מה נברא ביום שישי הרב אפרים כחלון

0:13עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן: פי הארץ, פי הבאר, פי האתון, הקשת, המן, המטה, השמיר, הכתב, המכתב, והלוחות. ויש אומרים אף המזיקין, קבורתו של משה, אילו של אברהם אבינו, ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה. המשנה הזאת היא כדרכו של התנא לכתוב כמה וכמה דברים שנעשו בעשרה. אז כמו שראינו עשרה ניסיונות, עשרה ניסים וכן הלאה וכן הלאה. מהדברים הללו אנחנו כמובן, כבסדר אבות במסכת הזאת של אבות, לומדים גם מהדברים הללו דברים מוסריים, לקח ומוסר השכל.

1:14הרא"ש הביא שהמשנה הזאת דילגו מסידורי התפילות. דילגו את המשנה הזאת. לא כתבו אותה. יש סידורים, מסכת אבות. את המשנה הזאת לא הביאו אותה. אז הוא מביא שהרמב"ם בספר המורה, במורה נבוכים בפרק כ"ט, הוא כותב שדעתם של חז"ל היא שהניסים נגזרו עליהם בעת הבריאה, קודם שנשלמה הבריאה. זאת אומרת, כל מה שהקדוש ברוך הוא ברא בעולם הזה... גם מה שיהיה פתאום מחוץ לטבע. שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון, כמו שאמר יהושע, שהשמש לא תשקע. כל הניסים, הכל הכל הכל קרה ונקבע לפני שנשלמה הבריאה. הקדוש ברוך הוא כבר קבע אותם. ועדיין לא היה הטבע קיים כדי שיהיו הדברים היוצאים מהטבע.

2:26שווים עם הדברים הטבעיים. הוא אמר: אם יש לך טבע, אז אתה יכול להחליט שזה מחוץ לטבע. אם אתה מחליט שהשמש עולה במזרח ושוקעת במערב, אז אתה יכול להגיד שאם השמש עולה במערב ושוקעת במזרח, אז זה מחוץ לטבע. אבל אם לא היה לך את זה, אז אין טבע כדי שיהיה מחוץ לטבע, ועדיין לא היה שם טבע קיים כדי שיהיו הדברים היוצאים מהטבע שווים עם הדברים הטבעיים. וזה כדי לקיים את מה ששלמה המלך בחוכמתו אמר בקהלת פרק א' פסוק ט' "אין כל חדש תחת השמש." וזה מה שנאמר במדרש קהלת ובמדרש רבה. על הפסוק בפרשת בראשית, בראשית רבה, פרשה ה', דיבור המתחיל לקבוע המים, אמר רבי יונתן, תנאים התנה הקדוש ברוך הוא עם הים שיהיה נקרע. הקדוש ברוך הוא התנה עם הים מראש, עד ההוא דכתיב "וישב הים לפנות בוקר לאיתנו," פסוק בשמות פרק י"ד פסוק כ"ז, שהקדוש ברוך הוא התנה איתו.

3:35שהיא קרעה מאשר הגיע הזמן שעם ישראל יבוא למצרים באמת במדרש כתוב שהים לא רצה להיקרע. הוא אמר: הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה. אמר לו: לא, התניתי איתי לבני אברהם, יצחק ויעקב. הם לא בני אברהם, יצחק ויעקב? הם נראים כמו גויים. ועל זה אומר רבי ירמיה בן אלעזר, לא עם הים בלבד התנה הקדוש ברוך הוא, אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית הכל התנה הקדוש ברוך הוא. הדו דכתיב: "אני עשיתי ארץ ואדם עליה, אני ידי נטו שמיים וכל צבאם ציוויתי." (פסוק בישעיה פרק מה פסוק יב). ציוויתי את הים שיקרע, את האור. את האור שלא תזיק, האור זה האש, כשזרקו את אברהם אבינו לכבשן, האש שלא תזיק, את האריות שלא יזיקו, כשזרקו את חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, האריות שלא יזיקו, את הדג של יונה שלא יזיק, ואם כן כשנקרא למשה, הים כבר נגזר עליו ביום השלישי, שאמר הקדוש ברוך הוא בבראשית, פרק א' פסוק ט': "ייקוו המים". מאז שהקדוש ברוך הוא אמר "ייקוו המים", אמר "ייקוו המים".

4:36מתי? עד הזמן שמשה רבנו יבוא לקרוע את הים. אותו דבר גם נגזר על הירדן, שנבקע עד אותו יום שנבקע מפני יהושע ואליהו ואלישע. גם הגמרא בחולין דפ"ז מספרת על רבי פנחס בן יאיר שקרא איזה נער. כל זה היה קבוע מראש. וכן ביום רביעי. נגזר על השמש שיעמוד ליהושע וישוב אחורנית לחזקיה על ידי ישעיהו. חזקיהו המלך שעבר לו השמש אחורנית, וכן בשאר הניסים נגזר עליהם ביום בריאתם שיצאו מטבעם על ידי הנביאים דרך נס. כל זה הקדמה למשנה. מה זה אומר? כל זה בא ללמד אותנו שיש לנו טבע, אבל הטבע בעצמו הוא גם נס. אז הקדוש ברוך הוא אמר שיהיו דברים מחוץ לטבע וזה יהיה התהליך הטבעי. והעשרה דברים הללו שקראנו פה, שנבראו בין השמשות לפני שנכנס יום השבת, לפני שהתחזק הטבע. כל הדברים הללו נעשו בידי הקדוש ברוך הוא לפני שנגמרה הבריאה.

5:58והיה קבלתם בידי חז"ל שאלו הדברים לא נגזר עליהם אלא באותה שעה שהיה הטבע ממוצע. מה הפירוש? הטבע אז היה משהו לא סגור, משהו לא גמור, משהו שהוא בין התחלה של הבריאה לסוף של הבריאה. אז לכן כל הדברים הללו לכאורה נראים דברים שהם לא כל כך גמורים, לא כל כך הגיוניים. למשל, אם ניקח את הדוגמה הקיצונית שבסוף המשנה, המזיקים. מה זה המזיקים? זה גוף שהתחיל להיות כמו אדם ונעצר באמצע. אז כל הדברים הללו היו בתקופה הזאת שהקדוש ברוך הוא... אז לכן כל הדברים הללו לכאורה נראים כדברים לא כל כך גמורים, לא כל כך הגיוניים. למשל, אם ניקח את הדוגמה הקיצונית שבסוף המשנה המזיקים. מה זה המזיקים? זה גוף שהתחיל להיות כמו אדם ונעצר באמצע. אז כל הדברים הללו היו בתקופה הזאת שהקדוש ברוך הוא... עוד לא עשה את הטבע כטבע גמור, ובמילא אין מחוץ לטבע, והם היו מחוץ לטבע בדיוק בזמן הזה. הוא קורא לזה "באותה שעה שהיה הטבע ממוצע, טבע באמצע". ובאמת, הוא מביא בזה מחלוקת.

7:18האם כל הניסים שנעשים על ידי גדולי ישראל לאורך כל הדורות הם ניסים שהם נגד הטבע וכו' וכו'? האם הם שינוי הטבע בדרך נס או שהכל היה קבוע מראש? הוא מביא בזה מחלוקת. אין כאן המקום להאריך בזה, אבל מכל מקום, אלו שלא גרסו את המשנה הזאת... כמו שכתב הרשב"ץ בהתחלה, אפשר שזאת הסיבה שלא גרסו את זה, מכיוון שפה, במשנה הזאת, אנחנו רואים דברים שכביכול הקדוש ברוך הוא לא גמר אותם. הרבה אנשים אומרים, רגע רגע, איך יכול להיות? מה זאת אומרת? הקדוש ברוך הוא לא גמר. מה זה, בן אדם שהוא עוצר כביכול באמצע? איך יכול להיות? פעם שמעתי מישהו יורד על איזה עדה. אסור לרדת. הוא אומר: העדה הזאת הקדוש ברוך הוא ברא אותם באמצע העבודה, עזב אותם והלך, כאילו הם לא מפותחים מספיק. זה חלילה לומר על הקדוש ברוך הוא כך. זה אסור. זה להבדיל אומרים שזו התיאוריה של דרווין כביכול שהעולם זה התפתחות.

8:19עוצר כביכול באמצע. איך יכול להיות? פעם שמעתי מישהו יורד על איזה עדה. אסור לרדת. הוא אומר: "העדה הזאת הקדוש ברוך הוא ברא אותם באמצע העבודה, עזב אותם והלך, כאילו הם לא מפותחים מספיק." זה חלילה לקדוש ברוך הוא להגיד ככה. זה אסור. זה להבדיל אומרים שזה התיאוריה של דרווין כביכול שהעולם זה התפתחות. העולם זה התפתחות. מתחילים מקוף, מתחילים מחלקיק קטן, והחלקיק הולך ומתפתח ומתפתח ומתפתח ונהיה משוכלל עם השנים. וכמה שאנחנו יותר מתרחקים מנקודת הזמן הראשונה, אנחנו הולכים ומתפתחים, הולכים ומתפתחים. אז פה אנחנו רואים יסוד כזה שהיו כאלה דמויות ודברים שהם לא מפותחים כביכול בתחילת הבריאה. אז יש כאלה שהורידו את זה מהסידורים כי אנשים לא יבינו את הדבר הזה. אנחנו בעזרת השם נבוא ונסביר איך יש תועלת גם בכל דבר, בכל דבר גם שזה לכאורה נראה שזה משהו שהוא לא נורמלי, משהו שהוא כאילו הורס את הטבע. אז יש כאלה שהורידו את זה מהסידורים כי אנשים לא יבינו את הדבר הזה. אנחנו, בעזרת השם, נבוא ונסביר איך יש תועלת בכל דבר, אפילו אם זה לכאורה נראה משהו שהוא לא נורמלי, כאילו הוא הורס את הטבע.

9:36אז אחרי שאמרנו את המחלוקת בחז"ל, כמו שהרשב"ץ מביא, האם הכל נקבע מראש, או שהכל היה בריאה חדשה, אנחנו נראה מה הדבר הראשון, פי הארץ. פי הארץ נועד כדי לבלוע את קורח ועדתו, שנפתח פיה בגזרתו של משה רבנו, כמו שאומר הכתוב במדבר, פרק ט"ז פסוק ל"ג, שמשה רבנו אומר לקדוש ברוך הוא, לפני כן, אם בריאה יברא השם. מה זאת אומרת אם בריאה יברא השם? קורח ועדתו באו וחלקו על משה רבנו. כשהם באו וחלקו על משה רבנו, הם בעצם באו ופתחו את הפה שלהם בצורה הכי זוועתית שיש. אז הגמרא אומרת במסכת סנהדרין דף ק"ט עמוד א' על הפסוק "ואם בריאה יברא השם".

10:39אומר רבא, אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, אם בריאה גיהנום מוטב. תביא את הגיהנום, שהגיהנום יבוא ויקבל אותם. ואם לב - יברא השם עכשיו גיהנום חדש בשבילם. שואל את הגמרא, הרי אין כל חדש תחת השמש. מה זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא יברא בריאה חדשה? הקדוש ברוך הוא ברא את הכל בבריאת העולם ויותר לא בורא. זה מה שאומר שלמה המלך בקהלת א:ט. אלא לקרב ולפתחה. מה הכוונה? כדי שהקדוש ברוך הוא יקרב להם את הפתח הזה של הגיהינום, שיבוא בירושלמי במסכת סנהדרין פרק י' הלכה א'. כתוב: אמר משה, ריבון כל העולמים, אם נברא לארץ פה מששת ימי בראשית מוטב, ואם לאו תברא לה עכשיו. עכשיו עכשיו תפתח בריאה. למה? מה היה כל כך הסיבה להעניש אותם, את קורח, דווקא בסוג של אדמה? למה שהאדמה תפתח את הפה? למה לא מבול? למה? אז אם נשים לב, מכל הבריאה, מכל הבריאה, מכל הדומם, צומח, חי, מדבר, לא משנה מה. יש דבר שכל הזמן דורכים עליו, כל הזמן דורכים עליו, כל הזמן משפילים אותו, יורקים עליו, עושים עליו חוץ מקוותכם, פסולת. והוא אף פעם לא מדבר. מה זה?

12:03מכל הדומם, צומח, חי, מדבר, לא משנה מה. יש דבר שכל הזמן דורכים עליו, כל הזמן דורכים עליו. כל הזמן משפילים אותו, יורקים עליו, עושים עליו חוץ מכבודכם, פסולת. והוא אף פעם לא מדבר. מה זה? האדמה. כמה שתדרוך, תרסק אותה, תירק עליה, תד... כלום! שששש! לכן, אברהם אבינו בקדושתו, בפרשת וירא, בספר בראשית, פרק י"ח, פסוק כ"ז, הוא אומר לקב"ה, ואנוכי עפר ואפר. עפר, עפר, עפר, עפר, עפר. מה זה עפר? כמה שתדרוך עליו, כמה שתרמוס אותו, כמה שתירק עליו, כמה שתגדף אותו, כמה... אין, אין, אין, אין, נגמר.

13:03ומשה רבנו ואהרון היו ענווים בצורה כזאת נוראה. כמה שדרכו עליהם, כמה שזה היה כל פעם. אבל מה? אם היה יורד מבול מהשמיים של אש, של מים, לא משנה מה, כל סוג עונש אחר, אז לא הייתה ניכרת כל כך הענווה של משה. אבל פה, כביכול, מי קנא לכבודו של משה רבנו? היצור הכי שפל בבריאה, כביכול, האדמה. אפילו היא, האדמה שיורקים עליה ומבזים אותה ומשפילים אותה ודורכים עליה כל הזמן, לא הייתה יכולה לעמוד מנגד על הביזיון שעשו למשה רבנו. אז לא הייתה ניכרת כל כך הענווה של משה, אבל פה כביכול מי קנא לכבודו של משה רבנו? היצור הכי שפל בבריאה, כביכול האדמה. אפילו היא, האדמה שיורקים עליה ומבזים אותה ומשפילים אותה ודורכים עליה כל הזמן, לא הייתה יכולה לעמוד מנגד על הביזיון שעשו למשה רבנו. אפילו האדמה. לכן אמר משה רבנו, אתם תראו, אם בריאה ברא השם, האדמה הזאת שכולם דורכים עליה, שכולם משפילים אותה, היא תזדהה איתנו. למה? כי אנחנו ממש כמוה. כמוה. ואנחנו מה? כלום, כלום, כלום. אנחנו הנביאים, לא עושים בשביל הכבוד שלנו. זה לא שירד משהו מהשמיים. אם בריאה ברא השם. והקדוש ברוך הוא, ברא את פי הארץ הזה,

14:22ביום שישי בין השמשות, שזה כביכול נוגד את מה שהוא ברא בבריאת העולם. אתה בראת שיהיה מישור, יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה. אז יש יבשה, מישור, ואין מקומות של פי הארץ קבועים, שזה בטבע. וזה היה מחוץ לטבע. למה? כי הם דיברו באופן שהוא נורא והיום מחוץ לטבע. מחוץ לטבע של בן אדם. כל מה שהיה אפשר לבזות ולהשפיל ולדרוך על משה רבנו הם עשו. אז האדמה שהיא הכי פחותה שכולם דורכים עליה היא באה וקנאה בקנאתו של משה והיא באה והענישה אותם. כמה אנחנו צריכים להיזהר מזה? יש הרבה אנשים שחושבים, חביבי... אני אפתח את הפה על כל מי שאני רוצה ואף אחד לא יגיד לי כלום ואף אחד לא ידבר ואף אחד לא יגיד לי מה לעשות. מדבר על תלמידי חכמים, מדבר על רבנים, מדבר על קדושי עליון, מדבר על אנשים שמחזירים בתשובה. סתם זורק, למה לא? מה אכפת לו?

15:36אומרת הגמרא במסכת ברכות, בדף י' ע"א, כל המספר אחר מיתתן של תלמידי חכמים נופל בגיהנום, שנאמר, "ומתי כלכלותם" (תהילים קמ:י), יוליכם השם את פועלי האון, שלום על ישראל. אומר דוד המלך, אלו שמתאים הכלכלותם, מתאים את הדרך שלהם, איך מתאים את הדרך? דרך הכלכלות, דרך שמקולקלת. איפה הם יבואו? יוליכם השם את פועלי האבן. לאן יוליך אותם? לגיהינום. זה בדיוק מה שהיה בקורח. מה אמרנו? אם בריאה עברה השם דרושת הגמרא גיהינום. דיברו על תלמיד חכם. תנא דבי אליהו רבה פרשה ג' כל המספר אחר מיעוטי תלמידי חכמים מספר אחר השכינה. למה מיעוטי תלמידי חכמים? אין הרבה תלמידי חכמים. אין. אבל אם אתה כבר באת וסיפרת עליהם, אתה כאילו דיברת על השכינה.

16:38כמה בן אדם, לצערנו אנחנו רואים אנשים, אכפת לו, מדבר, זורק, זורק. מבזים את תלמידי חכמים, משפילים את תלמידי חכמים. כמה בן אדם צריך לבוא ולהיזהר? זה הדבר הראשון שאנחנו לומדים מפיה הארץ. הדבר השני, פיה הבאר. הוא בארה של מרים. מה היה הנס? שבזכותה יצאו ממנו מים שלא היו בה. הבאר עצמה לא הייתה במים, היא הייתה נובעת מעצמה והיא הייתה מטיילת איתם. למה זה נברא בין השמשות? כי פה של באר שמוציא מים בדרך נס זה לא היה, וזה נסגר. מתי זה נסגר? אחרי שמרים נפטרה נסגר הבאר. מה קרה? השפע מגיע רק בזכות הצדיקים. השפע מגיע רק בזכות עובדי השם.

18:03השפע מגיע רק בזכות אלו שהולכים בדרך ה'. אלו שלא הולכים בדרך ה', לא רק שלא מביאים שפע, עוד מביאים חורבן. מביאים חורבן. למה? כל השפע בעולם, אפילו שפע פשוט, מה עם מים? מה עם מים? אתה לא רוצה להביא לנו מים, אנחנו נמות. לכן בספר במדבר, בפרשת חקת, פרק כ', פסוק א', "ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון, וישב העם בקדש. ותמת שם מרים, ותקבר שם". ומיד בפסוק ב', "ולא היה מים לעדה, ויקהלו על משה ועל אהרן". אומרת הגמרא, במסכת סוטה, פרק י"א עמוד א'. אתה לא רוצה להביא לנו מים, אנחנו נמות. לכן בספר במדבר, בפרשת חקת, בפרק כ', פסוק א', ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון, וישב העם בקדש. ותמת שם מרים, ותקבר שם, מרים מתה, מיד בפסוק ב', ולא היה מים לעדה, ויקהלו על משה ועל אהרון. אומרת הגמרא, במסכת סוטה, פרק י"א, הלכה א'. כל זמן שהייתה מרים קיימת, הייתה באר מספקת את ישראל. משמתה מרים, מה כתוב? "ותמת שם מרים, ולא היה מים לעדה." שנסתלקה הבאר. אותו דבר כל זמן שהיה אהרון קיים, עמוד ענן מנהיג את ישראל. משמת אהרון, מה הוא אומר? "וישמע הכנעני מלך ערד."

19:28ככה גם מובא בגמרא בתענית בדף ט' עמוד א' שהשפע הגיע בזכותה של מרים. אז היום שאין לנו בארה של מרים, אבל אנחנו צריכים מים. בזכות מה אנחנו מבינים שמגיעים המים? בזכות מי? תחתמי. 40 שנה שהעם ישראל היו במדבר. כך אומר בסדר עולם רבה. וישב העם בקדש, ואיתם עוד שם מרים ותיקבר שם. אומר המדרש שנת הארבעים הייתה וראש חודש ניסן היה. 40 שנה עם ישראל במדבר, יש להם בארה של מרים שמפנקת אותם, הולכת ומתגלגלת, והולכת וחוזרת ואיתם נמצאת כל הזמן. הולכת איתם הבאר, כך מובא במדרש במדבר רבה, פרשת במדבר פרשה א' סימן ב', וגם במדרש תנחומא, פרשת במדבר סימן ב'.

20:50אז הנס העצום הזה, בזכות מי קרה? בזכות הצדקת. אין צדקת, והעצמה שמעה מלא מים. חוץ מזה שהיה שפע עצום ונורא במים האלה. רבנו חיים ויטל מספר שכשהוא הגיע לרבנו האר"י, והרבנו האר"י אמר לו מהשמיים שכל התורה שלו תעבור רק דרך רבי חיים ויטל. ורבי חיים ויטאל, הוא יהיה כביכול ממשיך השושלת של הקדושה, של הקבלה, של כל תורת הסוד. באמת כל מה שיש לנו מהם זה רבי חיים ויטאל. ורבנו האר"י היה מלמד אותו, מלמד אותו סודות התורה, גומר ללמד אותו, שוכח. שוכח! למחרת אומר לו מה למדנו אתמול? לא זוכר. עוד פעם, לא זוכר. עוד פעם, לא זוכר. אמר לו העריק, "בוא, בוא, בוא, תעלה לקייק, תעלה לאנייה. אנחנו הולכים להפליג בכנרת." מה קרה? "בוא תעלה לאנייה." עלו לאנייה, עלו לאנייה. איך שהגיעו לתוך הכנרת, לאמצע הכנרת, רבנו האר"י בקדושתו ידע בדיוק איפה נמצאת בארה של מרים, כי נמצאת...

22:12בתוך הכנרת. ושם הוציא קוס, הביא לו לשתות. מאותו יום נפתחו לו שערי החוכמה. הגמרא במסכת שבת בדף ל"ה עמוד א' אמר רבי חייא: הרוצה לראות בארה של מרים יעלה לראש הכרמל, ויצפה ויראה כמין כברה בים, וזוהי בארה של מרים. תראה כמו משהו עגול כזה. אז יש היום, עד היום, עד היום היא נמצאת. ובירושלמי, במסכת כתובות בפרק י"ב על הדף מ"ג, כתוב: אמר רבי חייא בר אבא כל מי שהיה עולה להר הישימון וראה כמין כברה קטנה בים טבריה (שזה הכינרת), זוהי הבארה של מרים. ומי שזוכה, הבארה של מרים הייתה מרפאת את הגוף. מחכימה את האדם. במדבר רבה פרשת קורח, פרשה י"ח, סימן כ"ב, כתוב שמעשה בשיחין אחד. הכוונה היתה אדם אחד בסומה שירד במים לטבול. נזדמנה לו בארה של מרים, וטבל ונתרפא. אז זוהי גם מרפאה, אז גם הרפואה היתה בזכות הצדיק.

23:37בקהלת רבה פרשה ה', מובא מעשה במוקש חין שערק לטבול במעיין של טבריה, והזדמנה שם בארה של מרים, טבל והתרפא. מדרש קהלת רבה פרשה היי. אנחנו מבינים שמה שכתוב במדרש רבה פרשת קורח פרשה יותחת סימן כ"ב, מעשה בשיחין אחד, שהכוונה היא לאדם שהוא היה מצורע, לא שזה שם מקום. אז אדם עם צרעת, תובל עולה בשרו כמו תינוק. אז כל הרפואות, כל החיים שאתה מקבל, הכל זה בזכות הצדקת. ולעתיד לבוא, אומר המדרש, אוצר המדרשים, אייזנשטיין, בפרק ערכים הוא נקרא, עמוד 71, כותב, עתיד הקדוש ברוך הוא להעלות בארה של מרים, לעתיד לבוא. נזכה בזה לעתיד לבוא. המוסר השני שאנחנו לומדים, המוסר הראשון, כמה צריך לסתום את הפה ולדעת מה לדבר ומה לא לדבר.

25:00הדבר השני, תדע בזכות מי אתה חי. תדע בזכות מי אתה חי. אפילו מים פשוטים. הבריאות שלך, הכל בזכות הצדיקים. דבר שלישי, פי האתון. עם מי אנחנו נפגשים פי האתון? אצל בלעם. עדיין לא נברא את האתון, אומר הרשב"ץ, אבל נגזר עליה שתדבר עם בלעם. נכון? האתון הזאת, בא... והוכיחה את בלעם הרשע על זה שהוא הכה אותה שלוש פעמים שהיא ברחה מהמלאך ובאמת שם יש דבר מופלא. נחשוב רגע, נחשוב שנייה. פרשת בלק, ספר במדבר, פרק כ"ב, פסוק כ"ח. יש שם פסוק מדהים. אי אפשר להבין. אחרי שהאתון עושה כמה תרגילים, מוחצת את הרגל לבלעם, בפסוק כ"ח, ויפתח השם את פי האתון, ותאמר לבלעם, מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלוש רגלים. פעם ראשונה בהיסטוריה שהאתון מדברת.

26:30נו, מה אומר לבלעם? ויאמר בפסוק הפתיחה, בלעם לאתון כי התעללת בי. לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך. שאלה, שאלה רגע. נחשוב בן אדם, עובר, עובר בדרך. פתאום הוא רואה איזה חמור. החמור אוכל, זה ההורים. איך שהוא עובר, החמור קורץ לו בעין, אומר לו מה נשמע משה? איך אתה מרגיש? הכל בסדר? והבן אדם, אתה רואה, אתה עונה לו. הכל בסדר, חמור יקר, מה שלומך היום? איך עושים ההורים? אהבת את הקריאה? לא מתפעל, לא כלום. בלעם עונה לו, כן, אם הייתה חרב בידי, הייתי הורג אותך. מה? פעל, תבהל! כלום! אז שמעתי פירוש יפה בזה, פירוש מדהים. אומר, בלעם לא התפעל מהאתון שלו. למה? כי בלעם היה בעצמו חמור. חמור לא מתפעל מהאתון שמדברת. בלעם היה בדרגה של טומאה כל כך שהוא היה ממש כמו בהמה בלבוש אדם.

27:56אבל אבא, אמא, הוא היה חמור בתוכו, זהו חמור. בסדר, זו השפה שלו, דרך אגב. בחזקוני בפרשת בראשית פרק ג' פסוק א' כתוב שכשהנחש היה ערום מכל חיית השדה ויאמר אל האישה פתח הקדוש ברוך הוא את פי הנחש כמו שפתח את פי האתון על בלעם אז למה לא מוזכר הפה של הנחש? רק מוזכר הפה של בלעם, אז בפשטות הנחש בתחילתו היה לו כוח, כתוב שהיה הולך, היה לו ידיים, היה לו רגליים, ואחר כך הוא התקלל "על גחונך תלך." אז זה לא היה חידוש כמו החמור.

29:11ובאמת, הסוף של האתון היה סוף טרגי. המדרש בשם פרשת בלק כותב שהסוף היה שהקדוש ברוך הוא הרג את האתון של בלעם משום כבודו של בלעם, שלא יגידו: "זו האתון שהוכיחה את בלעם." להראות שהקדוש ברוך הוא חס על הבריות במיוחד למה שהיא אמרה לו תוכחה וגילתה את הביזיון שלו הנורא ברבים. מה הביזיון הכי נורא? אומרת לו הגמרא בפרק אף ב' בספר במדבר, פסוק ל': "ההסכן הסכנתי לעשות לך?" מה פירוש ההסכן הסכנתי?

30:17פרושה מילא לי זה מה אני עשיתי לך משהו כזה פעם, אבל לא. חז"ל מסבירים מה זה: היא הייתה משמשת לו בלילה לאישה. כך אומרת הגמרא בעבודה זרה. אני עושה לך רכיבות ביום ואישות בלילה. הקדוש ברוך הוא כיסה את כלונו, אפילו של המתונף הזה. מכאן אנחנו רואים כמה אנחנו נמצאים בעולם הפוך מרצון השם. היום, כשיש לך בן אדם שעושה פשלה, שעושה פדיחה, כולם רק לקרוע אותו, רק להיכנס בו, כל מה שאפשר, כל מה שאפשר. היא רק פתחה את הפה להוכיח אותו. הסוף שלה נגמר. כמה אנחנו צריכים להיזהר? לא להיות מלקקי דם. מה זה מלקקי דם? איך שבן אדם מתחיל לדמם, פח פח פח פח, קופצים עליו וקורעים אותו. עזוב אותו, בנפשו בלעם יותר מתונף ממנו. בא להשמיד את ישראל. היה אחד מגאוני העולם כי חיבר ספר שנקרא "שכחת לקט".

31:55לא להיות מקללי מלקקי דם. מה זה מלקקי דם? איך שבן אדם מתחיל לדמם, פח פח פח פח קופצים עליו וקורעים אותו. עזוב אותו, בנפשו. בלעם יותר מתונף ממנו, בא להשמיד את ישראל. היה אחד מגאוני העולם, כי חיבר ספר שנקרא "שכחת לקט". זה לקט של מאמרים מדרשים מזוהר וקבלה. קראו לו רבי ישראל בן רבי בנימין מבעלז. בשנת ת"ח (1648 לספירת הנוצרים) הוא התפיס את הספר והביא הרבה ליקוטים ויסודות גדולים בתורה. הוא כותב בשכיחת הלקט בפרק "אברהם והדורות שבימיו". הוא כותב שישמעאל התגלגל באתון של בלעם. האתון של בלעם, שבלעם רכב עליה. מי זה היה? זה היה ישמעאל. ולא גמר את התיקון. כן, חזר בתשובה קצת, אבל מה עם כל מה שעשה לפני כן? ואחר כך חזר והתגלגל בחמורו של רבי פנחס בן יאיר.

33:20ואיות שהישמעאלים גנבים, לכן נגנב החמור של רבי פנחס בן יאיר. ככה מסופר בירושלמי, דמאי פרק א' הלכה ג'. ככה הוא מביא בשם מגן המלך, דף ע"א, עמוד א', עמודה ד', שער אבא ואמא פרק מ"ב. אז אם נשים לב, בעצם מה נראה שכשבלעם הטמא הזה היה עם העתון שלו, בעצם... בתוך העתון היה את ישמעאל עונש גם לישמעאל וגם לו. ובאמת על הדבר הזה יש בספר שבחי האריז"ל דבר מופלא. אי אפשר להבין כל כך מה זה סודות התורה. והעיד החסיד הקדוש רבי אברהם הלוי שפעם אחת היה האריז"ל יושן שנת צהריים וראה שהארי תוך כדי שינה ממלמל ורוכש בשפתיו. בעת השינה ממלמל, הלך רבי אברהם הלוי ושם אוזן כדי לשמוע מה האריז"ל מדבר תוך כדי שינה.

34:50תוך כדי התעורר רבנו האר"י, אמר לו: "מה אתה עושה פה?" אמר לו: "סליחה, מחילה. ראיתי שאתה לומד משהו, אמרתי אולי נשמע איזה חידוש ממך כשאתה ישן." אמר לו רבנו האר"י: "תמיד כשאני ישן, עולה נשמתי למעלה דרך שבילים ונתיבות הידועים לי ולמלאכי השרת, ומביאים את נשמתי לפני מלאך ממתי צער הפנים, והוא שואל אותי לאיזו ישיבה אני רוצה ללכת. איזו ישיבה אתה רוצה? אני שמע שלא, איזו ישיבה אתה רוצה ללכת? אבי שמעון בר יוחאי, אבי עקיבא. ובאותה ישיבה מוסרים סודות ורזים וגנזי התורה, אשר מעולם לא נשמעו ולא נודעו, אפילו בזמן התנאים." ומביאים את נשמתי לפני מלאך ממתי צער הפנים, והוא שואל אותי לאיזה ישיבה אני רוצה ללכת. איזה ישיבה אתה רוצה? אני שמע שלא, איזה ישיבה אתה רוצה ללכת? רבי שמעון בר יוחאי, רבי עקיבא. ובאותה ישיבה מוסרים סודות ורזים וגנזי התורה, אשר מעולם לא נשמעו ולא נודעו, אפילו בזמן התנאים. אז אמר לו רבי אברהם: "בבקשה הרב, בבקשה תגיד לי איזה חידוש. נו, עכשיו אני ראיתי אותך מדבר, עכשיו ראיתי אותך ממלמל, לא הספקתי לשמוע, תגיד לי איזה משהו." אמר להם דבר מפחיד. התחיל רבינו האר"י ז"ל לצחוק ואמר: "נשבע, מעיד אני עלי שמיים וארץ, אילו הייתי חי שמונים שנה רצופות, בלי גוזמה, רק לומר לכם מה שלמדתי עכשיו בכמה דקות שראיתם אותי ממלמל בפרשת האתון של בלעם, לא הייתי יכול לסיים."

36:10כמה דקות של הנשמה אם הייתי 80 שנה מדבר רק מה שלמדתי בדקות האלה רק בעיון של בלעם, זה מראה כמה אנחנו לא יודעים מה זה התורה, כמה סודות יש בפרשה הפשוטה הזאת שנראה. אבל מכל מקום את הלקח אנחנו לומדים מה היה הסוף של בלעם, מה היה הסוף שלו. דבר נוסף, הקשת הקדוש ברוך הוא, אחרי שהוריד את המבול, נשבע לנוח שלא יהיה עוד מבול על הארץ. בספר בראשית, פרשת נח, פרק ט', פסוק י"ב ו' י"ג: ויאמר אלוהים, "זאת אות הברית אשר אני נותן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר איתכם לדורות עולם. את קשתי נתתי בענן, והייתה לאות ברית ביני ובין הארץ." פסוק י"ד: "והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן."

37:28ומה? כל זה מוביל אותנו לפסוק ו': "וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר, ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר. והייתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם בין אלוהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ." הקב"ה עושה עוד ברית שלא יהיה מבול. הבעיה היא שהקשת לכאורה נראית כאילו היא תופעה טבעית. איך נהיית הקשת?

38:29אז חכמי יוון, הרשב"א עצמו מביא שחכמי יוון כתבו שהקשת הוא עניין טבעי כי כשהניצוץ של השמש מכה בדברים מלוחים, ספריים כמו המים ואבני השוהם, נעשה מאותו ניצוץ קדמות גווני הקשת. והוא מסביר שם בדיוק איך מגיע. הקשת לצבע המיוחד שלה. אז הוא אומר, מה זה האות שנתן השם לנח? זה שילוב של מים עם שמש. מסביר הרשב"א, הצעות היה שהשם יתברך ברא את הענן לקבל את הניצוץ הזה שיוצא כדי שיזכור הברית לקיים השבועה שנשבע לנח, והענן יהיה ברצות האל, והקשת ייראה מעצמו.

39:29זאת אומרת גם כשלא תהיה שמש ומים, הקשת תיראה מעצמה. וזה נברא בנשמות. למה? כי אז נבראו העננים ונגזר עליהם שקיבלו את הקשת. שיהיה מראה קשת על הארץ והיה בענני ענן ונראתה הקשת בענן. וזה שיהיה הענן יקבל את הקשת עליו. וזה נברא בנשמות. הלקח והמוסר השכל הזה הוא כי לא אל חפץ ברשע. הקדוש ברוך הוא לא חפץ ברשע. הקדוש ברוך הוא אומר לעם ישראל ואומר לכל הבריאה: אנשים חושבים שהקדוש ברוך הוא רק רוצה חלילה לחלות הקדוש ברוך הוא רוצה להעניש חס ושלום. אומר הכתוב ביחזקאל פרק י"ח פסוק ל"ב: "כי לא אחפוץ במות המת, נאום אדוני אלוהים, והשיבו וחיו." הקדוש ברוך הוא מתחנן, אני לא רוצה, לא רוצה.

40:42להרוג. הגמרא במסכת נידה בדף ע' ע"ב שואלת: כתוב אחד אומר "כי לא יחפוץ במות המת" (זה הפסוק שאמרנו ביחזקאל י"ח ל"ב) וכתוב אחד אומר בשמואל א' פרק ב' פסוק כ"ה "כי חפץ ה' להמיתם". אז תחליט, מה? הייתה הגמרא כאן באומרים תשובה, כאן בשאין עושים תשובה. אז זה בדיוק מה שהפסוק ביחזקאל גומר: "השיבו וחיו". הקב"ה לא רוצה. פעם אחת בהיסטוריה שהקב"ה השמיד את הרשעים, ומיד אחר כך התחרט על זה. לא שאצל הקב"ה יש מושג של חרטה, אז זה היה צריך להיות. אבל למה הקב"ה יותר לא יעשה את זה? זה בא ללמד אותנו דבר מופלא. לא משנה כמה האדם הזה רשע, לא משנה כמה הקשת נראתה בימיו בזכותו של אותו רשע. אבל הקדוש ברוך הוא לא מוחק אותו מעל פני האדמה. למה? כי עדיין הוא מאמין שיש לו סיכוי. לא משנה איפה אתה נמצא. לא משנה מה עברת. לא משנה מה עשית. הקדוש ברוך הוא לא מתייאש ממך לעולם.

41:59דבר נוסף, והמן, המן שירד לעם ישראל במדבר — זה היה אחד מהניסים הכי גדולים ביותר. כל יום ירד להם והספיק להם, והיו המון המון ניסים רק במן: שזה נבלה בעברים ושזכו לטעם מיוחד. והמן הזה, כל אחד היה בדיוק מספיק לו לפי מה שהוא צריך. זה בא ללמד אותנו אמונה וביטחון. כל אחד חושב שאם אני אעבוד, אם אני אעשה... כל אחד היה בדיוק מספיק לו לפי מה שהוא צריך. זה בא ללמד אותנו אמונה וביטחון. כל אחד חושב שאם אני אעבוד, אם אני אעשה עוד שעות עבודה, אם אני יותר אשתגע, אם אני יותר אתרח, או יהיה לי יותר. אומר הכתוב בספר שמות, פרשת בשלח, פרק ט"ז, פסוק י"ח: "וימודו בעומר, ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר, איש לפי אוכלו לקטו." האנשים באו, לקחו כמויות, כמויות, בחינם, אוכל בחינם, כיבוד קל, כיבוד כבד.

43:05עוד שעות עבודה, אם אני יותר אשתגע, אם אני יותר אתרחק, האם יהיה לי יותר. אומר הכתוב בספר שמות, פרשת בשלח, פרק ט"ז, פסוק י"ח: "וימודו בעומר, ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר, איש לפי אוכלו לקטו". האנשים באו, לקחו כמויות, כמויות, בחינם, אוכל בחינם, כיבוד קל, כיבוד כבד, מגיעים הביתה ויש להם אותה כמות. בן אדם אמר: "עזוב, למה נטרח? הקב"ה נתן, אז עזוב, אני אקח את זה." לקח קצת, הגיע הביתה, ולא העדיף המרבה והממעיט לא יכסיר. זה נברא גם בנשמות, כדי ללמד אותנו: אל תשתגע. אל תשתגע. וזה היה בדיוק במצב הזה, כמו שאמרנו שהעולם עוד לא היה גמור. למה? כי לצערנו רוב העולם היום על פי דרכי הטבע. תגיד לו, אסתמך על המן? עזוב אותי, מה? איך? איך אני אסתמך? איך אני אסתמך על ה... על ה... במכילתא דרבי ישמעאל אמרנו כבר כמה פעמים, פרשת בשלח, מסכת דוואי, פרשה ב', רבי שמעון בר יוחאי יאמר לו, ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן.

44:32ככה מובא גם במדרש תנחומא פרשת בשלח סימן כ' ובפסיקתא זוטרתא המדרש לקח טוב שמות פרשת בשלח פרק ט"ז סימן ד'. בהלכות שמעוני פרשת בשלח המדרש כ"ו ועוד כמה פעמים בהלכות שמעוני זה מובא. ומה מיוחד באוכלי המן? אוכלי המן יהיו בביטחון. אני יושב, לומד, הכל בסדר. הכל בסדר. אני לומד. אני לומד תורה. בורא העולם, הוא דואג לי. אה, אבל מאיפה יהיה אוכל? אה, מאיפה? מאיפה יהיה אוכל? יש לי ילדים. יש לי אישה. אישה רעבה. אישה רעבה. אתה יודע מה? אני אלך, אאסוף מן ההולך, אוסיף, אחזור, תורח, יגיע, אני אומר, אני אשמור למחר. אשמור למחר, כלום. אתה משאיר למחרת בבוקר, הכל תולעים. אין מן. אתה יודע מה? אני אלך לאסוף מן, הולך, אוסף, חוזר, טורח, מגיע, אומר: אני אשמור למחר. אשמור למחר. כלום. אתה משאיר למחרת בבוקר, הכל תולעים. אין מן.

45:57וזה מה שאומר הכתוב בפרשת בשלח פרק ט"ז פסוק ד': אומר הקב"ה, "הנני ממתיר לכם לחם מן השמיים." וכל זה בשביל מה? "למען אנסנו הילך בתורתי אם לא." מה זה "הילך בתורתי"? אם יש לכם את הביטחון, זו התורה, זה עיקר התורה. וזה גם מה שאנחנו צריכים ללמוד את הלקח מאמן. דבר נוסף, המטה של משה, המטה של משה שבו הוא עשה את האותות, היה מסוג של אבן קשה מאוד שנקראת סנפרינון. ואם היה מכה בו על הסלע, אז הוא היה שובר את הסלע מרוב שהוא היה חזק. זה הסיבה שמשה רבנו כשהכה בסלע עם ישראל לא כל כך התפעלו. אמרו כן, הוא כנראה פיצץ את הסלע על המטה של משה רבנו היה חקוק המכות דצ"ך, עד"ש, באח"ב. זה גם שמות קודש, כמו שרבי שמשון מאוסטרופולי מפרש את השמות קודש שיוצאות מזה. ומשה רבנו עשה עם המטה של משה את כל הניסים הגדולים.

47:22למה? כי זה לא היה מטה רגיל שיכל להיות בו כוח. זה היה מטה של משה. יש דבר מופלא שמזה אנחנו צריכים לדעת: הכוח, הכוח של הבגדים ואפילו הכלים של הצדיק. אלישע שלח בהתחלה את משרתו כדי להחיות את הבן של האישה השונמית. שלח אותו עם מקל. איזה מקל? מקל של הצדיק, מקל של אלישע, והכתוב מספר במלאכים ב' פרק ד' שגיחזי הלך ושם ולא קרה כלום. מה קרה? כי בדרך הוא השתמש בזה.

48:25שלח אותו עם מקל. איזה מקל? מקל של הצדיק. מקל של אלישע. והכתוב מספר במלכים ב', פרק ד', שגיחזי הלך ושם ולא קרה כלום. מה קרה? כי בדרך הוא השתמש בזה לדברים אחרים, והוא לא האמין בכוח של הצדיק, אז ניסה להחיות בזה איזה חתול מת בדרך. לדברים אחרים, והוא לא האמין בכוח של הצדיק. אז ניסה להחיות בזה איזה חתול מת בדרך. אז יש כוח במטה של הצדיק. ככה גם בירושלמי בנדרים פרק ט', הלכה א'. כתוב שאחד מגדולי התנאים אמר, מאיפה היה לומד כל כך חוכמה? מקלו של רבי מאיר הייתה בידי, והיא מלמדת אותי דעה. הקדושה של הצדיק. יש את המקל של הצדיק. אז יש כוח במטה של הצדיק. ככה גם בירושלמי בנדרים פרק ט', הלכה י"א. כתוב שאחד מגדולי התנאים אמר: מאיפה היה לומד כל כך חוכמה? מקלו של רבי מאיר הייתה בידי והיא מלמדת אותי דעה. הקדושה של הצדיק. יש את המקל של הצדיק.

49:50יש בו כוח להשפיע. עצם זה שנמצא אצלו זו קדושה שחופפת על הכלים של הצדיק, המטה של משה. הדבר הזה בעצם אנחנו שוב פעם לומדים שהצדיק שהוא נמצא הבגדים שלו, כמו שאנחנו אמרנו, ולא הפילה אישה מרח בשר הקודש שהיה סגולה שהוא נתן את הבגד לאחד מהצדיקים, לאישה שלא תפיל. יש קדושה ששורה ונורא על כל סביבם. זה שוב פעם הלקח מהקדושה של משה רבנו. המטה של משה היה מוכן, אבל הוא היה של משה, לא סתם המטה, המטה של משה. והשמִיר, השמִיר זה תולעת שבא ברֵעַה, שבה בנה שלמה המלך את הבית. היה מיוחד בבית בבניין בית המקדש שאסור היה לחתוך אותם ולעניף, ברזל על האבנים. אז היה סוג של תולעת שיש לה עובדת ממש כמו קרן לייזר מרחוק. היו ככה מניחים והיא הייתה חותכת את האבנים. אבל איפה להשיג אותה? אז הגמרא בגיטין דף ס"ח עמוד א' מספרת ששלמה שלח את בניהו בן יהוידע, שהוא תפס את אשמדאי מלך השדים והוא הביא לו את...

51:14ברזל על האבנים, אז היה סוג של תולעת שיש לה כוח לעבוד ממש כמו קרן לייזר. מרחוק היו ככה מניחים והיא הייתה חותכת את האבנים. אבל איפה להשיג אותה? אז הגמרא בגיטין דף ס"ח עמוד א' מספרת ששלמה שלח את בניהו בן יהוידע שהוא תפס את אשמדאי מלך השדים, והוא הביא לו את השיג לו וגילה לו איפה הוא יכול להשיג את השמיר כדי לבנות את בית המקדש. והתולעת הזאת היא מיוחדת, היא תהיה חדה בשביל בית המקדש, והשמיר נברא בדיוק באותה שעה שהיה לו כוח עצום שלא היה באף דבר, והוא נועד בשביל בית המקדש. למה? כי כמו שאמרנו, ומכבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בבנייתו, פסוק במלאכים א', פרק ו', פסוק ז'. לא היו קולות של ברזל, לא היו קולות של פטישים. הכל היה מה שמיר, וגם היו רושמים בו את אבני החושן. היה אותיות בתוך החושן מרחוק, וזה היה מבקר אותם בכוח הדבר הזה. באף דבר והוא נועד בשביל בית המקדש. למה? כי כמו שאמרנו, "ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהיבנותו" (פסוק במלאכים א', פרק ו', פסוק ז'). לא היו קולות של ברזל, לא היו קולות של פטישים. הכל הימה שמיר, וגם היו רושמים בו את אבני החושן. היו אותיות בתוך החושן מרחוק, וזה היה מבקע אותם בכוח הדבר הזה.

52:40הכוח המיוחד הזה של השמיר נועד בשביל בית המקדש. מהשמיר אנחנו לומדים כמה וכמה רעיונות מוסריים. השמיר לא היה מקום שאפשר לשמור אותו. איפה אתה שם אותו? שם אותו בכספת? הוא מבקע. שם אותו בתוך מגדל מאבנים הכי חזקות בעולם? הוא מבקע. הדבר היחיד שאפשר היה לשים אותו בו היה בצמר, בפשטן, בדברים רכים. אז מהשמיר אנחנו לומדים מוסר: הבן אדם הכי קשה, ששום דבר לא עומד בפניו, אבל אם תתייחס אליו בלשון רכה, בדברים רכים, תראה שאתה יכול גם איתו להתמודד. זה מה שאומר שלמה המלך בחוכמתו במשלי פרק כ"ה פסוק ט"ו: "ולשון רכה תשבר גרם". אפילו אחד שהוא חמור גרם, אפילו שהוא אחד שהוא אינו קשוח, גבר לשון רכה תשבר גרם. דבר נוסף מהשמיר אנחנו לומדים שהקדוש ברוך הוא ברא בריה כל כך חלשה, כל כך קטנה, אבל דווקא היא הביאה התועלת לבית המקדש. אל תזלזל, בלי השמיר לא היה לנו בית המקדש.

54:00לא משנה מה הכוח שלך, אתה קטן, אתה חלש. וגם דבר נוסף שאנחנו לומדים מהשמיר הוא דבר מופלא: שכל הבריאה היא בשביל עם ישראל, ואחרי שכבר אין לנו את בית המקדש נגנז השמיר. לא צריך את השמיר יותר. והכתב והמכתב והלוחות - שלושה הדברים הללו הם... גם מהדברים שהקדוש ברוך הוא ברא בין השמשות, מעשרה דברים. הלוחות הכוונה אותם לוחות שהקדוש ברוך הוא נתן למשה שכתב את עשרת הדיברות ומשה רבנו שבר אותם ונתן אותם בלוחות. כמו שהתורה מצווה את משה רבנו בספר דברים פרק י' פסוק ב' שייתן את הלוחות השניים על הלוחות הראשונים אשר שיברת ושמתם בארון. וזה מה שאומרת הגמרא בבבא בתרא דף י"ד עמוד ב' וגם במנחות דף צ"ט עמוד א': "לוחות ושברי לוחות מונחים בארון". והלוחות האלה נבראו בידי שמיים, ככה אומר הכתוב בשמות פרק ל"ב פסוק ט"ז: "והלוחות מעשה אלוהים המה". הקב"ה עשה אותם והם היו מאותו סוג כמו המטה של משה רבנו מסנה פרינון.

55:23והיה בהם כוח של קדושה עליונה שהם נבראו בסוף הבריאה, שזה עדיין כמו שאמרנו, הטבע לא היה מוחלט לגמרי. הטבע לא היה, זה לא היה משהו מוגדר. זה היה כביכול מחוץ לטבע, ולכן היה בהם כוח עצום ונורא. זה לגבי הלוחות, והם היו כבדים, כבדים, כבדים, ברמה שבן אדם לא יכול לסחוב אותם. הגודל שלהם, הגובה שלהם היה מטר וחצי. כמו שיעור מקווה, אמה על אמה ברום שלוש אמות. ובמדרש, כך מובן במדרש תנחומא, פרשת כי תשא, פרק ט, ובמדרש תנחומא, פרשת וירא, פרק ט, דיבור המתחיל ראה, כתוב שהיה מסוים ארבעים סאה. המשקל, היה מסוים ארבעים סאה.

56:38השיעור היום של 40 סאה. יש מחלוקת בין החזון איש לבין שיטות אחרות בשיעור זה כמה מאות ליטרים. והדבר הזה, שעליו היו כתובים הלוחות האלה, שהיו כתובים עליהם האבות, הדיברות, הם נבראו במעשה ניסים, והכתב החזיק אותם. הכתב החזיק אותם. ולכן בשעה שפרחו האותיות, משה רבנו לא יכול להחזיק כמו שאמר המדרש. כשהוא ראה את הריקודים ואת המכולות, פרחו האותיות, נשאר כל כך כבד ונפלו ונשברו. אבל מזה אנחנו לומדים שוב פעם, מה שמחזיק כל דבר גשמי זה דבר רוחני. מה מחזיק את האדם? הגוף שלך שוקל 80 קילו, 90 קילו, 100 קילו, 120 קילו. אתה קם, הולך, עוזר. מה מחזיק אותך? לא השרירים, הנשמה. הכוח הרוחני הוא זה שמחזיק את הגשמי, לא הפוך. על נשמה? קרסת, נפלת, אין כלום. לא יכלה להחזיק כמו שאמר המדרש, כשהוא ראה את הריקודים ואת המכולות פחו האותיות נשאר כל כך כבד ונפלו ונשברו. אבל לקח מזה, אנחנו לומדים שוב פעם מה שמחזיק כל דבר גשמי זה דבר רוחני. מה מחזיק את האדם? אתה, הגוף שלך 80 קילו, 90 קילו, 100 קילו, 120 קילו. אתה קם, הולך, עוזר. מה מחזיק אותך? לא השרירים, הנשמה. הכוח הרוחני הוא זה שמחזיק את הגשמי, לא הפוך. עלך הנשמה? קרסת, נפלת, אין כלום.

58:06והכתב והמכתב: הכתב, רש"י אומר שזה האותיות. המכתב זה הטבות שעל ידי מחברים. הרא"ש גם מפרש ככה. רבנו יונה אומר שזה חוזר חזרה על... הלוחות, איך היו כתובים הלוחות? התורה הייתה שם כתובה, עשרת הדיברות באש שחורה על גבי אש לבנה, כמו שכתוב במדרש שיר השירים רבה פרשה ה' פסקת י', וגם בירושלמי בסוטה גם מובא שהייתה אש שחורה על גבי אש לבנה. זה הכתב והמכתב, זו צורת האותיות שחרוטות על הלוחות. עוד יש מפרשים שזה הולך סתם על כתב ומכתב, ויש מפרשים שזה הולך על הלוחות. הארוך מפרש שהם היו כתובים באורח נס והיו נקראים בארבעה צדדים. מכל צד היית יכול לקרוא אותם. ככה גם מפורש בירושלמי בסוטה בפרק ח' ה' ג'.

59:28מה אנחנו לומדים מזה? אם זה הולך על הלוחות, קודם כל שהם היו כתובים בצורה כל כך פלאית, אש שחורה על גבי אש לבנה, וכתובים בארבעה צדדים להראות לך שהתורה, מכל צד שאתה לא תסתכל עליה, מכל דבר בחיים שאתה תסתכל עליה, לא משנה איפה אתה נמצא, תמיד התורה צריכה להיות שם. מלמעלה, מלמטה, ימין, שמאל, מכל הכיוונים התורה נמצאת. תמיד החיים שלך צריכים להיות מסביב לתורה. ואם זה הכתב והמכתב, זה הכוונה אותיות ותיבות. שזה גם הכוונה שזה הולך על הלוחות, שמשם הזה התחיל הכתב והמכתב, שזה היה כתב ומכתב אלוקים. או שיש מפרשים שזה עשרת הדיברות, והמכתב זה מה שכביכול כתוב בזה, החריטה הזאת וכדומה. לא משנה, מכל מקום, כל הדברים הללו שהם קשורים ללוחות, זה שבן אדם יכול לקחת דבר גשמי כביכול, שזה האבנים, זה הסנפרינון, ולחקוק בו את התורה.

1:00:54בבת אחת, הפך את הדבר הגשמי לדבר הכי גדול שיש בעולם. ללוחות הברית. ללוחות קדושות. בן אדם יכול לקחת סטייק. סטייק! סטייק! מה יש בסטייק? ולהכניס בו קדושה. איך? תכניס בו שאתה עכשיו אוכל לבריאות הגוף כדי שיהיה לך כוח ללמוד תורה. אתה הופך את הסטייק הזה, אתה אוכל את חתיכת הבשר הזאת לחתיכת בשר רוחנית. האדם הולך לנוח קצת בבית מלון. תכוון שאתה עושה את זה. תכניס את הרוחניות בכל דבר. את הכתב, את המכתב, את החקיקות. בתוך כל דבר זה כלול גם בציווי האלוקי שכל בן אדם שרוצה להתעלות בעבודת השם, זה הדבר הראשון שהוא צריך לעשות. זה מה שאומר שלמה המלך במשלי פרק ג' פסוק ו': "בכל דרכיך דעהו". אתה צריך תמיד לזכור את הקב"ה, תמיד להכניס את הרוחניות בכל דבר, בכל דבר, בכל דבר.

1:02:06הכל תכניס את הקדוש ברוך הוא שם. זה גם מה שלומדים. גם מהלוחות, גם הכתב וגם מהמכתב. הלוחות כתובות מכל הכיוונים, בצורה שהיא כתיבה מופלאה. כל הדברים הללו הקלו על האופן הגשמי, הקלו על זה שאפשר לסחוב לוחות כאלה גדולים, כי הרוחניות נותנת כוח לגשמיות. הכוח תמיד מגיע מהרוחניות. וגם יש לך תפקיד תמיד להכניס את הרוחניות בתוך הגשמיות. ויש אומרים, אף המזיקים. המזיקים אלו שדים, שלא נזכרה בהם בריאה בששת ימי בראשית. במדרש רבה, בראשית רבה, פרשה ז', פסקה ה', בדיבור המתחיל "ואומר אלוקים": כתוב, אחרי שהקדוש ברוך הוא ברא את אדם וחוה, נתעסק בבריאתם. וכשברא רוחותיהם, זהו, כבר הגיע שבת, הקדוש ברוך הוא עצר. ולא הספיק לברוא להם גופות, ונשארו רוחות בלא גוף. למה הקדוש ברוך הוא עשה את זה? ללמדך דרך ארץ, שעוסק במלאכתו, המלאכה הכי חשובה, וכדי שביום שהגיע שבת תעצור. תעצור, הקדוש ברוך הוא. ברא אנשים, בורא בריות. השאיר אותם ככה. ובאמת, בדבר הזה,

1:03:32שנבראו המזיקים. זו הסיבה שביום שישי יש מריבות. המזיקים נבראו בזמן הזה והם המסכסכים. כוחות הטומאה. לכן הגמרא כותבת במסכת גיטין בדף נ"ב עמוד א' שרבי מאיר היה לו בשכונה שלו שני אנשים שהשטן התגרה בהם כל ערב שבת, והיו רבים עד שהגיע רבי מאיר והתחנן אצלם כדי לבטל את המריבה. שלוש שבתות עד שעשה שלום ביניהם. שמע השטן ואמר: "אוי, שרבי מאיר הוציא אותי מכאן!". אוי. אז לכן יום שישי זה יום של מריבות. בן אדם צריך להיזהר. היה מנהג במרוקו לעשות סעודה לפני כניסת שבת. למה? הבעל והאישה לפעמים מהלחץ של הבישולים, של הדברים, אולי מישהו אמר למישהו דברים לא כל כך יפים. לפני כניסת שבת באים, שותים ערק, אוכלים איזה משהו כדי להתפייס. למה דווקא ביום שישי? כי זה היום של המזיקים. אז מזה אנחנו גם למדנו את הדבר המוסרי הגדול הזה. אתה אפילו באמצע לא משנה מה, תעצור. הקדוש ברוך הוא עצר בשביל לברוא את הבריאה, אתה תעצור. וקברו של משה.

1:04:51שלא חצב הקדוש ברוך הוא קבר בשעת מיטתו אלא הקדוש ברוך הוא הכין לו את זה מששת ימי בראשית. הדבר הזה בעצם בא להראות לנו גם את היסוד הזה: מה הקדוש ברוך הוא כל כך צריך לבוא ולטרוח לקבור את משה רבנו? הגמרא בסוטה דף י"ד עמוד ב' כותבת שהקדוש ברוך הוא קבר אותו. שבזה מחלוקת. אבל על הצד שהקדוש ברוך הוא קבר אותו, והקדוש ברוך הוא הכין לו את הקבר, מה הקדוש ברוך הוא כל כך מתעסק עם הגוף? מה יש בגוף? משה רבנו ידע לקדש את הגוף בדיוק כמו הלוחות. הכניס את הרוחניות לתוך הגשמיות. וזה כן אפילו הכברו של משה צריך להכין אותו באופן מיוחד בקדושה העליונה, משהו מעל הטבע, משהו בבין השמשות. דבר נוסף, ולא של אברהם אבינו, האיל הזה של אברהם אבינו הוא הגיע בדרך נס כי השטן רצה להבריח אותו כדי שישחט את יצחק, ונתקע.

1:05:54נתקע בקרניו, העיקר, לא שלא יבוא ליצחק, וזה היה נס, והקדוש ברוך הוא בא ללמד אותנו שכשהקדוש ברוך הוא רוצה דבר, שום דבר לא יעזור. אם האיל הזה היה צריך לבוא, הוא היה בא, ולא משנה כמה השטן ירצה להפריע. וברגע האחרון, אל יתייאש האדם מן הרחמים, אפילו יצחק כבר היה על גבי המזבח, כבר היה שחוט, אל תשלח ידך אל הנער. ברגע האחרון הגיע. אילו של אברהם אבינו, הישועה הייתה מוכנה עוד לפני שיצחק נולד. האיל של אברהם אבינו נברא בבין השמשות של הבריאה, לפני שיצחק בכלל נולד. יש לך תרופה לפני שבכלל אתה מגיע לאיזה מצב. ויש אומרים, הצוות בצוות עשויה. הצוות בצוות עשויה זה איך עושים צוות שהיא תופסת כל דבר, היא תופסת איך עושים. עושים על ידי צוות אחרת. אז מי עשה את הצוות הראשונה? הקדוש ברוך הוא. הגמרא כותבת במסכת פסחים, בדף ל"ו עמוד א', שזה מה שרבי יהודה אומר. אף הצוות בצוות עשויה. למה? כי מי עשה את הדבר הראשון? אמרו לו חכמים. לא, זה לא ראיה.

1:07:13אפשר שיעשנה בדפוס. מה הכוונה בדפוס? תיקח איזה דבר שהוא כזה שאפשר לשפוך לשם ברזל מומס וככה, לא צריך צורת לעשות את זה. אבל בעצם יש פה רעיון פילוסופי שהוא נכנס. יש פה פילוסופים שואלים, מה קדם למה? התרנגולת לביצה או הביצה לתרנגולת? אם תגיד התרנגולת, מאיפה התרנגולת הגיעה? אם הביצה, מי הטיל את הביצה? זהו, פה הם נתקעו, פה הם נתקעו הפילוסופים. תגיד שבורא העולם ברא? לא, בורא העולם לא ברא. הם לא מאמינים בזה. אם בורא העולם ברא, אז למה הוא ברא? ברא את העולם, בשביל שנשמע מצוות. זה כבר קשה להם, אז ממשיכים עם הרעיון הפילוסופי. של תרנגולת וביצה. אז בא רב יהודה וכאילו הוא רוצה להוכיח, הוא אומר, כל צוות, בצוות עשויה. אז מי יש את הראשונה? ועוד הייתה הגיעה לקדוש ברוך הוא. זה מה שיעורר אותם. אמרו לו חכמים, אפשר יעשנה בתפוס ויקבענה. אמרו לו, לא, זה לא מה שיוציא את הטיפשים הכופרים האלה. הם תקועים בתפוס. מה זה בתפוס? עשו להם תפוס חיים, לא רוצים לצאת מזה.

1:08:22לא רוצים לצאת. אתה אמרת תעוץ, כל צוואת, בצוואת הסויאת תפעילו את המוח. עזוב, זה תירוצים, הם לא רוצים לצאת מזה. זה כמובן על דרך הדרש. אז זה מה שאנחנו לומדים מכל הדברים הללו. כל דבר שהקדוש ברוך הוא עשה בבין השמשות כדי לתת לו כוח כדי לנהל את העולם כביכול מחוץ לטבע בהנהגה אלוקית, בהנהגה ניסית, אז היה צריך להיות דווקא בזמן הזה. ומזה אנחנו לומדים כמה קדושה יש ביום שישי הזה, שהדברים הכי לא קונבנציונליים, הדברים הכי גדולים, שאו פי הארץ, פי הבאר של מרים, אילו של אברהם אבינו, וכן הלאה וכן הלאה. אף הצוות בצוות עשויה, אפילו הצוות הזאת שהיא בעצם כל הבריאה כולה משתמשים בצוות. אתה בונה משהו, אפילו לחיות אתה בונה, אתה צריך צוות לתפוס וכן הלאה וכן הלאה. אבל מכל דבר יש לו רעיון מוסרי שמסתתר מאחורי הקלעים של כל הדברים הללו. הקב"ה יזכה אותנו שנזכה בעזרת השם להבין ולהחכים, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות. אמן כן יהי רצון.