שיעור הלכתי עיוני ביחוה דעת בענין הפסק בין תפילין מלה סיפורים מהרב אפרים כחלון שליט"א

0:09היום, בעזרת השם, נלמד נושא הלכתי, נושא שאני מאמין שכמעט קרה לכל אחד ואחת בחיים. לא יודע איך נהג בזה כי הנושא הזה עמום מבחינה הלכתית. שיעור אחד או שניים, שיעור אחד והנושא הזה קשור להלכות תפילין. אנחנו יודעים שיש את המחלוקת כבר בגמרא: האם מברכים גם על תפילין של יד וגם על תפילין של ראש. להלכה נפסק: אנחנו, בני ספרד, נפסק שמברכים רק על התפילין של יד ומכוונים לפטור... את תפילין של ראש, האשכנזים מברכים גם על תפילין של יד, גם על תפילין של ראש, ואחרי הברכה של תפילין של ראש אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד." לא, אחרי של יד, אחרי של ראש, אחרי של יד, אחרי של ראש, אנחנו עושים הפסק בדיבור, ואז הם מברכים "ברוך שם" לא "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" אחרי ראש. אחרי של ראש. למה אתם אומרים שאולי זה בחל ובטלה כאילו? חוששים על הדעות האלה ו...

1:10אנחנו נועדים לברך, וזה כבר מחלוקת בגמרא. אז למה לעשות הפסק מבחינה? כאילו שאדם שמפסיק בין תפילין של יד לתפילין של ראש, חוזר מאחרי המלחמה, זה עבירה. אנחנו תכף נראה בנושא הזה, מה הדין. תגידו אתם, מה אתם אומרים, שאלה מעניינת? אדם בא להניח תפילין של יד, התחיל להניח תפילין של יד, ואיך שהוא בא לעבור לתפילין של ראש, התחיל לברך בטעות, ברוך אתה ה'. ואיך שהוא בא לעבור לתפילין של ראש, התחיל לברך בטעות "ברוך אתה ה'". זה אומר, ספרדי שלא מברך על תפילין של ראש, טעה והתחיל ואמר "ברוך אתה ה'". האם, בוא נגיד את כל הצדיק, מה יעשה? האם ה"ברוך אתה ה'" הזה זה בכלל הפסק? זה תחילת ברכה. אני מנסה שזה ייפסק בדיבור. זה ייפסק? כן. ממה ייפסק? אם תגיד "למדני חוקיך", אז זה ייפסק בעניין הראש, אם זו ברכה. יפה. אז תגיד, סתם תמשיך בדיבור את הברכה. כי יש פוסקים שאומרים, מדין, צריך לברך על הראש. אנחנו לא נחלוק על הפוסקים. ככה פה נקרא את זה, כן תברך. יפה. זה צד אחד. אבל לא עדיף שיגיד "למדני חוקיך" ויברך עוד פעם?

2:28מה אומר? מה אומר? הוא אומר למה לא עדיף שיגיד למדן איך הוא ככה? בוא אנחנו נראה. יש על זה עריכות גדולה בפוסקים. עריכות גדולה בפוסקים. מי אמר בכלל שהמילים "ברוך אתה ה'" הם מפסק? מה זה ברוך אתה ה'? מי אמר? אזכרת שם ה' לבטלה! אנחנו חוזרים בשביל כבוד אישי. אדם ספרדי שבא לברך על תפילין של ראש וטעו. זה אומר? אם יגיד למדן איך הוא ככה עושה הפסק בידיים, אולי זה טוב שיעשה הפסק. אז לכלול מה יברך? אם לא יגיד למדן איך הוא ככה, אז הוא תקוע, אמר שם ה' לבטלה. יש גם אפשרות שלישית שאנחנו בעזרת ה' נגיד אותה בסוף, שברוך ה' הרב גדול נסכים עם האפשרות הזאת. אבל בואו אנחנו נדון קודם כל האם המילים "ברוך אתה ה'" בכלל הפסק. מי אמר? יש "בן איש חי", נכון? גם מזה אנחנו בסדר שמתעסק. אגיד לך את הדבר השלישי. כן? יוריד את התפילין מהראש. מי יוריד? למה יוריד? אם הוא יוריד את התפילין, אז עוד פעם, אתה מצליח לברך ברכה. במקרה שלא צריך. במקרה שלא צריך לברך ברכה. איך יכול להיות כזה אופן? אז ככה, יש "מאירי" בברכות, ה"מאירי" בברכות,

3:54מביא גרסה של הגאונים. הגאונים כותבים לגבי הסוגיה של פתח בשכר וסיים בדחמרא. זה אומר בן אדם שהלך וטעה בברכה. הוא לקח כוס של שכר, כוס של בירה, שברכתו שהכל נהיה בדברו, והבן אדם היה מבולבל, חשב פוליטיקה, חשב לא יודע מה חשב, אמר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו, בורא פרי הגפן. ושתה. זה אומר, הבורק פרי הגפן שהוא אמר, בעצם הוא אמר כאילו, אני טעיתי, אני בא לתקן את מה שאמרתי. הפסק או לא הפסק? לא. אבל הוא טעה, הוא מברך על שיכר, שהכל. זה בסדר, יצא. שאלה מה הפירוש שם בגמרא, פתח בשיכר וסיים בדחמרא. על מה הוא לקח? הוא לקח ביד יין או לקח ביד שיכר? אתה מדבר, אפשר לקחת ביד יין. אני אמרתי הפוך, לקחת שכר, לקחת בירה.

5:01שבלכתה שעקול. ו... אמר, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו. אה, בורא פרי הגפן. מה אתה אומר? כן. לא יצא, לא יצא, לא יצא. שחר. אתה יודע מה, אם קשה לך שחר, מים, בסדר? יש גם מים. מים. אמר שהכל. אמר שהכל. יצא, מים ההפסק, ובורא פרי הגפן. עוד ממועמד מאחור. אומר המאירי, אומר המאירי, זה כמו שמתקן מיד. אבל פה זו בעיה, פה זה מקלקל. למה? אבל הוא מקלקל. הרי מה אתה אומר לי? אם למשל זה היה מקרה הפוך. זה היה יין? ואי אמר, ברוך אתה, ה' אלוקינו, מלך העולם, שהכל נהיה בדברו ורוב רב חגיגה. מה אתה אומר? מצוין. למה? למה? התיקון, תיקנת, תפוס לשון אחרון, מה אתה רוצה? פה הוא בא לתקן ונמצא בקלקול. אז מה ראינו פה מחלוקת? כבודו אומר לא צריך, כבודו אומר צריך. בוא נראה מה הראשונים אומרים, ונראה איך זה קשור לנושא שלנו עם התפילין. המאירי אומר, חידוש.

6:11השאלה היא פה קודם כל, על מה אנחנו מתייחסים. האם אנחנו מתייחסים אחר החתימה, זאת אומרת, את הסיום שזה בורא פרי הגפן, או שאנחנו מתייחסים לא, לא, לא, בעצם הוא בירך שהכל, זה נגמר, ואחרי זה אמר כמה מילים. מכריע המאירי ואומר... שאין בזה שום בעיה, ומשום הפסק בין הברכה למעשה שעליו בירך לקח. למה? אומר המאירי, שכמו שכל שהוא מעין המעשה, או צורך המעשה, לא נחשב הפסק. אומר המאירי, כל פעם, כל דבר שהוא קשור, לא משנה איך, קשור לשבח של בורא עולם, קשור לעניין, לא צריך לברך. זה אומר, במקרה שלנו, שהוא לקח בירה או מים, דבר שכולי עלמא מברכים עליו שהכל. והוא אמר: "ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו," וטעה והוסיף: "בורא פרי הגפן." אומר, אמירי, אל תדאג, זה בסדר. למה? כיוון ש"בורא פרי הגפן" זה לא משהו תלוש. זה לא כמו להגיד "מה נשמע? מה שלומך?". אמירי, למה הוא משווה את זה? זה תוך כדי דיבור.

7:15על כל תוכנית, על כל תוכנית. ושזכורה הזאת לא מהמגורים. אם זה היה אחר כך לדיבור, הייתי יכול לומר, אתה יודע מה, זה לא קשור לברכה. אבל זה לא ככה בלילה אחרות. תכף נראה, תכף נראה. זה לא מסכים בגלל שאני אמרתי. שנייה. זה לא ככה בלילה אחרות, אני לא מפקיד, לא בגלל שאתה אמרת כך. שנייה, שנייה. תכף תראה, הרב שטרית, שכבודו גם נוהג ככה. שגם כבודו נוהג ככה. תכף נראה במה. עכשיו, למה מירי משווה את זה? המירי משווה את זה לגבי לתרי. אותו לברוך, מה זה אומר? אדם נטל ידיים, ובא לברך, ברוך אפילו המוציא לחם מן הארץ, ולפני שבא לאכול נזכר לא נותן אוכל לשברים או לשאר בעלי החיים, מה, זה יפסיק או לא יפסיק? הוא יכול להגיד? הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד. הוא יכול להגיד.

8:24שניה, ממשיך המאירי ואומר, שכל שהוא מעין הברכה ושבח של הקדוש ברוך הוא, שמברכים לו, אינו הפסק. ככה גם כותב הרשב"א, ככה המאירי שנה דבריו במגן אבות, בכמה מקומות, שכל זה לא הפסק. והרשב"א מוסיף, שזה דבר רחוק מאוד לומר שיהיה הפסד בתוספת שרוסיף. הוא אמר, ביג דיל, מה הוא אמר? אמר, בורות בלי הגפן. מה זה? הוא שאל מה שלומך? הוא דיבר דברים לא לעניין? הוא אומר, כיוון שהכול מעין אותה ברכה, כיוון שהכול מעין אותו דבר, אין בזה הפסד. רגע, רב אמר גם... זה אנחנו תכף נדבר על זה. תכף אנחנו נדבר על זה. יש בזה נפקא מינה בפוסקים. כן, כבר. בינתיים המגן אברהם אומר, בינתיים המגן אברהם אומר, הוא לא נכנס כל כך להגדרה, הוא רק אומר, כיוון שזה שייך בשבח של הקדוש ברוך הוא.

9:30תכף נראה. יש "מגן אברהם," ויש "רמב"ן" שנכנסים יותר חזק לנקודה הזאת, ונדבר על זה בהמשך. כאילו הברכה זה שבח וכאילו זה גם שבח? בדיוק. מה אתה אומר? הוא אומר כאילו שהוא אמר, אני מודה, אני מברך את הקדוש ברוך הוא, שהכול נהיה בדברו, וברא את הגפן. נגיד אדם בברכת "אשר יצר." כן, "אשר יצר." זה לא מאותו עניין. אז תגיד שזה פה הפסק? לא. למה? זה לא מאותו עניין? לא משנה, הוא אומר, זה אותו שבח. שבח, שבח של בורא עולם. זאת אומרת, לא אמרת, ברוך אתה, מה נשמע, אתה משקיע בבורסה, אתה הולך, אתה חוזר, לא הופך את זה לצער מפני לעשות. זה לא קשור. אבל אם הבורא פי הגדל זה אומר, אמרת שבח לבורא עולם, ברוך אתה ה', אתה מבורך, לא שקשור לברכה, קשור לשבח של הקדוש ברוך הוא. זה, כבודו יש לו הערה, לגבי מה? זה נוסח שאתה ממציא. נוסח שאתה ממציא, לא נוסח של חז"ל. צריך לעיין בזה. אבל פה הנוסח של חז"ל, שהטעם, אה? עכשיו בואו תשימו לב. הרב משה לוי, על פי המאירי הזה, רוצה ליישב שאלה גדולה מאוד, שכולם נוהגים. יש ראש,

10:39הרא"ש מובא בראש השנה בפרק ד', סימן י"ד, ומביא מחלוקת רש"י ורבותיו. האם ביום טוב שני של ראש השנה צריך לברך שהחיינו או לא? מה כולם עושים היום? מה עושים היום? מה אתם עושים? ביום טוב שני של ראש השנה. למה אנחנו מברכים? מה אומר הרב? הרא"ש אומר, יש מחלוקת האם לברך או לא לברך. הרא"ש אומר, תברך, שים פרי חדש. זאת אומרת, זה כבר בראשונים. מה הרווח של פרי חדש? שמי שחולה... וממעין עכשיו, יש עליו... יש פרי חדש, וממעין אפשר... שואל הרב משה לוי, הוא אומר, רגע, לכאורה, אתה אומר לי שהפרי החדש יכול להציל את המצב. לדעת רבותיו של ראש ישיבה שלא צריך לברך... שהחיינו ביום טוב שני. אז עשית הפסק. עשית הפסק בין הטעימה. אמרת בורא פרי הגפן, אמרת ברכה של יום טוב, ופתאום אתה תוכל לב איזו ברכה לא קשורה בכלל. מה אתה אומר לי? או, יש לי הצלה. שמתי קלמנטינה. ברוך תהיה, תשים קלמנטינה עד מחר, אבל מה זה קשור לטעימה של ברכת הגפן?

12:01מה זה קשור? זה אותו שווח, אותה ברכה. לפי היסוד שאמר המאירי חזק וברור, לפי היסוד שאמר המאירי, זה בדיוק הכוונה. גם אם זה לא כל כך קשור, איך זה קשור לברכת שהחיינו? הרי לפי שיטתם, לא צריך לברך, זה הפסק. מהרב משה לוי, לפי המאירי שלמדנו, וכן דעת הרשב"א, והמאירי שמע דבריו, ומגן אבות. כיוון שהכל הוא מעין אותו שווח, הוא אומר, מקסימום זה יהיה כמו שבירכת שהכל נהיה בדברו או בורא פרי הגפן. שמה, מאירי אמר בזה שזה בסדר. אז זה אומר שגם אם אדם ביום השני של ראש השנה, שכולם הם אוכלים שהחיינו, שכולם הם אוכלים, במיוחד כשאלה הם אוכלים שהחיינו, ולא מקפידים משום מהפרי. למה ברכת שחיינו? אתה טוען שזה בשביל הפרי? ולמה אתה טוען את הפרי שעה אחרי? בגלל הראייה? אז למה כל השנה אתה לא עושה בגלל הראייה? אז זה אומר שהיסוד הזה של הפרי, הוא אומר, זה רק לא בשביל רבותיו של רש"י. הוא אומר, בשביל רבותיו של רש"י, הברכת שחיינו הזאת היא בכלל מיותרת. אל תברך אותה בכלל! תשאל את רבותיו של רש"י, הם יגידו לך, אל תביא, לא פרי חדש ולא כלום. רק מה? אנחנו שמים את זה.

13:09את הפרי הזה, בשביל שנוכל לברך 'שהחיינו' לדעתם, ומקסימום שיהיה כמו ברכת 'בורא פרי הגפן' או 'שהכל נהיה בדברו'. אז לפי הרמות שלהם, אם אדם מחוייב חולצה חדשה, יש לו בעיה? חולצה חדשה כלבוש פעם? לא, חולצה חדשה, רוצה לעשות 'שהחיינו', מחוייב לשם חולצה חדשה בין... בשביל לצאת, ביום טוב שני יש לו בעיה. אבל לא, הוא צריך לשים את זה בזמן הקידוש, אם הוא כבר לבש אותה... לא משנה, בזמן הקידוש, הוא רוצה לצאת כדי... לכל הדעות לצאת שייך, יענו גם. אז יש לו בעיה, כי החולצה לא שייכת לקידוש. יפה, אבל עוד פעם, היסוד של המאירי הוא לא שזה צריך להיות שייך לאותו עניין, אלא שייך לשבח של בורא עולם. שבח. וזה הברכה שתיקנו לשבח של בורא עולם? אז אם זו הברכה שתיקנו לשבח של הקב"ה, זה בסדר. ככה אומר הרב אשר וייס ואומר לפי זה, לפי המאירי זה מיושב. המנהג הזה כבר נתקבל בכל המקומות; אשכנזים נוהגים ככה, ספרדים נוהגים ככה. ולפי רבותיו של רש"י זה בעיה? הוא אומר זה לא בעיה, כיוון שהברכה הזאת עניינה שבח של הקדוש ברוך הוא.

14:16הרב אוירבך הוא בכלל מפליג עוד יותר. הוא במנחת שלמה חלק א' סימן כ', הוא כותב שכל היכא שהוא סבור, זו הסברה הזאת, שצריך להפסיק. למשל, בן אדם טעה, בן אדם דמיין, בן אדם חשב שעל המים האלה מברכים גם שהכל וגם בורא פרי הגפן, לא יודע למה, סבור, היה מולבל, מישהו בלבל אותו. או שיהיה לו שתי כוסות, אחת כוס של יין, אחת כוס של גפן, אחת כוס של מים, או כלום. שני מה, אומר הרב אברך, כל היכר שהוא סבור שצריך להפסיק בדברים, אין זה חס שייפסק. ועל פי היסוד שלו הוא מיישב ואומר, זה הפשט בשי חיינו. למה אתה מברך שהחיינו ביום טוב שני? כי אתה חושב שצריך. יש כל מיני דברים, למה אתה מברך? לא יודע, הרב אמר. למה הרב אמר? ככה כתוב בהלכה. או, אז אתה חושב שצריך. אם אתה חושב שצריך, גם רבותיו של רשב"י ידעו שזה לא הפסק. כל פעם שאדם חושב שזה הדבר, זה העניין שצריך להגיד עכשיו,

15:19אין. זה ההלכה שהוא אומר, ולכן זה לא הפסק. כמובן, אם בן אדם עכשיו דמיין שהוא צריך לשאול איזו שאלת חולים בלב, זה משהו שעזוב. כבודו אמר "בר יוחאי", זה צריך עיון על הבן אדם הזה. אם הבן אדם חשב שבין הטעימה לברכה צריך לנגן את "בר יוחאי", בנוסח פרסי, עם כל הסלסולים, זה צלח היום. כן, אבל אנחנו מדברים על מקום שבו אדם אמר נוסח של ברכה, שהיא נוסח של ברכה שחז"ל תקנו אותה, לא שסתם בא ואמר תודה לה', והתחיל להגיד מזמור לתודה ונשמת כל חי בין הטעימה לברכה. אדם אמר נוסח של ברכה, שהיא בדוקה מחז"ל, שהיא מגיעה מחז"ל, אומר הרב אוירבך, כיוון שהברכה הזאת הוא טעה וחשב שצריך לומר אותה, אין בזה חשש הפסק. ככה הרב אוירבך פוסק ואומר, והדבר הזה זה הפסק ביום טוב שני של ראש השנה שאנחנו מברכים שהחיינו, אף על פי שלדעת רבותיו של רש"י, לא צריך לברך.

16:26יש דבר נוסף. הדין הזה של הרב אוירבך, הוא גם כתב את זה בשמירת שבת כהלכתה. הרב פרנק בארץ ישראל, בחלק א', חלק אורח חיים, סימן קי"ט סעיף ד', הוא כותב להוכיח גם מדברי המגן אברהם את היסוד הזה. המגן אברהם, באורח חיים, סימן רע"א, ס"ק כ"ט, מביא מה הדין אם בן אדם טעה. בקידוש, בן אדם היה לפניו כוס של מים, סבור שהיה יין, קנה יין לבן או פטל או דומה, וברך. הוא מסלסל בקידוש, מסלסל, מברך בורא פרי הגפן, אחרי זה מברך את ברכת הקידוש, לפני שהוא טועם, לפני שהוא טועם. לפני שהוא טועם, הוא פתאום שם לב, וואה, זה מים. מה עושה? אדם, שוב אני חוזר. רבותיי, רבותיי, תקשיבו. אדם בא, ואמר, ובא לעשות קידוש. אמר בורא פרי הגפן, סיים את הקידוש. לפני הטעימה, הוא פתאום מגלה שזה מים ולא יין. עוד דבר אחר של ברכתו שהיה 'שהכל'. מה יעשה? זה הלכה.

17:44אומר המגן אברהם, יְבִיא עִם זוּג לְעַצְמוֹ עַל הַמָּקוֹם כּוֹס שֶׁל יַיִן, וְאִם הוּא חָשַׁב לִשְׁתוֹת עוֹד יַיִן בַּסְּעוּדָה, לֹא צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. הוּא שׁוֹתֶה כָּךְ בְּלִי לְבָרֵךְ. לֹא, הוּא מְבָרֵךְ, מַה הוּא עוֹשֶׂה? הוּא בַּהַתְחָלָה בֵּרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן וְאָמַר קִידוּשׁ עַל כּוֹס מַיִם. אָז מָתַי הוּא פּוֹעֵל לַחְזוֹר? הוּא לֹא מְבָרֵךְ גָּפֶן. הוּא אוֹמֵר, לֹא מְבָרֵךְ גָּפֶן, רַק יַחֲזוֹר עַל הַקִּידוּשׁ. בלי ברכת הגפן. למה? כי ברכת הגפן של אז שהוא עשה יכולה לעלות לו גם על זה, כי הוא חשב לשתות עוד יין בסעודה. ואם הוא לא חשב לשתות עוד יין? אם הוא לא חשב, אז משהו אחר. אז צריך. אבל אם הוא חשב לשתות עוד יין בסעודה, אז הוא לא צריך לחזור ולברך. אבל אין להפסיק בין ה... חזק וברוך, זה בדיוק ששואל, כל המפרשים שואלים. המגן אברהם אומר, כשאתה בירכת "בורא פרי הגפן" על הקידוש, אתה בירכת בעצם על מים. אם בירכת על מים, מה אתה אומר לי שיחזור ויתקן את הקידוש? רגע, והקידוש הקודם... היה הפסק. הקידוש הקודם היה הפסק. אם הקידוש הקודם היה הפסק, צריך לחזור ולברך שוב "בורא פרי הגפן".

18:50מה אתם אומרים? כל אכולי הערכות, מה אתם אומרים? תקשיבו... אז אני חוזר עוד פעם בשביל כל אלה שמקיימים... כן, עוד פעם, אדם... לקח כוס מים, לא ידע שזה כוס מים, ועשה עליה ברכת בורא פרי הגפן וקידוש. וכשסיים את הקידוש, בא לשתות, ראה שזה מים. מה יעשה? נמזוג יין. אם נברך על הגפן, נחשב פושע במרכז. אם הגפן הזה היה נמזוג, אומר לו, מה אומר לו? קח כוס חדשה, תברך עליה גפן, ותגיד שאתה לא צריך לחזור אם לא יצאת. אז מה אומר? ייקח עם זו כוס יין ו... יברך עליה גפן? בוא נראה, מה כבודו אומר? לא הרב, אם באמת לא שתה את המים, לא שתה עם זו ובלי ברכה. למה שאני אבנה? עם זו קריאה, אם שתה? מה היה היא, שעל מה הייתה דעתו?

20:09דעתו שכל בן אדם שעושה קידוש על מים, דעתו שבן אדם כבר עשה קידוש. מה הוא חושב שיש לו ביד? אז מה דעתו? טעה בגלל שהוא לא ידע שזה מים. שם שני, אבל עכשיו חל הקידוש על מים, יש כזה דבר שחז"ל תקנו קידוש על מים? לא, לא חל הקידוש על מים. הוא אומר על המגן אברהם חל הקידוש על מים ולכן יחזור רק על הקידוש. על הקידוש יחזור, על הגפן לא יחזור. למה אומר המגן אברהם? כי על הגפן היה דעתו לשתות עוד בסעודה. אבל קידוש, אם לא היה זה משהו נושא אחר. אבל אני מדבר על שופן שהיה. עכשיו, אבל על הקידוש לא יכול לאכול על מים. אם קידוש לא יכול לאכול על מים... על הגפן הוא יצא בשהכול. אה? על הגפן הוא יצא בשהכול. כן, אבל לא בברכת שהכול. הוא טעה ובירך הגפן... גפן וקידוש על מים. תאיה וברך גפן וקידוש על מים. אומר המגן אברהם, הדין בזה שיחזור ויעשה קידוש ולא צריך לחזור על ברכת הגפן. שואלים במפרשים, גם האבודרהם פה שאל.

21:13יש הפסק. למה? הקידוש הלא טוב שנמרח על היין, על המים, זה בעצם קידוש של טעות. והוא מפסיק בין ברכת הגפן לקידוש השני. איך יכול להיות? הרי, זה קידוש של הלילה או של היום? של הלילה, כי ביום אין ברכה. של הלילה. אז אומר הרב, הרב מעכידת יצחק במקרה הזה, שאדם שקידש, ונשפך לו על כוס יין, ונשפך לו, ולא אפשר לו לנות, יש לו קצה, עושה חדש עכשיו, ברך, מה הוא לא יתגיד לזה חדש? הוא ראה מה הרב נכון, הוא רק משותף. בדיוק. כי מה ההבדל במקרה הזה למים? העניין הוא כזה, כי שם המים, החלת את הקידוש על המים. עשית קידוש על מים. אני עשיתי כוס ביד, גם בלי להחזיק כוס ביד, את מצוות הקידוש יצאתי. אבל תקשיב, אבל אתה יכול עכשיו... בלי יין! תקשיב לי! אתה לא יכול! זו הבעיה! בדיוק! אתה לא יכול לעשות קידוש בלי יין! אם לאדם אין יין, עשית בתפילה, מקדש השבת! עכשיו כשאתה בא לעשות על כוס יין, טעית ועשית על מין אחר, אומר המגן אברהם אם תחזור! הרב, אי אפשר להגיד כל עוד לא שתית את היין, לא התקיים הקידוש. עוד לא מזגת! עוד לא שתית! שתה לי!

22:29עשית עכשיו קידוש. לא שתית מהיין. לא שתית שום דבר, עשית כך. התקיים עליך הקידוש? אתה חייב לשתות מהיין! לא, לא, לא! שנייה, שנייה, אני לא אומר. אתה חייב לשתות מהיין, זה אותו מסלול. אתה חייב לשתות מהיין כדי לקיים את כל הקידוש. אם לא שתית מהיין, לא יתקיים כל הקידוש. אז אתה אומר שכיוון שהוא עדיין לא שתה אז הוא יכול לתקן? כן, אז יכול להיות שימשך. אבל הגר"א (הגאון רבי אליהו מווילנה) אומר שאין מה לעשות, הוא אומר שחייב לחזור ולקדש. הוא עומד לפי פסק שלו, הוא אומר שאם נשפך היין, זאת אומרת, אדם החזיק, עשה קידוש בלב, בערך כל הפרק, גפן משנות דן ומכאן נשפך היין. מביאים לו כוס חדשה, מברך בורא פרי הגפן. זה נושא אחר. זה נושא אחר. כיוון שהקידוש חל... כן, כיוון ששם הקידוש חל על היין. אנחנו מדברים איפה שהקידוש חל על מים. הקידוש חל על מים. אז בואו, בואו נראה. עכשיו, אז יש שאלה, איך יכול להיות שהקידוש יחול? אז... שבותי.

23:35יש לי בחלק האחרון סיפורים יפים. לא נספיק, לא נספיק, אחתם אותם. בקיצור, אז אומר המגן אברהם, שהוא צריך רק לחזור על הקידוש. שואלים המפרשים, הרי הדבר הזה בעצם הפסק. הקידוש הראשון שחל על המים, הוא הפסק. מסבירים לפי היסוד הזה של השער, ורבך אמר שזה מובן. למה? כי הוא היה סבור כשהוא לקח את המים, שזה יין, והוא היה סבור שצריך לעשות על זה קידוש. וכל פעם שבן אדם סבור שהוא צריך לברך, זה לא נחשב כהפסק. אפילו אם הוא אמר קידוש מלא, עם כל הכוונות, מה שאתה רוצה, אם הוא מקובל, זה סיפור בשבילו נכון. אז למה אתה אומר לו על הכל? על מה? אם הוא על היין, עוד פעם מגסים. לא, על היין לא צריך, כמו שהוא אומר, על היין מברך. מברך. רק קידוש. רק קידוש. למה? כי קידוש, יש לך בעיה, יחליטו אותו על מים, ובזה עצם זה טעות. אז מה אם הוא עושה קידוש? מה היה עושה עכשיו? מה היה עושה? חובר, כשאין לו יין, הוא יודע שאין לו בבית יין, יכול לקדש בתפילה, והוא...

24:41חז"ל תקנו קידוש על יין. בא בן אדם, טעה ועשה על מין. הקידוש הזה לבטלה. אדם שאין לו כוס יין יכול לעשות קידוש. מקדש את השבת גם בלי הקידוש על יין, בעצם התפילה. אם יעשה על הלחם, מה הבעיה? אבל לא עשה! אז מה זה משנה? אז חצפת את היד! כמו דו אומר, יעשה על הלחם! לא עשה על הלחם! דע את זה! אני עושה! מקדש השבת! קצת תשמעו אותי בהתחלה. כל השיעור כבר שומעים. רב, רב, למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? מה זה מה שיש לפעמים? אני שתיים. אלון עיקרדין הוא יודע שאם אין לו יין, הוא יכול לך ללען. אבל לא חשב על כל זה. הוא לא חשב, אבל הוא יודע את הדבר הזה. זאת אומרת, כמו מחשבה שלו פנימית. את מצוות הקידוש הוא קיים. אתה יכול להגיד לו מקסימום, תשמע, עכשיו יש לך יין? תמרקף ותשתיים. כן, אבל מגן אברהם הוא בדיוק הפוך. יין לא יברך, וקידוש יברך. למה? למה? למה? למה? למה? כיוון שקידוש, הדעתו על מן, לא שאלו.

26:04על מה שיש פה אני אברך! אבל לקח! אני אומר לקח! הוא לקח! נדון אחר! נדון אחר! המגן אברהם... אבל מה דעתו על זה? דעתו לא הייתה, דעתו הייתה! המגן אברהם אומר, משנה! המגן אברהם אומר, על זה הייתה דעתך! אז עכשיו... אז עכשיו... אז עכשיו היסוד של ה"אבני נזר" מיישב גם את ה"מגן אברהם", והוא אומר שכיוון שהוא היה סבור שצריך לעשות קידוש, לכן אין בזה חשש הפסק. עכשיו נחזור לדין שלנו. ולכן מה יעשה? רק יחזור על הקידוש, בלי ברכת בורא פרי הגפן. עם זוג יין, יחזור על הקידוש, בלי ברכת בורא פרי הגפן, וישתה את היין.

27:10אם אתה אומר לו לחזור על הקידוש, שהברכה של הגפן היא אחרי הקידוש, אז זה אומר שלא חלה הקידוש, נכון? כי לא חלה הברכה. כי אתה, אם אתה יכול לחזור ברכותיה של אלוהים מלך העולם, בואו לפה רגע, לשלוט, ואחרי זה אנחנו בחידוש. לא. למה כן פה מותר? בדיוק, זו הנקודה שהמפרשים שואלים, ואומרים, כיוון שפה, מה שהוא בירך ועשה חידוש, זה היה כי הוא טעה וסבור שהוא צריך להגיד את הנוסח הזה של חז"ל. לכן זה לא הפסק, כיוון שהוא טעה וסבור שהיה צריך להגיד. זה היה לסוד שהרב שלמה זלמן אוירבך והרב צבי פסח פרנק גם פוסקים את זה, ומביאים ראייה מוחלטת מהמגן אברהם בזה, שלא צריך לחזור ולברך על הגפן, כמובן באופן שהיה צריך לשתות, שרצה לשתות גם בתוך הסעודה. בוא נחזור חזרה לנדון שלנו. אם לא, אז זה נדון הצער. אם לא, אז מתי צריך לברך הגפן? זה צריך לברך הגפן, כיוון שהוא טעה בברכה.

28:19עכשיו נחזור חזרה לנתון שלנו לגבי ברכת התפילין. השאלה פה כשהוא בא ואומר ברוך אתה ה', ברוך אתה ה', והוא בא לברך על תפילין של ראש שהם לא זקוקים לברכה. האם הברוך אתה ה' זה דומה לאחד האופנים שדיברנו, איפשהו כמו אמר קידוש וטעות, איפשהו כמו אמר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו, בורא פרי הגפן, שכל התוספות הללו שאמרנו שכיוון שהם מעניין, מעניין הברכה, מעניין השמחה, או שהוא סבור שזה הסבר של הרבי אורח, שהוא סבור שכל כהגוון אומרים הפוסקים שלא צריך לברך. או שברוך אתה ה' יכול להיות שזה אפילו יותר גרוע. למה יותר גרוע? כי איפה שהוא היה סבור לעשות ברכה שלמה זה בסדר, היית סבור, אמרת קידוש שלם. הוא רצה להתחיל לברך אבל פתאום עצר את עצמו, זאת אומרת, הייתה לו כוונה טובה לברך באמצע התפילה. אתה לא אמר לו סתם אמר ברוך ה', נכון, אבל עצר. עצר הרב כותב ככה להלכה שאם בירך ברוך אתה ה', יסיים את הברכה וילך לתפילין של ראש.

29:37הרב מביא בהליכות עולם מקורו מהבן איש חי. אנחנו עכשיו מוצאים... זה לא דבר דומה. כי פה הברכה שאתה אומר היא ברכה שאינה צריכה, למי שטוען שהוא לא צריך לברך על הראש, היא אינה צריכה. אתה לא יכול להגיד שהיא קשורה. אין פה שום קשר לברכה שהיא קשורה. אז זה אומר שזה יותר גרוע. עכשיו, יש סברה לומר לא רק שזה יותר גרוע, איפה שהוא אמר ברכה שלמה? אז אם בן אדם חשב, יש נוסח של חז"ל, חשבתי לומר, אמרתי, היית חושב... היית... היית סבור! כשאתה רוצה לומר, והוא אומר לך, עמוד בך, אומר המגן אברהם, אומר הרב פרנק, זה בסדר, כיוון שהיית סבור. אבל פה שהוא אמר, ברוך אתה השם, ולא נתקיים המחשבה. אז זה כמו שאתה, אולי בכלל "ברוך אתה ה' למדני חוקיך", אולי זה בכלל פסוק מתהילים, זה לא נוסח של ברכה כל זמן שלא השלמת את הברכה. אז איך יכול להיות? אז שנייה, שנייה, אז מה יהיה? יהיה לו בעצם מצב שהוא אמר שלוש מילים, "ברוך אתה ה'", והוא יכול לנתב אותם. או להגיד "למדני חוקיך", ואז יהיה לו פסוק מתהילים, או, ואז, או שמה יעשה? עכשיו בוא נעשה ככה.

30:57על הצעד שכבודו אומר, יגמור את הברכה. לפי ההלכה, אם אמרת "ברוך אתה ה'", זה לא הפסק. אז איך יש כאן ברכה לבטלה? אם אני אומר "ברוך אתה ה'", כמובן שיש מחלוקת בפוסקים... אין מחלוקת בפוסקים, אבל השם ישמור! אם יש מחלוקת בפוסקים, זה גם לא סיבה לשיעור בייעוץ. אם צריך לברך, לא צריך לברך. להלכה נפסק שלספרדים לא מברכים, אבל כמובן שיש מחלוקת בנושא. אם התחלת ברכה, ודאי שתגמור את הברכה בלי לדבר בכלל. למה? כי בכל מקרה יש לך על מי לסמוך. אם אתה אומר לבדל לחוקחת, אתה עושה הפסק בידיים שיגרום לברכה שלא צריכה. אבל פה אתה נמצא בבעיה; אתה תעבור את הברכה ותצא מכל הצרות. האם יש אפשרות פשוט להסכים איתו? האם כולם מסכימים? בואו תשמעו, אז ככה. יש פה עוד עריכות דברים בזה. הבן איש חי כותב להלכה כמו שהאבני שוהם אומר, וככה גם הרב עובדיה מביא בהליכות עולם שזה הסברה הפשוטה.

32:05כי ברוך אתה ה', יש פה עוד דברים, יש הרבה שיטות בראשונים, האם זה נחשב כהפסק, האם זה לא נחשב כהפסק, בואו לא ניכנס לזה כל כך. אבל, צריכים לדעת דבר אחד. צריכים לדעת דבר אחד. כשהוא מתחיל ואומר ברוך אתה ה', הוא נכנס לספק חיוב של ברכה. לא לוודאי. לספק חיוב של ברכה. אבל לא מלכך לספק, אזכרת שם שמים לבטלה. שנייה, שנייה. זהו דאורייתא. עכשיו. עכשיו מה נעשה? עכשיו מה נעשה? אם הוא יסיים, בוא נסביר מה קורה. אם הוא יסיים עכשיו, "ברוך אתה ה'", "למדי ניחוקיך", אז הוא גורם להפסק בידיים. אם הוא לא יסיים "למדי ניחוקיך", אז יוצא שהוא אמר סתם "ברוך אתה ה'". מה יעשה? אומר ה'בן איש חי', תגיד "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם", ותסיים את הברכה. ולכאורה, יש פתרון שלישי. אנחנו חשבנו על פתרון שלישי, דיברתי על זה עם הרב גדעון, והוא הסכים איתי. תגידו מה אתם אומרים? אף פוסק לא מצאתי שכתב את הפתרון השלישי. אז רבותיי, תגידו מה אתם אומרים. האם יכולים לעשות את הפטנט הזה כשהבן אדם בא להניח תפילין של ראש, ובא לברך אומר "ברוך אתה ה'", יעצור, יניח את התפילין של ראש, ואחרי שיניח יגיד "למדני חוקיך".

33:32נהיה שנייה, כבודו! כבודו! צריך להקל! לפחות כמו... מה הוא הרוויח בזה? מה הוא הרוויח? נגיד גם מה הרוויח! הוא הרוויח כלום! נגיד מה הרוויח! הוא הניח תפילין של ראש והלך לדבר באמצע בלי לגמור לגמרי! זה מה שהוא עושה! נגיד! יפה, ספרדים זה מצוין! נגיד לך למה זה טוב! כיוון שאם הוא יסיים את הברכה ויגיד "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות תפילין," שזה על ברכה על הראש, הוא נכנס לספק ברכה לבטלה. לדעת מרן, לא צריך לברך; לדעת הרמ"א, צריך לברך. עכשיו, שנייה, אנחנו ספרדים, קיבלנו אורות מרן. קיבלנו אורות מרן. מה זה? אז מה? קיבלנו אורות מרן, אנחנו לא אשכנזים. רק מה, אבן ישראל אומר שיש פה בעיה. אתה תגיד שם שמיים לבטלה, לכן תגמור את הברכה. אני אומר שאין בעיה. אתה לא תגיד שם שמיים לבטלה. מה תעשה? תגיד ברוך אתה ה'...

34:37הצעת? אתה מניח את התפילין ומסיים ואומר "למדני חוקיך". והרווח, והרווח... איפה "למדני חוקיך"? איפה "למדני חוקיך"? אם הוא יגיד, אם הוא יגיד לפני "למדני חוקיך"... אני אסביר, אני אסביר. אם הוא לא ישים... אם הוא יגיד "למדני חוקיך", אז הוא מפסיק בידיים בין תפילין של יד לתפילין של ראש. אם הוא לא אומר... אבל אם הוא לא אומר, יש פוסקים שאומרים ש"ברוך אתה השם" כיון, כמו שדיברנו, שזה הכל מאותו עניין, אז זה לא הפסק. איפה אתה עם העניין "ברוך שאני באותו מהלך"? אבל אחרי שנה עכשיו אני אומר ברוך אתה ה'. וטוב, זה לא דוח עניין. ברוך אתה ה'. מה אמר הרב אוירבך? מה אמר הרב אוירבך? מה אמר הרב אוירבך? מה אמר הרב אוירבך? מה אמר הרב אוירבך? מה אמר הרב אוירבך? מה אמר הרב אוירבך? מה אמר הרב אוירבך? מה אמר הרב אוירבך? מה אמר הרב אוירבך?

35:40אמר מגן אברהם! אמר רב פראן! תראה לי משהו שאתה אומר לי! תראה לי דבר שאתה אומר לי! שכל מקום שהוא סבור, שהוא סבור שהיה צריך לברך זה לא הפסיק. זה היסוד. סבור! ככה מגן אברהם, כך דעת הרפאל, ככה מגן אברהם. יש לו בעיה. אם הוא עכשיו יבוא ויגיד "ברוך אתה ה', למדני חוקיך", הוא עושה הפסק בידיים בין תפילין של יד לתפילין של ראש. אם הוא לא אומר "למדהני חוקיך", כשהוא אמר "ברוך אתה השם", למה הוא אמר? הוא חשב לברך. יש פוסקים שאומרים שכל פעם שהוא חשב לברך, ולא המציא נוסח, אלא אמר נוסח של זה, זה לא הפסק.

36:55אז בעצם שלוש המילים, ברוך אתה השם, הן לא הפסק. אם הן לא הפסק, עכשיו יש לו בעיה. שם השם לבטלה, נכון? מצד הפסק אין לו. כי ברוך אתה השם, זה לא הפסק. למה? כיוון שיש כמה וכמה... תסביר, תסביר, תסביר. לא, לא שלוש מילים. כיוון, כיוון, רבותיי כבר... אוקיי, שם עכשיו את התפילין. כיוון שיש פוסקים שאומרים שכל פעם שהוא היה סבור לברך, זה לא חשוב ספרדי או אשכנזי, זה לכולם. כל פעם שהוא היה סבור שצריך לברך, זה לא הפסק. אז בעצם מה יוצא? השלוש המילים שהוא התחיל ואמר, "ברוך אתה השם," הוא סבור. סבור שהוא צריך לברך. אז בעצם זה הפסק או לא? לפי הפוסקים האלה, לא, זה לא הפסק. רק מה יש לו בעיה של מה? שם השם לבטלה. איך הוא יתקן את זה? אם הוא עכשיו יתקן את זה ויגיד "למדני חוקיך," ודאי שהוא צריך לחזור ולומר "ברוך אתה השם," ולברך על התפילין. ודאי כי הוא אמר "למדני חוקיך." נכון? ואנחנו אומרים לו, אל תגיד "למדני חוקיך."

38:00תניח את התפילין ואז לא יהיה הפסק בין תפילין של יד לתפילין של ראש. ואז תאמר "למדני חוקיך". ואז מה הרווח? רגע, ואז מה הרווח? מה הרווח? שהפסק בין תפילין של יד לתפילין של ראש לא היה לך, וברכה לבטלה גם לא היה. כי אמרת "למדני חוקיך". ואחרי כמה שניות להגיד למדה חוקיך? כן! זו השאלה! אולי אפילו פחות מכמה שניות! אני רציתי לומר שהסדר ואומר למדה חוקיך, הרב הגדול אמר לא צריך שסדר. לא צריך, לא צריך שזה יהיה כך. ברוך אתה. לכן מה יצא? יצא דבר שמצד הפסק, לא הפסק לפי הפוסקים, שסוברים שכבודו לא מסכים איתם. מחילה על השיעור. דודו אמר שיש מחלוקת בין המגן אברהם לאחרונים. אבל המגן אברהם היה בעל משקל גדול. הרב בן-ציון היה אומר שהמגן אברהם נחשב לאחד מהמעודדים של הפוסקים. לפעמים יש עשרות אחרונים, והרב כותב ואביה אומר כגלור. וכן כתב אביחיים פלאג'י בספרו "רוח חיים", וכן כתב, וכן כתב, וכן כתב.

39:08אתה רואה, יש ב"אור לציון" תשובה הפוכה, הכרעת המגן אברהם. אמר אין, המגן אברהם, הוא אמר פעם לתלמידים. הבגדול אמר לו, "נראו כל החכמים," והמגן אברהם בקו שנייה מכריע את כולם. הוא אומר, המגן אברהם יש לו כל כך כוח חזק, ולכן הרבה פעמים, אם תסתכלו ב"אור לציון" חלק א', יש לו הרבה יישובים לפי המגן אברהם, מגן אברהם. אני פעם מסתכלת ומדהימה, הרב... ואביה אומר בספרים שלו, לא כל כך חסיד של המגן אברהם, הוא חד מגן אברהם האשכנזי. והרב יצחק יוסף מנגד, מגן אברהם, מגן אברהם. אז הרב הגדול אמר, כן, הוא אמר לנו שהמגן אברהם, אחד מגדולי הפוסקים שלו. לא, אבל זה בשביל החשש לספק. חשש לספק. הרב מכינה, אני לא הבנתי איך הרב רוצה להגיד לי שבן, אם הייתי, היית אומר לי שעכשיו אני ברחתי על תפילין שלי, כן, אמרתי ברוך אתה ה' אני ארחתי על תפילין, גמרתי, התחלתי להניח תפילין, ותוך כדי שאני רק התחלתי, אמרתי ברוך אתה ה' כאילו אולי חשבתי שעת דבריו. עשיתי הפסק בדיבור. זה לא. הרב אומר לי, תשמע, גברתי להניח את כל העניין, לקחתי את פיו של רא"ש, באתי להראות להם, חשב לי, אני אשכנזי. אמרתי, לא, מה פתאום, זה באותו עניין. איפה זה כתוב במקרה? לא עניין, אתה אומר, לא, לא. לא, איפה מראה לעמוד את זה או לא מראה לעמוד את זה? לא עניין של אותו עניין, משהו אחר.

40:22שסבור שצריך לברך, זו סברה אחרת. סבור, מה זה סבור? גם המגן אברהם שהרב רוצה להגיד, הוא לא זה מה שאמר, הוא אמר שהיה, בגלל שהכול זה אמר על יפת, הוא בטוח כתב יפה. לא, המגן אברהם היה משהו אחר, המגן אברהם היה לגבי הקידוש. מה זה לגבי הקידוש? תחזור על המקרה של המגן אברהם. המגן אברהם דיבר על אופן שבו בן אדם לקח כוס מים ועשה עליה ברכת בורא פרי הגפן וקידוש, ופתאום שם לב... ש... תשימו לב, מה הוא עושה? ישפוך את המים. מה אתה, לפי שיטתך מה ישפוך? אין זמן. הרבה זמן, צריך סמוך. ימלא כוס חדשה, ויחזור על הקידוש... שנייה, שנייה, שנייה, שנייה, שנייה, שנייה, שנייה. וימלא, ויחזור על הקידוש, וברכת בורא פרי הגפן שאמר בהתחלה, יכולה לכלול לו על זה.

41:24איך יכול להיות שהקידוש הזה לא נחשב בפסק? איך יכול להיות? תענה את זה. אין פה ספרים של הרב, אם היו פה ספרים של הרב, הייתי מראה לך שהרב לא יכול להיות ככה. אז תבין, זו הבעיה, פה אין לך ספר. לכן, רבותיי, רבותיי, זה היה... לא, שלום, הכל, הכל, הכל לפי התורה של הרב. הכל לפי התורה של הרב. אנחנו לא סוטים ימין ושמאל מהתורה של הרב. אני לא חסיד של הרב, כולנו חסידים של הרב. חלילה, מה שאתה אומר זה נגד הרב. הכל לפי התורה של הרב. כבודו על רבה, אם כבודו יראה לי שהרב לא אומר ככה, השיעור הבא שאני אמסור, הדבר הראשון שיהיה זה זה. חיפשתי בספרים של הרב, אין דיבורים על זה. היסוד הוא רעיון שצריך לבדוק אותו באחרונים, והדבר הזה בעצם יכול להוות פתרון, כי כך הוא ניצל גם מברכה לבטלה, וגם ממשל.

42:41שם שמים לבטלה וגם... לתפילין של ראש, הוא עובר בברכה לבטלה. הרב אומר שעובר בברכה לבטלה. לא, ה"בן איש חי" אומר, והרב מעתיק את ה"בן איש חי". אין פה מחלוקת בין ה"בן איש חי" והרב. ה"בן איש חי", מי שרוצה לראות בפרשת וירא, שנה ראשונה, סעיף ז', ה"בן איש חי" מביא את זה. יש עריכות בתוך דברי הבן איש חי. יש כאלה ששואלים למה שלא יגיד "למדני חוקיך". ב"ילקוט יוסף" הוא מביא עריכות, ואומר הפוך - שיגיד "למדני חוקיך", ואז לכולי עלמא יעשה, יברך. אם אתה לא אומר "למדני חוקיך", אתה נכנס לספק. אז למה הבן איש חי אמר שיש פוסקים שאומרים שזה לא הפסק? אז יש ישוב לזה שלמה לא יגיד "למדני חוקיך", כי הבן איש חי מאוד חושש להפסק בין תפילין של יד לתפילין של ראש. לכן הוא אומר...

43:52עדיף לעשות את זה ולא לעשות הפסק, ככה שראינו בגמרא, שזה אחד מהעבירות שחוזרים עליה מעורכי המלחמה. לכן, הוא אומר, תסמוך, עדיף לסמוך על הרמ"א, מאשר לעשות הפסק בידיים. זה דעת הבן איש חי. אבל להלכה, עדיף לסמוך על הרמ"א. זה בן איש חי. זה אומר. אבל מה? מצאנו פתרון שגם הבן איש חי, מי שיבחן את לשונו, יראה שכל מה שהבן איש חי אומר, זה כדי לא להגיע לשם שמיים לבטלה. רק בשביל זה. אז יש פתרון, בלי שם שמיים לבטלה. אם הוא יניח את התפילין בזריזות ויאמר "למדני חוקיך", אני אשמח לשמוע הערות מכל אחד, אבל מבוססות, כן? או... מהספרים, בשמחה, בשמחה, למה לא? לחברות, כבודי הגיד קושיה, שאלה, יהיה פתרון אידיאלי. למה? גם הפסק אין פה, וגם אין הפסק. אני אומר לך למה? עוד פעם, לפי המגן אברהם, אין הפסק. אבל זה הפסק, אם יאמר בלי להגיד שם ה', יאמר ברוך אתה, בלי לשייך את שם ה'.

44:54זה יותר קל. למה זה יותר קל? זה לא סתם מילה. זה לא סתם מילה. זה לא אמר מה שלומך. זה סבור. זה סבור שהמגן אברהם אמר. וזה סבור, זה כמו בן אדם שהיה סבור שזה היה... אה? לא אמרו לי. לא אמרו לי, לא יודע. בשמחה, אני שמח. בסדר. בשמחה, בשמחה. בשמחה. טוב, רבותיי, בואו נסיים רק באיזה רעיון קטן שקשור גם לנושא הזה. הרעיון הוא בעצם מובא במעשייה על האור החיים הקדוש. האור החיים הקדוש, לפני שהוא נפטר, אשתו אמרה לו, לא, אין לי פרנסה. האור החיים היה עובד בתור צורף. פעם לא היה מקובל שאנשים יצאו לעבוד. אז הבעל היה מפרנס. משכיל אומרים גם היום. ו...

45:58שאלה אותו מה אני אתפרנס, אתה צורף, היית צורף אצל המלך, היה פרנסה. כמובן שהאור החיים הקדוש כשהיה עובד, היה עובד בדיוק לפי כמה שהוא צריך. זאת אומרת, אם השבוע הוא צריך מאה שקל, לא יותר, עשה מאה שקל. עד שלפעמים הוא הסתכן עד כדי כך, וזרקו אותו לגוב האריות. לא כאן המקום לספר את המעשה, אבל... הוא עבד, הוא הביא קצת פרנסה לבית. אמר לו, ממה אני אפרנס? אמר לה, האור החיים הקדוש, יש לי תפילין, קדושות מאוד. יבוא אלייך מישהו עשיר, אתם מכירים לי את זה בכמה זהובים, כמה דינרי זהב, איזה סכומים שהיו שם, וזה יספיק לך לאורך ימים ושנים. בסדר? כך היה. באמת, אחרי שנגמרה השיבה, הגיע יהודי עשיר, אמר לה, שמעתי, האור החיים הקדוש. העור המערבי, כולם שמעו עליו, הוא התפרסם. הבעל שם טוב העיד עליו שהוא אחד מהיחידים שבדור שיודע איזה סוד בהלכות נטילת ידיים. זה היה בסעודה שלישית. הבעל שם טוב נרדם, וכשהוא התעורר, הוא אמר: "עכשיו המחיים הקדוש נפטר." שאלו אותו מאיפה הוא ידע, והוא אמר שיש סוד בהלכות נטילת ידיים שמגלים אותו רק לאחד בדור. עד עכשיו זה היה אצל המחיים, ועכשיו בשמיים גילו לי את זה. סימן שהוא נפטר.

47:14ככה עומד. אז בעצם האור החיים מכניס שם הלאה, הנה יש תפילין, אותם תמכרי. אבל מה? תזהירי אותו. תזהירי אותו שלא ידבר על זה אף שיחה בתלמוד. כך היה. למחרת, אותו עשיר שילם על זה במיטב כספו, ובאמת בפעם הראשונה שהניח תפילין, הוא ירד שוב באורות. תפילה, בהתלהבות, היה שם תפילה, מצעקות כמעט כמו אב שצריך. אתה בלי תפילין צועק ככה, איך כשאתה עם תפילין? והיה כל כך בהירות, בשמחה, בהתלהבות, כל התפילה הייתה ממש ב... ויאמר להניח, למחרת עוד פעם, וואו, כל כך שמח, יום אחד, מניח את התפילין, עוד לא היה פלאפון, לא היה וואטסאפ, ו... הגיע מישהו, אמר לו: "תקשיב, יש משהו במסחר, משהו דחוף מאוד. מה אתה אומר? כן או לא?" אמר, הגיד לו מילה אחת. מה? מילה אחת, מה זה יהיה משמעותי? אמר לו מילה אחת.

48:24תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה, תפילה. אין טורבו. שום דבר לא עובד. מה קרה? עומר לא יודע, מעניין. נבדוק את התפילין. הלך, בדק את התפילין, כל הפרשיות ריקות. ריקות, ריקות. אין כלום, כל המילים פרחו. מהקדושה של האור החיים הקדוש, הייתה כל כך קדושה עליונה בתפילין, כשפעם אחת, אמר מילה לבטלר, פעם אחת, לא אפילו. כן, זה עד כדי כך זה עניין. של הפסק, עד כמה הקפידו על זה רבותינו, לא להפסיק בין תפילין של יד לתפילין של ראש. אי שיחה בטלה לא תפילין. סיפור שני מסופר על החוזה מלובלין. החוזה מלובלין נקרא "החוזה מלובלין" על שם שהיה רואה מסוף העולם ועד סופו. כשהוא היה צעיר היה קושר את עיניו כדי לא לראות מראות אסורים עד שהתעבר. תעברת. משמיים אמרו לו, "אתה איבדת מאור עיניך כדי לא לראות מראות אסורות, אז תראה מסוף העולם ועד סופו, בלי עיניים". היו אנשים באים אליו, אחת הגיעה אליו ואמרה, "הרב, לא מצאתי את בעלי", והוא היה עונה לה, "שם ושם, הכל היה". והוא היה קודש קודשים. יום אחד הגיע אליו אחד מתלמידיו בשעות הצהריים, ורואה אותו בוכה, בוכה, בוכה כל כך. אמר לו, "הרב, למה אתה בוכה?" אמר,

49:46לא רוצה להגיד לו. הרב, מה קרה? מה אני יכול לה... הוא אומר לו, אני חוזר מלובלין, אתה בטוח שאתה רוצה לשמוע? אמר לו, כן, מה אני יכול לעזור לרב? אמר לו, עברתי עבירה. הוא נכנס לפאניקה, איזה עבירה הרב אמר? מה, מה עבירה? אמר לו, לא משנה, לא רוצה להגיד לך, לא רוצה לגלות, לא רוצה לגלות. לחץ אותו, לחץ אותו, לחץ אותו. אמר לו, עברתי עבירה נוראה, אני לא... טוב. מה העבירה? אמר לו, דיברתי באמצע התפילה. שמלה, מה, באמצע חזרת הש"ץ? אמר לו, לא באמצע חזרת הש"ץ. לא, לא, לא יודע שמה. דיברתי בפסוקי דזמרה. אמר לו, אחרי ברוך שאמר? אמר לו, לא, לא, לא, לפני ברוך שאמר. אמר לו, אז איפה דיברת? אמר לו, דיברתי בהודו. הודו לה' קראו בשמו. סיימתי את המזמור, אז דיברתי. אמר לו, מה הרב דיבר? פוליטיקה? ביזנס? מה? אמר לו, לא, לא, הגיעה איזו אישה. שסיפרה שיש לה חברה שנמצאת בבית חולים אבל היא לא רוצה לצאת והיא נמצאת בסכנת חיים. אז הזכרתי אותה. אמר לו הרב: מה זה? בגוח לב יש דוחי הכל. אמר לו: אבל דיברתי מילים שהם לא שייכות לתפילה. אמר לו הרב: אבל זה לפני ברוך שאמר, אבל זה לפני ברוך שאמר, זה הודו. אמר לו: כיוון שלפי נוסח אשכנז...

51:11ברוך שאמר לפני הודו אז אני נחשב אולי לפי שיטתם ש... אמרת לו אבל הרב לא אמר את זה והרב אמר פיקוח נפש אמר לו לא מעניין אותי כל התירוצים הוא היה אשכנזי אני חסיד צאנז כן אז הוא אמר אני לא מעניין אותי כל התירוצים האלה אני עושה תשובה כל היום בכך כל היום בכך על מה? על דיבור אחד שאנחנו היינו אומרים אה זה זה זה מצווה מצווה לכן מסופר שהיה המגיד מדובנא הפעם אמר על הגר"א, "אני אלוואי ואקח את העבירות שלך." אלוואי, חסיד אחד ראה אותו הולך מאחורי האדמו"ר שלו בתשליך, והאדמו"ר מנער את העבונות, והוא אוסף אותם. הוא אמר, "אלוואי ויהיו לי עבירות כאלה כמו לחוזה מלובלין." מה שמה? להגיד ולהתפלל על אישה שזקוקה לרחמי שמיים, פיקוח נפש אחרי הודו, לפני ברוך שאמר. בכלל, רק כיוון שיש מנהג של אשכנז שאומרים ברוך שאמר לפני הודו, אז זה יכול להיות איזושהי בעיה. זה היה הדבר. סיפור אחרון על מרן הרב עובדיה זה סיפר שמש שלו, הרב כמובן הנחיל את היסוד הזה של תפילין לרבנותם שנכנס ברוך השם מאוד בציבור וכמובן אנחנו עושים את תפילין לרבנותם למעליותא, זאת אומרת לכתחילה האדם לא ייקח תפילין לרבנותם ויברך עליהם כיוון שלהלכה מה שהתקבל הדעה זה רש"י.

52:39סיפר השמש, העוזר של הרב, הרב חקק, שפעם אחת הוא היה מגיש לרב את התפילין, והביא לו בטעות תפילין של רבנו תם. אז הרב לקח, הניח את התפילין, ובטעות בירך. פתאום הוא... הייתי תפילין של רבנו תם, אז הוא מיד בא והחזיר לו את ה... אמר לו, הרב, זה תפילין של רבנו תם. אז הרב אמר לו, פעם אחת בחיים, שנברך גם על רבנו תם. צריך פעם אחת בחיים שנברך גם על רבנו תם. טוב, אז הוא נרגע. שנייה. רע שכל החיים יורכים. שנייה, שנייה, שנייה. טוב, אז הוא נרגע. או, זכיתי, ברוך השם, שפעם אחת הרב יברך בזכותי על רבנו תם. אמר, אבל אחר כך ראיתי את הרב כל היום פה. אז מה אנחנו לומדים מהמעשה הזה? הדקויות של גדולי ישראל.

53:42הדקויות של כל דבר, של מילה, של מילה אחת, של קניין בתפילין, יכולות לסלק את כל הקדושה. אנחנו כמובן לא בדרגות האלה, אבל כל אחד לפי מעשיו ולפי דרכיו, נשתדל עם התפילין להקפיד יותר על הקדושה, וכמובן להיזהר בוודאי בהפסק, שלא יהיה אפילו בטעות הפסק בין תפילין של יד לתפילין של ראש. אפילו עניינים. יש דעות שזה ייפסק, במיוחד אם זה היסח הדעת גמור. לכן צריך להיזהר בזה. הקב"ה יעזור שכולנו נזכה לקיים מצוות התפילין, ובשאר כל המצוות כאשר מותר, ללא פתרונות הלכתיים, ושכולנו נזכה לתשועה גדולה.