא בארץ, בשמיים, במטוס, בשעה, באוויר ובים. כוכב אחר למאדים אז הוא יצטרך להתאגן כוכב אחר. אם הוא הולך לרוסיה, אז הוא צריך מעילים כי קר. אם הוא הולך למדבר סהרה, אז הוא צריך לבוא עם לבוש קיצי. צריך לבוא עם כיסויי עיניים שמתאימים שם לרוחות שלא ייכנסו לו חולות לעיניים, וכן הלאה וכן הלאה בכל מקום שהוא מגיע. אבל יש דבר אחד שהוא מתאים לכל המקומות, לא משנה אם זה בארץ, בשמיים, במטוס, באוויר ובים.

10:55לכו בנים, שאתם הולכים, דבר אחד אתם צריכים שיהיה לכם בכל מקום: יראת השם על אמתכם, יראת שמיים. למה? בן אדם שיש לו יראת שמיים יש לו את הכל, הוא יודע איך להתנהג בים, ביבשה, באוויר, בחוץ, בפנים, בקור, בחום. יש לו יראת שמיים. אדם שאין לו יראת שמיים, השם ירחם, השם ירחם מה הוא יכול לעשות. אדם שיש לו יראת שמיים, הוא יודע להתנהג כמו בן אדם גם במצבים קשים. אדם שאין לו יראת שמיים, אוי ואבוי מה האדם הזה יכול לעשות, אוי ואבוי. סיפר הרב גלינסקי: אחרי שהסתיימה המלחמה, מלחמת העולם השנייה, השואה, אז הרבה אנשים שלא אכלו כבר כמה שנים, האוכל ראוי לשמוע, כבר היו נפוחים מרוב רעב ובסוף המלחמה... היו נפוחים מרוב רעב ובסוף המלחמה הגיעו לשם האמריקאים, בנות הברית וכו' ועשו שם סיר גדול של אטריות ושלחו להם חבילות של אוכל לחמים. אותם אנשים, איך שראו את זה, התחילו לאכול ומתו, מתו, מתו. מאות אנשים מתו מהאכילה הלא מבוקרת, מהבולמוס הזה. המעיים שלהם פשוט התפוצצו. אנשים מתו מהאוכל.

12:26אומר, אבל מה היה שם דבר מופלא. כשהתחילו לחלק את האוכל, אנשים רמסו אחד את השני ברמיסה נוראה. סוף סוף רואים אוכל, רואים לחמניות, אז פשוט כל מי שחזק ונשאר לו טיפת כוח דחף וריסק אחד את השני. אומר, אבל מה היה שם אחד, קראו לו רבי גרשון, קדוש עליון שכל המלחמה... הוא חיפש למי הוא יכול להביא את ה-100 גרם לחם שלו לפני שהוא הולך למות. את המרק הדלוח הזה. הוא אמר, והרב גלינסקי אמר את זה פעם, שכשהוא נפגש אחר כך עם אחד מהאנשים שהיו ממונים על האולימפוס, והוא זכר לו שערב גלינסקי גם היה זה שהציל אותו בסוף המלחמה וידע לוותר על החלק שלו. אז הוא הכיר לו הכרת טובה ובזכות שערב גלינסקי ויתר על האוכל שלו, חלק מהאוכל שלו, כערת מרק, אז הוא הכניס אותו בהסתננות לעולים הספרדים ורשם עשרות עשרות לישיבות. והוא זכר לו שהרב גלינסקי גם היה זה שהציל אותו בסוף המלחמה וידע לוותר על החלק שלו. אז הוא הכיר לו הכרת טובה, ובזכות שהרב גלינסקי ויתר על חלק מהאוכל שלו, כערת מרק, אז הוא הכניס אותו בהסתננות לעולים הספרדים ורשם עשרות עשרות לישיבות.

13:48אבל הוא אמר שאחד מהערשים, כשהיה שם הכנס של הציונים ודיברו על החרדים שהם ככה והם ככה, כשהוא ראה את הרב גלינסקי הוא נבל, הוא שתק. למה? הרב גלינסקי אמר, הוא ידע טוב למה הוא שותק. כי הוא זוכר שאני ראיתי אותו, הוא רומס ברגליים שלו אנשים אחרים. והיחידים שלא רמסו זה אלו בחורי ישיבות, שישבו וגם בתוך המלחמה לא איבדו את הצלם האנושי שלהם. לקחו איתם לתוך המלחמה יראת השם על עמתכם. בתוך המלחמה הלכו ורמסו ודרכו עליהם, וקרעו אותם, והרעיבו אותם, ועינו אותם, והרגו להם את ההורים, את המשפחה, את הנשים, את הילדים, את הכל. אבל את יראת השם על עמתכם לא לקחו להם, לא יכלו לקחת להם את זה בכל מצב. יראת שמיים האדמו"ר מצאנז הקדוש שהיה בשואה, איזה יראת שמיים הייתה לו בשואה. אפשר להבין, אפשר להבין. הנאצים מחפשים את הרבנים, מחפשים אותם. זה לא "מי יתן לי את חכם והשכנו כחמור," זה "מי יתן לי רב ויקרא את בשרו לגזרים, אחתוך אותו לחתיכות". וכשהם תפסו את האדמו"ר מצאנז, אז האדמו"ר לא הסכים להוריד את הזקן, לגלח את הזקן בסכין, לא הסכים.

15:14התחילו לתת לו מכות רצח, והוא לא הסכים. למה? הוא אמר, זה שעת השמד, ועל שעת השמד אפילו על מצוות קלות נהרגים. התחילו לתת לו מכות רצח, ושום דבר לא הסכים. לפני שיצאה לו הנשמה מהמכות שלהם, עבר שם קצין. והקצין אמר להם, מה אתם מבזבזים את הכוח שלכם על יהודי? מהו, מהו, מהו? למה? למה אתם מרביצים לו? אז הם אמרו לו, הוא לא רוצה לחתוך את הזקן. עם סכין. אמר להם, אין בעיה. קחו מספריים ותחתכו לו את הזקן עם מספריים, אבל עם חתיכות... חתכו לו את הפנים חתיכות חתיכות, ככה הוא ילמד באמת. באו לעשות לו ובשנייה האחרונה הוא ניצל. הייתה איזו אזעקה, החיילים ברחו והוא נשאר. היה יהודי ניצול שואה שהיה רחוק רחוק רחוק מתורה ומצוות. כבר לפני השואה הוא היה מומר ואחרי השואה הוא פתח... קריירה אני אעשיר גדול. יום אחד הוא הגיע בהזדמנות לבית הכנסת וראה את הרב של בית הכנסת. הרב דיבר איתו קצת כדי שיבוא והתעורר. הוא שאל אותו: "אתה יודע משהו מהתורה, מיהדות?" אמר לו: "כלום, אני לא יודע כלום." אמר לו: "שום דבר? שום דבר?" אמר לו: "שום דבר." "שמע ישראל אתה יודע?" אמר לו: "לא."

16:47אמר לו, "תחשוב בכל אופן איזה פסוק אתה יודע. לא יכול להיות שלא שמעת כל החיים שלך פסוק אחד." פתאום היהודי הזה עוצם את העיניים ומתחיל לשיר לו שיר. השיר הזה הוא פסוק בפרשת כי תבוא. פרשת הקללות, התוכחה, פרק הפחד, פסוק מ"ז: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל." והוא ממשיך: "ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא ובערום ובחוסר כל, ונתן עול ברזל על צווארך עד השמידו אותך." הרב הזה אמר לו, "רגע, רגע, לפני רגע אמרת שאתה לא יודע שום פסוק. 'שמע ישראל' אתה לא יודע, ואת שתי הפסוקים האלה אתה יודע מכל התורה? איך יכול להיות?" אמר לו: "היה איתנו יהודי אחד, וכל המלחמה הוא לא הפסיק לשיר את שתי הפסוקים האלה: 'תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל' ו'ועבדת את אויביך.' איך אבוא היה שר," הוא אמר, "והנאצים היו מכים בו מכות נמרצות, והנאצים היו מתעללים בו, והוא היה צועק את זה ושר את זה." "מי זה היה היהודי הזה?"

18:01אדמו"ר מצאנז. הוא אמר, ושתי הפסוקים האלה, זה הפסוקים היחידים ביהדות שאני יודע. וכשהגיע אחד מהאנשים שהיו רחוקים מתורה ומצוות בשואה, ואמר לאדמו"ר מצאנז, תגיד לי, גם היום אתה אומר שלא עשני גוי? גם היום אתה אומר, ברוך אלוהינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן הטועים? כשהגוף שלך מכורר, הגוף שלך מרוסק, ושהנאצים לא מפסיקים להתעלל בך, גם היום אתה אומר את זה? שיבדילנו מן הטועים? גם היום אתה אומר, ואתה מודה לקב"ה שעשה אותך יהודי? אמר לו האדמו"ר במלחמה, לא אחרי המלחמה, לפני המלחמה, במלחמה, אמר לו האדמו"ר דבר מפחיד, הוא אמר לו, היום אני מכוון את זה עוד יותר. אמר לו למה? תסתכל איך אתה נמצא, תסתכל על הנאצים. איזה שמנים, איזה מתוקתקים, איך הם עשירים, איך הכל יש להם. איך אנחנו צמאים לקליפות של תפוחי אדמה, רעבים ללחלוחית שיש עליה. והם אוכלים, מתענגים, את כל הכסף שלנו לקחו, את הנשים, את ההורים, את המשפחה. ודמור מצאנז איבד עשרה ילדים בשואה.

19:13והוא עצמו כמעט מת שמה אין ספור פעמים. אמר לו, עכשיו אני מכוון עוד יותר. אמר לו, למה? אמר לו, אני מודה לקדוש ברוך הוא שעשה אותי בעם של הנרצחים ולא של הרוצחים. מודה לקדוש ברוך הוא שאני יהודי ואני מהנרצחים ולא מהרוצחים. איזה משפט. מי יכול להגיד משפט כזה? רק אדם שלקח איתו לשואה את יראת השם עליו, ולכן אותו אדם לא איבד את הצלם האנושי בכל מאורעות השואה. לקחו לו את אשתו, לקחו לו את עשרת ילדיו, שחטו אותם. קראו לו את הגוף, קראו לו את כל מה שאפשר, והוא עדיין מצדיק עליו את הדין ואומר: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל. ועבדת את אויביך." והוא חיוון לקיים בזה את פסוקי התורה. חיוון: "אני עכשיו מקיים את פסוקי התורה כי לא קיימתי מספיק את ציוויי התורה תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה."

20:24מביא, מביא, מביא. זה הכוונה של "לכו בנים שימעו לי". יראת השם על מתככם. לא משנה לאן אתה הולך, לא משנה איפה אתה נמצא, אבל יראת השם על מתככם. יראת שמיים, לא לאבד את יראת שמיים. מי שזוכה לדבר הזה, כל החיים שלו, כל החיים שלו... משתנים. אדם שיש לו יראת שמיים, אדם שיש לו דרך חיים ותוכחות מוסר, כל החיים שלו משתנים. דבר נוסף, הכתוב פה אומר: "לכו בנים, שִמעו לי". בנים זה לשון רבים. למה? הוא לא אומר... אלא לשון רבים בנים בדרך כלל כשיוצאים לדרך תמיד כדאי לא ללכת לבד. למה? אדם שהוא לבד, הוא יכול תמיד להיות בסיכון. תמיד יכולים לבוא ולהציק לו, אם זה מזיקים רוחניים, אם זה מזיקים גשמיים. אבל מה? יש פעם אחת שכן אדם צריך לצאת לבד. אל תלך עם מישהו. מי זה? אומרת הגמרא במסכת פסחים בדף מ"ט עמוד ב'. אמר רבי אלעזר, עם הארץ אסור להתלוות עמו בדרך. שנאמר, כי הוא חייך. הפסוק בפרשת ניצבים, ספר דברים, פרק ל' פסוק כ'.

21:50תמיד יכולים לבוא ולהציק לו, אם זה מזיקים רוחניים, אם זה מזיקים גשמיים. אבל מה? יש פעם אחת שכן אדם צריך לצאת לבד. אל תלך עם מישהו. מי זה? אומרת הגמרא במסכת פסחים בדף מ"ט ע"ב. אמר רבי אלעזר, עם הארץ אסור להתלוות עמו בדרך. שנאמר, כי הוא חייך. הפסוק בפרשת נצבים, ספר דברים, פרק ל', פסוק כ'. אם על חייו לא חס, על חיי חברו לא כל שכן. הרי התורה היא החיים. אם עם הארץ הזה לא לומד תורה, לא אכפת לו מתורה, ולא אכפת לו מכלום, אז גם על החיים שלנו לא אכפת לו כלום. לא. אם על החיים שלו הוא לא חס, על החיים הרוחניים לא אכפת לו, וגדול המחטיאו יותר מההורגו והוא מחטיא את עצמו, אז גם על החיים שלך הוא לא יחוס והוא יכול לבוא ולהרוג אותך. פשש. זאת אומרת, עם הארץ, יש בעיה איתו. מסוכן ללכת איתו בדרך. לכן פה הוא אומר, הלכו בנים שימולים. מתי אתם יכולים ללכת ביחד? כל הבנים, כל הקבוצה ביחד. רק אם יש בכם יראת השם.

23:16אם יש בכם יראת ה', אדם שיש לו יראת שמיים בדרך כלל הוא גם לומד תורה כי הוא יודע מה זה תורה. אם אין חכמה, אין יראה. אם אין יראה, אין חכמה. אז אם יש לך יראת שמיים, אתה ודאי לומד תורה. אם אתה לומד תורה, אפשר לבוא ללכת איתך ביחד, ואין חשש שתהרוג את מי שמתלווה אליך. כאן אנחנו צריכים להבין דבר מפחיד. אדם שאין לו יראת שמיים, פחד להתעסק איתו. פחד להתעסק איתו. למה? אתה לא יודע באיזשהו שלב הוא יוציא את הסכין. מה, עד כדי כך? כן. אבל אנחנו רואים הרבה אנשים שהם לא יראי שמיים והם לא מוציאים סכינים. מה התשובה? כי עדיין לא נגעת לו בנקודה איפה שצריך לגעת. עדיין לא עצבנת אותו. תעצבן אותו ואז בוא נראה. תגיד משהו מילה לא במקום ואז בוא נראה. אין יראת שמיים, אין יראת שמיים. זה מפחיד המחשבה הזאת, ולצערנו אנחנו רואים הרבה אנשים, הרבה אנשים. איזה זוועות, איזה זוועות, השם ירחם. אדם שאין לו יראת שמיים, אז הכעס שעולה בו, כל מיני גיהינום שולטים בו. אז הוא עושה מעשים אשר לא ייעשו, שאי אפשר להבין אותם גם מבחינה אנושית. כי היראה והמוסר, יראת שמיים, הם שוברים את הכעס.

24:45זוג הגיע לרב מרדכי אליהו, בעל ואישה. בוכים, בוכים, מה קרה? הבת שלהם נעלמה. לא מוצאים אותה כבר שבוע. והרב מרדכי אליהו לא מתייחס לבעל, רק מתייחס לאישה. ואז הוא אמר להם, לכו לקבר של החיד"א, ושלח את השמש שלו. אמר לשמש שלו, תשמע את הפסוקים שיוצאים להם מהפה בתהילים. הוא הגיע לקבר של החיד"א עם השמש שלו, עם העוזר שלו. הבעל ואישה קוראים תהלים והוא שומע פסוקים מהבעל שמדברים על רצח ועל דמים, על רצח אנשי דמים, על מרמה וכל מיני פסוקים שמדברים על רצח, והוא לא מבין. תוך יומיים התגלה שהבעל רצח את הבת היחידה שלהם, שם אותה במזוודה וזרק אותה בירקון כדי להתנקם מאשתו שאיימה עליו שהיא תתגרש ממנו. היה תהליך גירושין.

25:49איך, איך, איך אין יראת שמיים. ולא משנה כמה כיפה, כמה זקן, כמה כובע, כמה דתי, כמה הוא שומר שבת. יראת שמיים זה לא קשור לאיפה נולדת. כשיש לך יראת שמיים זה אומר שאתה חושב כל רגע: רבונו של עולם, רבונו של עולם, איך אני לא עובר על הדברים שלך, איך אני לא עושה דברים אסורים. וזה הדבר היחיד שיכול לבוא ולשמור על האדם מכל דבר. לכו בנים שמעו לי, יראת השם על מתככם. דבר נוסף אפשר להגיד בפסוק הזה: חז"ל הזהירו בכמה מקומות שאסור לאדם לבוא ללמד תלמיד שאינו הגון. למה?

26:50אם אדם הוא בא ולוקח תלמיד שאינו הגון אז אותו תלמיד שאינו הגון הופך את התורה שתראה כגנאי. כך אמרו חז"ל במסכת חולין בדף קל"ג, מובא גם באל-קוד שמוני, משלי רמז תתקפ"א. כל המלמד תורה לתלמיד חכם שאינו הגון נופל לגיהנום. כל המלמד לתלמיד שאינו הגון כאילו זורק אבן למרקוליס, כאילו עובד עבודה זרה. לתורה שתראה כגנאי, ככה אמרו חז"ל במסכת חולין, דווקא דף קל"ג, מובא גם בילקוט שמעוני, משלי רמז תתק"ף. כל המלמד תורה לתלמיד שאינו הגון נופל לגיהנום. כל המלמד לתלמיד שאינו הגון כאילו זורק אבן למרקוליס. כאילו עובד עבודה זרה. עכשיו, תלמיד שהוא הגון, זה דווקא תלמיד שלומד על מנת לעשות. לא לומד שלא על מנת לעשות. למה? בן אדם שרק מתי שהרב מסתכל עליו, הוא עושה. אבל מתי שהרב לא מסתכל עליו, הוא לא עושה. איזה רב זה? איזה תלמיד זה? אז אתה לא תלמיד הגון. או, כל הזמן שהרב מסתכל עליו, כן, כן, בסדר. אז תלמיד כזה אסור ללמד אותו. אסור ללמד אותו.

28:05אתה לא באמת משתנה מהתורה, אה, אבל אני מנסה, מנסה. אתה לא, אתה לא תצליח. אין, זה לא ייתכן. זה מה שאמר הכתוב: "לכו בנים, שמעו לי". אם גם מתי שאתם הולכים, אתם רחוקים ממני. אתם שומעים לי, לדברי התורה, אומר דוד המלך בתהילים, לציוויי התורה, אז יראה את ה' מלמד אתכם. אז אני יכול לבוא וללמד אתכם. אבל אם אתם משוחררים, שאתם הולכים, אתם לא שומעים לי, איך שהרב יוצא, אהה, משתוללים, איך שהדרשן גמר את הדרשה שלו, הולכים לדיסקוטק. אבל עכשיו הרב אמר, כמה עבירות יש שם, כמה פריצות, כמה חוסר צניעות, כמה כישלונות, כמה... עזוב אותי מה שהיה בהרצאה. התורה לא משנה אותך, אז אל תלמד, אל תבוא. אז זו, אין מה ללמד אותך יראת השם. וכבר אמרנו וסיפרנו כמה פעמים, מה שאמר הרב עובדיה לרבי דוד פוברסקי, ראש ישיבת פוניבז', שהיה חברותא 20 שנה עם היועץ המשפטי לממשלה של אז, והיועץ הזה כל מה שהיה אפשר להילחם בתורה היה נלחם. אמר לו הרב תדבר איתו, אמר לו לא מתערב עם פוליטיקה, אמר לו איזה פוליטיקה זה, יקרי הדת, אין מקוואות, אין רבני ערים, אין דיינים, הוא כל דבר תוקע מקלות בגלגלים.

29:29אמר לו: "לא, אין מה לדבר איתו, פוליטיקה אני לא... לא רצה." אמר לו: "כמה זמן אתה לומד איתו?" אמר לו: "20 שנה." אמר לו: "אסור לך ללמוד איתו אם אתה לומד איתו 20 שנה והוא לא משתנה. אין לך מה ללמד אותו. אתה מלמד תלמיד שאין לו עוגן. אין יראת השם על עמתכם. אם הוא הולך, הוא עוזב אותך, הוא עושה מה שהוא רוצה, נלחם בתורה והתורה לא משתנה, שום דבר. אל תלמד אותו." אה, אבל חבל על הזמן, חבל על התורה, כל התורה שהוא לומד לא חבל. אסור לך ללמד אותו. זה הסבר נוסף בכתוב. עוד הסבר ל"כּוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי יִרְאַת ה' אַלַמְּדְכֶם". יש, עם ישראל נקראו בנים ונקראו עבדים. יש מחלוקת מתי עם ישראל נקראים בנים ומתי עם ישראל נקראו עבדים. המשנה בעבוד, למשל, פרק ג' משנה י', כותבת: "חביבים ישראל שנקראו בנים למקום". עם ישראל נקראו בנים. גם בגמרא רבי שבת אף למדה אלף עמוד אלף כתוב ישראל נקראו בנים. אבל מה דינם כאשר ישראל אינם עושים רצונו של מקום? מה קורה אז כשעם ישראל לא עושים רצונו של מקום? האם הם נקראים בנים או עבדים?

30:55ויש בזה מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה. רבי מאיר סובר: בין כך ובין כך בניי הם. הכוונה: בין עושים רצונו של מקום ובין לא עושים רצונו של מקום הם נקראים בניו של הקדוש ברוך הוא, אפילו אם לא עושים רצונו של מקום אבל מאמינים. יש דעה אחרת שאומרת לו רק מתי שאתה עושה רצונו של מקום. מתי שאתה לא עושה רצונו של מקום, אין הקדוש ברוך הוא לא יכול לבוא ולהחשיב אותך כבן שלו. איך אתה בן שלו ואתה רק חוטא? איך יכול להיות שאתה בן שלו ואתה עושה הפוך מכל מה שאבא שלך אומר לך? האם זה כי אתה סומך, או אני עדיין הבן שלו? איך יכול להיות? אז זו המחלוקת שמובאת במסכת קידושין בדף ל"ו עמוד א'.

32:12רבי מאיר אומר בין כך ובין כך אתם קרויים בנים, והוא מביא פסוק שנאמר: "בנים משחיתים הם", זה פסוק בירמיהו פרק ד' פסוק כ"ב, ואומר: "בנים לא אמון בם". פסוק בדברים ל"ב כ' הוא מביא עוד פסוק. זה רבנים השחיתים ישעיהו פרק א' פסוק ד' ועוד. אבל רבי יהודה אומר: בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרואים בנים; לא נוהגים מנהג בנים, אתם לא קרואים. על זה הסבירו שזה הפשט. אלעד אמיר הנני, מה הכוונה אלעד אמיר הנני? אנחנו מזכירים את זכותו של רבי מאיר דווקא. למה רבי מאיר? כי רבי מאיר אומר: אפילו אם אנחנו לא בסדר, אנחנו קרואים בנים. הפסוק הזה מתפרש גם לדעת רבי יהודה וגם לדעת רבי מאיר. כמו שנפרש בהמשך, יש גמרא בבבא בתרא דף י' ע"א. כתוב שרבי עקיבא ותורנוסרופוס התווכחו האם כדאי לבוא לתת לעני אוכל. תורנוסרופוס אמר לו: "מלך ששמתה עבד שלו בבית האסורים אומר לא להביא לו אוכל. אתה בא ומביא לו, המלך יכעס עליך." אמר לו רבי עקיבא: "לא, לא שמתה עבד שלו, הוא שמתה בן שלו. העני זה הבן שלו."

33:22דרכתי בנים אתם להשם אלוקיכם. אז הוא בדברים ידע לת'. אז הוא הוכיח לו שגם מתי שעם ישראל לא עושים רצונו של מקום, צריך לבוא ולפרנס אותם וכולי וכולי. אז לפי רבי יהודה שסובר שבזמן שאין אתם נוהגים מנהג בנים, אין אתם קרויים בנים. זו דעת רבי יהודה. אז הפשט הוא, "לכו בנים שמעו לי, יראת השם אלמדכם". אם אתם בנים, מה זה אומר? שאתם עושים רצונו של מקום. אז אני סומך עליכם. אז אני סומך עליכם, אתם עושים רצונו של מקום, אתם נקראים בנים. אתם בסדר. אז אתם יכולים ללכת, כל מקום שתהיו, אני סומך עליכם. אתם לא תביישו את הפירמה, את היהודי שבכם. כי אתם בנים עושים רצונו של מקום במילא יראת השם עלה מתכם אתם ראויים ללמוד את יראת השם כי אתם עושים רצונו של מקום אבל לפי רבי מאיר זה בעיה מה זה לכו בנים? הרי לכו בנים זה אפילו מתי שהם לא עושים רצונו של מקום אז מה זה לכו בנים שמעו לי?

34:50אומר הירושלמי במסכת חגיגה פרק א' על החזאים: "אילו אותי עזבו ותורתי שמרו, המאור שבה היה מחזירם למוטב." אומר הקדוש ברוך הוא לעם ישראל בזמן חורבן הבית: "אם הם היו עוזבים אותי, כביכול לא מאמינים בקדוש ברוך הוא, אבל מה? הם היו עדיין שומעים לי, מקיימים את התורה. זה נקרא לשמוע לי. המאור שבה מחזירה למוטב. האור של התורה היה מחזירם למוטב אם הם היו באים ומתייחסים לתורה ומקיימים מדיני התורה, לא רק סתם לומדים." והוא מרמז על הזוהר מתורתי. אם הם היו עוזבים אותי, כביכול לא מאמינים בקדוש ברוך הוא, אבל מה הם היו עדיין שומעים לי ומקיימים את התורה. זה נקרא לשמוע לי. המאור שבה מחזירם למוטב. האור של התורה היה מחזירם למוטב אם הם היו באים ומתייחסים לתורה ומקיימים את דיני התורה, לא רק סתם לומדים. מקיימים את דיני התורה. האור שבתורה היה מחזיריו למוטב. אם נשים לב, נראה. לכו בנים, אומר הפסוק, אפילו אם אתם לא עושים רצונו של מקום. אבל אומר הקב"ה בבקשה רק תשמעו לי. תשמעו לציווי התורה. וזה רמז. לי, זה גימטריה 40, זה התורה שניתנה ל-40 יום.

36:11תשמעו לתורה. אפילו שאתם רחוקים. אפילו שאתם לא עושים את רצונו של מקום. אבל מה צריכים לשמוע, לשמוע, לשמוע לקב"ה. נשמע לציווי התורה. הרבה אנשים אומרים, תקשיב הרב, אני לא כל כך מאמין, אני לא כל כך יודע, יש לי שאלות באמונה. חביבי, יש לך שאלות באמונה? תתחיל לשמור את התורה ואת המצוות, תראה שהכל נעלם לך. אין לך שאלות פתאום. לפני שבן אדם שומר, יש לו שאלות, יש לו בעיות. מתחיל לשמור, פתאום הכל נעלם. הנשמה מתקדשת. הנשמה מתקדשת. זה ההסבר של הכתוב "לכו בנים, אפילו שאתם בנים שובבים, שימו לי יראת השם על אמתכם." על דרך זה אפשר להסביר גם את הכתוב בירמיהו פרק ג' פסוק י"ד וגם בפרק ג' פסוק כ"ב: "שובו בנים שובבים."

37:33טוב, קורא לנו "בנים שובבים". כוונה בשעה שעם ישראל לא שומרים רצונו של מקום. אז זה "בנים שובבים". עכשיו זה הזמן של ה"שובבים". אנחנו בפרשיות שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה ותצווה. זה הזמן של ה"בנים שובבים". עכשיו הם עושים תיקונים. והכתוב אומר, אפילו שאתם "בנים שובבים", שובו. הקדוש ברוך הוא רוצה. הוא רוצה שעם ישראל יחזור. אבל מה? לפעמים הבן אדם אומר, עזוב, אין לי סיכוי. אין לי סיכוי, אתה יודע כמה עבירות עשיתי? אתה יודע כמה דברים נוראים? אתה יודע כמה בעיות עשיתי בחיים? עזוב, עזוב, זה לא בשבילי. התשובה לא בשבילי. ככה מי חשב? אלישע אחר הגמרא בחגיגה דף ט"ו עמוד א' מספרת שאלישע שמע ואמר שובו בנים שובבים חוץ מאחר. אמר אם ככה אני אלך ויהנה מהעולם הזה וככה הוא אמר לרבי מאיר שמעתי מאחורי הפרגוד שובו בנים שובבים חוץ מאחר. בשביל מה אתה בא ואמר לי לחזור בתשובה ובאמת שואלים המפרשים מה היה לאלישע אחר לעשות.

39:02מה מה? מה היה? מה היה? הוא שמע שהקדוש ברוך הוא אומר לו, "לך." הקדוש ברוך הוא אומר לך, "אני לא רוצה אותך." אז מה אתה נשאר? אמרו על זה רבותינו על פי הגמרא בפסחים דף פ"ו עמוד ב': "כל מה שיאמר לך בעל הבית, עשה, חוץ מצא." כוונה על בעל הבית. הפשטות של הגמרא זה הבעל הבית. בעל הבית בבית שלו. למה חוץ מאחר? אז תסבירו כמה פירושים. כי לצאת אתה צריך להבין לבד. הוא לא צריך להגיד לך. אבל יש עוד כמה פירושים על בעל הבית. אבל פה אנחנו מדברים על הבעל הבית הגדול והנורא, בורא העולם, שהוא הבעל הבית. כל מה שאומר לך הקב"ה, תעשה, חוץ מצא ממחיצתי. חוץ מזה שאני לא רוצה לקבל אותך. זה אין כזה דבר. זה אתה בא, וזה מה שאלישע היה צריך לדעת. אפילו שהקדוש ברוך הוא אומר לך: "צער שובו, בנים שובבים," חוץ מאחר, אפילו אחי היה חייב לבוא.

40:15ועל זה רומז הכתוב: "לכו בנים." אפילו שאתם בנים שובבים, ועדיין נקראים בנים, אפילו שלא עושים רצונו של מקום, אבל אומר הקב"ה, בבקשה, בבקשה. אפילו שאני אומר לכם, "לכו, לכו, לכו." לא רוצה אתכם. אבל שימו לב, באמת אני רוצה שתשמעו לי. אני לא רוצה שאתם תלכו. אני רוצה יראת השם עליכם. אני רוצה שתישארו. אה, אבל שמענו בת קול? שמענו חוץ מאחר? תשארו. זה מה שהכתוב אומר: "לכו בנים, שמעו לי, יראת ה' על מתככם." נמשיך בביאור נוסף: "לכו בנים, שמעו לי," כמה גדולה מעלת השמיעה.

41:15ונסביר: יש בן אדם אחד שאתה רואה אותו שמישהו מדבר אליו, הוא לא שומע, לא שומע. היה סיפור. היה פעם איזה אספה של אנשים שהגיעו לרב של העיר, והיה שם בן אדם אחד. אומרים שהוא בלע פטיפון. פטיפון זה היה פעם הטייפ של פעם שלא מפסיק לדבר. אבל לא, הוא לא בלע פטיפון, הוא בלע דיסק של 40 שעות רצוף, לא מפסיק לדבר, לא מפסיק לדבר. וכל מי שמגיע לדבר, הוא עוצר אותו, ומבלבל את השטויות שלו, והולך, ומבלבל, והולך, וקדימה, ואחורה, ועוד פעם מדבר. הרב בא לדבר, והוא נכנס בתוך הדברים של הרב. חילופיהם בגולם, נכנס בתוך דברי חברו. והרב מדבר, ועוד פעם נכנס. פתאום הוא אמר, אתם יודעים, פעם אחת הייתי באיזה מקום, ומישהו אמר לי, איך שהוא אמר מישהו, אמר לי, קם הרב, אמר לו, עכשיו אתה שקרן. אבל סוף סוף שתק. אמר לו הרב: "למה? איך אתה אומר שאני שקרן?" אמר לו: "תקשיב, אתה לא נותן לאף אחד להגיד דברים. אם אתה אומר שמישהו אמר לך, זה שקר. רק אתה מדבר." אז זה מה שאומר פה הכתוב: "לכו בנים שמעו לי." אתם הבנים של הקדוש ברוך הוא, אבל תשמעו, שאצלכם מידת השמיעה. מידת השמיעה, לשמוע, לשמוע. למה? כי אם בן אדם לא שומע...

42:37לא שומע? אין, אין. אם הוא לא שומע, שום דבר לא משתנה אצלו. אתה לפעמים בוויכוח עם מישהו, הוא לא שומע בכלל מה אתה אומר. יש כלל כזה, איידי דטריד למפלט לא בלע. הכלל הזה נאמר בכבד. כבד, איך מכשירים אותו בצלייה? אבל הבעיה היא שהכבד כולו דם. אתה צולה אותו על האש, הדם שלו נפלט, אבל הדם עליו, למה הוא לא בולע את הדם חזרה? איידי דטריד למפלט לא בלע. אגב, זה שהוא תרוד לפלוט, הוא לא בולע. דרך אגב, שלחתי מכתב למרן ראש הישיבה, גאון הרב מאיר מאזוז, שאלתי אותו אם אפשר להסתכל בספרים של פריטה חדשה בשביל לענות ולחלוט אותם, את המיסיונרים וכל הדברים הללו. האם אפשר או אי אפשר? שזו בעיה. אז הוא כתב לי, אין שום בעיה להסתכל, ככה הרשב"ץ עשה, ככה הרמב"ם עשה, ואז הוא כתב את המשפט, איי דידה, תריד למפלט לא בלה. אגב, זה שאתה תרד לפלוט, להקיא את הטינופת שלהם, לרסק אותה, למגר אותה מעל פני האדמה, אתה לא בולע, אתה לא נזוק, אתה לא קולט את זה.

43:44אז יש אנשים שאתה מתווכח איתם, אבל הם לא שומעים, הם לא שומעים ריבונו של עולם. למה אתה לא שומע? שאלת שאלה, תשמע. לא, תשמע, תשמע. אם אתה לא שומע, שום דבר לא יכול להשתנות. אין, אין, אין, אי אפשר להתקדם איתך. אי אפשר להתקדם איתך, אי אפשר להגיע איתך לעירך. וזה באמת, היא שאלה מעניינת מה שהיה בפרשת השבוע. בפרשת וארא. בספר שמות, פרשת וארא, פרק ו', פסוק ט': "וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה." לפני כן כתוב שהקדוש ברוך הוא אומר: "והייתי לכם לאלוהים וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'." והקדוש ברוך הוא אומר: אני אגאל אתכם, אני אוציא אתכם, אתם תצאו מפה. אתם זה אתם זה. ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה. ושאלתי שאלה פשוטה: אדם שנמצא במרוץ של צרות, בר מינן, ואין לו זמן לאף אחד, פתאום מגיע אליו גדול הדור, מרן הרב עובדיה, דופק אצלו בדלת, בא לדבר איתו, אומר לו: אל תדאג, הכל יעבור לך, אני מבטיח לך, אני אומר לך, תוך זמן קצר הכל, הכל, הכל עובר, הכל עובר. הוא יקשיב לו הרב או לא יקשיב לרב?

45:07גדול הדור גדול הדור מגיע, ואם לא הרב עובדיה יבוא רבי שמעון בר יוחאי, ואם לא רבי שמעון בר יוחאי אז נגיע למשה רבנו. מי זה היה משה רבנו? משה רבנו, אומר המדרש ואומר הזוהר, שהשכינה לא זזה ממנו לרגע. על שמשון כתוב שהשכינה הייתה מקשקשת כזוג כמו פעמון לפני שהוא מגיע. שמשון מגיע, השכינה אז משה רבנו קדוש עליון שמגיע. איך יכול להיות שלא מקשיבים אליו? בסדר, יש לך כל צורך, אבל בן אדם בא אומר לך הכל בסדר. אני אומר לך, אני אומר לך שאני הרבה אנשים מגיעים לרבנים צרות ואסונות מכאן, והילדים שלו חולים, אשתו נפטרה, ובר מינן, וזה, זה, זה, ובוכים לרב. והרב, אם הרב אומר להם הכל בסדר, אני מבטיח הכל טוב, הכל זה, הכל זה. רגועים. סיפר אחד מהעוזרים של הרב מרדכי אליהו שפעם אחת הגיעה איזו אישה אחת שביקשה מהרב שיבטיח לילדים. הרב אמר: "אני לא יכול להבטיח." אז העוזר הזה דחק ברב: "הרב, תבטיח לה." הוא אמר לה: "אני בחיים לא הבטחתי, אני לא יכול להבטיח." הוא אמר לו: "הרב, לא נעים לי להגיד, אבל אם הרב זוכר, אני יודע לפחות על מקרה אחד שהרב הבטיח."

46:38מה? אומר לו, אם הרב זוכר, לפני שנה היה פה יהודי, שלא יודע מה, נכנס, בכה, יצא שמח! שאלתי אותו מה? אמר לי, הרב הבטיח לי שהכל יסתדר. אמר לו, הרב מתחיל, אני זוכר, כן, בוא אני אגיד לך מה היה. אומר, היהודי הזה בא ובכה לי בדמעות של איש, שיש לו בלי סוף צרות, והוא ביקש ממני שאני אבטיח, ולא יכולתי להרגיע אותו. עד שלא הייתה לי ברירה, הבטחתי לו רק כדי להרגיע אותו. ואחר כך התפללתי לקב"ה: "רבונו של עולם, הבטחתי לו, אל תעשה לי בושות בבקשה, רבונו של עולם, שההבטחה לא תהיה לבטלה." הוא אומר: "אבל אני לא יכול להבטיח." הוא אומר: "רק זה בשביל להרגיע. היהודי, זהו, שהיה לו בלי סוף אסונות. אני לא יכול להבטיח על כל אסון. היהודי הזה היה מיוחד באסונות שלו, ממש עילוי, עילוי באסונות שלו." והוא יצא שמח. אז אם גדול הדור מבטיח לך, והוא בא בשם ה', משה רבנו בא בשם ה', ולא שמעו אל משה, אף אחד לא התייחס אליו בכלל, לא פנו אליו. איך יכול להיות כזה? איך? איך? איך? התשובה לזה, הכתוב עצמו עונה. ולא שמעו. אם הם היו רק שומעים את הקול של משה רבנו, את ההבטחות, שהביאו אתכם אל הארץ, מוציא אתכם מתחת סבלות מצרים, הכל, הכל, הכל, הם היו נרגעים.

47:55לא שומעים. כשבן אדם לא שומע, שום דבר לא עובר, לא חודר. שום דבר לא חודר. אם אתה לא שומע, שום דבר לא יבוא וייכנס אצלך. וזה מה שאומר פה הכתוב: "לכו בנים, שמעו לי, יראת ה' אלמדכם." כשאתם הולכים בדרך, מה תיקחו ממני צידה לדרך? קודם כל תהיו אנשים ששומעים. שומעים! שומעים מה שאני אומר, שומעים, יש דיבורים. יש... אתה שומע, שומע, שמיעת האוזן. זה אחד מה-48 קניינים שהתורה נקנית בהם. תהיה שומע. שאלת שאלה, תן לי לענות, תהיה שומע. ואז במילא, אם בן אדם שומע, יראת השם עליו מתחילה. אבל אם בן אדם לא שומע, לא שומע הבן אדם, כמה שאתה מדבר איתו, כמה שאתה שואל אותו, כמה שזה, כמה שזה, לא שומע. לא שומע, אין מה לעשות. אין, אתה לא תשתנה לעולם. אתה לא תשתנה לעולם אם אתה לא שומע. קודם כל לשמוע. שמעו לי. אם תשמעו לי, יירא את השם על עמדכם, אתה יכול לבוא וללמוד ולגדול. ולגדול בתורה. וכל משאלות לבך יתקיימו. כי אתה עבד השם. אבל אם אין לך את השמעו לי, שום דבר לא יעזור.

49:17וזה מה שהוא אומר: "יראת השם על עמדכם. אם אתה שומע, אז אתה מבין שיש לך פה מישהו שאתה יכול ללמוד ממנו. כי יש אנשים, חביבי, אותי אתה לא יכול ללמד. אתה יודע כמה תורה אני יודע? אתה יודע כמה זה זה? אתה יודע כמה זה אני?" הוא לא מוכן לקבל שילמדו אותו. הוא כבר יודע, הוא לא מוכן לשמוע, אז זה מה שאומר: "לכו בנים שִׁמְעוּ לִי". אם אתם מוכנים לשמוע לי, אתם הבנים שלי. כשאתם הולכים בדרך, תיקחו איתכם את דרך המוסר הזה. שִׂימוּ לִי יִרְאַת ה' על לִבְּכֶם, אז אתם תתעלו ותזכו לִירְאַת ה'. דבר נוסף יש: מה זה יראת השם? יראת השם זה דבר גדול או דבר קטן?

50:26משה רבנו אומר לעם ישראל בספר דברים פרשת עקב פרק י' פסוק י"ב: "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלוקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך." כי אם ליראה אותו, כאילו ביג דיל, מה בורא העולם רוצה ממך? רק יראת שמיים. נו, מה זה יראת שמיים? מה זה יראת שמיים? זה הכל? מה זה יראת שמיים? יש לך יראת שמיים, אתה אוהב את ה'. כי אם שואלת הגמרא בברכות דף ל"ג עמוד ב': "אטו יראת שמיים מילתא זוטרתי היא?" ואמר רבי חנינא משום רבי שמעון בן יוחאי: אין לו להקדוש ברוך הוא בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמיים, שנאמר: "יראת ה' היא אוצרו" (ישעיהו ל"ג, ו'). מנהג מראין כן. יראת שמיים זה דבר קטן למי? לגבי משה רבנו, הוא אדון הנביאים, חכם החכמים, נותן התורה וכו' וכו'. לגבי משה רבנו, יראת שמיים זה באמת דבר קטן. דומה למה שאמר רבי חנינא: משל לאדם שמבקשים ממנו...

51:43כלי גדול ויש לו. אתה בא לבן אדם ואומר לו יש לך כלי של 100 ליטר. אם יש לו, אתה אומר אליו כי כלי קטן אין לו בעיה. כן כך בבקשה. אתה בא לבן אדם ובקש ממנו תן לי חצי ליטר, אבל אין לו את הכלי הזה. אתה אומר אליו כי כלי גדול. זאת אומרת, אצל משה רבנו, יראת שמיים הייתה יחסית דבר קטן, אבל אצלנו זה דבר גדול, דבר גדול מאוד. אי אפשר ישר להגיע ליראת שמיים. זו השאיפה, זו השאיפה, זו השאיפה. ככה גם הגמרא אומרת בשבת, דף ל"א עמוד ב', אמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר: "אלו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא יראת שמיים בלבד", שנאמר: "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה". וכתיב הוא אומר לאדם: "הן יראת ה' היא חכמה". מה זה "הן"? שכן בלשון יוונית קוראים לאחת "הן". זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה. אז יראת שמיים זה אי אפשר להגיע ליראת שמיים בלי הכנה. אז בא הכתוב ואומר לו, הוא אומר לך רגע רגע רגע. כדי להגיע ליראת שמיים אתה צריך לעשות עבודה עצמית. העבודה העצמית הזאת קודם כל ללכת.

53:06ללכת, למה ללכת? להתבודד ולחשוב עם עצמך. למה? כי כשבן אדם נמצא, כשיש אנשים, אנשים מבלבלים אותו. כן, שמעת את זה, זה, זה, זה, זה, זה. תלך. תלך, תתבודד, תחשוב עם עצמך, תהיה לבד. ואז תבין, במחשבה שלך, בעומק המחשבה שלך, תנסה להבין, האם אתה הבן של הקב"ה? אתה מבין שהקב"ה הוא אבא? אתה מבין שהקב"ה הוא המלך שלך? הכתוב במלאכי פרק א' פסוק ו' הנביא אומר לעם ישראל: "בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדֹנָיו, וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי?" אמר ה' צְבָאוֹת. הקב"ה אומר: אתם מתייחסים אליי לא כמו אבא ולא כמו מלך. בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדֹנָיו, וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי. מלאכי פרק א' פסוק ו' הנביא אומר לעם ישראל: "בֵּן יְכַבֵּד אָב, וְעֶבֶד אֲדֹנָיו. וְאִם אָב אָנִי, אַיֵּה כְבוֹדִי? וְאִם אֲדֹנִים אָנִי, אַיֵּה מוֹרָאִי?" אמר ה' צבאות. הקב"ה אומר: אתם מתייחסים אליי לא כמו אבא ולא כמו מלך. "בֵּן יְכַבֵּד אָב, וְעֶבֶד אֲדֹנָיו. וְאִם אָב אָנִי, אַיֵּה כְבוֹדִי? וְאִם אֲדֹנִים אָנִי, אַיֵּה מוֹרָאִי?"

54:09אז אם בן אדם לפני כן הוא לא מבין בכלל מה זה הקדוש ברוך הוא, מה היחסים, בגלל שהחברה מבלבלת אותו ואנשים, מי חושב בכלל על יראת שמיים, מי חושב על דברים כאלה? לך, עזוב את כולם, תלך. ואז תתחיל להבין שאתה בעצם בן של הקדוש ברוך הוא. בן של הקדוש ברוך הוא נזהר מלהיכשל, בן של הקדוש ברוך הוא נזהר מלהכעיס אותו. בן של הקדוש ברוך הוא שומר את עצמו. לא להיכשל. אחרי שהבנת את זה, תלך תשמע דברי חיזוק, תלך תשמע דברי תורה. שמעו לי, כשאתה שומע דברי תורה, כשאתה שומע דברי חוכמה, כשאתה שומע דברי מוסר, זה מה שיכול לבוא אחרי שעשית את שלושת הדברים הללו - התבוננות, הבנת שאתה בן של הקדוש ברוך הוא, שמעת מוסר, אז הגיעה יראת השם על אמתך. אבל לפני כן אין מה לדבר. אין לך מה לדבר. למה? כי אם אתה לא מכין את עצמך לדבר הזה, אם אתה לא מכין את עצמך... הבנת שאתה בן של הקדוש ברוך הוא, שמעת מוסר, אז הגיעה יראת השם על אמתכם. אבל לפני כן, אין מה לדבר. אין, אין לך מה לדבר. למה? כי אם אתה לא מכין את עצמך לדבר הזה, אם אתה לא מכין את עצמך...

55:32לדבר המופלא הזה שנקרא יראת שמיים שום דבר לא יעזור כמה שאתה תשמע כמה שאתה תתבונן כמה שאתה תחשוב אם לא עשית את ההכנה נגמר. אם לא עשית את ההכנה, שזה ההכנה הגדולה שלפני יראת שמיים, תעזוב את החברה. תחשוב לבד, קודם כל תחשוב לבד. לכו, לכו בנים, ואז תבין שאתה בן של הקדוש ברוך הוא. שמעו לי, תלמדו מוסר ויראת השם. שלפני יראת שמיים, שזה 'לכו והתבוננו', תעזוב את החברה ותחשוב לבד. קודם כל תחשוב לבד, 'לכו בנים'. ואז תבין שאתה בן של הקדוש ברוך הוא. 'שמעו לי', תלמדו מוסר ויראת השם עליכם. יש רעיון נוסף בפסוק. הגמרא במסכת ברכות, במסכת נזיר, ביבמות, ובכריתות דורשת את הכתוב: "אל תקרי בנייך אלא בונייך." "ורב שלום בנייך" - אל תקרי בנייך אלא בונייך. תלמידי חכמים הם נקראו בנים ונקראו בונים, הם בונים את העולם.

56:48סיפרנו על זה שפעם אחת הרב גלינסקי היה באירוסין של אחד מתלמידי חכמים שהתחתן ושמע שם את הדוד של החתן אומר: "מה, מה? איך הוא יחיה? איך הוא יחיה בכלל? מה, מה? הוא רחוק מתורה ומצוות." הדוד הזה פתאום הרב גלינסקי הגיע אליו ואמר: "מה זה איך הוא יחיה? אתה יודע איזה קבלן גדול הוא? אתה יודע כמה בניינים הוא בנה?" הוא אמר כאילו לא ידעתי מתי יספיק. מה הוא אמר? זה 4 שנים בישיבה. אתה יודע כמה קשרים היו לו בבניינים? הוא אמר לא, סליחה, לא ידעתי. זה בנייך - אל תקראי בנייך אלא בונייך. אתם יודעים חכמים הם נקראים בנים והם נקראו בונים. אבל מה יש תלמיד חכם... שאומר אני רוצה ללכת לשבת בתורה, לא, עזוב אותי, עזוב אותי, עזוב אותי ללכת, להחזיר בתשובה, לשגע את הראש, עזוב, תן לי לשבת, ללמוד וזהו. אה, מה עם אחיך? הלא אחיך רועים בשכם, לך והשלחך עליהם. אנשים נמצאים בשכם, אנשים נמצאים בכל מיני מקומות, מדור תחתון. תלך תציל אותם.

57:55הבן אדם אומר, עזוב, אני מפחד לרדת, אני מפחד זה, אני מפחד זה, אני מפחד זה. תדע לך, אם אתה עושה בשביל ללמד אותם תורה, הקדוש ברוך הוא ישמור אותך. אתה לא תתקלקל, שלוחי מצווה אינם נזוקים. אם אתה באמת נטו בשביל תורה, נטו בשביל לזכות הרבים, סיפר לי הרב גולן אלוף, ראש כולל בחב"ד, תלמיד חכם עצום, שמרן הרב עובדיה, כשהקים את תנועת ש"ס, הוא רצה שהרבה אנשים ילכו ויצביעו ש"ס. אבל זו המפלגה החדשה, מי יצביע ש"ס? מרן הרב עובדיה לא התייחס לזה בתור פוליטיקה. זה תורה. לכן הוא ביקש אפילו מאברכים, תלכו, תשכנעו אנשים בשביל, שאנשים יצביעו, שנבנה עוד ישיבות, שנבנה עוד מקוואות. כמה שיש לנו קולות יותר בכנסת, נוכל יותר לקבל כסף בשביל לפתח את עולם התורה. רק תורה. אז הם פחדו, אמרו לרב עובדיה, הרב, אנחנו הולכים, דופקים בלילות, נשים פותחות לנו בבגדים לא צנועים, מה אנחנו נעשה? הם פחדים. אמר להם הרב עובדיה, זה הוא אמר לי בעצמו, אני מבטיח לכם שאף אחד לא יינזק. עליי.

58:57אתם עושים מצווה נטו בשביל המצווה. הוא יכיר בהם שאם כולם תלמידי חכמים, אף אחד לא מחפש הרפתקאות. לא שמישהו נמאס לו ללמוד, סוגר את הספר, יאללה, בוא נעשה חיזוק. בוא נעשה זיכוי הרבים, יאללה, אין לי חשק ללמוד. בן אדם רוצה ללמוד, בן אדם לא רוצה לעזוב את הגמרא, לא רוצה. כל כולו רוצה ללמוד, אבל מה לעשות? צריך לעשות ציווי השם. נצא קצת, הוכח תוכיח את עמיתך, ועוד. אז אל תדאג. הקדוש ברוך הוא אמר, אם אתה שומע לי, הכל רק כי תתווסף וזה מה שאומר פה הכתוב: לכו בנים, שימו לי בנים. מה אמרנו? בנים בונים זה תלמידי חכמים. תלכו, תלכו, תחזרו, שימו לי, אומר הקדוש ברוך הוא. תגרמו גם לאחרים שישמעו לי, לא רק אתם. שימו לי כי מה הקדוש ברוך הוא מצווה: הוכח תוכיח את עמיתך, אז תשמעו לי בתוכחה הזאת. מה תאמר? אולי חלילה תראה את בדרגה... יראת שמיים, מה אני אהיה עם רשעים? הרי כתוב יראת השם על המתחמת. הקדוש ברוך הוא אומר אני אקח אותך, אני אלמד אותך יראת השם, אני כבר אשמור עליך. למה? כי אתה הולך נטו בשביל זיכוי הרבים, אתה לא הולך בשביל לחפש אקשן.

1:00:14יש אנשים שמתנדבים בכל מיני ארגונים. בשביל אקשן, יום אחד הוא הולך לחפש אבודים בים, עם צוללות ועם סירות, יום אחד הוא עושה סנפלינג בהרי הימלאיה, כי שם לא מצאו איזה מישהו. כיף לו, כל היום טיולים, טיסות, הליקופטרים. הוא באמת לא הולך לחפש עצלות. הוא מחפש אקשן. אבל פה הוא אומר, לכו בני, אם אתם בדרך חכמים שבאמת התכלית שלכם זה לבוא ולחזק, שימו לי. אתם, תשמעו למה שהקדוש ברוך הוא אומר: הוכח תוכיח את עמיתך, ויראת השם עליכם. אל תדאגו. יראת השמיים שלכם, לא רק שלא תרד, אלא תתווסף. עוד דבר נוסף יש בגמרא, וזה מובא גם בילקוט שמעוני בקהלת רמז תתקפ"ט: אמר רבי חלבו, כל אדם שיש לו יראת שמיים סוף דבריו נשמעים. אדם שיש לו יראת שמיים הדברים שלו נשמעים, מי שאין לו יראת שמיים הדברים שלו לא נשמעים. הוא אומר לך, עזוב עזוב, עזוב אותך תול קורה מבין עיניך. אז אתה בא ואתה אומר לי תוראי רב.

1:01:31שמדבר עם הקהל שלו, כמה חשובות המצוות, כמה חשובה התפילה, כמה זה, כמה זה, בסוף הוא מגיע מאוחר לתפילה, מדבר כל התפילה. כמה חשובה השבת, כמה זה, כמה זה, בסוף הרב עצמו לא מקפיד על שמירת שבת. אז אדם שיש לו יראת שמיים, אז הדברים שלו נשמעים. אם אין לו יראת שמיים, אין מה לעשות. מספרים על רבי רפאל ברוך טולדנו. היה אב בית דין של מקנס, שבמרוקו, אחר כך הגיע לארץ. שיום אחד הוא בא ודיבר עם כמה אנשים שהם רחוקים מתורה ומצוות. והוא היה קודש קודשים, היה אדם מופלא. ואחרי שהוא דיבר, התברר שאף אחד לא משתנה. לא משתנים, לא חוזרים בתשובה. לא הבין ואז פתאום הוא התחיל לבכות. אז שאלו אותו למה אתה בוכה. אמר להם אני בוכה על עצמי, אני לא בוכה עליכם. כי כתוב שכל אדם שיש לו יראת שמיים דבריו נשמעים. אם הדברים שלי לא נשמעים סימן שאין לי יראת שמיים, אני בוכה על עצמי. כשהם שמעו את זה מיד אמרו לו: רבנו, אל תבכה, אנחנו חוזרים בתשובה ועושים מה שאתה אומר, רק אל תבכה. דרך אגב, אני נזכר שהחפץ חיים פעם אחת הלך ודיבר עם איזה שהוא אסף לרדין לישיבה שלו. לא הבין ואז פתאום הוא התחיל לבכות. אז שאלו אותו: "למה אתה בוכה?" אמר להם: "אני בוכה על עצמי, אני לא בוכה עליכם, כי כתוב שכל אדם שיש לו יראת שמיים דבריו נשמעים. אם הדברים שלי לא נשמעים, סימן שאין לי יראת שמיים. אני בוכה על עצמי." כשהם שמעו את זה, מיד אמרו לרב: "אל תבכה, אנחנו חוזרים בתשובה ועושים מה שאתה אומר, רק אל תבכה!" דרך אגב, אני נזכר שהחפץ חיים פעם אחת הלך ודיבר עם איזה עשיר לרדין לישיבה שלו.

1:02:57הוא הגיע לאיזה עשיר גדול, והעשיר הזה בא ותרם סכום גדול מאוד לצדקה. ושמח מאוד בחפץ חיים. החפץ חיים ברוח קודשו ידע שאותו עשיר מחלל שבת. ואז איך שהעשיר הזה בא, רשם את הצ'ק השמן הזה לישיבה, החפץ חיים תפס את היד והתחיל לבכות. לבכות! ואמר לעשיר הזה, איך היד הזאת שעכשיו תרמה כל כך הרבה כסף... איך היד הזאת תישרף בגיהנום על חילול שבת? איך, איך, איך הגוף הזה שעכשיו כל כך מפריש כסף לצדקה, איך הוא ייצלה בגיהנום? והחפץ חיים בוכה בדמעות שליש, והדמעות הרותחות שלו זולגות על הידיים של העשיר. והעשיר אומר לו: "רבי, אל תבכה, אין לי ברירה, אני חייב, חייב." והחפץ חיים לא מפסיק לבכות, לא מפסיק לבכות. עוד עשר דקות, חצי שעה, החפץ חיים בוכה. האיש אומר לו: "רב, אני לא יכול, בבקשה. אני מבטיח לך, אני אסגור את זה לשבת, רק תן לי חודש אחד. חודש אחד שאני אגמור את כל העסקים." החפץ חיים עוד יותר בוכה ואומר לו: "אני מבטיח לך, אני לא אפסיק לבכות עד שאתה לא תבטיח לי שתסגור השבת את החנויות, את כל הרשתות שלך. איך אתה תישרף בגיהנום? הרי אתה כל כך אוהב תורה." החזיר אותו בתשובה.

1:04:11אדם שיש לו יראת שמיים, דבריו נשמעים. אדם שאין לו יראת שמיים, זה ידבר עד מחר, עזוב. זה נאום. כן? לכן אני אמרתי שהרבה פעמים הבדל בין דרשן למרצה. מביא מרצה, מרצה בפקולטה למדעי הרוח, מרצה לפקולטה למדעי הגשם, למדעי התורה. לא כל כך מצליח להחזיר בתשובה. אבל בן אדם שמגיע מתוך תוכו, ומוציא את הנשמה שלו בשביל להחזיר בתשובה מתוך יראת שמיים, כואב לו. הוא צועק צועק יראת שמיים. מריחים ממנו יראת שמיים. זה בן אדם שמחזיר אלפים בתשובה. זה, למשל, לא משנה איפה הוא, אצל מי הוא יהיה. הוא יהיה אצל האנשים הכי רחוקים, ברגע שמקשיבים לו, זהו חוזרים בתשובה. זה מה שאומר. ומוציא את נשמתו שלו בשביל להחזיר בתשובה מתוך יראת שמיים. כואב לו, הוא צועק, צועק יראת שמיים. מריחים ממנו יראת שמיים. זה בן אדם שמחזיר אלפים בתשובה. זה למשל, לא משנה איפה הוא ואצל מי הוא יהיה. הוא יהיה אצל הבנים הכי רחוקים, רק מקשיבים לו, זהו, חוזרים בתשובה. זה מה שאומר. אומר הכתוב בתהילים, לכו בנים, שמעו לי יראת השם על עמתכם. אדם שיש לו יראת שמיים, אדם שלומד יראת שמיים, שלומד איך להתחזק ביראת שמיים, כל מה שהוא אומר, שמעו לי, ישר שומעים לו. ישר שומעים לו. ואפילו אם זה לכו בנים, בנים שהלכו, שגלו מעל שולחן אביהם, כולם שומעים, שומעים לו, שומעים. למה?

1:05:32עירת השם עלם אתכם. הוא מלמד אותם יראת שמיים. איך הוא מלמד אותם יראת שמיים? שהוא בעצמו ירא שמיים. אם אדם לא ירא שמיים, הוא לא יכול ללמד יראת שמיים. איך תלמד אותו יראת שמיים? אתה בעצמך רק מפחד מעצמך. אז איך לכו בנים שמעו לי יראת השם עלם אתכם? זאת אומרת, איך ישמעו לך אם יש לך יראת השם? יש לך יראת השם, אתה מלמד אותם את יראת השם, ככה שומעים לך. בלי זה, אין סיכוי, אין סיכוי, לא משנה כמה רב אתה, לא משנה אם אין לך יראת שמיים, אתה לא מדבר מהלב, לא אכפת לך מהלב, מהלב של עם ישראל, מזה שהעם ישראל נשחט ונטבח, אין ברוחניות, אין בגשמיות. הרב שח אמר פעם, אם רואים הסעה של ילדים שהולכת לבית ספר חילוני על הבוקר, אמר להם, זה רכבות ההשמדה של הנאצים. זה יותר גרוע, הם הולכים ומלמדים אותם כפירה. הם מלמדים שהאדם בא מהקוף, שהעולם התפוצץ, שאתם שאריות של פצצה או קופים או תוכים, לא משנה מה, העיקר שאתם לא בני אדם, שאתם לא תהיו חייבים במצוות, שאתם לא תתבוננו במחשבה האלוקית ובעולם, ביקום הזה שאלוקים ברא, אין. אבל בן אדם שיש לו יראת שמיים, שצועק מהלב שלו יראת שמיים, מצליח להחזיר בתשובה.

1:06:45מרן הרב שך, זכר צדיק לברכה, היה לו נאום מפורסם, נאום השפנים והחזירים. ככה קראו לזה. למה? הוא צעק שם בדמעות: במה אתם יהודים? בזה שאתם אוכלים שפנים? בזה שאתם אוכלים חזירים? במה אתם יהודים? והרבה מהפוליטיקאים אמרו, מה יש לרב שך? למה הרב שך מסבך אותנו? למה הוא מכניס מילים כאלה בפה עכשיו? כל החילונים, מה יגידו לנו? איך הרב שלכם מדבר? זה המנהיג שלכם. למה אתה לא יכול להיות רטוריקן? לדבר באופן נאות, ובאופן מיוחד. פוליטיקלי קורקט. מה לומר, מה לא לומר. הרב שח אשר אומר להם: במה אתם יהודים? בזה שאתם אוכלים שפנים וחזירים בלי סינון? הסיפור אחד מהחברי הכנסת אמר ששמעתי, זה אני נבהלתי, ידעתי למחרת בתקשורת, כל העיתונות, כל הזה הרב שך, הרב שך, המנהיג הזקן בן מאה, מחרף, מגדף את היהודים, אין לו אהבת ישראל, אין לו אהבת הלכה כמוך. הוא אומר, אבל אני לא הבנתי למה הוא חייב לעשות את זה, אבל השתקתי. הוא אומר, אבל אחרי שהתחילו להגיע משפחות של קיבוצים שישבו בטלוויזיה וראו את הנאום הזה, ונפגעו מהרב שך, הגיעו אליו משפחות, והרב שך קיבל אותם בסבר פנים יפות והחזיר אותם בתשובה.

1:08:06הוא אומר: שראיתי את ההשפעה, הבנתי מה זה ראייה של גדול הדור. זה מה שהעיר אותם. נאום השפנים והחזירים שהם הבינו שאין להם כלום, אין להם כלום בידיים. במה הם יהודים? כל מי שיש לו יראת שמיים, דבריו ישמעים. דבר נוסף: לכו בנים... שימו לב יראת השם על עצמכם. יש אנשים שחושבים שיראת שמיים זה כפתור. אתה שואל מישהו: "אתה ירא שמיים?" "כן." "ומה אתה ירא שמיים?" "מה, אני מפחד מהקדוש ברוך הוא?" הזוהר כבר אמרנו בכמה פעמים, הזוהר וגם בעלי המוסר כותבים שהיראה הכי פחותה, הכי פחותה... זה יראת העונש. פחד, לא יודע, הקדוש ברוך הוא, איך תדע מה יעשה. הוא שולט על העולם, לא יודע, יש לך איזה ברק, יש לך איזה מכבל, לא יודע, מפחד. אבל יש יראה הכי גבוהה, יראת השם. יראת הרוממות. יראת השם זה הייראה הכי גבוהה, את זה צריך ללמוד טוב טוב טוב טוב טוב.

1:09:20אדם שיש לו יראת העונש לא תמיד, כמה זמן פחד מחזיק? יש לפעמים אנשים חוזרים בתשובה מפחד, לא תמיד מחזיק אצלם. האדם כבר נמאס ואומר, כמה אני יכול להמשיך? די, תענות! אבל אם יש לבן אדם יראת השם, לא משנה איפה הוא יהיה, לכו בנים, הוא ילך והוא יתרחק, אבל במקומות שלא תמיד אפשר לשמור. אבל אם יש לו את יראת השם, אם יש לו את יראת השם לעמתכם. יראת הרוממות זו יראה הכי גדולה, יראה שאין למעלה ממנה. זו הדרגה הגבוהה. זה מה שדוד המלך כותב בתהילים: "ראשית חוכמה יראת השם". מה זה ראשית חוכמה? הדבר הראשון של החוכמה, הדבר הראשון של החוכמה זה יראת השם.

1:10:22זה השאיפה, השאיפה הגדולה ביותר, הגדולה ביותר, שבן אדם צריך לשאוף. יראת הרוממות, יראת השם. יש בירושלמי, במסכת שבת, פרק א' על הלכה ג', אמר רבי יצחק בר אלעזר, מה שעשתה חוכמה, עטרה לראשה, עשתה ענוה עקב לסולייתה. מה שהחוכמה עשתה אותה number one, אצל הראשון, הענוה עשתה אותה עקב. בחוכמה כתוב בתהילים קי"א: "ראשית חכמה יראת השם". אז זה התחלה, המקום הראשון של החוכמה זה יראת השם, ואילו בענוה במשלי פרק כ"ב פסוק ד' כתוב: "עקב ענוה יראת השם". זאת אומרת... עשתה ענוה עקב לסולייתה מה שהחוכמה עשתה אותה number one אצל הראשון. הענוה עשתה אותה עקב. בחוכמה כתוב בתהילים קי"א י' "ראשית חכמה יראת ה'". אז זה התחלה, המקום הראשון של החוכמה זה יראת ה'. ואילו בענוה, במשלי פרק כ"ב פסוק ד' כתוב "עקב ענוה יראת ה'". זאת אומרת... הדרגה הכי גבוהה בחוכמה היא הדרגה הכי פחותה בענווה. בואו נבין למה, למה, למה. בן אדם שיש לו ענווה, למה אתה עניו? מה אתה פריו? מה, לא אכפת לך מהחיים שלך? בא בן אדם משפיל אותך, למה לא לענות לו? למה לא ליישר אותו? למה לא עולה בך? בא בן אדם ואומר לך, אתה יושב במקום, מקים אותך באמצע התפילה, אתה קם, אתה יושב במקום, תלך, מבזה אותך לפני כל בית הכנסת. למה לא תזרוק לו איזה מילה? למה לא תגיד לו איזה משהו? מה בן אדם יודע? כי הכל בהשגחה פרטית, מה זאת אומרת? בן אדם פוגע בי, בן אדם אומר לי, הוא שליח של...

1:11:32בן אדם שיש לו ענוה, למה אתה עניו? מה אתה פרייאר? מה לא אכפת לך מהחיים שלך? בא בן אדם משפיל אותך, למה לא לענות לו? למה לא להכות אותו? למה לא עולה לך הכעס? בא בן אדם ואומר לך, אתה יושב במקום, מקים אותך באמצע התפילה, אתה קם, אתה יושב במקום, תלך, מבזה אותך לפני כל בית הכנסת. למה לא תזרוק לו איזה מילה? למה לא תגיד לו איזה משהו? מה בן אדם יודע? כי הכל בהשגחה פרטית, מה זאת אומרת? בן אדם פוגע בי, בן אדם אומר לי, הוא שליח של... במיוחד מה שאומר רבי חיים ויטאל, כמה טובה צריך להחזיק לאותם האנשים שמבזים אותך. תקנה להם מתנות, תקנה להם, כמה זה מוריד לך מהעולם הבא, וזה מה שאמר הרב שטיינמן. כשהם באים אליו ואומרים לו, הרב, דיברנו עליך, הרב, סליחה שביזינו אותך, אמר להם תודה רבה, תודה רבה. אני חייב לכם הכרת הטוב. תודה רבה, ביזינו אותך, תודה רבה. פעם אחת הגיע אליו בן אדם אחד, ואמר לו, כבוד הרב, דיברתי עליך, ביזיתי אותך, הדבקתי מודעות נגדך, עשיתי הכל. אמר לו, תודה רבה, אני מכיר לך טובה, זו טובה גדולה. אבל לפני שהוא יצא, אמר לו, ערבת שתם, אני מבקש ממך את הטובה הזאת, אל תעשה לכל אחד, כן? רק בשבילי, אל תתחיל לחלק טובות לאנשים. אני בשבילי מכיר שזה טובה, יש אנשים שזה רעה.

1:12:52אבל, אז בן אדם שיש לו את הענווה, כי הוא מבין שהכל זה, זה ממילא. האלף-בית, האלף-בית זה יראת שמיים. האלף-בית. אם אין לך יראת שמיים, אתה לא תוכל להגיע לענווה. מה פתאום ענווה? הוא אמר לי, אני אגמור אותו. הוא אמר מילה, אני אגיד לו משפט. הוא אמר לי משפט, אני אכתוב עליו ספר. עם כל הכוח. לכן, עקב הענווה יראת השם. אז בן אדם שהוא עניו יש לו בוודאי יראת שמיים. אם אין לו יראת שמיים זו לא ענוה אמיתית. זה מה שאומר "לכו בנים, שמעו לי". מה זה "לכו בנים"? יש בן אדם שהוא עומד על שלו. וואו וואו וואו, איך הוא עומד על שלו. הוא עומד על שלו, אתה לא יכול לדבר איתו. אתה לא יכול לדבר איתו, עומד על שלו, לא מוכן לזוז, לא מוכן לזוז. אמרתי אני ואפסי עוד. לא רוצה ללכת, לא רוצה ללכת. יש מריבות והוא עומד לא מוכן לזוז עד שלא נשפך דם. לא זזים. אומר פה דוד המלך: לכו בנים, אל תעמדו על שלכם, תלכו, תתפזרו. אל תעמוד על שלך, אל תעמוד על שלך. תשמעו לי, תשמעו למה שאני אומר לכם, למה!

1:14:07כי יראת השם על המתכּן. הוא אומר, הרי אתם, אם הגעת לדרגה כזו שאתה לא עומד על שלך, זה רק בוודאי בגלל שאתה כבר למדת את יראת השם. אז הוא אומר לי, אתה לא מקפיד. אתה לא מקפיד. ענב, יבלשו לי את זה. זכית בזה. מה יאמר אדם? בסדר. אין בעיה. אם אתה אומר לי ככה, להיות כזה דבר, אז אני אהיה נח. כל דבר שאומרים לי, עזוב. כל דבר שאומרים לי, אני... אין בעיה, לא אקפיד. אני אלך, אין בעיה. גם בדברים של תורה. המחז"ל כתוב לו, לכו בנים. אם משגעים אותך בדברים של שטויות, תלך, אל תעמוד על שלך. אבל בתנאי שמעו לי. אל תהיה עניו גם באיפה שלא צריך. אל תהיה עניו איפה ש... צריך לעמוד על זה. אמר רבי מאיר שפירא מלובלין לבאר את הפסוק בספר שמות, פרשת כי תשא, פרק ל"ג, פסוק כ"א: "ויאמר ה', הנה מקום איתי וניצבת על הצור, והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור."

1:15:29זה כשמשה רבנו ביקש מהקדוש ברוך הוא: "אני רוצה לראות את פניך." אמר הקדוש ברוך הוא: "אתה לא יכול לראות את פניי, אבל הנה מקום איתי, יש איזה מקום שם, ואתה תהיה על הצור, ואעבור עבור כבודי, ושמתי אותך בנקרת הצור, ואז וראית את אחוריי." אמר רבי מאיר שפירא מלובלין: רצון השם זה "הנה מקום איתי." כשזה עניינים של קדושה, דברים של יראת שמיים, מקום איתי, שזה עניינים של הקדוש ברוך הוא, וניצבת על הצור, תהיה חזק, אין ענוה, אין כלום. צור! חזק! רוצים להביא מיסיונר לבית כנסת? אתם רוצים להביא מחלל שבת לעלות אותו חזן? רוצים להביא גוי? לצרף אותו לשבעה קרואים? כל אחד עם הרעיונות המשוגעים! אתה צריך לעמוד! וניצב אותה על הצור! אבל מה? והיה בעבור, כבודי! אם עבר הרכבות של הקב"ה. זה כבר נהיה בני לבנך! זה נהיה ראש בראש! זה נראה כמה אתה שווה! ושמתיך בנקרת הצור! סוף! תעביר! אל תישאר! אל תהיה עקשן! למה? כי זה כבר לא כבוד השם.

1:16:32אם זה לא כבוד השם, אל תישאר. אל תישאר. לכו בנים, לכו, לכו, לכו, אל תישאר. ושמתי לך בנקרת עצמו. אל תעמוד על שלך. יש מושג כזה. הרבה פעמים בתשובות בהלכה, בן אדם כותב תשובה, באים דוחים אותו. אם הוא אמיתי, אז הוא יודע להודות על האמת, אז הוא אומר, טעיתי. אז הוא יודע להודות על האמת, אז הוא אומר, טעיתי. טעיתי. יש תשובות שהרמב"ם, הרמב"ם, כותב לחכמי אנגליה, טעיתי ותקנו בספריכם. הרמב"ם, הרמב"ם, טעית? הרמב"ם זה ראשי תיבות רבי משה בן מימון, זה גם ראשי תיבות ראש מדברים בכל מקום. גאון הגאונים, חכם החכמים, צדיק הצדיקים, אי אפשר להבין מי היה הרמב"ם בכלל. שאחד מגדולי האדמורים, מגדולי תלמידי הבעל שם, ביקש פעם שיהיה לו יראת שמיים של הרמב"ם כשהוא מטפל בחולים הגויים בסך הכל. כך אומר רבונו של עולם, אחר שנפתח את העיניים, יהיה לי יראת שמיים של הרמב"ם. הוא פתח את העיניים ומרוב פחד, הוא נפל מהמיטה והתחבא מתחת למיטה, עד שאמר לקב"ה, רבונו של עולם, קח את זה! לא יכול! יראת שמיים של הרמב"ם, אי אפשר להבין מי הוא היה. אמר הרמב"ם, טעיתי ותקנו בספריכם.

1:17:44חוזר בו. אבל יש מושג כזה, בן אדם עקשן סתם, על משמרתי אעמודה. הוא כותב: "אני נשאר בשלי." לפעמים זה בצדק, אבל לפעמים זה סתם. אמרתי מה שאני אחזור בי? מה יגידו? טעיתי? כבר הדפסתי אלף עותקים, מה אני אגיד? טעיתי? לא יכול לחזור בי, לא יכול לחזור בי. הוא לא יכול ללכת מהמקום שהוא עומד. הרבה פעמים, בן אדם בתורה, יכול להיות שאתה טועה. יכול להיות. אנחנו לא מלאכים. טעינו. הקדוש ברוך הוא היחיד שלא טועה. אבל אנחנו, שאנחנו לא מלאכים, יכול להיות שטועים. אז תבוא, תגיד, טעיתי. אתה יכול ללכת ממה שהיית. אל תהיה תקוע. במיוחד בדיני התורה. בן אדם חשב שמותר ובסוף זה אסור, או אסור וזה מותר. אם אתה מבין שזה ציווי השם, אתה חייב להגיד, טעיתי. אתה צריך ללכת מהמקום שהיית. זה נקרא, במקום שאני משמרתי עמידה, טעיתי, אני הולך.

1:18:45אתם צודקים? על זה רומז מה שכתוב בספר ויקרא בפרשת בחוקותי פרק כו פסוק ג': "אם בחוקותי תלכו". אם אתה מבין שזה חוקות השם, זה לא אתה אומר או אני אומר, או אני פסקתי. אני פסקתי מותר, מישהי אחרת תגיד אסור, אבל הוא דחה והוא הוכיח לך שאסור. לא, לא, אני כבר 50 שנה מתיר את הנושא הזה. אז תהי איתך 50 שנה, יש לך אומץ להגיד את זה? אם אתה מבין שזה חוקות השם, זה לא ויכוח ביני לבינך. אז אתה מבין שזה בחוקותיי תלכו. אז אתה מבין שאפשר ללכת, צריך ללכת. ללכת - אני לא עומד על שלי. זה נקרא מושג של ללכת ממה שאמרתי. אבל אם בן אדם אומר שזה הכבוד שלי ושלך והיה בעבור כבודי, אז הוא אומר הפוך: והיה בעבור כבודי ושמתי לך על הצור, לא כמו שהכתוב אומר. ואז הוא נתפס ועל כבוד השם מחפף. אבל אם בן אדם יודע ללכת איפה שלא צריך, וואו. זה הדרגה הגדולה. זה בן אדם סימן שהוא יודע מה זה יראת שמיים, הוא יודע מה זה, הוא שומע בקול השם, לא אכפת לו הכבוד שלו. לא אכפת לו הכבוד שלו בכלל. לא אכפת לו. הוא אמר, לא אמר, לא אכפת לי. לא אכפת לי, מה, מה? פעם באו ואמרו לרב אלישיב, כשהדפיסו את הספרים של הרב אלישיב, אז היה שם כמה פסקי דינים של הרב אלישיב.

1:20:11אבל הוא היה יושב עם עוד כמה בתי דינים, עם עוד כמה דיינים, בכמה בתי דינים. אז לא ידעו אם איזו תשובה אחת שהייתה ממש יפה, לא ידעו אם זה הרב אילישי או לא. אז באו ושאלו את הרב אילישי מה לעשות, להכניס את זה לספר של הרב, אולי זה של תלמיד חכם אחר? להדפיס את זה או לא להדפיס את זה? מה אמר להם הרב אילישי? ממה נפשך? אם תקראו את הדברים וזה טוב, תדפיסו את זה, לא צריך את שמי. לא צריך. אם זה לא טוב, מה זה משנה אם אני כתבתי או מישהו אחר? ואכפת לי, אם זה טוב, תדפיס. לא בספר שלי, לא בשמי. תדפיס סתם, תפיץ שאנשים ימצאו תוכה. אם זה לא טוב, אז גם אם אני אמרתי, זה לא טוב. מה? אין לך מה להפיץ את זה. אמת, אמת. אה, אבל אתה אמרת. אז מה? אה, אתה לא תקוע על מה שאמרת? לא. תהיי איתי ותקנו בספריכם הרמב"ם. אתה מתחכם מה איתי ניכר בזה?

1:21:11שיכול לחזור בו, מודים די רבן אמנון שבחי הוא שהוא הולך ממה שהוא אמר. אמר מה שהוא עכשיו הולך, צודקים, טעיתי, סליחה. זהו. זה קשה. רבנו אברהם בן הרמב"ם כותב הסבר נוסף למה רבי יהודה הנשיא נקרא קדוש. אז יש בגמרא מה שכתוב. שלא מושיט את ידו מתחת לבור. הוא אומר, הוא נקרא קדוש כיוון שהיה מודה על האמת. זה קדוש, זו הדרגה הגבוהה בקדושה. בן אדם שיודע ללכת ולחזור בו, לחזור בו כמו שאנחנו אמרנו וזה קשה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד. לשנות מה? בן אדם כל החיים שלו זה בעצם גם היה ניסיון של אברהם אבינו והעקדה. כל החיים שלו הוא אמר לא קורבנות אדם, לא קורבנות אדם, פתאום הופ, עכשיו אני קורבנות אדם, לוקח את יצחק. לעקור, אין אישיות, אין בן אדם, אין. הולך ממה שהוא אמר. וואו, זה דבר ענק. זה בן אדם הופך להיות קדוש. אתה מגיע לדרגה הגבוהה בקדושה, זה רבי יהודה הנשיא, דרגה גבוהה, דרגה גבוהה.

1:22:30כמה שבן אדם יודע יותר להודות על האמת, יותר נהיה קדוש. אדם שהולך, הולך, מאיפה שלא צריך, חוזר בו, נהיה יותר קדוש. התכלית של הקדושה זה 50 שערי קדושה, כמו שיש 50 שערי טומאה, ככה יש 50 שערי קדושה. לך, שזה השורש של לכו, למ״ת כפול זה 50, בגימטריה. כמה שאתה הולך מאיפה שאתה לא צריך, כשאתה הולך ואתה חוזר בך, אתה זוכה להגיע לדרגות עליונות. וזה מה שאומר גם הכתוב פה בתהילים: "לכו בנים". אם אתה לפעמים רואה שאתה במצב שצריך ללכת, לא להישאר על המקום, ואתה מצליח לעשות את זה, זה רק בגלל שאתה שומע לי. מה זה שומע לי? שומע להקדוש ברוך הוא. כשאתה שומע להקדוש ברוך הוא, אתה לא רואה אף אחד מול העיניים. כשאתה שומע להקדוש ברוך הוא, ואתה אומר, אני לומד את התורה של הקדוש ברוך הוא, אז לא משנה מה אני אמרתי, מיני ומיניה איתקלסי לה. לא משנה מה מימא. מתחזקים, הולכים, אומרים, טעיתי בסדר, אני הולך. אדם כזה, זה רק בגלל יראת השם עליכם. אתה למדת יראת שמיים, אתה יודע מה זה, לכן אתה יכול לבוא ללכת.

1:23:59אבל בלי זה שום דבר, שום דבר, בן אדם יחזור בעצמו. אתה יודע מה זה? שאני אחזור? שאני אחזור ממה שאמרתי? אין כזה דבר. זה פירוש נוסף. עוד פירוש אפשר לומר פה: "לכו בנים שמעו לי יראת השם על אמתכם." על דרך מה שאמרנו שבן אדם לא יעמוד על שלו וצריך ללכת במקום אני משמרתי יעמוד, ילך. אפשר לומר פה הפוך. אפשר לומר פה שזה הולך גם על ההליכה האמיתית. יש מקומות שבן אדם אסור לו אפילו להתקרב אליהם.

1:24:59תהילים פרק א' פסוק א', אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב. שאלת הגמרא בעבודה זרה דף י"ח עמוד ב', וכי מאחר שלא הלך, איכן עמד? ומאחר שלא עמד, איכן ישב? ומאחר שלא ישב, איכן לץ? אלא לומר לך שאם הלך, סופו לעמוד; ואם עמד, סופו לישב; ואם ישב, סופו ללוץ. הלכת, עמדת, ישבת, לצאת. אין כזה דבר. היצר הרע בתוכך אומר, רק תלך, תלך שטויות, אל תכנס. הלכת, טוב בוא נכנס נראה שנייה. עמדת, טוב מה אני אעמוד? ישבת, ישבת, לצאת. נתפסת. ואם לצת, עליך כתוב אומר, ואם חכמת, חכמת לך, ואם לצת, ולצת לבדך חתית, וכולי כל מה שהגמרא אומרת, שחמור מאוד, כל המתרוצץ, איסורים באים אליו, וכולי וכולי. אבל מה זה התחיל? מזה שהלכת. הלכת. אז יש מקומות, שאסור לבן אדם ללכת לשם. המקום מושך אותו לעבירה. המקום מושך אותו,

1:26:25למה? למקומות בעייתיים אם הלכת סופך לעמוד, אם עמדת סופך לשבת, אם ישבת סופך ללוץ. מנגד, יש מקומות שאם בן אדם הלך אליהם הוא נתפס בקדושה. הגמרא אומרת בסוכה (נ"ב ע"ב) וקדושין (ל' ע"ב): "תנה לבי רבי ישמעאל אם פגע בך מנוול זה מושכהו לבית המדרש. אם אבן הוא - נמוח, אם ברזל הוא - מתפוצץ." זאת אומרת, תעקוב אחריו ותסחוב אותו לבית המדרש. בבית המדרש יש קדושה. עצם ההליכה לבית המדרש, כשאתה מושך אותו לבית המדרש, בכוח ההליכה היא כבר תביא... תְּנָה לִבִּי, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִם פָּגַע בְּךָ מְנוּוָל זֶה, מוֹשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אִם אֶבֶן הוּא - נִמוֹחַ, אִם בַּרְזֶל הוּא - מִתְפּוֹצֵץ. זֹאת אוֹמֶרֶת, תִּרְדּוֹף אַחֲרָיו, תִּסְחַב אוֹתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. בֵּית הַמִּדְרָשׁ - שָׁם קְדוּשָּׁה. קְדוּשָּׁה עֶצֶם הַהֲלִיכָה. עֶצֶם הַהֲלִיכָה כְּשֶׁבֶּן אָדָם הוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, כְּשֶׁאַתָּה מוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, בְּכֹחַ - הַהֲלִיכָה הִיא כְּבָר תָּבִיא... את הדבר הטוב עכשיו. אם אמרנו שבמידה רעה, אם הלכת - סופך לעמוד, אם עמדת - סופך לשבת, אם ישבת - סופך ללוץ, זה במידה רעה. אז במידה טובה כתוב: "בא ליטהר מסייעין בידו." ממש מסייעין. אבל אם בא ליטמא - פותחים לו, אבל בא ליטהר - יותר מסייעין.

1:27:51מידה טובה מרובה במידת פורענות. כמו שהגמרא אומרת, בסוטה יהודה ליפה מודע ליפה עוב. אז אם בהליכה אנחנו אמרנו, אם הלכת סופך לעמוד, אם עמדת סופך לשבת, ואם ישבת סופך ללוץ, אז בהליכה? בוודאי שבן אדם יכול להגיע הלאה והלאה. זה מה שהוא אמר, לכו בנים. תלכו לשיעור, תלכו. אין לך כוח לשמוע שיעור, ללכת אתה יכול. אם הלכת, סופך לשמוע. שמעו לי, יתקיים בך גם שמיעה. שמעו יראת השם מעולם אתכם. לכו, שמעו יראת השם. אם אתה תלך, אתה תשמע. אתה תשמע, ייכנס בחייך יראת השם. אחד הפעמים כשמסרתי שיעור, אחרי השיעור הגיעה איזו אישה אחת ואמרה לי, אני רחוקה מרבנים, לא רוצה לשמוע תורה. כמה שניסיתי לדבר, ניסיתי לשחק בטלפון. אבל כמה הם משחקים בטלפון? מולי הייליים כמה הם משחקים בטלפון? עשר דקות, רבע שעה, עשרים דקות. אחרי עשרים דקות, חצי שעה, שעה – התחילו להתחלחל הדברים, נכנסו נכנסו, מתחזקים. אם אתה הולך לשיעור תורה, אתה תשמע הליכה, שמיעה, יראה, סירת השם, ההפכות תבוא, תעשה צעד תעשה צעד, הליכה ושמיעה. אם אנחנו נשים לב, אנחנו נראה, הליכה.

1:29:19זה פעולה פיזית, אקטיבית. בן אדם הולך. אתה לא יכול להגיד, אני לא רואה אותו הולך. עליך זה בעיניים, אתה רואה אותו. שמיעה, אי אפשר לראות אם הוא שומע או לא. יש בן אדם, אתה מדבר איתו? מה אמרתי? הוא אומר לך, אמרת, מה אמרתי? לא, לפני זה. לא שומע. אבל כאילו הקשבתי, לא שמעתי. הליכה, אתה רואה בן אדם הולך, אז כולם רואים. שמיעה זה דרגה כבר יותר רוחנית. האם הוא שומע או לא שומע. יראת השם זו הדרגה הכי גבוהה. הדרגה, נכון, בן אדם כל החיים שלו, נראה ירא שמיים, בסוף יתגלה שהוא היה פח זבל מהלך. אני אגיד הפוך. יש בן אדם שחושבים, אולי הוא לא ירא שמיים, בסוף הוא קודש קודשים. אפשר לדעת. לא שומע. אבל כאילו הקשבתי, לא שמעתי. הליכה, אתה רואה בן אדם הולך, אז כולם רואים. שמיעה זו דרגה כבר יותר רוחנית. האם הוא שומע או לא שומע. יראת השם זו הדרגה הכי גבוהה. הדרגה, נכון, בן אדם כל החיים שלו, נראה ירא שמיים, בסוף יתגלה שהוא היה פח זבל מהלך. אני אגיד הפוך. יש בן אדם שחושבים, אולי הוא לא ירא שמיים, בסוף הוא קודש קודשים. אי אפשר לדעת. זה דרגות. זה דרגות. אז זה מה שהוא אומר פה. ההליכה, "לכו בנים," שזה ההליכה, שזה הפעולה האקטיבית שבן אדם עושה. בן אדם, אתה הולך. כולם רואים. כולם רואים. מישהו יכול להגיד, אתה לא הלכת? מה לא הלכת? הנה הלכתי. צולם. אז כולם יודעים שאתם הולכים. אבל "שמעו לי," זה דרגה גבוהה כבר יותר. זה מה הקב"ה. זה רק לי. רק אני יכול לדעת.

1:30:45אם אתה שומע או לא שומע. אדם שומע בשיעור, כן, כן, כן, שומע, שומע, שומע. זהו. עבד עליך. אבל יש דבר אחר. הדבר הכי גבוה זה, יראת השם על עם אתכם. יראת השם, זה רק, אף אחד בעולם, בעולם, בעולם, בעולם, לא יכול לדעת אם יש לך יראת השם. רק אומר הקדוש ברוך הוא, רק אם אני מלמד אותך יראת השם, יש לך יראת השם. זה לא לבוא לשמוע ממישהו אחר. מספרים שרבי חזון יחזקאל, תוספות החזון יחזקאל, היה רב בדין של בלונדון, שנכון הוא היה ברוסיה, רבי יחזקאל אברמסקי, היו שומעים אותו איך שהוא מתפלל בבוקר, ריבונו של עולם, כתוב המלמד תורה לעמו ישראל בבקשה תהיה היום אתה הרב שלי, תהיה אתה היום הרב שלי. אז בזה הוא אומר "יראת השם על אמותכם." הליכה כולם רואים, שמיעה זה רק לי, אבל "יראת השם על אמותכם" זה רק מי שהקדוש ברוך הוא בא ומלמד אותו, מלמד אותו את יראת השם דרך רבנים, דרך זה, דרך זה, דרך זה. רק אז נכנסת בו יראת השם.

1:32:12הקב"ה זכר אותנו שנזכה לכל הבחינות, לכל הדרגות. ונזכה לעשות רצונו כרצונו, אמן כן יהי רצון.