סיום הש''ס של הרב חיים כחלון, בחסות ארגון בעזרת השם

1:19ברוכים הבאים בשם השם באחד מהמאורעות היפים שהיהדות נתנה להם. מאורע שיש כאלה שזכו לזה פעם בחיים, יש כאלה שזכו לזה פעמיים בחיים, ויש כאלה שזכו... אבל ברוך השם, זה כבר המחזור השני שבו אבי זוכה לסיים את הש"ס בישיבת מאור ישראל בראשות ראש המוסדות, הרב רוזנברג הקדוש. מהרבה פעולות בתלמידים, יחוק ציונה, ילך בחוצה. ובעזרת השם, הערב הזה הוא גם משודר עכשיו מכאן, לכל העולם. אני מקווה שאלה שבחוץ לארץ אולי לא רואים, שאין להם רשות שכתבו שבת. אבל הערב הזה, זה ערב של קידוש השם. היה אומר, הגאון רבי נתן צבי פינקל זכר צדיק לברכה, לא משודר תמיד. מי שהכיר אותו, הוא היה חולה בפרקינסון. הרופאים אמרו לו לקרוא על עצמו קדיש, אתה לא תאריך את זה.

2:25סופו ימי חייו למעלה מבית שמורים. הייתה לו אהבת תורה בצורה מדהימה, בצורה מוצלחת. הוא היה מוסר שיעורים בשימור. היה מאוד מאוד קשה לשמוע אותו. בקיצור, הגאון רבי נתן צויפין, כראש ישיבת מיר, היה חולה בפרקינסון, והוא היה מוסר שיעורים. הייתי באחד השיעורים שלו בישיבת מיר, ולמרות שהוא היה לא רגוע על הכיסא, כמעט נפל, הוא ממשיך. במה? סוגיה ביבמות, תעשה, תוכל לא תעשה, רמב"ן, על היראה, אהבה, בכל הראשונים. עוד רגע אתה נופל מהכיסא, מה עשה? תוכל לא תעשה? דבר כזה, עד עכשיו כשאני באתי לב, ניסיתי לראות את זה. אני פחדתי, והאור היה כל כך גדול... ולא מעניין אותי שום דבר, רק תורה, תורה, תורה, ותורה. והיראה הגדולה ביותר הייתה איך אפשר אולי להקים אור שהוא תורה, ואני לא עושה. הוא אמר פעם, המילים הכי יפות בשפה העברית, המילים הכי יפות בשפה העברית, היה אומר, אם אתם מספיקים את זה, זה הדרן עלך, תלמוד בבלי.

3:33אומר, אין מילים יותר יפות בשפה העברית, בשפה העברית התורנית, לדבר הזה של אדם הולך. אדם, רגילים לפרש את זה בתור, אנחנו נחזור עליך. אבל זה גם האדם. זה הכבוד של האומה שלנו. יש אדם שמקבל תואר מהצבא. כאן כמה פלאפלים, כאן כמה חוטים. והוא הולך, מה קרה? הוא אומר, אני הייתי בששת הימים. הוא אומר, גם הייתי בשואה. איך היית בשואה? אתה בן אדם צעיר. הייתי, מלחמות אני עשיתי. הוא הולך עם הפלאפלים לכל מקום, ומשוויץ. אם לא נוהגים בו כבוד, או אם בעבור, היה סיפור בירושלים. יש מועל אחד, נקרא הרב ששון, הרב דניץ ששון. הוא מל עשרות אלפי ילדים. הוא מבוגר מאוד. פעם אחת הוא הגיע לאחת השריטות, אמרו לו, הסנדק עוד לא הגיע. מי זה הסנדק? אמרו לו, הסנדק זה שר הביטחון. שר הביטחון, לא שר הביטחון, במאמר המוסגר, שהוא פעם קרא מפלונוביץ'. מה היה לתקן שר הביטחון לשר הביטחון? אז ב...

4:40אצל האשכנזים יש יותר משמעות לזה. אז הוא אמר, שר הביטחון זה מלארה. שר הביטחון זה מלארה. אז היה זמן להגיע, שר הביטחון בא. עושים, כל הקהל מחכה. הרב שטערן אומר, תקשיב, יש לי עוד שבע דקות פתאום. ההשגחה לא מחכה. מה אני עושה? הוא אומר לו... הוא ראה ככה, לקח אחד מהנזירים הלאה, בובו שבצחוק, השיב אותו, השם יכשר לו מסתת מסיבנו על המילה, גזר, עשה מה שעשה, גם האף יצא, איך שהוא יוצא? שר הביטחון מגיע. לא נסגיר את שמו. שם רשעים נרקב. הגיע שר הביטחון, הוא יוצא בדיוק. כולנו חצים לו ידיים לשר הביטחון. או השר הביטחון הגיע לברית. וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו. מנענו לו ככה בחצי ראש. המנהל אמר לו, תגיד, אתה לא מכיר אותי? סיפר לי מישהו שהיה שם במעמד, אמר לו, שר הביטחון היה אדום מהצדדים. אגב, אתה לא מכיר אותי! אתה יודע מי אני! אגב, לא. אמר לו, תסתכל על התור, תראה אם אתה לא מכיר אותי. אמר לו, מה, למדנו בישיבה ביחד?

5:58הוא אמר לו, איזו ישיבה. הוא אמר לו, אני שר הביטחון של מדינת ישראל. אני אחראי על פרויקטים, אני אחראי על הזנקת אישה מדי, אני אחראי על הזוליות, אני אחראי... לא נובע הזמן. לא, לא, אתה לא יודע. אתה לא יודע מי אני. הוא התחיל להסביר לו מי הוא. וכל הקהל שם, כל השומרות, כולם עומדים מסביב. הוא כל כך כעס שהוא לא מוכר, אמר, אם ככה הם לא מכירים אותו פה, אני לא אשכח להתראות, אני לא אשכח... אנשים, למי נותנים כבוד? נותנים כבוד לאנשים שהם, הם שרי הביטחון, הם האנשים, או... לצערי, יש שמעניקים כבוד לאנשים מיליונרים, שלפעמים לא תמיד עושים את הכסף שלהם ביושר ובמשפט. מגיע איזה עשיר, וכולם אומרים, "בואו נקשיב, הבן אדם הזה עם הכסף, הוא שווה 100 מיליון דולר." הבן אדם הזה, כולם אומרים, "בוא, בוא, בוא," שרים לו, שרים לו, זרוע לצדיק. יותר מתאים לשיר לו כרגל איזה שאני מגדיה, אבל לא, כולם שרים לו. למה?

6:59זה אחרים לי, זה תרם, זה תורם, זה פוטנציאל. האנשים מתפעלים ממה? מהכסף, מהמתח והמטוסים. זה טייס, קראו לו. הגיע אחד לרב שטיינמן, עם קבוצה של אנשים רחוקים מתורה ומצוות, והוא השתחצן מאוד, מאוד מאוד השתחצן. אז אחד מבני הבית שאל, למה הוא ככה? למה הוא? טייס קראו לו. אחד המטוסים המשובחים בין ישראל. אז הוא הגיע לרב ככה, והרב הראה שאתה עוד סופך לה. וקושי שם איזה טיפה, איזה מפית של הזכרות. אז הרב שטיינמן שאל אותו, ומה אתה עושה? הוא אמר לו, אני... טייס! אמר לו הרב שטיינמן, אה, אז אתה בלגלות השמיים. בא על הגלב השמיים. הוא לא אמר, איזה בלגלות? רק המטוס שאני טס עליו, 40 מיליון דולר. הוא לא היה בלגלות, זה בא על הגלב. הדעה של התורה צריכים לדעת ממי להתפעל. בצהריים האנשים מתפעלים, מבחינים חיצוניים, ופתאום הבן שלו אומר, אבא, אני רוצה להיות טייס. אבל איך טייס? שמתי אותך בתלמוד תורה הכי טוב. איך טייס? שמתי אותך בישיבות הכי טובות. איך תהיה טייס? פשוט. את מי הערצת בבית? מי הפכת למגדלור שלך? את הרב או את הטייס? ולפעמים זה משפט אחד שמבדיל בין אם הבן יצא לתרבות רעה לבין אם לא. וכשאבא שם לב לכך, הוא לא שמע שהקבוצה הזאת ניצחה.

8:24קודם אומר, רגע, רגע, כשאבא חוזר משיעור דף היומי, הוא לא כזה שמח. כנראה נולד ישראל שלא ילד להיות איזה שחקן כדורגל. אז יאללה, מדוע הבן עושה מה שעושה למעשה המוטל עליו? והילד, כשהוא לומד, מה הוא לומד? הוא לומד בגלל שאבא שם אותו באיזו מסכת. אבל מה השאיפה שלו? כוונתו לדבר אחר. לכן, כל אדם שמגיע ומשתתף במורה כזה, של כבוד התורה, ביום הגשום הזה, ויגיע לכאן הוא חלק ושותף. לא באנו לכאן למשחק כדורגל, לא באנו לכאן לתמיכה בראש ממשלה, לא באנו לכאן לכיף. באנו לכאן כולם להכריז כבוד התורה. זה הדבר הכי חשוב שיש בבריאה, כבוד התורה. ה"חזון איש", פעם שאלו אותו, האם אפשר לשים את הילד בגן חילוני? אין גן אחר. אמר החזון איש, אם בגן מתעסקים לקבוע תמונות של צדיקים בגן - חזון איש, חפץ חיים - אין בעיה לך להציג. אבל ללמד פה צ'אלה ואלה, כיפה אדומה וכל מיני, כלומר, לא משנה מה הם מגווים, השאלה את מי מעריצים. כמו מי רוצים להיות, זה העיקר. לכן כל אחד ואחד שרוצה,

9:35שהילדים שלו יצאו למדנים, תלמידי חכמים שהעריכו את התורה. ובאמת זו הייתה הדבר המופלא של ישיבת ר' מוסדאי, זו אחת מהישיבות היפות ביותר בטבריה, לא בגלל שיש לנו כאן איזה מאורע ששירמו אותי על ההנחיה. לא נשלמים. אלא באמת, אני רוצה להתאים הרבה מוסדות גם מחוץ לארץ. אין מקום שהוא כל כך אמיתי שבו יש כבוד התורה. מגיעה שמחת תורה, כולם יודעים בישיבה, יש מקומות, אתם רואים שמחת תורה? ביורו, בדולרים, בשקלים, מגיע הרב, מה הוא אומר? תפקוד מראה. ואני זוכר, כל הילדות שלי עברתי בצל הרב. עם דפי גמרא, כשהגעתי גם אני לשיעור שאני יכול לקבל. ומשם התחילה העלייה, עוד דפי גמרא, עוד דפי גמרא, יחד עם אבני דרך של הערכה לתלמידי חכמים. ומכאן זה נהיה מהלך שהעתקנו אותו למקומות אחרים, ומכאן לכאן ומכאן לשם. שבת שעברה הייתי ביישוב ליד ירושלים. היה שם הרבה בחורי ישיבות. אמרתי להם, תקשיבו רבותיי, אחרי שדיברנו,

10:36אשז זה לא נחלה רק של בעלי בתים. אדם אומר, אני בעל בית, אז אני לומד את היומי. אבל אם אני אברך, אני פטור. רבי מאיר שפירא מלובלין לא היה בעל בית. רבי מאיר שפירא מלובלין היה ראש ישיבת חכמי לובלין, אחת מהישיבות המפוארות. הרב ווזנר לא התקבל לישיבה הזאת. אולי הוא לא היה מספיק טוב. עד כדי כך, שהוא לא התקבל לישיבה, נשאר בינתיים ללמוד עד שהמקבל תבוא. יצא רבי מאיר שפירא מלובלין מהמשרד. ואומר, מה, מה, מה אתה עושה פה? מה אתה חתה? לא התקבלת. הוא אומר, לא התקבלתי, זה לא אומר שאני פטור מלימוד. אמר לו רבי מאיר שבא מלומא, התקבלת. אם אתה יודע כזה דבר, התקבלת. והוא תיקן את הרעיון הזה של דף עיוני, והחפץ חיים הסכים על ידו, וכל גדולי הלומדים הסכימו והסכימו. לכן אשרי מי שזוכה להיות שותף, שותף גם בלימוד עצמו, וגם שותף כמובן בהחזקת הישיבה, אפילו שזה לא עניין של תמימות, וכל אחד אומר, עוד פעם אתם עם התמימות שלכם, אבל מה נעשה? מי שיש לו תלונות ואתם יודעים למי יפנו? לשרו של עולם. שרו של עולם כתוב, ובשעה שמתמכים האחים,

11:43יעק, מעורב הוא נגע, לא בכף הירח. איזה אברך חל אומר לעצמי, הוא לא נגע בכף הירח, הוא לקח את כל הרגליים. לא נשאל כלום. היום האברכים באים, יורדים במסירות נפש כל כך גדולה, ברמה כזאת אברך נוגע, מקבל מהישיבה, אלף, מקיים, שגל, אפילו לתיתולים ומזלם זה לא מספיק. הוא אומר לאשתו, ברוך השם, אל תדאגי, זה יהיה להכניס פח השמן, שהמטפחות והטיטולים יספיקו לכל יום ושיהיה מוסיף תועלת, אבל את הקצת הזה גם צריך. מגיעים הפרחים לישיבת פעול ישראל, רוצים להתכוון, מה אומר להם? אין כסף. שמעתי פעם שהרב אמר, שמישהו אמר לרב שיהיה בריא, שה... שהוא לא ביזנסמן. למה? כי ישיבת פועל ישראל זה היה בן להרחיב אותה לישיבה. איזה מין ביזנסמן? אנשים לוקחים ישיבות, הופכים אותן לבית. אתה לקחת את ההפוך, אתה בית ועשית ישיבה. אבל זה בעצם "חכם לב ייקח מצוות." לכן אשרי כל מי שיהיה שותף, ולמרות שאולי לא כל כך נוח עם ההתרמות, אז פשוט תנו מהר כדי שייגמר. ועיקר הערב זה כמובן מעבר סיום הש"ס.

12:46שכל אחד ואחד מהמשתתפים גם, כאן יש כמה בין הקהל, שזכו לסיים את הש"ס, לסיים את התלמוד, זה אחד מהדברים היפים שהקב"ה נתן לנו בדור הנפלא הזה, שזה עכשיו דומה, לבוא ולסיים את הש"ס. פעם היה, הוא אומר לך, תקשיב, לא נסיים את הש"ס, לא נסיים את הש"ס, אתה אומר, וואו, וואו, שש משניות הכוונה, לא? לא, גמרא, וואו, גמרא. היום, ברוך השם, אנחנו רואים עוד ועוד אנשים ולכן אשרי מי שיבוא ויתקבל ויוסיף לעצמו את עולמה של תורה, את עמל התורה, ובזכות זה הקב"ה יגאלנו בגאולה שלמה. אני רוצה להזמין את כולם לסיום הש"ס, לסיום התלמוד הבבלי, ובעזרת השם, כולנו נשתתף בסיום. הקב"ה יברך אותם ממקור העליון וחברו.

13:55חכמים בשביל חלום, חיים בשלום, יושב אולי חכמים בשביל חלום, חיים בשלום, יושב אוהל. בזכות הרב פנחס, המנהיג שיעור, שיוצר מיני פעולות, בבני התורה, גם מוסר וגם תורה, בזאת הרווחים הצדיקים שבאו גם ליום שיש להם עניין חשוב, באו לזבולון ובאו לפה תורה, בזכות כל הקהל הקדוש הזה, שבא באמת, מראים בגופם שהם אוהבי תורה.

15:12זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. כתוב באגדת יצחק, מעבודת יעקב בהלכי שבע שנים, היו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה. שבע שנים עברו, ב-26 בחודש תשרי, במסגרת הדף היומי. היו בעינינו כימים אחדים באהבת התורה. עמדתי על פרשת הליכה ושאלתי את עצמי לאיפה פני מועדות. האם ללמוד גמרא בעיון או הלכה? בוא נמשיך ללמוד את כל העניינים. השם הכי נצחי גדול. אני מקיים בי הפסוק אחרי פתיח המאמין. להכין תמרוך השם, לקיים את מה שאמרו חז"ל, מזה מזה אל תנהג לך. בבוקר, הכל בסייעתא דשמיא, אני לומד בישיבת הרב רב ישראל, פרשת השבוע שאני איתה, גמרא בעיון. בערב, חד הלילה, שום שואל תחת יומי, אחר כך, ערכה בכל השאר ובכל שואל שאני איתה. אני רוצה לברך את המסיימים, החתנים של המצווה, של הלילה הזאת. הרב משה דיאוק, שהממונים שלו נמצאים פה, עוד ועוד פה, הרב ישראל, תהנו. משה בן אבי,

16:35וציון הרג'ון, מגיע אל תורה ורבנות שלוש שנים, ונגיד, לא פשוט, לא פשוט. השנה האחרונה הצטרף אלינו גם זבולון, כן? וגם ציון כהן ציית למיתון בשבר, ויוסף דוויטו גם כן, וגם את דביר חולצת למיתון בשבר. כל אלה שבאו לברך, אני רוצה לברך אתכם; שתראו את השם ישמחכם גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. במשך שבעים שנה למדנו את הדף היומי יום יום. כולל שביעות מפגעים, דף אחרי דף, מסכת אחרי מסכת. עשינו חניית ביניים, הייתה מסלת ציון. מסכת ששתתנו לעשות אותה בסלחה וברבה. הגמר המשלת במסכת שבת דף ק"ב מספורת על הוויה שהיה ראש הישיבה. כאשר היה רואה את עמית חלקם צעיר מסיים מסכת, היה עושה יום טוב לרבנה. אמר שאומר שזה המקור.

17:49לסיום המסכת שעושים, לסיום המסכתות. זה המקור. כל שגינגל של הזדרופים סיים בסיום ישראל, את כל הש"ס, מורי ורבותיי, 32 מסכתות, 2,712 דפים, שצריך לעשות מנתוג לרבנן. וזה מה שהישיבה עושה מפני את הש"ס, שהייתה שואבי הרעיון. הרב יגיד שהם עושים לזה מה שהם עושים לגדול, לכל חולתא של תורה. הקבוצה שלנו לא גדולה, אבל היא מבחינת "מעט הכמות ורב האיכות". כל אחד עם הכישורים שהקב"ה חנן אותו, חנן עם מטרה נעלה של חיזוק עצמנו. סיום הש"ס, סיום הש"ס. התחלנו ביחד את לימוד הש"ס, וזו מעלה גדולה בדיוקות במטרה שהקב"ה. נסיים היום ביחד לטובת עם ישראל, בעד ומעולם את הש"ס. לגרום שמחה גדולה לאבינו שבשמים זו זכות גדולה לעם ישראל כולו. רבותיי, עם ישראל חוזר ומתחבר לאבינו שבשמים. לצורך זה, נעלה כל במה, השם הוא האלוקים. עולם התורה גדל בזכותם ותפארת עם ישראל. לימוד התורה הוא נחלתם של חכמינו, וזו נחלה לכל עם ישראל. יש לזכור את מחוללי התחייה, רבי מאיר שפירא, אשר חשש שלא תכנן פה לדיוק. היה צדיק גדול כמובן.

19:16בהזדמנות הזאת, אני עובר פתאומית לברך את האנשים הלומדים, שמאפשרים להם לבוא ללמוד לילה לילה, ובכך הם יכולים לעזור בבית. הגמרא אומרת שאנשים זוכות לקרוא מתחילת אמיתיים בזכות שמשתדלות בניהן ללמוד תורה, ופחות לבעל שחוזר בלימוד התורה. יהיה רצון שאלה יחנכו לתורה מכל יצר הרע, ותצפה ותראה אותך בדרך נחמה כשארצה בנימה אישית. אני רוצה עם הרגש הכוונה של עמית, שאמשיך ללמוד ביום ובלילה, ונוקעת על עצמה את רוב הנטל של הבית. כל הזכויות של לימוד נזקפים בזכותה לשמי ושנפשי. יהי רצון שיכולות כפרצנו. לעי שמיים, מדי תורה לשנות. כל המשפחה התגלתה שלי, האח מהחיות, הבנים והבנות, החתנים והקהילה. עכשיו כל המשפחה שמעודדת ומשמחת זרעת התורה, אשים לי מלא כמו שעוד אתכם לטובה, ורצוני למערכת הרבי גבי ישראל על כל התוצאה שתיראה בפרסום הערב הזה.

20:36ואת ויקטור, המשגיח של העולם הזה, שמאוד עזר לישיבה רבותיי. תודה רבה רבה על ההשתתפות. אני לא אוהב לדבר על ההשתתפות, אני לא אוהב אותו. את השם ברכתו. אני עוזר לברכתו לתורים רבותיי. באמת היה כוס ישועת ה'. אנשים באמת אוהבים תורה. אנשים שבאמת אין להם עבודה מצד סנוקיס. רק שישארו שהמצווה הזאת כל כך באה ובאה עוד יתמידו בכממון ובשמחה. אז אני רוצה לתאר את כל הדברים שבאו לעזרת השם בגיבורים, אחד עם הרבה ואחד עם הרבה שכל. כל מטעם הייתה לשם שמיים. כמו שנפתחתי ככה מים, שהוא היה אי אפשר עכשיו לדבר נערי בזה. אמרתי את המפורש של ירמנות, שאני אקריא את אלה שקרמו. הנה, אני מראה פה את ויקטור. ויקטור, ברכתי אותך. יש לכל הכל, יש לכל הכל. אז כמו ש... איסי וייק מנהגה בהבדלת השמש, תמיד עוזר לישירה, להורידה, להבדיל את השירים ולהבדיל את השירה, להבדיל את השירים. אנשים אמרו פחות עליהם, כל מי ששמע סיום שעץ, כן ובוודאי, בהבדלת הרצון הבא להם. אז כמו שאמרתי, ואמרתי את זה גם לאנשים באופן אישי, אני אברך את כל אלה שטענו עם 500 שקל במהלך.

21:57עסקי את השם שלו, את שם המפקדה שלו, לגעת למה שזה קשור, לבנות. איש המדרון וענת המדרון, מי שבנה בוטינה 30 בארצה והגום, ולבנות כל התאומים בשביל מסך. אין לו מפקדה המפקדה, מענן אשם בן אורי חיים תראה 550 שקל. ובקש לברך את אינה בת ישראל, יולי בת חנה יוננדה, אורי חיים מנכון תראה שם בן אורי חיים. קריטריון בטיולית חנה, נורא נרדף בקרביים. נזהב לסימביה שקרה תומת בטוטאי 555 חמישים עבורו מפכסה בשפע וכדי לראות את זה, דפנה והקטעייה, דבין מודחן בן גבורה, בן שר עליזה בן גבורה, שי בן דפנה, ליאור בן דפנה, ואיתמר סניטה בבניזה, מפרשתם על הפותעים. זבור דבר יפקה, שתאר 500 שקל יביאו שפתוריו עיקריים, שמעון במהנך, יפקה במיבזורא, להדין מלאכים למותים. להצליח לצלוח על המדרגה ומחיקה בגשמיות, עוד את דייה הפרשימה מהחזרה בתל אביב. שעה זאת כבר מוקדמת.

23:21מן אחותי שטרם מארצות הברית 180 דולר, נכנס לברך את הוריו, דמין בן שרה, ואחותי דרשה בתי לימים עוד אין שם בעלי השלום. את משלומם ומצאה את ילדיו, דמין בן חנניה, מחייב אחות בת אביבה, והחלטה מנג'לה מריים, מיית אסתר, במיות אביבה. נחיד מיידים ברור, בנשא טובה אכן. שגיא באו במהות, קרא 750 ש"ח, וזיווג גדול הצלחה ורפואה שלמה בכיתו ברנקו בפעולה במיאמי, זיווג כהצלחה. כפיים רבותיי, כפיים, נשים יקרות, תודה רבות ונשים, תודה רבות. חיים כביר גדולים, הצלחה, הצלחה בריאות, עליי ועל תמיתך ותו הכתובה. שמואל חיים מנפול שתרם 950 ש"ח, וזיווג גדול עוד השנה באיזה חשאים. עומדים לסייע עוד כך. שתיים אחרונים, ביתי היקרה, פנינה בת שולמית, שתרמה 2,200 שקל. ובעלה הוא עושה, אלעזר ושניה, את הילדים שלהם, גיני בן פנינה ונועם בן פנינה. עושר ועושר עד נועם, ילדים ילדים. אחרון חביב.

24:43האדם שנתן לי מעשית החסות לראות בעיהם הזה, הוא רצה לתת את כל החסות בעניין הזה. אבל מה שהם ממש אומרים, הוא גם מספר את זה, נאמר, מן החותם יעקב הרב יאון לרובן, בוש תתכו בעזרת השם. וזה המזרעי שבעה מהבית הברית, שתרם אלפיים דולר. וכן זה מראה את הנשתור הלבנה בצעה וביתו סועמת לבנה, ולבנה ובלדה מלבנה, יזק מלבנה. בקראת השם כחרור לכל המשל של כל התורים הנתבניים, לכל משפטם, זכות כל התנאים והמועדים, כמות דעים, אדו דאב, כרגע המחסוק, ומלבד אדונם שכנתם, נהר אדונם ולמנתם, שר אדונם ולמנתכם, יזדמך שלום, וסמות שלם ישראל, ואני אמר לכם. לסיום החלק הזה, בפעולות חורף, אני חושב שאני אגיד גם שאני מוכן שיהיה כאן עדיין משמעת, לעזוב ומפסידך, ורבות של מיני עמדה של הלכי בת שמחה. לסיום החלק, אתם אוהבים אותי, אני חושב שאני אפילו לשים את עצמי. אני רוצה לראות מה דעתך, ראש הישיבה, ראש הישיבה עדיין קדם, שמגרם נושבים לפועל שלמה.

25:57לביאות את אנחנו, ללעצון שימשים להעיל אותנו וללמד אותנו על בעלי נושא התקן. מה במכרנו אנחנו מורים את זה? את שם הסיפור אולי אגב שארב יבוא לפעמים לספר לך למה הרב יבוא עומד על הניקה. ובכן, האלף הזה, כמו שהרבי אמר, כשלדודי אחד בארצות הברית שיש לו דחף לחזרה בתשובה. ידידי היקר, אדר ירון ובנו, שהם עוזרים את מעשרם לחזרה בתשובה. כשמור אבי פנה אליי, פנה אליו, אמר לו, אולי מה שאתה רוצה, אתה יכול לתרום, כמו שהוא פנה אל עוד כמה. אז הוא התקשר אליי, שאל אותי, אמר לי, כמה עולה האירוע? הוא לא מיליונר. הוא יושב באמת כל היום, וסומך על הקב"ה שישלח לו את הפרנסה. אמר לי, כמה עולה האירוע? אמרתי לו, פחות או יותר, כמה שנראה לי. הוא אומר לי, מה אתה אומר? אני אשלם על כל האירוע, או שאני אשאיר קצת זכות לאחרים?

27:05אמרתי לו שיש את הסיפור המפורסם עם רבי יונתן אייבשיץ. שפעם אחת רבי יונתן אייבשיץ, הייתה חבורה שלו, הכניסו אותו לכלא והוא לקח את כל הכספים שחמיו הביא לו כדי לשחרר אותו. לא שיתף אף אחד במצווה. ולימים הוא קיבל שכר עצמו מאותו כנסייה שהוא שחרר משם ה... את החברות שלו, רבי נתן אלישיץ כעס מאוד והיה עצוב. הוא אמר, קיבלתי את השכר בעולם הזה. בעצם, אז הזכות הזאת, כל אחד שזוכה לבוא להשתתף ולהשתתף בהפסקת הישיבה, זו אחת מהזכויות הגדולות, שזה גם חסות על האירוע של רגע כי יוצאו מכאן את התשלום על האירוע. הרב אהרן משה יום, בכבוד. הרב אהרון, הכבוד לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא.

28:32תודה רבה. אז הגאון מבינה ניתנה בישיץ הפריע לו שהוא קיבל את השכר בעולם הזה, וזה למה? הוא אמר: כיוון שלא זיכיתי אחרים. ככה אמרתי לו: לכן, אפילו שאתה רוצה לקחת חסות על האירוע ולשלם את הכל, תשאיר כאן עוד כמה זכויות ועוד כמה אנשים שגם הם יהיו שותפים בדבר הגדול. עכשיו אנחנו ניגש ליתר הערב לסיום הש"ס, וכמו שמור אבי אמר. המהרש"א כותב במסכת שבת בדווקא, שכל אדם שמשתתף במעמד כזה של סיום, נחשב לו כאילו הוא סיים. מה זה "כאילו הוא סיים"? מה זה "כאילו"? סיימת או לא סיימת? ב"כאילו" סיימתי, מה זה "כאילו"? ראית פעם מי שאוכל את ה"כאילו"? אבל מה זה "כאילו"? שמעתי מהרב שמואל באיזה ספר ביור הלכה, לפני 15 שנה, הוא אמר, יש הרבה הדעות שחז"ל עומדים עליהן.

29:51שכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה. הוא אומר, יש מצווה של כאילו, מכפרת על עבודה של כאילו. וזה דבר גדול, כי מי שיראה ודיבר בנו, הרי יראה שעל כעס צריך הרבה מאוד טהרה ומינימום כמעט כעס על כעס. אז הנה, זה דבר גדול מאוד לבוא להשתתף גם בסעודה הזאת, שזה גם עליה במהלכה וגם סיום הש"ס וגם מעמד של כבוד התורה שמשודר לכל העולם, אשר הם שיהיו שותפים בהחזקה של המקום הקדוש הזה ובהחזקה של העדר הזה. סיום הש"ס, תודה. אני כבר נמצא בכנס בושה שמוער ואת העתנה, כאן ראשון ערוץ עודק, ראשון ערוץ עודק, זה הסיום, ואבא שמעתי, אני רוצה לחזור בזה. בסיום של החלק של ההודעות, אמרתי, אני רוצה לבוא את מאדה, העתנה, ראשי שירה, ראשון אבות, מבאס אביבי, שמגמר לנו שודי. ובאה שמגרות את הנאורפן, שימשיך להנהיג אותנו למיוחד. התואר הכי רגשי לגמרי נאמין. פשוט היום, חוש היום, חוס קוללת, שאני ברכתו עם זה, היא תוכנת כבר, חוס קוללת, להנחה, כגנים, ודווקא נעשה אנחנו שבוע, מה שהגיע, ודווקא היינו ממש, חוס קוללת,

30:57אני אגיד שהתורה היא אשר מנהלת אותנו ומה שאנשים אני רואה שם, אנשים לוקחים אנשים מהרחובות שלא יודעים אפילו את עצמם ועד מתי וברוך השם ואיך אותם מגידים גדולים ואיזה זכויות יש לתורה וזה מגיע לאוזן, אשר כה על הרב נושאים הם הרגל בעל הכול וזה חשוב להתפלל לך ספר שדומה לו שמעתי בשמחה האמיתית שהוא. המסוג, אחד מעמודי התווך, כמו שהרב תמיד אומר, שבישיבה, שנותן ממש ימים כלילות, שיעורים בלימוד בישיבה, והחזן, ברוך השם, שדואג שכל השנה, שברוך השם, מעלה את התפילות שלנו, תמיד, לשמיים. ובשופן כאן, נחמד, אני עובר לסיום שירת השם, כמו שאמרתי, בהפכתם של כל התוקעים. תניא באליהו: כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא. הרמב"ם שנאמר עליו, עד כדי כך הרבות אלא רבות אבל למדנו בבית המדרש של אליהו הנביא, שיש אומרים לדעת שונות של אליהו הנביא שנקנה עם תנאים ואמוראים, כן?

32:16נהיה לו בית מפגש, שכל משלמי הלכות נפגעו וישבו בין העולם הבא. רש"י מפרש הלכות, סימון למעלה שקודד, משנה, ברייתא, והנכן המושלם סימן. זה נקרא על הלכות. הגמרא מביאה רעיון מהפסקות האלה כסף חבטוק. אולי היינו נאמנים לזה את השם, אנחנו לא נקראים כל כך מבינים נביא, הנאמן לבת בראש של פסקות היחד לחבטוק. שלימדו לקחו הפסידות הזו שרדתי כהליכות אליו כל המון מייסד את הדברים האלה הוא פסיד על יוצא בקפילה אבל אף פעם לא קוראים את הפירוש שלו. אז אמרנו שגדול בשעה רדתי כהליכות, זה היה נכון אז הרי המקור של זה נחלקו בערב גילים שנה בר יש את הפוסט כזה, כתוב ככה: המעמד לימודת הארץ, העם היתה גויים והתפוצצו הרעיד שם עובר עולם כהליכות, עולם טוב זה היה המקור. מה שמפרש? עמד לימודת הארץ, המטיל לדגד בדור המבול, ומדד להם מידה כנגד מידה. תמטילו מאותחי, מאותחי נדון. היה בדור הפלגה, שעל ידי שינוי שפה רעדו, ככתוב, רואים כל הארץ שפה אחת, והשינוי הוא שיש לבואים קפיצה ממשילים של נושם, שזה עודה, הפך אותם למשילים רומות.

33:36הליכות עולם לא, הראה להם שכל מערכות של העולם שקולות, זה תורו של רגישה, הרדת במקום מפרש. הליכות עולם לא, מערכי העולם פעולים להדועה. היא בטח עשה בעין כרצונו, להגביע זה, להשפיל זה, לגרש זה, להכין זה. למה הליכות עולם? כי העולם מתנהג על מערכי הגזעים. יש לשאול, מדרגת אליה מאנטיקה, לפעולת המערכות, אז החלילה של משחקי דולרים. נראה את זה על התשמעיה שהרגעת העולם כמו שכתבו רשת היחידה על כל עולם שכל מהלכי העולם חלו לאלף ברך הייתה עד מתן תורה. אחרי מתן תורה רגש בו רוח הבא שכל חוקי הטבע כפופים לתורה ולחכמים שמולידים את התורה הקדושה. בורא עולם נתן כוח ודעת לחכמים לשנות את חוקי הטבע כאשר משה רבנו עלה למרום. מזל טוב יתניה. עזר של אייר מייסקי אמר: עזר ימייתה ביום השישי. אני נולדתי בשני יומה שאני אשמע לך. היה כך שהחלטת בו הוא יעמוד לימינו של משה רבנו והורה לשר שהיה נבחר. והנה, אתנה פלחת בניהו גזרה על מעם גנב לחזרת תמונה שלוש פעמים הכריעה להלידה של חנילה. אתנה מהר בניהו גדול של משה רבנו, נו די שלא האוכלם. הקדוש הסביר.

35:05שמושה היה לפני מתן תורה, וכך בן יהיר היה אחרי מתן תורה. וככה הוא כותב ומצדד את הנושא של הרבים הקדוש. אחר תנאי זה, ובכלל התנאים שהגן השם על כל מעשה בלשי, להיות כפופים לתורה ולעמליה, ולעשות כל שגזרו עליהם, וממשלתם עליהם, כממשלת עבורם האופן. דבר ממש חופשי, אומר הרב קדוש. שהחכמים, האדם שהוא למד את התורה, הוא יכול לנשון במעשה ולשאת ולתת ולגזור עליהם. הקדוש ברוך הוא ממש עד כדי כך יכול לעזור בכל מה שגזרו עליהם כשאתה עומד עם שלב ורואה ברוך הוא. וזה תמצא, כמו כן, בשמיים ובארץ, בכוכבים ובשמש ועניין, שאלתו עליהם ברבים, נשלח רק את השם להם ואת הבריאה. נכון, אני מקבל פה עצרת בשאלה הפרקליטלית בחוק העת קווה. לכן, אל תקרא. מה זה אל תקרא? אל תלמד הליכות שהן חוקי הטבע, פיזיקה, אל תקרא. אל תלמד הלכות, משנה, ברייתא, ועדכן עם משה משנן, שעל פיהן,

36:13נקבעים חוקי הטבע, הם הקוראים לך את חוקי הטבע. יתמיד בפני כל יום, נוכל לזה שיהיה בן העולם הבא. למה לא נחשב בזה את השם? לפני הקדיש, להיות תואמים לזה, ממש צריך לזכות על כלי אדם, כמו שהמאבן שלי. וצריך פה לעזור לאבלים, במידה שהם עכשיו נמכרים את הזכות לקדיש. אני אוהב את הקדיש, וכל מי שיבנה, אפשר להגיד לזה, מי שמת כשאני מעריך, מי שיצא וזה לשם. אנחנו נמכור על זה, שזה זכות גדולה לאישה הזאת אותו יום. עושים לפעמים סדר של סיום קדיש על מספר. אנשים מאוד שקולים פה, ישימו בחשבון, כמו שאמרתי, 36. מהסבתאות 2700 בבית ישראל, נדב רבון נקנות, חסון נעטורח, והקרובים שלו שנפטרו וזיברו, תדעתי בהתראות. חיי מורה ורבותיי, הקדיש יאמר על ידי אבי מורי, אבל אפשר יהיה להקדיש את זה לעילוי נשמתם, וגם להצלחה.

37:19ויהיה לזה דין של שותפות כמו שכותב הגאון רבי יהודה פטיה, שהיה לפני כמאה שנה מקובל גדול. הוא אומר שכל הדברים הללו שהאדם משלם עליהם בעד הנפטרים מועילים לנפטרים. אם הוא לא משלם, זה לא מועיל. לומר, רק בן יכול לזכות את האבא, אבל אם הוא משלם, אומרים לו שזה דין של יששכר וזבולון. כמו שכתוב בפסוק, "שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך". כשאתה משלם, אז נכנסים לעסק. אז זה כאילו, אותו אדם, אותו בן, אומר לעילוי נשמת האבא, כמו רבי הקדיש, לאותו שם שירצו. ובכן, אנחנו פותחים את מכירת הקדיש, קדיש של סיום הש"ס, של עשרות... אלפי שעות של תורה עם אלפיים שבע מאות דפי גמרא שנלמדו בבית המדרש, שש מאות שש מאות. הזכות העצומה, אלף אלף, הזכות העצומה ללימוד הקדיש, לקריאת הקדיש.

38:23הזכות הזאת של הקדיש זה לא רק זכות לאלו שנשמותם נפטרים. זה זכות שנאמרת בלשון מיוחדת. אם תשימו לב, הקדיש הוא לא קדיש שגרתי. בקדיש הזה יש את הזכויות של פרנסה, של הצלחה, של ישועה. כל הזכויות הללו. לכן גם אדם שרוצה לתת, לא לאלו שנשמותם, הזכות הזאת גם בקדיש. אלף, הזכות של מכירת הקדיש. 1,200, הזכות של מכירת הקדיש. אולי תעשה איזה ניגון בינתיים שיפתחו הלבבות והכיסים. 2,000 שקל מכירת הקדיש. ולבבותיי נחייה, קריפות לבן, תודה ש...

39:402,000 שקלים למכירה של הקדיש. יש בזה זכות עצומה, כמובן אפשר לשלם בתשלומים. יש אנשים שמשלמים ביטוח בריאות. יש אחד שנותן ביטוח לפנסיה, בסוף 100 לפני הפנסיה. פה האדם זוכה להיות שותף בזכות העצומה של הקדיש, כאן במעמד סיום הש"ס. שנלמד במשך שבע שנים כל האפשרויות של התורה, כל דפי הגמרא, כל עמודי התורה, כל זה מגיע ומתנקז לרגע אחד של הדרן עלך, תלמוד בבלי, ואמירת הקדיש המיוחד שנתקן מימי הגאונים, במיוחד לסיומי מסכתות וסיום הש"ס. 2,500 זכות לאמירת הקדיש. הכל הולך לעולמה של תורה. יש אנשים שתורמים לכל מיני מקומות שזה נכנס, אבל אתה לא יודע לאיפה זה יוצא. כל הזכויות הולכות לאברכים עמלי תורה שחיים במסירות נפש, והם אלו שמחזיקים את העולם. 2,500 זכות לאמירת הקדיש שייאמר על ידי הרב המסיים.

41:31אלפיים חמש מאות על אמירת הקדיש שאנחנו מוכרים זה מעורר, אולי עוד שבע שנים, אולי עוד שבע שנים מישהו יזכה. אלפיים חמש מאות, ארבעת אלפים שקלים למכירת הקדיש כאן בסיום הש"ס. וכמובן, ארבעת אלפים שקלים. 4,000 שקלים כאן במאורע ההיסטורי של סיום הש"ס שנלמד במשך 7 שנים, אלפי שעות תורה, וגם כל הכסף, כמובן אפשר מכספי מעשר, אפשר בתשלומים. מה שאתם רוצים, העיקר להיות שותף בזכות ההיסטורית כאן, במעמד הקדיש שיאמר על ידי הרב המסיים. 4,000 שקלים, פעם ראשונה,

42:564,000 שקלים, פעם שנייה, 4,000 שקלים, זכה, לכבוד, יעלה ויבוא. תודה רבה.

44:24Thank you very much. ברוכים הבאים לערבייס, ערבייס, בגיד שיעור בישיבת מיר אוסטרליה, ברוכים הבאים.

45:35יש גם צירוף בארצות הרביגה, וגם את זה שלקח משום שני, וגם יש אותך גם ליד הקדיש, על דעת שתי התורות הרב יתולך. מי שברך אבותינו אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, דוד ושלמה, הוא יברך את השם הטוב. שמעון בן רחם, אשר משמריהו בן חייהו, נשלח לו רפואה שלמה, אשר ימלא כל מַשְאָלוֹת ליבו לטובה. כי כל יום תודה ותברכה, אורך ימים וכל משפחתו וכל אשר לו, ששון ושמחה יִתְקַיְמוּ בעדו בכל ימי זכות התורה ובין בעדו ובין ילדיו ונאמר אמן. חיים וברוכים ורבותיי, אולי לא הגעתם לערב התרמה, אבל אין מה לעשות. מי שרוצה לפתוח ישיבה ולחזק אותה, לפני לרב כמה קשה. כולם חייבים להיות שותפים. אם היינו בזמן הסנהדרין, לא היו מעיינים לכם ארוחת דרך. כופין על מצוות צדקה. אבל אין לנו כוח. לפחות, כל מי שיכול להיות שותף למקום הנפלא הזה, שעשרות אלפי דפי גמרא נלמדו בו במשך השנים, כל אחד שנכנס שותף בישיבה, יש לו מניה. מניה בישיבה. הקדיש יהיה גם, הוא נשמע, זוהר עם הצדיק שקנה.

46:53בוברית יצחק בן סולטנה אמירת הקדיש אתה רואה מסך נהדרה ואת אמון בבלין ואת אמון חלל. אתה רואה מסך נהדרה ואת אמון בבלין ואת אמון חלל. אתה רואה מסך נהדרה ואת אמון בבלין ואת אמון חלל. אתה רואה מסך נהדרה ואת אמון בבלין ואת אמון חלל. חנאה ומוסד הידעת עבוד עם בבא בן בוטא? דעתך חנאה ומוסד הידעת עבוד עם בבא בן בוטא?

48:10אבא בפאפה, תשמעו פאפה, סוחה בפאפה, אל דבר פאפה, דעו בפאפה, הריב דעת ומה ידועינו, נדבר על כך בפריפיית המחמת ישראל, כי היינו כולנו, אנחנו מצלצלים מצלצלים, מצל מחמצע כולנו, ועוד אין שיהיה חומקת או נתחיל לשמח, ועוד אין תוכל קמליץ יותר רק, כי העולם אי בי, כאילו, אי בי, בי תמחמך, עולם לא יגוש, ועולם לא ישכח בך, כי אתה רק יחיד כאן, ורק אתה עבורי, אני נותן לך חוקך, אמן, אמן. אני לא מפלגה בו לעניין העבודה. אני עושה מחקר משגורי בפרד"ש, וזה מחקר משגורי בפרד"ש כשהאם משכונים הם משכונים. האם משכונים בטובה הם משכונים בטובים בדיוק? האם מאמינים הם מאמינים? האם מאמינים בפרד"צ הם אמינים בפרד"צ? האם הם רצים הם רצים? האם הם רצים לחיים על המדום הם רצים בשחר שמימה? מתי הם תעובדים בשחר שמישה בפרדממה? בו יחסו מהם, ונדחנו. תהיה לצפות הרמאי, ילעיל, ילעים ועבדים. להציעים עזבו עשויים אחרים, סמן כנראה נמשהו מעפוק על כל סכמות עוד כך באהבה, לזכור את כל הטעמים ולמוראים נתנים לתוכנים, למוראים לגן ומזרעים לשווי דמות יצאו על תאונותינו, בי זרענו ומשה זרענו, עד עולם. אם חיים באנו הפסוקת לך, תלכו לך, יש עוד דמות עליך וקיצור שלך, כי בירבו יאומן.

49:32ויוסיף עולך שנות רעים בוקרים בימינה, משמאלה או שדה כבוד. אדמו"ר, עוזר מלאכים, אדמו"ר זמננו, חומד השבוח. תתחדה ותחדה השמיים נעבדה, נעבדה לו עתיד התחדדה, נחיה מטייה, נזדן וחייה נבח, ותחדה ביושן, שערה יצדה וגרם, ומגע פולחנה נוצרה נעה, ויצאה פולחנה דשמי נעתרי, חיים קודשים בריאים ומפותחים, וכי נזדה פולחנה לעצמי שחה, וחיים יכולים וכי נכון, וחיים נכון, ותסתם בעגלות במחרים ועמים. יש רבה מערכת על המנהל רעי עלה כבר מהשטפה, כבר בתורה, ולמסייג את הידיעות על הידיעה עם שמי חוצה בלחוק. רעי עלה ענקות בזדה השירות השלטי מחמתה, דניאם, בעלמן, מואמן, על ישראל, על המנהלת המדעון, על כל תלמידת המדעון, על ידי מעסקים ועל החלישה. היא באתר האדים, בלחוק נתן וולטר, אינן, אלון, פרחנן, חזר וחמיך, ופרחנן, נאם, מואמן, שמיה, וראב ולאמן. יש למה במשחקי החיים,

50:33למה חורבן מסיים ואומן? מסיים ואומן. נראה בואו, המקור אין סוף, מתרשה מתחילים בעזרת השם את המשנה הישנה בפרק אוניברסיטת אבות. כתוב להכניס עוד העניין על הפרק. בהזדמנות הזאת נראה בואו המפונה. אני יכול להמליץ לזה פה לעורר בעזרת השם, שאנשים שהם באמת עדיין מקושרים שהוא קבוע לבוא ולהשתתף בעצמנו בעזרת השם. אני מדגיש שהוא כל יום, משער שש, אחר כך משער עמיד, אם מפשטים אותו, אני שיוצא אפשר לרוב הזמן. אם אחרי כבר מתחילים, כדאי לכם עוד שלוש שנים, גם אתם תהיו בטוב. פה מה כתוב? הבוטאי. פה כתוב: אם לא עכשיו, אז מתי? בעוד שבע שנים וחצי, גם אני אוכל להגיד שסיימתי לשם. אז קוראים לזה לעצמו, מה עובדה, לך שאתה רואה מהי עוצמת הלב. בזמן הרע, זכרו שאמרנו שמה, ששבע שנים ארוך כמו עם המחדד. אז הנה, יש פה את הטרקט, זה להיאללה, אתם גם קוראים לי את זה. מי שלזאת השתכנע על עצמו.

51:38ללמוד עוד שבע וחצי נשארים ביום ג' בסיוון, כך שהיא פועלת, נוכל לומר, גם אם נסיעה חדשה. קום עכשיו, הצטרף עם דעתך היומית, המחזור ה-14. מתחילים, אחרי הבאת השיר, ביום המחזור ה-14. המזומנים יצטרפו בישיבה, או יצטרפו הרחב, או גם בישיבה, או בקבוצה נפלאה, שלומדים בכל מקום עם מעשה. איפה לא, רק תרצו ללמוד, כבר אחרי פתרמה מלאו. בשעה שהקוראים ינסים ללכת בתרומתם לצורך תרומה ראשונה, נראה כאילו איזה רחבים עומדים עד חצות. אמר להם: איני יומי עד שעלה עמוד השחר. מעשר בעוד בניהם וביתם משתה. אמרו לנוכלים לשם, אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר הרי מתי יתפוס? לא זו בלבד, אמרו להם: אינה, כל מה שעומד רחבים ועד חצות, זו דעת שעלה עמוד השחר. נקטע עמנים ידועים מפתר עד שלם את השחר, כל אנשים יהיו נחמם מפתר עד שלם את השחר. אם כן, אמרו מלחמים להדחקות, נאהריק את האדם מפתר עד השחר ובעולם הזה, בואו נמצא.

52:57אני חושב שכולנו נעבור על ההרגלים, וכולנו נעשה כל אחד את דרכו לשמחה. אז בואו נשמע לו הערב הזה את סיום הש"ס. כולנו נסיים את הלב כמו שהישיבה היא עוז וקור. שקחי עלו, בלי ידמה, בלי ידום, לסימן טוב. בקרוב חדש, לוקי נבנת אורה. שקחי עלו, בלי ידמה, בלי ידום, לסימן טוב. בקרוב חדש, ודוקיובידוע הצה דהיאל אייייייייי

54:17תודה רבה. תודה רבה. תודה רבה.

55:29תודה רבה. ‫לא תעזוב חסר. ‫אולי, אולי, כל התביעה ‫לא תעזוב חסר. ‫אולי, אולי, כל התביעה ‫לא תעזוב חסר.

56:52תודה רבה. תודה רבה.

58:19תודה רבה.

1:00:15תודה רבה. תודה רבה.

1:02:03תודה רבה. תודה רבה.

1:03:46תודה רבה. תודה רבה.

1:04:59תודה רבה.

1:06:01תודה רבה. בואי בעלמותיי, תזכרו על דברי הדורן המקדימי, בעלמותיי, בעלמותיי, בעלמותיי, בעלמותיי, בעלמותיי, בעלמותיי, בעלמותיי, בעלמותיי,

1:07:11ישיבה למחדות של הרב, חידוש פרופ' עובד אוקראי, מקבלים איבורתאיות, הרב משה חנשוביץ, הרב משה חנשוביץ, מקבלים בפרוסה. תרגישי הוא לישיבה...

1:08:18ובכן, נורא בלבבותיי, נשכיל לשמוע על תקוות התורה מהלבנים, כמו שאמרתי לתלמיד מנוס צמח זבולון בצדך, והסחר בו עליך קופצים פה בקהל כמה זבולונים שיעזרו לנו, שיעזרו לישיבה. ובכן, נורא בלבבותיי, יש כאן שתי תיאורות, נר אחד. בשביל דוד נהלך ישראל, שזה המבלגה שלו, נרשמים לרבי מאיר שפירא מלובלין, מייסד ומחולל דף היומי. ובכן, שתי נאות, שתי נאות גדולים, נאות מיוחדים שהיו ממרוקו. הסגולה זה לא את כנראה, הסגולה זה שאתם שותפים בהחזקה של תורה, של הדרכים המלאים תורה. לא עושים בישיבה מג'ינג, לא עושים דברים כאלה, זה ביניכם. התרומה שלכם הולכת להפצת תורה, לא להפסקה של לכפי שרד, לא לתניעת דירות, נטו אוכל לבני תורה להרוויחים. אשרי מי שפוחד. אנחנו מבחינים בכור הנר הראשון. הנר שמתרפא דוד המלך, עליו השלום, כאן במירון ומרתק. כאן הנר הראשון. נר ראשון.

1:09:41של דוד מלך ישראל שיש בו סגולות לברכה, להצלחה, ולישועה. הסגולה הכי גדולה היא להצלחת התורה, אשר מי שזוכה נותן 500 שקלים עבור נר לדוד מלך ישראל. נעים תמירוס ישראל, מחבר ספר התהילים, שכל אדם, בכל עת, בכל שעה שצריך את הישועה, ידליק כמה פרקי תהילים, ידליק את הנר, ובזכות השם תהיה לו ישועה וברכה בזכות עסק התורה. נר מיוחד מגרוקו של דוד המלך, דוד מלך ישראל, הנר של דוד מלך ישראל. חמש מאות שקלים נר של דוד מלך ישראל

1:11:13500 שקלים נר של דוד מלך ישראל, פעם ראשונה. 600 שקלים נר של דוד מלך ישראל, 600 שקלים יש רק שני נרות, שער הנרות. זה כל אחד שייתן הוראה קבע לישיבה 100 שקל כפול שנה, שזה הפסקה של הפך לחודש. אנחנו לא נעשה פה משנה פרובית, כי אין זמן. אם אתם רוצים לשמוע אותה מבריאה תורה, כל אחד שייתן 100 שקל כפול שנה, יקבל מיוחד ותוצאה בו חנוך, זה יוציא אחר כך לרדיפה, אבל תקשר לכנסי רדיפות, כי באמת זה לא יורש לבריות, גם אני לא יש לבריות. 600 שקלים בנר של דוד מלך ישראל פעם ראשונה, 600 שקלים בנר של דוד מלך ישראל פעם שנייה, 600 שקלים זכה.

1:12:41כשחקר יעקב חופשי ארון אביבי שונו, הוא ייברש את השם הקונדית בין הרחמים כותבו שהושב ישמלו וישאר. יארי שמח בתום ושמחה בנימין. יארי שמח בתום ושמחה בנימין. יארי שמח בתום ושמחה בנימין. יארי שמח בתום ושמחה בנימין. יארי שמח בתום ושמחה בנימין. יארי שמח בתום ושמחה בנימין. יארי שמח בתום ושמחה בנימין. תקשו לברך את הדומחים הפגועים של הישיבה, אריאל ובאב ונאו ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונשחק ונסח. רק במקום נר אחרון, נר אחרון היה לפני, נר נשמק מייסד ומכונן דף היומי בביני נשפיר המנהולים שכיום זה המחזור ה-14, אלפי דפי גמרא שהעיון בהם נמשך בכל קהילות ישראל, כולל הרעיון בביני נשפיר המנהולים נר לעיון נשמק בביני נשפיר המנהולים 500 שנים.

1:14:07שש מאות שקלים רבי מאיר נשאבים המיוחדים מייסד ומכונן דף היומי היה סך הכל כשהוא נקטף בגיל מאה והצליח לעשות את אחת מהמהפכות הגדולות ביותר יותר מהמהפכה הרוסית יותר מהמהפכה הבולשביקית המהפכה שלא נשכחת וקיימת ויש עתיד לה בכל מקום בגולת ישראל. שש מאות שקלים נר ורבי מאיר נשאבים המיוחדים נר אחרון לערב. תודה רבה. כמו שאמרנו על המאות האלה, כל אחד מי שיצא ילך לרפיגה על 100 שקל פשוט שנה, החזקה של עברך לחודש. מגיעים אברכים, רוצים להתדפק, לבוא לשמוע, ללמוד תורה, בסך הכל מה הם רוצים, 1,200 שקל, שזה באמת נס פך השמן המודרני של ימינו. 1,200 שקל לזכר משפחה, אתם יודעים מה זה, אבל זה הכומר שמסביע את האמין.

1:15:28אלף שקל נר ואילו נשמע תבימי שפיר המנהלים מייחסרת ממכונת הפיומים. אלף שקל פעם ראשונה, אלף שקל פעם שמיעה, הנר אחרון לערב, אלף שקל זכה. מורה נבוכים, כפתיל כנס בנפג, אחות הקהלה, ובית יטון בן משה,

1:16:37הווידוי. הווידוי של... הווידוי, אני גם מודה ברבים, אני מקנא כאן אף אחד. אסור לקנא. אבל קנאת סופרים תרבה חוכמה. אז ברוך השם, אני מקנא פה שהוא זכה פעם שנייה לסיים את הדף יומי. מה תגידו? אל תתעכב, תסיים גם אתה נכון. וזו התביעה הגדולה, התביעה הגדולה להצטרף. התביעה הגדולה היא להמשיך הלאה. ברוך השם עשינו סיום, ולא רק פה, בכל העולם. זה דבר שאין לו אח ורע בדוגמה.

1:17:38כל האנשים בעולם נראו מגרש כדורגל של מאה אלף איש. האמריקאים יכולים להוציא מאה אלף גויים למה? לראות איך בועטים בכדור. זה המקסימום שזה מעניין אותם, שאפשר עם כבוד להגיד להם סיום הזה שלהם, המשל הקדוש שלהם. כמה אנשים יבואו לזה? אם לא יהיה שם שתייה של בירה להשתתף, אולי יבואו לכם 500 אנשים. מאה אלף יהודים יצאו ומילאו מגרשים בכל מחוזות ניו יורק. זה דבר מדהים. זה התמצית של עם ישראל. ש"ס! גמרא! מאיפה כבר הביאו את זה? מה היא הגמרא הזאת? אלף חמש מאות שנה, לפני אלף חמש מאות שנה, כתבו את התנ"ך. ובאלף חמש מאות שנה, היום, יהודים נמצאים, יושבים, ולומדים, והוגים בתורה. זה מראה על אמת תורתנו הקדושה. על אמת מדעית. אמת שאין עליה עוררין. אמת שאי אפשר להרהר אותה.

1:19:02כי הרי מה מחפשים יהודים שבע וחצי שנים יושבים ולא יודעים מה הם מחפשים בזה? מה הם מוצאים בזה? מה יש בתוך הגמרא? דם הקמתית של נשמת וגוף האומה, קדושת האומה כולה נשמרת בין דפי הגמרא, בין השורות. מהשורות האלה של הגמרא צמח רש"י. מהקפים האלה של הגמרא, מהסוגיות האלה, יצא הרמב"ם, שהוא בעצמו אחר כך הפך להיות למעין תיאמר הבטוז. כל רבותינו, רבנו תם, פא הר"ן, כבא וערית, פא וערן, כל כמו מהרישונים והאחרונים, רבבית רבבות. מאיפה הם יצאו, מאיפה הם שמחו בעצמם, מאיפה הכירו לגובה. רק עמל התורה ונגיעת התורה, שהיא בונה שורה אחרי שורה, שולטת ומנומסת את האדם. אולי באותו רגע אדם לא מרגיש לזה, אבל אחרי זמן אדם רואה מה שעבר, מה שהגיע אליו, למה הוא הגיע. אני רוצה, ישנו יהודי, אני לא רוצה להגיד את שמו,

1:20:28יהודי שנכנס אצלנו לבית המדרש, אני חושב, לפני אולי עשר, אולי עשרים שנה, הוא נכנס לבית המדרש, נעמד בפתח ושואל, אפשר להיכנס? מתי? חלפו שלושה, ארבעה חודשים, והבנאדם פתאום פתח את הפה, אבל כל ערב, הוא ישב על יד הגמרא עם אוזניים פתוחות בבקרים, והתמקד, לראות בדיוק מה אנחנו אומרים. עברו כמה חודשים, הוא שאל את השאלה, ראיתי שהוא חושב, אדם חושב, שאלתי אותו, אתה למדת באיזו ישיבה? הוא אומר, פה שמעתי פעם ראשונה את המילה גמרא. אני סיימתי סמינר של ערכים, אמרו לי שפה יש שיעור, באתי לשיעור. ופה שמעתי פעם ראשונה את המילה הזאת, כלומר לאחר ארבע שנים או ארבע וחצי שנים היהודי עבר לקריית ספר. עד היום, עד כמה שידוע לי, הוא מתגורר שם. הוא הגיע לשם ונכנס לשיעור, ובשיעור שאלו אותו: "באיזו ישיבה למדת?" הוא אמר: "אני לא למדתי בישיבה, אני ישבתי ולמדתי."

1:21:56בשיעור אלף הייתי מגיע אחרי יום עבודה. הוא עבד פה בקובלבסקי. אחרי יום עבודה הלך הביתה, ומשם הוא הגיע. ומשם הוא היה מגיע לשיעור. זה בשבילנו היה דמות שהיהודי שעשה לו מה שהתחיל מ-0, לא מ-0, מינוס 0, כי הוא אפילו לא שמע שיש דבר כזה, והיהודי... אני חושב, אם אני לא טועה, במשך הזמן הוא נכנס בכלל ללמוד כל היום, עד כמה שאחר תחשמת. לכן, אבותיי, אני חושב שאנחנו צריכים לקחת את העיתוג הגדול מהמעמד הנשגב הזה. ברוך השם, עשרות עשרות בתים נתרם בכל רחבי נתניה ומאות בכל רחבי הארץ. ואולי אלפים בכל רחבי העולם, חוץ מהמעמדות הגדולים, יהודים מתאימים על מעל שמחה גמרנו. נדמה לי שאנחנו יכולים לבוא לפני הקדוש ברוך הוא ולהגיד, ריבונו של עולם, הבאנו לך את הקורבן הגדול ביותר. אנחנו באים אליך היום.

1:23:13עם הגמרא ביד אחרי מי שבא לתלמודו בידו, ואומרים לך רבונו של עולם, הגמרא הזאת הקוראה, קוראת אמת, שמראה על השולחן לרוח פוסט, שהברכה הראשונה אשר בחר בנו מכל העמים, הולכת על קוראה שבכתב, ואשר נקל לנו קוראתו, קוראת אמת, היא הולכת על תורה שבעל פה. ובלי תורה שבעל פה אין תורה שבכתב. התורה שבכתב זה קוטן. קוטן, מה כתוב פה? הוא וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך. את מה נקשור? את מה נשים? הוא וקשרתם את מה? קוטן, אתה לא יודע מה זה. מה נקשור על היד? רבותינו מלמדים אותנו בתורה שבעל פה. זה תורה באמת, אחרת אנחנו לא יודעים מהי המשמעות של תורה שבכתב גם. אלא התורה שבעל פה היא שמסבירה לנו מה בדיוק היא התורה שבכתב. לא תעשה כל מלאכה, איזו מלאכה אסור לנו לעשות? מלאכה דברים שנוגעים, שחייבים עליהם איסור בתורה.

1:24:37על יהודי שמחלל שבת, ואם שלא היה בלי עדים והתראה, חייבים על זה כרת. ולא כתוב בתורה מהם המלאכות, חוץ מאף המלאכות לא נזכר כלום. מאיפה אנחנו יודעים? הגמרא במסכת שבת מלמדת אותנו מהם ל"ט אבות מלאכה, ומאיפה אנחנו לא יודעים? כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ, זו תשועתנו. לכל המתנגדים והמסיתים ואלה שמדברים סרה, אנחנו באים עם אמת תורתנו בתחושה. הנה האמת הזו שאותה אף אחד לא יוכל לקחת מאיתנו. ספר התורה הזה שניתן לנו ביד, וקיבלנו אותו מרבותינו שחתכו את זה עמד בערבינה בלבשנו, לפי 1,600 שנה, אלף שש מאות שנה אנחנו עוברים איתה. ידוע שהתוספות הגדולים במסכת בבא קמא דף ב' ודף ג' יש להם תוספות ארוכים, שנתפגגו על ידי רבותינו בעלי התוספות בזמן שהיה מסע הצלב. על גשם ובו בלילה בא למחרתו רצחו את היהודים, רצחו את רבותינו בעלי התוספות.

1:26:05כולם באותו זמן היו שקועים ויושבים עמלים ויגעים בתורה. זכות התורה תגן בעד כל הלומדים והמסיימים. ובראשם ידידי הרב חיים, השם משמרהו ויחיהו, לראות אותו שוקד על התורה. ידידי הרב פינחס, שמוסר שיעור יומי. גם לסיום הזה נשתה. בהתמדה, במסירות, וידידי הרב הגאון, הרב משה חנצל, השם ישמרהו ויחיהו, שעמל בעיון התורה, ועמלה, והגיעה. ברוך השם, אתרנו, אם נקלף את בית המזרח, וזה כבר עומד שם להתקלף, איפה עכשיו נופל החוצה, אני חושב שנמצא שם דפי גמרא מאחוריהם בתוך הלימוד, בתוך העיון הכלל. ברוך השם פותחים אצלנו לבני נצח מהמעט מעלות השחר ועד הרבה לעומק הלילה, וזה ברוך השם, הכירות נמצאים ויש מקום כזה. זה זכות גדולה.

1:27:25שכל אלה שעוזרים ותומכים השם ימלא כל משאלות לבבם לטובה ולברכה לרומם וזכות התורה תגן בעדכם וכן יהיה רצון במובן אמן. תודה רבה לראש המסלות, דעתי פעם שכנע אותם והיינו עושים את הדברים בזמן הגבול לקחת את הזמן. אשר כל מי ששותף בהפצת התורה, חודש לברך, סך הכל חודש. אל תלמדו את כל השנה, חודש לברך, שיוכל לשבת ולעסוק בתורה. אנחנו מזמינים... תורנו ורבנו הרב הגדול בן משה, ראש הנות בתיעדים וממשלני, שטלח להגיע במיוחד לבוא ולכבד את המעמד. כאן נהיה אותה יעד, לכבודה של תורה. אתם הגעתם פה קרוב, הרב נשא כמה זמן, לכבודה של תורה, תודה רבה וכבוד.

1:28:36שאיתכם, הדברים החשובים, ידידי השומעים, הרב חיים שליט"א, לסיום הש"ס, בנוח ובדינו החביב, אחד המצטיינים, הכוללים אצלנו, והקהל הקדוש. אנחנו נמצאים במעמד של סיום הש"ס. מי ששם לב, זה יצא בדיוק לאחר חג החנוכה. בחג החנוכה, כל אחד מאיתנו הדליק את הנרות, וקיימו את המצווה של המהדרין מן המהדרין. אדרא, יש מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל, מה הסדר של המהדרין מן המהדרין?

1:29:37בשביל ההורים מתחיל בשמונה נרות ופוחת והולך. כל אלה מוריד עוד נר כנגד הימים היוצאים. וכדי להורות, זה לא הדרך; הדרך היא מעלין בקודש ולא מורידין. מתחילים בנר אחד, ובכל הלילה מוסיפים והולכים. כך נפסקה ההלכה, ההלכה נפסקה כבית הלל. שמדליקים נר אחד בלילה הראשון, ובכל לילה מוסיף והולך. אומרים רבותינו, היסוד הזה של בית הלל, זה צריך להיות לנו מורה דרך בחיים. אדם צריך לשאוף כל הזמן, להיות מבחינה של מוסיף והולך. חכמים אומרים, שמעט מן האור, דוחה הרבה מן החושך. כשיש הפסקת חשמל בבית, אתה יכול להדליק נר אחד וזה מאיר את כל החדר. אם תחכה קצת זמן, מעניין שהתרגלת, אתה תסתדר עם זה. גם בנר אחד אפשר להסתדר; זה מאיר מספיק. אפשר ללכת בבית, אפשר לעשות סדרים, אפשר אפילו ללמוד קצת עם הנר. אבל אף אחד לא הסתפק בנר אחד.

1:31:03כל אחד מוסיף עוד כמה נרות כדי שיהיה לו הרבה אור. חכמים אומרים לנו שנר חנוכה מלמד אותנו שאדם צריך לשאוף בחיים שלו להיות מבחינת "מוסיף והולך, מוסיף והולך". זה נכון בכל התחומים. זה נכון בתחום של לימוד התורה. זה נכון בזמן של קביעות עיתים לתורה שאנחנו מדברים. זה נכון באיכות של הלימוד שאדם לומד. יש אנשים, הם מוכנים לבוא לשיעור, אבל אל תעייף אותם. אם הם רוצים לבוא לשמוע דברים ערֵבים, יפים, מה שהרב דורש, יוצאים מהשיעור, ביחד עם דבר נכסון, אמרו כדבר, שולחים הביתה, ברוך השם. חִצוּ את אלוקינו, הפליחו, תשובו אותו מחר. מה למדת לדמות בשיעור? אני לא יודע. עכשיו אתה רע. אני עשיתי בשיעור. מה עמדת לדמות, אני לא יודע. אבל אני יודע מה הוא. אבל זה לא איכות של לימוד. זה לימוד תורה. אבל זה לא איכות של לימוד. אדם שבא ללמוד דף יומי, הוא בא מוכן לשיעור, הוא שומע את השיעור, הוא מקבל תוספת של ידיעות, הוא חוזר על הדף היומי אחר כך.

1:32:26מגיע לסיום ומרגיש שיש לו ש"ס שלם בידיים. הוא היה מוסיף והולך בכל פעם, בכל יום, בכל ערב מוסיף והולך. במיוש, בידינו, הגמרון הגדול, הרב קנייבסקי, הרב הראשי מנתניה. אז אמרנו, בשמיני חנוכה למדנו שאדם צריך להוסיף והולך, להוסיף והולך בלימוד התורה, להוסיף והולך בהבנה של הדברים שהוא לומד. וגם בהנהגה של האדם, במידות שלו, בתיקון המידות ובהנהגות שלו.

1:33:40אדם צריך כל הזמן לבלוג את עצמו איפה הוא נמצא, איפה הוא נמצא בעבודת ה', איפה הוא נמצא בתיקון המידות. היה לפני כמה זמן איזו אישה אצלנו בקהילה. היה רק צריך לדבר כמובן, והבית בנהג כמו שהם עושים לחץ ויש קצת... עושים את הלחץ ואת העצבים. אז קראתי לו, אמרתי לו, תשמע, גם הבית צריך קצת ברכות. אחרי שהוא שמע את הדברים, הוא אומר לי, "רב, יש לך משפט אחד. לדעת מה המשפט אומר?" עץ עקום, אי אפשר ליישר אותו. אני כבר בן 40, אני עקום. כשרואים אותי כמו שאני זה, רבותיי, תשובה. לא שיפסיקו אותך. למה? אדם שנשאר כשהוא נולד, הוא עקום, הוא עצבני, הוא כועס, הוא מתרגז על כל דבר. וכשאתה מדבר איתו, במקום לתקן את המעשים שלו, מה הוא אומר? אני עץ עקום, אותי אי אפשר ליישר.

1:34:43זה לא דרכו של אדם שטועה, דרכו של אדם צריך להיות מבחינת מוסיף והולך. אלה שזכו להשתתף בשיעורים של הדף היומי, איזו זכות עצומה יש לאדם. אתה לומד כל יום דף, זה נראה כאילו, מה כבר אפשר? זה יום אחד מתוך שבע וחצי שנים, אבל תראו מה זה. קובץ על יד על יד ירבה. אתה קובץ כל יום עוד דף ועוד דף ועוד דף, מסיים מסכת, מתחיל מסכת חדשה, מסיים מסכת, מסיים סדר, וברוך השם זוכים להגיע לסיום שעושים לו. אלה שכבר השתתפו, אשר הם ואשר הם גם, הם עכשיו צריכים להיות מוסיף והולך. אבל הערב הזה, אבותיי, מיועד לאלה שעוד לא טעמו טעם של דף גמרא. אלה שעוד לא זכו להבין מה המשמעות של לקבוע עיתים לתורה בכל יום, לשבת וללמוד דף גמרא. זה משנה את החיים של האדם. אתה מקבל הסתכלות אחרת על החיים שלך.

1:36:08על הסיבה למה אתה נמצא פה בעולם הזה זה משנה כל הסתכלות של האדם. כשאדם זוכה לשבת ולעמול בעמלה של תורה ולימוד הגמרא, זכה. רק בחיים כך. הנה, השם זיכה אותו לסיים בפעם השנייה את הש"ס. ויש לו עוד הרבה במה להתחרות, הרבה שלו כבר סיים יותר מזה קצת, ברוך השם, אבל אני מאמין שהרב לא מקנא בבניו אשריהם שזכו למעלה הזאת. אני רוצה רק לומר עוד מילה אחת ואני מסיים: תדעו לכם, אחרי כל הנמל הזה של התורה, בין אם זה של רבי חיים קנייבסקי, בין אם זה של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, הרב השכונה, ובין אם זה הרבנים האחרים, ובכלל הרב הראשי כבר אין לו זמן בכלל לכלום. מאחורי כל זה, רבותיי, עומדות הנשים הצדקניות שהן זוכות לתת למאמין את הכוח ואת הזמן לעזור את הבית. בין אם זה של הרב מרדכי אליהו, הרב השכונה, בין אם זה הרבנים האחרים, ובכלל הרב הראשי כבר אין לו זמן בכלל לכלום. מאחורי כל זה, רבותיי, עומדות הנשים הצדקניות שהן זוכות לתת למאמין את הכוח ואת הזמן לעזור את הבית.

1:37:22לדחוק ולעסוק בתורה. הגמרא שואלת, אישה שאין לה חובה של מצוות לימוד תורה, למה היא תזכה לקום לעתיד לבוא בתחיית המתים? מי שיש לו טל של תורה, טל של תורה מחיה אותו. מי שאין לו טל של תורה, אין תל של תורה מחייהו יהיה להם זכות בגלל עדר, אבל לקום בתחיית המתים צריך את הטיפות האלה של התל של תורה. לאיפה הם יביאו, הם לא חייבות, אומרת הגמרא. וזה שהן מגדלות את בניהן לתורה ושולחות את בעליהן לשיעורי תורה, זה הזכות שיש להן, זה השותפות שיש להן. וזה הלחם של תורה שמחיה אותם לעתיד לבוא. שרקו הכבוד בכל מועד, הדף היומי, לאנשים הצדיקים שהן שותפות בלימוד הזה, ולרב חיים שזכה לסיום הנפלא הזה, שיזכה בעזרת השם לעוד הרבה סיומים של הש"ס כולו, וכל הקהל הקדוש הזה, נזכה כולנו בגאולה השלמה, במהרה בימינו, אמן ואמן.

1:38:35אשרי כוח לנוראים ויראים וראשי מוסדות שהיו משתתפים בעבודה של ירושלים, רב דבנות ונושאים. לפני שנזמין את מר דעת הרב הראשי לדבר דברי תורה, מקיש הרב איתי להזכיר שעוד שלושה שבועות יש את האירוע המסורתי של הישיבה, וגם אשרי כוח לכל אלו שעושים ומסיימים, כולל רזיאן שעוזר ומסייע ולומד. נזמין בברכה את כבוד הרב הראשי, להעלות את דעתו. כתבי תורה, תפעלו שבוע טוב, בוא תמרנו הגאון הרב רוזנברג, רב השכונה בנתניה, אומר שאם רוצים לראות איך צריך להיראות רב שכונה שדואג ועומד בשביל השכונה, הוא הדוגמה לכל הארץ. לרב רוזנברג אני רק מאחל שהקדוש ברוך הוא ייתן לו עוד שנים רבות, יאריך ימים על ממלכתו להפיץ תורה כיד השם הטובה עליו.

1:39:44אין לי מילים באמת להוקיר את כל הפעילות הגדולה של... אני צריך לזה הכנה והכנה רבה והכנה גדולה. כבודו עושה פה עוד כמה דברים ברוך השם. אשריך אשריך. אלך, אני פשוט מתרגש להיות מסוגל להמשיך להקדים תורה, להעדין עוד כמה סיבובים בעזרת השם. כעת, השם הגאון הגדול... אנחנו, אני חושב, מקומו כבר עשרות שנים, עשרות שנים, בין בית משה, הגאון הגדול שמפיץ תורה ברוך השם, אנחנו ממש שמחים שניתן תוכה, שכבודו יהיה פה איתנו היום בסיום, ובזכות התורה עבורנו, להאריך ה' ימים על ממלכתו, עוד שנים רבות ורבות, לפסוק הלכה של תורה, אמן ואמן. כמו את הרב ספיר, שמיתה, שהאריך ה' ימים על ממלכתו, והרב...

1:40:48הרב רושם, אני יושב דווקא חד בציני הגור, קודם כל יישב איתנו, מוריי ורבותיי. אני רוצה לומר לכם, אני מסתכל על כל מה שנעשה עכשיו בארץ סביב תורה, סביב לימוד הדף היומי. זה פשוט בעולם, לא רק בארץ, דבר מלגש. איך עם ישראל יודע לשים עכשיו את התורה? היא המרכז, היא מרכז החיים שלנו, היא ההוויה שלנו, היא הדקות שלנו, וכולם עושים סעודות, ברוך השם, לכבודה של תורה, לאמני תורה, אתם לומדי הדף היומי, הכל מזהה. כל הזכויות, שלא צריכים להותיר אתכם. הגמרא אומרת, אחד המקורות לסיום מסכת, הבא לי, כי אבי שמרתי, אבי שלי, אני חזינא, צורבא מרבנן. אבי שלי מסריך את אבי ביורת עובד רבנן, אני אעשה לו יום טוב. והייתי מישהו שואל, למה אבי היום משהו יעשה לצורבא מרבנן? סביר להניח שהבא יהיה מסיים את כל יום, יומיים, היה מסיים מסכת. מה הוא יכול לעשות לעצמו, זה לצורבא מרבנן? נבח.

1:42:01כשהבא יהיה עושה לעצמו, זה עוד לא מעולה. אבל כשהבא יהיה עושה לצורבא מרבנן, והבא יהיה מפנה את הזמן שלו היקר, והבא יהיה עושה את הכל, מראה שזה הדבר העיקרי בעולם, ללמוד עוד תורה ועוד מסכת, מראה ה"חזון איש". זכותו תגן עליה. אם אתם יודעים לזמן שהוא היה כל כך, אני לא יודע אם אתם יודעים, אך אדוניש היה מקבל אנשים בשכיבה, כי הוא היה נועד עד כלות. לא היה לו יותר שום כוח, אז הוא היה מקבל אנשים בשכיבה. אבל לכל אחד מהחבורה שלו שהיה עושה סיום מסכת, היה הולך. וכל זה למה? אתם יודעים מה, אני לא מכיר את כתבות התורה. היה פה בנתניה, ראש הישיבה, הרב נלחם מנדלזון. הוא סיפר לי שהוא למד מפוניבז' והוא סיפר לי שהוא עשה סיום הש"ס. אתם יודעים איך אחרי ישיבה עושים סיום הש"ס? אם לא, אני אגיד לכם. הם באים לחדר, מביאים כמה בייגלך ועוגיות שבורות ועושים את זה. אז הוא הזמין גם את הרב מפוניבז', הרב קנמן, לסיום. הוא אומר לו, שואל אותו הרב מפוניבז', איפה אתה עושה את הסיום? הוא אומר, בחדר הזה.

1:43:22ככה עושים סיום? אז מה? אנחנו נעשה את זה בחדר האוכל. בעיני הקול אני אבקש מהטבחית, ככה הוא אמר לי, שתוסיף עוד דברים. ככה עושים סיום הספר. זהו סיום הספר. זה כבוד התורה, זה הדבר החשוב ביותר, אני רוצה לומר. היום, בואו חד בטבת. תרגום חד בטבת, השבוע עשינו חד בטיוט. חד בטבת, ומגילה תארים, האשכנזים אומרים את זה בטיוט של שכחות של עשרה בטבת, הזכרה מצוקה של חני, שלושה מכות בחודש הזה עם חני. מה היה בחד בטבת? על מה ימי המלך ביקש לתרגם את התורה ליוונית. ‫והיה חושך בעולם שלושה ימים. ועל זה צריך לעיין את העניין. אנחנו לא זמינים גם כאן, גם בטלפון אפשר בעשרה, על הכול. סליחה, מה הבעיה שגוללים את התורה לבינת? נו, עכשיו התורה היא מפורסמת. כל אחד, יבנה בשפה יפה. מה הבעיה? מוריי ורבותיי, אני רוצה לומר לכם, נולדו עדים. הגמרא מספרת.

1:44:35במסכת ברכות, כאשר הגיחו את הנשיאים מהנשיאות, עולה רבי אלעזר בן עזריה. הדבר הראשון שהוא עושה הוא סילוק שומר הפתח, שהיה אומר, "כל מי שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש." רבי אלעזר אמר, "כולם יכנסו." אומרת הגמרא, התווספו. יש אומרים 400 ספסלים, ויש אומרים 700 ספסלים. לא יודע כמה ייכנסו בכל ספסל. חנן שתת תהירה בנדמייה, הבנדמיית מצטער, שם המנת איתו רחס ושלום אומרת הגמרא. אז הוא מצטער, ראו בשמיים שהוא מצטער, אחתו לי בחלמי. הראו לו בחלום חץ מימה לקטמי, קדימי לאין אפר. אומר רב אשי, לא מאר לך, לא יצא מזה כלום. אפר, היה לו זה עבר אולי, אבל עתיד לא אפשר לעשות מזה כלום. המשיכה הגמרא, כלומר כל אלה שהצטרפו זה סתם.

1:45:36אומרת הגמרא, ולא היא. זה לא נכון. אז למה הראו לו? להראות את מידת הדין בבית. עשו את זה רק בשביל להרגיע את המנגנון. סליחה, אני כבר ראיתי את הגמרא לא מודיעי. הנה פה, אנחנו קוראים לעולם שלנו עלמא דשקרא. אתה אומר לי, ככה חושב, ככה משתיקים וטריפים. אבל שם זה עלמא דקשוט, עולם האמת. שם גם רואים חני החלום של שקר. שם גם רואים חלום שהוא לא נכון? חסרי מלכת בבבל, זה לא נכון? ולא מי? אני לא יודע, תהיה אפשרות. רבן גם יהיה, מי שלא יהיה בסוף, איזה כלי קודש, מורה הוראה, פוסק הלכות, רב רבנן, ראש ישיבה גדול, אולי קדוש. רבי אלעזר בן עזריה, מה? כל אחד מישראל יש לו אות שלו בתורה. אחד מוצא את זה בפשט, אחד מוצא בהגדה, ואחד מוצא בהלכה פסוקה. ישראל ראשי תיבות, יש שישים ריבוא אותיות בתורה. אין שישים ריבוא, כבר דיברו על זה, אני לא עכשיו נכנס למה יש שישים, אבל כל אחד יש לו את המיוחד שלו, יש לו את האות שלו. אך סורי וחלי, אבל נעוליה, יש לי דתך, לא יצומות.

1:46:56זה חס מימה לקטנה, זה כלום, אבל ולא היא לאיתו מידעת אלא האמת. שכך צריך, כל יהודי יכול למצוא את עצמו בתורה. כל יהודי, אתם יודעים מה זה תורה? כשהיוונים תרגמו את התורה ליוונית. מה הפירוש הרמב"ם כותב בהקדמה שלו לפירוש התורה? שהתורה היא בלשון הקודש? כל אחד עם משהו אינסופי אחד יכול למצוא דין מאתריות, אחד בודחי, כל אחד יכול למצוא את זה, ומי, מי, מי מאתריות שבעים פנים לתורה! פתאום הם עושים תורה חד-צדדית, יוונית, ואז לא כל אחד יכול למצוא על זה סמך להצטער אם יש מצב שלא כל אחד יכול למצוא את הסיפור התורה. רבי בן שפירא מלובלין פתח את השערים. כל אחד יכול להצטרף. היום אתה בא להתכוון למוסד תורני? טוב, תדעו איזה דעת יש לך? מה כל רב נוהג שלך? מה צבע הנעליים שלך? מה אתה...

1:47:59הרב שפירא פתח את בית המדרש. כולם, תראו, תצטרפו, תלמדו. תורה במדבר נבנית. כולם שומעים. כולם יכולים. כל אחד, זה לא מוסד. כל מפונס יכול להתגלגל עוד ועוד. סילנטים שומר הפתח. כל אחד יכול להצטרף ללמוד ולהשלים. אני רוצה לומר לכם, הייתי השבוע תדעו לי מה זה כוח של תורה. בשבוע שעבר הייתי באולמי סנהדרין בנתניה. היה שם סיום מסכת. מה הסיום שם היה? יהודי, מלא מכירים בו חשוב, לפני קצת זמן, הודיעו שלא למד שנים, היה איזו מסיבה גדולה, והוא במסיבה מתמוטט לגמרי.

1:49:01הזמינו אמבולנס. אמבולנס. אמבולנס מתחיל, מנסים להחיות אותו. הם עושים ככה, שום דבר. אין מה לעשות. אשתו, סלילה להבין, הוא עם פה שהולכת לאבד את הבנות. כמה? כמשפחה שלה היא. גם בפעם הראשונה פה. זורקת. רבותיי, יש רק דבר אחד. בואו נספר לכולם. לימוד דף יומי. זה מה שמציאות. זאת אומרת, שאלתי אותך השבוע, מה? ואתה אפילו לא ידעת, כנראה זה קצת דיוק הזה. זה מה שצעקתי. כולם אומרים, אנחנו אוכלים. והוא פשוט ראה, חגותיי, תעבור כמה ימים מושב להכבה. והמסיבה שהייתה השבוע בעולמי סיגבר זה לא רק היה סיום הש"ס, זו מסיבת תודה, יד עלי מתרגש ומרגש, זה כוח של תורה שאדם נתן את העול על עצמו לגמור. תמידי בונים ושוחרים, ספרו של רב חיים וולוז'ין, ספר שאין שם שום.

1:50:09חפר הציני, רב חיים לא יודעים שם סיפורים. הוא מספר, רב חיים בשער ד', הוא כותב, נשחק בעל רבנו דוד, רבינו דוד זה הט"ז, נושא כלים של השולחן ערוך, ואמר, אמרה לו, בני חולה. אני מבקשת, תברך. אומר לרבנו דוד, הט"ז, אתה חותך הלוקים? מה, איזה בבא יכול לעשות לך ככה? אומרת לו, אני לא באתי אליך, באתי לתורה שלך. אמר לה את זה אני מנפש את השיעור עכשיו לרפואתו. תראו מה זה כוח של תורה. ואמרנו לסיים רב חיים מוולוז'ין וחלצתו חמה עברי. אתם יודעים מה זה כוח של שורה? אתם יודעים מה זה? אני רוצה לומר עוד מילה. פעם אמרתי את זה ואני רוצה לומר את זה שוב. שם סביץ מן המאור השמש. כך הוא עכשיו סיים את המסכת. הוא אמר שם את תקנתו של רבי נחוניה. רואים מה נהיה? נכון, נהיה פעם. שם את החלקים השווים בגן נמרוד. והוא אמר, אנו משכימים ואין משכימים. אנו משכימים לדברי תורה ואין משכימים לדברים גדולים. אנו משכימים ומקבלים שכר ואין משכימים... שורה למאור.

1:51:20שאני לא אומר את שמו, כי בטח זה לא לכבוד גדול להשמיעו, או שהוא אומר על השמש, אבל איך זה יכול להיות, במכונה יצא, ההגנה האלוקית, אני משקיע, ונבוא איתו, ואז אני נתראה לשכר. רוב הרשמים האפיוניים אצל הרב כך, שהוא מקבל שכר. הוא משכים, לוקח בינתיים את העיתונים, את ה... איך קוראים לזה, ישראל היום ומכין, קורא. אז אני צריך להגן שהוא לא מקבל שכר? זה צריך את ההתקה היותי, רבי מאיר בעל הנס, שיגיד לי שהוא לא מקבל שכר. הוא אומר על אור השמש, שהוא מגיע לזה לשם פירוש קדום. הראשון בפרשת בחוקותי. לא מדובר פה על שני פנים. אנשים אמינים. אבל למה? בשביל תורה. הם רוצים לחנך את הילדים, אבל מה לעשות? איך מחנכים ילדים? הוא מתחיל לעבוד בתשע. מה הוא עושה בתשע בבוקר? אז אם הוא בא לשיעור של הרב כחלון, זמן הלימוד הוא עד תשע. הוא מקדיש את כל חייו בשביל תורה. צריך לפרדס. אודם מה שכימים, אומר רב האור השמש, תקשיבו טוב, איזה טיפ אני הולך לתת לכם, כזה גדול.

1:52:32ומקבלים שכר לא רק על השעה של הלימוד. אחרי זה הוא הולך לעבוד בהייטק, הוא הולך לעבוד, ובסוף היום יש עוד שיעור. על כל היום הוא מקבל שכר, כי קודם הוא שנים בתורה. הוא מתחיל בתורה, גונב לתורה, אז על כל היום הוא מקבל שכר. הוא קם לבוקר את המאורים, את היום, את ישראל היום. שכר הוא יהיה לו, שום דבר. אתם יודעים מה? זה עדיין יכול לשלם. אז אני אומר, אגידיי, אמרו לי, ככה סיפור לחשאגי, שבשיעור של הרב כחלון יש עוד כמה ספסלים פנויים שאפשר להצטרף אליהם. ככה אמרו לי, זה נכון? כן, הוא אומר נכון. אמרו לי, תביאו לו, עוד יהודים שמצטרפים, אנחנו לא מבחינים בהישגים. לא, יכול להיות צעיר, יכול להיות מבוגר, יכול להיות אדם. אני אומר לכם, יש לי בשיעור ביום יומי אחד שיש לו פיצוציה, אחד שיש לו... ברוך השם, יש שם... אני רוצה להגיד לכם, אתם לא רואים, התורה עושה. ואני רוצה להגיד לאנשים שבעל שיושב בבוקר ולומד תורה הוא גם בעל אחר.

1:53:54הוא אחר, כדאי לכם, זה בשבילכם גם טוב, חוץ מהשכר הגדול שהרב יזכיר, הרב מוישה יזכיר, שאז נשים במאית הזכר בתלוי בבחירות בבית המדרש. זה השכר הגדול שיש לכם ואנחנו יודעים שאתם מוותרות הרבה בשביל שיעור של דף יומי. ופה צריך עשרה, ופה צריך הכל, ופה אתם מוותרות, ושכרכם גדול מאוד על זה. מגיע לכם באמת שכר, והשכר של הדף היומי הוא גם שלכם וגם שלו. ובשמיים יש הרבה מקום לתת שכר. אני קורא לכולם, אמן. בואו, תצטרפו עוד, עוד אנשים, עוד מיעוטים. אתם יודעים מה זה? הכל יצטרף. יש אחד, הגמרא, אתם זוכרים? ואי ים כמתאוננים רעבו ונאנשו. זכרנו את הדגה, את הקישואים. ומשה רבינו אומר, הידיים ואין לי בשר, מאיפה אני איתן?

1:55:01אומר לו הקדוש ברוך הוא: "אספן ישרים איש מזקני ישראל ועשר כאלה מן הרוח הם מלוקשים בשר! מה אתה נותן לעסקנים?" התשובה אמורה היא: רבותיי, התרופה היחידה לכל הצעה הזו זה לא שיעשו עוד אינספקציות לבדוק בני... ולא עוד התרופה שעשו עוד שוטרים, ולא עוד תרופה. התרופה היא להכניס את כולם לבית המדרש לשיעור של דף יומי, שיעור הלכה, שיעור אגדה. יש עוד שיעור, זה מה שכנות בורט אומר: "ישראל ישיבים איש מזקני ישראל והצלתי עליהם מנוות." מוריי ורבותיי, כל אחד שיקבל על עצמו עכשיו בעזרת השם, מחר בבוקר, פותחים מסכת ברכות, חווה מביאה, וחווה עד שבעזרת השם, וקרוב ממש. מלא ארץ דעה את השם כמים לים מכסים אז יהיה אין סוף לתורה, ברוך השם, בעזרת השם אנחנו מאחלים. אדם שיושב ולומד תורה, רפואה תהיה לו בבית, שלווה בביתו, אושר ושמחה וימלא השם כל משאלותיכם לטובה. אתם, מי שמקבל על עצמו דחייה באיזה חוזה עם בורא עולם, אני כשמקבל עכשיו, יש לעבור ש"ס.

1:56:25לפחות שבע וחצי שנים שאני יכול ללמוד, בלי מחלות, בלי פגעים, בלי שום דבר, לעזור לכם ולעזור להשם, נזכה כולנו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות את כל דברי התורה, אמן ואמן. על הדברים המופלאים, נזמין את מגיד השיעור בישיבה, אלחנן חספין, לדברי תורה. פשוט קראו לו שהישיבה הרבה דעתה היא קראה כראשית, נכון.

1:57:41בטעם ללמוד צד המסכת בביצה, עמדנו גם מנחת חינוך. חדשות יאהבנו ללמוד מסכת הוריות, מסכת שהנעתה בה ארוכה, והשארנו ברוך השם. ואני חושב שזו המסכת הראשונה שסיים, אלו שמסכים מתות. לא זה, לא זה. בצורה, השינון והניצוח שלו ללמוד. וזה מה שהוביל אותו למה שעכשיו הוא זוכר, ופעם שעברה הוא זכר. ממש רצון חזק. רצון חזק לא להיבטל. צריכים לדעת שדבר היומי זה... כאילו, זה חור. כל יום אתה חייב להשלים את זה עם כל הקשיים שיש. בנתיים בכל השנים האלו עובר בקשיים. הצלחה, המצליחה, ועם כל זה לא להיבטל. אני זוכר שנקטע רבינו, זה כמובן כמובן. הוא ישב אחרי איזה נמליש, אני לא יודע אם הוא יושב בלילה, וישב עם השם לדפים. אני ראיתי אותו יושב בזה, הוא אומר, זה לא מובן, זה על הסור, זה לא תגשם. כמו שאמרנו, אנחנו לא יכולים לדבר על מה שאתה אומר, רק תגשם בעזרת השם, זה עוד תגשם בעזרת השם.

1:58:56זה מה שאומרים עם ישראל, עם קשי עורף, שכל זה מעלה. זה נראה כאילו דיוק, כמו שאתם אומרים עם קשי עורף, אז אומרים, זו המעלה, עם קשי עורף. זה לא מבטל. זה מה שרואים בעבודת השם, ממש ככה, יום-יום, כל מה שיש בעורף, כל מה שיש בלב, כל מה שיש בכל הפנים, וכל זה, ולא מבטל בזה. בסוף השיעור, תסיימו, תעמדו בידיעה, הוא כולו שאומר, אני יכול לקרוא את זה קודם, קודם ארבעה. אז כאן, לכאורה, אני מגיע להגיד, בגלל המשך, שהמשגיח, זכרונו לברכה, היה אומר את זה. הוא אומר את זה יותר באריכות בשלמה. הוא אומר, מה אני מגיע להגיד את זה יותר באריכות? על הפסוק, אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תמיד לדבר קטן גדל אלוקים נמצא. אז הוא אומר שכתוב כאן, שהתורה נמשלה לכסף ולמטמונים. הוא אומר, מה זה כסף? כסף זה עניין של להשיג כסף כדי לעבוד יום-יום. להשיג מתמונים זה לא יום-יום, יש כאן איזה מתמון עם כל הכוח. לבוא ולהוציא איזה, בשביל לזכות בתורה, צריך שני דברים, גם יום-יום, וגם עם כל הכוח. הוא אומר, את זה יש אדם שלומד יום-יום, אבל לא עם כל הכוח. יש אחד עם כל הכוח, אבל לא כל היום.

2:00:13המדען קדום שהתנאים של יסוד התורה, כסף ומתמומים. למעשה, זו גם שאלה שלו, שהמועמד מסביר את זה כבר עבר. אהלן ושלום, נשי מסביר את זה ועושה להתברכות. ארבעה דברים צריכים חיזוק: מה? חיזוק תמיד ובכל כוחו. זה המודעות לשם. אפשר ללמוד תמיד, אבל לא עם כל הכוח. זה המודעות לשם. גם ללמוד תמיד עם כל הכוח, זה מודעות לשם. זה יכול להיות חודש שונה, נלחוץ בכל יום, גם שונה. לשנות, זה לא איזה, לשנות זה ללמוד. וקם בקרון יום, אז לקחת לזה ודאי שמופתע בו לא נעמה. דברים זאת בשביל מבחינים, כשמסייע באיום, כשמסייע בפעמיון, כשגם עומד באיום ברוקד ודאי, כשמסייע בפעמיון, כשמסייע בפעמיון, כשמסייע בפעמיון, כשמסייע בפעמיון, כשמסייע בפעמיון, כשמסייע בפעמיון, כשמסייע בפעמיון, כשמסייע בפעמיון, כשמסייע בפעמיון, כשמסייע בפעמיון, כשמסייע בפעמיון, כשמסייע בפעמיון, כשמסייע בפעמיון.

2:01:20אני חייבתי ששאלת רצון גדול, אפשר לספק את הרבה דברים שנחלטו, אבל בואו נרצה על הצעה, כל מה שצריך, בכל הקהל ובכל הדברים, בכל הקהל ובכל ראש. מנתן רצון ומר אמן. בואו נרצה ומר אמן. בואו נרצה ומר אמן. בואו נרצה ומר אמן. בואו נרצה ומר אמן. בואו נרצה ומר אמן. בואו נרצה ומר אמן. בואו נרצה ומר אמן. סימנתי ומזל טוב לידידי היקר, הרב חיים גחלון. מורי ורבותיי, כולם דיברו פה על העניין. כשנכנסתי, כבר כמה אמרו שאנחנו גם רוצים להתחיל. אנשים דיברו על הגברים, דיברו על האנשים, אבל על דבר אחד לא דיברנו, מורי ורבותיי. היום, בפרשה קראנו...

2:02:22כשיהודה בא ואומר לך, כי איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי? מה עם הילדים? מורי ורבותיי, לנו יש חסקים, אנחנו רוצים, אנחנו נעשה, אנחנו נפעל, אני יכול לתת הכל למען הדף היומי, אבל מה עם הילדים שלך? האם גם את הילדים אתה לוקח איתך, או שאתה משאיר אותם מאחור? או שאתה מתעלם מלטפל בהם? אותם הילדים שנשארו בבית ואחר כך כשאנחנו נגיע בערב, אז ישפכו עלינו לפעמים במקינטון ששופכים, כי את הילדים אנחנו לא טיפלנו בהם. את הילדים לא לקחנו איתנו. מוריי ורבותיי, צריך באמת לעודד אותם, לדבר על ליבם, כי איך העלייה על אבלי? אם הדף היומי למד ולא מספיק, תעריך גם לקחת אותם וללמד גם אותם, להכניס אותם למוסדות של תורה, להכניס אותם למוסדות של יראת שמיים. אז נראה את השיתוף של הכל ביחד. בשיתוף.

2:03:29שמעתי מהרב שלמה שאמר בשיעור השבועי שהוא עשה, אנחנו בלילה השבוע. הוא אמר את זה בשם הרב ארן. הוא אמר, אשרי מי שעמלו בתורה. הוא אומר שהרב אמר לי יותר שהעברית הנכונה זה אשרי מי שעמד בתורה, לא מי שעמלו בתורה. אבל למה החכמים באו ואמרו אשרי מי שעמלו? למה לא מי שעמד? אלא, נגיד את זה בלשון הכל בחוץ, אל תהיה פראייר. אל תהיה פראייר. הקב"ה קבע לאדם כמה עמל יהיה לו בעולם הזה. יכול להיות שהוא יטרח, הוא יעבוד, ואין לו קשה מאוד. אתה יכול את כל העמל הזה להכניס לתורה הקדושה, ואז ממילא המקבל עליו עול מלכות שמים, מורידים ממנו עול דרך ארץ. אז בואו לא נהיה פראיירים, בואו נכנס לבית המדרש. אם ניתן לנו חלילה לעמול, בואו נעמול בטובה. למה שנעמול בחוץ? את המתיקות ממילא נקבל.

2:04:35מה שנקבע לאדם, הלא שזרע, לא יקבל, לא יעזור כלום, אתה תכף ישתתף את הקטנה שלך. אבל את העמל, עשרה מי שעמלו בדורם, תבוא תכניס את העמל, לראות סוגיות במראה, לפעמים, חשוב מאוד, לכולם להבין, ועוד לעמוד, ועוד לעמוד. הכוח הזה והמאמץ הזה ממילא מוריד מאיתנו עול מלחוץ בעוד בתרס. ונרצון, כתוב את השם ביעדו ביבטח, תהיה להגיד תיאוריו על אדירה. אני קודם כל, בראש ובראשונה, חבר של עניה יקר. הוא לא מקלט, אבא פיין זכרונו לברכה, שהזכה. אני גם אמרתי לו, הבד שלו מפיץ אלון, שהזכה בעזרת השם, כי החוצום היה יותר חוצה. הבד שלו אמר לי, מתות, אני לוקח את אבא מהשכונה. אני רוצה לקחת אותו לכל ארצות הברית, שם אני אסדר אותו לרב. אבל אבא לא ניתן, הוא יישאר פה מהשכונה האחרונה. הולכים תראו.

2:05:49חזרתו ברוך לכולם ברכת המזון, זימון וברכת המזון.