לעשות רצון ה' והנהגות טובות

0:02בעזרת השם, נעשה ונצליח. היום נלמד משנה אבות, פרק ב', משנה ד'. יש נוסחאות במשנה ד' האם זה משנה אחת ארוכה או שזה שתי משניות מחוברות. אנחנו נלך על הכיוון שזה שתי משניות מחוברות, שזה משנה אחת. אז נקרא את המשנה: "הוא היה אומר: עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו, ובטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך." המימרא הראשונית במשנה של מי זה? הוא היה אומר אותו תנא שלמדנו לפני כן. איפה פגשנו תנא בפעם האחרונה? במשנה ב', שזה רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא. אז הוא אמר כמה מימרות, והוא אומר דבר, ואחר כך הלל אומר: אל תפרוש מן הציבור, ואל תאמן בעצמך עד יום מותך, ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע שצפוי להישמע, ואל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תיפנה. אז בוא נתחיל מהמימרא הראשונית, הוא היה אומר: עשה רצונו כרצונך. מה זה עשה רצונו כרצונך? ברוך השם, הקב"ה ברא רצונות לכל אחד ואחד. רצון זה אותיות צינור. הצינור הוא מוביל את המים, מוביל דברים ממקום למקום.

1:32הרצון של האדם זה בעצם צינור שמוביל אותו לאן שהוא רוצה. יש בן אדם שרוצה להיות עשיר. יש לו רצון להיות עשיר. אז הרצון שלו מוביל אותו בדרך החיים שלו, בתוך צינור, בתוך מסלול חיים, עד שהוא נהיה עשיר. אבל פה, בא התנא ואומר, הרצון שלך, זאת אומרת, הצינור שאתה צריך לקחת כל החיים, תעשה את הרצון שלו, של בורא העולם, כמו הרצון שלך. זה אומר שאין שתי רצונות, אין לך שתי הרגשות, אין לך שתי דברים. איך אפשר לעשות כזה דבר? יש בן אדם שאומר לך: "תקשיב, יש לי רצונות. בא לי לעשות ככה, בא לי ללכת, בא לי לטייל, לא בא לי לשמור שבת, בא לי לחלום, בא לי להתבטל." איך עושים את הרצון שלך כמו הרצון של בורא העולם? וגם, איך יודעים מה הרצון של בורא העולם? אחד אומר, אתה יודע מה, אני חושב שהרצון של בורא העולם כל יום הוא שאני עושה על האש, מנגל, אוכל, שותה, מה הבעיה? איך עושים? אז המשנה ממשיכה ואומרת, למה אתה עושה את הרצון שלך כמו הרצון שלו, כדי שיעשה רצונך כרצונו? זאת אומרת, אם אתה עושה את הרצון של בורא העולם כמו הרצון שלך,

2:59את רצונך כרצונו, אז בורא העולם יעשה את רצונך כרצונו. מה שתרצה בו, הקדוש ברוך הוא יעשה. אז, כמו שאנחנו אמרנו, איך יודעים מה הרצון של השם? בן אדם אומר לך: "אני חושב שהרצון של השם כל יום לעשות על האש, ללכת לטייל, לבזבז כסף." אם זה הרצון של השם, אז בוא נראה האם גם החלק השני של המשנה התקיים בך. מה זה החלק השני של המשנה? שהרצון שלך זה רצון בורא עולם? מה שאתה רוצה קורה? לא, נכון? יש דברים שאתה רוצה, כן, שעוד לא קרו, נכון? אז זה סימן שאתה לא עשית את רצונו. כי אם אתה עשית את רצונו, אז הוא יעשה את רצונך. מזה שהוא עוד לא עשה את רצונך, חביבי, סימן שסטייקים ומנגל וטיולים ושטויות שאתה עושה, זה לא, אתה לא בכיוון. מה כן הכיוון? דוד המלך פותח את התהילים לפרק א'. פסוק א': באשרי האיש. מה האדם המאושר באדם? מה הדרך הטובה שדוד המלך פותח בתהילים, ואומר, אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב. ואז הוא אומר את פסוק ב': כי אם בתורת השם חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה. אומר דוד המלך, תקשיב, לפני שאתה בכלל מתחיל לקרוא תהילים, לפני שאתה בכלל מתחיל את הספר שלי, קודם כל אני אומר לך מה הדרך של בורא עולם.

4:27תתרחק מחוטאים, תתרחק מהם, עזוב את החוטאים, ותלך בתורת ה'. בתורת ה' חפצו, מה זה חפצו? רצונו. אם זה הרצון שלך, של בורא העולם, ואתה מקיים אותו, חזק וברוך. זה הרצון של בורא העולם. פסוק שני ב... בתהילים. לפני שאתה הולך לכל הפסוקים, לכל הסגולות, לקרוא כל מזמור עשרת תהילים, עשר פעמים, תיקון הכללי, קוראים לסגולות, זה מצוין. אבל התהילים פותח בפסוק, ובתורתו יהגה יומם ולילה. סגולות, קבלות, תקפות על קברים, כל מה שאתה רוצה בסדר זה אחר כך. מה העיקר, מה חפצו בתורת ה', חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה. אם אתה עושה את זה, חזק וברוך. זה הגעת להבנה, אתה יודע מה זה "עשה רצונו כרצונך". אבל אם אתה לא הגעת לזה, לא הגעת. לצערנו, אנשים עושים הפוך. הולכים בדרך שמתאימה לצערם, ובתורת השם חפצו. אתה אומר לו, "בא לך לבוא לשיעור?" והוא עונה, "אני עייף, עזוב, לא מתאים לי, קשה לי." היה פעם איזה רב אחד...

5:44שתמיד היה עושה שיעורים. יום אחד הוא פנה לאחד מהקהילה. אמר לו, למה אתה לא מגיע לשיעורים שלי? למה? למה אתה לא מגיע לשיעורים שלי? אמר לו, תראה, כבוד הרב, אני עובד קשה וזה וזה. לא יכול לבוא. אמר לו, תשען מוקדם, יום אחד בשבוע תבוא לשיעור שלי. אמר לו, אתה יודע מה, הרב, מחר אני מגיע. למחרת לא הגיע. אמר לו, למה לא הגעת? אומר לו, כבוד הרב, תגיד לי, אני אגיד לך את האמת. באתי לצאת, בדיוק התלכלכה לי החולצה. יש לי רק חולצה אחת. מה, אני אבוא בלי חולצה? טוב. מחר אתה תבוא. אמר לו הרב, מחר אני בא. למחרת לא בא. מה קרה, כבוד הרב? אל תשאל, עזוב. יצאתי מהבית, עברה איזו רכב ולכלכה את כל המכנסיים. חזרתי לבית וכיבסתי את המכנסיים, יש לי רק מכנסיים אחד. מה, אני אבוא בלי מכנסיים? טוב, אומר לו הרב, תקשיב. חולצה יש לך? מכנסיים? גרביים? גרביים? פפיון? כיפה? כיסוי אוזניים? משהו לאף? הכל? אמר לו, מחר אני בא. מבטיח? אין תירוצים? אין. מחר אתה לא בא. הרב אמר לנו, מה עכשיו? אמר לו, הרב, באתי, יצאתי. עברתי, אבל בדרך של הרב ראיתי שגם המכנסיים של הרב וגם החולצה תלויים על החבל. אמרתי, בטוח הרב לא יבוא. באת...

7:05מה אתה? לאן אתה הולך? אבל אם היום מזמינים אותך למשחק, לפוקר, לסנוקר, היית גם עושה כאלה שטויות. מכנסיים, לא מכנסיים... הולכים! מרן הרב עובדיה, בילדותו, קם בבוקר מוקדם, ללכת ללמוד, לא מוצא את הנעליים. שלג, קור עזים בחוץ. לא מוצא את הנעליים. הוא לא רצה להעיר את בני ביתו, את ה... ההורים שלו, אתה, המשפחה, לקח גרביים, שם שני זוגות גרביים, ככה יצא לשלג, ללמוד תורה. יש נעליים, אין נעליים, אבל לצערנו, אם יזמינו אותך לאיזו ארוחה טובה, לאיזשהו משהו שתיהנה, אתה לא תעשה כל כך שיקולים. יש לי, אין לי, מתאים לי, לא מתאים לי. וזה מה שהכתוב בירמיהו מתמרמר, פרק ב', פסוק י"ג. כי שתיים רעות עשה עמי, אותי עזבו מקור מים חיים, לחצוב להם בורות, בורות נשברים אשר לא יכילו המים. אומר, תגידו לי, מה אתם עושים? למסעדה יש לך זמן. לפינוקים, לשטויות, לפוקר, להימורים, לתינופת, לעבירות, הכל בסדר. אבל אתה בא לעשות את רצונו של בורא העולם, פתאום אתה נרדם. פתאום עייף. שעה אתה מדבר איתו על פוליטיקה, בדיחות, הכל בסדר. אתה רק אומר לו, אומר את הגמרא, בונה אני עייף, וואי, לא יכול. אתה רק אומר לו, תקשיב איזה חידוש, הוא אומר לך, לא, לא, לא, עזוב, עזוב. יש לך איזה ספורט משהו?

8:33כמה הוא בעט בחתיכת האור שנקראת כדור, וכמה הוא בעט בו, וכמה הוא שבר לו שיניים. זה מה שיש לך לומר לי? יעזוב מקור מים חיים לחצוב להם בורות, בורות נשברים אשר לא יכילו המים. אומר, איזה בורות אתם פה חופרים? מה אתם עושים לעצמכם? אתם חופרים בורות שלא יכילו מים, לא מכילים מהם. הכוונה היא שאין שם שפע. יש אנשים לצערנו שנהנים משטויות, מספורט, מדברים כאלה שאין בהם תועלת. אין בהם תועלת. אבל מה הבן אדם אומר? זה החיים שלי, זה הכיף שלי, זה זה, זה זה, זה זה. ובאמת, בפסוק, יהודה אומר שהקב"ה משפט, וזה צריך לחלחל עד המאה עם המשפט הזה. הוא אומר, העבד ישראל אם יליד ביתו, מדוע היה לבז? מה הפירוש? הוא אומר, תגידו לי, אתם עם ישראל, אתם בני בכורי, בנים אתם לה' אלוקיכם. מה אתם הולכים ומתבזבזים לי על שטויות? מה אתם עבדים? עבד בהפקר ניחא לו. על מה אתם הולכים ומוציאים את החיים שלכם, את הזמן שלכם, על מורים, על ספורט, על שטויות, על בנות, על פריצות, על בגדים צמודים, על כל מיני שיגעונות שאתם מביאים מהגויים? מה אתם עבדים? האם ישראל עבד יליד בית? מה, אתם נולדתם באיזו מערה, באיזה חור?

9:56מדוע היה לבוז והקדוש ברוך הוא בוכה על זה. הקדוש ברוך הוא מצטער על זה. הוא אומר: איך אתם ככה מבוזים ומושפלים? לצערנו, כשישראל יורדים, יורדים עד תהום, יורדים עד אפר. למה אתם יורדים? למה אתם יורדים לכאלה רמות שזה רמות שאפילו הגויים לא מגיעים לשם? הוא אומר: למה אתם ככה? וזה באמת דבר מופלא. יש במדרש, על קהלת, באסתר, רמז תתפ"ט, כתוב: ומה זו משולה לכוכבים, ומשולה לאפר. כשהם יורדים, יורדים עד אפר, וכשהם עולים, עולים עד הכוכבים. אז זה מה שהכתוב מתמרמר, העבד ישראל אם יליד בית, ומדוע היה לבז? אבל לצערנו, אנשים, מה אומרים? עזוב אותי, קשה לי. קשה לי, לא רוצה לעשות את רצון השם. ומי זה שמסית אותנו כל הזמן? מי זה? שכל הזמן משגע אותנו בשטויות, ואומר עזוב, תלך על זה, תחלום, תעשה את זה, תשאף, תשאף למה? תשאף לכסף, תשאף לכבוד, תשאף לשטויות. מי זה? השטן. בספרי הקבלה מובא, שפרעה הרשע היה השורש של השטן, ורמזו בפרשת מקץ,

11:21ואין מקץ שנתיים ימים הוא פרעה חולם והנה עומד על היאור. הוא אומר, ואין מקץ שנתיים ימים, שנתיים, זה כביכול שנים, הרבה שנים. ופרעה חולם, פרעה זה הסיטרא אחרא. מה הוא גורם לך כל הזמן? שתהיה חולם. והנה עומד על היאור, לך לחוף הים, תעמוד שם על החוף. ומה תראה? והנה מן היאור עולות שבע פרות, יפות מראה ובריאות בשר. תסתפק, תלך לסטייקים, תראה נשים פרוצות. תעשה את זה, תלך, טוב. אחר כך חולמים על פרנסה, הוא רואה שיבולים, אבות, אבל כל זה חביבי, תראה, כל זה חלום. אבל מה ההבדל בין ההנאה הרוחנית להנאה גשמית? זה בדיוק מה שקרה בחלום פרעה. בחלום פרעה עלו שבע פרות בריאות ושבע פרות רעות. באו השבע הפרות הרעות, אכלו את השבע הפרות הבריאות, ונשארו רעות. באו שבע שיבולים שמנות עם שבע שיבולים רעות. השבע שיבולים הרעות בלעו את השבע שיבולים השמנות, ונשארו ככה. זה בדיוק כמו האדם בתאוות של העולם הזה. בן אדם עשה את התאוות, עשה את הכל, עשה את הכל, גומר, ועוד פעם חוזר למצב שהוא היה. לא שמח, בדיכאון, בעצבות, אין לו תכלית לחיים, יש לו את הכל ואין לו כלום, הוא מתבזבז, והוא לא מבין איך יכול להיות שהוא עשה כזה דבר.

12:41שאני נמצא עם כל מה שיש לי ואני לא מאושר בחיים. פתאום בן אדם נופל לסמים, פתאום בן אדם מאבד את החיים שלו. על מה? יש לך הכל, יש לך מיליונים. מתאים לו, לא מתאים לו, כן מתאים לו. מה יש לך? מה? מה? מה אתה מפסיד? תהנה, תמשיך תהנה. לא, לא, לא. אז הקב"ה אומר, אם אתם לא תתעוררו, אני אאורר אתכם. והכתוב בישעיה הוא, פרק א' אומר, אחרי שהוא מתמרמר על זה שעם ישראל עושים מעשים ושרייך סוררים וחברי גנבים. שרייך, אלו שהם שרים, אולי רבני קהילה, יכול להיות, איך תדע? או חברי גנבים, יש כאלה גם, מה לעשות? לוקחים דיסקים שלהם או כל מיני דברים כאלה. אז הכתוב אומר, בישעיה א' כ"ה, "ואשיב ידי עלייך ואצרוף כבור סיגייך ואסיר כל בדילייך." אומר חביבי, אם אתם לא תתעוררו בעצמכם, אני אבוא ואנקה אתכם עם סבון. אני אבוא ואמרק אתכם, עד שאתם תתנקו. מתאים לכם, לא מתאים לכם. זה אומר שאם אתם לא תתעוררו, בורא העולם הוא זה שיעורר אתכם. וזה דבר מופלא. למה? כי אם בורא העולם יבוא ויעורר אותנו, צערנו זה לא יהיה תמיד בדרך התורה. זה לא בדרך הטובה.

14:05זה לפעמים קצת כואב. אז אם בן אדם ידע ויהיה חכם, הוא יאיר את עצמו. קומי אורי כי בא אורך וכבוד השם עלייך זרח. התנערי מעפר קומי. מה זה התנערי מעפר קומי? תתנערי לבד שאני לא אצטרך להאיר אותך. אבל מה, לפעמים בן אדם צריך הזכרות. בן אדם צריך: תקום, תתעורר, אלו, אל תשען. וזה באמת, הקדוש ברוך הוא אומר, אתם, בין אם תרצו, בין אם לא תרצו, אני אטהר אתכם, אני אטפל בכם. זה חבל, כי אם בן אדם בא ועושה את זה מעצמו, איזה דבר גדול זה, כמה שפע הוא משפיע על עצמו. אז נחזור למשנה. המשנה אומרת שאם אתה תעשה את רצון בורא העולם כרצונך, למה? תגיד מה שווה לי? מה אני מרוויח? כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך. זה דבר גדול. כמה לצערנו אנשים יש להם אויבים. כמה יש להם אנשים שמציקים להם, אנשים ששונאים אותם. אם אתה תבטל את הרצון שלך מפני רצונו של הבורא, מה הקב"ה יעשה? הוא יבטל את הרצונות של כולם מפני רצונך.

15:33שמצרים להם אנשים שמציקים להם, אנשים ששונאים אותם. אם אתה תבטל את הרצון שלך מפני רצונו של הבורא, מה הקב"ה יעשה? הוא יבטל את הרצונות של כולם מפני רצונך. הפסוק הזה יש על זה פסוק במשלי ט"ז ז': "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלם איתו." מה זה? פתאום כולם רוצים אותך. איך יכול להיות? המדרש רבה אומר בפרשת וירא פרשה נ' סימן א', מי זה אויביו? זו אשתו. גם לפעמים האישה.

16:36היא זו שמצרה. האחידה כותב במדבר קדמות, אומר שתלמיד חכם, אשתו נשלחת להעניש אותו. אם הוא קצת יורד מדרך הישר, לא מספיק לומד תורה, זה יגרום לו בעיות. יש עוד כמה דעות במדרש שאומרים שזה הנחש, שאומרים שזה היתושים, זה הפרושים, זה הזבובים, שלא התקרבו אליו. יש סיפור, הרב שטיינמן, שיהיה בריא, סיפר אחד מהשמשים שלו, שיום אחד הייתה מכה של נמלים בבית שם. הוא אומר, הנמלים היו ממש בכל הבית, אבל דבר מופלא: ארבע אמות של הרב שטיינמן, אף נמלה לא נכנסת. כל הבית מלא נמלים, ממש מכה של נמלים, אבל הנמלים מגיעות עד הארבע אמות. עד מרחק שתי מטרים ממנו, ומקיפות. אף אחת לא נכנסת לשתי מטרים שלו. ברצות השם דרכי איש, גם אויביו ישלימו עמו. זה, אויביו, מי זה? פרעושים, נמלים, נחשים, עקרבים. אפילו הנחשים, שהם יצורים שאדם צריך לפחד מהם, אין לו מה לפחד מהם. למה? הקדוש ברוך הוא איתי. אם הקדוש ברוך הוא איתי, אין לי ממה לפחד. זה מה שהגמרא במסכת ברכות, דף ל"ג עמוד א', מספרת על רבי חנינא בן דוסא, שפעם אחת היה שם איזה ערוד, והיה מזיק את הבריות. באו והודיעו לרבי חנינא בן דוסא, והוא אמר להם, הראו לי את חורו. איפה הוא נמצא, איפה הוא נמצא.

18:06הראו לו את חורו. נתן עקבו על פי החור, יצא ונשכו, ומת אותו הערוד. נטלו על כתפו הערוד, לקח אותו רבי חנינא בן דוסא על הכתף שלו, ומה עשה איתו? והביאו לבית המדרש. מה אתה מכניס נחש לבית המדרש? אמר להם: ראו בניי, אין הערוד ממית אלא החטא ממית. באותה שעה אמרו: אוי לו לאדם שפגע בו הערוד, ואוי לו לערוד שפגע בו רבי חנינא בן דוסא. זאת אומרת, הערוד הזה, אם אתה מסתכסך עם רבי חנינא בן דוסא, הלך עליך. למה רבי חנינא בן דוסא לא פחד? מה אתה מכניס את עצמך לסכנה? רק הוא ידע את היסוד הזה: ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים עימו. הוא אומר, אין כזה דבר, אין לי מה לפחד. הערוד לא יעשה לי כלום. מכניס את הרגל לתוך החור. לתוך החור. זו דרגה. ואם אתה מבטל את רצונך מפני רצונו, אין לך רצונות אחרים, אין לך שום רצונות אחרים, אז בורא העולם מבטל את רצון אחרים מפני רצונך. שאלו פעם אחד מגדולי ישראל למה אנחנו, עם ישראל, הרי רוצים את הגאולה, רוצים את המשיח, מתפללים, למה לא נגלים? אז הוא אמר משפט מאוד מאוד חזק.

19:32הוא אמר: "אנחנו רוצים את הגאולה, אבל אנחנו רוצים גם מקרר. אנחנו רוצים גם דירה, גם מזגן, גם רכב. רוצים פינוקים. רוצים, רוצים, רוצים." הוא אומר: "מה המכנה המשותף של כולם? שאנחנו רוצים את הנוחות שלנו. אדם רוצה רכב? שיהיה לו נוח. רוצה דירה משלו? שיהיה לו נוח. רוצה מאוורר? כי חם לו. רוצה מזגן? כי חם לו או קר לו. לא משנה מה. אז הרצון שלך זה בעצם כדי לספק את התאווה שאתה רוצה." רצון נוטיות צינור, אז מה אתה אומר? היום יש צרות, היום יש בעיות, היום אני במינוס בבנק, יהי רצון שיבוא המשיח. למה? כי ככה המנהל בנק לא יתקשר אליי, לא ישגע אותי, לא יפריע לי, וכו' וכו'. וזהו. זאת אומרת, אתה רוצה את המשיח, לא מכיוון שאתה רוצה שיכירו ויידעו כל שוכני תבל, כי לך תכרע כל ברך, תשבע כל לשון, שיתקיים ביום ההוא ה' אחד ושמו אחד, שיפסיקו לחטוא, שכולם יחזרו בתשובה. לא בגלל זה. אתה בסך הכל רוצה כדי שלא תהיה לך בעיה במינוס. אתה רוצה כי הקישקע שלך כואב, כי הבטן שלך כואבת, אז אתה אומר, או, אני רוצה ככה כי יבוא המשיח ויהיה יותר טוב. מספרים, היה איזה יהודי אחד בפולין, חורש את השדה, נגלה אליו אליהו הנביא, אמר לו, אתה רוצה, אני אקח אותך ואת אשתך ואת כל הילדים, כולם לארץ ישראל. ונביא את המשיח. אמר לו, רגע, אני צריך לשאול את אשתי. הלך, שאל את אשתו, אשתו אמרה לו, לא, לא מתאים לנו. אמר לו, למה?

20:57אמר לו, תראה, עכשיו שתלנו פה את המלפפונים, את העגבניות, ואת הזה. לא חבל. תגיד לאליהו הנביא שלא עכשיו, שיבוא יותר מאוחר. אולי שנה הבאה, לפני שנשתול. טוב. הלך לאליהו הנביא, אמר לו, תראה, אשתי אמרה לא עכשיו, לא מתאים. עכשיו שתלנו את המלפפונים, לא חבל. גאולת ישראל והמלפפונים שלו. מלפפונים. אמר לו, אבל רגע, תראה, יש סיכוי שהקוזקים יבואו ויעקרו לכם פה את כל המלפפונים. אלו היו חיילים פראיים, באים, הורסים, שוברים. אמר, וואי, נכון, לא חשבתי, אני אלך לשאול את אשתי. הלך, שאל את אשתו, אשתו אמרה לו, תקשיב, לא יודע מי זה שמשגע אותך, אבל תגיד לו, אם הוא יכול לקחת לארץ ישראל, שייקח את הקוזקים. יעזוב אותנו פה עם המלפפונים, שייקח את החיילים לארץ ישראל. ככה הם לא יבואו להפריע לנו. זה בן אדם, כל אחד דואג לקישקע שלו. ספרים א היה פעם בן אדם אחד שעלתה נשמתו לשמיים. הקדוש ברוך הוא אמר לו: "תראה, אתה היית בינוני - לא עשית מצוות ולא עשית עבירות. אין לי איפה לשים אותך. לגן עדן אתה לא מתאים, ולגיהנום אתה לא מתאים. אני אשים אותך אחראי על השיבר של הגשם. תעבוד פה אצלי, וכשצריך גשם תפתח אותו." טוב, ככה היה. הבן אדם מתמנה, ותמוז, תמוז חם, מי פותח את השיבר של הגשם? יורד גשם. אומרים לו: "הלו, תמוז עכשיו! מה אתה מוריד גשם?"

22:20אמר לו: "לא, אח שלי. לפני שנפטרתי קניתי קונטיינר שלם של מטריות. עד שהוא לא גמר את המטריות, אני לא סוגר. לא מעניין אותו שאנשים יאבדו את היבול, יאבדו את התבואה. תמוז, מה אתה שולח גשם? חביבי, יש מטריות עכשיו למכור. לא מעניין אותי אם זה הזמן או לא הזמן, מתאים לי או לא מתאים לי, כואב לי או לא כואב לי. אני עכשיו רוצה." זה בן אדם שיש לו תאוות, שיש לו רצונות, אומר המשנה. דבר חזק מאוד: אם אתה תבטל את הרצון שלך מפני רצונו יתברך, הוא יבטל את רצון האחרים מפני רצונך. וגם, זה יגיד לך, בן אדם, אתה יודע שאני מבטל את הרצון שלי מפני הרצון של הבורא. אתה יודע, אני מבטל או אתה מבטל רגע. הסוף יתקיים בך, אין לך אויבים, הכל בסדר, כולם אוהבים אותך. אם לא, אז חביבי, יש לך עוד דרך ארוכה לעבוד. או שאתה לא יודע מה זה רצון השם, או שאתה לא יודע מי זה השם בכלל, או שאתה חושב שאתה עושה את רצון השם ואתה בכלל לא בכיוון. הדבר הזה בעצם מלמד אותנו כמה אנחנו צריכים להתאמץ יותר בעבודת השם. כמה אנחנו צריכים להתאמץ יותר בעבודת השם? למה? כי אם אנחנו לא מתאמצים בעבודת השם, אז כשנגיע לשמיים ונשאל "עשית את רצון השם?" ונענה "כן, שמרתי שבת," רגע, אבל הרצון שלך היה לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא?

23:49לא יודע, אל תשאל אותי שאלות קשות. מה הרצון? האם אתה מבטל את הרצון שלך מפני רצונו? האם אתה יודע מה אתה אומר? יאללה, נולדתי חרדי, אני שייך לחרדים. אתה יודע מה, אין לי ברירה, מה אני עכשיו אחזור בשאלה? מה אני עושה טובה לאנושות? כאילו, שודתי מה? אתה יודע מה זה רצון השם? כמה בן אדם רחוק מרצון השם, רצון השם האמיתי? אם אתה תעשה את רצונו של השם, השם יעשה את רצונך. אם אתה רואה שהשם לא עושה את רצונך, זה סימן שאתה לא עושה את רצונו. אם אתה רואה שהקדוש ברוך הוא לא מבטל רצון אחרים מפני רצונך, זה סימן שאתה אף פעם לא ביטלת את רצונך מפני רצונו. וזה דבר מופלא מאוד. עכשיו, מה יאמר אדם? קשה, קשה לעשות רצון השם, 100%. אתה צודק, קשה מאוד לעשות את רצון השם. קשה מאוד לעשות את רצון השם. זה התפקיד של השטן. השטן, התפקיד שלו לבוא ולטרטר אותנו ולשגע אותנו ולעשות לנו צרות ועוד בעיות. וכל מה שהוא רק יכול לעשות, הוא עושה. אבל מה? יש פתרונות. איזה פתרונות? אם בן אדם ידבק עם חברה טובה, עם חברה שהיא...

25:16יכולה להשפיע עליו לטובה, זה יעזור לו. למה? כי כל הזמן, כל הזמן, הם נמצאים במצב כזה, איך לעשות יותר את רצון השם. בזוהר הקדוש כתוב, אפילו אם יש כנישתא חדא, יש עשרה אנשים, שישבו וכל מגמתם ותכליתם, רצון השם, מיד באה הגאולה. רבנו האר"י, פעם אחת בערב שבת, ישב עם התלמידים שלו ואמר להם: "אתם רוצים שנעשה שבת בירושלים?" הם היו בצפת. אמר להם: "על ידי שם ניקח אתכם לירושלים." אז חלק אמרו: "אתה יודע מה, צריך לשאול את אשתי, לא כל כך מתאים עכשיו." ואז אמר להם: "אוי ואבוי שהפסדתם את השעה. אם היינו עולים לירושלים, היינו מקבלים את המשיח."

26:17למה? כי אתה מתחיל לחשוב, רגע, איך זה יסתדר לי עכשיו? ירושלים, מה אני אעזוב עכשיו את הבית? אין לך ביטול הרצון שלך בשביל רצון השם. ורבנו האר"י הזהיר, היה לו עשרה תלמידים, הזהיר אותם. אמר להם, תתנהגו בשלום אחד עם השני, שלא יהיה סכסוך ביניכם. כי אם יהיה סכסוך ביניכם, השטן ייכנס, ייפרד החבילה, ולא נוכל להביא את הגאולה. מה עשה השטן? ביניהם היה שלום, אבל הוא סכסך בין האנשים שלהם. ואז אנשים הרבו את הבעלים, הרבו את הבעלים, התפרדה החבילה. זה מה שבעצם התנאים פה אומרים, אחרי שאמרתי לך לעשות רצון השם, אתה אומר, קשה. אז הוא בא ואומר, הלל אומר, אל תפרוש מן הציבור. תהיה שייך לציבור. מה תגיד, אני אסתדר לבד, אתה יודע מה? אני כבר בסדר. אל תאמין בעצמך עד יום מותך. חביבי, אתה לא יודע מה יהיה בסוף. הרעיון הזה בעצם של ביטול. כל הרצון של האדם, כל החיים של האדם, לשקוע בעמל התורה. אנחנו רואים אצל חנה, חנה הייתה אמא של שמואל. בשמואל א', פרק א', מסופר כל מה שקרה עם חנה, איך היא התפללה כדי לזכות בבן. היא אמרה: אם אני אזכה בבן, ותידור נדר ותאמר...

27:46שמואל א', פרק א', פסוק י"א: ה' צבאות, אם ראה תראה בעוני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ונתת לאמתך זרע אנשים ונתתיו לה' כל ימי חייו. אתה יודע מה זה? היא אומרת, אני נותנת אותו, לא רוצה לראות אותו בבית. רק בית המדרש כל הזמן. לא פינוקים, לא פוצי מוצי, בוא ניתן לטיול, בוא תראה גני חיות, בוא נלמד אותך איך לדבר. כלום. תן לי בן, בורא עולם, נטו בשביל להגדיל את שמך בעולם. היום, כל בן אדם, תשאל אותו, למה אתה רוצה ילדים? בן אדם, התחתן, אתה רוצה להביא ילדים, למה אתה רוצה ילדים? מה, זה דרך העולם. אחרי שזה דרך העולם, לגדל אותם, לאהוב אותם, להשפיע עליהם, להשאיר זרע בעולם. זאת אומרת, בן אדם מתחיל לחשוב איך יהיה לו טוב עם ילדים. עוד פעם, מה הרצון שלו? הרצון שלו זה ילדים. כמה אנשים יגידו לך, "אני רוצה ילדים נטו בשביל לעשות מצווה של פרו ורבו, רק בגלל רצון השם?" אומרת חנה, "אני נותנת לקדוש ברוך הוא בן גם בשביל המצווה של פרו ורבו." אבל היא לא מצווה, אז היא אומרת אחרי זה, "אני לא אהנה ממנו." תחשוב, בן אדם יש לו בן, עד שהביאה אותו הייתה עקרה.

29:13הביאה אותו, אומרת, את כל האהבה אני עוזבת, מבטלת את הרצון שלי בשביל רצון הבורא, שמה אותו במשכן שלו. וזה מה שכתוב, שבאמת, אחרי שנתיים, בהמשך הכתובים כתוב שאחרי שנתיים, שהיא גמרה להניק אותו, בגיל שנתיים, באה לשים אותו אצל עלי הכהן, גדול הדור, שישב פה, ילמד תורה, לא יעזור. ילד בן שנתיים, כמה אוהבים ילד בן שנתיים. משתגעים עם אותו, מחבקים אותו, רוקדים איתו, שמחים איתו, לוקחים אותו. אבא תן לי זה, אמא תני לי זה. והיא הולכת בגיל שנתיים אחרי שהשקיעה בו. ותעלהו בגיל שנתיים, אומר הכתוב בשמואל א' פרק א', ותעלהו אמו כאשר גמלתו בפרים שלושה ואיפה אחת קמח, ונבל יין, ותביאהו בית ה' שילה והנער נער. מה זה אומר? היא באה לקיים את ההתחייבות הגדולה שלה. אבל איך היא באה? אתה מבין בן אדם שבא להיפרד מהבן שלו? זהו, לכל החיים. איך הוא יבוא? יעשה איזה פרצוף, יבכה, יצטער. מה היא באה? עושה מסיבה. מביאה שלושה פרים, כמה חוגות. למה את עושה מסיבה? את הולכת לעזוב את הבן שלך. אין רצון, אין הרצון שלי.

30:40אין לי רצון. יש לי רצון אחד: שיתגדל ויתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא. ואם זה מה שצריך כדי להקריב את הבן, אני מקריבה את הבן. יש סיפור מבהיל. הסיפור הזה סופר על ידי אחד מגדולי האדמו"רים. הוא אומר שהוא היה בהרבה תפילות ביום כיפור. אבל אף פעם הוא לא התעורר כמו פעם אחת. פעם אחת שהוא היה באיזה כפר נידח בערב יום כיפור, לא היו שם יהודים. הוא הגיע וחיפש בית כנסת. תשעה יהודים היו איתו ביחד, מחכים מחכים שיבוא עוד איזה יהודי אחד. מחכים מחכים מחכים, כל נדרי, אף אחד לא מגיע. ממש לפני השקיעה... בדקות האחרונות נכנס איזה חייל גבוה רוסי ואומר להם, "אתם יהודים?" הם עונים, "כן." הוא ממשיך, "אני רוצה להיות חזן." אומרים לו, "תראה, יש פה אנשים מבוגרים, אנשים זקנים." אומר להם, "לא, אם אתם לא נותנים לי להיות חזן, אני הולך ומשאיר אתכם בלי מניין." וואו, טוב, בסדר, תהיה חזן." אומר אותו יהודי, אותו חייל שנראה כמו גוי, בלי זקן, בלי פאות, בלי ציצית, בלי כיפה, כלום.

32:09ניגש, שם על עצמו טלית ומתחיל ואומר: ריבונו של עולם, אני חייל של הצאר, הצאר הרוסי. לקחו אותי מגיל קטן, מגיל 4-5. הוא אומר: לבקש ממך פרנסה, אוכל, שתייה - אין לי מה לבקש ממך. הצאר נותן לי. הוא נותן. לבקש ממך חיים - אין לי בשביל מה לחיות עם מה שאני עובר בצבא. לבקש ממך שאני אתחתן, ילדי, מי תיקח אותי? אני כבר אבק מזדקן. לא נותר לי אלא לבקש ממך בקשה אחת: יתגדל ויתקדש שמך. אותו חייל אמר את זה וכולם התחילו לבכות. חייל, עם כל מה שהוא עבר, כל הצרות. שמיים היו נותנים להם עקות רצח רק בשביל להכיל אותם. אותו חייל אומר: אני לא אכפת לי מכלום, לא אוכל, לא שתייה, לא להתחתן, לא כלום. שיתגדל ויתקדש שמך בעולם, זה מה שאני מבקש ממך.

33:09זה הפירוש של "בטל רצונך מפני רצונו." זה הרצון האידיאלי, שהרצון שלך, מה זה? הגדלת שמו של בורא העולם. כמו שאנחנו אמרנו, שלא תמיד בן אדם יגיד לך: איך אני יכול? אז אל תפרוש מן הציבור. ואל תאמן בעצמך עד יום מותך, תגיד שהכל בסדר. ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. זה דבר קשה מאוד. זה בכלל מה שחז"ל אמרו: היו דן את כל האדם לכף זכות. למה? אתה הבא לדון את חבר שלך, אתה לא יודע מה המצב שלו, מה יהיה, למה הוא עשה ככה. אתה יודע למה? אפשר לדעת? יש סיפור שראיתי על אחד מגאוני ישראל, רבי שמחה זיסל מקלם.

34:09היה סבא מקלם. הוא היה יהודי קדוש, יהודי צדיק, ירא שמיים, גאון עצום. ואחד הבנים שלו התחתן, השתדך. אז הם הלכו לשבת להתארח אצלם ועשו שם שבע ברכות. היו שם כמה ימים. אחד מהימים שהם עשו שבע ברכות, הם כיבדו את הרב שיעשה ברכת המזון. אז הם רואים את הרב לפני ברכת המזון. עומד, מתחיל לעשות תרגילי ספורט שהיו מזכירים את התרגילים שהיו עושים החיילים ברוסיה. פאק, פאק, מרים ידיים, עושה שכיבות. ערב! טוב, גומר את התרגילים. ברוך אתה, ה' אלוקינו, מלך העולם, הזן את הכל, עושה זימון. ברוך אתה, ה' הזן את הכל. ברכה ראשונה גומר. עוצר. מתחיל עוד פעם תרגילים. הופ, הופ, ימין, שמאל, פאק, פאק, פאק. מה גרם לה? מה זה, השתגע? אמצע ברכת המזון עושים תרגילים פה. לא הבינו. הלאה, מתחיל עוד ברכה. גומר את הסדרה של התרגילים. נודה לך, ה' אלוקינו, על שנחלת לאבותינו. ברוך אתה, ה', על הארץ ועל המזון. ועוד פעם. הופ, הופ, הופ, הופ, הופ. שוכב, היא אומרת. התלמידים שלא ברחו. פדיחה. מה זה? הבנו את הרב. מה? באמצע ברכת המזון. ברכת המזון דאורייתא. הלאה, ממשיך.

35:38ואחריהם השם אלוקינו. ברוך אתה, השם, בונה ירושלים. עוד פעם. מה עכשיו? הופ, הופ, ימין, שמאלה. המקורבים התביישו. רק בני משפחתו לא הבינו מה. סוף סוף הוא גמר את ברכת המזון שהייתה ארוכה מתמיד. תרגילים. לא הבינו מה הוא עשה. כשהוא גמר, עשה הגפן. גמר. הכל בסדר. התביישו לשאול אותו מה קרה אחר כך. מה אתה עושה? אבל הרב שלו אמר לו, התלמידים, אחד מהמקורבים, למה הרב, למה? אמר לו, בוא אני אגיד לך. אמר, הייתי כל כך עייף. אתמול בלילה לא ישנתי כל הלילה כי למדתי, ולא הצלחתי להירדם. אחרי זה, בכל היום לא הצלחתי להירדם כי היינו עסוקים בסמכות, והייתי לומד, וקבלות קהל, ושאלות ותשובות. כשבאתי לברך ברכת המזון, הרגשתי שאני לא יכול לכוון אפילו מילה אחת.

36:38אז אמרתי, אני חייב להתעורר. איך אפשר להגיד ברכה מהפה בלי לחשוב על מה אני עושה? אמרתי, אני אעשה כמה תרגילים. עשיתי כמה תרגילים, ובזכות התרגילים האלה הצלחתי לכוון ברכה ראשונה, עד הזן את הכל. כשהגעתי ל"הזן את הכל", עוד פעם הרגשתי שהמוח שלי הולך למקום אחר, מתרחק. לא הצלחתי להתרכז. אין ברירה, אני לא יכול להגיד "נודה לך" בלי ריכוז. אני מדבר לפני הקדוש ברוך הוא. אני יכול להגיד מילים ככה? אין ברירה, אני עושה הפסקה, הופ, הופ, הופ, ימין, שמאל. עשיתי כמה תרגילים, חוזר, נותן לך. מה אני אעשה? הייתי עייף מדי. עד הברכה הראשונה, עד הברכה השנייה, לארץ ועל המזון. אז עשיתי עוד תרגילים ועוד תרגילים. זה "אל תדין את חברך." אתה רואה? מה אתה דן אותו? אתה יודע למה הוא עושה את זה? אתה יודע למה הוא עייף? אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. בשם האדמו"ר מקוצק אומרים: ולעולם לא תגיע למקומו, כי תמיד שתהיה במצב שלו, אין מי שיכול להיות תמיד במצב שלו. מי יכול להיות במצב של אותו אדם, באותו רמה, למשך כל החיים? דבר נוסף אומר לנו התנא במשנה...

38:07ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע, שסופו להישמע. מה הפירוש? יש לפעמים, יש בן אדם, הוא מדבר איתך כל מיני דברים, אי אפשר לשמוע אותם. כל מיני דברים קשים להבנה. כל מיני דברים ש... אז אנשים מתחילים להתווכח איתו, אנשים מתחילים להגיד לו כן ולא, אבל הוא צודק, סופו להישמע, זאת אומרת, בסוף האמת תהיה איתו. אבל כל הזמן, כל הדבר הזה, סתם, זה תוחלת ממושכה, בן אדם תוכן מים. יש כמה משפטים שאם בן אדם הם מיותרים, בן אדם יכול לא להגיד אותם ולא להסתבך בהם. יש לפעמים הרבה אנשים מביאים כל מיני דוגמאות מ... כל מיני דוגמאות מהשואה, או כל מיני דברים כאלה שאנשים רק שומעים "שואה" וזה נגמר. לא מוכנים לשמוע יותר. אז זה לא תמיד כדאי. למה? זה דבר שאי אפשר לשמוע, שאתה מצפה להישמע. אתה אומר נכון, אתה אומר דברים טובים, הכל בסדר. אבל, אל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע ושמצפים להישמע. אבל מה שכן יש, יש דברים שאפילו שאי אפשר לשמוע אותם, אתה יכול להגיד אותם. איזה דברים?

39:30דברים של אמונה. דברים של אמונה. כשבן אדם הוא בדרגה של אמונה גדולה, הוא יכול לבוא ולהכניס את עצמו למצב שאי אפשר לשמוע. בן אדם יכול ללכת לעשות קניות מכוח האמונה, לשלם באמונה. איך יכול להיות? הקדוש ברוך הוא יסדר לך שהכל יהיה בסדר. מכוח האמונה. אז רק האמונה - זה, בן אדם, יש איזו הנהגה מיוחדת. שבן אדם יכול, כביכול, להגיד דבר שהוא אי אפשר לשמוע, אבל שסופו להישמע. אל תדאג, הכל יהיה בסדר. איפה אנחנו רואים את זה בפרשת השבוע? פרשת השבוע, יוסף יוצא מבית האסורים בשביל לפתור את חלומו של פרעה. ובפרשת מקץ, פרק מ"א פסוק ט"ז: "ויען יוסף את פרעה לאמור, בלעדיי אלוהים יענה את שלום פרעה. אני כלום," אלוקים יענה את שלום פרעה. אז כבר אמרנו שהוא בעצם גם פה אמר לפרעה: אתה לא אלוקים, כן? שתדע, אלוקים הוא יענה את שלומך. אני לא יודע כלום בלעדי. תגיד לי, זה אתה נורמלי? על המקום הוא היה אומר: תחזירו אותו לבית האסורים. אם אתה אומר בלעדי, מה זה בלעדי? אני לא יודע כלום. אלוקים יענה את שלום פרעה. מה אתה אומר? תגיד, אתה יודע מה? תנסה להתחנף קצת.

40:59תנצל להגיד איזה מילה כלום כלום כלום בלעדה, אלוקים יענה את שלום. פה זה כוח האמונה. איפה אנחנו רואים דוגמה נוספת לזה? בספר שמואל א', פרק י"ד, שם מובא שיונתן היה הבן של שאול ונושא כליו. הם אמרו שאנחנו נעשה איזה סימן, נלך אולי לכבוש את הפלשתים. מה נעשה? אמרו סימן: אנחנו נעבור ליד הפלשתים מרחוק קצת. אם הם יאמרו אלינו תעצרו ואנחנו נעלה אליכם, אז אנחנו לא נלך להילחם איתם. אבל אם הם יגידו בואו, בואו אלינו, בואו, עלו עלינו, נדע שזה סימן משמיים שהקדוש ברוך הוא ייתן לנו את הפלשתים בידינו. מי אלו? יונתן והנושא כלים שלו, שני אנשים נגד הפלשתים. ומה שלמה אז? באמת כתוב שם בשמואל א', פרק י"ד.

42:00והגלו שניהם בפסוק י' אל מצב פלשתים. הגיעו שם על המוצב של הפלשתים ויאמרו פלשתים: הנה עברים יוצאים מן החורים אשר התחבאו שם. הם אמרו: הנה סוף סוף הם יוצאים מהחורים שלהם. ויענו אנשי המצבה את יונתן ואת נושא כליו ויאמרו: עלו אלינו ונודיע אתכם דבר. מה הם אמרו לו? קלו תעלו אלינו. הם לא אמרו: אנחנו נעבור אליכם, אלא עלו אלינו. אז זה היה הסימן ויאמר יונתן אל נושא כליו: עלה אחרי, כי נתנם ה' ביד ישראל. מה קרה? יונתן הלך בכוח האמונה. הוא אומר, אם יש שמיים, יש לי סימן, אני הולך. אבל איך? איך יכול להיות? אתה עושה דבר שאי אפשר לשמוע. יונתן והנושא כליו שלו הולכים בין הלוחמים, כן. ובאמת כתוב בפסוק: "ויהי יונתן על ידיו ועל רגליו ונושא כליו אחריו". והפילו לפני יונתן. גמר את כולם. ותהי המכה הראשונה שיכה יונתן ונושא כליו, כעשרים איש הרג. ותהי חרדה. בקיצור, הם הצליחו לכבוש בזכות יונתן.

43:03את כל השלטון מהפלישתים. הם כמו הפלסטינים, היו באים, עושים פיגועים, מצרים לעם ישראל. מה אתם עושים? איך יכול להיות? הרי זה דבר שאפשר לשמוע. העניין הוא כזה: כשאתה אומר דבר שאפשר לשמוע, אל תאמר דבר שאפשר לשמוע שסופו להישמע. אבל אם אתה בדרגה של אמונה כזאת, שאתה מתנהג ככה, אתה לא רק אומר, אתה חי בצורה כזאת, אתה יכול. ישועה מיוסף, ישועה מיונתן. וזה הדבר המופלא, שאם בן אדם ידע את ההנהגה הזאת, הישרה, איך להתנהג בחיי היומיום, איך להתנהג בדרגות של אמונה, איך להתנהג עם הסובבים, אז זה לא את החיים הכי מאושרים. ומסיים את המשנה ואומרת, ואל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה. זה אומר אחרי שאתה מוכן לעשות את רצון השם,

44:04אתה כבר בחברה טובה, אתה יודע לא לדון לכף חובה, אתה יודע איך לדבר, אתה בדרגה של אמונה. אבל אל תדחה דברים. אל תגיד: "אתה יודע מה? מחר אני אבוא לשיעור, מחרתיים אני אעשה רצון השם". כי אם אתה תדחה דברים, כל המשנה הזאת לא שייכת בשבילך. למה? בן אדם בא, שומע שיעור מרב, אומר: "אני אתחזק, אני אעשה הכל, הכל, הכל אני אעשה. אבל מה? מחר". אם אתה אומר מחר, זה מאוחר. לא יהיה. זה לא יהיה. למה? כי השטן, הכוח שלו, בתחבולה. מה בא לך עכשיו? תחכה, תחכה, עוד, עוד, עוד, אל תדאג. עוד החיים ארוכים, תחזור בתשובה בגיל 100, בגיל 90. אז זה מה שאומרת המשנה באבות, "אל תאמר לי כשאפנה אשנה, שמא לא תיפנה". היה אחד שאמר, אני רק אגמור עם החובות, ורק אקנה בית, ורק אחתן את הילדים שלי. ורק יסדר את כל הדברים שיש לי ואני שם ללמוד. מה נעשה שזה היה ביום של הפטירה שלו? רק אז הוא הצליח לסדר את הכל, לבנות בית, לחתן את הילדים, לעשות הכל. אז זה היה ביום של הפטירה שלו. אל תאמר לי כשאפנה שני שמה לא תפנה. שני הדברים הללו הם בעצם קשורים למה שאמרנו לפני כן. אל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע שסופו להישמע. אז הסברנו שזה קשור לאמונה. בוודאי שבן אדם יכול להתנהג, לא לומר, להתנהג באמונה.

45:31ובאמת יכול לעשות דברים תמוהים, אם אתה בדרגה של אמונה. אבל אפילו כשאתה בדרגה של אמונה, אף פעם אל תדחה דברים. יש לך עכשיו דברים, יש לך עכשיו איזה דבר לעשות, שהוא קשור לעניינים של אמונה, של ביטחון, אל תדחה אותו. וזה בעצם מה שאנחנו לומדים מהחשמונאים. החשמונאים היו בדרגה של אמונה, מעטים מול רבים. כמו שראינו אצל יהונתן, כמו אצל יוסף. אמרו, אנחנו נלך ונעשה. אנחנו חיים באמונה. אבל מה הם לא אמרו, אתה יודע מה? בואו לא נלך עכשיו, נחכה קצת. נעשה זה, נעשה זה. לא. בהזדמנות הראשונה שהייתה להם, אמרו אין. אי אפשר יותר לשמור תורה ומצוות, אנחנו הולכים. וזה בעצם דרגה, אל תאמר לי כשאפנה אשנה, שמא לא תפנה. וגם זה אמר האדמו"ר מקוצק, אומרים שגם על זה הוא אמר, לעולם לא תפנה, לא שמא לא תפנה. אם אתה תחכה, שאתה תתפנה מתישהו בחיים, זה לא יהיה. יהי רצון שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו לעשות את רצונו כרצונו, בלבב שלם, באהבה, באחווה, בשלום ובבריאות, לדעת איך לנהוג עם הבריות, לדעת לנהוג עם בורא עולם, ולעולם לא לדחות דברים, ויהי רצון שנזכה לעשות רצונו כרצונו, אמן ואמן.