נקודת האמת שלך מהרב אפרים כחלון

0:11הפסוק אומר, בספר מיכה, פרק ז', פסוק כ': "תיתן אמת ליעקב". מידת האמת היא ליעקב. אנחנו נקראים בני יעקב, בני ישראל. יעקב, הרי המלאך שינה לו את השם. ואמר לו: "לא יקרא שמך יעקב כי אם ישראל, כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל." אז בעצם, עמידה של עם ישראל כשאתה אומר "בני ישראל" הכוונה היא לבניו של יעקב אבינו שנקרא ישראל. ואם אנחנו הבנים של יעקב, אז אנחנו חייבים להיות צמודים לעמידה שלו באמת. ואם אנחנו צריכים להיות צמודים לעמידה שלו באמת, האם אנחנו חיים בצורה כזאת של אמת או לא? האמת יכולה להיאמר בשתי פנים, להיאמר יפה. למשל, אתה מחלל שבת, חבל עליך, אתה תישרף בגיהינום. זה יפה. ואפשר להגיד אותה באופן אחר. אתה מחלל שבת! אתה תישרף בגיהינום! אבל, האמת חייבת להיאמר. אפשר בצעקות, אפשר בשתיקה, אבל היא חייבת להיאמר.

1:27בן אדם שלא אומר אמת, לא עובד. משקר. אז אתה לא בכלל יעקב אבינו, אתה לא קשור לעם ישראל. אתה רוצה לחיות בשקר? אין בעיה, תחיה בשקר. הרב יגן, הזמינו אותו, וגם שמעתי סיפור מבהיל. מישהו סיפר לי שהוא שמע מהרב יגן, סיפור מבהיל. הזמינו אותו להזכרה של ילד בגיל צעיר, ילד בגיל 17 או 18. איך שהוציא רישיון על אופנוע, קנו לו אופנוע, 500 סמ"ק, משתולל בכבישים בשבת. עשה את הכבישים, מת בתאונה, התרסק, לא נשאר ממנו עבר אחד שלם. לא היה אפשר לזהות אותו. אז כשזה קרה, הזמינו את הרב יגן לדרוש. והוא דורש ודורש, מדבר הרב יגן, אש! פתאום נכנסה איזו בחורה אחת חילוניה, שהייתה חברה שלו. צועקת לו, אבל למה הוא מת? למה הוא מת? בתאונה כזאת מכאיבה לפני כולם, למה? הרב יגן, בלי לחשוב, צועק לה בחזרה, ולמה שלא ימות? חילל שבת, מחלליה מות יומת. אז הוא, סיפר הרב יגן, הוא אמר, הייתי בטוח שיזרקו אותי.

2:50אז הוא אומר, תכננתי ללכת. אמרתי בטוח, יגידו לי, טילים, צעקו. אמרתי, לא, יישאר פה עם צעקו. מה, אני לא רוצה, מה, יישאר, ביצעו לי. הוא אומר, זה היה ספונטני, עניתי לה מהלב. פתאום אמא שלו קמה, של הבחור, אומרת, הרב צודק כל מה שהוא אומר. האמא חילוניה. מה קרה? הוא אומר, אתמול בלילה הבן בא אליי בחלום. אמר לי, אמא, זה עונש על זה שנסעתי בשבת. לא לכולם יש סייעתא דשמיא, שבדיוק בחלום, ובדיוק האמא, ובדיוק זה. אבל אדם שמכניס את עצמו ואומר את האמת, תיתן אמת ליעקב, כשאתה אומר אמת, הקב"ה איתך. למה? יש פסוק מזעזע, מזעזע, מזעזע, שמי שרק יתבונן בפסוק יבין, קצת מהנהגה של הקב"ה. דוד המלך אומר בתהילים, פרק ק"א, פסוק ב': "דובר שקרים לא יכון לנגד עיניי." הקב"ה אומר, אני לא יכול אפילו להעמיד אותו רגע אחד מול העיניים שלי. כלום, כלום, כלום.

4:11וזה מה שאומרת הגמרא בחגיגה טו, שרבי עקיבא הזהיר את בן עזאי, בן זומא ואלישע, אמר להם: כשאתם עולים לשמיים, אתם תראו אבני שיש. מה זה אבני שיש? אל תחשבו שזה מים, אל תגידו מים מים, למה? כי מיד יזרקו אתכם מהשמיים. הקב"ה לא יכול לסבול שנייה אחת של שקר. וזה היה הסיבה שהגמרא אומרת בסנהדרין דווקא בדף פ"ט עמוד ב', שרוחו של נבות היזרעאלי הלכה ואמרה שהיא זו שתלך ותפתה את אחאב ותהיה רוח שקר בפי כל נביאיו, שהוא יצא למלחמה והיא תנצח, ובעצם הוא ימות במלחמה. מיד הקב"ה אמר לו, צא אתה צא ממחיצתי לרוח הזאת. למה? דובר שקרים לא ייכון לנגד עיניי. ולמה? כי חותמו של הקב"ה הוא אמת. בירושלמי, בסנהדרין, בפרק א', הלכה א', כתוב: חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת. כך מובא גם במדרש רבה, פרשת וישלח, פרשה פ', חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת. אז אם בן אדם לוקח את החותם של הקדוש ברוך הוא שזה אמת, ושובר אותו מול הפרצוף של הקדוש ברוך הוא, הוא משקר. זה לא בדיוק כמו שיש לי איזה היתר לנסוע בשבת. יש לי היתר שאתה לא תצטרך באמת שאשתך תלך למקווה.

5:40יש לי תרוץ שאתה תוכל להישאר עם הגויה שלך. אז האדם משקר. כשהאדם משקר הקדוש ברוך הוא אומר, "עזוב, אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת. דובר שקרים לא יכון לנגד עיניי." במילים שלנו, הקדוש ברוך הוא עוזב את הבן אדם. הקדוש ברוך הוא אומר, "עזוב, אני לא רוצה להיות איתך." וזה דבר מפחיד, שהקדוש ברוך הוא לא יהיה עם בן אדם. זה דבר מפחיד מאוד. אחד מגדולי התלמידים של החפץ חיים. יש תמונה מאוד מאוד מדהימה, תמונה מקורית של החפץ חיים. בתמונה הזאת, החפץ חיים מכופף לאיזה ספר, ועם תפילין. ואמר בתורה, אחד מהתלמידים של החפץ חיים היה עשיר גדול והוא הגיע מאמריקה. הוא הלך ושכר צלם בהרבה כסף, אז לפני יותר מ-100 שנה, שיבוא ויצלם את החפץ חיים.

7:04כמובן, בלי להפריע לו בלימוד, והוא, אותו צלם, בא עד ששׂם את המצלמות, עד שזה, החפץ חיים כמובן יושב, לומד, לא מפריע לו שום דבר. כן, יהיה לו בקודש, והוא צילם תמונה ואחר כך מכרו אותה בארה"ב. זו התמונה הכי מקורית. והכי אותנטית לא היה. אותו תלמיד, כמובן, שקיבל הרבה מהחפץ חיים, שקיבל הרבה משאר הגדולים שם. אדם שקיבל מהחפץ חיים לא יכול היה לשכוח מה זו הקדושה של החפץ חיים. היה אחד מה...

8:08מומרים. מה זה מומרים? הוא היה כמו גוי, אבל לא מוכן להתנצר. שאלו אותו למה? אתה אוכל נבלות וטרפות. לא, תתנצר, תהיה ענק. אמר להם, בתור ילד הגעתי לישיבה של החפץ חיים כי הייתי אטום ולא היה לי איפה להיות. לא קיבלו אותי לישיבה כי לא הייתי מתאים, בקושי ידעתי לקרוא. אבל... כיוון שזה היה מאוחר, אז ישנתי שם בפרוזדור. פתאום יצא החפץ חיים ואמר לי, "מידעלע, ילד, למה אתה ככה?" אז אמרתי לו, "אין לי איפה לישון." הוא אמר לי, "בוא תשען אצלי." והחפץ חיים היה מבוגר, למעלה מגיל 80. הוא לקח אותי, הכין לי ארוחת ערב, שם אותי במיטה שלו, והוא ישב ללמוד. באמצע הלילה היה ממש קר, ובבית של החפץ חיים לא היו הרבה שמיכות. הוא אומר, "אז ראיתי שהחפץ חיים הוריד את המעיל שלו. הוא למד עם מעיל, כי היה קר מאוד." מוריד את המעיל שלו ושם עליי. הוא אומר, באותו רגע הרגשתי גל של חום אדיר. אמרתי, יש יהודי שכל כך אכפת לו, יהודי מבוגר, מעל גיל שמונים, שהוא בא ולומד בקור, הוא ער, ואני עוד ישן. ומוריד את המעיל שלו בגלל שלי לא חם. הוא אומר, כל פעם שאני מגיע לכנסייה לקבל, אני מרגיש את הגל של החום הזה, כמו חשמל שעוצר אותי לא להתנצר. אז מי שהכיר את החפץ חיים,

9:33אין מה לעשות. אז אחד, אז אותו, מי זה שצילם את זה ועשה? היה הרב אלכסנדר (סנדר) ליצנר. הוא פתח את ישיבת אפרת שרגא, שזה קריית נוער. ו... הרב אלכסנדר ליצנר הזה, כמובן, מי שלומד אצל החפץ חיים לא יכול להיות אדם לא אמיתי. כשהוא פתח את הישיבה שלו, הוא עשה זאת בשביל שיבואו אנשים שקצת רחוקים מתורה ומצוות, או לא בגללם, אלא בגלל המשפחות שלהם - הרבה חוצניקים מצרפת, מאמריקה וכו'. והם יבואו למקום של תורה, והוא יכניס בהם...

10:33אבל מה? לפתוח כזה פרויקט יקר מאוד, הרבה הרבה כסף. מה הוא עשה? הוא חיפש כמה חברים מהעבר, ואחד החברים שלו היה יהודי מיליונר. אמר לו, "תקשיב, אני מוכן לממן לך את כל הישיבה, אבל..." צריך לעשות דינר. מה זה דינר? אני הולך להזמין את כל החברים שלי המיליונרים. מינימום מכל אחד יהיה לך מיליון דולר. מינימום. ונעשה מסיבה גדולה. ואתה תבוא מארץ ישראל, מירושלים לאמריקה, והכול יהיה בסדר. אל תדאג, הכול יהיה טוב. הוא הגיע לשם, כמובן, אותו חבר, הוא הכניס אותו לבניין של הישיבה, הוא זה שמנהל את הכל, את כל הכספים. כנס גדול, הביאו הכל, אוכל, וכל הזוגות. שעה לפני האירוע, מגיע הרב, הרב אלכסנדר הזה, היהודי הצדיק הזה, מסתכל באולם, הכל פאר והדר, מנות, הכל, מסע, דברים. הוא ראה, הביאו מוזיקה.

11:45בסדר, מה הבעיה במוזיקה? אבל מה, המוזיקה נמצאת על במה ולידה יש רחבה גדולה של ריקודים ריקה. הוא אומר לו, למה פה לא שמו שולחנות? למה? הוא אמר לו, פה זה רחבת ריקודים. אמר לו, מה זאת אומרת לרקוד? אומר, כל השיר מגיע עם החבר שלו, מגיע עם אשתו, חלק מגיע עם האמא שלו, כל אחד עם הפרוצה שלו, והם רוקדים פה. זה ערב חווייתי כזה, אוכלים, שותים, רוקדים, מתנשקים. סוף הערב כל אחד שם, ואל תדאג, תהיה לך ישיבה ענקית, הזמנתי את כולם. אמר לו, תגיד לי, השתגעת? פה הריקודים מעורבים. אמר לו, זה לא בחורים, תדע, זה... כל אחד, זה לא ערומים, זה... אמר לו, לא יקום ולא יהיה. אני מבטל עכשיו את כל האירוע. אמר, תגיד לי, אתה השתגעת? אתה יודע כמה כסף השקיעו פה? אתה יודע איזה הזמנות שלחתי? אנשים באים מרחוק, יש כאלה שבאים עם טיסה. אמר לו, לא יקום ולא יהיה פה ריקודים.

12:57ולא אכפת לי שאף אחד לא יתרום שקל ואנחנו נפסיד את כל הערב הזה. אמר לו, "אם ככה אני מתפטר, לא רוצה לעבוד איתך, לא רוצה לעזור לך לישיבה, לא רוצה כלום. אתה לא יודע איך לעבוד, אתה אדם, סליחה שאני אומר לך, סתום. תלך." הוא התחיל להריב, אמר לו "סתום, לא סתום, לא מעניין אותי, לא יהיה פה ריקודים." בינתיים האנשים מגיעים, נכנסים, כל אחד יושב, אוכלים, שותים, ואז הוא תופס את הרמקול, את המיקרופון ואומר, רבותיי, הישיבה שלנו היא ישיבה קדושה. לא יכול להיות שיבואו לכאן אנשים שלא יודעים מהי תורה, מהי יהדות ומהי קדושה. הם רצו לערוך ריקודים מעורבים שהחומרה של האיסור שלהם נוראית. בקיצור, אנשים חשבו שבאו לבלות, והביא להם את הגיהנום לשם. הוציא להם את החשק להיות במקום. קמו ועזבו, ואותו עשיר שארגן את הכל, כועס מאוד.

13:57סוף הערב, העשיר שהארגן את הכל, ברח. הוא אמר לו, אתה תתמודד, אתה תשלם למלצרים, אתה תשלם לאולם, אתה תשלם הכל. אני באתי ואמרתי, יהיה לי פה, אני מוכן לקחת אחריות על האירוע, אתה הרסת הכל. השאיר אותו לבד באירוע של כמה עשרות אלפי דולרים. זה היה לפני למעלה מ-20 שנה. סוף האירוע, הרב יושב שם, כולם הלכו, ופתאום מגיע אליו יהודי עשיר. הוא אומר לו: "תקשיב, אתה איש אמת. אני רוצה לעזור לך. אני מוכן להיות התורם שלך, כמה אתה צריך?" דיבר איתו, ואמר: "עזוב, אל תגיד לי כמה אתה צריך. אני תורם לך ארבעה מיליון דולר." תרם לו ארבעה מיליון דולר. הקים ישיבה. אלפי תלמידים עברו שם. המשפחה הזאת, המשפחה שלו, משפחה מאוד עשירה. חצי משכונת בית וגן שלהם. הכל בגלל רגע אחד של ניסיון. כל הבנים שלו והחתנים שלו, כולם תלמידי חכמים. כולם צדיקים, כולם יראי שמיים. כולם עשירים, כולם בעלי המון, כולם... בגלל מה? רגע אחד של תיתן אמת ליעקב.

15:22רגע אחד, שיש לי פה אמת על כף המוזניים, מצד שני, יש לי כסף, יש לי כבוד, יש לי לריב עם אנשים, בושות, פדיחות, לא נעים. מידת האמת, מרן הרב עובדיה, זכר צדיק לברכה, הוא קיבל פרס ישראל על הספר שלו. הספר שלו זה חיבור שלא היה כמוהו בדור, וגם לא יהיה. גאוני, עמקות, מחשבה, מאות מקורות בכל תשובה, ממש משהו מדהים. אז הביאו את ראש הממשלה, גולדה מאיר. כולם היו שם בבמה. והרב עבר ולחץ את כולם, וכשהגיע לגולדה מאיר, היא הושיטה לו את היד. אז הוא עשה לה עינון. הרב יצחק יוסף, כשהוא סיפר את הסיפור הזה, הוא אומר, היו לו לרב כמה יתרים. קודם כל, הזקנה. דבר שני, מכוערת.

16:23ודבר שלישי, יש פוסקים שמתירים לחיצת יד כשזה לא של חיבה. הוא אומר, והרב שותק. כשהוא הגיע לנשיא, הנשיא גם לא הושיט לו את היד. אמר לו, אתה לא רוצה לשלוח את הממשלה? אל תלחץ. הרב מפוניבז', באחת מהפעמים שהוא הלך לאסוף, אז אמרו לו שיש מיליונרית אחת גדולה מאוד שרוצה לתרום למקומות שהתרוממו אחרי השואה. היא יהודיה, אך הייתה רחוקה מתורה ומצוות, אבל היא מוכנה לבוא ולעזור כי הרב מפּוניבז' הקים בית יתומים ממש והוציא ילדים מתוך כנסיות, אז זה נגע בה. אז היא באה וישבה עם הרב מפּוניבז' ואמרה לו, "אני רוצה לתרום ולעזור לך. שמעתי שאתה עושה דברים טובים." ובסוף הפגישה היא באה להושיט לו את היד, ללחוץ לו. אז תמיד כשהרב מפוניבז' היה מגיע לכאלה הזדמנויות, היה מרים שתי ידיים, הוא היה אומר, אנחנו מהתורמים שלנו לא נפרדים. תמיד אתם איתנו, תמיד אתם בלב. ככה, בצורה כזאת יפה. אבל היא הייתה חכמה, אמרה לו, אה, הכסף שלי טוב, והיד שלי לא טובה? איך שהרב מפוניבז' שמע את זה, הוציא את הצ'ק.

17:46התעורמה חצי מיליון דולר. אמר: "לקחי גם הכסף שלך, לא טוב," והלך. חצי מיליון דולר. לפני שישים שנה. מה היה אפשר להקים בזה? הוא לא היה צריך יותר להסתובב בשביל לקבץ נדבות. אחרי כמה שנים, הוא יושב בישיבה, פתאום מגיע צ'ק מהבנק, 100 אלף דולר. זה היה בדיוק כשהיה צריך לחלק משכורות. זה היה בדיוק כשהיה צריך. אז הבן שלו אומר לו, אבא, משמים! מסתכל על הצ'ק. אמר לו, תחזיר את הצ'ק הזה חזרה לכתובת, עם שליח על חשבון הישיבה. אמר לו, אבא, למה? אמר לו, זו אותה אישה שלפני חצי שנה תרמה חצי מיליון. עכשיו היא תורמת 100 אלף דולר. לא רוצה ממנה כסף. אמר לו, אבא, אבל יש לנו פה חובות. יש אברכים, אין להם... מה לאכול? יש לנו פועלים. לא נוגעים בכסף שלה, החזיר לה את המאה אלף דולר. תיתן אמת ליעקב, זה אמת. כשהתשתית אמת, הכל קיים, הכל פורח. אבל בן אדם פתאום מוצא היתר, מוצא זה, מוצא זה, מוצא זה.

19:07הרב מרדכי אליהו סיפר שהוא היה צריך ללכת לאחד מהממשלים של הדיקטטורה. יש שם ממשל דיקטטורי ואנשים היו נעלמים שם. מי שנגד הממשל נעלם. כשהוא הגיע לשם עם איזה מתורגמן, הוא הביא למלך שם תנ"ך מתורגם לאנגלית. המלך הזה היה עצבני, ומשחק עם מגנטים כאלה, והניח את המשחק על התנ"ך. אז הוא אמר למתורגמן: "תגיד למלך שיוריד את זה משם." אמר לו: "כן, אני אגיד לו את זה, והוא גם יוריד לי את הראש." אמר לו: "תגיד לו." אמר: "לא." מתווכח. המלך אומר לו: "מה אתם מתווכחים? תדבר מה." ואנשים היו נעלמים שם. מי שנגד הממשל נעלם. כשהוא הגיע לשם עם איזה מתורגמן, הוא הביא למלך שם תנ"ך מתורגם לאנגלית. המלך הזה יש לו עצבים, משחק עם מגנטים כאלה, ושם את המשחק על התנ"ך. אז הוא אמר למתורגמן: "תגיד לו למלך שיוריד את זה משם." אמר לו: "כן, אני אגיד לו את זה, והוא גם יוריד לי את הראש, לא?" אומר לו: "אמר לו, תגיד לו." לא אומר, מתווכח. המלך אומר לו: "מה אתם מתווכחים? תדבר מה." אומר, בתחילה גמגם הרב, הרב של היהודים אומר: זה קדוש, תוריד. והמלך נהיה אדום מהעצבים. מישהו יגיד לו מה לעשות? זה אנשים שהם חושבים לא שהם סגן של אלוקים, אלא שאלוקים חס ושלום סגן שלהם. זה אנשים טורפים כל בר מינן. ובקיצור, אחרי כמה דקות נרגע, אמר: כולם תצאו החוצה, רק אתה הרב תישאר. הרב אליהו אומר: לא ידעתי מה הוא רוצה.

20:15הוא אומר ואז הוא קרא ברך, אמר לרב אליהו: "יודע אני שאתה איש אמיתי. תברך אותי." הוא התכופף אליו וביקש לברך אותו. הדבר הזה בעצם הרי, כשאתה דבק באמת, אין לך מה לפחד. אם אתה בשקר, אז בסדר. שקר אין לו רגליים. אבל אם אתה באמת... אומר את האמת, רק מה יש צורה להגיד את האמת. האם אסור לנסוע בשבת? חבל שתמות בתאונת דרכים, זה סכנה. או אסור לחלל שבת? חבל שתמות בתאונת דרכים, זה סכנה. אבל לא כל אחד מבין את זה. יש אנשים שאומרים, מור, אל תדבר איתם, אל תדבר איתם על הלכות מסוימות. למה? אולי זה יכול להרחיק אותם, ההלכות האלה. אולי, אבל זו תורה. תורה היא אמת. ולצערנו, הרבה פעמים זה גם נכנס לציבור החרדי, כל ההתייפייפות הזאת. יש הרבה אנשים שמנסים להתייפייף. לוקחים להולכים לטלוויזיה ומראים לטלוויזיה כמה אנחנו נחמדים, וכמה אנחנו מוכנים להכיל אפילו את אלו שהולכים למצעד הגאווה, ומתנהגים כמו בהמות, וכמה זה נפלא, ואהבת לרעך כמוך. את כל המצוות הכי יפות.

21:45הם מראים למה. וואו, תראו מה זה, תראו מה זה התורה. בסדר, דרכיה דרכי נועם. אבל הגמרא אומרת לעשות של שילוח הקן. שילוח הקן, מה זה שילוח הקן? כי יקרה קן ציפור לפניך בדרך, בכל עץ או על הארץ, אפרוחים וביצים. והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, לא תיקח האם על הבנים. שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח. למה אני תבלח וערכת ימים? אומרת הגמרא במסכת ברכות דף ל"ג עמוד ב': אדם שאומר בתפילה שלו "על כן ציפור יגיעו רחמיך", כמו שאתה מרחם על הציפורים, כך ועל טוב ייזכר שמך. הרחמים שלך אפילו על ציפורים, חוס ורחם עלינו.

22:46משתקים אותו. נו, נו, שקט. למה? מה הוא אמר מילה גסה? הוא אמר משהו לא בסדר? הוא אומר, הקדוש ברוך הוא מרחם על הציפורים או לא? בטח, מרחם על כל מעשיו. אז למה? למה משתקים אותו? אומרת הגמרא, אחד הטעמים, מפני שעושה מידותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים ואינם אלא גזרות. ולמה השם אמר לשלח את האם ואז לקחת הבנים? בגלל רחמים. לא רוצה לצער את האמא עם הבנים וזה... אז לכן אתה שולח את האמא, ואז היא לא רואה, ואז אתה לוקח את הבנים. הוא אומר, הקב"ה אמר את הדינים שלו בתור גזירות. אתה מנסה להגיד רחמים, מה הבעיה בזה? שזה לא אמת. אתה משקר, בתפילה אתה משקר. אתה משקר בתפילה. מה אתה רוצה, עוד ברכה? אז אדם שהוא לא חי באמת, אז כל החיים שלו, כל החיים שלו זה סדר של שקרים אחד אחרי השני. ולפעמים הוא משקר לא רק על אשתו, לא רק על הילדים שלו, לא רק על עצמו, אלא גם על אלוקים. איך יכול להיות שבן אדם משקר לאלוקים? יש משפט בווידוי, שאם בן אדם חושב עליו,

24:07הוא יבהה לרגע. איך מתחילים את הווידוי? אנא, ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, תבוא לפניך תפילתנו, ואל תתעלם מתחינתנו, שאין אנחנו עזי פנים וקשי עורף לומר לפניך, ה' אלוקינו, צדיקים אנחנו ולא חטאנו. אנחנו לא כאלה חוצפנים, שנגיד שאנחנו צדיקים ולא חטאנו. אבל חטאנו, אבינו, פשענו, אנחנו ואבותינו ואנשי ביתנו. כולם חטאו. אבל אנחנו אומרים את המשפט, אנחנו לא חצופים לבוא ולהגיד לך שאנחנו צדיקים. סערנו כמה אנשים בחוץ שהם בטוחים שהם צדיקים. כשהוא קורא את הקטע הזה בתפילה, הוא אומר: חבל שלא שמעו אותו. בסוגריים כנראה לא התכוונו עליי. מה זה שאין אנחנו עזי פנים? הוא כשרוצה לומר לפניך, השם אלוקינו ואלוקי אבותינו: צדיקים אנחנו ולא חטאנו. יש מדרש מפחיד. שאומרים שמשה רבנו, הקדוש ברוך הוא הראה לו את גן עדן והראה לו את גיהנום, ומשה רבנו פחד ואמר: "אולי אני צריך ללכת לגיהנום?" הקדוש ברוך הוא אמר לו: "אל תדאג, רק בעיניך תביט ולא תעבור שם; אתה לא תעבור בגיהנום, אל תדאג." ובא אליך בן אדם ואומר לך: "אני, מה הבעיה? אני עושה רע למישהו, אני עושה." אתה אומר לו: "כן, אבל אתה עושה פה עבירה, שם עבירה, כולם עושים, אז מה?"

25:38אז הדבר הראשון, לפני הווידוי, קודם כל זו מידת האמת. תגיד, אני לא צדיק. תגיד, אני פישלתי. אני חטאתי. וזה קשה להגיד לבן אדם. קשה לבן אדם להגיד את הדבר הזה. למה? זה מקטין אותו. אז בן אדם יכול להגיע למצב שהוא גם משקר על אלוקים. אלוקים אומר, תתוודה, תתחרט, אני מקבל אותך. קבלה לעתיד, אני מקבל אותך. בן אדם קשה לו. לא, לא, ריבונו של עולם, מה אתה רוצה? לא התכוונתי. איזה לא התכוונת? גם שבוע הבא, בשבת אתה לא... לא התכוונתי לנסוע במכונית בשבת, אבל מה אני אעשה? פתאום מצאתי את עצמי נוהג. לא התכוונתי לנסוע, לא התכוונתי לחטוא, לא התכוונתי, כן התכוונתי. ובן אדם יש לו שק של תירוצים ושק של שקרים. בשמיים, ביום הדין, כשבן אדם מגיע לשמיים, אז ה"שלה" הקדוש אומר, מביא משם חז"ל, שהבן אדם ישכח אפילו את השם שלו. למה? מאימת הדין. זה יגרום לבן אדם לשכוח את כל התירוצים שלו, את כל התשובות, את כל ה... אתה אומר לבן אדם, למה אתה לא שומר שבת? מה אז אתה אומר? אתה יודע כמה אני מרוויח? אתה אומר לו, כן, אבל אתה יודע שהקב"ה הוא זה שגורם לך להרוויח גם?

27:05הקדוש ברוך הוא זה שגורם לך להרוויח. כן, בסדר, עזוב, עזוב, עזוב את הקדוש ברוך הוא עכשיו, שים אותו בצד, אני עובד. היה יהודי אחד שהיה נהג מונית. אבא שלי דיבר איתו שנים, שנים אבא שלי דיבר איתו. שנים, על טיסה בשבת. זה לא רק חוטא, זה חוטא ומחטיא. שלומונית גדולה, ממלא אותה, הולך נוסע, נתניה תל אביב, נתניה תל אביב. יום אחד אמרו לאבא שלי שאותו בן אדם קיבל אירוע מוחי. מצב קשה מאוד, הולך למות. כשהלך לבקר אותו, ברוך השם, בסוף יצא מזה. שניהם הלכו לאיזה רב, רב שהיה מכיר גם את אבא שלי וגם את אותו האדם, שיש לו בעיות עם שבת. הרב אמר לו, אתה יודע, אתה הצלת את החיים. ניצלת מהחיים. אני מקווה שתלמד מכך. מעלה לשבת, אז אבא שלי אמר, מה זה הציל את החיים? הוא היה צריך למות. כתוב מחלליה מות יומת. לא יודע איזה זכות יצא מזה. וזה לא חבר שלו. זה מישהו מהמשפחה.

28:30כשבן אדם חי את האמת אז אתה רואה מול העיניים בן אדם שמחלל שבת. זה פירושו בן אדם שיורה בעצמו, יורה באחרים. אז איך אתה בא ואתה מנסה, ממה אתה מנסה להגיד? מה? בשביל כסף? בשביל מה? באמת, עד היום הוא לא השתקם. עזב את העבודה, לא מתפקד, לא שומע. הקב"ה אמר לו, אתה מחלל שבת? אה, אתה עובד בשבת? עכשיו גם ביום חול לא תוכל לעבוד. יושב שבר כלי בבית, בקושי יכול לזוז. כמה דיברו איתך כשהיית חזק ובריא? כמה? בשביל מה עוד עשרה שקלים לנסיעה? עוד חמישה עשר שקלים? מה, אתה עושה שקר בנפשך? אלוקים אומר בתורה משהו. התורה היא אמת. תורת אמת כתיב. כשעושים בזאת התורה, אומרים: וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל. אז מוסיפים: תורת אמת נתן לנו. איך אומרים תורת אמת? אנחנו בברכות אומרים: אשר נתן לנו תורתו, תורת אמת. למה אנחנו אומרים שהתורה אמת? כי אמת...

29:51זה 99% אמת ואחוז אחד שקר זה 100% שקר. ואנחנו אומרים שהכל, הכל אמת. אם הכל, הכל אמת, אז נגמר. וזוהי הנקודה, זו הנקודה שלצערנו, סיפר לי הרב ירון ראובן, שיהיה בריא, אחד מגדולי מזכי הרבים בפלורידה, ברמה בינלאומית. ברוך השם. בקרוב הולך לצאת ספר שלו מדהים. אגם מים, על כל נושא ונושא, בדרשות, בתורה, משהו מדהים מאוד. אמת! האמת צועקת שם מכל דף. והבעיה בארצות הברית ובעוד הרבה מקומות, שיש רבנים שאחרי שהם מתמנים למקצוע שלהם, הם מורידים מהמילה "אמת" את האל"ף. מת. הם נהיים כמו מתים. אדישים. לא מתייחסים לקהילה שלהם שצריך לחזק אותה. בן אדם יכול להיות 20 שנה רב קהילה, מעולם לא מדבר על שבת, מעולם לא מדבר על קדושה, מעולם לא מדבר על עניינים של גויים וגויות והתבוללות. אבל כן, לתרום בבית כנסת. או ככה נקרב אותם, ככה נקרב אותם.

31:09אז מתוך המילה אמת, הם מורידים את האל"ף. מי זה האל"ף? אלופו של עולם, בורא עולם. משאירים כמו מת. הרבה קהילות מתפרקות בגלל זה. חלק הולכים לרפורמים, חלק מביאים את הרפורמים אליהם ונהיים סלט, חלק מביאים את הנוצרים אליהם ונהיה סלט. למה? כי אתה לא דבק באמת. אם אתה דבק באמת, השם איתך. פעם הגיעו לחפץ חיים ואמרו לו: "הרב, יש בחירות. מה קרה? מה יש בבחירות?" בבחירות יש מועמד כזה, מועמד כזה, במי לבחור? אמר להם החפץ חיים, תבחרו במי שיש לו הכי סיכויים טובים לנצח. את הסיפור הזה סיפר רבי חנוך ווסרמן לאנשי הקהילה שלו שאמרו לו שיש בחירות, אבל יש מועמד יהודי חרדי, ירא שמיים שיחזק את הקהילה ויש מישהו מהרפורמים. במי לבחור. אז רבי חנוך וסרמן סיפר להם את זה. את הסיפור ששאלו את החפץ חיים, והחפץ חיים אמר, לבחור במי שיש לו הכי הרבה סיכוי. כשהיה שם שני גויים, שני מועמדים גויים, לבחור בזה שיש לו הכי הרבה סיכוי. אמרו לו, "או, אז הרב מתכוון לבחור ברפורמי? לו יש הכי הרבה סיכוי." אמרו לו, "מה אמרתי לכם? תבחרו בהכי חזק, מי שיש לו סיכוי הכי גדול לנצח." אמרו לו, "כן, זה הרפורמי, מה נעשה? רוב האנשים פה רפורמיים." אמרתי לו, "כן, אבל שכחתם שאם הרפורמי, הק...

32:30אז מי יש לנו הכי סיכוי לנצח? אנחנו שיש לנו את הקדוש ברוך הוא או הם שהם לבד? אמר להם, זהו רעיון מהחפץ חיים: ללכת תמיד עם המנצח. ללכת תמיד עם החזק. החפץ חיים אמר את זה על שני גויים, אין כל כך נפקא מינה. אבל כשיש לך פה יהודי ויהודים, תלך עם החזק. מי זה החזק? אדם שעושה רצון ה'. אבל על הצד השני יש להם יותר קולות. מה זה קשור? הן כמר מדלי וכשחק מאזניים נחשבו. מר מדלי זה כמו טיפה אחת מדלי. כל הכמרים, כל עמות העולם, כל המחשבים של הקדוש ברוך הוא כמו טיפה אחת מתוך דלי. יש סיכוי, אין סיכוי, זה לא מהשורה שלך, אתה תבוא ותעשה. אתה תדבק במידת האמת, אדם שדבק במידת האמת, הקב"ה איתו. והאמת, כמו שאמרנו, זו התורה. אפשר כמובן לבוא ולהוריד, לא צריך כשאתה רואה בן אדם ישר, אתה תמות בתאונת דרכים וכו' וכו'. אבל בן אדם צריך לדעת, לתת לכל בן אדם צ'אנס. לכן הספר בקרוב שייצא, זה ספר, בעזרת השם של הרב ירון, זה ספר שכולו אמת. למה?

33:35אתה פותח, אתה קורא, זו אמת. זה לא לנסות להתייפייף, או לספר לך איזה משל על כיפה אדומה, או משל כזה על איזה שמרל וברל. זו אמת. אתה תקרא את זה, תשים את זה מה שאתה רוצה. אתה רוצה - תזרוק את הספר לפח, לא נורא, אין לך עוד עבירה. אבל זו אמת. כשאתה בא ואתה אומר אמת, כשאתה בא ושומע את האמת, נגמר. תשים את זה מה שאתה רוצה. אבל כל בן אדם חייב לדעת את האמת. יש אחד מוכן לקבל אותה, ויש אחד לא מוכן לקבל אותה. אבל זה שאתה לא מוכן לקבל אותה, זה לא גורם שהאמת תשתנה. יש בן אדם אחד שנוסע בכביש. פתאום הוא מגיע לגשר שהגשר הזה הוא חד סטרי. אומרים לו, "אדוני, אתה לא יכול לעלות על הגשר." אמר, "אני לא מאמין בזה, מה זאת אומרת? לא מאמין, אני נוסע." אמרו לו, אבל זה חצי טריק, כל המכוניות נוסעות לכיוון ההפוך. אמרו לו, באה פתאום. אומרים לו, יש פה שלט. תיזהר. עזוב אותך מהשלט. מי, מי, מה אתה מתייחס לשלט? אמרו לו, תקשיב, בן אדם אחר עשה לפניך ככה, מת. מת. התנגשו בו מכוניות, העיפו אותו מהגשר. מה אתה, משוגע? זה אוטוסטרדה פה, נוסעים פה על 120. עזוב אותך, מה אתה מאמין? והוא נכנס לתוך הגשר. התגדל והתגדל שמרבה. זהו, מת.

35:01מה? מה אתה עושה? ואחריו הגיע עוד אחד. אתה יודע למה הוא מת? כי הוא נכנס מהגשר מהפינה הזאת. אבל אני אכנס מהפינה האחרת. למה אני אכנס בכלל? אתה לא מבין? זה חד-צדדי. לא, זה לא חד-צדדי. אבל קוץ יסתכל, עזוב אותך מהשלט. וגם הוא מת. ואחריו עוד אלף וגם הם מתו. ואחריו מיליון וגם הם מתו. ומגיע בן אדם, כל המיליון האלה, אתם יודעים איפה הם, הבעיה שלהם, שאחד נסע בשברולט, אחד נסע בזקן, אבל לי יש פרארי. עם פרארי אני לא אמות. והוא נכנס עם פרארי ומה קרה? התגדל והתקדש, אומר הבא. כל בן אדם שעושה עבירות, מה הוא אומר? עזוב, אני אסתדר איתו. אבל מיליונים במשך הדורות לא הסתדרו עם בורא העולם. כי הם לא היו עם האמת. במצרים גם כולם אמרו, אנחנו נסתדר עם הקדוש ברוך הוא. מה אתה חושב שמה? שאתה מיוחד? שיש לך פרארי אז אתה לא תמות, אתה לא תיפול בגשר? מה אתה חושב? אני אסתדר איתו. הקדוש ברוך הוא לא התכוון לשבת שלי. תגיד לי, מה אני אעזוב את העבודה בגלל שבת? או בחורה אומרת לך, הקדוש ברוך הוא לא התכוון שאנחנו נלך באמת בצניעות. מה, אכפת לו איך אני הולכת? אז מה הוא התכוון?

36:18אוי, הקדוש ברוך הוא רק התכוון שאנחנו נשבח אותו ונעלל אותו, וזה גם קידוש השם. כשאני נראית כמו בהמה ואומרת ברוך השם, זה הראש העקום, זה חיות חיים של שקל. זה לא "תיתן אמת ליעקב," זה יותר "דובר שקרים לא יכון לנגד עיניי." וזה דבר מדהים ומתאים לכל השנה כולה, במיוחד באלול, בראש השנה, בימים של חיזוקים. שמצוות התשובה זה קודם כל להכיר איפה אתה. תכיר בנקודת האמת שלך. תכיר שאתה חטאת, תכיר שאתה עווית, תכיר שאתה לא צדיק. אחרי שבן אדם מכיר בנקודת האמת, אפשר להמשיך על ה... זו הנקודה הראשונה. שבן אדם אם הוא יתבונן ויכיר ויחשוב על נקודת האמת, לא למכור את הקדוש ברוך הוא. אם אתה באמת מאמין בו שהוא כזה חזק, אם אתה באמת מאמין בו שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל כל הכוחות כולם. אם אתה באמת מאמין בו, יש אנשים שלא מאמינים, אבל זה שאתה לא מאמין, זה לא משנה את המציאות. כמו שאנחנו אומרים, נקודה נוספת היא...

37:43מעין מה שהתחלנו להגיד בנקודה הזאת של האמת והשקר, אחד מהשקרים, בוא נקרא לזה, שבן אדם חי זה שבן אדם לומד אבל לא משתנה. לומד, לומד, לומד, לומד, לומד, לומד, לומד, אבל לא משתנה. זה נקרא לימוד של שקר. זה נקרא לימוד של שקר, זה לימוד שעדיף שלא תלמד. אפילו לימוד שלא לשמה, מביא בשם הבעל שם טוב, שבן אדם שכל החיים שלו למד לימוד שלא לשמה, הוא ישרף בגיהנום. למה? כי התכלית של הלימוד שלא לשמה זה מתוך שלא לשמה בא לשמה. אבל אם כל החיים שלך היית לא לשמה, אז תלך לגיהנום. אתה לא עשית בשבילי, אומר הקדוש ברוך הוא. עשית בשביל כבוד, בשביל כסף, בשביל זהב. אז בן אדם, ובמיוחד בירושלמי בשבת, כתוב שבן אדם שלומד שלא על מנת לעשות טוב, שנאבך עליו על פניו. אז יש בן אדם, בסדר, הולך, שומע שיעורי תורה, מגיע לשיעור תורה אבל כלום, הוא לא משתנה. אשתו הולכת כמו באמא, הוא הולך למקומות אסורים, חתונות מעורבות, נוגע בנשים, לא מקפיד על תפילות, לא מקפיד על ברכות. תפילין, יום מניח על היד, יום מניח בארון, אבל אתה יודע שאסור.

39:12אז טוב, אז טוב, אני לאט לאט בקצב שלי. לאט לאט בקצב שלי, לאט לאט בקצב שלי. אבל אז אתה חי בשקר. קשה לי. בסדר, קשה לך. לפחות סור מרע. לא צריך להיות ברמה הכי גבוהה של עשה טוב, אבל סור מרע חייב. אז זה בן אדם צריך לבוא ולהחיות עם עצמו עם נקודת האמת. להבין שהוא חי בשקר. כשבן אדם חי בשקר, שום דבר טוב לא יצא לו מזה כי הקב"ה לא איתו. ובן אדם יכול בלי לשקר, בעצם לשקר. יש בוס שמגיע לפועלים שלו ואומר להם: "תקשיבו, אני צריך שתהיו פה כל יום בשעה שמונה וחצי בבוקר, לבושים מסודרים. אל תבואו שלוחים עם קורי שינה בעיניים, מסורקים ומסודרים. תתחילו לשרת פה את הלקוחות ולעשות את מה שצריך, כולל לפנות את הזבל מאתמול." הוא מגיע יום למחרת, הוא רואה פוגרום, מה קרה? הכל בלגן, שלוחים, עוד עם פיג'מות שם ועולם, למה? אבל אני ביקשתי מכם אתמול. לאט לאט אנחנו בקצב שלנו, אל תפיל עלינו כל כך הרבה להתחלה. בהתחלה אנחנו נתחיל לשרת את הלקוחות בעשר וחצי, עם קורי שינה בעיניים ופיג'מות. לאט לאט אנחנו נתעורר, אולי ב-12 וחצי. בשתיים אנחנו כבר נהיה ערניים, נלך להכין לנו כוס קפה.

40:33בן אדם כזה יסגור את המפעל, את העסק שלו תוך יומיים. אין כזה דבר! אין כזה דבר! המפעל הזה לא רק שלא יהיה רווחי, המפעל הזה... הפסדים! ולמה? כי אתם לא שומעים לבוס. הבוס אומר לך מה שבא, אותו מראה, עזוב. אני חושב שלא צריך להפיל עלינו כל כך על ההתחלה. הוא בא, אומר לבוא, אז תקשיב, בונה, אני רק עכשיו יצאתי מהאוניברסיטה. אתה לא יכול לבוא ולהפיל עליי כל כך הרבה. מה יגיד לו? אדוני, לך תשטוף מכוניות בתחנת דלק, עזוב אותי. מה אתה רוצה ממני? אתה רוצה פרנסה? אתה רוצה להרוויח? תעבוד. אבל זה קשה. קשה? תלך. וזה פעם בשנה הקדוש ברוך הוא בודק אותנו ואנחנו אומרים בתפילה בראש השנה כי אתה זוכר את כל המפעל. הקדוש ברוך הוא זוכר את כל המפעל. האם אנחנו שווים או שאנחנו לא שווים. האם אתה פועל טוב או שאתה לא פועל טוב.

42:01כי אתה זוכר את כל המפעל. כל המפעל פירושו כל מה שקורה פה, כל מה שיקרה. האישה, הילדים, המשפחה, הכל. את כל המפעל. והקב"ה לוקח כל דבר בחשבון, הוא בודק את הילדים, את המשפחה, את הכל. וכשהוא בודק... אתה עומד לרנטגן, ואין תירוצים. אין תירוצים. וזאת הסיבה שהקדוש ברוך הוא בא ואומר לנו, יש לכם הזדמנות לחזור בתשובה ברמה לא נורמלית. מהי רמה לא נורמלית? אפילו אם אדם חלם, חלם, חלם, חלם, חלם, חלם, חלם.

43:05פתאום מתעורר יום כיפור, וואי, לא אמרתי סליחות, לא חזרתי בתשובה. וואי, חיכה לרגע האחרון, חמור. מה נעשה לו? חמור, לא שם לב בכלל. היום שמעתי סיפור שפעם הרב שך דיבר עם עוד איזה אברך אחד. והאברך הוא שאל אותו, למה לא הגעת אתמול לאיזה מקום? הוא אומר לו, לא שמתי לב לתאריך. אז שאל אותו הרב שח: אתה יודע איזה חודש אנחנו? אמר לו: חודש אלול. אמר לו: ובחודש אלול אתה לא שם לב לתאריך? אמר לו: כן, אני לא זוכר. אמר לו: עברך, מי שלא יודע תאריך בחודש אלול, אסור לדבר איתו. הוא יוריד אותך ביראת שמיים. למה? כי זה סימן שאתה לא התחלת את העבודה של אלול. אתה לא יודע אם היום כ' או י"ב. אתה לא יודע עוד כמה ימים הולך להיחתם לך גזר דין.

44:05אם אתה לא יודע עוד כמה ימים נשארו, זה סימן שאתה לא מתייחס לאלול כמו שצריך. מה זה? אה, בסדר, כמה אנחנו בט"ו באדר או בי"ט באדר? אומר דבר כזה מוריד ביראת שמיים. אמר לו סליחה, אני לא רוצה לדבר איתך כשאתה לא מראה יראת שמיים, ערב שח. אבל מה לעשות? יש אנשים שלא שמים לב. לא שם לב. מה יעשה? אחרי שהוא לא שם לב, פתאום התעורר. מתי? ביום כיפור. מה הוא יעשה? הוא יכול לחזור בתשובה זו, לא? אומר הכתוב בספר ויקרא, פרשת אחרי מות, פרק ט"ז, פסוק ל', כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. אומר רבי יעקב ניימן, ראש ישיבת אור ישראל, בספרו דרכי מוסר, רעיון מבהיל. אומר מלך רוסיה היה צריך לבוא, הצאר בעצמו. אנשים היו מפחדים מאוד מאוד מהצאר.

45:10מאוד מאוד הם מפחדים מהצאר. יש סיפור שכמה מגדולי ישראל באו להיפגש עם הצאר, ולפני כן החתן של הצאר יצא אליהם. אחד מהגדולים, מרוב הבהלה וההדר, הזה התעלף. כשהצאר שמע את זה, אמר: "עכשיו אני מוכן לקבל אותם. אם הוא התעלף מהחתן שלי, סימן שיש לו כבוד עלינו." אנשים היו רועדים מפחד מהצאר, פחד מוות היה. כשהצאר מגיע, כולם עומדים מסודרים, מחויטים. מצוחצחי שיניים, מסודרי שיער, האף שלהם במקום, האוזניים שלהם במקום, הכל, הכל, הכל. פרסמו לא מזמן על מסדר שעושים לחיילים סינים. מסדר מזוויע. מזוויע. כדי שהם יעמדו ישר, הם שמים להם מחטים פה. בצוואר. מי שמוריד נכנס למחטים בתוך הצוואר. שעות. חלק קורסים, חלק מתעלפים, כדי שיהיו מוכנים למצעד של המדינה. אבל אין כזה דבר לא להיות מוכן. היה אחד מהחיילים שלומפר. מה זה שלומפר? הצער מגיע, והוא שם לב שהרוכסן שלו במכנסיים פתוח, בכפתורים הוא התבלבל, והשרוכים פתוחים.

46:32אז הוא אמר, וואו, הצער יגיע, לא נעים, מה עושים? מה הכי דחוף? מה הכי דחוף? הדחוף הוא הרוכסן. סגר אותו, נתקע הרוכסן. וואו, מה נעשה, מה נעשה? אז הוא שם יד ככה לכסות, אבל החולצה פה, הכפתורים התהפכו, והנה, הוא רוכס, רוכס. תראה, יש לי עוד כמה זמן. איך שהוא קם, הוא רואה את הצער מולו. זו הפעם האחרונה שהוא ראה בני אדם. שלחו אותו אי שם לסיביר הרחוקה, עם הדוב הלבן. כשתמות תתקשר אלינו. בזוי הצער. לפני הצער אתה מסתדר? השתגעת? זה מליטה במלכות. הקב"ה הוא אומר, עזב אותך. לפני השם תיטהר. אני פה לידכם, אני מולך. הגעתי. עכשיו תסתדר, תסגור את הרוכסן, תסדר את הכפתורים, ואני אקבל אותך. אבל עכשיו, עכשיו, פה, פה, לפני השם. אבל תראה, תראה, מה האדם אחר היה אומר? חוץ מזה, תחשוב, בן אדם מזמין את חבר שלו, אתה בא לארוחת ערב, אתה בא? אתה, למה לא, בכיף, מזמין אותך, הכל יהיה בסדר. מגיע לבית שלו, הבית חשוך, מה קרה? הפסקת חשמל? דופק בדלת, יוצא לו עם פיג'מה...

47:51או אה, מה הגעת היום? הוא אמר, לא. כן, התקשרת אלי לפני חצי שעה שאני אבוא. אה, נכון, נכון. פותח את הדלת, מכניס אותו. כל הבית מבולגן. אמר לו, מה אתה רוצה לאכול? יש תפוח ויש מלפפון. מה אתה עלי? בשביל זה הזמנת אותי? בשביל זה קראת לי? נסתכל על הבית שלך הפוך. מה, אמרת לי לבוא לארוחת ערב? אנחנו קוראים לקדוש ברוך הוא, קוראים לקדוש ברוך הוא. קראתי בכל לב, ענני השם, חוקי חיי צורה. דוד המלך אומר את הפסוק הזה, אנחנו חוזרים על זה ואנחנו אומרים, קוראים לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, תהיה איתנו. נו? קדוש ברוך הוא מגיע ואנחנו שואלים, מה קדוש ברוך הוא אומר? עזוב, אני הולך. הולך? למה? למה אתה קורא לי? למה אתה קורא לי? למה אתה רוצה שאני אבוא אליך? השיבנו ה' אליך ונשובה! חדש ימינו כקדם! מה? למה? אני בא להשיב אותך! מה אתה? אתה נראה כמו אחד שברח מהמערה. כל הלכלוך, כל הטינופת, כל העוונות, כל הסירחון עליך. מה? מה? הקב"ה הוא לא אומר. אומר, אין בעיה, קראת לי. הבית לא מאורגן, אין בעיה, אני אעזור לך להתארגן, אבל תראה שאתה מוכן! תראה שאתה מוכן! לפני ה', תתארו! מול הפרצוף שלי, אומר הקב"ה בכיפור,

49:07לא חזרת בתשובה כל השנה. בסדר. לא חזרת בתשובה 40 יום של אלול. עשרת ימי תשובה בתוכם. ראש השנה. לא עניין אותך. אכלת תפוח בדבש, רימון, ראש של דג וראש של כבש. עד שנהיה הראש שלך, ראש של כבש. ומה? עברת את הכל. כיפור. נשארה דקה אחרונה בכיפור. אומר הקדוש ברוך הוא לפני השם יתברך: הרגע, הרגע, תעשה תשובה, הרגע. כמה רחמים יש לקדוש ברוך הוא? איזו ענווה יש לקדוש ברוך הוא? איפה אנחנו? אנחנו בן אדם שאם מישהו אומר לנו מילה אחת לא במקום, אנחנו מראים לו את הכיוון. לא רוצה לדבר איתך, זה יהיה המידות הטובות שלנו. קוראים לקדוש ברוך הוא, כביכול, מטרידים את הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא עוזב את כל המלאכים, בא אלינו, ומה אנחנו אומרים? או, לא הספקנו להתארגן. לא, לא הספקתי, מצטער. טוב, בסדר, לא הספקתי להתארגן, אבל תראה לי מה עשית בשנה החולפת. או יש לי, יש לי כמה תפילות, חלק במניין, חלק לא, לא כל התפילה, כאילו הספקתי, הייתי ממהר. או יש לי גם עוד כמה מצוות שעשיתי פה ושם. אמר לו הקב"ה, בוא נבדוק בפנקסים. או כן, אבל יש לך גם עבירות. בוא נשאל אותם, תעשה טובה, אל תסתכל. אל תפן אל ראשנו. אתה יכול לא להסתכל שם על ה...

50:26על העבירות, כאילו... אבל למה הבאת איתך את הסירחון? למה לא זכרת לזרוק את זה לפני כן? ואז מגיע השטן, בא לקטרג. מה אנחנו אומרים לקדוש ברוך הוא? "חתום פה שטן ולא ישטין עלינו." תסתום לו בבקשה את הפה. אבל למה לא גרמת לשטן לסתום את הפה לפני כן? למה לא חזרת בתשובה לפני כן? בְּכִּפּוּר אתה מבקש שנסתום לו את הפה? כן. איזה חסד השם, איזה חסד השם. אתה לא מוכן, אתה על הפנים, מגיע לפגישה עם המלך עם הסירחון של הביוב. המלך לא מוריד לך את הראש. ולא רק זה, יש עבדי המלך, אומרים למלך תסתכל איך הוא הגיע, תסתכל איזה ביזיון. מה אומר אותו הומלס? תשתיק, תשתיק אותם, איזה חצופים הם, תשתיק אותם, ראית איך הם מלכלכים עליי? אנחנו אומרים לקדוש ברוך הוא, אבינו מלכנו, חתום פה שטן ואל יסתין עלינו. למה שהוא לא יסתין עליך? אתה חזרת בתשובה. היה לך 40 יום לחזור בתשובה, היה לך כל השנה, למה לא חזרת בתשובה? לא, ריבונו של עולם, לא הספקתי, אבל שבינתיים תקשור לו את הפה.

51:38אומר הקדוש ברוך הוא, אין בעיה, אני אקשור לו את הפה, אני לא אשמע לעבירות שלו. אני אתן לכם אפילו פטנט, לתת לו שעיר לעזאזל, כדי שיתעסק בשעיר לעזאזל, כמו שאומרים הרמב"ן והאבן עזרא. כתבנו על זה דבר שלם בפרשת אחרי מות בדורש טוב. תן לו, אני אתגלה לכם את השיטה גם איך נעסיק אותו, איך כאילו נעבוד עליו, כדי שהוא לא יבוא ויפריע. אבל תעשו דבר אחד, תראו לי שאתם רוצים לחזור בתשובה, זהו. אני כבר אעשה את הכל. זהו. ומי אומר את זה? מלך העולם, הקדוש ברוך הוא. שהוא לא צריך לבוא ולשאול איזו רשות לקחת לך את הנשמה, לא לקחת לך. הוא לא צריך לבקש רשות ממישהו לתת לך ראייה, לא לתת לך. ואם היה בן אדם, אתה מדבר איתו ביום כיפור, בסביבות ארבע. אתה אומר לו, נו, איך כיפור? בונה, וואלה, אני רעב. כיפור הזה ארוך יצא לנו השנה. אני חושב על הסיגריה ועל הוגה לק ולשתות קולה בסוף הצום. תגידי, אתה השתגעת? 40 יום לא חזרת בתשובה. עכשיו יש לך כמה דקות. על מה אתה חושב? על הוגה בסוף הצום? ולפני רגע מה אמרת? תסתום את הפה של השטן. השטן רואה את זה, עוזב את השעיר לעזאזל, אומר לקב"ה: יש לי פה SOS. תסתכל מה הוא עושה ביום כיפור. תסתכל מה הוא עושה ביום כיפור. חושב על הוגה בסוף הצום.

53:04חושב על הבלים, חושב על מה, מתי גומר הצום, או אנשים, בר מינן, בהפסקה, בהפסקה, בין מוסף למנחה, סיוט, יושבים בבית כנסת, מרכלים, מדברים. לכן בתי כנסיות שיש בהם כאלה אנשים, לא יעשו הפסקה בכלל. יתחילו מאוחר, לא יתחילו בנץ, לא יתחילו ב-4 לפנות בוקר, ואז יגמרו ב-12. ואז יש לאנשים הפסקה מ-12 עד 3, והולכים לפעמים רבים עם האישה בבית, כי הוא רעב, אז הוא מוציא את העצבים שלו על הילדים שלו. מפטפט. אל תעשה. תתחיל בשבע, בשמונה, ותגמור בשלוש ומיד תעשה מנחה. עשר דקות הפסקה. למה אתה עושה הפסקה ביום קדוש שמה שבן אדם ילך יוסיף עוד עבירות? אבל למרות הכל, כמה שאנחנו לצערנו חצופים, כמה שאנחנו כאילו רק מבקשים מהקדוש ברוך הוא, אב אב אב אב, הקדוש ברוך הוא אומר לי, לפני השם תטהרו, אין לי בעיה. אבל תטהרו, תראו שאתם יש בכם נקודה אחת של אמת. תראו שאתם רוצים בלב שלם לחזור בתשובה. ואם כן, ויאמר, סלחתי. ויאמר, השם, סלחתי כדבריך. היה אומר רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ריבונו של עולם, הרבה צרות יש לעם ישראל, הרבה בעיות יש לעם ישראל, הרבה עבונות גם יש לעם ישראל. אבל מה, ריבונו של עולם, אני מבקש ממך,

54:29שתי מילים רק. רק שתי מילים תגיד. סלחתי כדבריך. זהו, לא יותר. מה אומר הקדוש ברוך הוא? אני אגיד סלחתי. רק תבוא, תגיד סליחה. גם זה לפעמים קשה לבן אדם להגיד. הוא אומר כי זה כתוב בסידור: חטאנו לפניך רחם עלינו. הוא יוצא מהסליחות. אתה אומר, תגיד לי, אתה עשית עבירות? הוא אומר, לא זכור לי. לא נראה לי. אז מה אמרת עכשיו, חטאנו לפניך? הוא אומר, לא יודע, ככה כתוב בסידור. מה אני אמציא נוסח? אז על מה אתה מבקש סליחה? על לומר, איך לא חטאתי? על מה אתה מבקש? תשב עם עצמך, תתבונן מה צריך לבקש, על מה צריך. ובאמת, אם בן אדם יושב עם עצמו עם נקודת האמת, בן אדם יגיע למצב שהוא יתבייש מעצמו, שהוא ייכלם מעצמו.

55:32ברמה בלתי ניתנת לתיאור. הוא יבין איזו טיפה שהוא היה ברמה כזאת, שמה חשבתי, שמה אני. ובאמת הרמב"ם כותב באיגרת לאחד ששלח לו ואמר לו, על מה אני אומר וחוטא ומתוודה, אני לא עשיתי כל כך הרבה עבירות. אמר לו הרמב"ם באחד מחלקי התשובה, אמר לו: אם היית יודע כמה אנחנו צריכים לבוא ולעבוד את האל הגדול והנורא והנכבד הזה, לא היית שואל. לא היית שואל. עזרא, עזרא הסופר, קודש קודשים, שהיה ראוי להביא תורה כמו משה רבנו, אומר בספר עזרא, בפרק ט' פסוק ו': "אלוקיי, בושתי ונחלמתי להרים אלוקיי פניי אליך." אומר רבונו של עולם, מתבייש אפילו להסתכל לכיוון שלך, מתבייש להסתכל לך בשמיים. כי עוונותינו רבו למעלה ראש, והאשמתנו גדלה עד לשמיים. גדלה עד לשמיים. אומר, העוונות שלנו עקפו את הגובה שלנו.

56:50והאשמה שלנו, מה שאנחנו אשמים, יותר גדול מכאן עד לשמיים. עשינו חשבון באחת הדרשות, כמה זה מכאן עד השמיים. ומי אומר את זה? עזרא. אנחנו לא ראויים להיות האפר שעזרא הסופר דרך עליו. והוא אומר, אני מתבייש, רבונו של עולם, להסתכל עליך. מתבייש להסתכל. ובא בן אדם... מתלהב. חטאנו, לאשמנו, אכלנו מאכלות אסורות, ובגדנו. אתה חושב שהוא אומר איזה טקסט של איזה המנון סיני. תצטער, תשמע מה אתה אומר. תשמע, תשמע מה אתה אומר. תשמע. ביטלנו תורתך ימים אלו ואלה, לא, תהילה, עוד רוב, אבא בתור. תסתכל מה, תבין, תבין מה אתה עושה, תבין מה אתה הולך. זה לא מתכון של דג. תוסיף קידמון, תוסיף מלח, תוסיף סוכר. זה פשוט החיים שלך עכשיו. ואשרי מי שזוכה, מתבונן ומגיע לנקודת האמת, ויהי רצון שאנחנו נתעורר.

57:58ונתקרב לה' באמת. קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת. אמן, כן יהי רצון.