מגילת אסתר עם מלה סיפורים מדהימים מהרב אפרים כחלון שליט"א

0:01אנחנו נתחיל ללמוד את מגילת אסתר. מגילת אסתר אנחנו רגילים להיפגש בה אחת בשנה בימי הפורים, בקריאה של הלילה ושוב פעם בקריאה של היום. אבל ללמוד אותה זה קצת קשה כי אין זמן בשאר השנה, זה לא אקטואלי, אדם לא ילמד בפסח פתאום מגילת אסתר. אבל מה שצריך לדעת שמגילת אסתר היא בעצם אחת מ-24 ספרי הקודש של עם ישראל. אז לכן צריך לדעת שגם מגילת אסתר צריך לתת לה את הכבוד הראוי ומה טוב דבר בעיתו. כשאנחנו לומדים את מגילת אסתר לפני ימי הפורים להכיר את הנס, להתבונן קצת בפסוקים, להבין מה חז"ל דרשו על הפסוקים ומה בעצם קרה שם בפרס. והכל בעזרת השם, ברוח טובה ובשמחה. אנחנו מתחילים אסתר פרק א' פסוק א': "ויהי בימי אחשורוש". כאן הפסוק מודיע לנו על איזה תקופה אנחנו נמצאים בהיסטוריה, בימיו של אחשורוש ש...

1:05הוא אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש על 127 מדינה. חז"ל אומרים שהוא היה אחד מהמלכים היחידים ששלטו בכל העולם, משלו ב-127 מדינות. ואומרים חז"ל שכל מי שנזכר באחשוורוש כבר היה מקבל כאב ראש. אחשוורוש חש בראשו. למה? מכיוון שהוא היה מלך קשה, מלך עריץ, מלך שהיה גובה הרבה מיסים, מלך שהיה... נתון לחיי הוללות על חשבון התושבים, על חשבון שאר העם. ויהי בימי אחשוורוש, אומרים חז"ל, כל מקום שנאמר "ויהי בימי" אינו אלא לשון צער. "וי", "הי" - זה ראשי תיבות ויהי, נוטריקון, "וי" ו"הי". בימי אחשוורוש היה הרבה צער בימי אחשוורוש. כתוב בימים ההם כשבת המלך אחשוורוש על כיסא מלכותו אשר בשושן הבירה. כיסא מלכותו אשר בשושן הבירה. למה כתוב ולא קיצר ואמר בימים ההם כשבת המלך? זהו. מה זה כשבת המלך אחשוורוש על כיסא מלכותו? כשבת המלך במלכותו או בימים ההם כשבת המלך בשושן הבירה. מה זה על כיסא מלכותו? חז"ל מגלים לנו שהאחשוורוש...

2:19רצה כיסא מיוחד כמו שהיה לשלמה המלך בבית ראשון. שקדם לו, שלמה המלך היה כיסא מדהים, כיסא מפואר, כיסא מיוחד. והוא התאבע כל כך לעשות כזה כיסא. ובאמת, הכיסא של שלמה המלך הגיע אליו אבל נשבר בדרך, והיה צריך לתקן אותו. תקנו אותו, ומצאו אותו. רק אלה שיכלו לתקן אותו היו בשושן הבירה, שזה לא הייתה עיר כל כך גדולה. הכיסא שם תוקן ולא היה שייך להעביר אותו, כיוון שהוא היה כיסא כבד מאוד ועם בעל משקל גדול, ופחדו שעוד פעם הוא יישבר. אז אחשוורוש, כדי לשבת על הכיסא של שלמה המלך, הכיסא המפואר, הכיסא המיוחד הזה, פשוט העביר את כל הממלכה והפך את שושן לשושן הבירה. הסבר שראיתי על זה הוא בעצם הסבר מדהים. הרי הגזרה הייתה אמורה להיות על עם ישראל. אז אם הגזרה הייתה נמצאת במקום אחר בפרס, כיוון שהמלך היה שם. אז בעצם מרדכי היהודי, שהוא היה בעצם בשושן הבירה, נמצא. הוא היה צריך לטרוח וללכת ולסוע ולברר איך מגיעים למלך וכל הפורצדורה, אפילו שהיה קשור למלך, אבל זה היה לו תכרה. בא הקב"ה, הביא עד אליו את אחשוורוש עם כל הפמליות, ככה שהיו קרובים אליו, קרובים לבית, כמו שאומרים, כדי שכשהצטרכו לבטל את הגזרה הוא יהיה שם בזמן, ישמע את בגתן ותרש.

3:20כיוון שהמלך היה שם, אז בעצם מרדכי היהודי שהיה בעצם בשושן הבירה נמצא. הוא היה צריך לטרוח וללכת ולנסוע ולברר איך מגיעים למלך וכל הפרוצדורה, אפילו שהיה קשור למלך, אבל זה היה לו תכרה. בא הקב"ה, הביא עד אליו את אחשוורוש עם כל הפמליה, ככה היו קרובים אליו, קרובים לבית, כמו שאומרים, כדי שכשהצטרכו לבטל את הגזירה הוא יהיה שם בזמן, ישמע את בגתן ותרש, יפר את הציווי של המן, וכן הלאה והלאה. וזה בעצם מתחילת המגילה, אנחנו רואים את ההשגחה הפרטית, הקב"ה יהפוך את כל העולם בשביל עם ישראל, בשביל אפילו אחד מעם ישראל. ייתן לאחשורוש איזה ג'וק, אתה צריך לשבת על הכיסא של שלמה המלך, ישבר הכיסא בדרך, ישלחו את זה לתקן, לא ימצאו רק בשושן הבירה, אחשורוש מחליט להעתיק את כל הממלכה שלו לשושן הבירה, והופך אותה לשושן הבירה. היא לא הייתה שושן הבירה לפני כן, היא הייתה שושן קטנה. והכל כדי שמרדכי לא יצטרך להשתגע וללכת ולחפש ולהגיע ולבדוק עד ארמון המלך. בימים ההם קיש את המלך אחשורוש את כיסא מלכותו אשר בשושן הבירה בשנת שלוש למלכו. עשה משתה לכל שריו ועבדיו, חיל פרס ומדי, הפרתמים ושרי המדינות לפניו. הוא עשה לכל החיילים, לכל המפורסמים, לכל המקורבים.

4:43וגם לכל שאר העם, וכל זה היה כדי להראות להם כמה הוא עשיר וכמה כבוד יש לו, וכמה הוא מיוחד ונפלא. וזה מה שאומר הפסוק בפסוק ד': "בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום." את יקר תפארת גדולתו אומרים חז"ל, כלי המקדש נקראים תפארת. כלי המקדש היה בהם פאר מיוחד, ומכאן לומדים חז"ל שהחשברוש הוציא את כלי בית המקדש והשתמש בהם לכל. הייתה שם זחיחות דעת גדולה מאוד, היה שם הרבה הרבה הרבה קלות ראש. החשברוש היה במצב רוח טוב, מתות של כסף הציעה להם. אומרת הגמרא, הכל היה הכל ופאר והדר 180 יום. דרך אגב, הגאון מביניה יש לו פירוש על מגילה: שם הוא מסביר בעצם שהתהליך במגילה זה תהליך של הנשמה שצריכה לעבור לבדין של מעלה. ושם כותב הגר"א שימים רבים, 180 יום, זה בעצם הסך הימים של הדרשה שהנשמה תצטרך לדרוש ולדבר בפני הבדין של מעלה חירושי תורה. מטות של כסף הציעה להם, אומרת הגמרא. הכל היה כולו פאר והדר במשך 180 יום. דרך אגב, הגר"א מביא שיש לו פירוש על מגילה. שם הוא מסביר שבעצם תהליך המגילה זה תהליך של הנשמה שצריכה לעבור לבית דין של מעלה. שם כותב הגר"א ש'ימים רבים, שמונים ומאה יום' זה בעצם הסך הכולל של הימים שהנשמה תצטרך לדרוש ולדבר בפני בית דין של מעלה חידושי תורה.

6:07כל אדם יכין את עצמו לדרשה טובה, לחידושים גדולים, שימסור את הדבר בפני בית דין של מעלה, ואז הוא יראה להם מה הוא למד, את יקר תפארת גדולתו, מה הוא למד כל החיים, איזה תורה הוא למד, איזה חידושים הוא חידש, ימים רבים, שמונים ומאת יום. ובמלואת הימים האלה, אחרי שכבר הסתיים, 180 יום, יאללה, עשית מסיבה כבר. כולם מבסוטים, שבעים, זהו, אי אפשר עוד. עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה, עשה גם לאלה שנמצאים בשושן הבירה, המקורבים עוד יותר, למי גדול ועד קטן, משתה שבעת ימים בחצר גינת ביתן המלך. המלך מקרב את הקרובים, את אלו שבעיר שלו, את אלו שמקורבים אצלו. באמת, יש מחלוקת, האם זה רעיון טוב מה שהוא עשה או לא. כשאתה בעצם משקיע במקורבים אצלך. מה זה אומר? זה אומר שאתה חושש שהם ירדו בך ואתה שומר את הקרובים אליך, או זה אומר הפוך, שאתה בעצם לא צריך להשקיע בקרובים כיוון שאתה כבר פה, הם לידך, הם לא ירדו בך. תשקיע ברחוקים. זה שמחלוקת בגמרא האם מלך טיפש היה או מלך חכם היה חש בראש בצעדים שהוא עשה והכתוב מתאר את היופי וההדר שהיה במשתה השני חוק הרפס ותחלת.

7:24אחוז בחבלי בוץ וארגמן, כל מיני חוטים בכל מיני צבעים יפים וסדינים מחוירים וצבעוניים באופן מדהים. על גלילי כסף, ועמודי שש, מיטות זהב וכסף, על רצפת בהט ושש, ודר וסוחרת. כל מיני אבנים טובות הוציאה להם, כל מיני יהלומים, כל מיני כיסאות משובצות, ספות, שטיחים, הכל בפאר והדר, והשקות בכלי זהב, וכלים מכלים שונים. כאן הניגון של המגילה נהפך קצת לניגון עצוב, כי זה כמו שאמרנו, וכלים מכלים שונים, שהוא הוציא את כלי בית המקדש. כמובן בתוך כל בית המקדש שהיה כלום גם בגדי הכהן הגדול שהוא לבש את בגדי הכהן הגדול. המדרש אומר שאפילו ושתי לבשה חלק מהבגדים. ויין מלכות רב כי יד המלך היין היה שם באופן על טבעי. כמויות אדירות של יין היו להם מטרה לשקר את כל הנאספים כי אומרת הגמרא ששניהם לדבר עבירה נתכוונו. כמה חש בראש וגם ושתי שתיהם נתכוונו לדבר עבירה להגיע לעניינים של פריצות. וכמובן...

8:27הדרך הכי קלה להגיע לפריצות זה כשבן אדם מסתול, כשהראש כבד עליו, כשיש לו יין בראש הכי קל ויש יין מלכות רב והשתייה כדת אנונס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש. זה פסוק שחט פסוק שמונה. לא היו מכריחים אנשים לשתות, תשתה כמה שאתה רוצה. באמת בפרס הקדומה היו ממלאים כוסות אדירות של יין, ומי שלא היה גומר, היו הורגים אותו. פה פחדו שזה ימנע מהאנשים לבוא למסיבה, אז הייתה שתייה כדת אין אונס. מי המציא את הרעיון הזה שהשתייה תהיה כדת אין אונס? מחלוקת בגמרא: יש אומרים מרדכי ויש אומרים המן. וזה לא מחלוקת משמעותית כיוון שבאמת שניהם היו ככה. באמת הגמרא מסבירה שמרדכי אמר שזה טוב, תעשו את הגזירה הזאת, תבטלו את הגזירה הזאת שלא יהיה פה. אשתייה כדת אין אונס שלא יהיה פה אונס שיהיה אשתייה כדת אין אונס כל אחד כמה שהוא רוצה כמה שהוא יכול. למה? כי מרדכי פחד שיחשילו אותם לשתות יין נסך את עם ישראל שישתתף במסיבה. למרות שהוא ביקש והזהיר ואמר לא להשתתף במסיבה של אחשוורוש, המן אמר מצוין. אם אשתייה תהיה כדת אין אונס, אף אחד לא יחייב אותם לשתות והם ישתו לבד. איזו עבירה גדולה זה יהיה.

9:54אם מישהו מחייך אותה משטורת אז זה פיקוח נפש כל מיני תירוצים אז הקב"ה הוא לא יכעס עליהם זה אונס. אבל עכשיו, אשתייה קדה תנו נס כל אחד מה שהוא רוצה תשתה משתכר אף אחד לא אמר לך אז הגזירה תהיה גדולה והמן כבר תכנן בדעתו להשמיד את ישראל מתחילת הסיפור המובא במגילה גם אשתייה המלכה. עשיית משתי נשים במלכות של המלך אחשוורוש, כמובן לא מקפחים את הנשים. גם ושתי עושה, כי באמת שתיהם לדבר עבירה נתכוונו. אז צריך גם נשים וגם גברים כדי להגיע לחטא המושלם. ביום השביעי כתוב "לב המלך ביין" אמר למומן, בִזְתָּא, חַרְבוֹנָא, בִגְתָא, אֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס – שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשוורוש. הוא קרא להם ואמר להם: יש לי רעיון, בואו נגיע לגולת הכותרת של הערב. כל מה שעשינו פה, עשינו בשביל דבר עבירה, זה בשביל דבר עבירה. אז צריך להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות, להראות העמים והשרים את יופייה כי טובת מראה היא. ושתי הייתה מלכה. אז למה הכתוב אומר שצריך להביא אותה בכתר מלכות? אומרים חז"ל, הכוונה היא רק בכתר מלכות, שהיא תהיה ערומה לגמרי, וכדי להכשיל את האנשים, וכדי להכשיל את כל האנשים שהיו שם, היהודים ולא יהודים, שיבואו וייכשלו בדברי עבירה, להבעיר את יצר הרע שלהם, ומכאן ואילך.

11:15קטסטרופה! ואתה מה אין המלכה ושתי? שואלת הגמרא, מרדי, סוף סוף הרי ושתי הייתה פרוצה מאוד. ושתי הייתה רשעה, לא הייתה צדיקה. המלך קורא לה לבוא בכתר מלכות, זה חלום חייה. היא רוצה להבליט, רוצה לקבל תשומת לב, רוצה לקבל יחס. היא רוצה להראות את הגוף היפה שלה שבאמת הגמרא אומרת שהוא היה יפה, אבל יפה מצד הרוע, מצד הרשע. אז למה היא לא באה? זה היה התכנון. ...אמרה הגמרא, בא גבריאל ועשה לה זנב. עשה לה קרן. עשה לה צלעת! אז היא לא יכלה לבוא. זה פשע. פשע נורא. ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים, ויקצוף המלך מאוד וחמתו בערה בו. ומסרבת לו, לפני כולם, איזה בושות, הוא בא להראות את עושר כבוד מלכותו, הוא בא להראות כמה החיים טובים, כמה הוא מלך עז, כמה הוא מלך תקיף, כמה כוחות יש לו, כמה שרים, כמה משרתים, כמה פעילים, כמה, כמה, כמה, כמה, פתאום מגיעה אשתו ואומרת לכולם שהוא אפסון. למה? אומרת הגמרא שהיא אמרה לו, אתה שומר הסוסים של אבא שלי. באמת זה מה שהיה, הוא היה שומר הסוסים של אבא של ושתי, שהיה מלך מדי.

12:33ואמרה לו: "אם אתה שומר הסוסים של אבא שלי, אתה לא ראוי למלוכה." ואמרה לו עוד כמה מחמאות קלות שחיממו אותו מאוד. ואומר המלך לחכמים, יודעי העיתים: "כי כן דבר המלך לפני כל יודעי דת ודין." אומרים חז"ל במסכת מגילה, שאמר אחשוורוש לסנהדרין, שהיו יודעים את העיתים, יודעים מתי הזמן של החגים, בודקים על הזמן המדויק שתמיד פסח יצא בעונה של האביב: "מה אני עושה עם ושתי?" עכשיו, הסנהדרין היו באמת חכמים ויודעים שמה שהם לא יגידו, זה אחר כך יכול לגרום לתקלה. אם הם יגידו להרוג אותה, אחרי שהוא יתפקח מהיין, אחרי שהוא יצא מכל העצבים שלו, מכל הכעסים שלו, הוא ירצה את ושתי, לא תהיה, הוא יהרוג אותם, הוא יכעס עליהם, הוא יעניש אותם. ואם עכשיו אנחנו נגיד לו להמתין, הוא יכעס עכשיו, יהרוג אותנו עכשיו. לכן הם אמרו לו, אנחנו לא יודעים לדון דיני נפשות מאז שנחרב בית המקדש הראשון. לא יודעים לדון דיני נפשות. תלך למואב, תלך לאמון, תלך לאלו שלא גלו אותם בין האומות. ובהקרוב אליו, באמת הוא קרא לכל היועצים שלו, כרשנה, שתר, אדמתה, תרשיש, מרס, מרסנה, ממוכן, שבעת סריסי פרס ומדי, רואי פני המלך היושבים ראשונה במלכות. הם היו ה-number one במלכות, הכי קרובים למלך, ממש.

13:55שווה בא והתייעץ איתם כדת מה לעשות במלכה ושתי על אשר לא עשתה את מאמר המלך אחשוורוש ביד הסריסים. ויאמר ממוכן — מי זה ממוכן? אומרים חז"ל, זה המן שהיה מוכן לפורענות. ממוכן זה הכינוי שלו, מום כאן — יש בו מום. הוא היה גיבן או היה רשע או היה מושחת. ואומר המלך, ואומר ממוכן לפני המלך והשרים, לא על המלך לבדו עוותה ושתי המלכה, כי על כל השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשוורוש. אומר אמר, תקשיב, תקשיב, יש פה בעיה אפוקליפטית. בעיה עולמית. אסון עולמי. למה? אנשים ירים ראש. אנשים מהיום יגידו, הנה, הנה, הנה, הסתכל, הסתכל. ושתי... היא המלכה. תמיד אתם אומרים, המלך הוא מקום ראשון. אז איך היא סירבה להיכנס בראש בפני כולם? אם זה היה בשקט, בצנעה, באופן שאנחנו יודעים שזה היה, אבל לא בטוח שזה היה לא... אז טוב, זה אפשר לעשות, ההפעלה, כביכול, תעיפו את הסיפור, תעלימו אותה אנשים שצריך. אבל פה זה היה בפרהסיה. כולם שמעו.

15:14אומר אמן אם כולם ישמעו מה יהיה בכל המדינה יהיה פה מהפך של נשים. הם ישלטו בעולם באמת. חז"ל מספרים לנו שזה היה בעיה אצל המן בבית. לא היה לו שלום בית, אשתו זרש לא הייתה מספקת אותו את המן, אז הוא אמר אם יצחק אולי זה יעזור לסיפור. הוא אמר: אם עד עכשיו אני נתון למרמס כפות רגליה... אם עד עכשיו היא לא נוהגת בכבוד ומשפילה אותי, עכשיו אחרי שושתי עשתה מה שעשתה בכלל נגמר לי הקריירה אצלה בבית. לכן הוא פחד מאוד ומה אמר: לא על המלך לבדו אבדה ושתי המלכה, לא רק זה אלא כי על כל השרים הוא רמז לעצמו, השר, ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשוורוש. כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהם בעיניהם. ואומרם אנשים יגידו... למה הם יבזו? המלך אחשוורוש אמר להביא את ושתי המלכה לפניו והיא לא באה. איך היא יכלה לסרב? מזה שהיא יכלה לסרב, זה אומר בעצם שאפשר לסרב למלך, ואותו דבר אפשר לסרב לבעלים. אז מה אם הבעל אמר? הזמן פחד ממה שמחכה לו בבית ועשה את החוק הזה.

16:27ובאמת, והיום הזה תומענה שרות פרס ומדי שרשמו את דבר המלכה, לכל שרי המלך, והיה בזיון וקצף. אומר אמן, יהיה פה הרבה קצף. קצף זה כעסים, זה מריבות, זה בלגן. למה? כי כולם יגידו, אין, אני כמו ושתי. כמו ושתי, אם המלכה מסרבת למלך, אני מסרבת לך. ויהיה בלגן, ואם על המלך טוב ויש לדבר מלכות מלפניו, אומר אמן, הדין ש... של ושתי המלכה, וייכתב בדתי פרס ומדי, שהעונש הזה ייכתב, שיזכרו את זה, שזה לא יהיה עונש סודי, ולא יעבור בשתיקה. אבי ושתי, לפני המלך אחשורוש, שמלכותה ייתן המלך לרעותה, הטובה ממנה, להעביר את ושתי ממלכותה, ולא רק ממלכותה, אלא גם מהעולם, ונשמע פתגם המלך, אשר יעשה בכל מלכותו, כי רַבִּי וכל אנשים, ייתנו יקר לבעליהן, ממגדול ועד קטן. שוב פעם, אמן מחפש את הכבוד של עצמו. הדבר הגדול ביותר שצריך להוציא מהסיפור זה שכולם יתנו כבוד לבעליהם, מגדול ועד קטן, שישמעו מה קרה לושתי, ויבינו שאישה שהיא מסרבת לרצון של בעלה, אישה שהיא מתנגחת בבעלה, הדין שלה כאן בדתי פרס ומדי הוא גזר דין מוות, כמו לושתי. הדין שלה לזרוק אותה, הדין שלה לרדוף אותה.

17:55באמת אנחנו גם, אם תשימו לב, ביהדות גם משבחים מאוד את האישה שהיא שומעת ברצון בעלה, שאומרים, אישה כשרה עושה רצון בעלה. ובאמת, יש גמרא במסכת נדרים שהגמרא מספרת שהייתה אישה תמימה, תמימה, תמימה, שיום אחד בעלה הגיע, ביקש משהו לאכול, ביקש איזה סוג של ירק. עכשיו, הסוג של הירק בארמית הזה, המשמעות שלו, גם ירק וגם נרות. האישה בתמימותה חשבה שהוא אומר לה נרות. תחשבי, בן אדם מגיע מהעבודה, רעב כולו, אומר תגישי איזה משהו. מתכוון לאוכל מסתבר. מה הוא צריך נרות עכשיו? והיא הלכה הביאה לו שתי נרות גדולים. הוא התעצבן, התעצבן, אמר לה קחי את הנרות האלה תשברי אותם על ראש בבא. בבא בארמית זה שער. מה שהיא התמימה הזאת לא הבינה, היא חשבה שצריך ללכת לשבור את זה על הראש של בבא בן בוטא שהיה גדול הדור באותה תקופה. רב גדול, תלמידים, ראשי ישיבות, והאישה הנה נכנסת, נדחפת, כולם מתחככים, אה גברת, מה את עושה פה? מגיעה לבבא בן בוטא עם נרות גדולים, פאח, פאח, שוברת לו על הראש. הוא נבהל, מסתכל, שואל אותה, מה קרה? קודם כל תשימו לב, הוא לא כועס, לא צועק, לא משתולל, לא אומר...

19:15לתלמידים שלו, תזרקו אותה מפה, לא צריך, כלום, מה קרה? מה לבעלי אמר לי? לעשות ככה, אז אני עושה. בבא במלואותה כל כך התרגש, אמר, וואו, את עושה את רצון בעלך, הסתכנת, נכנעת פה בין התלמידים, הם יכולים להרביץ לך, לדחוף אותך, הכל בשביל לעשות את הרצון של בעלך. אמר, אני מברך אותך ששני בנים יצאו לך כמוני, שהם תלמידי חכמים מופלגים, שהם גדולי הדור. וככה באמת יצאו. נשים לב כמה המחשבה. שהרב הייתה כל כך כל כך כל כך מחשבה של ענוה באופן מופלא, אבל עם כל זה תראו איזה גדלות שהרב אפילו התפעל מהאישה כשהאישה עושה רצון בעלה. וואו, ברכה שורה בבית. אבל בפרס לקחו את זה קצת יותר קיצוני והרגו את ושתי וכן הלאה והלאה הייתה הוראה לכל שאר הנשים שכולם צריכים לנהוג כבוד בבעליהם, והיטב הדבר בעיני המלך והסכים. והיווסד המלך כדבר ממוכן, והשלח ספרים לכל מדינות המלך, אל מדינה ומדינה ככתבה, ואל עם ועם כלשונו, להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו. כאן אנחנו רואים ציווי נוסף: הוא מדבר כלשון עמו כי שוב פעם היה ויכוח בין המן לזרש בבית שלו איזה שפה. המן היה אגגי, הוא רצה לדבר עמלקית, אבל היא לא רצתה. זה לא במודו עכשיו מה עמלקי אם אתה מדבר איתה עמלקית.

20:32אבל כל פעם עליהם ויכוח, אומרים, הנה נכניס עוד תיקון לחוק. הוא מדבר כלשון עמו, שכך יהיה לא רק כיבוס בבית, אלא גם השפה המדוברת בבית תהיה השפה של הבעל. עד כאן פרק א'. פרק ב', אחר הדברים האלה כשוך חמת המלך אחשוורוש, זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה. אומרים חז"ל, מה שהיא עשתה, ככה נגזר עליה. היא הייתה מעבידה את בנות ישראל בשבת, ערומות. לכן, בשבת זה היה אותו יום שהיא נקלטה. ציוו עליה להביא אותה ערומה, ובשעה שלא עשתה את זה, היא קיבלה עונש של גזר דין מוות. אז עכשיו אחשוורוש מחפש אישה. ואמרו נערי המלך, משרתיו, יבקשו למלך להראות בתולות עבוד מראה. כל הזמן המלך בעצבות, זוכר את ושתי, זוכר את אשתו לשעבר, אומרים לו יש תחליף. ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו. יבקשו למלך להראות בתולות בעלות מראה. כל הזמן המלך בעצבות, זוכר את ושתי, זוכר את אשתו לשעבר, אומרים לו שיש תחליף. ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו.

21:43לוקח פקידים בכל המאה העשרים ושבע מדינות להביא לו את כל הנשים, ואוספים את כל נערה בטולה. כל נערה שהייתה נערה בטולה פוטנציאלית מובאת לשושן הבירה, אל בית הנשים. ושם על זה שר הנשים הֵגַי סריס המלך שומר הנשים, ונתון תמרוקיהן. ונותנים להן את כל מה שהן צריכות כדי לבוא למלך, להראות מטופחת ולהיראות מושקעת. והנערה שתמצא חן בעיני המלך תמלוך תחת ושתי. זה מה שהם אמרו לו: ככה תעשה. והייתה עוד דבר בעיני המלך והיה עסקן ובאמת היה פקודה בכל המאה ה-127 במדינות כל נערה בתולה תבוא אל המלך. זו גזרה מפחידה במיוחד לעם ישראל. וזה מה שאומר הכתוב: "איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני." איש יהודי - למה הוא נקרא איש יהודי? אומרת הגמרא: כל הכופר בעבודה זרה נקרא איש יהודי, נקרא יהודי. אם תשימו לב... התיאור הזה של איש יהודי, איש זה ראשי תיבות, אדם ירא שמיים. אדם זה יהודי, אתם קוראים אדם, בנומות העולם קוראים אדם, כמו שהגמרא אומרת בבבא מציעא, אבל הוא צריך שיהיה גם ירא שמיים. זה ראשי תיבות איש. יהודי, אומר הבן איש חי, כל מי שהיה רואה אותו, היה רואה צורה של יהודי. לצערנו, הרבה פעמים אדם מגיע לניו יורק, אדם מגיע לכל מיני מקומות בעולם, לצרפת, בפריז.

23:05או בשאר מקום אותו, הוא רואה אנשים, הוא לא יודע, יהודי או גוי, יהודי או גוי, לא יודע, לא ניכר. הולכים בלי כיפה, בלורית גדולה, קוקו, עגילים, קעקועים, כל מיני דברים, שקצת מטשטשים את העקבות היהודיים. מרדכי לא היה ככה, בפרס, ליד המלך, אתה שר, תסדר את הזקן קצת, תקטין את הפאות, תשים בלורית, כיפה קטנה. איש יהודי. הוא אומר, אבי נשחן, היה לו פעולות כל כך גדולות ואהבות, שכל מי שראה אותו אמר, זה בטוח יהודי. אי אפשר לפספס אותו. איש יהודי היה בשושן הבירה. זה הגדולה שלו. ושמו מרדכי. בן יאיר, בן שמעי, בן קיש. איש ימיני. אשר הוגלה מירושלים. איך הוא הגיע לשושן הבירה? בגלות. עם הגולה, אשר הוגלתה עם יכניה, מלך יהודה, אשר הגלה נבוכדנצר, מלך בבל. מרדכי היה אחד מהסנהדרין, ידע 71 שפות, שזה גם גרם לו בהמשך... אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל והיא אומנת הדסה היא אסתר בת דודו כי אין לה אב ואם. אסתר היא הדסה והוא היה מגדל אותה; הייתה יתומה מאביה ומאמה והוא גידל אותה. והנערה יפת תואר וטובת מראה, ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת. מרדכי לקח אותה לו לבת, הוא גידל אותה, וחז"ל מובא גם שהוא התחתן איתה אחר כך.

24:30ועם כל זה לקחו אותה אל בית המלך. והיא ביישמה דבר המלך ודתו, החוק החדש שכל אנשים צריכים לבוא אל המלך אחשוורוש. וייקבץ נערות רבות אל שושן הבירה, אל יד הגי, ותלקח אסתר אל בית המלך, אל יד הגי שומר הנשים. גם אסתר נלקחה אל בית הנשים. ותיטב הנערה בעיניו, וכשהוא ראה אותה, נשאה חסד לפניו, ויבהל את תמרוקיה. הוא עשה בבעלה את כל התמרוקים כי הוא ידע, זאת תהיה המלכה בטוח, שווה ליצור את הקשרים, הוא מתרגש כבר מעכשיו, היא הולכת להיות המלכה האגדית של 127 מדינות, אשתו של אחשוורוש. ויבהל את התמרוקים ואת מנותיה לתת לה ואת שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך, והישנה ואת נערותיה לטובת אנשים, כאן הכתוב אומר שהייתה לה פרוטקציה, פרוטקציה בשביל לקבל ממנה כנראה טובות בהמשך, הוא ידע שהיא... הכי תמצא חן בעיני החשברוש, ונתן לה שבע נערות. ועל זה אומרים חז"ל בגמרא, שהשבע נערות האלה היו סופרות את הימים של שבת, יום ראשון, יום שני, יום שלישי, וכל יום הייתה נערה אחרת משמשת לפניה. ככה שהנערה של שבת לא הייתה יודעת איך היא מתנהגת בשאר הימים. היא לא הייתה יכולה להגיד: "רגע, אתמול היא עשתה ככה, הייתה מדליקה אש, היום לא."

25:47ככה הנערה של שבת, אתה יודע שאסתר לא עושה כלום. היא צריכה לעשות הכל בשבילה, היא לא זזה, היא מתפללת, קוראת וכדומה. לא הייתה עושה חילול שבת, ולא הוגלו על ידי זה שהיא הייתה יהודיה, כיוון שההתנהגות שלה בשבת לא הייתה ניתנת להשוואה בין שבת לשאר הימים. לא הגידה אסתר את עמה ומולדתה, כי מרדכי ציווה עליה אשר לא תגיד. מרדכי ציווה שהיא לא תגיד זאת. הסיבה של מרדכי הייתה בעצם שלא ישמעו שאסתר היא משושלת המלוכה, שהייתה משושלת של שאול המלך הראשון של עם ישראל. וזו הסיבה שהוא לקח אותה למלך. הוא אמר: "ככה היא לא תגיד." מישהי אסופית מן השוק, לא יודעת מי האבא שלה, לא יודעת מי האמא שלה, לא יודעת מאיזה עם היא. הוא אומר: "כנראה חש בראש, כי הוא היה מלך גאוותן מאוד, מלך שחצן שכל הזמן רצה להשוויץ. אז הוא אומר: 'כנראה אם הוא ייקח אחת שהיא לא יודעת מי היא, לא יודעת מי אבא שלה, לא יודעת מי אמא שלה, לא יודעת מאיזה עם אני, לא יודעת, לא יודעת, לא יודעת,' אז הוא לא יתלהב והחזיר אותה." ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים לדעת מה יעשה בה. מרדכי שומר עליה, שומר על האוצר שלו שיסתר, שיבדל אותה. מישהי אסופית מן השוק, לא יודע מי האבא שלי, לא יודע מי אמא שלי, לא יודע מאיזה עם. הוא אומר, כנראה חש בראש, כי הוא היה מלך גאוותן מאוד, מלך שחצן שכל הזמן רוצה להשוויץ. אז הוא אומר, כנראה אם הוא ייקח איזו אחת שהיא לא יודעת מי היא, לא יודעת מי אבא שלה, לא יודעת מי אמא שלה, לא יודעת מאיזה עם היא, לא יודעת, לא יודעת, לא יודעת, אז הוא לא יתלהב ויחזיר אותה. ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה. מרדכי שומר עליה, שומר על האוצר שלו, על אסתר, שיבדיל אותה.

26:56ולראות מה היא הייתה. והגיעה תור נערה ונערה לבוא אל המלך אחשוורוש, בשעה שהגיע הזמן של כל נערה ונערה שהייתה צריכה להגיע לפני המלך אחשוורוש, לפני בו היה הזמן, היא הייתה צריכה להתארגן. כמה זמן? אומר הכתוב, מקצובות לה כדת הנשים, מתי שמגיע הרגע הגדול שהיא צריכה להיכנס אל אחשוורוש? 12 חודש. אחרי שנה של התכוננות. כי כן מלאו ימי מרוקיהן: שישה חודשים בשמן המור, ושישה חודשים בבשמים ובתמרוקי הנשים. שנה של התרגלות בשביל ערב אחד, בשביל לילה אחד. ובזה הנערה באה אל המלך, את כל אשר תאמר – יינתן לה לבוא עמה מבית הנשים עד בית המלך. כל מה שהנערה מבקשת, מהרגע שלוקחים אותה מבית הנשים. עד למלך אחשוורוש נותנים לה. כדי שהיא תסכים למעשה שהאחשוורוש יעשה בה. שזה לא ייראה כאונס. אבל זה כן אונס. לקחו אותה. לא שאלו אותה. הכריחו אותה. בערב היא באה ובבוקר היא שבה אל בית הנשים. הייתה באה בערב וחוזרת בבוקר. היא שבה אל בית הנשים השני. אל יד שעשגז סריס המלך שומר הפילגשים. לא תבוא עוד אל המלך. פעם אחת היא הייתה איתו.

28:14כי היא מחפץ בה המלך ונקראה בשם. אם המלך רוצה אותה עוד פעם, סיבוב שני, צחן בעיניו, אז המלך יקרא לה עוד פעם. ככה הוא לא קורא לה. ובהגיע תור אסתר בת דוד מרדכי, הגיע התור של אסתר המלכה הצדקת הזאת, היא צריכה ללכת עכשיו להיות עם אחשוורוש הרשע, אשר לקח לו לבת. מרדכי לבוא אל המלך לא ביקשה דבר. היא לא רוצה בכלל את כל הסיפור הזה. היא לא רוצה להיות אשתו של המלך אחשוורוש. צערנו רבותיי תקשיבו מה קורה. יש המון המון המון בחורות, גם יהודיות. תביא להם איזה מישהו עשיר. את רוצה להיות אשתו של אובמה? כן, למה לא? אבל הוא כושי והוא גוי. לא אכפת לה, כסף, כבוד, הדר, תפארת. זה לא דרך של בנות ישראל הצדקניות. אסתר הולכת להיות האישה המלכה הגדולה ביותר בהיסטוריה כמעט, כיוון ששלטה בכל העולם. הייתה אשתו של אחשוורוש ששלט בכל העולם, והיא לא עושה שום השתדלות הכי קטנה כדי למצוא חן. להפך, היא לא רוצה שום דבר. מעלתם של בנות ישראל בצניעות, בקדושה. לא היה לה ברירה כי פשוט לקחו אותה בכוח. אבל את הכוח הזה היא תנצל עד הרגע האחרון. היא לא תראה אפילו נכונות שהיא רוצה משהו, וזה מה שכתוב: "לא ביקשה דבר."

29:41שום דבר היא לא מבקשת, שלא יגידו, "הנה היא ביקשה, היא מתחילה כבר להסכים, היא רצתה את זה, עשו לה." כי אם את אשר יאמר הגי, סריס המלך שומר הנשים, מה שהביאו, הביאו, היא לא מתערבת. ותלקח אסתר אל המלך, ותלקח בעל כורחה, כמו שגררו אותה, אל המלך אחשוורוש לבית מלכותו בחודש העשירי, הוא חודש טבת, בשנת שבע למלכותו. ואז קרה הדבר הבא: ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותישא חן וחסד לפניו מכל הבתולות, וישם כתר מלכות בראשה וימליכיה תחת ושתי. אסתר קיבלה את המלכות הגדולה שהייתה, והיא נהייתה המלכה. עכשיו המלך רוצה לשמח אותה, רוצה להתיב איתה, רוצה להראות לה עוד פעם כמה הוא אוהב אותה, וכמה הוא מיוחד, וכמה הוא עשיר. אז עכשיו הוא עושה עוד מסיבה, סיבה למסיבה, והיה המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו, וקרא לזה משתה אסתר, והנחה מדינות עשה. המלך נכנס למצב רוח, הוא מצא אישה, והייתן מעשה את כיד המלך, מחלק מתנות בשם אסתר, כדי שכולם יגידו תודה לאסתר, וזה ישמח את אסתר, שכולם מתייחסים אליה שהיא בראש.

30:51הפירמידה והיא בראש המעגל, אבל אחשוורוש ראה שאסתר זה לא ושתי. ושתי רוצה את האקשן הזה, ואת החנפויות, ואת הכתבות, ואת מדור הרכילות, ואת הצילומים, ואת הצהובונים, ואת הכתרות. לא אסתר. לא, לא, זה לא דרכן של בנות ישראל אצלנו. היא לא רוצה שום דבר. לא מצחן בעיניה. לא ושתי. אסתר לא מתנות. לא. ובהיקבץ בתולות שנית, ומרדכי יושב בשער המלך אחרי שהוא מינה את אסתר. פתאום כתוב, עוד פעם אספו בתולות, עוד פעם אספו נשים. אומרים חז"ל, מה אספו עוד נשים? בעצם אסתר הרי לא הגידה את מולדתה. והיא לא נדבה פרטים על עצמה, כמו שציווה עליה מרדכי. ואחשוורוש קיבל תסכול מזה. הוא רוצה לדעת עם מי הוא נמצא, הוא רוצה לדעת מי המלכה. מאיזה עם, מאיזה ארץ היא, מאיזה אזור, מאיזה שכונה, מאיזה מקום. כלום, לא יודעת, לא יודעת, לא יודעת, לא יודעת. הוא הבין שכן אפשר יהיה לשכנע אותה, אין כזה דבר לא יודעת. אז הוא שאל את מרדכי, שהיה קרוב למלכות, איך אפשר לגרום לה לשאול לדבר? הנה, בחרתי מלכה. הוא לא ידע שזה בעצם אשתו לשעבר, זאת היא שגידל אותה. והיא לא מדברת. אמר לו מרדכי, אמר לו מרדכי, הגמרא, בשם חז"ל, אין אישה מתקנאה אלא בירך חברתה. אומרת, אם היא תרגיש מאוימת,

32:19שכאילו אתה רוצה לזרוק אותה, אז היא כבר תפתח את הפה. אם אתה תרצה אישה אחרת, אתה תראה את האהבה שלך למישהי אחרת, זה ישבור אותה, זה קשה לה, ואז היא תיכנע למה שאתה רוצה. הכלל הזה נכון לשאר אנשים בעולם, הגויות, אבל לא לאסתר המלכה, שלא רצתה, לא רצתה את אחשוורוש. וזה בעצם גרם ההצעה של מרדכי, התקבלה על לב כל החכמים, זה יצא הגיוני, זה מקובל. אבל כאן האבל הגדול. מרדכי הרוויח בזה דבר נפלא, שהוא מנע מאסתר כמה וכמה לילות שלא תצטרך לחיות עם אותו ראש. למה? כי הוא נותן לה הרגשה, הוא ביקבץ בתאולוג שני, זהו, את תחכי שם במקום שלך, יש עוד נשים, יש עוד פרטנרים שאפשר איתם לבצע את אופן המלוכה. הרי בעצם המלכה הייתה לא רק המלכה הרשמית בארמון, אלא כל המסיבות, כל המופעים, כל המקומות שהיו מזמינים את המלך. אז אמרה, הנה, את אסתר לא רוצה כל כך לדבר, יש תחליף לך. זה בעצם גרם כאילו לאיים עליה, ובאמת שמח אותה.

33:37אז זה מה שמר כתוב הוא בהיקבץ בתולות שנית בפרק ב' פסוק י"ט, ומרדכי יושב בשער המלך. הוא זה שגילה, ואם כל זה אסתר מגדת את עמה ואת מולדתה כאשר ציווה עליה מרדכי. ואת מאמר מרדכי אסתר עושה כאשר הייתה באומנה איתו. אסתר שומרת על כל הדינים אפילו בהיותה בבית המלך, בצנעה, בשקט, במסירות, בנאמנות לקדוש ברוך הוא ולמרדכי. בימים ההם מרדכי יושב בשער המלך, קצף בִגְתָן ותרש. שני סריסי המלך משומרי הסף ויבקשו לשלוח יד במלך אחשוורוש. אומרים חז"ל, מה פתאום, מה קרה? בגתן ותרש הם שני השומרים של המלך, שני סריסים של המלך. מה קרה להם? פתאום רוצים להרוג את המלך. מה נפל להם על הראש? אומרים חז"ל שהמלך מיום שהגיעה אסתר המלכה, המלך לא ישן בלילה. דבר איתה, חוגג איתה. לא יכול, כל כך אוהב אותה, כל כך משתגע. והם כבר היו עייפים, גמורים. וכל הזמן היה משגע אותם. תביאו לי את זה, תעשו את זה, תעשו את זה, תעשו את זה. תלכו, תקחו, תעשו את זה, תעשו את זה. כמה אפשר? אמרו, הנה, זה יעזוב. אנחנו נהרוג את המלך. וזהו, פה זה הסתיים. כמה אנחנו יכולים? שיגע אותנו.

34:58מה שהם לא ידעו, שהשפה שהם דיברו, שזו השפה נדירה שאף אחד לא דיבר אותה בפרס, הייתה שפה תורסית. ומרדכי ידע 71 שפות כחבר בסנהדרין. בסנהדרין צריך לדעת את כל השפות, כיוון שכל אדם שיגיע מכל מקום שהוא, והוא יהודי, והוא רוצה להעיד על מישהו, צריך לשמוע את זה מפיו ולא מפיו של מתורגמן. אכן הם למדו 71 שפות וידעו את כל השפות. כל בן אדם שיבוא לבית הדין לסנהדרין ידעו בדיוק את כוונתו ויבינו מה הוא אומר וגם ידעו לדבר איתו ולדובב אותו ולחקור אותו וכו'. אז הוא דיבר תורסית, הם דיברו תורסית והוא שמע ובאמת הוא שלח והיוודע הדבר למרדכי והגיד לאסתר המלכה. זאת אומרת אסתר למלך בשם מרדכי, היא אמרה לו את זה בשם מרדכי והיווקש הדבר וימצא. נתנו את ה ספל של השתייה שבגתן ותרש הכינו ולקחו לאיזה כלב. הכלב שתה את זה ומת, ובאמת התברר שהם רצו להרוג את המלך, ותלו שניהם על העץ, והיא כתבת בספר דברי הימים לפני המלך. נכתב שבעצם בגתן ותרש רצו להרוג את המלך, ומי שהציל אותו זה מרדכי היהודי. היה אחד מחכמי ישראל שנלחם מאוד לפני בערך כמאתיים שנה.

36:19באפשרות להכניס לעולם הישיבות, לעולם התורה, לימודי שפה. למה? כיוון שבן אדם, אם הוא מכניס לראש שלו עוד דבר חוץ מתורה, זה גורם הרבה הפרעות. זה גורם להוציא אותו מהלימוד. אז הוא רצה שיהיה רק תורה. אז יום אחד הגיע אליו אחד מהשרים של הממשלה, הגויים. אמרו להם, הנה, תסתכל, במגילת אסתר כתוב שמרדכי ידע. שפות, מה הבעיה? מה, אתם יותר צדיקים ממורדכי? זו ראייה שצריך ללמד. אמר לו הרב, זו ראייה שלא צריך ללמד. אמר לו, למה? אמר לו, אם ביגתן ותרש היו יודעים שלומדים שפות, אז הם היו נזהרים ממורדכי. לא היו מדברים לידו. ואם לא היו מדברים לידו, הוא לא היה שומע, לא היה מבין, לא היה אומר לאסתר, שהולכים להרוג את המלך, ובמילא לא היה נס ההצלה בסוף שהגיע, וגידלו את מרדכי בזכות הדבר הגדול שהוא הציל את המלך. אבל מזה שבגתן ותרש ידעו שלא לומדים בתלמודי תורה ובישיבות שפות, לא לומדים. אז אמרו איזה רב עם זקן ארוך ופאות ארוכות, אמרו זה בקושי עברית יודע, עזוב אותך.

37:44מה הוא יודע? אז בוא נדבר עליה דו. דברו, ואז בעצם מזה הגיע הישועה. זה בעצם סיבה וראייה שאנחנו לא צריכים ללמוד שפות. זו סיבה וראייה שלא צריך אלא רק להשקיע בתורה. סנהדרין, צריכים לדעת, צריכים ללמוד, וזה חלק מהתפקיד שלהם. אבל שאר העם, שאר בני התורה, לא צריכים להתעסק בדברים האלה. אנחנו מתחילים בפרק ג' אחר הדברים האלה, גידל המלך אחשוורוש את המן. אומרים חז"ל לפני שבר גאון, לפני שהקדוש ברוך הוא. רוצה לשבור בן אדם, רוצה לרסק אותו, אז הוא מעלה אותו למעלה. למה? כי אם בן אדם ייפול מגובה של מדרגה, לא יקרה לו כלום. שתי מדרגות, חמש מדרגות, בסדר. עשרים מדרגות, אולי ישבור יד, אולי רגל, אולי ייפצע קצת. אבל אם בן אדם, אתה מעלה אותו להר של כמה קילומטרים, וזורק אותו, הוא מתפרק לחתיכות. ככה גם הקב"ה כשהוא רוצה להשמיד ולחלוט את שונאיו ואת מבקשי רעתו של עם ישראל, אז הוא מגדל אותם. זה בעצם מה שכתוב, כל המצר לישראל נעשה ראש. אחד מהפירושים זה זה. אדם בא ומציק לעם ישראל, אז הקב"ה אומר, אני צריך להשמיד אותו, אני צריך לחלוט אותו. אבל מה, אם אני אפיר אותו ככה קטן, אין לזה אפקט. של כמה קילומטרים, וזורק אותו, הוא מתפרק לחתיכות. ככה גם הקב"ה, כשהוא רוצה להשמיד ולחלוט את שונאיו ואת מבקשי רעתו של עם ישראל, אז הוא מגדל אותם. זה בעצם מה שכתוב: "כל המצר לישראל נעשה ראש." אחד מהפירושים הוא זה. אדם בא ומציק לעם ישראל. אז הקב"ה אומר לו: אני צריך להשמיד אותו, אני צריך לחלוט אותו. אבל מה, אם אני אפר אותו ככה קטן, אין לזה אפקט.

39:04הוא לא יתרסק לגמרי סתם ככה. איזה גוי מת באיזה מקום, גם אף אחד לא ישמע, לא יהיה הד כל כך נרחב. הוא לא יקבל את ההשפלה הגדולה, את המכה הגדולה. אז הוא מעלה אותו, מעלה אותו, מעלה אותו מעלה אותו, עד למעלה, ואז בועט אותו, והוא נופל ומתרסק, וכולם יודעים איך הקדוש ברוך הוא שומר על עם ישראל. וזה מה שקרה פה בפרק ג' פסוק א': "אחר הדברים האלה גידל המלך אחשוורוש את המן בן המדתא האגגי וינשאהו." רואים אותו, הקביעו אותו, והיה שם את כיסאו מעל כל השרים. כל השרים יושבים למטה, והמן יושב למעלה. וכל עבדי המלך לא מספיק. גידלת אותו, ניסית אותו, עשית אותו חשוב, עשית אותו כבר משני למלך, הכל כבר, מה אתה רוצה יותר מזה? לא, עוד חוק. כל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחווים להמן. המן הרשע הזה, עם מחשיבו וזכרו, היה אבי אבות הטומאה, היה עמלקי. הוא רצה שכולם יעבדו לעבודה זרה שלו. הוא היה שם על החזה שלו את הפסל שלו. בכל מקום שהוא היה עובר, היה מבליט את החזה, מבליט, מבליט, הולך, הולך, וכולם משתחווים לפסל, לפסל, לפסל. מה הוא רצה? להכשיל את כולם.

40:19כל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחווים להמן כי כן ציווה לו המלך. אבל יש יהודי אחד. כמו שאנחנו אמרנו שהוא נקרא איש יהודי. מי זה היה? איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי. למה הוא יהודי? שתי טעמים אמרנו. טעם ראשון: כפר בעבודה זרה. איפה כפר בעבודה זרה? כאן. הוא לא משתחווה להמן, הוא לא סופר אותו. אבל זה סכנה. הוא משנה למלך, הוא יכול להרוג אותך בין רגע, הוא יכול לעשות הכל. לא מעניין אותי. אני לא משתחווה לעבודה זרה. ייהרג ובל יעבור. והוא יהודי. וכולם יודעים שהוא יהודי. אף אחד לא... הוא לא מסתיר את זה. מתחבא. איש יהודי היה בשושן הבירה. ומרדכי לא כרע ולא השתחווה. ולא רק שלא כרע ולא השתחווה. חז"ל מספרים שהמן ומרדכי לשעבר היו שני שרי צבא. הם הלכו לחזית. החיילים של המן היו בהמות. המן... המפקד הראשי היה בהמה גדולה, והרגיל אותם לחיי בהמות. ביום הראשון הם גמרו את כל האוכל, תאכלו את כל האוכל ונשאר כלום. הגיעו אליו למחרת, אמרו לו: תן לנו אוכל. אמר להם: אין, אין? אנחנו הורגים אותך, אין כזה דבר. מה זה אין אוכל? הוא פחד מאוד, הגיע למרדכי, התחיל לבכות לו: תעזור לי, תציל אותי. אמר לו מרדכי: מה זאת אומרת? אני אצליח לחיילים שלי. מה? אמר לו, הם יהרגו אותי, תרחם עליי. אמרו: שיהרגו אותך, מה אני אעשה? אני...

41:44אמן אמר לו: "אני מוכן להיות עבד שלך לעולם, לעולם. רק תן לי לחם להביא לחיילים שלא ירעבו אותי." אמן אמר לו: "בסדר, תכתוב לי שטר, תכתוב לי התחייבות שאני אראה שאתה באמת מוכן לזה." לא היה לו עט ולא היה לו דף, אז אמן לקח קוץ, חתך לעצמו בבשר, ועם דם כתב לו את זה על הנעל של מרדכי. כל פעם שמרדכי... היה עומד בשער המלך והמן היה עובר. כל המשתחווים, כל המשתחווים להמן, כל המשתחווים להמן. מרדכי מרים לו את הנעל, את השטר. אני המן בן המדתא, גוי עבד למרדכי יהודי, על החתום המן, המן הרשע. זה היה מכעיס מאוד את המן. ולמה הוא עשה את זה? כדי להראות להמן שאתה לא אלוה, הוא החזיק מעצמו אלוה. היה לו פה פסל, אבל גם המן החזיק מעצמו שהוא הוא. יש לו כוח, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, הוא יכול להחריב, יכול להרוס, יכול להרוג. הוא החזיק מעצמו, עשה עצמו אלוה, הוא מצא שיש את החבולו ולפסל שלו ולקוחות הטומאה שלו, ולכן הוא נלחם. באמת, הגמרא אומרת שזרק מורדכי היה לו כוח כזה גדול שיכול להתגרות ברשע אפילו שהשעה משחקת לו.

43:01כי יש הרבה צדיקים שאם הם מתגרים ברשע שהשעה משחקת לו, הרשע יכול להעניש אותם, יש לו כוח. אבל מרדכי היהודי, שהיה משבט בנימין, לא השתחווה כבר בפגישה ההיסטורית בין יעקב לעשיו, שיעקב השתחווה שבע פעמים. אז כולם השתחוו, אבל בנימין לא היה, הוא היה בבטן של אמא רחל, הוא לא השתחווה. זה מה שבעצם כאן מרדכי. ענה לאמן על השאלה שלו: יעקב השתחווה לעשיו, למה אתה לא משתחווה לי? אז אמר לו: אני משבט בנימין. סבא שלי בנימין, זה "איש ימיני", בן יאיר, בן שמעי, בן קיש, "איש ימיני". זה מה שנאמר על מרדכי: "אני איש ימיני, אני מבנימין. סבא שלי בנימין לא השתחווה לעשיו, לכן אני לא משתחווה אליך". אז עכשיו נהיה רעש מזה. כולם משתחווים, ויהודי אחד מגודל פאות יושב ומכעיס את אמן יום יום. ואמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי: מדוע אתה עובר את מצוות המלך? אחשורוש ציווה שכולם ישתחוו. מה אתה מורד במלכות? והיא באומרם אליו, והיא כאומרם אליו - יש גורסים כך ויש גורסים כך במגילה. קוראים גם כך וגם כך. והיא כאומרם אליו יום יום ולא שמע עליהם, הוא לא שומע, הוא לא סופר אותם. תקשיבו, זה עבודה זרה, ייהרג ואל יעבור. הוא לא משנה מצווה. ויגידו להמן: תראה מה קורה שם, הוא לא סופר אותך.

44:27לראות אם דברי מרדכי כי יגיד להם אשר הוא יהודי. אמרו כנראה מרדכי למה הוא עושה את זה, כי הוא לא שם לב. אבל אם המן יעמוד ויסתכל עליו וייגש אליו אז הוא ישבר, אז מרדכי יקרא. אז בוא נראה אם מרדכי כמה הוא אומר "אני יהודי, אני לא משתחווה". בוא נראה אם כשהמן יעבור לידו בכוונה ויעמוד ויחכה עד שהוא ישתחווה אליו או שפה כבר הוא יקנה. ובאמת המן מגיע במיוחד, עומד לידו, מסתכל עליו, מחכה שמרדכי ישתחווה, ולא זה. וירא המן, כי אין מרדכי כורע ומשתחווה לו. ועם עליה המן נכנס לג'ננה, לשגעון, לטמטום של כעס. למה? מישהו פגע בכבודו. ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי. המן כל כך החזיק מעצמו שהוא כל כך גבוה, אמר לא מהכבוד שלי להרוג את מרדכי היהודי לבדו. אבל אולי להשמיד את כל העם שלו, זה אולי נשקל אם זה מכובד בעיניו לעשות את זה. עד כדי כך הוא היה גאה פתאום. ומבוזה בעיניו היה לשלוח יד במרדכי לבדו, כי הגידו לו את עם מרדכי. אחרי שגילו לו את העם של מרדכי, הוא אמר, אווו, זה יהודים, אני זוכר אותם, אני עמלקי, אני זוכר אותם, מה הם עשו לעם שלי, מה הם עשו למשפחה שלי, מה הם עשו לכולם.

45:45מה עשו לסבא שלי שאול המלך כשהוא נלחם עם העמלקים? הוא הביא את אגג שבעצם היה הסבא של המן. המן בן המדתא האגגי, ושמואל הנביא הרג ושיסף את אגג. זאת אומרת עכשיו הגיע הזמן לנקמה. אני אבוא ואהרוג את כולם, לא רק את מרדכי, את כל עם ישראל באשר הם. בחודש הראשון, הוא חודש ניסן, בשנת שתים עשרה למלך אחשוורוש. איפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחודש לחודש, נמסרו חודש אדר. המן היה מחשב גדול, המן היה משתמש בהרבה מיסטיקה שמגיעה מכוחות הטומאה, ואיפיל פור הוא הגורל. עשה גורל איזה חודש ואיזה יום ייצא לו התאריך של השמדת העם. יצא לו י"ג באדר. ויאמר אמן המלך אחשוורוש, עכשיו צריך רק את האישור של המלך. תאריך יש לו, תוכנית יש לו. אז הוא בא ומשכנע את המלך אחשוורוש, שזה לא היה קשה כל כך לשכנע אותו. נתחיל להעליל עליהם עלילות, לספר לו על היהודים, כמה הם עם טפילים, כמה הם עם של צוענים, כמה הם פרזיטים, כמה הם נטל על החברה, כמה לא שווה להחזיק אותם, גם המסים הם לא משלמים. בדיוק אותו דבר, כמו מיין קאמפף של היטלר, אבל יש לנו פה המיין קאמפף.

47:03זה המן בא ומספר את כל הסיפור, את כל העלילות, את כל הסיפור היהודי, בוא נקרא לזה ככה, בצורה מעוותת ומסולפת כדי שחשברוש יסכים להשתכנע להרוג את העם המוזר הזה. להרוג את העם הזה שהוא כל כך שונא. ואמר המן למלך חשברוש: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך." למה הוא אומר לו מפוזר ומפורד? קודם כל, אל תדאג. הם פזורים. הם לא במקום אחד. לא ישימו לב אם תהרוג אותם. פה חמש, שם עשר, פה שבע, פה שמונה. לא ישימו לב. וגם מפורד. מה אתה חושב? שמתייחדו? ינסו למרוד בך? יעשו משהו? לא יודע. יקומו מדינה עצמאית? הם מפורדים. ודתיהם שונות מכולם. יש לה משהו מוזר. ואז הוא אומר לה, חשבו ראש, איזו דוגמה מאוד מאוד פוגעת ומעליבה. הוא אומר לה, תקשיב, אם יהודי שותה כוס יין, ונופל לו זבוב לתוך היין. זבוב לתוך הכוס. הוא מוציא את הזבוב, שותה את היין. אבל אם אתה, אדוני המלך, נוגע בכוס, רק נוגע בכוס, לא מכניס אצבע אפילו לבנים, מזיז קצת את היין, משחשך, הם שופכים את היין. אתה יותר קטן בעיניהם מזבוב. זבוב, זבוב, מגעיל, שנמצא בזבל, נמצא במקומות מסריחים, יותר טוב ליהודים ממך. אחשוורוש, התחיל לדגדג לו הכבוד. למה?

48:27זה התכלית שלו, בערות את עושר, כבוד מלכותו. פתאום הוא שומע שעם שלם מחזיקים אותו פחות מזבוב. זה מה שהוא אומר לו: ודתיהם שונות מכל עם, וגם את דתי המלך אינם עושים, הם לא סופרים אותך. הם אומרים: יש לנו מלך שלנו, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד של הקדוש ברוך הוא, ולמלך אין שווה להניחם. אתה גם לא מרוויח מהם כסף, כי כל פעם שאתה מגיע אליהם, אומרים לך: תקשיב, חג. פסח היום, שבת היום, ראש השנה, סוכות, שבועות. חגים, סתירה טובה, אומר שבת כל פעם, חגים על זה, פעם מספרים איזה בדיחה: היה ערבי אחד שהגיע ליהודי, אמר לו "בוא נעשה התערבות. כל חג שיש לכם תיתן לי סתירה, כל חג שיש לנו אני אתן לך סתירה." אומר לו היהודי לערבי "תתחיל." הערבי מתחיל... לנו יש את חג הפסח, חג הזה, חג הזה, חמש חגים, שש חגים. גם מה טוב, מה לא יהודי. עכשיו אני אתן לך סתירה על כל חג שיש לנו. פסטה ערבי.

49:38שבת נכנסת, שבת יוצאת, שבת נכנסת, שבת יוצאת. חמישים ושתיים שבתות יש לנו. אחרי זה יש לנו ארבעים ותשעה ימי ספירת העומר. עוד שבעה ימי חול המועד פסח, שבעה ימי חול המועד סוכות. יש לנו חנוכה, שמונה ימים. יש לנו את פורים, יש לנו ט"ו בשבט, יש לנו כל חג, כל חג. מלא, מלא, מלא בחגים, מלא, מלא, מלא בדברים טובים. אז זה מה שבעצם הוא אומר לו. ודתי המלך אינם עושים, ולמלך אין שווה להניחם. גם כשבאים לבקש מהם כסף, הם לא בבית, הם בתפילות, מתפללים, עושים. אם על המלך טוב, אומרת לו, יאמה, מה, אתה כן קצת מרוויח מהם. הוא ידע שלך, אחשוורוש, קשה לו מאוד הנושא הכספי הזה. הוא אוהב כסף, הוא אוהב כסף, הוא לא יצבע כסף. הוא אומר לו, אני אשלם. אם על המלך טוב, ייכתב לאבדם, לסך הכל אתה צריך רק לכתוב, לאבד אותם, להרוג אותם, להשמיד אותם, נחלות אותם, להעביר אותם מעל פני האדמה, ואני נותן עשרת אלפים כיכר כסף להוצאות העניין, להביא, זה המלך. עשרת אלפים כיכר כסף. סכום מכובד. התוספות כותבים שזה בעצם היה הסך הכללי של כל מחצית השקל של עם ישראל, עלול לעשרת אלפים כיכר כסף, שכאילו רצה לבטל את המצווה הזאת, כאילו שהם עשו עם ישראל ונתנו במחצית השקל. אז הוא אמר: גם אני בכוחות הטומאה שלי אתן סך כזה של עשרת אלפים כיכר כסף, שזה יעזור להילחם בעם ישראל, אבל זה לא הצליח.

51:01החשברוש משתכנע והיה שר מלך את טבעתו מעל ידו ונתנה להמן בן המדתא האגגי צורר היהודים. נותן לו את הטבעת, נותן לו צ'ק פתוח. כך יש לך את הטבעת, אתה יכול לעשות מה שאתה רק רוצה, כל מה שאתה יכול לחתום בשם המלך. ואומר המלך להמן: גם את הכסף אני לא צריך, כי גם החשברוש היה שונא את עם ישראל. הלכה היא "עשיו שונא ליעקב." כל מי שמגיע מישב, כל אומות העולם שונאים אותנו. זה אנחנו צריכים להבין ולהתפקח. אנחנו מדי פעם שומעים על מקרים אנטישמיים ואז אנחנו אומרים, "או, הוא אנטישמי, הוא לא אנטישמי." כולם אנטישמיים. יש יחידים שלא, יחידי אומות העולם, אבל הרוב הכללי כולם לא אוהבים את עם ישראל. וזה צריך להבין, זה הלכה. רבי שמעון בר יוחאי אומר את זה: הלכה, "עשיו שונא ליעקב." אחשוורוש נותן את הבעד שלו: רק תהרוג אותם, תוציא אותם מהחיים. ונגמור את הסיפור. ויקראו סופרי המלך, כל הסופרים נקראים ומתחילים לכתוב בחודש הראשון בשלושה עשר יום בו, ויכתב ככל אשר ציווה המן אל אחשדרפני המלך ולא פחות. הוא מצווה את כל השרים, את כל ראשי הערים, את כל המפרסמים, את כל חברי הכנסת. שולח לכולם את הציווי, כל אחד בשפה שלו, בכל מדינה ומדינה ככתבה ועם בעם כלשונו, שכולם יבינו את החוק החדש. פשוט ביום אחד, י"ד באדר, בשנה הבאה, אנחנו הורגים ומשמידים את כל היהודים, נער וזקן, טף ונשים ביום אחד, ושללם לבוז. כולם מתכוננים ליום הגדול. כל שונאי ישראל הרימו ראש, כל העמלקים שהתחבאו...

52:10מדינה ומדינה ככתבה ועם בעם כלשונו, שכולם יבינו את החוק החדש: שפשוט ביום אחד, י"ד באדר, בשנה הבאה, אנחנו הורגים ומשמידים את כל היהודים, נער וזקן, טף ונשים, ביום אחד ושללם לבוז. כולם מתכוננים ליום הגדול. כל שונאי ישראל הרימו ראש, כל העמלקים שהתחבאו... ופחדו שהיהודים יהרגו אותם או שיעלימו אותם כמו שעושים לציידי הנאצים שמגיעים לנאצים לשעבר והורגים אותם וכדומה. פתאום פה העמלקים, כל שונאי ישראל, כל אלו ששיחקו אותה כאילו חברים של עם ישראל, הראו את הפרצוף האמיתי שלהם. שלבסוף זה היה לטובה, כי אחרי שהתהפכה הגזרה, עם ישראל ידע בדיוק את מי להרוג – את כל השונאים ו... כולם מוכנים ליום הגדול בשבילם, סוף-סוף להשמיד את כל עם ישראל. הרצים יצאו דחופים, ההוראה יצאה דחופה, וכולם נלחצים. כולם שמחים, כולם מבסוטים. אומר המדרש: אחרי שניתנה הגזרה הזאת, יהודי שרצה לקנות משהו מהמכולת, או ארון, או משהו מהחנות, הגוי לא מוכר לו. הגוי אומר לו: "בוא נאמן, נשאר מה צריך את הכסף שלך עוד כמה חודשים, בין כל אוכל אני אקבל את הכסף שלך אז לא חבל לי על הסחורה בשתי בזבזות בינתיים."

53:35לא ימוכרים להם כלום, והם יהיו היהודים בצער גדול, כמה חודשים, בצער נורא, בדבר, בדברים כל כך קשים, היו מתעללים בהם, מכים אותם. למי תתלונן? עוד מעט אני אורג אותך. שתוק. פרק ד' מרדכי ידע את כל אשר נעשה, מרדכי נמצא בשוק. מרדכי נמצא ברחוב. מרדכי עם כל ההתמדה הגדולה שלו בתורה, אבל הוא היה גדול הדור כזה שיודע את המצב של הדור של כל אחד ואחד. יש הרבה צדיקים, ולאדם שנמצא בבית המדרש, לא יודע שום דבר, רק לומד, לומד, לומד, לומד. ואם שואלים אותו שאלה בענייני הרחוב שלצערנו, אנשים שלא כל כך שומרים תורה ומצוות, מזדעזע, הוא לא מאמין, לא מבין ולא רוצה לענות. זה לא תפקידו של גדול הדור. גדול הדור פירושו האחד שאחראי לכל אחד ואחד מהדור. גם בעניין העולם הזה. ומרדכי ידע את כל אשר נעשה. מרדכי לא נמצא רק בבית המדרש, סגור, בלי להיות מעורב בחיי החברה, לדעת איך לתקן את החברה, איך להעלות את היהודים הנמוכים, אלו שנמצאים ברחוב, משחקים שש-בש, קלאפים, אלו שרחוקים. איך לקרב אותם. מרדכי יהודי, כיוון שהוא נמצא שם במקומות האלה, לקרב את עם ישראל, לקרב את היהודים שנמצאים במקום רחוק.

54:49אז הוא יודע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו. הוא יודע שהדרך היחידה היא להתפלל לקב"ה. רק תפילה יכולה לעזור. וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה. מרדכי מתפלל מכירות ליבו. אומרים חז"ל למה הוא נקרא מרדכי היהודי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני? בן יאיר שהעיר את עיני ישראל, בן שמעי ששמע השם תפילתו, בן קיש שהקיש על שערי שמיים ונפתחו. מרדכי מתפלל מכל הלב וכאן באמת, רבותיי, צריכים לדעת שצריך להתפלל מכל הלב. כשבן אדם רוצה ישועה הוא צריך להתפלל מכל הלב, לא בן אדם עומד ככה בתפילה, הלו מה אתה אומר? לא יודע, פתאום הוא לא שם לב איפה הוא נמצא. איפה אני? ברפאנו? וברך עלינו? אומרת הגמרא שצריך להחזיק טובה על הראש שלנו, לגב שלנו. למה? כי אוטומטית, כשמגיע מודים, הוא מתכופף ישר כמו רובוט. אמרת מודים עכשיו? לא יודע. אתה לא צריך לשים לב בתפילה. מספרים על זה בדיחה: היה פעם איזה בן אדם אחד, רואים אותו מתפלל בשמונה עשרה, פתאום מכניס את היד לתוך הכיס בשמונה עשרה, מוציא חבילת סיגריות, מראה ככה ומחזיר. שאלו אותו החברים שלו, "תגיד לי, מה קרה לך? מה אתה באמצע התפילה מוציא סיגריות ומחזיר?" אז הוא אמר להם, "אם אתם יודעים מה לעשות בתפילה, חולמים." אמר, "אז אני חלמתי שאני טס לפריז, אבל בדרך לטיסה הייתי בעדיות יפרי. אני חייב להיכנס לקנות משהו. אמרתי, אני אקנה סיגריות. אבל מה? איזה סוג סיגריות? המוכרת שואלת אותי, ואני לא יכול לענות לה. אני באמצע תפילה, באמצע שמונה עשרה, אז הכנסתי את היד לכיס, הראיתי לה את הסיגריות ואמרתי, כזה אני רוצה, והחזרתי לכיס."

56:19שאני טס לפריז, אבל בדרך לטיסה הייתי בדיוטי פרי. אני חייב להיכנס לקנות משהו. אמרתי, אני אקנה סיגריות. אבל מה? איזה סוג סיגריות? המוכרת שואלת אותי, ואני לא יכול לענות לה. אני באמצע תפילה, באמצע שמונה עשרה. אז הכנסתי את היד לכיס, הראיתי לה את הסיגריות, ואמרתי, כזה אני רוצה, והחזרתי לכיס. הרב גלינסקי היה אומר: כתוב בפסוק "אלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו בשם ה'." הוא אומר: יש אנשים שמגיעים לאיזה מקום ברכב, יש כאלה שמגיעים למקומות בסוסים, אבל אנחנו רק מתחילים להגיד "ה' שפתי תפתח," בשם ה' כבר אנחנו מגיעים לכל המקומות; הולנד, צרפת, ניו יורק, פריז, פלורידה. ארגוואי, תאילנד, המוח שלנו עובד כעצירה. לא רוצה שנהיה מפוקסים, לא רוצה שנעשה כמו מרדכי ואזעקה גדולה הוא מראה מתוך הלב, מכאוב ליבו. ואז באמת הקב"ה עזר, כמו שאנחנו נראה בהמשך הפסוקים. אבל יש בעיה, מרדכי היהודי לבוש בשק ואפר, ואסור לבוא, אסור להשרות אווירה עצובה באזור של ארמון המלך, שלא ישפיע על מצב הרוח של המלך. המלך תמיד צריך להיות במצב רוח טוב, מצב רוח מסוכן אצלו.

57:26יכול להרוג אנשים בגלל כעסים, כמו שראינו את זה. ויבוא עד לפני שער המלך, כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק, זה לא מכובד, זה לא נאה, זה לא יאה. ובאמת בכל מדינה ומדינה, כך אומר הכתוב בפרק ד' פסוק ג', אשר דבר המלך ודתו מגיע, אבל גדול ליהודים. כולם בצער. זה הולכים להרוג אותם. מה יותר מזה? וצום, ובכי, ומספד, כולם שק ואפר יוצא לרבים. כולם לובשים שק, כולם חוזרים בתשובה. ובאמת, בגמרא כתוב ששאלו תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי מפני מה התחייבו שונאיהם של ישראל כליה. עם ישראל יכול להגיד, אתה יודע מה? זה סוריה, זה איראן, הם רוצים להרוג אותנו, אנחנו מאיימים עליהם, רוצים את פלסטינה, טרוריסטים, הסברים הגיוניים. אבל תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי יודעים שכל הסבר הגיוני הוא לא הסבר אמיתי, כיוון שהסיבה האמיתית שמגיע לעם ישראל לגזירה כזאת זה עבירות, ואם זה עבירות אתה צריך לדעת מה לתקן. אז שאלו אותו מפני מה הגיעה אליהם הגזירה. אמר להם רבי שמעון בר יוחאי, אמרו אתם, תגידו אתם, בואו נשמע מה אתם חושבים. אמרו לו, מפני שנהנו מסעודתו של אחשוורוש. שימו לב, בעוד כך היהודי צעק כשהייתה הגזירה והייתה המסיבה. כיוון שהסיבה האמיתית שמגיע לעם ישראל לגזרה כזאת זה עבירות, ואם זה עבירות אתה צריך לדעת מה לתקן. אז שאלו אותו מפני מה הגיעה אליהם הגזרה. אמר להם רבי שמעון בר יוחאי: "תגידו אתם, בואו נשמע מה אתם חושבים". אמרו לו: "מפני שנהנו מסעודתו של אחשוורוש". שימו לב, בעוד כך היהודי צעק כשהייתה את הגזרה, כשהייתה את המסיבה.

58:55של אחשוורוש לא ללכת למסיבה. אמר להם: "אני גוזר בכוח התורה שלא תלכו למסיבה הזאת." אמרו לו: "תגיד לי, מה אתה פנאט? מה אתה קיצוני? מה אתה רוצה להתחיל עם המלך? המלך שולח לך הזמנה, אתה לא תבוא? מה תגיד לו, כאב לי הבטן? זה מלך, זה יכול להרוג אותך!" אמר להם: "אבל אני אומר לכם, לא יהיו שם דברים טובים. תאמינו במלכו של עולם, אל תלכו לשם." אמרו לו: "תשתוק, אתה פנאט. לא הולכים, לא שומעים לך." אנחנו נלך ונהנה ונאכל ונשמח. נראה למלך שאנחנו ככל העמים בית ישראל. נראה שאנחנו חופשיים ונאורים ומשוחררים. ובאמת זה היה למשך כל הדורות. כל פעם שהיהודי רצה להראות כמה הוא נאור, כמה הוא מתאים, כמה הוא יכול להיות גרמני יותר מגרמני, צרפתי יותר מצרפתי, הולנדי יותר מההולנדים. הגיעה מלחמה, הגיעו פרעות. וויתקו וניתקו את הקשר בין עם ישראל. על זה אמרו: אם יהודי לא עושה קידוש, הוא לא מקדש את עצמו; אז הגוי עושה הבדלה, הגוי מפרק אותך, הגוי מוציא אותך ממנו. זה מה שקרה פה. הם הלכו למסיבה, עשו את הכל מפני שנהנו מסעודתו של אחשוורוש. נהנו ריקודים, שמחה, שירים, הכל בסדר.

1:00:13מה אתה נהנה? מה אתה נהנה? אין בית המקדש. זה לא דרכה של תורה. מרדכי גדול הדור מחלל הלכת. זה קרוב לפריצות. זה בעיה. מה אתה נהנה? כי עלה מהגזרה. אמר להם רבי שמעון בר יוחאי, אם כן, שבשושן יהרגו, ובשאר המקומות לא יהרגו. הרי המסיבה הזאת הייתה בשושן. המסיבה המשמעותית, שהייתה עם ושתי וכדומה. אז למה הגזרה הייתה על כולם? אמר להם מפני שהשתחוו לצלם בזמנו של נבוכדנצר. נבוכדנצר, זה מלך שהכריח את כולם להשתחוות, והם לא מסרו נפשם על קידוש השם. וכיוון שהם השתחוו לצלם, אבל הם באמת לא התכוונו להשתחוות לצלם, הם השתחוו לקדוש ברוך הוא, אבל זה נראה כאילו השתחוו לצלם, רק כדי להשתיק את נבוכדנצר. אז אמר להם רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו: לכן גם פה הגזרה הייתה כאילו לחפר על הכאילו שהם עשו, כאילו השתחוו. באמת הם לא השתחוו אליהם, גם פה הייתה גזירה כאילו הם ייהרגו, ובאמת הם לא נהרגו. והתהו הנערות אסתר וסריסיה, הן יודעות שיש קשר בין אסתר למרדכי, כי מרדכי בעצם הוא זה שגידל אותה ממנו לקחת אסתר, ויגידו לה, מספרים לה, תראי, אנחנו רואים את מרדכי, כולו בצער, כולו בזעקות, כולו בבכיות, כולו בצומות, בסיגופים, אפר, מה קרה? ואסתר נבלבלה, תתחלחל, המלכה מאוד.

1:01:40ואת שישלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שק מעליו, ולא קיבל! קח, תלביש בגדים, מה קרה לך? למה אתה כל כך? תדבר, תסביר! בתקרה אסתר להטח. קוראת לה משרת שלה. משרת שלה, מסריצה המלך אשר האמין לפניה ותצבאו על מרדכי. איך תברר מה קורה שם עם מרדכי? לדעת מה זה ועל מה זה. מה זה? על מה? על מה הבכי? על מה הצעקות? על מה? והציעה הטח אל מרדכי לרחוב העיר שלפני שער המלך. הטח הולך למרדכי. ומאוד חי מגלה לו את כל מה שהמן הרשע עשה ואת פרשת הכסף אשר אמר המן: נשקול על גנזי המלך. המן הרשע העמלקי הזה רוצה להשמיד, להרוג ולאבד את כל עם ישראל, טף, נשים, קטן וגדול. מה זו אנטישמיות נוראה! לא אכפת לו. נפגשנו באנטישמיות הזאת לפני למעלה מ-60 שנה בשואה. יהיו ילדים יהודים שלא טעמו את האכזריות של הגרמנים הנאצים יימח שמם בהשפעת היטלר, הימלר, אדולף אייכמן, כל הרשעים הארורים האלה. במשרפות שרפו ילדים, תינוקות, בדברים, בהריגות נוראות. מה מזיק לך ילד? מה עשה לך? זה עמלק. באמת משם הגרם מובא שהעם הגרמני, הגרמנים,

1:03:02הם בעצם המשך ושורש של עמלק. להרוג את עם ישראל, להשמיד, לא משנה מי, מה, טף, נשים, זקנים, נערים, ילדים, תינוקות. אז מרדכי מספר להתך שהוא המשרת, השליח של אסתר המלכה, את כל פרשת הכסף, כל מה שקרה, ואת פתקי כתב הדת אשר ניתן בשושן, את החוק שניתן להשמיד את כל ישראל. הוא נתן את החוק שהכתוב התפרסם ברחובות במודעות רחוב. כך תראה לאסתר ותגיד לה שאני מבקש ומצווה עליה לבוא אל המלך להתחנן ולבטל את כל הגזרה. באה ותגיד לאסתר את דברי מרדכי. הוא עשה מה שמרדכי אמר לו, אבל אסתר עכשיו מתחילה לפחד. אסתר אומרת להם, זאת אומרת, אסתר צוותה על מרדכי, לך תגיד למרדכי. כל עבדי המלך וכל עם מדינות המלך יודעים שכל איש ואישה אשר יבואו אל המלך בלי רשות, אחת דתו להמית. זה מלך אכזר. אי אפשר לדבר איתו. אם אני באה בלי הזמנה, יכולים להרוג אותי. מה אני אעשה? מה, אני צריכה למסור את נפשי? זה באמת כזה רציני? זו גזרה כל כך נוראה?

1:04:30אומר למרדכי היהודי: אל תדמי בנפשך להימלט בבית המלך מכל היהודים. מרדכי היהודי אומר לה: תקשיבי, את בטח חושבת—שימו לב שהוא מדבר עם מלכה, מלכת העולם בעצם—בוא נקרא לזה: אל תחשבי שבגלל שאת נמצאת שם בתוך בית המלך, לא יעשו לך כלום. אל תדמי בנפשך להימלט בבית המלך מכל היהודים. כי אם תחרישי חרש בעת הזאת, אם עכשיו את לא נכנסת למלך ומתכוננת ולא משנה מה יהיה, רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ואת ובית אביך תאבדו. תאבדו. אסתר מזדעזעת מהדבר הזה, והיא אומרת לו: אין בעיה, רק בוא נעשה הכנה שבטוח לא ירגו אותי ושיהיו לי זכויות. מה ההכנה? היא לא אומרת: קחו אותי למאפרת שיעשו לי איזה רולים בשיער או איזה בושם, לא, לא, לא. ההכנה היא לכנס את כל היהודים. אני לא צריכה למצוא חן בעיני אחשוורוש ולהתייפייף ולהתלבש. לא, זה לא מה שאני צריכה. אני צריכה לשכנע את מלכו של עולם, את בורא העולם שבידו לב אחשוורוש, לב מלאכים ושרים ביד ה'. והיא אומרת לו אין בעיה, רק בוא נעשה הכנה שבטוח לא ירגו אותי, שיהיה לי זכויות. מה ההכנה? היא לא אומרת קחו אותי למאפרת שיעשו לי איזה רולים בשיער, איזה בושם. לא, לא, לא. ההכנה היא לכנוס את כל היהודים. אני לא צריכה למצוא חן בעיני אחשוורוש ולהתייפייף ולהתלבש. לא. אני צריכה לשכנע את מלכו של עולם, את בורא העולם, שבידו לבו של אחשוורוש. לב מלכים ושרים ביד השם.

1:05:58שהוא שכנע את אחשוורוש, שמצא חן בעיניו. אז אחרי ששכנע את דברו בעולם. איך משכנעים את דברו בעולם? תורה, תפילה, צדקה, תשובה, תפילות, צומות, טעניות. לכנס את כל היהודים הנמצאים בשושן, וצומו עליי, ואל תאכלו ואל תשתו שלושה ימים, לילה ויום. גם אני ונערותיי נצום כן. ואחר אבוא אל המלך. זה מה שהיא אומרת לו. ואז היא מוסיפה שלוש מילים: וכאשר אבדתי, אבדתי. אני מוכנה למות בשביל עם ישראל. אם המלך יהרוג אותי, יהרוג אותי. על הניסיון הקטן הזה, שזה יעזור, אני מוכנה. צדקת, באמת. ויבוא מרדכי ואז ככל אשר צוותה עליו אסתר, מרדכי עשה את הכל. ובאמת חז"ל אומרים שזה היה הזמן של פסח. ובפסח הם לא עשו כלל את הסדר. הם צמו והתענו והסתגפו. ובכו לפני הקב"ה שתתבטל הגזרה. וכאן מתחיל פרק ה'.

1:06:59פרק א: הפרק שבו המן מתחיל להשתולל ורוצה להרוג כבר את מרדכי. הוא לוקח עץ, ובעצם מתברר שהעץ הזה בשבילו. והיה ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית נוכח בית המלך, והמלך יושב על כיסא מלכותו בבית המלכות, נוכח פתח הבית. המלך יושב מול הפתח, ופתאום הוא רואה את אסתר מתקרבת אליו. ואומרים חז"ל במדרש שהחשברוש כעס נורא. הוא אמר: "הראשונה (ושתי) אמרתי לה לבוא והיא לא באה, זאת היא השנייה, אני לא אומר לה לבוא והיא באה! איזה עולם הפוך!" והוא כעס, והוא לא רצה להסתכל עליה בכלל, הוא סובב את הפנים ממנה. מול הפתח ופתאום הוא רואה את אסתר מתקרבת אליו, ואומרים חז"ל במדרש שהחשברוש כעס נורא. הוא אמר: "הראשונה, ושתי, אמרתי לה לבוא והיא לא באה. זאת, השנייה, אני לא אומר לה לבוא והיא באה. איזה עולם הפוך!" והוא כעס, והוא לא רצה להסתכל עליה בכלל. הוא סובב את הפנים ממנה. הוא סובב את הפנים ממנה, ואסתר ידעה שאם אחשוורוש מסובב את פניו ממנה ולא מושיט לה את השרביט שנמצא בידו, הורגים אותה. באותה שעה היא אמרה את מזמור תהילים פרק כ"ב והתפללה לקב"ה. המזמור תהילים מתחיל "למנצח על איילת השחר".

1:08:24זה הסתר. היא מתפללת לקדוש ברוך הוא בשעה שהיא הגיעה, לפני שהיא נכנסה לחשוורוש, שעברה דרך בית הצלמים, במקום של העבודה הזרה, ושם השכינה הסתלקה ממנה. אלי, אלי, למה עזבתני? אומרת לה ריבונו של עולם, למה עזבת אותי? רחוק מישועתי דברי שאגתי. ואז היא מתפללת, ואומרת לקדוש ברוך הוא שיעזור לה, ושירחם עליה. ואז, בשעה שהיא מתקרבת לחשוורוש, ולחשוורוש מסתכל הצידה ולא רוצה לראות אותה, יודעת שנגזר עליה גזר דין מוות. ובאמת, המשרתים כבר דיברו ביניהם: אני אורג אותה, אתה תיקח את השרשרת, אני אקח את השמלה, אני אקח את זה. זה מה שכתוב בתהילים כ"ב, שם שזה "למנצח על אילת השחר" פסוק י"ט: "יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל." עושים חלוקה. ואתה ה', אל תרחק, אילותי לעזרתי חושה. הצידה ולא רוצה לראות אותה יודעת שנגזר עליה גזר דין מוות ובאמת המשרתים כבר דיברו ביניהם: "אני אורג אותה, אתה תיקח את השרשרת, אני אקח את השמלה. אני אקח את זה." זה מה שכתוב בתהילים כ"ב שם, שזה למנצח על אילת השחר, פסוק י"ט: "יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל." עושים חלוקה. ואתה ה', אל תתרחק ממני ותעזור לי. והצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי. תציל אותי מפה, אחשוורוש הזה שהוא כמו כלב נושך דורס. אתה ה' היא אומרת, אל תתרחק ממני ותעזור לי. והצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי. תציל אותי מפה אחשוורוש הזה שהוא כמו כלב נושך ודורס.

1:09:29אושיעני מפי אריות, ופה היא אומרת שכל זה כדי שיתקיים הפסוק "אגידה שמך לאחיי בתוך קהל אהללך" כדי שאני אוכל לספר ולגלות לכולם כמה אתה ריחמת עליי, כמה אתה אוהב את עם ישראל, כמה אתה מושיע את עם ישראל, כדי להפיץ ולפרסם את הנס הגדול של הצלת עם ישראל. באמת אומרת הגמרא, באותה שעה... הגיע אל אחשוורוש מלאך אחד שזקף את קומתה. אסתר הייתה אחרי שלושה ימי תענית, חלשה מאוד, עם הפרצוף המפחיד של אחשוורוש ועוד שהוא מסרב. מלאך שזקף את קומתה, עוד מלאך שמשך חוט של חסד על פניה. עשה לה פנים מהירות עם כל העצום, עם כל הקושי, ועוד מלאך שסובב את הפנים של החשוב. הראש, אתה רוצה להסתובב, אבל אתה לא מחליט. יש בורא לעולם פה, אתה בסך הכל בובה. סובב לו את הפנים, סובב לו סובב לו עד שהוא ממש הגיע אליה. ואז כשהוא ראה אותה, וטיסה והכיר המלך את אסתר המלכה עומדת בחצר, נסחן בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותיגע בראש השרביט. אסתר היה לה קשה.

1:10:30שסובב את הפנים של החשוב הראש. אתה רוצה להסתובב, אבל לא אתה מחליט. יש בורא לעולם פה, אתה בסך הכל בובה. סובב לו את הפנים, סובב לו, סובב לו עד שהוא ממש הגיע אליה. ואז כשהוא ראה אותה וטיסה והכיר המלך את אסתר המלכה עומדת בחצר, נשאה חן בעיניו, ויושיט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו. ותקרב אסתר ותיגע בראש השרביט. לאסתר היה קשה. להגיע עד לשרביט, היא אחרי שלושה ימים של צום. עכשיו עד שהיא לא נוגעת לשרביט יש פחד, אולי המלך יחזור בו, אולי הוא ייקח חזרה את השרביט. נהיה נס והשרביט התארך, התארך, התארך, התארך, התארך, הגיע עד אליה ואז היא נגעה, ואז זהו, יש אישור פה, היא נמצאת פה במקום. אומר לה המלך, מה נחש אסתר המלכה? למה הסתכנת כל כך בשביל לבוא אליי בלי אישור? הם יכולים להרוג אותך. ומה בקשתך? עד חצי המלכות ותעשה? מה שת

1:11:32חז"ל אומרים שהלשון "עד חצי המלכות" הכוונה ולא דבר שחוצץ למלכות. הכוונה היא לא משהו שיפיל אותי מהכיסא, שאני כבר לא אהיה מלך וכדומה. והוא רמז לה בזה רק לא בניין בית המקדש. כי הוא חשב שבניין בית המקדש זה יהיה אסון אם היהודים יהיו במקום אחר ויעבדו שם את אלוקיהם וזה בעצם יכול להיות מרידה במלכות, מקום מתכנסות. ואתה אומר אסתר למלך, לא, לא, לא משהו מיוחד, רק אני רוצה להזמין אותך לסעודה. זה מוזר לו. כל הבלאגן הזה, כל העניינים, כל התכחשות, כל הסכנה בשביל להזמין אותו לסעודה. אם על המלך טוב, יבוא המלך והמן. בוא נדליק לו קצת נקודה אדומה. המן? אשתי מסתכנת להזמין אותי ואת המן? בשביל זה היא באה כל כך? מה יש לה מהמן? ויבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו. הוא אומר, המלך, מהרו את המן. היא רוצה שהמן יבוא, שיבוא המן. לעשות את דבר אסתר. ואבוא המלך והמן אל המשתה אשר עשתה אסתר. ויאמר המלך לאסתר במשתה היין: טוב, עכשיו תגידי לי באמת מה את רוצה? אני לא מאמין שמה שרצית זה כדי שאני לא אסתכן. כל מה שרציתי להסתכן זה כדי שאני אבוא ולשתות איתך קצת יין. תגידי לי מה את רוצה, מה שאלתך ומה בקשתך. ואתה נסתר, ואת אומרת: שאלתי ובקשתי שגם מחר תבוא. ומחר אני אגלה לך מה שאלתי ובקשתי.

1:13:00עכשיו תבינו, אחשוורוש המלך עריץ, מלך עצבני, מלך כעסן, מלך גאוותן, כשמשהו לא מוצא חן בעיניו הוא הורג. זה מה שקרה עם ושתי. פתאום פה הוא ממושמע. תיאטרון בובות. יש פה מישהו שמנהל את הבובות, עכשיו אתה תקבל מה שהיא אומרת. היא אומרת לך לא, אגלה לך את עמי ואת מולדתי. אני לא אגלה לך מה אני רוצה, רק מחר. ובאמת הוא מגיע. ובלילה קרה משהו ששינה את פני התמונה ותכף נגיע לזה. בינתיים המן הגיע לרום המעלה. כולם משתכבים אליו. כולם אוהבים אותו. שרים, משרתים, סריסים. וגם עכשיו המלכה, הוא חושב שהיא מתאהבת בו. למה היא הזמינה רק אותי? ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב. וכראות המן את מרדכי בשער המלך, עוד פעם, מרדכי בשער המלך, שהוא לא קם ולא זע ממנו. מה זה "לא זע"? זה אפילו בעיניים, הוא לא הזיז את העיניים, שלא יחשוב שהוא השתחווה לו בעיניים. לא. וימלא המן על מרדכי חמה. זהו, אמר, זהו, אני גומר אותו.

1:14:00הגיע לרום המעלה, ופה התחילה נפילה. והתאפק המן, והלך אל ביתו, שולח לקרוא לאוהביו, לעוזריו, למשרתיו, ואומר להם: תסתכלו איך אני, הגעתי לרום המעלה. אסתר לא קוראת לאף אחד, רק אליי. המלך הכי אוהב אותי, כולם משתחווים אליי, כולם, כולם, כולם, רק המן, המן, המן, כל היום. אבל ישנו נודניק אחד, מרדכי. כל זה אינו שווה לי. הוא אומר, כל זה לא שווה לי, לא יכול לראות, בעת אשר אני רואה, את מרדכי היהודי יושב בשער המלך. זה כל כך... כל הכסף והזהב שלי והכבוד, אומרת הגמרא, מלמד שכל העושר שלו היה חקוק לו על ליבו. היה יודע בדיוק כמה כסף יש לו, מתי, בכל שעה, בכל רגע. כל כך הייתה לו תאווה של כסף שזה היה החיים שלו. ואם כל זה הוא ויתר על הכל, אמר, כשאני רואה את מרדכי, לא יכול. והייתה לו סיבה טובה, כי הוא היה עבד של מרדכי, ואמרו חז"ל, עבד שקנה נכסים הם של רבו. אז זה הכל היה של מרדכי. אמרו לו יועציו, המן, וזה רשעשתו, יש לנו פטנט. תעשה עץ גבוה, יעשו עץ גבוה חמישים אמה ובבוקר אמור למלך ויתלו את מרדכי עליו. תגיד כן אחד, המלך, כן אחד הוא אוהב אותך, כולם אוהבים אותך, כן אחד חמישים אמה, 25 מטר גובה שכולם יראו מה קורה למי שלא שומע להמן ומי שמתחיל עם המן ומי שלא משתחווה להמן.

1:15:2625 מטר גובה העץ, וואו, כזה גבוה, כולם הסתכלו למעלה, זה... זה בגאווה שלו שמול האמן, והנה, הכל יהיה בסדר. שמע, אמן, מבסוט. ובוא, אתה תהיה... תבוא אל המשתה למחרת, שמח וטוב לב, הכל בסדר. אבל באותו לילה של המשתה, נדדה שנת המלך, 360 פעם, המלאך זרק את אחשוורוש מהמיטה שלו בלילה הזה. נדודי שינה, פחדים, סיוטים. בחלום הלילה הוא פתאום רואה את המן, מגיע אליו עם כתר מלכות ועם חרב שרוצה להרוג אותו. הוא כאן בבעלה, והוא לא מבין מה קורה. הוא אומר, אולי זה קשור למאכלים שאכלתי אצל אסתר? בודקים את זה, לא, הרבה אכלו. אסתר ישנה בסדר, המן ישן בסדר. הראילו אותי כולה בפחדים ובסיוטים לא נורמליים. ואז הוא אומר: "איך יכול להיות שבאמת מישהו רוצה להרוג אותי? מישהו רוצה להתנכל אליי? אבל מה? למה אף אחד לא מגלה לי? למה אין פה שב"כ? אין פה קג"ב? אין פה FBI? אין פה משהו משטרה? אף אחד לא מגלה לי." הוא אומר: "יכול להיות שאולי פעם אחת מישהו אמר לי, הציל אותי ממשהו ואני לא נתתי לו מספיק טובה, ואז היו אנשים אומרים: 'המלך הזה לא שווה להציל אותו, שילך, אולי יבוא מלך אחר.'"

1:16:49שייתן יותר על זה שמצילים אותו ואז הוא אמר טוב אני לא זוכר תביאו את ספר הזיכרונות. שם כתוב כל מי שעשה טובה למלך אי פעם, הוא נכתב בספר הזיכרונות. בדורי דורות מביאים את ספר הזיכרונות וימצא כתוב ושר גד מעודכי על בקטנה ותרש. פתאום נהפך מבקטן ותרש לבקטנה. אחד מהפירושים על זה שמי היה האחראי הסופר הבן של המן, אחד מבני המן המוזכרים בסוף המגילה, הם רק חלק מעשרת בני המן. הגמרא אומרת שהיו לו כמה מאות בנים ו... 28 בנים. הגמרא אומרת שהיה לו גם מכיוון שהוא היה נואף עם נשות אחרים, כך מובא בחז"ל וכו' וכו'. אבל הבן הזה, שנקרא שמשי, הוא רצה למעט כשהוא כתב שמרדכי הציל... את החשברוש, אז הוא לא אמר מבקטן ותרש, כי אז וואו, שתי אנשים שרצו להתנקש במלך מרדכי סיכן את עצמו והציל. זה נשמע גדול מדי, אז הוא כתב מרדכי הציל את החשברוש מבקטן או תרש, כאילו איזה בן אדם אחד רצה להרוג בן אדם אחד. קל יותר להתמודד, זה לא משהו גדול, זה לא גרנדיוזי. זה גם נחמד, אבל למעט את הסיפור.

1:18:10בקטנה ותרש זה נהפך להיות מכיוון שהמלאך לקח את האות במקום בקטן או תרש שם את האלף לכאן את האות לכאן יצא בקטנה ותרש. ואז שואל אחשוורוש מה קרה למרדכי? מה קרה? מרדכי קיבל משהו? אמרו המלך מה נעשה? יקרו גדולה למרדכי על זה. אמרו נערי המלך משרתיו לא נעשה עם עוד דבר. שום דבר לא עשו לו. עכשיו הוא חושב בעצם כנראה בגלל שלא עשיתי למרדכי ענאה. "ואמרו לי, הרי המלך אליו, הנה המן עומד בחצר. המן בחצר. טוב. אמר המלך, יבוא. המלך מתכונן חרד, שהמן לא יפתיע אותו עם איזה חרב, עם איזה סכין. בא המן ואמר לו, המלך, עכשיו המלך רוצה לדעת, האם המן יש לו כיוון להיות מלך. אז הוא אמר, אני אשאל את המן שאלה כזאת, שהוא יבין שאני כאילו שואל אותו עליו, לפי התשובה אני יודע מה הוא מתכנן. טוב, אתה נעה. התפרסם שהוא הציל אותי. אז אנשים אומרים, רגע, אז לא שווה להציל. אז אולי עכשיו זו הזדמנות. ואמר, המלך, מי בחצר? ופתאום הוא שומע, רעשים בחצר. מי בחצר? והוא נבהל. בחלום שלו הוא יודע שהמן רוצה להרוג אותו. במחשבה שלו הוא יודע שכנראה רוצים להרוג אותו, והוא לא יודע. והוא בפחדים, והוא בסיוטים, מסתכל ימינה ושמאלה, שומרים, משרתים, מי בחצר? והמן בא לחצר ואתה מלך, לומר, להתנות את מרדכי, בזמן הכי לא טוב שיכול להיות." ואמרו לו, הרי המלך אליו, הנה המן עומד בחצר. המן בחצר. טוב. אמר המלך, יבוא. המלך מתכונן חרד, שלא יפתיע אותו המן עם איזה חרב, עם איזה סכין. בא המן ואמר לו המלך: עכשיו המלך רוצה לדעת האם להמן יש כיוון להיות מלך. אז הוא אמר, אני אשאל את המן שאלה כזאת, שהוא יבין שאני כאילו שואל אותו עליו; לפי התשובה אני יודע מה הוא מתכנן.

1:19:37אז המלך אחשוורוש שואל את המן, "תגיד לי, מה נעשה לאדם שהמלך כל כך אוהב אותו ורוצה לכבד אותו ורוצה לחפוץ בעיקרו שכולם ירצו בכבודו והתפרסם הדבר?" עכשיו המן יודע שזהו המלך גם מבין שהמן יודע שזהו. לא חושב אפילו, הוא בטוח. אומר, "בוא נראה את התשובה של המן." אומר המן, "מה הבעיה? ניקח לבוש מלכות אשר לבש המלך, וסוס אשר רכב עליו המלך." וקטר של המלך, פה כבר חשבור שלך אז הוא מתכנן הרשע הזה, המן מתכנן להרוג אותי זה מה שהוא רוצה ונתון הלבוש והסוס על יד איש משרי המלך הפרתמים והלבישו את האיש והצעקו בכל הרחובות ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ בעיקרו המלך מבין, זהו המן בטוח רוצה לכבוש את כס המלכות. ואמר המלך להמן מהר, קח את הלבוש ואת הסוס אשר דיברת, ועשה כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך. אל תפול דבר מכל אשר דיברת, שום דבר אל תפיל, הכל אתה תעשה למרדכי. ותגיד ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. במילא, כולם ישמעו שאני מחזיר טובה, ואם מישהו רוצה להרוג אותי, או להזיק לי, או לעשות לי משהו, יחזירו לי טובה, ויגלו לי מה קורה. המן מסכן.

1:21:03נפל, מנסה לשכנע את אחשוורוש בחזון מובהק, אומר לו תן לו להיות איזה ראש עיר, תן לו מיסים, תן לו כסף. אומר לו אחשוורוש, גם את זה הוא יקבל. זה מה שהוא אמר לו, אחרי שתעשה כך למרדכי, אל תטפל דבר מכל אשר דיברת, כל מה שאמרת תיתן לו. וייקח המן את הלבוש ואת הסוס, וילביש את מרדכי, ויוביל ברחוב העיר, ויקרא לפניו, ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. והיה שם מרדכי שער המלך, מרדכי חזר לעסקו ולטעין איתו, עדיין לא התבטלה הגזירה. והמן התחף אל ביתו, אבל וחפוי ראש. אבל, כשאדם מת לו מישהו, אז הוא נקרא אבל. פה מי מת להמן? אומרים חכמים, בתו, שגם הייתה יפה על עצמה, גם אכזרית גם. נראה מרחוק התקהלות, אדם עם כתר, יושב על סוס, אציל, בגדים מפוארים, ולפניו איזה בן אדם מסכן ככה הולך. הייתה בטוחה שאבא שלה זה היה לסוס. ומי שסוחב זה מרדכי. אמרה, אוי, יש הזדמנות להתנקם במרדכי היהודי הזה. לקחה את כל הסיר של הלילה, של השירותים, ושפכה את זה על הראש של מי שסחב את הסוס הזה, שבעצם היה אבא שלה. ואז אבא הסתכל וראה אותה. היא נבלה, קפצה מהגג ומתה. אבל וחפוי ראש. אבל על ביתו, חפוי ראש מכל אשר נעשה.

1:22:27עכשיו המן מגיע לביתו, מספר להם את כל מה שהוא קרא. אמרו לו, חביבי, אם התחלת ליפול לפניו, נגמר. תהרוס את החפצים, תגמור. הרסת את הקריירה שלו. עכשיו המן, כל כך מבוזה, כל כך מושפל. למה הוא לא התאבד? במקום ללכת לעשות את זה, לצעוק ברחוב העיר, משפילים אותך, צוחקים עליך. אומרים בשם האדמו"ר מגור, כיוון שהיה חוק בפרס, שאם עושים חוק, ופתאום אחד מהשרים של המלך מת, או מתאבד, או קורה משהו, אז החוק מתבטל. עכשיו, היה חוק שצריך להרוג את כל היהודים. אז המן אמר, אם אני אתאבד, יתבטל החוק! המן לא מוכן, מוכן לסבול ביזיונות, קשיים, חרפות, גידופים, העיקר שהחוק הזה יישאר על מתכונתו, אבל נסבול כדי להרוג את היהודים. באמת, בעוד הם מדברים ושריסי המלך הגיעו, המן עוד לא הספיק להחליף בגדים מהמסע ההיסטורי כשעזר למרדכי וכל הסירחון שהזבל זרקה עליו והביאה אותו, הריצו אותו אל המשתה השני שאסתר עשתה. הוא נכנס! המלך רואה פה משהו מוזר. המן, לא מריח טוב. וכל העסק הזה גם לא מריח טוב. ובאמת כתוב שאסתר הזמינה את המן כדי שהמלך יחשוד בה, שהיא כביכול רוצה ללכת עם המן, ואז יהרוג את שניהם, ואז תתבטל הגזרה. ואז המלך והמן ישתו עם אסתר המלכה, ואמר המלך לאסתר, טוב, תגידי לי מה בקשתך, מה את רוצה? ענתה אסתר המלכה, סוף סוף מגלה, אם מצאתי חן בעיניך המלך, אומרת לו, אם אני מצאתי חן בעיניך, ואם על המלך טוב, תינתן לי נפשי.

1:23:51כדי שהמלך יחשוב בה, שהיא כביכול רוצה ללכת עם המן, ואז יהרוג את שניהם, ואז תתבטל הגזרה. ואז המלך והמן ישתו עם אסתר המלכה, ואמר המלך לאסתר, טוב, תגידי לי מה בקשתך, מה את רוצה? עונה אסתר המלכה, סוף סוף מגלה, אם מצאתי חן בעיניך המלך, אומרת לו, אם אני מצאתי חן בעיניך, ואם על המלך טוב, תינתן לי נפשי. אבל בסך הכל אני רוצה לחיות. לא רוצה יותר מחיים. ועמי, בבקע השעה, ואת העם שלי, את כל הזמן שואל אותי מאיפה אני, מאיפה אני, עכשיו אני מוכנה לגלות לך. כי נמכרנו אני ועמי להשמיד, להרוג ולאבד. היא אומרת לו, אנחנו נמכרנו להשמיד, להרוג ולאבד. ואילו לעבדים ולשפחות, היא אומרת לו, תקשיב, אם לעבדים ולשפחות היינו נמכרים, לא הייתי עושה את כל הצעדים האלה וכל הבלאגן הזה. החרשתי, הייתי שותקת. אבל כל זה כי אין הצער שווה בנזק המלך ואז היא אומרת על המן הצר הזה הוא לא שווה בנזק המלך. התבשתי הוא הרג, עכשיו הוא רוצה אותי להרוג. למה הוא עוסק זה רע על כל היהודים? גם כנראה אותי הוא רוצה לחסל. ואמר המלך אחשוורוש, ואמר לאסתר המלכה. פה כתוב בחז"ל שהוא פנה אליה בהתחלה על ידי מתורגמן.

1:25:09למה? כאילו המעקבות שלו לדבר עם מישהי שהיא לא משושלת המלוכה. אבל עכשיו שהיא גילתה לו שהיא מזרע היהודים ומזרעו של שאול המלך, אז אומר המלך אחשוורוש, ואז הוא פנה אליה אישית ואמר לאסתר המלכה: "מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו ליבו לעשות כן?" מי זה? כאילו אחשוורוש לא מכיר? הלו? תזכר! שכחת? מה קרה לך? אבל מה שהוא לא ידע... שבעצם אסתר אומרת כי נמכרנו אני ועמי. מה זה נמכרנו? נמכרנו זה עם כסף, בעצם הרי כתוב שם שלא היה כסף, נכון? בפסוקים בהתחלה לא כתוב כסף. כתוב שהמן רצה להביא כסף, אבל בסוף אחשוורוש לא לקח. אלא מה? המן בא להביא כסף, אבל אחשוורוש לא רצה שיגידו שהמלך לוקח שוחד, וזה וזה, אז הוא אמר לו: "הרכוש קח לך." אבל באמת...

1:26:10תביאי את זה. בשקט. שׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁ סוג זין, והגד לא מרדכי את כל אשר קראו כשהיא שלחה את התך ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול. מרדכי ברוח הקודש ידע את העסק מה שהיה שם. אבל היא, כששאלו אותה מי הוא זה שגוזר את הגזרה, היא חשבה. אבל באמת המלך התכוון לשאול מי זה שגילה לך ונמכרנו. אז אמרה, איש צר ואויב, המן הרע הזה. והמן נבעת, המן נבעת. וואו, וואו, וואו, וואו, וואו. זהו, עכשיו הוא מתחיל עסק עם המלכה ועם המלך ביחד. המלך קם בחמתו עם שתי היין. אומרים חז"ל, הגיעו מלאכים בדמות בניו של המן, והתחילו לחתוך את כל העצים, את כל הפרחים, את כל הדשאים, את כל השושנים. הכל עושים, מחריבים את הגן. וואי, מה אתם עושים? וואי, אבא שלנו אמר לנו, אמר בקרוב הבית הזה יהיה שלו, הוא לא אוהב את הצמחייה פה. וואו, זה בדיוק מה שהוא חלם.

1:27:32בדיוק מה שהחשברוש אמר, הנה, המן רוצה את הבית, רוצה את המלכות, רוצה את אשתי, רוצה את הכל, מה יהיה? איך אנחנו יודעים שהוא רוצה את אשתו? כי זה מה שהסתבך כל הזמן. הייתה כאילו למצחן בעיניו וזה. ותכף נראה גם מה קרה. והמלך שם מגינת הביטן. בכעס! ואז קרה נס נוסף. המן נופל על המיטה. הסתבך על תא המיטה. והמן נופל עליה. הלו? מה אתה נוגע במלכה? החשברוש הזדעזע ואמר המלך, גם לכבוש את המלכה עמי בבית? תראה, אתה לא מתבייש. כתר הציט, סוס של המלך הציט, בגדים של המלך הציט. את הבית הציט אתה לוקח, הבנים שלך מחייבים להתאגינה. עכשיו גם את המלכה לפניי. ואז הגיעה חרבונה. והנה חרבונה, אחד מהסריסים לפני המלך. גם מן העץ אשר עשה המן למרדכי, אשר דיבר טוב על המלך, עומד בבית המן, גבוה חמישים אמה. החרבונא בדיוק הגיעה בזמן ואומרת למלך: "אתה זוכר את מרדכי היהודי? זה שהציל אותך? זה שכל הזמן דאג לך? זה שבעצם בזכותו אתה חי היום?" אומרת: "המרדכי הזה, המן רוצה לתלות. למה? כי בגלל שהוא דיבר טוב על המלך, בגלל שהוא הציל אותך ממוות." אז בעצם הרס להמן את התוכניות. המן רצה להיות המלך, הוא המשנה למלך. אם היית נהרג, אז הוא היה עולה.

1:28:54אבל מורדכי הרס לו את התוכניות והשאיר אותך בחיים. אז הוא כועס עליו, ורוצה להרוג אותו. וואו, המלך שמע כך, והוא אומר, המלך, שתי מילים: תלו עליו. קחו את המן, תלו אותו עליו. ותלו את המן על העץ שהכין למרדכי, וחמת המלך שככה. ונרגע. ואז התחיל כל הסיפור של ונהפוך הוא, וביום ההוא נתן המלך אחשוורוש לאסתר המלכה את בית המן צורר היהודים. והביאו את מרדכי, ואסתר הגידה מה עולה... שהוא בעצם היה בן דודו. והמלך נתן את טבעתו למרדכי שיחתום באיגרות השניות ובעצם הוא יהיה האחראי על כל הדבר. זה היה לאחר שהאסתר התחננה ובכתה להעביר את רעת המן האגגי ולבטל את כל הגזרה הנוראה שהייתה.

1:29:54אבל הבעיה הייתה שכתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך אינו ניתן להשיב, זה מה שכתוב כאן בפסוק. אז איך אפשר לחזור מהחוק הקודם? אז בעצם היה ניסוח של החוק שכל היהודים וכל האנשים הנאמנים למלך, ככה היה כתוב, ביום י"ג באדר אם יתקיפו את היהודים שונאי היהודים, כולם מחויבים לעזור להם ולהילחם. החוק הקודם היה כתוב שכולם יבואו להרוג את היהודים. שמי שרוצה כל השונאים, אבל עכשיו היה כל מי שאוהב את המלך וכל מי שמשתתף בחוקים של המלך שיעשה את זה. אז כולם פחדו שהמלך יתבע את היהודים, ובאמת זה מה שכתוב. שיצאו רוכבי הרכש החשטרנים עם החוק החדש ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה, וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר. ובאמת כתוב שהיהודים הרגו בשונאיהם. זה בפרק ט'.

1:31:06וכל אותם הגויים שבעצם שיחקו אותם כל השנים כאילו הם אוהבי יהודים, ועכשיו התגלה שכולם שנאו אותם, הם הרגו והשמידו אותם, ביניהם את עשרת בני המן הכתובים בפרק ט', פסוקים ז'-י'. כל עשרת בני המן האלה נתלו יחד עם המן, ואסתר מבקשת יום נוסף אם אפשר יהיה להרוג בשונאים. ואת כל השלל הביאו למלך. זה בעצם היהודים, לא הלכו על הכסף. לא השתוללו, לא השתגעו על הכסף. הם עשו את זה נטו כדי להרוג את אויביהם ושונאיהם. בפרק האחרון במגילה, היה שם במלך אחשוורוש, מס על הארץ ואיי הים. מס, אומר הגאון מווילנה, זה גימטריה 100. ואיי, גימטריה 27, ו' א' י' י'. אומר הגר"א, מכאן אנחנו יודעים כמה מדינות היו לו בארץ, כמה מדינות היו לו בים. מס על הארץ, מאה מדינות בארץ ועוד עשרים ושבע מדינות בים. כל מעשי תוקפו וגבורתו ופרשת גדולת מרדכי, אשר גידלו המלך, הלא הם כתובים על ספר דברי הימים. זה נכתב להיסטוריה של מלכי מדי ופרס, איך המלך אחשוורוש גידל את מרדכי ואת היהודים.

1:32:30כי מרדכי מאוד חיוב ליהודים, משנה למלך אחשוורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחד. זאת אומרת הגמרא לרוב אחד ולא לכל אחד. מכיוון שפרשו ממנו קצת הסנהדרין, כיוון שהוא נהיה כמו פוליטיקאי. אמנם לטובת עם ישראל, אבל הוא נהיה משנה למלך. והוא כבר עסוק בצרכים של היהודים. זה עדיין, אפילו שזה דבר חשוב מאוד, אבל זה עדיין פחות מלהיות בסנהדרין. מלהיות יהודי קדוש ושקוע בעולמה של תורה. אפילו שאדם עוזר פה ושם ליהודים ומציל אותם ממתן גזרות, דואג ליהודים, זה חשוב, זה נפלא. אבל אם זו עיקר המגמה שלך, במקום תורה, זה פחות מאשר תורה כל הזמן. ועל זה מסתיימת המגילה על הפסוק הזה שאומר בגדולתו של מרדכי שהיה דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו.