איך יכול להיות צדיקים רוצחים הרב אפרים כחלון

0:12היום, בעזרת השם, נלמד כמה חובה יש לכל אחד ואחד מעם ישראל. כל אחד שיודע משהו, כל אחד שיודע קצת תורה, לבוא ולהיות שותף בהפצה של התורה, בזיכוי הרבים. דיברנו על זה הרבה פעמים, דיברנו על מעלת זיכוי הרבים, דיברנו על זה. אבל היום נלמד את החלק המפחיד. מה זה החלק המפחיד? החלק שכביכול בן אדם שבדרך כלל מזכה את הרבים, יש לו שתי ברירות: לזכות הרבים או להגיד לאנשים כמה זה טוב גן עדן, או להגיד לאנשים כמה רע גיהנום. יש רבנים שלוקחים את זה, יש רבנים שלוקחים את זה, אבל היום אנחנו נדבר על הצד של אלו שיכולים להחזיר בתשובה ולא מחזירים ולא עושים. מה ההתחייבות שלהם? מה הם גורמים? מה העונש שחלילה יכול להגיע אליהם? הגמרא כותבת במסכת תענית בדף כ' עמוד א', שהיו כמה אנשים ששאלו, ביקשו בקשות מהקדוש ברוך הוא,

1:26שלא כהוגן. זו בקשה לא ברורה, בקשה שהיא בעייתית. בקשה שיכולה לעבור לידי תקלה. ולאחד מהם השיבו שלא כהוגן. מי זה היה שהשיבו לו שלא כהוגן? יפתח הגלעדי. יפתח הגלעדי היה קצין בזמן השופטים. ומובא בספר שופטים, פרק י"א, פסוק ל"א, שלפני שהוא יצא למלחמה, הוא אמר, הקדוש ברוך הוא, והיה יוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי, ושובי בשלום מבני עמון, והיה לה' והעליתיו עולה. הוא אומר לקדוש ברוך הוא, כל מה שייצא מדלתי ביתי, אני מעלה אותו קורבן אליך. אומרת הגמרא, למה זה נקרא שהוא שאל שלא כהוגן? כי אם היה יוצא חזיר או כלב, על זה השיבו שלא כהוגן, ונזדמנה לו בתו. נזדמנה לו בתו. מה זה אומר נזדמנה לו בתו? הבת שלו יצאה לקבל אותו. הבת שלו יצאה לקבל אותו, איזה פחד! ומה עשית? למה יצאת? היא יצאה לקבל אותו על זה שהוא הצליח במלחמה וכולי וכולי. עכשיו, מה הייתה הבעיה? הבעיה הייתה שהוא התחייב כביכול להעלות אותה כקורבן. אבל מה? היה פתרון.

2:55היה פתרון, מה היה הפתרון? ללכת לגדול הדור. מי היה גדול הדור? פנחס. שיתיר לו את הנדר, יפתח לו את הנדר. והייתה בעיה: מי ילך למי? האם יפתח הגלעדי, שהוא בעצם נשיא הדור, קצין הדור וכו' וכו', הוא ילך... או שלא, שפינחס הוא גדול הדור, הוא יבוא אליו. פרעה אמר, אני, אני הקצין, אני שר הביטחון, אני ראש הממשלה. פנחס אמר, לא. שום דבר, זה מה שהוא רוצה. אותי הרוצה את הרב יבוא אליו, וזה מה שאומרת הגמרא: רב היינו דקר ולהו נביא לישראל, הצורי אין בגלעד עם רופא אין שם? מה זאת אומרת? הרי יש לכם פתרון לדבר הזה. מה זה הצורי? הכוונה רפואה. "אין בגלעד" זה פסוק בירמיהו פרק ח' פסוק כ"ב. שום דבר. זה מה שהוא רוצה. אותי הרוצה את הרב, יבוא אליו. וזה מה שאומרת הגמרא. רב הונא, היינו דקרו ליה נביא לישראל. הצורי אין בגלעד, עם רופא אין שם? מה זאת אומרת? הרי יש לכם פתרון לדבר הזה. מה זה הצורי? הכוונה רפואה. אין בגלעד. זה פסוק בירמיהו פרק ח', פסוק כ"ב.

4:02מה, אין שם רופא? פה יש רופא. מי? מי הרופא? מה הרפואה? פנחס. תוספות במקום מביאים... שזה נאמר לגבי היתר של הנדר של יפתח. כי הרי היה את פנחס, ולמה לא הלך יפתח אצלו להתיר נדרו? אלא מתוך גסות רוחו. אמר, לא אלך אצלו שאני שופט ונגיד, אלא יבוא אצלי... ופנחס אמר לו: "לא הייתי גבי דענה. נביא שיבוא אליי, הוא רוצה אותי, שיבוא אליי ועל ידי תהיה פתורה שהייתי שורה ומטיר הנדר ופותר אותה." ולבסוף נהנשו שניהם: יפתח נהנה שנפלו עבריו קודם מותו, כדכתיב 'ויקברו בהרי גלעד', ופנחס נהנה שדכתיב 'לפנים היה שם', משום שהקדוש ברוך הוא כביכול הסתלק מפנחס. הסתלק. שתיים, אין שום יפתח נענש במוות נורא שהאיברים שלו הלכו ונפלו בכל הארץ. כל מקום, חלקים פה שתיים, פה שלוש, פה ארבע אצבעות, פה אוזן, פה אף. לכן כתוב "ויקברו אותו בכמה קברים". ופנחס...

5:21נהנה שהסתלקה ממנו. יש פסוק בדברי הימים א' פרק ב' פסוק נ'. לפנים השם היה איתו, אחר כך כבר השם לא היה איתו. מה קרה? איפה הקדוש ברוך הוא הלך? איפה הסתלקה השכינה? למה הקדוש ברוך הוא עזב אותו בגלל המעשה הזה? ולכאורה, בואו נבין, הרי פנחס זה לא היה אדם רגיל. פנחס... זה פנחס ואליהו למאן דאמר בגמרא. אז מה יש לו? מגיע יפתח ורוצה שיתירו לבת שלו את הנדר. אומר פנחס, אם הוא רוצה, שיבוא אליי. בסדר, בלי שלמה. יפתח מובן, הוא היה עם הארץ, הוא לא היה תלמיד חכם. אבל פנחס? מה יש לפנחס? איך יכול להיות שפנחס... חושב רגע ואומר, רגע, יש פה מצב של סכנה. הבת שלו, מה הוא יעשה איתה? פינחס לא הולך. איך יכול להיות? התשובה הפשוטה לזה, אין תשובה אחרת: שפינחס כל כוונתו הייתה לשם שמיים, כבוד התורה. יש לי פה קצין, גאוותן, שחצן, שרוצה שיבוא אליו.

6:49גדול הדור הנביא, מי צריך את מי? אתה צריך אותי. היה פעם אחת משלחת של כמה טייסים שהגיעו לרב שטיינמן. אז הם כולם ראו את הבית, התפעלו ממנו שהוא באמת גדול הדור בענווה, בפשטות, בעניות. אפילו שהוא יכול דרך אחרת, אבל היה שם אחד. עם אב כל כך גבוה, כל הדרך, בתוך הבית, מתנהג בחוצפה, בברוטליות. זה מדבר לו בצורה לא יפה, אמרו לו פה גדול הדור, גדול הדור. למה? הוא החזיק מעצמו, הוא הטייס, טייס עשיר גדול, חכם גדול. נראה טוב. אז לא התנהג בצורה יפה בגלל התפקיד שלו, אז אצל האשכנזים יש מושג של אדם פשוט, שנקרא בעל הגולה. בעל הגולה זה כאילו ביידיש בעל עגלה. זה היה המקצוע הכי מבוזה, הכי פשוט בערים הקדומות.

7:57זה היה המקצוע המינימלי, אז כל פעם שרצו, למשל, לדבר על להגיד למישהו שהוא סתם בן אדם פשוט, אז הם אומרים "הוא בעל עגלה, עזוב אותו, אין מה לצפות ממנו". אז כשהגיעו לרב שטיינמן, והרב שטיינמן ראה אותו זחוח מדי, אז הוא שאל אותו "במה אתה עובד?" אז הוא השיב "פשש, אני טייס". אז הרב שטיינמן אמר לו "אז אתה בעל עגלה בשמיים, כן?" זהו, כאילו אתה בעל עגלה בשמיים. לא טייס, מטוסים, מטוסי קרב, מטוס נוסף, לא, בעל עגלה בשמיים, זהו. סוס ועגלה רק בשמיים. לא, העמיד אותו במקום. למה? בשביל להגיד לו, ידידי, פה זה רק תורה עובדת. מי שאצלו לא תורה, לא משנה מה יש לך. וזה בעצם הדבר שפנחס רצה להעמיד אותו בסדר. אתה יפתח, אתה קצין, ניצחת, נלחמת עם המון, הצלחת, השגת. מה אתה עכשיו עם האף גבוה מדי? אתה רוצה שיבוא אליך וישתחוו אליך? בגלל שמי אתה? רצה להעמיד אותו במקום. אז הוא עשה טוב, בוודאי שהוא עשה טוב. כבוד התורה. אז למה פנחס נהנה שהקב"ה הסתלק איתו? ממלוא ובוודאי כוונתו הייתה בשביל...

9:14לטובה ולברכה, זו שאלה פשוטה שנדרשת: למה הסתלק הקדוש ברוך הוא מפנחס לפני השם, אימו לפני השם? יש סיפור על אחד מגדולי הדורות שהיה מקובל גדול והיה קדוש. אחד מרבני פולין, הוא היה בקרקוב. הוא חיבר ספר "מגלה עמוקות." שמו היה רבי נתן נטע שפירא.

10:21הוא נפטר ביהוד ג' באב ה' אלפים שצ"ג (1633 לספירת הנוצרים). היה מגדולי הקדמונים והקדושים. על הקבר שלו, על המצבה שלו, כתוב: "פה נטמן איש קדוש מן הקדמונים, מגלה עמוקות ורזין ומתמונים". הוא שאומרים עליו שדיבר איתו אליהו פנים אל פנים. כמה מצוות כתוב עליהן ככה. אז הוא היה גאון הגאונים בכל בחינה. הרב של העיר שהיה שם בקרקוב היה הרב יואל סירקיש. רבי יואל סירקיש פגש אותו ואמר לו: "תגיד לי, למה אליהו הנביא לא בא אליי? למה אליהו הנביא לא בא אליי?" אז הוא אמר לו: "למה אתה שואל אותי כאילו בתור מה?"

11:29אמר לו נו עזוב, אל תסתיר ממני. אני יודע שאתה נפגש עם אליהו הנביא כל הזמן, אז אני שואל אותך למה אליהו הנביא לא בא אליי. אז הוא אמר לו אני אשאל את אליהו הנביא. אם אתה כבר יודע, אז אני אשאל אותו באמת. אחרי כמה ימים... הוא אומר לו: "תקשיב, לא נעים לי. שאלתי את אליהו הנביא. נו, מה קרה? מה, לא, לא עשיתי מה? תסביר לי." הוא אמר לו: "לא, אליהו הנביא אמר שהוא לא יכול לבוא אליך. למה?" זה אומר לו: "כיוון שאתה רב העיר, ורב העיר צריך שיהיה לו קצת גאווה שיעמוד על שלו." כמראה הוא אומר בסוטה דף ה עמוד א', ששמינית שבשמינית מגאווה צריך שיהיה לתלמיד חכם, וזה מעט רלה, כסאסה לשיבולתה. הכוונה היא, רש"י כותב שמה, גסות מועטה נאה והוגנת לו לתלמיד חכם, ומאדרת כמו השיבולת, יש שיבולת של חיטה ומעל זה, יש כל מיני ענפים דקים כאלה שעושים את השיבולת יפה,

13:00אז הגאווה, שהוא לא כזה נח נח, כל דבר, זורקים אותו, כן תלך, משפיע על עצמו יותר מדי. זה אומר לו, כיוון שאתה רב העיר ויש לך את השמינית שבשמינית, וזה החובה לך, אז אליהו הנביא שאומר, הוא לא יכול, אפילו שאתה על פי הדין צריך את זה, אבל אליהו הנביא אומר, הוא לא יכול לבוא אפילו למישהו שיש לו שמינית שבשמינית. אני, שאני לא רב העיר, לא צריך, יושב בצד, יכול להיות שפל, שפל ברך, שייף עני. שייף נפיק, מקופף, אף אחד עזב אותי אבל אתה, אתה צריך לעמוד עד שלך. אליהו הנביא, זה לא שאתה לא ראוי, אתה ראוי. אבל אליהו הנביא אומר שהוא לא רוצה לבוא כי יש קצת את הנושא הזה של הגב. מה ההבנה בזה? מה ההבנה? אתה אומר מצד אחד שהוא צריך לעשות, מצד שני אליהו הנביא אומר לא. תשאל את אליהו הנביא, האם אני צריך לעשות או לא צריך? אז למה אתה לא בא אליי? מה ההיגיון בזה? אם צריך, אז תבוא. אם לא צריך, אז אל תבוא. כאילו, אתה אומר, אין מתחם צריך שיהיה לו. הגמרא אומרת, אתה עושה דברי הגמרא. ואז אליהו הנביא אומר, יש לי בעיה שאתה מקיים את הגמרא. מה ההבנה בזה? ההבנה, יש בזה הבנה יותר עמוקה. אנחנו כולנו נצטווינו להיות דבוקים בהשם.

14:27לא רק להיות דבוקים בה' במושג ודווקא בו שזה המצווה ודווקא בו אלא יש מצווה שאנחנו הולכים להיות דבוקים בה' על ידי קיום המצווה של והלכת בדרכיו. בספר דברים פרק ח' פסוק ו': "כי תשמור את מצוות ה' אלוקיך והלכת בדרכיו." זה אומר... שכל אחד ואחד יש לו מצווה ללכת בדרכיו של הקדוש ברוך הוא. איך אפשר ללכת בדרכים של הקדוש ברוך הוא? פשוט, רואים את ההנהגות של הקדוש ברוך הוא. היה פעם איזה רשע אחד, רשע וגם ליצן, שאמר: "אני מקיים את הדרכים של הקדוש ברוך הוא. מה? מה הקדוש ברוך הוא?" מעניש תחתונים, גם אני מעניש. הקדוש ברוך הוא הורג אנשים, גם אני עושה. הקדוש ברוך הוא נוקם, גם אני נוקם. זה הפך, הפך את מה שחז"ל התקבלו. חז"ל אמרו: מה הוא רחום, אף אתה רחום, מה הוא חנון, אף אתה חנון. מה הוא גומל חסדים, אף אתה גומל חסדים. אבל אם אנחנו נתבונן נראה בעצם דבר מופלא. הקדוש ברוך הוא אין עניו ממנו.

15:54אין עניו מהקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא עוזב את כל פמליה של מעלה ובא לשמוע את תפילתם של ישראל. הקדוש ברוך הוא אומר פסוק בישעיהו פרק נ"ז פסוק ט"ו: "כי כה אמר רם ונישא, קדוש ברוך הוא רם ונישא, שוכן עד וקדוש שמו, מרום וקדוש אשכון". הקדוש ברוך הוא נמצא למעלה בשמיים, במעוז הקדושה, במעוז המלאכים. במרום אבל עם דכא ושפל רוח, הקדוש ברוך הוא נמצא הכי גבוה ונמצא הכי נמוך, אפילו אם אתה דכא ושפל רוח, הקדוש ברוך הוא איתך. אומרת הגמרא בסוטה, דף ה' עמוד א', מחלוקת רב הונא ורב חסדא, האם הקדוש ברוך הוא לוקח את הדַּכָּא איתו, מעלה אותו אליו, או שהקדוש ברוך הוא יורד אל הדַּכָּא. אומרת הגמרא ומסתבר כמ"ד, אני הדַּכָּא שהקדוש ברוך הוא יורד אליו, שהרי הקדוש ברוך הוא הניח כל הרים וגבעות והשכין שכינתו על הר סיני. ולא גבה הר סיני למעלה.

17:17למה הקדוש ברוך הוא לא הקביע את הר סיני אליו, אלא הוריד את עצמו, את הקדוש ברוך הוא? כי בכל הוא ירד על הר סיני. זה אומר המידת הענווה הזאת של הקדוש ברוך הוא, אין למעלה ממנה. בורא עולם מלא כל הארץ כבודו, אין חקר לתבונתו, אי אפשר להבין מה הקדוש ברוך הוא. לדומיה תהילה, כל השבחים שנגיד לקדוש ברוך הוא עדיף לשתוק. זה לדומיה תהילה, אין לך מה לדבר. הוא בא ושומע את התפילה שלנו, מקשיב לנו, פונה אלינו. אנחנו באים ומדברים איתו בגוף ראשון. יש הבנה בזה? ראיתי השבוע סיפור על רבי יוסף משאש. רבי יוסף משאש היה אחד מגדולי חכמי מרוקו. אחר כך הוא עלה לארץ והגיע לחיפה.

18:18אחד מהתלמידים שלו סיפר שפעם אחת הרב משאש הגיע אליו והוא נהג בו כבוד גדול. כבוד הרב דיבר אליו בגוף שלישי: "מורנו ורבנו". פתאום הרב משאש שואל אותו: "תגיד לי שאלה רגע, מי יותר מכובד, הקדוש ברוך הוא או אני?" הוא לא הבין, חשב כאילו מה קרה לך. "לא, לא, תגיד לי, מי יותר מכובד, הקדוש ברוך הוא או אני? מי יותר צריך לכבד?" אתה יודע, יש אנשים שלפעמים כשהרב שואל אותם כל מיני שאלות כאלה לא ברורות, אומרים, "כנראה הרב השתגע, מה יש לו?" זה הוא אומר, "לא ידעתי, לא היה לי נעים, אמרתי לו ברוך הקדוש ברוך הוא." הוא אומר, "לא בסדר, תודה רבה, תודה רבה על התשובה." אחרי כמה דקות הרב משאש, שהיה עורך בבית שלו, שתה איתו ביחד כוס קפה.

19:19באה לבית, הגיש כוס קפה לרב משאש. הרב משאש חיכה שבעל הבית, זה שנהג בו כל כך כבוד, ישאל אותו שאלה: מי יותר, הקדוש ברוך הוא או אני? חיכה שהוא יברך. איך שהוא מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו." הרב משאש עונה לו אמן, ואז אמר לו: "מה אמרת עכשיו? מה אמרת עכשיו?" הוא נבהל כבר, חשב שהוא לא בירך טוב. קפה, כן, בירכתי. אמר לו, מה אמרת? מה אמרת? אמרתי, ברוך אתה, ה' אלוקינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו. אמר לו, שמת לב איך פנית לקדוש ברוך הוא? איך פנית אליו? ברוך? אתה. לא בגוף שלישי, לא מורנו ורבנו, לא קדוש עליון, לא גדול הדור, נכון? אז למה אליי אתה לא יכול לפנות בתור אתה?

20:22האדם הזה אומר נבהלתי כולי. האדם אומר אני נבהלתי, לא הבנתי את התרגיל הזה שהוא עשה לי, וזה מה שהוא רצה, זה היה הרצון שלו. לא לנגוע בכבוד. אז הקדוש ברוך הוא, מקור תכלית הענווה, הוא בא ופונה אלינו. יש פסוק בתהילים בפרק קב פסוק יח: "פנה אל תפילת הערער ולא בזה את תפילתם." קדוש ברוך הוא יש בן אדם שמתפלל אליו. למה שהקדוש ברוך הוא בכלל יקשיב אליך? מה התשובה? פנה אל תפילת הערער, אומר רש"י, הצועק. בן אדם שצועק, בן אדם שבאמת מתפלל אל הקדוש ברוך הוא, זהו. מי אתה? מה אתה? אתה לא רב, אתה לא תלמיד חכם, אתה כלום. צועק, מתפלל להשם, תפילה לעני כי יעטוף, ולפני השם ישפוך שיחו, הקדוש ברוך הוא שומע. שאתה צועק מקרב הלב. לפעמים יש מניעות, יש חסמים.

21:50לפעמים הקדוש ברוך הוא גם עונה לו. אבל הקדוש ברוך הוא פונה לתפילה. הקדוש ברוך הוא מקשיב לתפילה. זאת אומרת, הענווה הגדולה של הקדוש ברוך הוא, שהוא בא אלינו. הוא בא אלינו. הוא יורד אל הדקה. הוא לא אומר, הדקה רוצה שיעלה אליי. אתה רוצה שאני אגיע, שאני אשמע את התפילה שלך? תתאמץ, תשתגע, תטרח, תעלה בדרגות, תכוון את הכוונות הראויות. לא. איך אנחנו עוזרים בתפילה? כי שומע תפילת כל פה. קדוש ברוך הוא, כי אתה שומע תפילת כל פה. אתה שומע תפילת כל פה, זו לא תפילת צדיק, תפילת חסיד. הקדוש ברוך הוא בא אלינו, הוא בא לשמוע את התפילה שלנו. הוא לא אומר תעלה אליי, לא אומר תעלה אליי הרע. זו בעצם הענווה הגדולה של הקדוש ברוך הוא. עכשיו, אם זו הענווה הגדולה של הקדוש ברוך הוא, אז אנחנו, אם אנחנו רוצים להידבק בדרכיו של הקדוש ברוך הוא...

22:51אם אנחנו רוצים להגיע לדרגות הגבוהות של הקדוש ברוך הוא, אז אנחנו צריכים להיות באותה בחינה, זאת אומרת לרדת ולשמוע ולתת לכל מי שצריך, לכל מי שרוצה, לכל מי שגם לא רוצה. הקדוש ברוך הוא נותן חיים גם למי שלא רוצה. הקדוש ברוך הוא נותן חיים גם למי שמגדף אותו. הקדוש ברוך הוא נותן חיים גם למי שמדבר בצורה לא נאותה. ולמה? זו הענווה של הקדוש ברוך הוא. זו הענווה של הקדוש ברוך הוא. הענווה הגדולה של הקדוש ברוך הוא. לא אכפת למי זה, אני נותן. אני יורד. יש מקומות שלא מזמינים את הקדוש ברוך הוא, לא מזמינים אותו, הקדוש ברוך הוא בא לשם. הקדוש ברוך הוא מזמין את עצמו. אני בא לכאן, אולי מישהו יפנה אליי, אולי מישהו יתייחס אליי, אולי, אולי, אולי יכול להיות שמישהו יתייחס אליי. הקדוש ברוך הוא מזמין את עצמו. יכול להיות כזה דבר? יכול להיות כזה דבר שהקדוש ברוך הוא מזמין את עצמו?

24:14זה אומר, אף אחד לא מזמין את הקב"ה, אין איש שם לב, והקב"ה אומר, "או, אני, אתה יודע מה, אולי, אולי, אולי בכל אופן, אני אלך, אולי, אולי." ככה אומר הנביא ישעיהו בפרק נ', פסוק ב': "מדוע באתי ואין איש, קראתי ואין עונה." הקב"ה אומר, "אני, אני, אני בא, אין אנשים, אף אחד לא מגיע, זה לא להרצאה שלי." אף אחד לא פונה אלי, אומר הקדוש ברוך הוא. הקצר קצרה ידי מפדות? ואם אין בי כוח להציל, למה אף אחד לא מתייחס אלי? אומר הקדוש ברוך הוא: אני מזמין את עצמי. מגיע לבית הכנסת, אין שם מניין, אנשים לא מתפללים אלי. למה? מי הזמין את הקדוש ברוך הוא? אף אחד. הוא אומר, הקדוש ברוך הוא נעבור. אין איש. הקדוש ברוך הוא מתמרמר, מצטער. הן בגערתי הרבה, מסים נערות מדבר, טבעש דגתה מעין מים, וטמות בצמא. ואז הקדוש ברוך הוא אומר, תראו מה אני מסוגל לעשות. למה אתם לא פונים אליי? כאן אנחנו רואים את הדרגה. אדם שרוצה להיות כמו הקדוש ברוך הוא, הוא צריך גם לבוא במקום שאין איש. להזמין את עצמו.

25:35להזמין, אה, אבל אין איש, תבוא, תעשה, אתה רוצה להידמות, וזה הטענה שהייתה על פנחס. אתה גדול הדור, יפתחו עם הארץ, יפתחו, אין לו שכל, כמוך. אתה צריך להיות בדרגה של הקדוש ברוך הוא, בסדר, אתה עשית בשביל כבוד לתורה, אבל יש פה נושא של הצלת חיים. הבת שלו, הבת של יפתח בגלל טיפשות של אבא שלה, הגסות רוח של אבא שלה יכולה לאבד את החיים. מה אתה אומר, או לא הזמינו אותי. או לא נתנו לי הזמנה או הוא לא בא אליי. כל השיקולים הללו לא כאן המקום. אתה צריך לדמות לקדוש ברוך הוא. מדוע באת ואיניש ללכת להזמין את עצמך לדאוג לזה ורק על ידי זה ככה אתה תוכל להציל חיים. ובגלל שאתה לא עשית ככה הקדוש ברוך הוא אומר אני לא יכול להיות איתך לפני עם השם אמו. לפני הסיפור הקדוש ברוך הוא היה איתו, אחר כך אין, הקדוש ברוך הוא עזב אותו. פנחס פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל. זה לא בן אדם פשוט, הוא היה קודש קודשים. בזכותו נעצרה המגיפה, בזכותו עמד העולם לפנים. פעם אחת פישל כביכול, פעם אחת לא עמד בדרגה. למה? כי פעם אחת הוא לא רצה להזמין את עצמו שהוא יבוא אליי. על זה פנחס נפל.

27:10הדברים מבהילים עד מאוד. יש עוד מקור מבהיל בתנא דבי אליהו. אנחנו יודעים שהייתה מלחמה גדולה בבני בנימין. המלחמה הזאת הייתה גדולה בגבעת בנימין ומתו 70 אלף איש. הייתה מלחמה גדולה בבני בנימין. המלחמה הזאת הייתה גדולה בגבעת בנימין, ומתו 70 אלף איש. 70 אלף איש זה לא בחולי, זה לא במגפה, זה במלחמה. גם היום, במושגים של היום, שהיום הורגים אנשים בדרך יותר מהירה, אז אותם שבעים אלף איש שנהרגו משבט בנימין, למה? מה קרה אז?

28:11אלף איש, זה לא בחולי, זה לא במגפה, זה במלחמה. גם היום, במושגים של היום, שהיום הורגים אנשים בדרך יותר מהירה, אז אותם שבעים אלף איש שנהרגו משבט בנימין, למה? מה קרה אז? אנשים יגידו מלחמה דברים כאלה. אליהו הנביא בתנא דבי אליהו רבה בפרשה י"ב כותב ושם התומר אותם שבעים אלף שנהרגו בגבעת בני בנימין מפנימה נהרגו. אומר המדרש, אומר אליהו הנביא דבר מפחיד. היה להם לסנהדרין הגדולה שהניחו משה ויהושע ופנחס בן אלעזר, משה ויהושע הניחו סנהדרין עם פנחס בן אלעזר. היה להם שיקשרו חבלים של ברזל במותניהם ויגביהו בגדיהם למעלה מארכובותיהם ויחזרו בכל ערי ישראל. פעם היו הולכים עם ג'לביה...

29:35בגד כזה ארוך. כשאתה הולך ככה, אתה לא יכול לרוץ. כי זה שמלה, זה מוגבל. אם יכנס יותר קל לרוץ. אבל עם ג'לביה כזאת, זה עוצר. אז מה הם היו צריכים לעשות? להגביע עם חבלים של ברזל. למה חבלים של ברזל? שלא יתרופפו. לא עם איזה משהו שאתה צריך לקשור. אין זמן לקשור. להרים את הבגדים מעל הארכובותיהם, מעל הברכיים, וללכת ככה, ולרוץ בכל ארץ ישראל. מה לעשות? וללכת יום אחד לבית אל, יום אחד לחברון, יום אחד לירושלים, וילמדו את ישראל דרך ארץ. כמה זמן? בשנה, בשנתיים, בשלוש. עד שהתיישבו ישראל בארצם. התגדל והתקדש שמו של הקב"ה בעולם כולו שברא מסוף העולם ועד סופו. והם לא עשו כן, אלא כשנכנסו לארצם, מה עשו הרבנים?

30:37כל אחד ואחד נכנס לקרמו וליינו, אמר שלום עלייך נפשי. הכל בסדר. יש לי בית כנסת משלי, מי שרוצה שיבוא וישמע אותי, מי שלא רוצה, בעיה שלו. יש לי בית משלי, הכל טוב, כדי שלא להרבות את הטרחה, מה אני צריך לנסוע, וללכת, ולהשתגע. בשביל מה, בשביל מה? וכשעשו בגבעת בני בנימין דברים מכוערים, שם במעשה של פילגש בגבעה, שהתעללו בה כל הלילה, ביקש הקדוש ברוך הוא באותה שעה להחריב את העולם כולו. אמר, לא נתתי תורתי לאלו אלא שיקראו וישנו בה וילמדו ממנה דרך ארץ. אומר אליהו הנביא דבר מפחיד.

31:43משפט שמי שיבין אותו עכשיו צריך לצעוק עד לב השמיים מבעלה. ומי הרג את כל ה-70 אלף אנשים שמתו במלחמה? לא הרגו אותם אלא הסנהדרין הגדולה שהניח משה ויהושע ופנחס בן אלעזר הכהן. מי הרג אותם? מה זה מי הרג אותם? שבט בנימין נלחם עם עם ישראל על המעשה ששבט בנימין התעללו באישה כל הלילה ובעלה בבוקר לקח אותה, חילק אותה חתיכות לכל שבט בישראל. מה הם עשו לה? סיפר את הסיפור. באו נלחמו, שבט בנימין ניצח אותם והרג עשרות אלפים. שבט בנימין הרג, לא הסנהדרין הגדולה. הם אלו שהרגו אותם, אבל הם בכלל היו בבית. הם למדו תורה, הם לא במלחמה בכלל. כי הם היו צריכים לצאת וללמד את עם ישראל תורה, שלא יגיעו למעשים האלה. לא לימדתם אותם דרך ארץ, לא לימדתם אותם תורה. לא הרגו אותם אלא הסנהדרין הגדולה שהניח משה ויהושע ופנחס בן אלעזר הכהן. מי אומר את זה? אליהו הנביא. עכשיו בוא נתבונן רגע, בן אדם יושב ולומד כל החיים שלו, כבר זכה להגיע לדרגה של דיין, לא דיין רגיל, סנהדרין.

33:05מורדכי היהודי, עכשיו יצאנו מימי הפורים, היה בסנהדרין, לא מראש הסנהדרין. בסנהדרין היהודים ידעו את כל החוכמות בעולם, את כל השפות שבעולם, הכל, הכל, הכל. עכשיו בוא נשאל: למה הסנהדרין הגדולה עשו בסדר? הם יושבים בבית שלהם, מי שרוצה תבוא תשאל מתי שאתה רוצה. הבית שלי פתוח 24 שעות, בסדר? אני פה יושב, סוגר, לומד. למה אני צריך לצאת? למה אני צריך להשתגע? אומר הקדוש ברוך הוא: ולמה אני צריך להשתגע? מדוע באתי ואין איש, קראתי ואין עונה? למה? למה אני צריך להשתגע?

34:15אלא מה זה הנהגה? הקדוש ברוך הוא לא רוצה שאנחנו נשב. היה להם, אומר המדרש, דבר מפחיד. היה להם להרים את הבגדים ולקשור אותם עם חבלים של ברזל ולהתחיל להתרוצץ בארץ. לא היו יהודים בחוץ לארץ, כולם נכנסו לארץ ישראל. יום אחד בבית אל, יום אחד בירושלים, יום אחד בחברון. על מה? על מה? על מה ללמד אותם דרך ארץ ותורה. לא לימדתם אותם? הם נהיו רוצחים. לא לימדתם אותם? הם נהיו אנסים. ומי עשה את הכל? אתם. לבוא בן אדם אחרי 120 שנה לשמיים עם הגמרא תחת בית השחי שלו, השולחן ערוך, וישר נכנס לגן עדן. ישר. מה זאת אומרת? אני למדתי כל יום 18 שעות ביממה. רצוף. וגם במה שנשאר לי בשש השעות הנותרות, הסתייגתי והתעניתי ועשיתי וזה. בסדר? מה עשית בשביל עם ישראל? הוא יענה: מצטער, לא היה לי זמן בשביל עם ישראל. לא היה לי זמן בשביל עם ישראל. לא היה לי זמן. 18 שעות ביממה אני צריך ללמוד. מה, מתי אני יכול? אה, לא עשית בשביל עם ישראל. בוא נראה מה היית יכול לעשות וכמה עבירות היית מונע ולא הרגו את אותן 70 אלפי של הסנהדרין הגדולה. זה מה שיגידו לו.

35:43יראו לו העבירות שהוא עשה, הוא אומר, אני? אני לא ראיתי אישה בחיים שלי, איך אתם אומרים שחס ושלום עשיתי עבירות עם אישה? איך רצחתי? איך גנבתי? יבוא אליהו הנביא שיסביר לו, הנה בבקשה. תשמע טוב מה כתוב פה, דבר מפחיד. אומר אליהו הנביא דבר גדול, אתה הורג אנשים. אני הורג אנשים? כן. איך? על ידי זה שהם הורגים והם לא יודעים את הדבר הזה. וזה מתאים כי פנחס הוא אליהו. יש דעות בזה, אבל דעת הזוהר שפנחס הוא אליהו. ופנחס בעצם הרי נענש על זה לפני שהוא נהפך לאליהו הנביא. פנחס הרי הסתלקה ממנו רוח הקודש. הקב"ה הסתלק ממנו. למה? כי אז פנחס בעצמו לא השכיל ואמר אולי, אולי, אולי כבוד התורה פה הוא יותר. מה זה לא יפה שאני אבוא למקום? מה אני אדרוש בשביל חצי בן אדם? אני אסע ואלך ואתרחק וישתגע בשביל מה?

37:08בשביל מישהו שלא מעריך אותי? בשביל מישהו שיושב בבית שלו כמו איזה אפנדי ומחשיב את עצמו יותר מכולם? בשביל זה התקבצו אליו אנשים ריקים ופוחזים. הוא לא היה בן תורה. אני צריך ללכת אליו? חביבי, אבל יש פה סכנה. יש פה סכנת נפשות. אין לך ברירה, אתה חייב. אם אתה לא מוכן לעשות את זה, הקדוש ברוך הוא אומר, לפני כן השם היה איתו, לפני כן. פה כבר לא. הקדוש ברוך הוא אומר, אני לא יכול להיות, לא יכול להיות איתך. מי לא רוצה שהקדוש ברוך הוא יהיה איתו? מי לא רוצה? וברכך בכל אשר תעשה. מי לא רוצה? פה אנחנו מקבלים מתכון איך הקדוש ברוך הוא הסתלק מהאדם. ולא משנה כמה אדם גדול, הרי פינחס עשה מעשה, סיכן את עצמו. מה שנקרא בסוף פרשת בלק. מה שנקרא בסוף פרשת בלק. הנה נקראת לו "בריתי שלום". אבל פעם אחת שהוא יבוא אליי, פעם אחת אני מחכה שיזמינו אותי, פעם אחת. איבד את השראת השכינה. פחד פחדים.

38:36מזה אנחנו נבין, יש סיפור שסיפר אחד מגדולי תלמידי מרן הרב עובדיה, איך הרב עובדיה בעצמו, עוד בהיותו צעיר, היה הולך ונדחף לבתי כנסיות, נדחף! אנשים לא היו מכירים אותו, לא היו יודעים, כולם זוכרים את הרב עובדיה מהגלימה, מהמסוקים, מהרחבים, מהלוויין, עוד לפני בכלל, כשהוא היה בן 40, היה דיין אנונימי, הוא לוקח אחד מהתלמידים שלו שהיה לו רכב ומגיע לבתי כנסיות, מבקש בכל בית כנסת לבוא לדבר, לרשום אותם לחינוך העצמאי, לחינוך התורני. היום, ברוך השם, יש פרסום מה זה, אבל אז אף אחד לא ידע מי רושם את הבנים שלו לשם. מה פתאום ועוד בן ועוד בן אדם ועוד בן אדם, עד שאמרו האשכנזים, היה שם רק מוסדות אשכנזים, שהרב עובדיה הוא הרשם הכי מצטיין שלהם, הכי טוב. למה? לא הזמינו אותך. מי הזמין אותך לבוא לדבר? היו אנשים, לפעמים צועקים עליו. תגיד לי, מה אתה? עד מתי אתה? מי הזמין אותך? מה אתה נדחף? תגיד לי, מה אתה נדחף? נדחף או נדחף זה פיקוח נפש. נעים או לא נעים זה פיקוח נפש. פיקוח נפש לא עושים שיקולים כאלה. כבוד התורה לא עושים שיקולים כאלה.

39:55הרב יעקב יוסף, הבן שלו, פעם אחת מישהו ראה אותו רוכב על אופנוע עם קסדה כמו של העבריינים, לא קסדה רגילה, ואופנוע לא אופנוע קטן, אופנוע של ה-350 סמ"ק. מישהו מרכיב אותו ככה, הרב, לא היה נעים. תלמיד חכם כזה גדול, כאילו מה, אתה רוצה להשתגע קצת, להשתובב? אמר: אני יעקב החרם. עוקב אחריהם, רואה, הרב נכנס לאיזה מקום, אחרי שעה יוצא, עולה על האופנוע, עוד מקום. נכנס לעוד שעה, עוד מקום. הרב, אני חייב לשאול את הרב. הוא עוצר, מגיע לרב, הרב, מה קרה? התחלת להשתולל כאילו אופנועים? אמר לו, אני אגיד לך את האמת, הנהג שלי היום, הרכב שלו התקלקל. לא ידעתי איך אני הולך לשיעורים. פתאום יש לי שכן שהוא בחור צעיר רציני. יש לו אופנוע גדול. איך שאני יורד, הוא רואה אותי ואומר לי, "כבוד הרב, מה שלומך?" אמרתי לו, "אתה רוצה מצווה גדולה?" הוא עונה, "כן, מה מצווה גדולה?" אני אומר לו, "אתה יכול לקחת אותי לשיעורים?" הוא אומר לי, "הרב, עליי. אני הנהג שלך היום, אבל רק עם האופנוע." עם האופנוע. אחד מגדולי הדור, יהודי מבוגר, עולה על אופנוע של צעירים. גלגלים ענקיים, שמנים כאלה, קסדה...

41:15עם דמויות של גולגלות, לפידים ואש? זה מסתדר עם הזקן? יאללה, לשיעור. נכנס למקום, עושה שיעור שעה. הנהג מחכה לו בחוץ. עוד שיעור. אה, לא כבוד התורה. אין כזה דבר. אין כזה דבר! זה היה מסירות נפש, לכן הוא זכה. מאז שגילו את המחלה, הרופא אמר לו, "לגמור. הקריירה שלך זהו. חודש שלום, אתה גומר את זה." גילו את המחלה בלבלב, שזה אחד מהמקומות המסוכנים. והוא קיבל על עצמו להמשיך להפיץ תורה. מאז שהוא קיבל את המחלה, הוא הצליח למסור אלף שיעורים. אלף שיעורי תורה. הקב"ה נתן לו עוד ועוד ועוד. יש מסירות נפש לתורה. הוא היה מגיע חולה. היו מבקשים שכשהוא היה מגיע לשיעור תורה, לא ללחוץ לו את היד כדי שלא להעביר לו חיידקים אפילו בלחיצת יד. עד שבוע, שבוע וחצי לפני שהוא נפטר, כשהמחלה כבר קלטה 30-40% מהגוף שלו, הוא היה מגיע חלש מאוד. הוא לא הפסיק למסור שיעורים. הרב יעקב יוסף, הבן הבכור של הרב עובדיה...

42:39למה? כי לא עושים שיקולים. מתאים, לא מתאים, אני יכול, אני לא יכול. פעם אחת הוא יצא מהבית, כבר הוא היה חולה מאוד. באותו יום הוא הקיא כמויות של דם, כמויות אדירות. הוא ירד במעלית, הוא לא יכל לעמוד על הרגליים בכלל. אז הבן שלו סיפר, שהוא אמר לאבא, אבא, האמא דואגת. אז הוא אמר, יש לה ממה לדאוג? אמר לו, אז למה אתה הולך לשיעור תורה? אמרו לה אנשים מחכים לי מה זאת אומרת אנשים מחכים לשמוע תורה? הבן של הרב משה לוי זכר צדיק לברכה סיפר לי שאביו היה מוסר שיעור ביבנה. היה לו הרבה שיעורים. אחד מהשיעורים ביבנה היה מגיע נהג שלוקח אותו אחרי הניתוח שעשה הרב משה לוי במעיים, ניתוח קשה מאוד שברוך השם יצא ממנו, אבל אחר כך היה סיבוך ומזה הוא נפטר. הוא אומר הנהג סיפר לו אחר כך, הוא אומר, ישבתי במושב של הנהג, אבא שלך ישב לידי. פתאום אנחנו שומעים איזה כמו פיצוץ קטן כזה, משהו שמתנפץ מתוך המעיים, מתוך הבטן. אמר אבא שלך התחיל להחוויר, התחיל לרעוד, בקושי יכול לנשום. אמרתי לרב, להזמין אמבולנס, הוא מסמן לי עם היד, תיסע, תיסע.

44:05אמר לו הרב לבית חולים. אומר לו לא, לשיעור. נוסעים לשיעור. הרב בקושי יכול לזוז, בחולשה נוראה, מסר את השיעור. מיד אחר כך התאשפז בבית חולים. התברר שנהיה לו קרע במעיים. המעיים נקראו, וזהו. ואחר כך הוא נפטר. אחרי כמה שבועות הוא נפטר מרן הרב עובדיה. היה הולך כל חודש אלול להצהרות בכל הארץ. אז שני עשירים שכרו לו מסוק שיוביל אותו, במקום לנסוע שעות; ככה צ'יק צ'ק מגיעים. באחת הפעמים הרב עובדיה היה צריך להגיע לנהריה שבסוף הארץ, והוא עלה למסוק. הלך ומסר את השיעור. בחזור, הוא אומר לעוזר שלו, "ישר לבית החולים, אני לא מרגיש טוב." הוא אמר לו, "מה קרה?" הוא אמר לו, "אין, אני מרגיש לחצים חזקים בלב, אני לא יכול. ישר לבית החולים." מיד תיאמו עם בית החולים, המסוק נחת בתוך בית החולים, ואז הכניסו את הרב לניתוח, עשו לו צנתור בלב.

45:30אחר כך העוזר שלו אמר לו: "הרב, כאילו לחצים בלב זה לא פתאום לחצים בלב, ממתי הרגשת את זה?" אמר לו: "מהדרך הלוך כשהיינו בתל אביב." אמר לו: "אז למה לא אמרת ישר? היינו חוזרים." אומר: "מה זאת אומרת? אלפים של יהודים מחכים לשמוע תורה, אני יכול להתחשב בלב שלי?" טיסה! לא גיליתי. בא, מסר שיעור עם לב שהוא באמצע אירוע. זקנת נפשות. למה? כי כל גאוני העולם הללו, כל הקדושים האלו, לא עשו שיקולים. לא של כבוד, לא של כסף, לא של בריאות, לא של פרנסה, לא של הצלחה. הולכים. אנחנו לא בדרגות האלה, אבל לפחות יש לנו מגדלור, לפחות יש לנו איזה כיוון לדעת מה הדרך החזקה. היה אחד מגדולי המשגיחים, קראו לו רבי ירוחם. רבי ירוחם ליבוביץ'.

46:54רבי ירוחם ליבוביץ' היה אבי אבות תורת המוסר. הוא היה מבטל את כל ענייני העולם הזה. כל ענייני העולם הזה היו מבוטלים בעיניו, והוא החדיר בתלמידיו למשך שנים את אפסיות העולם הזה. היו הרבה תלמידים שלו שלא תמיד נשארו צדיקים. אבל תמיד הם זכרו את מה שרבי ירוחם אמר, את תפיסות העולם הזה. בן אדם בא ואומר איזה דבר, איזה רעיון, הוא לא יודע מתי אותו רעיון שאמר יעזור לאיזה בן אדם במשך החיים. איזה משהו שייכנס לו ללב וזה מה שיגרום לו לחזור בתשובה, יגרום לו להתחזק. היה אחד ממבקרי המדינה, קראו לו יצחק טוניק. יצחק טוניק הזה היה מבקר המדינה בשנים 1982 עד 1987. הוא למד אצל רבי ירוחם ליבוביץ' בנערותו, ולימים הוא גדל ויצא לתרבות רעה. במשרד שלו, אחרי שהוא כבר היה חילוני, הוא תלה שתי תמונות. תמונה אחת של רבי ירוחם ליבוביץ', מצד אחד, מצד השני, תמונה של בן גוריון. בן גוריון היה רשע, לא היה צדיק. רבי ירוחם, קודש קודשים. אחד מקרובי המשפחה שלו שאל אותו, מה זה התמונות האלה? בן גוריון ורבי ירוחם. אמר להם, רבי ירוחם ליבוביץ', הוא הרס לי את העולם הזה. לא יכול ליהנות בעולם הזה. הוא הוציא לי את כל החשק.

48:17מצד אחד, מצד שני, תמונה של בן-גוריון. בן-גוריון היה רשע, לא היה צדיק. רבי ירוחם, קודש קודשים. אחד מקרובי המשפחה שלו שאל אותו, מה זה התמונות האלה? בן-גוריון ורבי ירוחם. אמר להם, רבי ירוחם אמר, הוא הרס לי את העולם הזה. לא יכול ליהנות בעולם הזה. הוא הוציא לי את כל החשק. ובן גוריון הרס לי את העולם הבא. הוא קלקל אותי, אבל הוא בחר לחיות בין לבין. הפסיד גם עולם הזה וגם עולם הבא. אבל זו דרכם של הרשעים. אבל אנחנו רואים ממשפט אחד כשהיה אומר רבי ירוחם משפט מתוך הלב שלו.

49:18היה נכנס בתלמידים ברמה כזאת שאחרי עשרות שנים את מי בחרו להעריץ? את מי בחרו להעריץ? רבי רוחם! היה מישהו שהרס להם את זה בהמשך הדרך, בן גוריון. ההרצאה הזאת הביאה לעוד הרצאה של רשע אמנם, אבל זה לעומת זה. אז אנחנו נמצאים למדים בדבר המבהיל והמפחיד הזה כמה חובה עלינו לבוא ולטרוח ולהשתגע, כמו שאומרים, להשתגע בשביל להחזיר בתשובה. אומר הזוהר הקדוש: אם אדם היה יודע כמה זה להחזיר בתשובה, כמה זה זכות, היה רודף, רודף, רודף... אחרי האנשים, כאילו רודף אחר החיים בשביל להחזיר אותם לתשובה. ובאמת, הרבה חילונים אומרים שהדתיים שונאים את החילונים. שונאים אותם, למה? כי הם עושים עבירות, כי הם זה, כי הם זה, כי הם זה. אני חשבתי בעצם...

50:47שהחרדים הכי צריכים לאהוב את החילונים בכל מקום. למה? כי הזוהר הקדוש, כמו שאמרנו, מובא בפרשת תרומה בדף קוף כח עמוד ב', קוף כט עמוד א', ששם הוא כותב: "מי שמזכה את הרבים אין קץ לשכרו, ואילו היו בני האדם יודעים היו רודפים להשיג עניין זה כרודף אחר החיים." וערב חיד"א ב"נצוצי אורות" באות ב' מסביר שזה הולך על אדם שמחזיר בתשובה. אז בעצם כל חילוני הוא בעצם צריך לרדוף אחריו כאילו אתה רודף אחר החיים. אין בן אדם בדרך כלל שלא אוהב את החיים שלו. בדרך כלל כל בן אדם נורמלי נלחם על החיים שלו. בן אדם רוצה את החיים, נלחם על החיים. אז אם הזוהר הקדוש כותב שאם אנשים היו יודעים את הדבר הזה, אם אנשים היו מתבוננים בדבר הזה, במעלה הגדולה של החזרה בתשובה, היו רצים אחרי האנשים, אחרי אלו להחזיר אותם בתשובה, כמו משוגעים, כמו רודף אחר החיים, בן אדם שרודף אחר החיים. איפה אנחנו יכולים להיפגש בן אדם שרודף אחר החיים? בר מינן, יש בן אדם שגילו לו איזו מחלה, אומרים לו שיש רק באוסטרליה רופא אחד, שמקבל פעם בחצי שנה, והוא צריך לשלם מאות אלפים של דולרים, כדי לנסוע, כדי להגיע, כדי לחזור, כדי לשהות, כדי ל... אולי, אולי, אולי יחוס עליו הרופא ויקבל אותו. הוא יעשה או לא יעשה? יעשה.

52:04כמו משוגעים, כמו רודף אחר החיים, בן אדם שרודף אחר החיים. איפה אנחנו יכולים להיפגש עם בן אדם שרודף אחר החיים? בר מינן, יש בן אדם שגילו לו איזו מחלה, אומרים לו שיש רק באוסטרליה רופא אחד שמקבל פעם בחצי שנה, והוא צריך לשלם מאות אלפי דולרים כדי לנסוע, כדי להגיע, כדי לחזור, כדי לשהות, כדי ל... אולי, אולי, אולי יחוס עליו הרופא ויקבל אותו. הוא יעשה או לא יעשה? יעשה. למה? מה זאת אומרת למה? זה החיים. יש דבר יותר יקר מהחיים? יסכים למכור את הבית שלו, כדי להישאר בחיים, בוודאי. אה, אבל הבית, עד שלקחת משכנתה, מה זה קשור? מה זה קשור? זה החיים. אומר הזוהר, אילו היו יודעים זאת, בני האדם היו רודפים להשיג עניין זה כרודף אחר החיים. האם גם אז היו לו שיקולים של כבוד? בונה, לא נעים. הרופא הזה לא הזמין אותי. הרופא הזה...

53:04לא נעים, אתה מגיע ועם כל הכוח תציל אותי תעזור לי כל מה שאפשר, ואם הרופא פעם ראשונה יגרש אותו, מה הוא יגיד אחר כך? וואי, לא נעים, איזה פתיחות, וואי וואי לא נעים, הוא גירש אותי, טוב אין מה לעשות, אני צריך למות, הוא גירש אותי, מה זה? הוא ירים ידיים? מה הוא יעשה? זה הרופא היחיד שיכול לרפאות אותו. מה הוא יעשה? הוא יתייאש? או שהוא ימשיך ויפעיל את הקשרים וכל מה שאפשר הוא יעשה כדי להתקבל אצל הרופא הזה. זה זוהר הקדוש, רבי שמעון בר יוחאי. והוא יכול לגלות לנו את זה כי הוא יודע מה קורה בעולמות העליונים, הוא יודע. אנחנו לא יודעים, בסדר? מה זה להחזיר בתשובה? בסדר? אמרתי, זה הרצאה, הוא התחזק, שם ציצית, שמר שבת, קיבל כשרות, בסדר? לא יודע מה זה. הוא אומר לך רבי שמעון בר יוחאי, זה כמו החיים שלך.

54:06כמה היית טורח אחר החיים? כמה בן אדם טורח, לא רק אחר החיים, אחרי כל דבר. בן אדם כואב לו משהו קטן, הולך, משתגע, רופאים, תרופות, מה יש לך? רק כואב לי! או כשיהודי אחר עושה עבירות. זה לא כואב. אז צריך לכאוב לפחות ברמה כזאת, כמו שבן אדם כואב לשן, כואב לאוזן, לא יכול לישון בלילה. לפחות! אם הזוהר כותב שלהחזיר אותם זה כרודף אחר החיים, אז כמה זה צריך להיות בצער, כשבן אדם לא מצליח לעשות את זה, או לא עושה את זה מספיק? וזה הסיבה שהחרדים, או כל מי שחושב ככה שהחרדים לא אוהבים את החילונים, החרדים אוהבים את החילונים מאוד מאוד מאוד. כי כל אחד מהם יכול להיות פוטנציאל לדבר הכי גדול, להחזיר אותם בתשובה. כמובן, לא מדברים על אלו שעושים להכעיס וכו' וכו'. שגם אותם, אבל אותם קשה יותר להחזיר בתשובה. והאדם, אפילו אם האדם הוא אגואיסט—מה זה אגואיסט? אוהב רק את עצמו, רוצה רק את הגן עדן שלו, לא מעניין אותו שום דבר אחר, רק מעצמו, מהגן עדן שלו, מהרצונות שלו, מהתאוות שלו, ואפילו מה שהוא אוהב—עובד את הקדוש ברוך הוא. הוא עובד רק על מנת לקבל פרס.

55:24רק על מנת לקבל פרס. זאת אומרת, זה בן אדם כדאי ניק. מה זה כדאי ניק? כל דבר הוא עושה רק כדאי. כדאי או לא כדאי? כדאי. כדאי אני עושה, לא כדאי, לא עושה. אז בוודאי שבן אדם שהוא כדאי ניק, עובד את השם. כי אם אתה עובד את הקדוש ברוך הוא, אתה מקבל את כל הטובות. אם אתה לא עובד את הקדוש ברוך הוא, אתה לא מקבל את כל הטובות. אבל איזו דרך של עבודת השם הכי טובה, הכי שווה? כבר דיברנו ואמרנו את זה, בחובות הלבבות, רבנו בחיי, בשער אהבת השם, פרק ב' כותב, אפילו אם יגיע האדם לדרגה העליונה ביותר בתיקון נשמתו כלפי האלוקים יתברך. ואפילו אם הוא כבר דומה כמעט למלאכים ולנביאים במידותיהם הטובות ובהנהגותיהם המשובחות, והתמסרותם לעבודת הבורא. הם מתמסרים לעבודת הבורא, הנביאים, מה זה מתמסרים? אין להם כלום, לא מעניין אותם כלום. ...ולאהבתם הטהורה אליו מתווספות אפילו זכויותיו של מי שמכוון את בני האדם אל הדרך הטובה ומיישר את הרשעים אל עבודת הבורא. שזכויותיו נכפלות ומתרבות בכל יום ובכל עת על ידי זכויותם של אלה שהוא גרם להם לעבוד את השם. ויש עוד הרבה הרבה הרבה עריכות בדברים הללו של זיכוי הרבים ואנחנו כבר עשינו כמה שיעורים על המעלה של זיכוי הרבים, אבל הפעם בשיעור באנו והזכרנו ואמרנו לא רק את המעלה אלא גם כמה חיסרון האדם יכול להגיע אחרי בדין של מעלה אחרי 120 לבדין של מעלה ויגידו לו אדוני...

56:56ויש עוד הרבה הרבה עריכות בדברים הללו של זיכוי הרבים, ואנחנו כבר עשינו כמה שיעורים על המעלה של זיכוי הרבים. אבל הפעם בשיעור באנו והזכרנו ואמרנו לא רק את המעלה, אלא גם כמה חסרון האדם יכול להגיע אליו אחרי 120 לבית דין של מעלה ויגידו לו: אדוני, אתה נמצא בבעיה. אתה נמצא בבעיה. למה? עשו עבירות בדור שלך. נו, מה זה קשור אליי? היית יכול להציל. ובגלל שלא הצלת, בגלל שאתה לא הצלת, אתה נתפס. לא עוד שאתה נתפס, כמו שאומר אליהו הנביא... אתה נמצא בבעיה. אתה נמצא בבעיה. למה? עשו עבירות בדור שלך. נו מה זה קשור אליי? היית יכול להציל. ובגלל שלא הצלת, בגלל שאתה לא הצלת, אתה נתפס. לא עוד שאתה נתפס, כמו שאומר אליהו הנביא, מי אלו שהרגו את השבעים אלף אנשים שעשו כמו שורה קטנה? מי? הסנהדרין. איך? בחיים. אם לא ערים הוא כלי נשק יש לך כוח יש לך כוח ואתה חייב לנצל אותו. אם האדם לא ינצל אותו, ה' ירחם. הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו שנזכה בעזרת ה'.

57:56מי אלו שהרגו את שבעים אלף האנשים? מי? הסנהדרין. איך? בחיים. אם לא עירנים, הוא כלי נשק. יש לך כוח, יש לך כוח, ואתה חייב לנצל אותו. אם האדם לא ינצל אותו, השם ירחם. הקב"ה יזכה אותנו שנזכה בעזרת השם. לדעת לנצל את הכוחות הרגילים והמופלאים, הגלויים והנסתרים באופן המקסימלי לעבודתו יתברך וכמובן באופן הגדול ביותר. זה זיכוי הרבים. כל מי שיכול לעשות כל דבר בשביל זיכוי הרבים. מה שהקדוש ברוך הוא נתן לך, כבד את השם מעונך, מעונך ממה שחנן חכמים ז"ל חנן אותך בקול, בדיבור, בכסף בכל מה שאתה יכול. תבוא, אתה חייב לעשות ומי שלא עושה... הקדוש ברוך הוא יתפוס אותך. אתה עם הכסף שלך, היית יכול להחזיר 100 אנשים בתשובה. בוא נראה עכשיו, 100 אנשים בתשובה לא החזרת אותם, מה עשית? במקום המאה האנשים, השקעת, קנית, מכרת. אין בעיה, אתה צריך לקבל עכשיו את העונש של המאה האנשים. אבל מה עשיתי? היה לך את הדרך, היה לך את הזכות, היה לך את האפשרות.

59:18אתה עם הפה שלך היית יכול לעשות ולהפוך את העולם. אתה עם הכוח הכתיבה שיש לך, יכולת להוציא ספר שכל רבני הקהילות יוכלו ללמד ממנו. יכולת להוציא ספר שאנשים על ידי זה יוכלו לזכות את הרבים. היית עניו קצת, כן מתאים, לא מתאים, לא יודע, כן יודע, נראה לי רעיון לא הכי טוב, כן טוב. בנושא הזה של חזרה בתשובה, כל הדרכים ראויות. זו הסיבה שחפץ חיים היה אומר פעם משפט מביל. הוא אמר שכל העולם כולו, בשם חז"ל, נברא בשביל ברוך וברוך שמו אחד, ואלף ברוך וברוך שמו זה כמו אמן אחד. אלף אמן זה כמו אמן יהא שמיה רבה, ואלף אמן יהא שמיה רבה זה אפילו לא כמו מילה אחת בתורה. ועם כל זה, הבן אדם שמחזיר בתשובה... כל הדרכים ראויות. זו הסיבה שהחפץ חיים היה אומר פעם משפט מביל. הוא אמר: "כל העולם כולו נברא בשביל אמן ויהא שמיה רבא אחד. ואלף אמן ויהא שמיה רבא זה כמו מילה אחת בתורה." ועם כל זה, הבן אדם שמחזיר בתשובה... הוא גדול עשרות מונים מהאדם הזה שיושב ועוסק בתורה. כמו שאמר רבנו בחיי, אשרי מי שזוכה להיות שותף בכל דרך בזיכוי הרבים, כמה מעלתו גדולה ומאידך כמה חובתו גדולה. השם יזכנו שנהיה שלמים ותמימים לעבודתו יתברך בדרך הטובה. אמן, כן יהי רצון.