החסרונות הפנימיים שלי הרב אפרים כחלון

0:13היה בתקופת הבעל שם טוב, שתי אנשים עניים. עניים אולי, אבל היו תלמידי חכמים גדולים. אבל עניים. כל אשר יש לאיש ייתן בעד נפשו. בן אדם צריך להתפרנס, בן אדם צריך לנהל משפחה. מקבצים נדבות. אבל מה? כמה אתה כבר יכול להוציא מהיהודים? כמה? כמה אתה יכול להוציא מהיהודים? קיבוץ נדבות זה נגמר בסוף. מספרים איזה בדיחה שהיה פעם איזה אדם אחד שאסף נדבות, כל הזמן העיניים שלו איפה? מה קורה אצל הקבצנים השניים? עכשיו כשנותנים לו שקל, הוא אומר 'אה, למה נתנו לו חמש שקל?' הוא אומר, 'תראה חביבי, הוא אומר שהוא כהן. על כהן נותנים יותר.' למחרת גם הוא התחיל להגיד, 'אם אפשר, תתנו לי. אני כהן.' או נתנו לו חמש שקל, פתאום הוא שם לב, נותנים לקבצן עשר שקל. 'וואו, מה זה?' עכשיו אמרו לו, 'תקשיב, הוא גר צדק. לגר צדק נותנים יותר.' עכשיו כשנותנים לו שקל, הוא אומר "אה, למה נתנו לו חמש שקל?" הוא אומר, "תראה חביבי, הוא אומר שהוא כהן, על כהן נותנים יותר." למחרת גם הוא התחיל להגיד, "אם אפשר תתנו לי, אני כהן." או נתנו לו חמש שקל. פתאום הוא שם לב שבצד נותנים לקבצן עשר שקל. "וואו, מה זה עכשיו?" אמרו לו, "תקשיב, הוא גר צדק. לגר צדק נותנים יותר."

1:37למחרת הוא אומר בבקשה תתנו לכהן גר צדק, תתנו לכהן גר צדק, ופתאום הוא רואה שלשלישי נותנים יותר. אמר מה קרה? אמרו להם: הוא מצאצאי הבעל שם טוב. אז כבר הוא הכין שלט גדול: בבקשה תתרמו לכהן גר צדק מצאצאי הבעל שם טוב. אז היו שניים שהם היו עניים. מרודים. אבל מה לעשות? אוספים, אוספים, אוספים. אבל מה? הם רואים שהפרנסה לא זורמת. מה עושים? השתדלות. מה השתדלות? ראו, אנחנו שמענו על הבעל שם טוב, שהוא מגיע לערים ועושה ניסים, עושה נפלאות, עושה קבלות קהל. בואו ננסה גם אנחנו. לא מכירים את הבעל שם טוב על זה. אם מצליח לו, למה שלא יצליח לנו? טוב.

2:39אחד מהעניים היה מכובד, איך אומרים היום, קרס וזקן - חצי רבנן. יש לו קרס, יש לו בטן יפה, יש לו זקן ארוך, זהו. והשני היה שמש כל עיר. לפני שהם באו שלחו פרסמו: "צדיק בא לעיר! רעד מור הקדוש!" טוב, מה לעשות? אנשים... תורמים. או מה זה תורמים? קונים לו פתיחת ההיכל, רבים עליו, מי יאכל? הרב יאכל אצלי. מתחפים לקבל ברכה, והוא מברך, חופשי. למה זה חופשי? כי זה בחינם. הברכות שלו ממנו בחינם. מהם בהרבה כסף. באים, נותנים כספים, בקיצור עשו קופה גדולה. לא האמינו שיעזור, לא האמינו שיעזור, אבל אמרו בינתיים אנחנו את הכסף ניקח. לשנה הבאה, אחרי שאספו את כל הכסף שלהם, הספיק להם לשנה. אמרו, נחזור על התרגיל, אבל פחדו להגיע לאותה עיר. למה? פדיחות. כל מה שבירחנו, מי אמר שיתקיים? אז הם אמרו, אנחנו לא נבוא לעיר הזאת, אנחנו נדלג על העיר הזאת ו... נלך לעיר הסמוכה, שעוד לא שמעו עלינו ועל הכוח של האדמורים המיוחד שיש לנו. הם באו לדלג על העיר הזאת. פתאום, אחד מאנשי העיר מזהה אותם: "רגע, אתה אדמו"ר מסמרקנד?" המציא להם איזה שם. אז הם רצו לברוח כל עוד רוחם בהם.

4:06הם באו לדלג על העיר הזאת. פתאום, אחד מאנשי העיר מזהה אותם: "רגע, אתה האדמו"ר מסמרקנד?" המציא להם איזה שם, אז הם רצו לברוח כל עוד רוחם בהם. כמה אנחנו מחפשים אותך. אתה לא תאמין. כל הברכות שבירכת האישה שלה, שהייתה 20 שנה בלי ילדים, נפקדה. המבוגרת, הזקנה, שחיפשה שידוך, קיבלה שידוך. זה העני שלה, שהיה עני נהיה מיליונר. וזה שרצה בית, קיבל בית. וזה שרצה זה, הכל בברכות שלך. כמה אנחנו מחפשים אותך שנה שלמה. אנחנו מחפשים אותך, כמה אנחנו מחפשים אותך, אדמו"ר מסמרקנד, אדמו"ר בקיצור. אמר לו: "אתה לא בורח, אתה חייב חייב חייב חייב חייב לבוא." טוב, לא הייתה להם ברירה, נכנסו לעיר, חשבו בהתחלה שהוא סתם צוחק עליהם, רוצה להביא אותם בשביל להרביץ להם. כל העיר יוצאת איתם, עם דגלים, בלפידים, שירים וריקודים. אם בשנה שעברה נתנו לו כבוד, עכשיו כבר כבוד מלאכים. נשקו לו את הנעליים, נשקו לו את הגרביים. הרב, אנשים רק רואים אותו ובוכים. האדמו"ר הקדוש. טוב, הכניסו אותם למלון חמישה כוכבים על חשבון הקהילה. למה? כי מקסימום הרב יברך שהקהילה תהיה עשירה עוד פעם. שווה להוציא הכל על הרב. כל מה שהוא אומר מתקיים.

5:33כשהגיעו לחדר הוא שואל את חברו שלו, "תגיד לי מה זה? אני לא מתחכם, אני לא צדיק, אני לא רב. מה זה?" אמר לו, "יכול להיות, אולי אתה מתעסק עם כוחות? מה? אולי אתה מחשף?" אמר לו, "לא יודע מה זה מחשף חוץ מפסוק 'מחשפה לא תחיה', אין לי שום חומר על מחשפה." אמר לו, "אז איך אתה?" אמר לו, "אני בעצמי לא יודע." הוא אומר: "ככל הנראה זה מעשה שטן שהשטן עשה שטעו בשני אנשים לא צדיקים." אז הם התחילו לחזור בתשובה ואמרו: "בואו, אנחנו לא בסדר, אנחנו משקרים על כולם, ואנחנו בעצם שליחים של השטן." באמצע הלילה ברחו. טוב, ברחו. כתבו בבוקר: "איפה האדמו"ר מסמרקן ואיפה השמש שלו? נעלם כנראה עלה לשמיים, לא יודעים, מסכנים אנשים תמימים."

6:36אחרי כמה ימים הם חושבים ואומרים רגע רגע רגע אם אנחנו זה מעשה שטן מי אמר עכשיו שהבעל שם טוב לא מעשה שטן? אם לנו זה יצליח, הם לא. הם החליטו שהם נוסעים לבעל שם טוב ולהראות לו את הכיוון, חביבי, במשחק הזה היינו, איך אומרים, בסרט הזה כבר היינו, ולהגיד לבעל שם טוב שאם הוא לא יפסיק הם יגלו אותו. הם הגלו אותו, זה אדמו"ר מסמרקנד, כן? טוב, הגיעו לבעל שם טוב. הבעל שם טוב הספיק להסתכל עליהם וכבר לקלוט מה הם רוצים ואמר להם, תקשיבו, לפני שאתם פותחים את הפה... הם הגלו אותו. זה אדמו"ר מסמרקנט, כן? טוב, הגיעו לבעל שם טוב. הבעל שם טוב הספיק להסתכל עליהם וכבר לקלוט מה הם רוצים, ואמר להם: תקשיבו לפני שאתם פותחים את הפה. היה כתרוג גדול מאוד בשמיים עליכם. למה? כי אתם לקחתם את התואר, חסיד. כשאני באתי והתחלתי את החסידות, כמה התנגדות הייתה לה בהתחלה. אפילו לבעל שם טוב. רצו לנדות אותו, רצו להחרים אותו, רצו לגדף אותו. גידפו אותו ורדפו אותו.

7:43אמר, אבל משמיים רצו שתנועת החסידות תפרח. אמר אחד מגדולי ישראל, זה הדבר היחיד שהיה כנגד ההשכלה. ההשכלה מה שידרה? תהיה יהודי בביתך והאדם בצאתך. קרירות לדעת. החסידות זה האקשן. חום של תורה, אש של תורה. זה גרם להילחם בהשכלה. ואני אמרתי, מה הכתרוג שיש עליכם? שאתם הולכים להוציא שם רע. על החסידות, הנה יש אדמו"ר, קורא לעצמו אדמו"ר מסמרקנד, והוא מאחז עיניים, לוקח כסף, ומברך, ושום דבר לא עוזר. איזה קטרוג היה עליכם, שאתם הולכים להרוס את כל החסידות. יגידו שהחסידים גנבים, שהחסידים מאחזי עיניים, שהחסידים קוסמים, שהחסידים משקרים, שהחסידים רשעים, שהאדמו"רים גנבים. אומר, ואני פעלתי בכל כוחי ואמרתי, בשמיים שיעשה שכל מה שאתם מברכים זה כאילו אני מברך, וכל מה שבירכתם אני אחר כך הייתי צריך לעבוד קשה לקיים את הבקשות שלכם. אתם מבינים? ואתם יודעים למה זה לא כוחות הטומאה? כי אני עשיתי את זה ואני יודע כל מה שעשיתם. הם ראו כך ונבלו. לפעמים יש לבן אדם כוח...

9:16לפעמים יש לבן אדם משהו, וואו, עשיתי, בירכתי, הצלחתי. חביבי, אל תהיה מדומיין. לך תדע אם במקום אחר לא מישהו אחר התפלל. בן אדם אומר, אתה יודע מה, הצלחתי לעשות את זה ואת זה. מי אמר שזו הצלחתך? אפילו בן אדם שחוזר בתשובה, לפעמים הוא מבסוט. עזבתי חיי העולם הזה, השקעתי. לך תדע באיזו זכות חזרת, באיזו זכות אבות, זכות אמהות, דמעות של אמא, תפילות של אבא, ברכות, שברוח... אדם לא יכול להחזיק טובה לעצמו. אתה לא יודע מי הפעיל, כמה הפעיל, כל דבר לפני שעשית. אפילו בן אדם זכה עכשיו במצווה, מצוות צדקה. מצווה טובה, למה מצא אני, אני מהודר. היה אחד, הגיע לחבר שלו, אמר לו, תקשיב, אני, ברוך השם, זכיתי השנה לצאת בפורים, מתנות לאביונים, ואני מהודר. מצאתי, אני גמור, משהו. אמר לו, תגיד לי מי זה שאני אעזור לו. אמר לו, לא, לא, לא, לא, לא מגלה לך. אמר לו, למה? אמר לו, רוצה לשמור אותו לשנה הבאה. לא מגלה לך מי זה.

10:31אז אפילו בא מן אדם ולקח אני מהודר, בהכשר הבד"ץ, מהודר מן המהדרין. עזר לו, ואז הוא אומר, מה פשוט, עכשיו הצלתי נפש יהודי. האם זה בזכותך? האם אתה זכית לזה כי אתה עשית משהו? אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת, אומרים חז"ל, אפילו על תורה. תורה, שאתה לומד, לכך נוצרת, זה התפקיד שלך. אבל אתה צריך לדעת שיותר מי לכך נוצרת, בשביל מי? אתה עושה את המעשים בשביל בורא עולם, שבורא עולם הוא זה שזיכה אותך במצווה. למה? כי אולי מישהו אחר בסוף העולם התפלל שתזכה במצווה. אולי מישהו שלפני אלפי שנים התפלל ואמר שיהיה לו סייעתא דשמיא. יש סיפור על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. זכר צדיק לברכה. הגיע אליו זוג, הרב דוד יוסף הביא אותם אליו לברך אותם. מה קרה? אין להם 20 שנה ילדים. טוב, הרב בירך אותם, ואחרי שהם יצאו, הוא רואה שהאישה הולכת עם פאה. הוא קרא לה...

11:56אמר לה: "אני מבקש ממך להוריד את הפאה, ותוך שנה יהיה לך ילד." פה זה כבר לא ברכה, זה כבר משהו אחר. האישה ככה הרב לחץ עליה, הסכימה. ואז הרב אמר, הצביע על הספר 'יביע אומר', ואמר: "אם הספר הזה חשוב בשמיים, תוך שנה, כעת חיה ושרה בן, תוך שנה יש לכם ילד. טוב." סמכו מאוד, אבל הם באו לקבל ברכה מהרב בטיסה ישירה, זוג מברזיל. טיסה ישירה כדי לקבל ברכה. קיבלו את הברכה, היה עוד כמה שעות עד הטיסה. מה עושים? אולי נלך לטייל, אולי נלך לבלות קצת. מה עושים? יש כמה שעות עד הטיסה. אז הציע שם אחד האנשים: אמרו, יש פה עוד כמה רבנים, אולי כדאי שהם גם ילכו לקבל ברכה מהרב הזה. אולי כדאי שהם ילכו לקבל גם ברכה מהרב הזה. אולי ילכו להתפלל בכותל שיעזור גם לברכה. גם לדבר הרב עובדיה אמר להם: "לא מסכים, אתם תישארו פה אצלי עד שתצטרכו לטוס חזרה, שום דבר." אז הציע שם אחד האנשים: "יש פה עוד כמה רבנים, אולי כדאי שהם גם ילכו לקבל ברכה מהרב הזה. אולי כדאי שהם ילכו לקבל גם ברכה מהרב הזה. אולי ילכו להתפלל בכותל, שיעזור גם לברכה גם לדבר." הרב עובדיה אמר להם: "לא מסכים. אתם תישארו פה אצלי עד שתצטרכו לטוס חזרה. שום דבר."

13:25פה תישארו. מכאן ישר למטוס. למה? ככה אני אומר. אמר להם, אם אתם תלכו למקום אחר, אתם תגידו שזה לא בגלל הקבלה שקיבלתם. אז אתם לא חייבים לעמוד בזה. כן, כי התפללנו בכותל המערבי. כן, כי זה זה. כן, כי זה... תירוצים. אבל עכשיו שאתם לא הולכים לשום מקום, שום מקום, אין. אז זה רק הברכה והקבלה שקיבלתם. אבל זה הכוח של הרב. הרב זה הצלה, יודע, כשהוא מברך זה בכוחו, זה בכוח התורה שלו. אבל כל בן אדם שעושה טובה למישהו, כל בן אדם שמצליח לעשות משהו, לדעת, לברך, אתה לא יכול לבוא ולהחזיק טובה לעצמך. יש גאוני עולם שיכולים להגיד: כן, זה בזכותי, אני עשיתי, אני פעלתי ישועות בקרב הארץ. יש גאוני עולם. אבל אנחנו לא יכולים. יש עוד דבר מופלא. לצערנו, אנחנו מסתכלים על העולם תמיד מתוך המשקפיים שלנו. כמה שבן אדם מצומצם, כמה שבן אדם יש לו קטנות מחשבה, כמה שבן אדם הוא נמצא איפשהו נמצא, מתוך זה הוא מסתכל על העולם, כן.

14:30לצערנו, אנחנו מסתכלים על העולם תמיד מתוך המשקפיים שלנו. כמה שבן אדם מצומצם, כמה שבן אדם יש לו קטנות מחשבה, כמה שבן אדם נמצא איפשהו נמצא. מתוך זה הוא מסתכל על העולם, כן. מה שבן אדם יש לו בראש, שם הוא נמצא. בן אדם, למשל, שיש לו איזו הנהגה מסוימת, הרבה פעמים הוא רואה את כל האנשים שלו, כל האנשים שגם הם כמו. אתה אומר לו, בונה, למה אתה כזה גאוותן? מה הוא אומר לך? כולם גאוותנים. אתה אומר לו, למה אתה מדבר באמצע תפילה? כולם מדברים באמצע תפילה. אתה אומר לו למה ככה? כולם, כולם, כולם. בן אדם תמיד רואה מתוך המשקפיים שלו את מה שהוא רוצה לראות. בן אדם תמיד רואה מתוך המחשבה שלו, מתוך העיניים שלו תמיד את מה שהוא רוצה לראות. איפה שהמחשבה של הבן אדם נמצאת, שם הוא נמצא. יש סיפור. אתה אומר לו למה ככה? כולם, כולם, כולם. בן אדם תמיד רואה מתוך המשקפיים שלו את מה שהוא רוצה לראות. בן אדם תמיד רואה מתוך המחשבה שלו, מתוך העיניים שלו, תמיד את מה שהוא רוצה לראות. איפה שהמחשבה של הבן אדם נמצאת, שם הוא נמצא. יש סיפור.

15:48אחד הגיע לחזון איש, אמר לו, כבוד הרב, אני לא מבין, חז"ל אמרו שצריך לשים פתיל תכלת, והפתיל תכלת הזה יזכיר לי ים, ים יזכיר לי רקיע, רקיע יזכיר לי כיסא הכבוד, כיסא הכבוד יזכיר לי את הקדוש ברוך הוא, יראת שמיים. אמר, לא יודע, אני מסתכל על הפתיל תכלת, לא נזכר באלוקים, מה? איך חז"ל אמרו ככה? מלא חזון איש בסדר, זה לא מזכיר לך, אבל יש משהו אחר שחז"ל אמרו גם. להסתכל בבגדי צבעונים של אישה - אתה רואה אישה הולכת עם שמלה אדומה. אחר כך אתה רואה את השמלה האדומה הזאת על החבל, אסור לך להסתכל. למה? אתה תכניס שם אישה? לא יודע מה אתה עם המחשבות שלך. זה אתה מבין למה אסור? הוא אומר, "או הרב, כן, זה אני מבין." מלא חזון איש יפה, זה לא שיש לך בעיה בדימויים, פשוט הראש שלך בשמלות של נשים, לא בפתיל תכלת של הקדוש ברוך הוא. אתה מבין איפה הראש שלך נמצא? אחד הגיע לאדמו"ר מצאנז, הגיע לצאנז בנתניה. זה נמצא שם על חוף הים. זה אמנם חוף נפרד, אבל זה על חוף הים. צאנז שכונה מפוארת. הוא היה שם יומיים. אחרי יומיים הוא הגיע לאדמו"ר מצאנז. הוא אמר לו: "כבוד הרב, אני לא מבין איך אתם גרים במקום כזה פרוץ."

17:08אמר לו האדמו"ר: תראה, אני 20 שנה פה במקום ומעולם לא ראיתי דבר פרוץ. איך אתה תוך יומיים ראית? כל אחד מה שבראש שלו, כל אחד מה שבעניינים שלו, כל אחד מה שבבעיות שלו. אז אם בן אדם תמיד יוצא מנקודת הנחה... מה שהוא רואה זה לא באמת מה שהוא רואה, אלא זה מה שנמצא אצלו. אז לפי איך שאתה רואה את החסרונות אצל האחרים, תדע מה אתה צריך לתקן בעצמך. בא בן אדם אומר לך, "אתה יודע, כולם גב תנים." בואנה, אתה יודע, כולם על הפנים. חביבי, זה המראה. אתמול אני הולך להתפלל ערבית, תופס אותי בן אדם, בונה, לא יודע מה יש לאברכים. אברכים מגיעים לתפילה, יוצאים לך באמצע התפילה מוקדם, לא נשארים להגיד עלינו לשבח. זה לא דרך. טוב. אמרתי, בטוח, כנראה הוא בבסדי בתפילות. זה, אם מפריע לו שאברכים... זה המראה. אתמול אני הולך להתפלל ערבית, תופס אותי בן אדם, בונה, לא יודע מה יש לאברכים. אברכים מגיעים לתפילה, יוצאים לך באמצע התפילה מוקדם, לא נשארים להגיד "עלינו לשבח", זה לא דרך. טוב. אמרתי בטוח, כנראה הוא בבסלי בתפילות. אם מפריע לו שאברכים יוצאים ואומרים על אלו לשבח בדרך, זה בבסלי. אני אומר, התקדם, מגיעים לתפילת ערבית, התחילו "ברכו" והוא ממשיך לדבר איתי. אני אומר, אה, "ברכו את השם המבורך". עשו דבר אחרי "ברכו", דבר טוב. הלאה אמרתי, כנראה לא יודע, זה בבסלי קטן אולי, לא יודע. דבר אחרי "ברכו", מה יש לו?

18:34יוצאים ואומרים עלינו לשבח. בדרך, זה בבסלי, אני אומר, התקדם. מגיעים לתפילת ערבית, התחילו "ברכו" והוא ממשיך לדבר איתי. אני אומר, אה, "ברכו את ה' המבורך." עשו דבר אחרי "ברכו," דבר טוב הלאה. אמרתי, כנראה לא יודע, זה בבסלי קטן אולי, לא יודע. דבר אחרי "ברכו," מה יש לו? ממשיכים עמידת התפילה, הוא גומר שמונה עשרה, יוצא החוצה. טוב, חזק וברוך. אבל מה? לפטפט. מצא מישהו. דיבר, טה טה טה, עניינים, ימינה, שמאלה, פח, פח. זה וזה וזה וזה. אמרתי, ריבונו של עולם, מה יפריע לו שהבחורים יוצאים בעלינו לשבח? ולצאת ולדבר אחרי שמונה עשרה. שצריך לשמוע לפני כן. אסור להפסיק בדיבור. פה, דיבורים, והוא רואה אותי לידו, כאילו ריבונו של עולם. אני עמדתי וחייכתי. ככה. עמדתי, הסתכלתי עליו וחייכתי. אתה מחפש מומים אצל אחרים, תסתכל על עצמך. כשאתה מסתכל אצל אחרים, הוא לא מתפלל טוב, הוא לא זה, הוא לא זה. אמרתי אחרי התפילה, אם הוא יבוא אליי, אני אעיר לו. הגיע אליי. אבל בסוף לא יצא, שתקתי.

19:59אבל כשבן אדם מחפש מומים אצל אחרים, אתה לא בסדר, קודם כל אתה. קודם כל אתה. לפעמים בן אדם אומר, תקשיב, ההוא לא, ההוא לא, ההוא לא, ההוא לא, ההוא לא, ההוא לא. אחד הגיע לרופא, אמר לכבוד הרופא, כל מקום שאני נוגע כואב לי. הרופא בודק אותו, אומר לו, חביבי, האצבע שלך שבורה. כל מקום שאתה נוגע, כואב לך. יש בן אדם, כל מקום! הוא אומר, זה לא טוב, זה לא טוב, זה אנשים, זה, זה, זה, זה. חביבי! תבדוק את עצמך קצת! למצוא מומים אצל אחרים זה קל, בוא נראה אותך מוצא לעצמך. אבל אין אדם רואה חובה לעצמו, בן אדם לעצמו מוסלם. אני כמעט כמו משה רבנו. כמעט. אין לי חיסרון. אבל הופש! אני לא אגיד לך עליו לשון הרע. זהו. או שאחד ממך תדע, אני מקפיד על לשון הרע, כי אם לא הייתי מקפיד, אתה יודע מה יש לי לספר עליו? זה הוא מקפיד, יש לו מזל שאני קיבלתי על עצמי לא לדבר לשון הרע. מה הבן אדם הזה? גם גאוותן, גם שקרן, וגם מדבר לשון הרע. לפחות אם היית מדבר לשון הרע, לפחות לא היית שקרן וגאוותן. הוא אומר לך, פילאד, אתה יודע מה אני קיבלתי? קיבלתי על עצמי לא לדבר לשון הרע. אם לא, אתה יודע מה הייתי מספר עליו? עזוב, האוזניים שלך היו נופלות ממה שהייתי מספר עליו.

21:27גם שיפרת לשון הרע, גם שקרן, קיבלת על עצמך, ומה אתה עכשיו עושה? וגם גרפתן, קיבלתי על עצמי. כשהוא יגיע לשמיים, מה הוא יבקש? גן עדן! ראיתי היום פירוש ב"יערות דבש" בדרוש י"ב. אני חושב שהוא אומר, מה הפירוש מה שהגמרא אומרת בסוף מסכת חגיגה: "פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון." איך יכול להיות? הוא אומר, תפתח רימון מפוצץ, אי אפשר להכניס שם אפילו חוט. כולם על יגח גירים. איך? איך מלאים מצוות כרימון? הוא אומר, ה"יערות דבש", לא, הם טועים והם חושבים שמה שהם עושים זה מצוות. אתה אומר לו בוא נדבר עליו זה לשון הרע. מה הוא אומר לך? זה אמת! זה אמת! מה זה לא לדבר עליו? לשון הרע זה אפילו אמת, לא. אומר, זה הפירוש, פרושי ישראל מלאים מצוות כרימון, מה הפירוש? ככה הם חושבים! ככה הם חושבים! הם חושבים, כן, מה שאני עושה זה מצווה. אפילו לצערנו, אלו שרחוקים לגמרי מתורה ומצוות, אלו שהם עבריינים, אלו שאנשי עולם התחתון, הוא אומר לך, תקשיב, אני לא רוצח, אני לא הורג, אני רק עושה צדק.

22:40עושה צדק, אני עושה צדק. איך אתה עושה צדק? הורג. הוא דיבר, הוא אמר. אתה השופט של העולם? אז זה הדבר שכשבן אדם בא ורואה את עצמו בצורה הכי חיובית. אבל איך הוא רואה את האחרים? איך הוא רואה את האחרים? בצורה שלילית. האחרים הם בבעיה. לא יכול להיות, לא יכול להיות שהאחרים הם בסדר ואני לא בסדר. ודאי זה הפוך. אני בסדר והם לא בסדר. עוד יותר, אדם שלא מסוגל, לא מסוגל לעשות טובה למישהו באופן מושלם, לא מסוגל. למה? כי הוא תמיד חושב מה יצא לי מזה, תמיד הוא חושב בונה זה רווחי, זה לא רווחי, שווה לי, לא שווה לי. יש אנשים שהם נקראים כדאי ניקים. מה זה כדאי ניקים? כל דבר הם בודקים האם כדאי לי או לא כדאי לי לעשות. זהו, אם כדאי לי אני עושה, לא כדאי לי אני לא עושה. הכדאי ניקים האלה, אם הם ייפגשו בבן אדם שהוא לא כדאי ניק, בן אדם שעושה לשם שמיים,

23:59אם הם ייפגשו באדם שבאמת עושה למען הקדוש ברוך הוא ולמען שמו באהבה, אז אותם האנשים שהם קַיְטְנִיקִים לא יאמינו שיש אדם כזה שעושה למען הקדוש ברוך הוא. גם כשהוא עושה למען הקדוש ברוך הוא, מה אם יגידו: "בואנה, בואנה, עזוב, אתה לא יודע, עזוב, עזוב אותך. אתה יודע כמה כסף הוא מרוויח מזיכוי הרבים? אתה יודע כמה כסף הוא מרוויח מזיכוי הרבים?" אתה אומר לו: "אבל הוא מגיע בחינם!" לא, תורמים לו, תורמים לו, תורמים לו. אתה אומר, לא, אני יודע שלא תורמים לו. אז אתה יודע איזה כבוד הוא מקבל? מנשקים לו את הידיים, מה זה כבוד? כל היום גידופים, חירופים. עזוב, עזוב. אני אומר לך, מנשקים לו את הידיים. איזה מנשקים לו? רק זורקים עליו אבנים. איזה, איזה... אני אומר לך, הוא מקבל, אתה לא יודע. מה אני לא יודע, אני צמוד אליו עשרים שנה. אתה לא יודע. פתאום הוא, שראה אותו רק אתמול, הוא אומר לא יכול להיות שהוא עובד בחינם. למה? כי הבן אדם הזה, מה הוא אומר? הבן אדם הזה זה ברור, זה ברור, ברור, ברור שהוא מרוויח. למה? כי הוא אומר: "אני לא מבין איך יכול להיות שהוא עושה בלי להרוויח. לא יכול להיות."

25:32עכשיו גם אם תהיה איזו הזדמנות, גם אם תהיה איזו הזדמנות ש... הבן אדם יוכיח שבאמת הוא כן משתדל והוא עושה באמת לשם שמיים, אותו בן אדם יתווכח עם הבן אדם עצמו שהוא לא עושה לשם שמיים. איך יכול להיות? יבוא בן אדם, יבוא בן אדם... ויגיד אני עושה כך וכך לא בשביל הכבוד. אז הבן אדם האחר שלא עושה כך יגיד לך מה אתה מרוויח מזה? תגיד לו כלום. הוא לא יאמין לך, אין כזה דבר. ואיתי היה מקרה לפני כמה זמן, היה איזה מישהו שרצה לתרום לי כסף כל חודש. שאל אותי מה אתה אומר? תרום לך? באותו זמן היה איזה מוסד תורני שצריך כסף. פנו המוסד אליי אם אני יכול לעזור. אמרתי ננסה מה שאפשר. אחרי כמה זמן בדיוק אותו בן אדם הציע לי תרומה. מה זה תרומה? שאני צריך תרומות? אמר אני מוכן לתת לך את המעשרות, סכום יפה וכדומה. טוב, אמרתי, משמיים! למה? אותו המוסד פונה לבקש עזרה בדיוק באותו זמן בן אדם אחר מציע עזרה. למה לא להפגיש ביניהם? הוא ביקש עזרה ממני והוא רצה לעזור. מה הבעיה? הבעיה שזה שרצה לעזור, זה שרצה לתת, הוא אמר: אני לא רוצה לתרום למוסדות. אני לא רוצה לתרום למקומות, רוצה לתרום ספציפית.

26:58אותו המוסד פנה לבקש עזרה בדיוק באותו זמן שאדם אחר הציע עזרה. למה לא להפגיש ביניהם? הוא ביקש עזרה ממני והוא רצה לעזור. מה הבעיה? הבעיה היא שזה שרצה לעזור, זה שרצה לתת, הוא אמר: "אני לא רוצה לתרום למוסדות, אני לא רוצה לתרום למקומות, אני רוצה לתרום ספציפית." לך. טוב. ישבתי ואמרתי ש... גם כמה חשוב התרומה למקום של תורה, כמה חשוב התרומה לסיוע ללומדי תורה, ואמרתי שזה... כדאי שהוא יתרום למוסד הזה. לא, אבל אם הוא רוצה לתת לך את זה, אמרת לו, תקשיב, בוא נעשה עסק. כל מה שאתה נותן להם, זה כאילו אתה נותן לי. וכל מה שאתה רוצה לתת לי, תביא להם. טוב. ככה במשך הרבה זמן, נתן, נתן, נתן, נתן, נתן, נתן, נתן. טוב. אנשים, כולם בטוחים שהנה, אני יש עסק, מרוויח, מקבל אחוזים או משהו. כלום, ברוך השם. באחת הפעמים התגלגלה שיחה.

28:20בין אותו ראש מוסד שבא לדבר על העזרה שעוזרים וכו' וכו', והוא לא האמין שיכול להיות מצב כזה שתורמים את התרומה שתורמים כאילו במקום מה שאמורים לתרום לי. כשאני אמרתי: "הלו, זה האמת, זה האמת. מישהו רצה לתרום לי ואני פשוט אמרתי שיתרום למוסד התורני הזה." "לא, לא, לא, לא, לא." "מה לא?" "לא, לא, לא, לא, לא. זה לא קשור אליך. מה שתורמים תורמים אליך, נותנים לך בנפרד." אני אומר: "ממש לא, זה כאילו האמת." "לא ככה." "בסדר, טוב." זה האמת, זה האמת. מישהו רצה לתרום לי, ואני פשוט אמרתי שיתרום למוסד התורני הזה. לא, לא, לא, לא, לא, לא. מה לא? לא, לא, לא, לא, לא. זה לא קשור אליך, מה שתורמים תורמים אליך, נותנים לך בנפרד. אני אומר ממש לא. זה כאילו האמת. לא ככה. בסדר, טוב.

29:23אני אמרתי לריבונו של עולם, כאילו, בסדר, ברוך השם, כזה שמחזיק אותי, כאילו, להיות מעשה, בגלל זכויות קדמונים, זכויות ראשונים, לא יודע כמה אני. אבל למה לא להאמין שבסך הכל, מישהו רצה לתרום לי, אמרתי שיתרום למוסד. למה כל כך קשה להבין? לא, כאילו אין, לא יכול להיות. כאילו אתה משקר. יש לי אינטרס לשקר, אבל זו האמת, זה מה שהיה. טוב, אני הלכתי עם המחשבות האלה ואמרתי: משמיים, משמיים זימנו לי עוד ניסיון. שמא שאף על פי שעזרת לאיזה מוסד הם לא מאמינים שזה על חשבונך, כביכול אין דבר כזה על חשבוני. שום דבר לא על חשבוני, אבל כביכול לא מאמינים. בסדר, לא בינתיים הדבר הזה התפרסם, כל מה שהיה. ואז אותו תורם התקשר לאותו ראש מוסד ואמר לו כזה דבר: כן, כל מה שאני תורם זה במקום לתת לו, הוא אמר לתת לכם. עכשיו הוא לא יכול להגיד לתורם לא, לא נכון. הנה הוא אומר.

30:52ואז ההלם היה כל כך גדול. איך יכול להיות שיש כזה בן אדם? עכשיו אני לא, חס ושלום, לפאר את עצמי בסיפור הזה. כי בפועל, מה ששלי שלי ומה שלא שלי לא שלי. אם הכסף היה מגיע, היה מגיע בדרך אחרת. בסך הכל רציתי לסייע למוסד תורני חשוב וכן הלאה וכן הלאה. אבל אנחנו מזה צריכים ללמוד מוסר גדול מאוד. מוסר ענק אנחנו צריכים ללמוד שלפעמים אתה שומע שאנשים עשו מעשים טובים, ואתה אומר, "חביבי, לא יכול להיות שהם עשו כזה מעשה. לא יכול להיות." למה לא יכול להיות שהם עשו כזה מעשה? כי אם אני לא עושה כזה מעשה, למה שהם יעשו?

31:52זה בדיוק היסוד הזה של אין אדם רואה חובה לעצמו. למה? למה אין אדם רואה חובה לעצמו? כי כשאתה מחשיב את השני ליותר, אז אתה אומר רגע, אני לא בדרגה שלו, אז אני פחות ממנו. לא יכול להיות, לא יכול להיות. זו הסיבה שבפרשת מצורע, אפילו כהן כהן שקיבל צרעת, יכול לראות צרעת לעצמו, לא? למה לא? כי אין אדם רואה חובה לעצמו, אתה לא יכול להגיד, או, צרעת, לשון הרע, צרעת, אני אש... אין, לא, לא, אני מושלם, אני צדיק. וזה היסוד של דרך התשובה: שבן אדם בא לחזור בתשובה ואומר, "ריבונו של עולם, אני לא צדיק. אני חטאתי. אני מכיר באפסיות עצמי. אני מכיר שאני כלום. אני מכיר שאני לא בסדר." אחרי שאתה מכיר את הדבר הזה, אחרי שאתה מבין את הדבר הזה, הדרך של תשובה יותר קלה. למה? כי אם אתה מבין שאתה לא בסדר, אז יש לך מה לתקן.

33:08אבל אם בן אדם בכלל לא הבין שהוא לא בסדר, אין אדם רואה חובה לעצמו. אז שלום. אז אני מתקן. אני מושלם באדם. היה אדם אחד, שכמה שהיו מוכיחים אותו, תמיד היה אומר, העיקר הלב. העיקר הלב, העיקר הלב, העיקר הלב, העיקר הלב. טוב. יום אחד, הגיע לרב, קורא לו: "זה הרב, תעשה לי מי שבירך." "מה קרה?" הוא אומר. "לא יודע, גילו כל מיני בעיות בריאות, בכבד, בראש, דברים מפחידים." הרב אמר לו: "מה אכפת לך? העיקר הלב בסדר? מה אכפת לך?" הוא נפגע מאוד. "ככה אתה אומר לי, וככה אתה עושה לי? למה הוא נפגע?" יום אחד, הגיע לרב. הוא אמר לו, "הרב, תעשה לי מי שברך." שאל אותו הרב, "מה קרה?" הוא ענה, "לא יודע, גילו כל מיני בעיות בריאות, בכבד, בראש, דברים מפחידים." הרב אמר לו, "מה אכפת לך? העיקר שהלב בסדר." הוא נפגע מאוד ושאל, "ככה אתה אומר לי? ככה אתה עושה לי?" למה הוא נפגע? כשאומרים לך לשמור שבת, מה אתה אומר? עזוב, העיקר הלב. גם זה רבי יונתן אייבשיץ כותב, שיש קאט של כופרים שהורסת את התורה, שאומרים שהעיקר הלב, כל דבר. אתה אומר לו שמור שבת? אתה אומר לו, מספיק לדעת שהקדוש ברוך הוא שבת בשבת, אנחנו מאמינים בלב, הכל בסדר, הולך לים, נוסע בשבת, עובד, מעשן סיגריות, נוסע, חוזר, מחלל, צפצף על העולם, העיקר זה הלב. מספיק לדעת שהשם הוציא אותנו ממצרים וזהו.

34:37אז אם העיקר הלב, למה כשכואב לך הכבד, הטחול, הלבלב, הרגליים, הראש לא מטפל בזה? העיקר הלב, לא? כי בן אדם מבין, לב לב, אבל גם הגוף כואב. יש לך לב, בסדר, צריך יהיה את דעת היום והשבועות הלבבך, אבל שאר הגוף. אבל בן אדם לא קולט את העניין. בן אדם אומר, עזוב, אני מושלם, אתה יודע איזה לב נקי יש לי? אתה יודע איזה לב זהב יש לי? אתה יודע איזה מיוחד אני? אתה יודע, אני, אני, אני... אבל השני, על הפנים. בהמשך למקרה שקרה אתמול, תוך כדי שאנחנו מדברים, הגיע עוד איזה אדם אחד, שסתם לא אוהב אברכים. ואומרים, האברכים, כמה ביקורת יש על האברכים, האברכים לא מתנהגים בסדר, אברכים, אברכים, אברכים. כי אם אתה אומר להם מה שאתם עושים עכשיו, זה שנאה את עמי הארץ, אתם זה חכמים. מה יש לכם, אברכים? מה יש לכם? לא, מה כל אחד זה? סתם, סתם, סתם. כל כך כאב לי הלב, מה עשיתי להם? מי אתם שאתם תיתנו בכלל ביקורת לאברכים? אברך יושב ולומד מהבוקר עד הערב בעניות נוראה. לא, זה לא טוב גם שהוא לומד בעניות. זה לא טוב. טוב. כי אם יש לו עניות, אז הילדים שלו...

35:59ויחפשו ברחוב אוכל, והתקלקלו, והצליצו בלבלות המוח. אמרתי לו, זה לא נכון. אם אברך משדר בבית, שיש לנו זכות, ובכל באהבה, בצורה טובה, לא כמו טיפש. אבא, למה אין לנו מה לאכול? כי אני לומד תורה, מסכנים. הכל באופן טוב. הרב עובדיה לא למד בעניות, כל הבנים שלו גדולי תורה. כל הגאונים. הרב אלישיב לא למד בעניות לפני שנהיה דיין. לא חסר. אבל לא, אברכים לא יודעים... אברכים לא זה, אברכים... כמה טענות וכמה תלונות. אמרת לו, תקשיב חביבי, תקשיבו שניכם. אנחנו חיים בזכות האברכים. בזכות לומדי התורה. למה לתת ביקורת? אתה לומד כמוהם. אתה זה. אבל מה, ככה זה בן אדם? להטיל מום בקודשים, מום בקודשים. כל מקום להטיל מום. כשאתה מטיל מום בקודשים, אתה רואה משהו טוב ואומר, "לא, זה לא טוב, אה, זה לא טוב, אה, זה לא טוב, אה, זה לא טוב", נגמר. ואז הוא מזלזל, אומרים לו, "תקשיב, אתה יודע מה? אל תלך להתפלל בבית כנסת הזה. אל ת...". זה להטיל מום בקודשים, זה לשון הרע. מתחיל בבני תורה, מתחיל בבתי כנסיות, ובן אדם אומר, חושב שהוא מושלם. "אני בסדר, תבואי לבית כנסת שלנו, תבואי אלינו, אצלנו הכי טוב, אצלכם לידיה".

37:27זו הבעיה שלצערנו מגיעה ממנה שנאת חינם, מגיעה ממנה מריבות, מגיעה ממנה ויכוחים, כשבן אדם אומר אני בסדר, השני לא בסדר, אני בסדר. זה לצערנו גם אפילו שומעים את זה בקשרויות. יש בן אדם שיש לו כשרות, אתה שואל אותו איך הכשרות שלך? וואו, אתה יודע מה, אני עושה בסדר, לא אומר שלא. הכשרות של השני נבלות וטרפות כאילו לא פחות. צריך פרופורציה לדבר. כשהייתי בנתניה, מסרתי שם כמה שיעורים. הגיע איזה רב אחד לפני ודיבר שיש איזה כשרות מסוימת שיש שם בלבול, רפורט, בלאגן, בעיות; נהיה בלאגן שלם. עכשיו, אותו בן אדם גם יש לו כשרות. הוא שותף באיזו כשרות, לא הכשרות שלו. אז כאילו, אי אפשר להטיל מום בקודשים ולהגיד שכולם גרועים ורק אתה טוב.

38:34לא בגשמיות ולא ברוחניות. האדם קודם כל צריך לתקן את עצמו. החפץ חיים אמר שכשהוא היה קטן ואמר שהוא יגדל הוא יחזיר את כל העולם בתשובה. גדל עוד קצת אמר לו את כל העולם אני לא אצליח לפחות את כל רוסיה. גדל עוד קצת אמר את רוסיה אני לא אצליח לפחות את ראדין. אמר, גדלתי עוד קצת אמרתי לא את כל ראדין את השכונה שלי. גדלתי עוד קצת את הרחוב. גדלתי עוד קצת רק את אנשי המשפחה. אמר, והיום שאני כבר בסוף חיי, אומר החפץ חיים, אמרתי רק את עצמי. הכי קל להגיד כל העולם טועה, כל העולם לא בסדר. אני מדבר על היהודים, לא על... גדל עוד קצת, אמר: "את כל העולם אני לא אצליח, לפחות את כל רוסיה." גדל עוד קצת, אמר: "את רוסיה אני לא אצליח, לפחות את ראדין." אמר: "גדלתי עוד קצת, אמרתי לא את כל ראדין, את השכונה שלי." גדלתי עוד קצת, את הרחוב. גדלתי עוד קצת, רק את אנשי המשפחה. אמר: "והיום, כשאני כבר בסוף חיי, יומי," החפץ חיים אמר: "אמרתי, רק את עצמי." הכי קל להגיד, "כל העולם טועה, כל העולם לא בסדר." אני מדבר על היהודים, לא על... שכולם גרועים, כולם על הפנים, כולם, רק אני, אני, ברוך השם, שאלוקים שלח להם אותי בדור להציל אותם, כן? יש לפעמים בן אדם מדמיין, מפנטז לעצמו שהוא אולי הגואל. ברוך השם, הקב"ה שלח אותי בדור. בלעדיי, אני ואפסי עוד. זה מחשבות של השטן.

39:37זה מחשבות של השטן. אתה רואה מום אצל השני, תדאג, אתה צריך לתקן את הדבר הזה. כי אם לא, הקדוש ברוך הוא לא היה מראה לך את זה. מספרים על אחד מגדולי ישראל, הלך פה פעם בארץ, פתאום הוא רואה רכב נוסע בשבת, התחיל לבכות, כל הגוף שלו רעד. אמרו לו, הרב, למה אתה בוכה? אולי זה גוי. אמר להם, לא, אם ראיתי חילול שבת, סימן שאצלי הבעיה. אם אני ראיתי משהו, אם אני שמעתי משהו לא בסדר, סימן שאצלי הבעיה. היה פעם אחת, הבעל שם טוב שלח כמה מהתלמידים שלו. הבעל שם טוב היה עושה כל מיני שליחויות מוזרות כאלה. הוא אומר להם, תעלו על סוס, תלכו לפונדק שם, תחכו שם ו... תראו כבר מה יהיה. טוב, לא יודעים מה, מי נגד מי, למה, כמה. עלו לפונדק. היו שם יום, יומיים, שלושה, חודש, כלום. אחרי חודש חזרו לרב. בעל שם טוב אמר להם, נו, הבנתם, קיבלתם. אמרו לו, לא יודע, על מה הרב ידבר? לא היה שם כלום. אכלנו, שתינו, התפללנו, רק כאילו. אמרו, תספרו לי מה היה ביום השלישי. בעל שם טוב, הוא יודע הכל. תראו כבר מה יהיה. טוב, לא יודעים מה, מי נגד מי, למה, כמה. עלו לפונדק. היו שם יום, יומיים, שלושה, חודש, כלום. אחרי חודש חזרו לרב. הבעל שם טוב אמר להם, נו, הבנתם, קיבלתם. אמרו לו, לא יודע, על מה הרב ידבר? לא היה שם כלום. אכלנו, שתינו, התפללנו, רק כאילו. אמרו, תספרו לי מה היה ביום השלישי. הבעל שם טוב, הוא יודע הכל.

41:04ביום השלישי קמנו בבוקר, התפללנו שחרית, אכלנו, שתינו, למדנו, התפללנו מנחה, אכלנו, שתינו, ערבית, תיקון חצות, כפרה. מעולם לא, תזכרו מה היה באחת בצהריים. אחת בצהריים, סיימנו תפילה, והלכנו לאכול ארוחת צהריים. נו, ומה היה בארוחת צהריים? היה שניצל, היה תפוח אדמה. לא! מה היה? לא, מה אכלתם? לא זוכרים. מעולם, הבעיה שומתו, ואני אזכיר לכם. אתם זוכרים שבארוחת צהריים נכנס העגלון של העיירה, אדם מגושם? אתם זוכרים? כן. מה הוא אמר לכם? או, הכבוד הרב, נכון. הוא ביקש שנבוא ונעזור לו לחלץ את הסוס שלו שנתקע בבוץ. זה רוסיה, זה קורה תמיד באמצע הצהריים, אבל אין שמש. נו, ומה אמרתם לו? אמרנו לו שאנחנו לא יכולים. למה אמרתם לו שאתם לא יכולים? קודם כל, יש לנו ערוך הצהריים, אם לא נאכל, לא יהיה לנו כוח ללמוד. דבר שני, אנחנו באמת חלשים, אנחנו לא אברכים. אמר להם, נו, ומה הוא אמר לכם? הוא אמר לנו משפט: אל תגידו לא יכולים, תגידו לא רוצים. אמר להם הבעל שם טוב: בשביל זה שלחתי אתכם.

42:33שתשמעו את המשפט הזה, אל תגידו "לא יכול", תגידו "לא רוצה". מה זה אומר? אבל השם יתברך אומר הרבה פעמים מה שאתה שומע, כל מה שאתה שומע זה סימן שאתה צריך לשמוע את זה. איך אתה צריך להתחזק בזה. כל מה שאתה רואה זה סימן שאתה צריך להתחזק בזה. כל מה שאתה מדבר, משמיים שמים לך בפה, זה הסימן, זו הדרך, זה הדבר. אבל מה, הבן אדם תמיד לא חושב למה שמעתי, למה ראיתי, למה קיבלתי. זה הכל זורם, זה העומק המחשבה, שזה מעין הדבר הראשון. מעין הדבר הראשון, הבן אדם לא רואה חובה לעצמו, רואה חובה רק לאחר. שאותם זוג קבצנים מרודים החליטו...

43:33שלא יכול להיות שעובד להם רק ממעשה שטן, אז בוודאי גם בבעל שם טוב מעשה שטן. למה? יכול להיות אחוז אחד אולי הוא יותר צדיק מכם? לא, מה פתאום? למה, אתם משה רבנו ואהרון? לא, אבל גם הוא לא. פעם אמרו שיש שתי קבוצות של גאוותנים. יש קבוצה אחת של גאוותנים שאומרת: אתה חכם, אבל אני חכם יותר. אבל יש קבוצה אחרת שאומרת, אני טיפש, אבל אתה טיפש יותר. תמיד אני מעליך, לא משנה במה. יש שאומרים, אתה חכם, אבל אני חכם יותר. אבל יש קבוצה אחרת שאומרת, לא, אני טיפש, אבל אתה טיפש יותר. לא משנה מה, אבל תמיד אני מעליך. גם אם אנחנו טיפשים, אני מעליך.

44:33אני פחות טיפש, אתה טיפש יותר. זה היסוד, זה היסוד, זה היסוד. אבל למה היסוד הזה הוא קשה לשמוע? כי בן אדם תמיד אוהב לשמוע: חזק וברוך, כל הכבוד, פשש, איזו תפילה, כל הכבוד, איזו גדולה, כל הכבוד, איזה דברי תורה, כל הכבוד, חיזקתָה. בן אדם לא אוהב לעשות לעצמו ניתוח לב פתוח, לא אוהב להיכנס למעמקי הנשמה ולהוציא את כל הרפש, את כל הזוהמה, את כל המידות הרעות, את כל התאוות. בן אדם קשה לו, קשה לו. יותר קל לזרוק על השני, לזרוק, לזרוק. זהו. זהו. אדם בא, שומע את ההרצאה, והרב מדבר: "צריך להתחזק בתפילה, צריך." מה קורה בקהל באותו רגע? אחד מהקהל: "פשש, בונה, איך הרב צודק! חבל שהשכן שלי לא פה." רגע, ואתה לא? אתה בסדר? הוא מגיע אחר כך, הוא אומר לרב: "ישר כוח! ישר כוח! חבל שהוא לא נמצא. פשש, מה עשית? מה עשית? לשון הרע!" צריך להתחזק בתפילה, צריך זה מה שקורה בקהל באותו רגע. אחד מהקהל אומר: "פשש, בונה איך הרב צודק, חבל שהשכן שלי לא פה". רגע, ואתה? אתה בסדר? הוא מגיע אחר כך ואומר לרב: "ישר כוח, ישר כוח, חבל שהוא לא נמצא". פשש, מה עשית? מה עשית? לשון הרע.

45:56רכילות, גאווה, שרוכה על. הגיע יהודי אחד עם סיפור מזעזע. סיפור מפחיד ומזעזע על מרן הרב שטיינמן. אם לא סיפר את זה המשב"ק שלו שהיה שם, לא היה אפשר לספר את זה בכלל. הגיע יהודי אחד שומר תורה ומצוות לרב שטיינמן. אמר לו, כבוד הרב, אני רוצה לספר לרב משהו. יש בעיה. זו עבירה אחת החמורות בתורה שאני נכשל בה. אמר לו הרב שמן, תגיד, מה אני יכול לעזור? אמר לו, כל יום הוא נכשל באיסורי עריות דאורייתא. כל יום. הריות! הריות! יש איש דתי שנכשל. הוא אומר לרב, אני לא יכול להפסיק עם זה. לא יכול, אין לי מה לעשות. הוא היה בטוח שהרב שמן יירק עליו, יזרוק אותו, יסקל אותו, ימשמע אותו... הייתה לו חוצפה לבוא. אמר לו הרב שמן, בוא אני אספר לך סיפור.

47:24אומר רבי לוי יצחק מברדיצ'וב, כשהיה מפורסם כבר בתור האדמו"ר, היו אלפים מגיעים לשמוע את ה"כל נדרי" שלו. ערב יום כיפור, כולם מגיעים. ותמיד היה לוקח לו כמה דקות לפני שהוא מתחיל את "כל נדרי". שנה אחת, כלום. חצי שעה, הרב לא מתחיל. אחרי שעה, סוף סוף. הרב שם טלית ומתחיל. הגיעו לו ותלמידים אמרו לו, כבוד הרב, למה השנה שעה? מה היו הקטרוגים? מה היה? הם רגילים לשמוע ממנו סיפורים, מה היה? אמר להם, לא, לא, לא קטרוגים, אבל יש לי בעיה. אני קיבלתי על עצמי שאני לא אגש להיות חזן, עד שאני ארגיש בעצמי באמת ובתמים, שאני האדם הכי פחות כאן. שכולכם יותר ממני. משהו זה, אז הרב שם טלית ומתחיל. הגיעו אליו תלמידים ואמרו לו, כבוד הרב, למה השנה שעה? מה היו כתרוגים? מה היה? הם רגילים לשמוע ממנו סיפורים, מה היה? אמר להם, לא, לא, לא כתרוגים, אבל יש לי בעיה. אני קיבלתי על עצמי שאני לא אגש להיות חזן, עד שאני ארגיש בעצמי באמת ובתמים, שאני האדם הכי פחות כאן, שכולכם יותר ממני. הוא אומר ואני עובר אחד אחד את כל החסידים, אני מכיר, זה יש לו מעלה זאת ו... הוא אומר, הבעיה שהשנה מי הגיע? המנובל הכי גדול של העיירה, זה שמוסר את היהודים לשלטון. חלק הורגים, חלק רוצחים, חלק גונבים מהם את הכסף, והוא רשע מרושע. אמרתי, פחות ממנו אני לא יכול להיות, לא יכול להיות. ...הוא אומר, ואני עובר אחד אחד את כל החסידים. אני מכיר - זה יש לו מעלה זאת ו... הוא אומר הבעיה שהשנה מי שהגיע הוא המנוול הכי גדול של העיירה, זה שמוסר את היהודים לשלטון. חלק הורגים, חלק רוצחים, חלק גונבים מהם את הכסף, והוא רשע מרושע. אמרתי - פחות ממנו אני לא יכול להיות, לא יכול להיות. כל זה הרב שמן מספר לאותו יהודי. אמרתי - אם אני לא יכול פחות ממנו אני לא יכול להיות חסיד. אמר וכמה שניסיתי, אמרתי - לא, אני לא הייתי עושה כזה דבר בחיים, אני לא הייתי הולך ומוסר את פת הלחם המסכנה שיש ליהודים למלך הרשע. וכמה שאני מנסה לדון אותו לכף זכות - לא מצליח, לא מצליח. עד שהצלחתי ואז התחלתי. אמרו לו: "הרב, איך הצלחת?"...

48:51כל זה הרב שמעון מספר לאותו יהודי. אמרתי: אם אני לא יכול פחות ממנו, אני לא יכול להיות חסיד. אמר וכמה שניסיתי, אמרתי לא, אני לא הייתי עושה כזה דבר בחיים, אני לא הייתי הולך ומוסר את פת הלחם המסכנה שיש ליהודים למלך הרשע. וכמה שאני מנסה לדון אותו לכף זכות, לא מצליח, לא מצליח. עד שהצלחתי ואז התחלתי. אמרו לו הרב, איך הצלחת? אמר להם: חשבתי שאם אני הייתי ברשעות שלו ובטומאה שהוא נמצא, לפחות לא הייתי מגיע לבית כנסת. אבל הוא בא ביום כיפור לבקש סליחה מהקדוש ברוך הוא. בסדר, יש לו עבירות, אבל הוא מגיע. יש לו אומץ כזה, וואו, זה אני לא הייתי עושה. אמר לו הרב: סתמן, אם הייתי במקומך... לא היה לי אומץ לבוא לספר את זה למישהו. אתה שעשית את זה, וואו, אני מקנא בדרגה שלך. השמש, ששמע את הרב סיימן אומר את זה, חשב, לא יודע מה קרה. הרב? מקנא בדרגה של... כאילו מה? זה בן אדם אומר לך, אני עבריין דאורייתא, אם הייתי בזמן הסנהדרין, היו עושים לי חנק.

50:17הרב שטיינמן פתאום הביא לו פרוג'קטור לפנים שהבן אדם כאילו חטף איזה חשמול של 100 אלף וואט. כולו רעד. פתאום, השטן, היצר הרע, לא התכונן לכזה אור. כשהוא שמע כזה דבר, אמר לרב, "הרב, תיתן לי עצה, עכשיו אני רוצה לצאת מזה." בקיצור, תוך שלושה חודשים הבן אדם... עזב את האווירה לגמרי, עזב. כל שבוע היה מגיע לרב שטיינמן, והרב שטיינמן היה מדבר איתו. אבל זה לא משחק, זה לא שהרב שטיינמן אמר. זה לא שרבי לוי יצחק מברדיצ'ב באמת, באמת זה היה הדבר הזה, באמת, וזה פלא. זה פלא כשאנחנו רואים משה ואהרן.

51:18כשמתלוננים עליהם דתן ואבירם ועדת קורח, הם אומרים: "אין, אין, אין, אין, אין." כאילו מה, מה? אתם לא צדיקים, משה ואהרן, אתם לא. אהרן, אתה לא רודף שלום, אוהב שלום. מה אתה? כלום. משה רבנו, מה תזרוק? מה, מה, מה, מה, מה? איך יכול להיות? יש לך פה זוג רעים, רשעים, ת'מילה אחת כלום הם לא החשיבו את עצמם עד נושא של שמיים שזה חילול השם היה. ואז אמר משה רבנו אם בריאה יברא השם שהם התחילו לדבר נגד התורה הם לא החשיבו את עצמם כמשהו חשוב. איך יכול להיות? יש לך פה זוג רעים, רשעים. תה מילה אחת כלום. הם לא החשיבו את עצמם עד נושא של שמיים שזה חילול השם היה. ואז אמר משה רבנו: אם בריאה יברא השם שהם התחילו לדבר נגד התורה, הם לא החשיבו את עצמם כמשהו חשוב.

52:23עוד יותר, אומר הרמב"ן בפרשת קורח בפרק ט"ז, פסוק ד', דבר מפחיד. דבר היום, הוא אומר, וישמע משה ויפול על פניו. חז"ל עומדים מזה שחשדו למשה באשת איש, וגידפו אותו, גידפו את אהרן, והקהילו על משה ועל אהרן. וזה, וישמע משה ויפול על פניו. אומר הרמב"ן, למה לא כתוב ויפלו על פניהם? מה, אהרן לא בעסק? הרי כתוב, והקהילו על משה ועל אהרן. אומר הרמב"ן, "ואיפול על פניו," ולא "ואיפלו," כי אהרון הכהן במוסרו ובקדושתו, במוסר שלו ובקדושה שלו, לא ענה דבר בכל המחלוקת הזו. אומר בכלל לא ענה כלום. למה? ויהי שמחמת שהוא שתק, כאילו מודה. אהרון הכהן מודה שמעלת קורח גדולה ממעלתו. אבל הוא עוסק כדבר משה ומקיים גזירת מלך. אהרון אומר לו, כאילו, אין לי מה לדבר, קורח, אתה צודק. אתה אומר, אתה ממני, אתה צודק. אתה אומר, הקדוש ברוך הוא בחר אותך יותר, אתה צודק. אתה אומר, אבל מה אני אעשה? משה הפיל עליי את זה, בעל כורחי. אני עכשיו כאן מעוזב, הולך. אהרון אומר, אני בכלל לא פונקציה. מה אתה אומר? שאתה הכי טוב? 100%. אתה אומר שאתה מושלם? נכון. אתה אומר שאתה מקום ראשון? נכון. אתה אומר שאתה הכי פצע? נכון. מה שאתה רוצה?

53:46נו, אז למה אני תקוע פה בקהונה? למה אני לא עוזב? מה אני אעשה? הקדוש ברוך הוא הכריח אותי. מה אני אעשה? עכשיו, בוא נשים לב. זה אהרון הכהן, קדוש השם, הוא זה שהיה עם משה רבנו והקדוש ברוך הוא התגלה אליו ו... אי אפשר להבין את מסירות נפשו להקדוש ברוך הוא ולעם ישראל. וקורח, מה זה קורח הזה? קורח שפיקח היה, מה ראה על שטות זו? בא, מכלה, מדבר על התורה, מדבר נגד משה רבנו, מדבר על אהרון. כלום, הארון אמר לו: "אתה לא יודע, כל מה שאתה אומר עליי, אתה צודק. מה שאתה רוצה, נכון, נכון. אני לא ראוי, אני אפס, אני קטן. מה שאתה רוצה, אתה צודק. אבל מה אני אעשה?" לכן, אפילו כשהם אמרו לו: "רב לכם, כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'?" מה הארון? שום דבר. "אתה צודק, אני יותר קטן ממך." אתה צודק, ולא סתם. לא סתם. באמת ככה אהרון הרגיש. וזה התורה אומרת, לכן וישמע משה ויפול על פניו, אבל אהרון כלום. זה מושג אחר. השאלה איפה נמצאים היום גדולים שכאלה. לצערנו הדור הולך ועוזל, הדור הולך ועוזל. הדור הולך ועוזל וזה כואב. למה? כי כשיש לך גדול שהוא... לא מרגיש שהוא גדול, זה הגדול. כשיש לך גדול שהוא יבוא אליו בן אדם חוטא, הנה המקרא הזה עם הרב שטיינמן, הבן אדם בא ואומר לו כזה דבר, הוא לא יורק. וירד משה אל העם, זה גדולה. כשהאדם מרגיש, כן, גם אני בדרגות שלי, גם אני, אני לא בסדר.

55:15לא מרגיש שהוא גדול, זה הגדול. כשיש לך גדול שהוא יבוא אליו בן אדם חוטא, הנה המקרא הזה עם הרב שטיינמן. הבן אדם בא ואומר לו כזה דבר, הוא לא יורק. "וירד משה אל העם" - זו גדולה. כשהאדם מרגיש, כן, גם אני בדרגות שלי, גם אני, אני לא בסדר. רבי עקיבא איגר, זה סיפור מופלא. פעם אחת שלח מכתב לבלן של העיירה. הבלן זה זה שהיה רוחץ את האנשים במקווה. לפעמים היה צריך לשפשף להם את הגב, להביא להם סבון. האיש בדרך כלל הכי פחות. היה מנקה את המקווה, מסיק אותו. אז הוא שלח לו מכתב כי הוא רצה איזה משהו ממנו. אז רבי עקיבא איגר, כתב לו מכתב, לכבוד מרן הגאון הגדול הצדיק המופלא המיוחד הבלן. השאלה הייתה האם הבלן שלה היה רע. הבלן רץ אליו, אמר לו: "רבנו, מה זה כל השבחים האלה?" אמר: "לא יודע, ככה אני מקבל את כל המכתבים, אז ככה כתבתי." אומר: "זה הנוסח שכותבים לכולם, לא?"

56:37ואולי הטיפש. רבי עקיבא איגר היה גאון הגאונים. אבל הוא אמר, אם כולם מגזימים בשבחים, סתם כותבים על אדם כמוני, אז למה לא על הבלן? בוודאי שנכתוב. וזה לא צביעות, זה לא, זה עומק פנימי שבן אדם אומר, כן, כן, כן, הוא יותר ממני, והוא יותר ממני, והוא יותר ממני, ואיפה אני ואיפה הוא, זה בן אדם שרואה את החסרונות של עצמו. כמה אנשים היום מסתכלים בכלל ורואים את החסרונות של עצמם? כמה? אנשים בדרך כלל כמו פרעה, הוא הרה ואני הסיתני, אני מושלם, אני כמעט כמו אלוקים, לא יודע למה אלוקים שתל אותי בדור הזה, אני מתאים לפני אלפיים שנה, אולי בתור חמור, גם לא. בן אדם תמיד מחזיק בעצמו. כמה בן אדם מבין שהוא חסר? כמה בן אדם מבין שהוא חסר? ואם בן אדם מבין שהוא חסר, מה הקב"ה אומר? הבנת שאתה חסר? אני אמלא אותך. אבל בן אדם שחושב שהוא מלא, אומר הקב"ה: הסתדר לבד. לך. לכן אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת. אתה מלא? אין מה למלא אותך. לך.

57:49אבל בן אדם שהוא מבין שהוא חסר, בן אדם שלא רואה את כל העולם כולו חסרים. יש אנשים שמסתכלים על בן אדם: בוא נה, הוא חסר בזה, הוא חסר בזה, הוא חסר בזה, הוא חסר בזה. הוא יש לו את זה, הוא יש לו את זה. אני לא, אני... בן אדם שמבין את הרעיון הזה, הוא יכול להבין גם את סוד חיי הנישואים, חינוך ילדים, הכל, הכל, הכל, הכל. למה? אני קודם כל חסר. אז מה אני רוצה מאשתי? מה אני רוצה, משגע את הילדים שלי? לא אומר לא לחנך. אבל שפעמים בן אדם צורח, משתגע, שואל, רגע, רגע, רגע, מה אתה עושה? אתה מושלם? אז הילד עשה טעות. מה? הילד עשה טעות. קורה. אתה לא עושה טעויות? אתה מאבד את השפיות שלך בגלל שטות של ילד קטן? אתה לא עושה שטויות? תחשוב על זה. לא אמרתי לו לחנך, ודאי לחנך. אבל באיזה צורה? באיזה צורה? וזו הבעיה. כי בן אדם תמיד לא יראה חסרון לעצמו. שום דבר. לכן יש הצעה טובה. לפני שאתה בא להעיר למישהו על משהו שהוא עושה, תחשוב לרגע, תנסה לדמיין את עצמך שאתה עשית את המעשה הזה, וכבר תשים לב ותעלה לך כל התירוצים למה עשית.

59:21למה? כי כשאתה חושב רגע, רגע, למה עשיתי את זה? אה כן, יש לי תירוץ כזה. אז אולי גם לו יש תירוץ כזה, אולי גם לו יש סיבה מספקת. אתה רואה בן אדם יוצא באמצע תפילה, רץ, רץ, רץ, אתה אומר: "בונה, הבן אדם הזה אין לו סבלנות." רגע, אולי אין לו אוויר, הוא חייב לרוץ הביתה כי הוא לא מרגיש טוב. אולי כך, אולי התקשרה אשתו לילדת. אבל כל זה אתה לא חושב כשאתה חושב עליו. מתי אתה חושב על זה? בדיוק. כשאתה תכניס עצמך למצב שלא תראה את עצמך יוצא מהבית כנסת, או אם אני יצאתי מהבית כנסת, כן, ברור, זה רק עם סיבה טובה, אני לא יוצא בלי סיבה טובה. אז אולי ככה, אולי ככה, אולי ככה, תעתיק את זה לשני. זה היסוד שאומר רבי עקיבא, ואהבת לרעך כמוך! זה כלל גדול בתורה, למה אתה לא תראה חיסרון? אין חיסרון אצל השני, אתה... אין חיסרון אם אין חיסרון אצל השני. ואני אוהב אותו כמוני. אז יש אהבת חינם. גאווה, כל המידות הטובות נמצאות. אני, כל מה שיש לי אני נותן לו. זה התכלית האלה של ספירת העומר. בשם רבינו האר"י אומרים: איך יכול להיות ש-24,000 תלמידי רבי עקיבא לא נהגו כבוד זה בזה? איך יכול להיות? קדושי עליון, תנאים נוראים, איך יכול להיות?

1:00:46אומר רבינו האר"י דבר מפחיד: רבי עקיבא היה גלגול של זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני, שעשה חטא עם כזבי בת צור בפרשת בלק. אשתו של רבי עקיבא לא הייתה רחל בלבד; אחרי רחל, הוא התחתן עם אישה אחרת שהייתה אשתו של טורנוסרופוס שהתגיירה. הייתה גלגול של כזבי בת צור. ו-24,000 תלמידי רבי עקיבא היו 24,000 משבט שמעון שמתו. כולם היו גלגולים. נו, ואז מה? ואומר רבנו, הרי זו הסיבה שהם לא יכלו לכבד אחד את השני, כי כל אחד ראה מה השני עשה בגלגול קודם. אני אראה אותך עם גויה, שוכב עם גויה עכשיו באותו רגע. איך אני יכול לכבד אותך?

1:01:46רגע, אבל גם השני רואה אותו, אז גם הוא לא כיבד אותו. אבל עכשיו נשאל שאלה פשוטה. כמו שאתה רואה את הגלגול שלו, אתה רואה גם את הגלגול של עצמך. אתה גם חטאת עם הגויה. אז למה אתה לא נוהג בו כבוד? אתם באותה דרגה. מה התשובה? אדם לא מסתכל על עצמו, וזו הבעיה. אתה עשית גם את התופעה שלה, לא? אני הייתי אנוס. לא, אני לא ידעתי, לא שלטתי בהראות ערוצים. לא התכוונתי, לא בדיוק עשיתי, אבל הוא מנובל, רשם מרושם מתונף. ובדיוק כשאני אומר אותו דבר עליך, זה העניין שלא נהגו כבוד זה בזה. למה? איך אני יכול לכבד אותך? תסתכל איפה היית רגע, ואת עצמך אתה מכבד? אתה מחווה את עצמך, נכון? למה אתה מחווה את עצמך? אתה גם היית באותו סרט? אתה גם היית באותו דבר? לכן, בימים האלה של ספירת העומר, הימים האלה הם כדי להכניס אותנו, להסתכל לתוך תוכנו ולגלות את הרע שבתוכנו, ולהתנער ולהתנקות מכל הטומאה הזאת, ולבוא שלמים וטהורים לחג השבועות. ואז, בחג השבועות, מה יהיה? ויחן שם ישראל נגד ההר כאיש אחד בלב אחד.

1:02:57להתרשם בתוכנו ולהתנער ולהתנקות מכל הטומאה הזאת ולבוא שלמים וטהורים לחג השבועות. ואז בחג השבועות מה יהיה? ויחן שם ישראל כנגד ההר כאיש אחד בלב אחד. כשכולם מרגישים חסרים אז חסר יכול להתחבר עם חסר, כי אם אני כלום ואתה כלום כולנו חסרים, אף אחד לא גאה על השני, מתחבר ביחד. אבל אם כל אחד הוא בומבה, הוא גבוה, אז לא מתחבר. ויחן שם ישראל כנגד ההר כאיש אחד בלב אחד. יש אחדות. למה יש אחדות? כי כל אחד הוריד את עצמו. כל אחד לא חיפש את המומים של השני, חיפש את המומים של עצמו. מה קרה? הקדוש ברוך הוא בא, ריפא את כל המומים, הביא את התורה והתורה חיברה את כולם. התורה השלימה את החיסרון של כולם. זה התכלית של ספירת העומר. הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו שנזכה באמת לדרגה העליונה לנקות את עצמנו, גם לזכות את עצמנו ולזכות את הרבים. אמן כן יהי רצון.