קניני התורה חלק 5 הרב אפרים כחלון

0:11אנחנו ממשיכים את המשנה באבות של 48 קניינים, והגענו למעלה הכ"ט, ה-29, אהוב. פה המשנה באה ומזכירה לנו את כל המידות ומלמדת אותנו את כל המידות הטובות, את כל המעלות שהאדם, כדי לזכות בכתרה של תורה, מה הוא צריך? לעשות... לטרוח... להתאמץ... אז המשנה פה אומרת... כמה וכמה מעלות... שאנחנו נדבר עליהן בכלליות... אהוב... אוהב את המקום... אוהב את הבריות... אוהב את הצדקות... יש גורסים את המאמרה הזאת או לא... אוהב את התוכחות... אוהב את המיישרים... כל מיני אהבות... אם אנחנו נשים לב... בפרק ו' במשנה א', כתוב שם שכל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, והוא נקרא רֵעַ, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות. מה זה השלושה חלוקות האלה? בן אדם שהוא אהוב, אחר כך אוהב את המקום.

1:37אחר כך אוהב את הבריות. אהוב על ידי מי? מי צריך לאהוב אותו? אשתו? הילדים שלו? בעבודה? מי? מי צריך? יש פסוק במשלי ששלמה המלך אומר: בפרק ח', פסוק י', נאמר: "אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאונני." מסביר שלמה המלך שהקדוש ברוך הוא אומר: מי שאוהב אותי, אני אוהב אותו. ומשחרי, אלו שמחפשים אותי, מוצאים אותי. מי שמחפש אותי, ימצא. אז האהוב, קודם כל הוא צריך להיות אהוב כלפי הקדוש ברוך הוא, שהקדוש ברוך הוא אוהב אותו. שלב שני, אחרי שהוא אוהב את המקום, הוא אוהב את הבריות. כי לצערנו, היום השתבש מאוד מאוד המושג של אהבה. חזון איש היה אומר, מה שהחילונים קוראים לו אהבה, אצלנו זה כרת. יש הרבה חילונים, אתה אומר לו מה אתה עושה?

2:58כלומר, אני עושה אהבה, מה זאת אומרת? אתה לא עושה אהבה, אתה עושה גיהנום. אתה עושה לך קראת. אתה עושה לך עוונות שיסרפו אותך שם למעלה. אז היום לא יודעים כל כך מה זה אהבה. עד שיש את הבדיחה ואת השאלה הידועה, האדם אוהב דגים או לא אוהב דגים? האדם אוהב את הדגים בצלחת, אוהב את הכסף של הדגים, אוהב את עצמו, אבל את הדגים הוא לא אוהב. כי אם הוא היה אוהב את הדגים, הוא היה משאיר אותם במים. צייד אוהב חיות או לא אוהב חיות? אם הוא היה אוהב אותם, היה משאיר אותם. היום, המושג הזה של אהבה נהיה מושג של אהבה עצמית – שכיף לי עם הזולת. וזה הבעיה וזה החורבן. שלמה הרבה אנשים אומרים לך: "לא מתאים לי הקדוש ברוך הוא". למה? כי לא כיף לו עם הקדוש ברוך הוא. אחרי שהוא מכיר מי זה הקדוש ברוך הוא, הוא חושב שהקדוש ברוך הוא זה, חס ושלום, איזה משהו מחמד כזה. ברגע שהוא רואה שהקדוש ברוך הוא מעניש, לא מתאים לי. זה סימן שבן אדם לא אוהב את השם, אתה אוהב את עצמך, אתה אוהב רק את עצמך, וגם את אשתך אתה לא באמת אוהב, אתה אוהב את עצמך, כי טוב לך איתה, כי אתה נהנה ממנה מכל מיני הנאות שונות. והדבר הזה בעצם מראה שהאדם היום לא יודע אפילו מה זו אהבה.

4:23לכן הדבר הראשון שאומרת לנו המשנה: אהוב, אוהב את המקום. דבר ראשון, תאהב את המקום. בשעה שאתה תאהב את הקדוש ברוך הוא, אתה תדע לפי זה לנהל את החיים. שאל אותי איזה יהודי לפני אולי ארבע שנים, חמש שנים, שאל אותי איך אפשר לאהוב את הקדוש ברוך הוא. התורה מצווה: "ואהבת את ה' אלוקיך". בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ, מה הפירוש? אתה צריך לבוא ולאהוב את הקב"ה בכל הלב, בכל הנפש ובכל המְאֹד שלך. מה זה מְאֹד? במקסימום שאתה רוצה. וזה פסוק בתורה, לא נסתר, ספר דברים, פרשת וָאֶתְחַנַּן, פרק ו' פסוק ה'. איך אפשר? איך אפשר לאהוב את השם? מה, אני לא מכיר אותו, לא יודע מה הוא, ישות מסוימת, מה? התשובה הפשוטה לזה היא שאם אדם יתבונן בכל מה שהשם עשה בשבילו ויכיר בערך המלך וילמד אודות המלך ויראה איך המלך הגדול הרם ונישא, מלך אל חי וקיים, אל מלך נאמן, מלך יושב על כיסא רם ונישא, סביבו שרפים, ואם כל זה המלך בא ונותן לך תשומת לב אישית, דואג לך, מפרנס אותך, נותן לך כל כך הרבה דברים.

5:48אז את הישות הזאת שמחיה אותך כל רגע, אי אפשר לא לאהוב. כמה בן אדם אוהב את הרופא שהציל אותו את החיים? גם אם הוא עשה את זה בכסף. הוא היה בשערי מוות, שילם מאה אלף דולר, קונה לרופא בונבוניירות, ואם הרופא אמר, אתה יודע מה? אני לא לוקח לך כסף, הכל עליי. זה הרופא שסך הכל הציל אותו פעם אחת ממוות. אלוקים מציל אותך כל שנייה, המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. יש אנשים אומרים ככה זה, אדוני, ככה זה אני חי, אני אחיה. הקדוש ברוך הוא לא מחיה אותי. כמה אנשים נפטרים כל יום, כמה אנשים ישנו במיטה ולא קמו. השם מרחם. חברה של אשתי, הרבנית, נולד לה בן. גודל, גודל, גודל, שבת הזאת מת במיטה. דינור קטן, מה קרה? קוראים לזה בשתי מילים, מוות בעריסה. מה זה מוות בעריסה? לא חולה, לא כלום, לא נחנק, אלוקים החליט, סטופ.

6:59עד כאן. מה אתה חושב? בגלל שאתה חי 30 שנה אתה תמשיך לחיות? בגלל שאתה חי 40 שנה אתה תמשיך לחיות? המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. תאהב את הקדוש ברוך הוא. תאהב את הקדוש ברוך הוא על זה, על כל מה שהוא נותן לך. לכן אהוב זה אחד שהקדוש ברוך הוא אוהב אותו. ולמה אתה אוהב אותו? כי אתה אוהב את המקום, והאהבה של המקום זה אוהב את הבריות. איך אדם באמת אוהב את הבריות? אוהב את הבריות הוא מקרבן לתורה. אם אדם באמת אוהב את הבריות, הוא בא ומזהיר אותם ומלמד אותם. יש הרבה אנשים כועסים, כועסים, כועסים. למה הרבנים? יש רבנים מפחידים, מדברים על גיהנום, מדברים על עבודה זרה, עניינים. מה, תשתוק? תן לנו קצת בדיחות, תן לנו מוסר, תן לנו דברים טובים, תן לנו משהו נחמד. מה התשובה לזה? למה האמא אומרת לילד שלה, תיזהר, אל תחצה את הכביש לבד. אסור. אל תחצה. אל תכניס את האצבע לחשמל. הילד אחרי שהוא גמר לאכול ארוחת צהריים עם המזלג, הוא מכניס את המזלג לחשמל. לשקע, מה קרה?

8:17אוי ובוי, היא צועקת, למה? מה את צועקת עליו? תסבירי לו, לא כדאי לך, אפילו שזה מדגדג, אני לא ממליצה לך, זה לא ראוי, זה לא בסדר, אולי תספרי לו בדיחה על זה. למה האמא צועקת? כי האמא אומרת, מה זאת אומרת? אני אוהבת אותו, אני רוצה שהוא יחיה, אני שומרת עליו. ולמה כשבן אדם נחנק, היית פעם כשבן אדם נחנק? מה עושים? דבר ראשון, דופקים לו על הגב, הופכים אותו, נלחץ, מה? תסביר לו, אדוני, לאט לאט. הקנה שלך והושט קצת זזו. אם אתה יכול, תספר לו איזו בדיחה. הבן אדם נחנק. תתחיל עכשיו להסביר לו לאט לאט. תצעק, תנסה ללחוץ לו על הגב, להפוך אותו. למה, אדוני? לאט לאט, בלי לחץ. וזה שלצערנו מאות אלפים, אם לא מיליונים, נחנקים כל יום מעבירות מטינופת. ואדם נחמד, עוד פתיחה, עוד ראייה. זה אדם שלא אוהב את הבריות ולא אוהב את המקום. לכן אחד מ-48 הקניינים, אם אתה רוצה לזכות לכתרה של תורה, קודם כל אתה צריך להיות אהוב. איך תהיה אהוב? רק אם אתה תאהב את המקום ותאהב את הבריות.

9:35הגרסה הנוספת פה, אוהבת הצדקות. יש כאלה שלא גורסים את זה, כי זה כלול באוהבת הבריות. כי "אוהבת הצדקות" זה לא אחד שאוסף צדקות, מי תורם לי, מי תורם לי, מי תורם לי. זה אוהב כסף. לא, זה לא זה. הכוונה היא אוהב לעסוק במעשה צדק. אדם עושה מעשה צדק. מה זה צדק? צדק במשפט יעמיד ארץ. צדק, צדק. לצערנו, היום אין צדק. כמה תחנות רדיו ושידורים, סרטונים, כפירה, וטינופת, ובלבולי מוח יש ברשת היום. וכמה באחוזים יש בעניינים של תורה, של קדושה, של יראת שמיים? כמה? זה אפילו לא פרומיל, אפילו לא אחוז אחד, יחסית לכל מה שיש. איפה הצדק? התפקיד שלנו לעשות צדק. איך צדק? לפחות, לפחות שיהיה 50-50. תן לבן אדם את הבחירה, 50% תינופת, מה נעשה? זה היצר, 50% יצר הטוב. מיליארדים של סרטונים, ומיליארדים של שעות, ומיליארדים של מה? של כל מיני משחקים, וכל מיני בוהמה, וכל מיני שטויות, וכל מיני פוליטיקות, ומשחקים, ותינופת, ובלבולי מוח, ודברי אהבה, ודברי שחוק, ודברים בטלים, ושחוק, וליצנות, וחנפנות, ושקרנים, ומספרי לשון הרע, וכל דבר שרק אפשר, מיליארדים. איפה הצדק?

11:00למה אותם שוחרי צדק, שבדרך כלל הם אנשים שהצדק תמיד בפיהם. אבל מה קורה? מה קורה איתם כשזה מגיע לשעת המעשה? לא אומרים מה זאת אומרת, אנחנו ניתן 50-50. צדק. היום לצערנו, איזה דבר זה, איזה דבר זה. היום, היום מתפרסם, יש רופא בבית חולים, שומר תורה ומצוות, אנשים מגיעים אליו ויש להם כאבים בידיים. הוא ממליץ להם להניח תפילין. ולא רק ממליץ להם, עוזר להם, בואו תניחו תפילין, זה יעזור לכם על פי האמונה שלי. רופא בבית חולים, שומר תורה ומצוות, אנשים מגיעים אליו ויש להם כאבים בידיים. הוא ממליץ להם להניח תפילין. ולא רק ממליץ להם, עוזר להם, בואו תניחו תפילין, זה יעזור לכם על פי האמונה שלי. וגם ממליץ להם לקנות תפילין. אמנם, הוא לא כל כך מכיר, הוא יודע שבן דוד שלו מוכר תפילין. אההה, אתה לא מיסיונר רגיל, אתה מיסיונר שרוצה כסף. שלחו לו שליח, חוקר הביתה, עם מצלמה נסתרת, לבית חולים, לחדר, שיעשה כאילו כואב לו היד, והוא ממש הגיע אליו לפני השקיעה. אמר לו: "בובו, תניח תפילין, תניח תפילין. אתה רוצה לקנות תפילין? 1,500". הבן אדם אמר לו שזה יקר. אמר לו: "אתה יודע מה, אני משלם חצי, אני משלם חצי". הרופא אומר לו: "750, אני 750, אתה, אני משלם חצי". איזה בן אדם נדיב, איזה בן אדם.

12:24מה? מה? מה הוא אמר לו? מה הוא אמר לו בסך הכל? תניח תפילין. הקדוש ברוך הוא יעזור לך יותר. איך כל הרופאים, כל אנשי הצדק, זה משגע אותנו, זה מעצבן אותנו, לא מסוגלים לראות אותו. רופאים כאלה הורסים את העולם. צריך להשמיד אותו, צריך לחלות אותו, צריך להשמיד את המושג הרפואי שבו. רופאים כאלה הורסים את כל הרפואה ומוציאים את שמרם. מה? מה? מה בשרק הוא לא עשה? מה קרה? זה צדק, זה צדק. אם היה מגיע איזה גורו סיני שהיה אומר לך שכדי לסלק את הכאבים בידיים שלך, אתה צריך לקחת פרווה של נמר ולכרוך אותה על היד ולהישאר איתה חמש שעות כל יום, היית עושה. אז בגלל שזה תורת האלוקים, בגלל שזה תורה שניתנה לפני 3,300 שנה במעמד הר סיני לעיני מיליונים, והכתוב אומר שזה ניתן לעיני מיליונים ושהתורה ניתנה.

13:24הכתוב מעיד ואומר, אני נתתי לכם את זה ואתם ראיתם והייתם שם. שזה לא איזה שקר. אם זה היה שקר, היו זורקים את הספר. זה לא. ובאמת, יש חוקר חילוני שאומר, אנחנו הגענו היום למצב אבסורד. אם תבוא איזו חברה להגנת הטבע ותילחם בציד לווייתנים, למה? יש איזה מין של לווייתנים שהולך להיכחד, אז הם נלחמים. כולם יקבלו אותם בכפיים, יעשו להם תרומות בפייסבוק, יעשו להם תרומות באינטרנט, יתרמו, יעשו אגודה למען התנין, אגודה למען הלווייתן, אגודה למען הסרטן. מצוין, בוודאי, אלו דברים לתיקון העולם. אבל לא לסרטן של בני אדם, אלא לסרטן של חתולים. עושים המון כסף להציל חתולים מסרטן. בסדר, אין בעיה. זה למען הטבע. שלא ייכחד המין הזה. אבל אם בן אדם חרדי יגיד, אל תצודו לוויתנים כי זה לא כשר, כולם יקפצו עליו, זה כפייה דתית. ואיזה בן אדם חשוך אתה, ואתה לא יודע איזה טעם לוויתן. מה זה? זה צדק? זה צדק? זה לא צדק.

14:46אדם נגוע. אדם יהיה מוכן ללכת בשם כל דבר אחר חוץ מאשר בשם התורה. זו הגאווה של האדם שאינו מוכן להודות שיש עליו בורא עולם, שיש עליו ספר שמתכנן. היה איזה יהודי אחד שחזר בתשובה. חזר בתשובה ורצה להעביר את הידע ואת התורה שלו הלאה. אז הוא פרסם בבניין בתל אביב, מלא חילונים, שהוא עושה שיעור בפרקי אבות. הם לא יודעים מה זה פרקי אבות. שיעור ראשון הגיע, הכל מלא היה, כולם הגיעו. ואז הוא אומר: התורה. הסביר להם מה זה התנאים, מה זה הרבנים. שיעור הבא היה לבד. לבד, אף אחד לא הגיע. מה זה תורה? עזוב אותנו. עבר שבוע, שבועיים, שינה את הנוסח של המודעה לשיעור בתורה הסינית. כולם הגיעו. תורה סינית, בטח. ובמקום רבי אליעזר אומר, רבי שמעון אומר, רבי יוסי אומר, היה אומר בסינית, "צ'ינג צ'ונג", חכם סיני עתיק, היה אומר משפט: "אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני, ואם לא עכשיו אימתי". ובסינית זה נשמע: "צ'ינג צ'ונג צ'ונג צ'ונג צ'ונג צ'ונג צ'ונג". אף אחד לא יודע סינית. כולם פשששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

16:11איזו חוכמה. איזה דבר נפלא. ואז הוא אמר להם בשיעור הבא: עוד חכם, עוד איזה מאמר סיני חבר שלו מלפני 1500 שנה. צ'ון צ'ון, החבר שלו. מה הוא אמר? יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך. אנשים, איפה הסיני הזקן הזה? איפה החכמה שלו? איזה? שם סיימות מסכת אבות, וכבר נגמרו לו השמות של הצ'ינג צ'נג צ'ונג, אמר להם, זו תורת ישראל. תסתכלו על עצמכם איך אתם חיים בשקר. איך אתם חיים בשקר? לא מוכנים לשמוע תורת ישראל. מפחיד אתכם, מחייב אתכם. אבל בשם סיני העתיק, זקן שאתם לא יודעים מי הוא היה בכלל. מה הוא היה? הסכמתם. כמה בן אדם חי בשקר ולא אוהב את הצדקות. אדם שאוהב את הצדקות הוא מזכה את הרבים. וזה בדיוק הנקודה הבאה של אוהב את התוכחות. אדם שהוא טועה, מוכיחים אותו. אם הוא באמת אוהב את השם, אם הוא באמת אוהב את הבריות, אז כשמוכיחים אותו אין בעיה, הוא צודק. כמובן כשמוכיחים אותו לטובה, לא סתם.

17:25אין לו בעיה, אין לו את האגו שלו. אין לו את הרצון שלו. יש לו רצון לעשות כבוד שמיים. יש לו רצון לעשות דברים לתועלת עם ישראל, לתועלת הכלל. אז מישהו בא ואומר לו, תקשיב, אני לא יודע אם כל כך הדרך שלך היא טובה. בוא נבדוק. והוא רואה שהוא באמת אמיתי, ולא סתם בן אדם שבא להרוס. הוא מקבל תוכחה. בזה לא עשיתי טוב, בזה כן, בזה... הרב בן ציון אבא שאול, זכר צדיק לברכה. כשהוציא את שו"ת אור לציון, את החיבור שלו, הרבה שנים הוא לא היה כותב. הוא היה אומר, "חבל לי על הזמן, במקום זה אני אלמד תלמידים, במקום לכתוב ספרים. אני מעדיף תלמידים, אנשים." היו אומרים תמיד שהבעל שם טוב עשה אנשים, והגאון מווילנה כתב ספרים. אבל באמת שניהם עשו את שניהם. הגאון מווילנה היה לו תלמידים, והבעל שם טוב, התלמידים שהוא עשה, כתבו אינסוף ספרים. ו... החכם בן ציון במסיבה שעשו לו לכבוד הספר הראשון שהוציא סוף סוף, הוא אומר ככה: אם בן אדם יבוא ויגיד לי מה שכתבת כבר כתבו האחרונים, הרב פלוני כיוון, הרב פלוני כיוון, כל הכבוד, תודה רבה, לא צריך, אל תבוא, חבל. אבל אם מישהו יבוא ויראה לי שטעיתי והוא צודק, אני אזכיר אותו בספרים הבאים ואני אכתוב את זה ואני אביא בשמו.

18:56ככה אמרו לפני קהל המבד. היום זה הפוך. אם מישהו אומר לך שאתה היית, אתה מעלים את זה. לא, לא בדיוק, לא הבנת מה כתבתי. אבל אם מישהו אומר לך, או, אתה יודע שכיוונת לזה, לזה, או, חזק וברוך, יפה. זה נקרא, אוהב את התוכחות. והדבר הנוסף, אוהב את המיישרים, לצערנו. הדבר הזה נורא והיום. הנצי"ב מוולוז'ין בעמק דבר כותב על הדבר הזה: האבות נקראו ישרים. ספר בראשית נקרא ספר הישר. כי יש לפעמים בן אדם שיכול להיות צדיק אבל לא ישר. הקדוש ברוך הוא, אנחנו אומרים עליו, על הקדוש ברוך הוא, צדיק וישר הוא. ככה התורה מעידה על הקדוש ברוך הוא בספר דברים בפרשת האזינו, פרק ל"ב, פסוק ד': צדיק וישר הוא. אומר הנצי״ב, מה יש צדיק שהוא לא ישר? יש ישר שהוא לא צדיק? אומר שים לב, יכול להיות אדם צדיק, אבל כל מי שלא הולך בתלם איתו.

20:09הוא משמיד ומעביד ומנַגח ומרכל ומדבר לשון הרע ועושה מחלוקות. הוא אומר, זה הדרך שלי, אני הצדיק. הוא אומר, זה לא נקרא דרך ישרה. זה לא נקרא דרך ישרה. איזו היא דרך ישרה? רבי אומר, בתחילת פרק ב' במסכת אבות: "שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם." אז האדם צריך להיות ישר. האלוקים ברא את האדם ישר. הקדוש ברוך הוא בורא את האדם ישר, שובלי עיכובים ועיקולים. אבל מה? והם מה ביקשו? חשבונות רבים. ככה אומר שלמה המלך בקהלת פרק ז' פסוק כ"ט. האלוקים את האדם עשה ישר. ישר ברא אותו, ישר נורמלי.

21:09רק הוא פתאום התחיל להתעקם, להתעקש. ולפעמים יש לבן אדם ללכת בדרך ישרה, אבל לפי מה שנראה לו, הדרך הישרה הזאת לא תוביל אותו למקום טוב. למה? כי כמו שמישהו אמר היום, אם אתה רוצה להרוויח, אתה חייב לגנוב. איך אני ארוויח? שף ברכיר מאוד פה בארץ של מסעדות אמר היום: "במסעדה, אם אתה רוצה להרוויח, אתה חייב להיות לא ישר. אם לא, סגור את המסעדה." הוא אומר את זה לכולם בטלוויזיה. הוא עצמו יש לו כמה מסעדות והוא מצליח, כנראה הוא העיד על עצמו. הוא אומר: "אם אתה רוצה להצליח במסעדות, אתה חייב להיות לא הגון, לא ישר." לגנוב, למחזר אוכל, למכור אוכל ישן ולחשוב שזה חדש, להעלים מס. לא להיות ישר. למה? אתה ישר, אתה מפסיד כסף. אין מה לעשות. כל זה הוא בן אדם שהוא לא נקרא אדם ישר. אוהב את המישרים. אדם שהוא אוהב את המישרים, הוא מראה.

22:27אני מאמין קודם כל באמונה שלמה. אני יודע שהקב"ה הוא זן ומפרנס לכולם. אני יודע שהקב"ה הוא זה שמחלקל אותי. אני יודע שהקב"ה הוא זה שדואג לי. לא מחפש לעשות כל מיני קומבינות, כל מיני דברים, ישר, ישר, ישר, ישר. ואחרי שבן אדם הוא אהוב, ואוהב את המקום, אוהב את הבריות, אוהב את הצדקות, אוהב את התוכחות, אוהב את המישרים, מגיע מעלה מתרחק מן הכבוד. מה זה מתרחק מן הכבוד? יש בן אדם שהוא ענב, וזה באמת עמידה בענווה, אנחנו כבר באנו ודיברנו על זה לפני כן, זו העמידה השמינית מתוך 48 קניינים, בענווה. אז מה זה מתרחק מן הכבוד? מה זה מתרחק מן הכבוד? יש אדם שהוא ענו, ענו, ענו, שפל ברך, אבל הוא לא מתרחק מן הכבוד. אם יש פה כבוד באזור, הוא לא בורח מזה כמו אש. לא בורח. אבל יש אדם שהכבוד בשבילו זה משהו מסריח. הכבוד בשבילו, הוא בורח מזה. ולמה? אדם שהוא ענו,

23:45הוא לא אומר שהכבוד לא טוב. הכבוד טוב, הכבוד נחמד, הכבוד בסדר, אבל אני צריך להיות עניו. אדם שאומר שמתרחק ממנו הכבוד, הוא מועז בכבוד, הוא יודע שהכבוד זה מזיק. מורידים לי מהשכר בעולם הבא. אז זו מעלה יתרה הרבה יותר מהענווה. זה מתרחק מכבוד. כשנותנים לו כבוד הוא בוכה. כשנותנים לו כבוד הוא מצטער. יש סיפור, מרן הרב עובדיה, זכר צדיק לברכה, כשהיה מגיע לכנסים, אלפים היו באים ושרים לכבודו, ורבים רצו לנשק לו את הידיים. כבוד עולם, כבוד מלאכים הוא קיבל. אחד הפעמים עשו כנס גדול של נשים, שאלפים של נשים הגיעו אליו. הרב ודניאל נכנס, בא, ישב במערה, והספר היה פתוח, והוא לא שם לב. ופתאום כל הקהל, כל הקהל שומע שהרב אומר, "אל תבואני רגל גאווה, אל תבואני רגל גאווה, אל תבואני רגל גאווה, אל תבואני," משנן פסוקים נגד הגאווה, נגד הגאווה.

25:01ופעם שעשו לו מסיבה בבית, עשו לו מסיבת הפתעה, הרבנית ארגנה לו מסיבת הפתעה. הוא אמר, כל הכבוד הזה הוא הבל ורעות רוח, לא שווה כלום. העיקר זה התורה, העיקר זה הדברים. לא היה אכפת לו, לא מעניין אותו עכשיו, עזבו אותי. זה אדם שמתרחק מן הכבוד. זה לא עניין של ענווה, זה עניין של למה, למה, למה צריך, מה נעשה עם זה? כמה אנשים היום, היום, היום, היום, היום נלחמים להשיג גרם אחד של כבוד. יש בן אדם שהוא מקבץ נדבות בכסף, אבל תשעים ותשע פסיק תשע, תשע, תשע, תשע, תשע, תשע אחוז מהעולם מקבצים כבוד. קבץ. ואם לא נותנים לו... הוא רב, הוא רב על זה שיכבדו אותו. אתה לא רואה איך אתה משפיל את עצמך? אתה יותר גרוע מאדם הומלס שבא לבקש חתיכת פיצה כדי שמישהו ישאיר לו את השאריות. אתה מבקש חתיכת כבוד שמישהו ייתן לך מהכבוד שלו, ייתן לך, יתייחס אליך, ייתן לך תשומת לב, יגיד כן, אתה צדיק, אתה חמוד, אתה חכם, אתה יפה, אתה גיבור. בשביל כמה מילים שבן אדם יזרוק לך החוצה? בן אדם מוכן להוציא מיליונים.

26:17ולא רק זה, בן אדם אפילו מוכן לעצור את התאווה שלו, את התאווה שלו, בשביל כבוד. שמעתי סיפור מאחד הרבנים בחדרה, מחזיר בתשובה הרבה, ויש לו ישיבה שם ויש לו מוסדות. קוראים לו הרב ליאור כחלון. שמעתי ממנו סיפור. הוא סיפר, אמר, תראה, היה לו תלמיד, בעל תשובה שהוא ואשתו החליטו לשמור טהרה. הוא עשיר גדול ויש לו בית עם שלושה מפלסים ומרפסות. שלוש קומות, והתחילו לשמור טהרה. והאדם, בפעם הראשונה בחייו ששומר טהרה, רואה שקשה לו והוא התחיל לרדוף אחרי אשתו בבית. והיא רצה, עולה למעלה, והוא רודף אחריה, עולה, יורד, תר, תר, תר, תר. אמר, זהו, אני לא יכול, די כבר, בוא, מספיק. עד שהוא תפס אותה, אשתו הסתכלה עליו ואמרה לו, תגיד לי, אתה לא מתבייש? מה זה כל המשחק הזה? אתה כאילו שומר שבת, אתה שם כיפה, שם ציצית. למה חזרנו בתשובה? כדי שמה? שניכשל? זה מה שאתה שווה, אתה לא יכול להתאפק כמה רגעים.

27:42אתה לא יכול לצום כמה ימים. תראה מה אתה שווה, תראה מה אתה... כמו כלב. איך שהיא אמרה לו את זה פגעה לו באגו. פתאום הבן אדם... או תתחנני אליי שאני אגע בך, או תתחנני. לא צריך. מה קרה? כל התאווה שלו... איך? פגעו לו באגו. פגעו לו בכבוד. הכבוד זה הכוח הכי חזק, זו התאווה הכי חזקה. יותר מתאווה לממון, יותר מתאווה לנשים, יותר מתאווה לאוכל. הכבוד. יש בן אדם שיש לו תאווה לאוכל, הוא רק רואה אוכל ושוכח. אוכל, פתאום מישהו מסתכל עליו. מסתכל על האוכל שהוא אוכל, אומר לו כמה זה מגעיל, ואיזה בן אדם מגעיל הוא. ואומר לו את זה ברבים. פתאום אתה רואה את הבן אדם הזה, יורד לו התיאבון.

28:42מה קרה? למה? מה, הוא לא ידע שהוא מגעיל לפני כן? הוא לא ידע שהוא אוכל כשור אוכל יותר יפה ממנו? הוא לא ידע שהוא יכול ללמוד דרך ארץ מפיל איך לוקחים לאט לאט? מה? אלא מה? אלא מה? פגעו לו באגו, פתאום התאווה ירדה. פתאום התאווה ירדה. בן אדם עובד, מרוויח 100 אלף דולר בחודש. פתאום אתה רואה אותו, יום אחד עזב את העבודה. מה קרה? הבוס פגע בי. בייש אותי לפני כולם, המנוול הזה. מי הוא בכלל? מה? תגיד, אתה משוגע? 100 אלף דולר אתה מרוויח בחודש. מה אתה? תשתוק. לא, פגע לי באגו. אנשים הורגים, הורגים, על מה? מה? בוא נזרק לי מילים לא יפות. דיבר לא במקום. אמרתי לו, אין בעיה, אני אשלח אותך לבית דין של מעלה. מה הוא בסך הכל אמר? פגע לו באגו. כמה הכבוד, כמה הכוח של הכבוד. ולכן האדם צריך להיות, לא רק להיות עניו, להתרחק מן הכבוד. לברוח, לברוח, לברוח.

30:00ואפילו בדברי תורה, אפילו בדברי תורה, ולא מגיס ליבו בתלמודו. זו המעלה 35. בתוך ליבו הוא לא יתגאה בלימודו. יש לפעמים בן אדם אומר, אני, עפר ואפר, מי אני? מה אני? מה? מי? בלב שלו הוא חושב, מי אני? אתה יודע כמה פעמים סיימתי את הש"ס? אתה יודע כמה פעמים למדתי את הזוהר? אתה יודע איזה שיעורים אני יכול למסור? אתה יודע איזה חיבורים כתבתי? הכל מראה לכולם... הוא כמו החזיר. החזיר מראה לכולם את הטלפיים שלו. הנה אני מפריז פרסה. ככה. הוא הולך עם הטלפיים קדימה. מפריס פרסה. זה חזיר. אני כשר. יש הרבה אנשים, בלב שלו. לכן הכתוב אומר: לא, הקדוש ברוך הוא לא שונא כל גאוותן. איזה גאוותן הכי הקדוש ברוך הוא שונא? לא רק שונא, מתועב, מתועב, תועבת ה' כל גבה לב. פסוק במשלי פרק ט"ז פסוק ה'.

31:13אחד שהוא גאוותן בלב, יכול להיות שהוא נראה עניו, הולך עם נעליים קרועות, מחילה, מחילה, מחילה, מחילה, רק אם מישהו פוגע בו בלב שלו, הוא מקלל אותו ועושה לו מחילה מתחת האדמה, יהיה רצון שימות ויקבל קדחת, שיתשולו חייזורים, צבעות עולם, יכה ולא יצליח להוציא את הכי, שיקבל את כל המחלות, כל צדיק חד וקללות, למה? כי הוא פגע בו. אבל הוא לא יגיד את זה בקול. כי הוא עניו. אבל בתוך הלב שלו, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי למי שנתפס בלשונו. אז האדם, גם בתוך לימודו, צריך להיות זהיר. וזה גם מביא אותנו ל-36, ואינו שמח בהוראה. הגמרא אומרת ב-200 דף קופטט עמוד ב, לעולם יראה דיין. עצמו כאילו חרב מונחת לו בין ירכותיו וגיהנום פתוחה מתחתיו. יש אנשים שחושבים שהרבנים שמחים לפסוק הלכות. הרב בן ציון תמיד היה אומר למישהו: "אתה בא לשאול אותי שאלה? הלוואי ולא תשמע לי. הלוואי. למה?"

32:25על הצד שאני טעיתי, למה שאני אכנס לגיהנום? אל תשמע לי, לך תשאל מישהו אחר. למה אני צריך עכשיו להיכנס בו, רבי הקורא? למה אני צריך ל... למה? למה? מה ייתן לי? מה? וגם היו הרבה אנשים שהיו לוחצים על הרב בן ציון. הרב, הרב, הרב, תתיר לנו את זה. אז הוא היה אומר להם, תגיד לי, אתה רוצה ליהנות ואני אלך לגיהנום? והגמרא אומרת בסנהדרין דף ז' עמוד ב', אמר רבי יהושע בן לוי, עשרה שיושבים בדין. עשרה, תלמידי חכמים מופלגים, יושבים בדין. כל האחריות תלויה בצוואר כולם. כולם. אם הם טועים, כולם אחראים. כולם יכולים לקבל עונש. רב הונא, המורה, כשהיו מגיעים ומביאים לפניו דין, היה הולך ומביא הרבה הרבה תלמידי חכמים. למה? הוא היה אומר, לפחות אם טעינו... שהעונש יתחלק בין כולנו, שאני לא אקבל עונש גדול. רב אשי, כשהיו מביאים לו טרפה לראות, לבדוק איזו בהמה, היה אומר גם, מזמין את כל הטבחים, את כל השוחטים, עושה שיעור שלם. מה קרה? הוא היה אומר, כי אם הם יסכימו איתי, יסכימו איתי, נכון? אז על הצד שטעינו, שהעונש יתחלק בין כולם. אני לא לבד, לא לקחתי אחריות על עצמי רק. כך אומרת הגמרא בסנהדרין.

33:54דו זין עמוד ב' כי האחיד אלי מתיין שיבה מכישורה גם הגמרא בהוראה דף ג' עמוד ב' מספרת את זה על רב הונא ועל רב אשי. וזה למה? הם לא היו שמחים בהוראה בפוסקים. עוד יותר, אם לא תבוא אליי, עוד יותר אם לא תשאל אותי, עוד יותר טוב. זה נקרא ואינו שמח בהוראה. וזה מה שאמר את המשנה גם בפרק ד', משנה ז', הגס ליבו בהוראה, שוטה, רשע וגס רוח. הוא גם שוטה, גם רשע וגם גס רוח. המעלה הבאה היא נושא בעול עם חברו. המעלה הזאת היא באמת... קשה מאוד מאוד מאוד לקיים, כי בדרך כלל היום מה שנשאר לרוב העולם מעשרת הדיברות זה רק אנוכי ולא יהיה לך. רק אנוכי, אני, אני, אני דואג לעצמי, אני, אני, אני, ולא יהיה לך. כל בן אדם... איך היום קוראים לממתקים? ביסלי, כיף לי, הכל. פעם היו קוראים לזה גם לך קצת, היום הכל לי, לי, לי, לי, לי. מה נעשה?

35:17אדם לא אוהב. פה נושא בעול עם חברו. הוא צריך לבוא וממש להרגיש את העול שהחבר נושא איתו ביחד, את הצער. לחבר יש קשיים, לחבר יש בעיות עם אשתו, עם הילדים, עם פרנסה. ממש תכניס את עצמך בעול. כמה אנשים מרגישים צער על הצער של הזולת? יש אנשים שהשמחה שלהם היא הצער של הזולת. אה, ראית את השכן? רצה לבנות מרפסת? איזה כיף שלא אישרו לו. הבן אדם חי מהצער של הזולת. חי. זה כמו ערפד. ערפד, מוצץ דם. זה ערפד, יכול להיות שערפד עם זקן גם, כן? גם כיפה גדולה וציצית. אבל זה ערפד. לא טעם אלו מידות טובות. רבי אריה לוין, זכר צדיק לברכה. לא הרגיש טוב באחת הפעמים. אז הוא יצא לנשום אוויר במרפסת. איכשהו יצא חוזר אחרי שנייה. אמרו לו, אבא, אתה מרגיש טוב, הכל בסדר? למה חזרת? אמר להם, יצאתי החוצה, ראיתי שהשכן הרחיב את הבית. לא שמתי לזה לב. ובנה מרפסת גדולה ויפה, חדשה. הכל חדש, הכל וואו. עשה לי כל כך טוב. עברו לי הכאבים בחזה. עברו לי הלחצים בלב. אני אמרתי כמה פעמים, יש אנשים רואים את המרפסת של השכן, יאללה, יש להם לחצים בלב.

36:40נהיו לו כאבים בלב. מה קרה? איזה גנב הבן אדם הזה? למה גנב? בן אדם קונה רכב חדש. אז אתה שומע אנשים, שומע אותם. איזה קומבינטור הבן אדם הזה, איזה גנב הוא? למה גנב עסקן? קנה רכב חדש, עובד מהבוקר עד הערב. תפרגן, תשמח, לא. אם הוא קנה רכב חדש, כנראה הוא גנב. איי, איי, איי. כמה בנקים הוא שדד זה? כמה? כמה? למה שדד? מה, הוא עובד על הכסף. ומנגד, כשיש צרה לבן אדם, פתאום תראה שכולם בורחים. אין חברים, אין כספים, אין כלום. אני אמרתי פעם לאיזה יהודי, וביקש ממני שאני אצור קשר עם כל מיני רבנים: "תקשר לרב זמיר, תקשר לרב אנגל, תקשר לרב לורנץ". תקשיב, אני לא בקשר עם אנשים מצליחים. אני בקשר רק עם אנשים שנפלו, שאין להם כלום, שכולם בורחים מהם. ומה קורה? הרבה אנשים אחרי שהם עולים, שוכחים אותך, לא מכירים, עזוב. ובאמת זה אמר לי יהודי עשיר שפשט את הרגל, אמר לי, כמה רבנים היו באים אליי, כמה ישיבות, כמה זה חשובים, כמה, כמה, היום אף אחד לא מתקשר, לא אומר לי כלום, לא מעניין אותו כלום, למה?

38:03היו חסידים של הכסף. מורנו ורבנו הרב כסף, שיש לו חבר מורנו ורבנו הרב דולר, שיש אדמו"ר יותר גדול, שזה מורנו ורבנו הרב יורו. זהו. ברגע שיש את שלושת הרבנים הללו, הם באים. אין את שלושת הרבנים הללו, הם הולכים. באה משנה ואומרת, אם אתה לא נושא בעול עם חברך, אדוני, תדע לך, המצב שלך על הפנים. אתה לא תזכה לכתרה של תורה. אתה לא תזכה לכתרה של תורה. וכדי לשאת בעול עם חברו, צריך לקבל עוד מעלה, שזה המעלה ה-38: מכריעו לכף זכות. למה? כי אם אתה לא תכריע אותו לכף זכות, לא יהיו לך חברים. אמרנו נושא בעול עם חברו. משמע שיש לו חברים. אתה רוצה שהחברים יחזיקו לך מעמד? קו זכות. אם אתה לא תעשה קו זכות, אתה תישאר לבד. בלי אישה, בלי ילדים, בלי כלום. יש אנשים שלא מספיק להם קו זכות. צריך מצקת זכות. או סיר זכות. יכול להיות. אבל למה אמרו קו זכות? שמעתי פירוש. קו...

39:30זה כמו, יש כף כזאת לנעליים, שהאדם לא מצליח להכניס את הנעל, אז הוא לוקח כף כזאת, שהיא מכניסה לו את הנעל, עוזרת לו. זה הכוונה כף זכות. תנסה, ככה, לדחוף, לדחוף, ככה, מה שאפשר, להקים. אומרים פעם, בשם רבי ישראל מסלנט, למה הקדוש ברוך הוא ברא ראש עקום? כל מיני מחשבות עקומות לבן אדם, כדי שישתמש בהם לכף זכות. והיום התפרסם ממש מקרה מצער מאוד. יהודי ירא שמיים, חסיד ירא שמיים, התפלל באחד מבתי הכנסת פה בארץ, ואחרי שהוא יצא מהתפילה הוא נזכר ששכח את הסידור. אז הוא יצא עם הבת שלו, נכנס לבית הכנסת, ולקח את הסידור. היו לו כמה שונאים בקהילה הזאת, והמנוולים הללו הוציאו סרטון, בשבת, הבית כנסת מצולם בשבת, הוציאו אחרי שבת הסרטון, גנב חרדי, אנס,

40:52פדופיל, ילדות קטנות, זוועת עולם עם הסרטון שלו. בבית הכנסת. הוא בסך הכל נכנס להביא את הסידור שלו מבית הכנסת עם הבת שלו. והם לקחו את הסרטון הזה והשמיצו אותו, הם שינו אותו מקדמה לבינה, בכל דבר שרק אפשר. אם אתה רואה בן אדם נכנס עם טלית, בבית כנסת ריק, עם ילדה קטנה, תפעיל את הדמיון, מה יכול לקרות? זו הבת שלו. ויש אנשים רעים ומנוולים שגיהינום קלה להם ואינם קלים. היום מתחיל להתפרסם הסיפור שזה באמת כן, זה בסדר, אבל היום אין לנו כף זכות. גם אם אתה רואה בן אדם לומד תורה, אנשים יגידו עליו: "לא, לא, קו חובה." אתה רואה בן אדם שומר שבת? "לא, לא, הוא כנראה לא מתכוון באמת לשמור שבת." אתה רואה בן אדם עורך שיעור? "לא, לא, הוא לא באמת עורך שיעור, הוא רוצה כסף." היום גם אם בן אדם עושה מעשה טוב, כבר ידון אותו לקו חובה. כמה אנחנו רחוקים מזה? כמה אנחנו רחוקים מהדבר הזה שהשם מרחם?

42:19אבל הדבר הנוסף, שלדון את החבר לכף זכות על כל דבר, אי אפשר. תראה בן אדם מחלל שבת. אה, וחילל שבת אחת, אולי היה פיקוח נפש. שבת אחר כך, או גם השבת יש לו פיקוח נפש. מעניין, רק בשבת יש לו פיקוח נפש. כל יום חול הוא לא נוסע. רק נכנס שבת, מפעיל את האופנוע. מה, כמה פיקוח נפש? שבת שלישית, עוד פעם פיקוח נפש. מה? אז לכן, אומרת המשנה מיד אחרי, מכריעו לכף זכות ומעמידו על האמת. אם הוא רואה שחברו נכשל בדבר הלכה, ישר צריך להעמיד אותו על טעותו. אהה, אני רואה אותך, אתה נוסע על הכלי בשבת. הכל בסדר אצלכם? איך שנכנס שבת, אתה מקבל חררה, אתה מקבל חולי, אתה ישר מפעיל את האופנוע, מה קרה? אתה מרגיש טוב, הכל בסדר? אז אתה כן צריך להעמיד אותו על האמת. מעמידו על האמת. ודבר נוסף, מעמידו על השלום. זה הרבה פעמים תוך כדי לימוד, אפילו לא בלימוד. לפעמים שכנים, חברים, ידידים עושים קינטורים. איזה ייצבן אותו, איזה מילה לא במקום. אז האדם צריך לבוא וליזום את השלום, לשכנע את החבר לעזוב מה שהיה. הרב גלינסקי, זכר צדיק לברכה, יש לו ישיבה בחדרה ויש לו גם כוללים.

43:44והוא פעם היה איזה שני בחורים שהסתכסכו, לא רצו ללמוד. אחד הבחורים אמר לחברו, "אני רוצה לספר לך סיפור." אמר לו, "היה מלך גדול. המלך הזה חיפש כתר והיה חסר יהלומים, אז הוא מינה ופרסם שכל מי שיכול לבוא ולעזור לכתר, כל מי שיכול לבוא ולעזור ביהלומים, כמובן שהוא משלם, וכולם אהבו את המלך." אחד האנשים, אחד הנתינים, ידע שאצל השכן שלו יש את האבנים. אבל מה? השכן הזה לא מעורב במה שקורה בחוץ, הוא לא שמע את מה שהמלך אומר כל היום בבית. אבל הוא מסוכסך עם השכן הזה. מה זה מסוכסך? כי הוא בדיוק בנה מרפסת וחסם לו את כל האור, והשכן הזה בשתיים בלילה שם מוזיקה ומפריע לו ומתעלל. אבל הוא אוהב את המלך.

44:44הוא רוצה את הטובה של המלך. מה הוא עשה? דפק בדלת, אמר סליחה, לא בשבילי, לא בשבילי. המלך צריך כתר. המלך חסר לו כמה יהלומים ורק לך יש. קח את כל הכסף לך, קח את הכל. המלך משלם על הכל. אני לא באתי לעשות כסף. באתי רק להגיד לך שלמלך חסר משהו. אמר לו הרב גלינסקי לאותו בחור, תדע לך, מלך העולם חסר לו לימוד התורה שלכם, כי מתי תלמד עם פלוני, הלימוד שלכם יצליח. רק מה אתה אומר מסוכסך, עזוב את הסכסוכים בצד. למען המלך, למען כתר של המלך, כתר ייתנו לך השם אלוקינו. זה הדבר הגדול של מעמידו על השלום. הדבר המאלף זה שמתיישב ליבו בתלמודו. סוף סוף, אחרי שבן אדם עשה את כל המעלות האלה עד כאן, מתחילים לדבר רק עכשיו, רק עכשיו, בקניין ה-41, על צורת הלימוד.

46:02כשאתה לומד, אתה לא לומד בפזיזות ודרך אגב, בפרוזדור. אתה יושב, לומד, משקיע את הראש בסוגיה, מחשבן את הדברים. שאלו פעם את הרב אלישיב, הרב, איך כל דבר ששואלים אותך אתה עונה על המקום? איך? אמר להם, כי פשוט בשעת הלימוד אני חושב על כל השאלות. אם יבואו ויגידו ככה, אז ככה. ואם ישאלו ככה, אז ככה. ומה הדין במקרה כזה, אז ככה. יש חיבור שנקרא "פירוש מגדים" על השולחן ערוך. על יורה דעה, על איסור והיתר. הוא מביא כל מיני מקרים מזוהים. בן אדם שתחב כף ביום זה, בשעה זו, ואחר כך עבר, וזה ספק בשרי, ספק חלבי, ואחר כך עזב, והדליק, אתה אומר, מה זה הבן אדם הזה? משומם, עשה מגילת אסתר על כף. ככה, וככה, ועשה ככה, והוציא, והכניס, ורקד, והכניס, מה זה? מה זה? מה כלום הוא עושה? חשבן את הכל, את הכל, כל המקרים, כל העניינים, הכל, הכל, הכל באופן מסודר. זה נקרא מציישב ליבו בתלמודו. חָמַר הָרַמְבַּ"ן בְּאִגֶּרֶת לִבְנוֹ, וּכְשֶׁתָּקוּם מִן הַסֵּפֶר, תִּמְצָא אֵיזֶה דָּבָר שֶׁאַתָּה יָכוֹל לִלְמֹד מִן הַסֵּפֶר. מַשֶּׁהוּ שֶׁיֵּצֵא לְךָ מִזֶּה, מַשֶּׁהוּ בָּרוּר שֶׁיֵּצֵא לְךָ. זֶה קִנְיָן שֶׁאִם אָדָם יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ, אָז הוּא יִזְכּוֹר, יִזְכּוֹר, יִזְכּוֹר אֶת הַתּוֹרָה, וּבִּמֵּילָא יִזְכֶּה לְכֶתֶר תּוֹרָה. אַחֲרֵי זֶה יֵשׁ עוֹד שְׁלוֹשָׁה קִנְיָנִים, שֶׁבְּעַצְם כָּל תַּכְלִיתָם זֶה לְהַרְאוֹת אֶת אַהֲבַת הַחָכְמָה.

47:29שבן אדם אוהב את החוכמה, אז הוא משקיע בה את זמנו, מרצו, מחשבותיו, וכל דבר אחר. קודם כל הוא מתיישב ללמוד בתלמודו; הוא לא לומד סתם, אלא קובע זמן לכל דבר, כי זה חשוב יותר מפגישת עסקים. ואם לפגישת עסקים קובעים זמן, אז גם לזה. אבל אחרי זה הוא גם שואל ומשיב. הוא לא סתם שואל איזה שאלות. יש אנשים מסכנים, רואים רב, אומרים איזה ביטול תורה הרב. חבל שלא נשאל אותו. זה ביטול תורה, למה הרב? הרב לא יכול לנוח. מה אם שואלים את הרב? משגעים לו את השכל. אי אפשר לראות רב בלי לשאול אותו. סתם מבלבלים את הרב את המוח. הגיע אחד לרב קניבסקי. יש לו לרב שאלה נוראה וגדולה. מה השאלה? הגמרא בנידה בדף ל' כותבת שמלאך מלמד את התינוק את כל התורה כולה. אז הוא בא לשאול את הרב קנייבסקי שאלה. מה השאלה? האם כשיש תאומים בבטן, יש מלאך אחד או שני מלאכים? זה מה שמפריע לאדם. אז העוזר של הרב קנייבסקי, ששמה שם, אומר לו, כבוד הרב, זה ממש שאלה של פיקוח נפש. הרב קנייבסקי שחק. הוא אומר לו, הרב, מה התשובה? אמר לו, שיבואו אליי תאומים, אני אשאל אותם.

48:51במילים אחרות, אל תבלבלי במוח. תפוס את הרגליים ותלך. למה? זה סתם שאלות. שאלות של מה? שאלות של מה? אכן אדם צריך לשאול שאלות עם הבנה. ואחרי שהוא שואל, הוא עצמו חושב איך אפשר לענות על השאלה הזאת. למה? כי זו באמת שאלה טובה. זו לא סתם איזו שאלה. יהודים אוהבים תמיד לשאול. פעם שאלו איזה יהודי ואמרו לו, תגיד לי, למה יהודי עונה כל דבר בשאלה? אז הוא אמר להם, למה לא? כל דבר בשאלה. יש פעמים סתם בן אדם, בן אדם, רואים רב, רואים איזה מישהו, מתחילים לשאול את הרב, זה, ושאלה כזאת, ושאלה כזאת, ושאלה... אתה רואה שהשאלות לא קריטיות. אתה רואה שהשאלות הן לא ענייניות. מה, מה עשית עד עכשיו? מה, מה עשית עד עכשיו? עד לפני שראית את הרב, מה עשית? מה עשית? אין לה מה, סתם. הרב הוא רב מחמד, ריפוי בעיסוק. בוא נבלבל לו קצת המוח, מסכן, אין לו מה לעשות בחיים. אין לו אישה, אין לו ילדים, אין לו משפחה, אין לו כלום. אז בוא נבלבל לו קצת במוח. והרבנים סובלים מזה, הרבנים סובלים מזה. תן לי ללכת לעסקים שלי, לזיכוי הרבים, לתורה, אבל מה נעשה?

50:05מה עשית? אין לה מה, סתם. הרב הוא רב מחמד, ריפוי בעיסוק. בוא נבלבל לו קצת את המוח, מסכן, אין לו מה לעשות בחיים. אין לו אישה, אין לו ילדים, אין לו משפחה, אין לו כלום. אז בוא נבלבל לו קצת את המוח. והרבנים סובלים מזה, הרבנים סובלים מזה. תן לי ללכת לעסקיי, לזיכוי הרבים, לתורה, אבל מה נעשה? אז האדם צריך לדעת מה לשאול, איך לשאול, וזה גם שומע ומוסיף. אחרי שהאדם שומע, הוא אומר כשלמה המלך במשלי פרק ט' פסוק ט', "תן לחכם ויחכם עוד." שומע ומוסיף. שמעת דבר מערב? תראה איך אפשר להוסיף עוד חידוש על זה, איך אפשר להוסיף עוד דבר, איך להתבונן בדברים. יש אנשים שאתה עונה להם תשובה, הם לא שומעים את התשובה שלך, הם כבר חושבים איך לסתור את מה שאמרת. הלו, תשמע מה אני אומר לך קודם. שומע, שומע, זה קשור גם לפרשת השבוע, אבל וישמע יתרו. להיות שומע, שיהיה לך אוזן, אוזן, אוזן שומעת. בן אדם לא שומע, לא שומע. שומע הוא מוסיף. וכל הדברים הללו זה מראה שאתה מעריך חכמה. אתה מעריך את התורה. אתה מעריך את מה שאתה לומד. אתה יודע שהספר הזה הוא ספר אלוקי, הוא ספר קדוש, זה לא סתם. ואם בן אדם הוא...

51:22עושה את שלושת הדברים הללו שאמרנו, מתיישב לבוא בתלמוד, שואל ומשיב, שומע ומשיב, אז הוא זוכה להיות אדם בר סמכא שיכול ללמד תורה. כי הוא חקר ובדק והתיישב על הסוגיה ויודע את הדברים. וזה המעלה המבדלת, הלומד על מנת ללמד. אדם שזוכה ללמד אחרים, זו מעלה ענקית. הוא חלק ממסורת ושושלת התורה. סיפרנו על הרב ווזנר, זכר צדיק לברכה, שכשהוא הגיע מהשואה באירופה, תפסו אותם הבריטים שהיו פה בארץ. הם הגיעו לחוף של נתניה, והבריטים החזירו את האונייה. רב החובל אמר, זה הזמן לקפוץ. מי שרוצה שיקפוץ למים, ישחה שני קילומטר לחוף, ויינצל. האניה לא תחזיק מעמד בדרך הזו. אין אספקה, אין דלק, אין כלום. הרב ואזנר קפץ עם אשתו. קפצו 14 אנשים. רק שישה ניצלו. הרב ואזנר שחה בצד שלא להתערב. גברים עם נשים, שמר על הצניעות גם באותם רגעים. אחרי ששחה שני קילומטרים, הגיע לחוף, חיפש בית עם מזוזה, התארגן. יום למחרת כבר...

52:41חיפשת מיל למסור שיעור. אמרו לו, מה בוער? בקושי מכנסיים יש לך. חכה, תתאושש קצת, עברתם טראומה. תנוח. אמר להם, קיבלתי מיום עומדי על דעתי שלא יעבור עליי יום אחד בלי ללמד תורה. מרן הרב עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, היה לו שיעור במוצאי שבת. לא היה שום דבר בעולם שיזיז אותו מהשיעור, חוץ מבריאות. אתה שאולי היה יכול. לא אירועים, לא שמחות, פשוט כולם ידעו. מוצאי שבת קודש קודשים. שיעור תורה. הלומד על מנת ללמד. אבל כדי שהבן אדם יהיה לו תלמידים, אז הוא צריך להיות שלם בלומד על מנת לעשות. למה? אם הוא ילמד אחרים, אתם יודעים, צריך לשמור שבת, צריך לקרוא תורה, צריך לקרוא קריאת שמע בכוונה, צריך, צריך, צריך, צריך, והוא לא עושה כלום. לא ילמד מלמד. הלו, תלך מפה, מה אתה משגר אותנו? אתה בעצמך לא עושה את זה. לכן המידה הבאה היא לומד על מנת לעשות. ירושלמי אומר במסכת שבת, אדם שלא לומד על מנת לעשות, נוח לו שנאבחה שילייתו על פניו, שהיה מת. לא צריך אותך. התכלית פה היא לעשות. הגמרא אומרת בקידושין דף מ', שכל התכלית של התלמוד, גדול תלמוד שמביא לידי מעשה.

54:15זה המעלה ה-45 שלומד על מנת לעשות. שלושת המעלות האחרונות של המשנה הן המחכים את רבו, המכוון את שמועתו, והאומר דבר בשם אומרו. אדם שמחכים את רבו, מה פירוש? הוא בא ושואל את הרב שאלות, שהרב יכול לבוא ולהיות חכם מזה. אה, אני יכול להחכים את הרב, כן. למה? התלמיד הרבה פעמים לא מבין. והוא שואל את הרב. אז יש לפעמים שאלה: "הרב, לא הבנתי בדיוק פרט מסוים." ויש שאלה שהיא הרבה יותר לעומק, שעוסקת בדבר, וכשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות. והרב לא חשב בדיוק על הדבר הזה, וכשהוא שואל, הוא בעצם יכול לגרום להחכים את הרב.

55:18אבל זה דווקא אם התלמיד הוא רציני. אם התלמיד הוא רציני, אם התלמיד הוא באמת עמל בתורה, אם התלמיד הוא מתמיד, אז יש לו סייעתא דשמיא. והגמרא אומרת בתענית דף ז' עמוד א', אמר רבי חנינא, הרבה למדתי מרבותיי, ומחבריי יותר מרבותיי, ומתלמידיי יותר מכולם. מהתלמידים יותר מכולם. וזה פה מה שהוא אומר, המחכים את רבו. אדם יתאמץ לשאול שאלות: מה אני יכול לחדש לרב? לרב אני יכול לחדש? כן, אתה יכול. וזה הפשט גם בדבר הבא והמכוון את שמועתו. שכשהוא מעמיק לכוון וליישב את הדברים, שזה מעין ממתיישב לבוא בתלמודו, שאז הוא מסדר לו את הדברים, ופה הוא מכוון אותם על הדיוק המקסימלי. זה מראה שיש לו ערך לתורה. זה מראה שיש לו כבוד לתורה. וכשהוא אומר דבר בשם אומרו, אומר המדרש בקהלת רבה, אם אין התלמיד...

56:28בפרשה ב', בפרק ב', אם אין התלמיד רגיל לומר שמועה משמו של רבו, למחר תורתו משתכחת, וכן מובא במדרש תנחומא במדבר, בפרק כ"ז, כל מי שאינו אומר דבר של תורה בשם אומרו, עליו הכתוב אומר במשלי פרק כ"ב, פסוק כ"ב, "אל תגזול דל כי דל הוא." אדם שומע משהו ממישהו ולא אומר את זה בשמו. אז היום כמובן יש הלכה. אם, למשל, ראית כמה מקורות בספר, אז יש מחלוקת באחרונים האם צריך להזכיר את הספר שהביא בשם ספר אחר, שהזכיר בשם ספר אחר, שהזכיר בשם ספר אחר. אז אומרים תלוי הפשרה וההלכה בזה, שאם אדם באמת מצא ספר שלבד הוא לא יכול להביא את זה כי זה ספר נדיר או כל דבר אחר, אז צריך להזכיר. אבל אומר דבר בשם אומרו. זה מראה שהוא מבין שקודם כל צריך להיות ישר, כי אם אתה לא תגיד בשם אומרך, אלו שאמרו לך, אז אתה גנב. אתה גנב. אין הבדל אם אדם מתחיל לגנוב חידושי תורה, אחר כך גונב ספרים, אחר כך גונב נפשות, גונב את מחברי הספרים. מה ההבדל בין גניבה לגניבה?

57:45אז הסטייפלר, זכר צדיק לברכה, היה נוהג בעין טובה. הוא היה אומר לכל מיני רבנים בישיבות, אם אין לכם חידושים אתם יכולים לקחת מהספרים שלי, מהקהילות יעקב, ולהגיד שזה אתם. אין בעיה. אני מסכים לכם. אין בעיה. החתם סופר היה אומר לתלמידים שלו, חידושים שלי אתם יכולים להגיד בשמכם. אבל חידושים שלכם בשמי, זה אל תעשו. זה לא. הפוך כן. אז מי שאומר דבר בשם אומרו, זה מראה שהבן אדם חשוב. והוא מבין שממישהו למד, האדם הזה שחידש את הדין הזה, האדם הזה שאמר את הדין הזה, זה אדם שהוציא את הנשמה כדי לחדש דבר, כדי ללמד דבר. זה מראה שאתה אדם ישר, שאתה אדם הגון, שאתה אדם שלא לוקח קרדיט, כבוד ממה שלא שלך. ובאמת אם אנחנו נראה היום בעולם כל דבר, כל הזכויות שמורות, קרדיטים, על תמונה, בן אדם יכול לפרסם תמונה ולקבל תביעה של חצי מיליון שקל. למה? פרסמת תמונה שמישהו צילם, תמונה מה? תמונה? כן, על תמונה? אז על חידוש.

58:48הלומד מסיים את המשנה שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר בפסוק במגילת אסתר, פרק ב', פסוק כ"ב: "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי". אם אסתר הייתה לוקחת את הקרדיט לעצמה, מה היה קורה? כלום. עם ישראל לא היה ניצל בדרך שנראית לנו מהמגילה. אבל ברגע שאסתר הייתה ענוה, אם את ענוה... לא זוקפת את הקרדיט לעצמך. אז אדם שהוא עניו, הקדוש ברוך הוא איתו. "אני אצדיק, הוא שפל רוח, הקדוש ברוך הוא מגיע." וכשהקדוש ברוך הוא מגיע, יש גאולה. לסיום, אחרי שעברנו על כל 48 קניינים, על כל 48 דברים מוח מוח. קניינים, האדם צריך שיהיה לו מוח לזכור אותם. רק לזכור אותם, זה כמה שעות. לשנן אותם ולזכור אותם ולעשות את כל הדברים הללו. אבל גם כמו שאמרנו, גם אם בן אדם לא יצליח להקיף את הכל, ייקח שתיים-שלוש, ינסה לעבוד עליהם, לאט לאט, לאט לאט, רמה אחר רמה, שלב אחר שלב, בוודאי השם יצליח בידו, ואבא שבשמיים מסייע בידו. יהי רצון שנזכה כולנו לקיים את כל מ"ח קניינים, באהבה, בשמחה, ונזכה לכתרה של תורה, לזכות את הרבים, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות, אמן כן יהי רצון.