אידאולוגיה יהודית אמונה וביטחון מספר 5

0:14בעזרת השם נעשה ונצליח. אנחנו בשיעור נוסף על אידיאולוגיה יהודית מתוך הספר "אמונה וביטחון" של החזון איש. ברוב ככל פרק א', הוא מדבר על... גוף האדם, כי כדי, כמו שאמרנו, לבוא ולהעיר את האדם למולו בביטחון, האדם צריך לדעת, קודם כל, איך העולם מתנהל, מי ברא את העולם החכם הזה, לשם מה נברא העולם החכם הזה, והעולם האישי של האדם, שזה גוף האדם. שאם האדם יראה, כמו שאמרנו, את החוכמה הגדולה בגוף, אז הוא יבין שלא צריך לדאוג על שאר העניינים. זה כאין וכאפס לעומת מה שיש לו. זאת אומרת, אם האדם ידע כמה פעולות קורות מהרגע שהוא מכניס משהו לפה, מהרגע שזה עובר את השפתיים, מתחיל את הטחינה בשיניים, מתחיל את הלישה בלשון, מתחיל להפעיל את בלוטות הרוק, מתחיל להפעיל כל מיני אינסטינקטים שבעצם גורמים לזה להיבלע, שזה ייכנס לפה.

1:30בבשת, ואם זה נכנס בקנה, בן אדם יכול למות. ואחר כך כשזה עובר את כל התעלות, את כל הצינורות, את כל מערכת העיכול, וחלק נפרש לכבד, וחלק נפרש לפסולת, וחלק נפרש כל הדברים הללו. אם האדם היה יודע מה זה בידיעה מוחלטת, כמה שהוא היה יותר מתעמק בזה, כך הוא היה יותר מפחד לאכול. באמת יש אנשים שהם קוראים לעצמם מדענים. שיודעים ביולוגיה, יודעים כימיה, יודעים דברים, ואני לא מבין איך הם לא מפחדים ללכת ברחוב. הרי אתם, לפי הידע שלכם, יודעים שגוף האדם מורכב מחלקים שלפי מה שאתם אומרים, חלקים כימיים, חלקים ביולוגיים. אבל מה קורה? למה זה לא מתפוצץ? למה הבלון הזה לא מתפוצץ? למה כל הדבר הזה לא קורס? ואנשים באים, אוכלים, שותים, ואתה יודע כמה פעולות אתה עושה כשאתה מכניס קול על הפה. מה קורה אחר כך? מה קורה לדם? מה קורה לסוכר? מה קורה עם האינסולין שמופרש? וכל הדברים הללו. וזה פה החזון איש בא לדבר, בפרק א', באות ב', בקטע האחרון. ואומנם הרבה במעריבי עין ומפליאי לב בגוף האדם, זאת אומרת, הדברים המרהיבים והמדהימים בגוף האדם, עבריו ופרקיו.

2:52להחזיק את רוח החיים בגוף הגשמי, כל האיברים וכל הפרקים שהם בעצם חלק משיתוף הפעולה המלא של הגוף כדי לבוא ולהחזיק את רוח החיים בגוף הגשמי. וזה באמת אחד הדברים הקשים ביותר להבנה שהיו לפילוסופים הקדומים לפני מאות שנים. איך ייתכן שהחלק הרוחני, שבעצם לא צריך להיות חכם, לא צריך להיות פילוסוף כדי לדעת ולהבין את זה, איך ייתכן שהחלק הרוחני מוחזק בגוף גשמי והגוף הגשמי ניזון מדברים גשמיים. ונסביר, אדם עכשיו אוכל סטייק, מדיום, מדיום רייר, כל מיני סוגים. כשאתה אוכל, מה קורה? זה נכנס לגוף, הגוף הופך את זה וממצה מזה חלק לגוף, חלק מוציא, אבל בעצם האדם מקבל חיות ממשהו גשמי.

4:02אז אם אפשר לקבל חיות ממשהו גשמי, אז זה סימן שאתה גשמי. אבל איך ייתכן שהנשמה או הרוח אצל הגויים מקבלת חיות? מסתפקת? מקבלת חיות מגלידה? הנשמה מקבלת חיות? ואם היא לא מקבלת חיות, אז למה היא לא הולכת? זה הפילוסופים מאוד מאוד מאוד מאוד תמהו. הם ידעו שיש כוח רוחני. הם ידעו. לא כמו הטיפשים של היום שלא, אנחנו רק גוף. אבל איך הרוח שבקרבנו, ממה היא ניזונת? בוודאי שהיא ניזונת ממשהו גשמי. מה הראיה? אם אדם לא יאכל הוא ימות. אם הוא יאכל הוא חי. אז מה גורם לנשמה או לרוח או לחלק הרוחני שבעצם תפעל בתוך הגוף הגשמי? עמדו ועמדו ובררו וחקרו. לא הייתה להם תשובה מאות שנים, רק שהגיעה תורת הקבלה וגילתה שיש בכל דבר ניצוצות קדושה. בכל דבר ניצוצות קדושה. כל הבריאה בעצם, ממה היא נבראה? מעצמותו וקדושתו של הבורא יתברך. הקדוש ברוך הוא טבע בכל דבר בבריאה חלק ממנו. אפילו בדומם הכי שפל.

5:24בדומם הכי קטן. זה הסוד של אמת, שזה ראשי תיבות, אבן מכיר תזעק, או כפיס מעץ יעננה. שמלבד מה שמובא בזוהר ובספרי הקבלה, שזה דר עזאדי גלגולה, שמגולגלים בהם נשמות, אלא יש חיות בכל דבר. לאחר מכן, כשבאו וגילו את האטומים, הפרוטונים והאלקטרונים, שאפילו הדבר הדומם, יש פה בעצם מעגלים סיבוביים של תאים. שהם כל הזמן זזים, זה בעצם מה שמייצר את הקוסמוס, את כל הבריאה, בכל דבר ודבר, בכל פעולה ופעולה. אז הבינו שבעצם יש משהו שמניע אותם, משהו שנקרא בלשון שאנחנו מכירים, בלשון שבתפילה שאנחנו אומרים ב"ברוך דוד", ואתה מחיה את כולם. אתה, הקדוש ברוך הוא, מחיה. מה זה את כולם? את הצומח, את הדומם, את היצור הכי שפל בעולם. ולכן גם כשאדם אוכל חלק גשמי, יש בו גם חלק רוחני. והחלק הרוחני הזה הולך לנפש, הולך לנשמה. וזה בא וגורם לאדם שינויים לפעמים אפילו בנפש שלו.

6:40שינויים לפעמים אפילו בנפש שלו. ככה המפרשים באים ואומרים, יש לזה אור החיים הקדוש ורמב"ן, ואורחות שבאים ואומרים, פרשת שמיני, למה אסור לאכול את כל הדברים הללו? בא לי לאכול סטייק אריה. למה לא? למה לא לאכול סטייק אריה? מה הבעיה? למה לא לאכול ביצים של בת יענה? כי את הבשר שלה לא טעים, גם הגויים לא אוכלים. הוא קשה, אבל חסר חיות מאוד. יש יותר חיות מאוד מחיות טהורות. אז למה אתה רק מגדיר לי שבע חיות ועוד כמה בהמות וזהו? מה? זה עוד דבר במופעים. יש כל כך הרבה ציפורים, כל כך הרבה מינים. אומרים המפרשים, כיוון שהאוכל שהאדם אוכל... הוא נספג בגופו, נספג בדמו, ומשנה את הנפשיות שלו. וכל הסוגים של אותם הדברים שהתורה אסרה, יש להם תכונות רעות. זה כמובן כדי לסבר את האוזן, לא בגלל זה, כי גם אם הקדוש ברוך הוא אמר לנו אסור לאכול כבש, לא היינו אוכלים אפילו שהוא נחמד. אבל לפי מה שהתורה באה ואמרה, אנחנו באים ומוסיפים טעם, טעם לכתוב, טעם לדבר, שאותן החיות, אותן הבהמות,

8:04האסורות, יש בהם טבע אכזרי. כלב, חתול, כל הדברים הללו, יש בהם טבע אכזרי ותמידות לא טובות. אפילו עכבר שהוא חמוד חמוד. אבל הגמרא אומרת: אתה נעכברי רשיע. עכברים הם רשעים. למה הם סתם באים ומכרסמים לך את החליפה? מה החליפה עשתה לך? למה אתה מכרסם? מכרסם עם קירות. זה היום התגלה, כדי שהשיניים שלהם לא יגדלו. אבל אתה מזיק לחליפה. איך תחפש איזה קיר? תחרסם אותו בשביל לשייף את השיניים. אז לכן, יש את הכוח הרוחני בכל דבר ודבר, ואם זה משהו לא טוב, אז אותו כוח יכול לבוא ולהשפיע גם לא טוב על האדם, ולשנות את המידות שלו. ממשיך החזון איש ואומר, תכנית הבשר והעצמות היא מרוצת אדם. בכל אורכי המאווים את החיים, והאדם הוא הנפש החיה באדם. התורה באה ואומרת וכותבת על הדם של האדם, בספר דברים פרשת ראה פרק י"ב פסוק כ"ג: "רק חזק לבלתי אכול הדם, כי הדם הוא הנפש, ולא תאכל הנפש עם הבשר."

9:32בעצם, החיות של האדם תלויה בנפש, והנפש הוא האדם. והדברים הללו, כשבאים ומשתמשים, בכוח הנמרץ הזה של אדם, של תאי אדם, כמו שאנחנו נבוא ונלמד היום בעזרת השם, אנחנו נראה כמה חיות יש בנוזל הדומם הזה, בנוזל השקוף. אנשים אומרים, הלו, האדם הוא אדום. זה לא נכון. בנוזל השקוף הזה, שבעצם מעורב בכל מיני דברים, באינסוף דברים. אבל לפני כן בואו נסיים את דברי החזון איש, ואומנם אחרי שנעשה האדם עדיין אין קיומו נאמן. זאת אומרת אפילו אם האדם קיים, האדם כבר נוצר, האדם כבר פועל עם המוח ועם העיניים ועם האוזניים ועם השיניים ועם הידיים ועם הרגליים ועם נקבוביות העור וזרימת הדם וכל הדברים הללו.

10:37אין כיומו נאמן כי חייו תלויים במזון תמידי, המחדש דמו בקרבו. המזון שאדם אוכל, זה ממריץ, זה מחדש את הדם. ואשר לזאת סידרו מעשה בראשית: דגן, תירוש, יצהר, וצמח האדמה, ועץ פרי, מינים רבים, אין מספר. וכל אחד מהם עצור מכוחות שונים המתאימים למזון האדם להבריאו, להשקיט עצמותיו ולהחיות נפשו על פני הארץ, וכבר זכה האדם ללמוד תורה. ודעת פלאי החוכמה במבנה כל צמח למיניהו, ואשר מעיד על יוצרו, אשר אין חקר לדבולתו. אומר החזון איש, האדם צריך מזון. המזון בא וגורם את החיות בדם. מה זה אדם? הרכב של אדם הוא מורכב משלושה חלקים. יש חלק שנקרא פלזמה, זה נוזל זהוב, כמעט שקוף. מתחת לפלסמה יש רצועה דקה של תאי דם לבנים, ובתחתית יש רצועה ארגמנית עבה. זה נקרא התאים האדומים. התפקיד של תאי הדם האדומים הוא להביא חמצן לכל רקמה ולהרחיק משם פחמן דו-חמצני. התאים הללו נראים כמו כריות עגולות, והם מחוברים כמו שרשרת.

12:01והם מורכבים ממין שרשרת של אטומי פחמן, מימן, חנקן, ואטום ברזל. אטום הברזל פועל כמו מגנט שמושך חמצן ונצמד אליו בחוזקה. כל הדברים הללו הם בעצם סדרה של פעולות שחוזרות על עצמן ללא הפסקה, ולכל דבר יש מטרה. אם אטומי הברזל הללו היו צפים בתוך זרם הדם בחופשיות, הם היו נקשרים לחמצן ומונעים את הגעתו לרקמות אחרות בגוף. הבורא דואג שהברזל יהיה משוקע בתוך הכפלים הסבוכים של ההמוגלובין, ואז הוא יוצר קשר רופף, הוא לא נדבק חזק עם החמצן. והמולקולה של המוגלובין יכולה להדק או לרופף את האחיזה בברזל, לפי הלחצים של הגזים הסובבים. זאת אומרת, האדם הוא בעצם מעבדה משוכללת בעולם. והמפעל הזה, שמייצר כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן, עוד כדוריות חדשות ועוד מסה של כדוריות חדשות, הוא בעצם הכוח המניע את הגוף.

13:26והגוף הבריא מקיים הספקה שופעת של תאי דם אדומים. בתוך מוח העצם ישנם תאים אריתרובלסטיים. הם יוצרים תאי דם, והם נשלחים בזרם הדם והתאים של הדם חיים ארבעה חודשים. כמה פעמים הם עוברים בזמן הזה? שבעים וחמש אלף פעם. הם עוברים בין הריאות לשאר הרקמות שבגוף, לפני שישובו למוח העצמות למות שם. יוצאים ממוח העצמות, מטיילים בכל הגוף, בריאות, ואז חוזרים חזרה למקום שלהם שם האמיתיים. כדי שנבין כמה אנחנו בעצם, צריכים השגחה פרטית. הרי כמה שהדבר הוא הרבה יותר מורכב, כמה שהדבר הוא הרבה יותר מסובך, כמה שאנחנו מגיעים למספרים הגדולים, בוא נקרא לזה ככה, אז אנחנו מבינים שצריכים יותר השגחה פרטית. במשך שנייה אחת אנו מאבדים שלושה מיליון תאי דם אדומים, ומה קורה באותה שנייה? באותה שנייה עצמה הגוף מייצר שוב שלושה מיליון תאי דם.

14:50אדם שבא ותורם, למשל, מנת דם בת חצי ליטר, אז מוח העצם שלו מאיץ את ייצור תאי הדם האדומים מהר מהר מהר מהר. למה? הוא קיבל הודעה: "הלו, חסר פה!" ותוך כמה שבועות הוא משלים את כל המסה של הכדוריות. אם אדם, למשל, עושה פעילות גופנית, עושה ספורט, אז זורם באורקים שלו תוספת של דם עשיר בחמצן. למה? כי עכשיו הגוף צריך יותר חמצן. בלי שהוא מכניס מזון. לא אוכלים באימון, למשל. מנגד, כשאדם הולך לישון וקם בבוקר, הוא אחרי שינה ארוכה. כמה תאי גוף צריכים לשרוף. פעולות של חמצן. הרי הוא לא עושה שום פעולה. הוא שוכב. מספיק רק כדי להשאיר לו כוח להפעיל את הריאות, להפעיל את שאר הגוף. זו הסיבה גם שהרמב"ם כותב שבלילה לא טוב לאכול מאכלים כבדים. למה? הגוף בשעה שהוא במנוחה, אז כל הפעולות פה בפנים לא מעכלות את האוכל.

16:12אין עכשיו זרימה גדולה של חמצן שתניע את כל האדם ובעצם זה יבוא ויפעיל, זה הדלק של כל האיברים. אלא מה? הכל נח. אז אל תכניס משהו כבד. אדם אוכל סטייק, הולך לישון. טוב, תאכל בצהריים, או לפנות ערב, או תעשה איזו פעילות לפני השינה. מהרגע שבן אדם מתעורר בבוקר, שוכב על המיטה כמה דקות, וקם ומתייצב ללכת בחדר. איך שאדם מתחיל ללכת, הגוף מכפיל את הצורך שלו בחמצן. עד עכשיו ישבת כמו איזה פגר בקושי להזיז את הריסים של העיניים מדי פעם. אם מגרד לך, אז אתה מזיז, אבל כל הגוף מושבת. ברגע שהאדם קם, הוא מכפיל את התביעה שלו לחמצן. וכשהאדם מתחיל בתרגילי התעמלות... יש כאלה שקמים על הבוקר ועושים תרגילי התעמלות. פעם שמעתי על אחד, שחקן, שמחזיר אנשים בתשובה. הוא אומר: מה זאת אומרת? לפני שמצחצחים שיניים בבוקר, חייבים לעשות מאה שכיבות סמיכה. אם לא, לא יצאתי ידי חובה. כמו שאמר רבן גמליאל, כל מי שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו. מאה שכיבות סמיכה, אם לא, אתה לא רוצה לעשות דאווין.

17:33כמה זמן אותו דאווין שהוא בא לעשות, מהמצב שהוא שוכב עד המצב שהוא עושה, הגוף צריך להגדיל את צריכת החמצן פי 8 עד 12 ממה שהיה צריך בלילה. ואם הוא עושה מאמץ גופני גדול מאוד, מצבי חירום, זה יכול להיות פי 20. מי אמר לגוף, הלו, שים לב מה קורה. המצב עכשיו... שהאדם במאוזן, האדם רגוע, ופתאום פול ווליום. אם אנחנו נשים לב, זה הרבה יותר מהר מכל רכב. יש בן אדם, הוא קונה רכב BMW. למה? מה זאת אומרת למה? בוא'נה, אני תוך שלוש שניות מגיע ל-120. זו המטרה שלו בחיים. יש אדם שקונה רכב יותר מהר. אני תוך 2.9 שניות. יש אדם קונה רכב ממש תוך שתי שניות, אחד כבר קונה מטוס. כל אחד רוצה להראות מה יש לו, למה למהר כל כך להגיע? הרי כל החיים שלך, אין לך מה לעשות בחיים, אתה שורף את החיים. מה המהירות שלך להגיע תוך שלוש שניות למאה או למאה עשרים? מה המהירות שלך? לאן אתה ממהר? ובשביל להגיע תוך פחות משנייה, הוא מוכן להוסיף עוד מאה אלף דולר.

18:54כאילו הוא הרב קנייבסקי או הרב עובדיה, שכל שנייה חשובה לו. מה חשוב לך? מה חשוב לך אם תגיע תוך שלוש שניות, או תוך ארבע שניות, או תוך עשר שניות? לא, זה חשוב מאוד. מה חשוב? הרי כל היום שלך, מה אתה עושה? והגוף בשעה שהוא בא ומתחיל לפעול את הפעולות שלו, זה הרבה הרבה יותר מהר מכל רכב. ויש שתי קבוצות עצבים מנוגדות, שהם ביחד, ביחד, באות ומביאות את הגוף למצב אידיאלי ומתאימות אותו כל פעם למשהו. מערכת הבקרה הזאת היא גם מבסטת את הזרימה של הדם בגוף. למשל, אדם שמתאבק. הוא צריך באגרופים שלו להשתמש בדם רב הרבה יותר משאר הגוף. הוא קובץ את הגרופים, הוא מותח את השרירים, אז אוטומטית זרימה של דם מהירה הולכת לשם. אדם שצריך לברוח, הוא צריך יותר שרירים ברגליים, ובמילא זרימה יותר גדולה של דם. אדם אוכל,

19:57משתמשים בדם רב הרבה יותר משאר הגוף. הוא קובץ את האגרופים, הוא מותח את השרירים, ואז אוטומטית זרימה מהירה של דם הולכת לשם. אדם שצריך לברוח, הוא צריך יותר שרירים ברגליים, ובמילא זרימה יותר גדולה של דם. אדם אוכל, מה קורה? מיד אדם מקבל איתות, הלו הלו, זרימה מהירה של דם לקיבה. אדם רץ, מיד זרימה של דם לריאות, לשרירים. אדם שקוע בלימוד, זרימה של דם למוח. ומה קורה? הרי הזרימה של הדם כל הזמן נמצאת. יש איברים שאתה לא משתמש בהם. אדם עכשיו יושב ולומד. הוא מאמץ את המוח, אבל הגוף יושב. מה קורה? אין בזבוז אנרגיה. אותה זרימה שלפני רגע רצת והייתה ברגליים, הנימים, האורכים הקטנים האלה, מצטמצמים, מצטמצמים, מתקבצים, וכל הכוח עובר לאותו מקום ששם צריך את עיקר הכוח.

21:17יש אנשים שהעורקים של הקיבה שלהם הם העורקים הכי חזקים. למה? בלי עין הרע, לא מפסיקים ללעוס. כל הזמן מפעילים אותם. תח, תח, תח, תח, תח. יש אנשים שהעורקים הכי חזקים שלהם הם של המוח. ובעצם זה מה שגורם לכך שכמה שהאדם מאמץ פעולות מסוימות, אז בעצם שאר הגוף מקבל את זה פחות. ובשעה שהאדם יש לו את הוויסות הזה והכל בסדר, אז הכל טוב. אבל מה קורה אם פתאום יש איזו בעיה בטסיות של הדם? אני זוכר שהבת שלי, שתהיה בריאה, הייתה לה בעיה בטסיות של הדם. ירדו לה טסיות הדם, התחילו להיות לה כתמים שחורים על הגוף.

22:17הורים שלי ראו את זה, שיהיו בריאים, ישר לבית חולים. הגענו לבית חולים, ישר הכניסו אותה, ציפיה למרץ, עניינים, בדיקות. הכניסו לה מחטים, הוציאו לה, מסכנה, כמויות מסכנות, כמה כמויות של דם הוציאו לה, הוציאו לה מפה, משם, משם, בדיקות דם. מה קרה? לא, לא, חייבים להעלות לה את רמת הדם, חייבים להעלות לה. חיכינו שם כמעט שלושה ימים, ברוך השם, הסתדר העניין. בלי תרופות, בלי כלום. ואז אתה מתחיל להבין, אה לא, אתה לא יודע מה יש לך עד שאין לך. האדם לא מבין מה יש לו עד שפתאום, הלו הלו הלו, מה קורה? השם ירחם, יש כאלה שיש להם לוקמיה, יש להם בעיות בדם, שזה סרטן הדם. זה פשוט, הכדוריות לא הולכות כמו שצריך. בעצם, כל מה שאנחנו כאן בעולם, אם אנחנו רק נתבונן, אנחנו ניכנס לפחד. יראת שמיים לא צריכה להגיע מגיהנום. אם האדם מתבונן טוב טוב על גוף האדם, האדם יבין איך אני מעז עכשיו לאכול, איך אני מעז לנשום, איך אני מעז ללכת, אם לפני רגע ייחסתי את אלוקים. איך אני מעז ללכת לישון, לישון!

23:41לפני רגע ייחסתי את אלוקים. היום לא הלכתי בסדר. זו הסיבה שחז"ל באו ותקנו לנו וידוי כל יום לפני שהאדם הולך לישון. למה? הגמרא אומרת, שינה אחד משישים במיתה, הגוף מגיע למצב שהוא מאוזן עם מינימום כוחות. מה הקב"ה צריך לעשות? פשוט. לא צריך לשלוח את הנשמה מחדש. זאת המטרה ש... של כל אדם ואדם, לבוא ולהתבונן לרגע, כל כך משוכלל הגוף שלי, כל כך משוכלל, כל כך גאוני. הרי אפילו אם בן אדם היה בא ומצייר לך ציור עם מיליארד פריטים, לא מאה מיליארד כמו התאים שיש בגוף, במוח, בנקבוביות אדם, בכדוריות, בעורקים, לא. לא המיליארדים האלה. 100 מיליארד פרטים בציור. איזה מחשב על היה מצייר. ובסוף היו אומרים לך שכל זה נעשה לבד. אתה לא היית מאמין. אז למה לשטויות שהעולם נברא לבד, האדם כן מאמין? האדם אומר כן, כן, נראה לי שכן. נראה לי שאנחנו שאריות של פצצה שהתפוצצה, התפוצצה, התפוצצה וניהיינו. למה האדם לא מפעיל את הכוח האלוקי, החוכמה האלוקית שהוא נתן, שהבורא עולם נתן לו?

25:10באמת, ייצור כפיו של הקדוש ברוך הוא, שזה האדם. הקדוש ברוך הוא סידר לו את כל הבריאה, שכל הבריאה תבוא ותשמש אותו. כל הבריאה - זה אומר החי, הצומח, הדומם, כל הדברים. ומה קורה לאדם? אם האדם יודע איך לבוא ולהשתמש בזה, אז האדם הופך לבחיר הבריאה. אבל אם האדם לא יודע איך להשתמש, הוא נהיה האדם שאורס את כל הבריאה. מובא במדרש רבה, בקהלת רבה, פרשה ז', עוד ג' ג'. ראה את מעשה האלוקים, כי מי יוכל לתקן את אשר עיוות. אומר שלמה המלך, אתה, אתה בנגן, לפני שאתה מתחיל את החיים שלך, לפני שאתה מתחיל בעצם את היום שלך, תראה את מעשה האלוקים, כי מי יוכל לתקן את אשר עיוות. אם אתה תבוא ותקלקל את מה שעשית, יהיה קשה מאוד לתקן אחריך.

26:31יהיה קשה מאוד לתקן אחריך. אומר המדרש: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון. נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן. הקדוש ברוך הוא לקח את האדם. בוא תראה. פה זה מנגו. פה זה פסיפלורה. פה יש לך עץ תפוחים. פה גויבות. פה תאנים. פה ענבים. כל אילני גן עדן. ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם. באתי ועשיתי לך ענבים, באתי עשיתי לך תאנים שמנות ככה סגולות יפות, מנגו, אסיסי, פומלה, רימון, סברס. מה שאתה רק רוצה? כל מה שבראתי, בשבילך בראתי. אבל יש לי בקשה אחת. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי.

27:31אל תחריב את העולם הזה, שאם קילקלת, אין מי שיתקן אחריך. אם אתה תקלקל, לא יבוא החמור ויתקן. לא יבוא הסוס ויתקן. אתה בחיר הבריאה. אנחנו באמת רואים, כמה זמן לוקח לעץ לבוא ולהיות עץ בגובה של 100 מטר, 200 מטר? כמה זמן? מאות שנים, אפילו אלפי שנים. כמה זמן לוקח לקרות אותו? תלוי כמה מסור חזק יש לך. אם יש לך מסור חשמלי, עשר שניות. כמה זמן ייקח לחזור ולתקן את מה שקלקלת בעשר שניות? זה מה שאומר הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון. בראתי עולם נפלא, תן דעתך שלא תבוא ותחריב את עולמי. הרי למה בראתי לך את הכל? כדי שאתה תבוא ותשתמש, אתה תבוא ותיהנה, אתה תבוא ותיקח, אל תחריב את עולמי. הקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו נהנה מהעולם. הקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו נבוא, לא שאנחנו נפרוש מהעולם. לא שאנחנו נבוא ונגיד, אתה יודע מה, אני לא רוצה שום דבר.

28:47הוא לא רוצה זה, לא רוצה זה, לא רוצה כלום, לא רוצה כלום, לא. הקדוש ברוך הוא אומר, אני רוצה שתיהנו מהעולם. הירושלמי בסוף מסכת קידושין כותב, שעתיד אדם ליתן את הדין על כל מה שראתה עינו ולא אכל. יש פה בריאה, יש פה עצים, יש פה... כל מיני פירות מיוחדים, וירקות, תשתמש, אני זה בשבילך עשיתי. הגמרא אומרת במסכת נזיר, בדף כט עמוד א', שרבי אלעזר הקפר סובר שנזיר נקרא חוטא. אפילו שהוא עושה את זה לשם התקדשות, אבל אתה חוטא, למה? מה זה חוטא? חוטא מהתכלית. אדם למשל בא לצלוף, במטרה. הוא בא לקלוע למטרה, הוא החטיא את המטרה. בנזיר, הוא מחטיא את המטרה. מה המטרה שלנו כאן בעולם? המטרה שלנו כאן בעולם היא לבוא ולקדש את החומר. להשתמש בכל מה שבורא העולם עשה, להשתמש בכל מה שבורא העולם נתן, להשתמש בכל מה שהקדוש ברוך הוא הביא, ולקדש אותו, לרומם אותו, את הדומם, לעלות הלאה והלאה. את ה...

30:16צומח לעלות הלאה ולעלות. את החי לעלות הלאה ולעלות. כל הדברים הללו, זה הדברים הנפלאים שהתפקיד שלנו לבוא ולעשות בעולם הזה. מגיע הנזיר, אומר, אתה יודע מה? לא עושה. מה זה לא עושה? פשוט לא שותה יין. למה אתה לא שותה יין? לא רוצה, לא רוצה. אבל אתה יודע שהתפקיד שלך זה... לבוא ולקדש את החומר. התפקיד שלנו הוא לבוא ולעשות, אה לא, כמה שיותר לקחת דברים ולהעלות אותם. מה אתה אומר? אני בורח מהזירה. למי יש יותר שכר? לאדם שהוא מתמודד בזירה, לאדם שיש לו ניסיונות ויש לו קשיים, או אדם שאומר אני בורח מהזירה, לא רוצה. אומר רבי אלעזר הכפר: לכן נזירים, כך הוא הטבע. אתה מחטיא את המטרה שלך. המטרה שלך היא שהקדוש ברוך הוא רוצה אותך עם הכישלונות שלך, עם הניסיונות שלך, עם הבעיות שלך, עם העליות והמורדות שלך, שכל דבר יכול להשפיע עליך. יש סיפור מדהים שראיתי, וסיפר אותו רבי אהרן קוטלר. אחד מהסיפורים המדהימים שהוא סיפר היה על חבר שלו בישיבה,

31:39שיום אחד הגיע לרב אהרן קוטלר, בחור ישיבה, יושב, לומד, מתמיד. תפילה, תפילין, אומר לו, אני הולך להתנצר. הוא אמר לו, מה? הוא אמר לו, אני הולך להתנצר. הוא חשב שהוא צוחק. ואני יודע מה, ניסו לדבר איתו, לא מעניין אותי, הולך להתנצר. היה שם יהודי קדוש, רבי מקופניץ, הלכו אליו. אמרו לו מה לעשות עם הבחור הזה? שאל אותם הרבי אם יש שעון לבחור הזה. אמרו לו כן, יש לו שלושה שעונים. למה בבוקר קשה לו לקום? אז יש לו שלושה שעונים שהוא מכוון אותם. אז אמר: לכו תשאלו אותו לפי איזה שעון הוא מכוון אותם. כל שעון שאתה קונה חדש הוא לא מכוון. לפי איזה שעון הוא מכוון אותם? במיוחד אם זה לא שעון שלצערי מדויק. פעם בחודש, חודשיים, שלוש, השעון מתחיל להיות מפגר אחרי השעה האמיתית או לפני השעה האמיתית. איך הוא מכוון? הלכו לבחור, אמרו לו: תגיד לי, איך אתה מכוון את השעונים? מה? למה אכפת לכם? אני רוצה להתנצר. הוא אמר לו: בסדר, לפני שתתנצר יש פה שאלה. תענה על השאלה: איך אתה מכוון?

32:53אמר להם: "השעון בבית המדרש אינו מדויק, אבל השעון בכנסייה, יש שם שעון גדול והוא מכוון. פעם ביום אני הולך ומכוון את השעון שלי בדיוק לפי הכנסייה. לא רק את השעון הזה, אלא גם את כל שלושת השעונים המעוררים שיש לי." הלכו ורצו לרבי מקובניץ. אמרו לו: "הרבי, זה מה שהוא אומר." הוא אמר: "התומאה שהוא מכוון את השעון לפי השעון של הכנסייה היא זו שגרמה לו ללכת." ולרצות להתנצר. מהיום תגידו לו שיקנו שעון חדש מדויק לבית המדרש, שיכוון רק שם. ולהתנצר עוד שבוע אם הוא מוכן. שמו שעון מדויק בבית המדרש, ומאותו יום הוא היה מכוון שם. עבר לו הרצון להתנצר. אז האדם ממה הוא מושפע? מהשעה? אז הוא היה מכוון את השעונים שלו. מה היה קורה? השעון שלו, שלושה שעונים שהוא שם אותם מסביב לראש שלו, שהתחברו לשעה לפי הכנסייה. הם השפיעו טומאה. אז אם האדם הוא כזה חלש, שמושפע ועומד, למה הקדוש ברוך הוא רוצה אותנו? לא היה עדיף שנהיה כמלאכי מעלה? לא היה עדיף שנהיה כמלאכי רום? התשובה היא לא. בדיוק זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה.

34:14הקדוש ברוך הוא רוצה את כל הנפילות שלך. הקדוש ברוך הוא רוצה, העיקר שתתמודד. העיקר שתבוא. הרי אדם שעולה לזירה, גם אם הוא מקבל מכות, גם אם הוא מקבל משהו, אבל הוא מקבל כסף. הלו, עלית, שיחקת, לא הצלחת, אבל ניסית. פעם אתה הכנסת לו, פעם הוא הכניס לך, אבל אדם שבורח, הורס את הכל. זאת המטרה שלנו, לבוא ולהמשיך ולהתמודד כמה שיותר בניסיונות הקשים, כמה שיותר בבעיות, כמה שיותר בעניינים. וזה מה שהקדוש ברוך הוא אמר לאדם הראשון: תן דעתך שלא תחריב את עולמי. אתה יכול להחריב את העולם. אנחנו נמצאים סמוך ליום השואה, סמוך ליום העצמאות. אנחנו רואים מה קרה בנפילה ובתקומה. אנשים באו והחריבו את העולם, כפשוטו. החריבו את העולם. את העולם הגשמי, את העולם הרוחני, את ערכיהם. אנשים לא האמינו שעם כל כך נאור, כל כך תרבותי, יכול להגיע לכזו החרבת העולם.

35:34לא האמינו שהמין האנושי יכול להגיע, הרי אפילו אם כל חיות טבל היו באות ורוצות לעשות פרעות במין האנושי, לא היו מצליחות להגיע לזוועות שעשו הנאצים, ימ"ש. כל הדברים הללו כלולים בציווי האלוקי למין האנושי: תן דעתך שלא תחריב את עולמי. אם האדם עומד בדעתו לא להחריב את העולם, ולא רק את העולם הכללי, גם את העולם הפנימי שלו, יש לאדם לפעמים צרות, לפעמים ניסיונות. מה הוא עושה? דיכאון, רוצה להתאבד, מחפש לראות כל מיני דברים, איך אפשר להתאבד בלי שיכאב לו. כל מיני שטויות כאלה. מה האדם בעצם? אתה מחריב את העולם, אתה חוטא מהמטרה. אם יש לך ניסיונות, אם יש לך קשיים, אם יש לך נפילות, זה מה שבורא העולם רוצה. זה מה שבורא העולם מחפש. הרי לא חסר אלף אלפים,

36:34יכדמונה, ריבו רבבן, ישם שונה. יש אין ספור רבבות ואלפים של מלאכים, שחלקם נבראים רק לומר קדוש, קדוש, קדוש. מלאך נברא, אומר קדוש, קדוש, קדוש, והוא נשרף. ואתה, המין האנושי, אני אפילו לא מדבר על יהודים, כמה אתה יכול לבוא לשבח את אלוקי ישראל, את אלוקי השמיים? כמה אתה יכול לבוא ו... להפוך את החיים שלך לחיים קדושים, ובאמת אני רוצה לסיים בסיפור אחד על הגאון רבי חיים ברלין. הגאון רבי חיים ברלין היה מוהל. ברוסיה, אחר כך כשהוא הגיע ופתח את הישיבות שלו, היה אחד מגדולי ישראל. ופעם בשנה, כשהיו קוראים בליל הסדר את שיר השירים, הוא היה קורא את שיר השירים בדבקות נוראה, בעוצמות ובהשתפכות הנפש.

38:03אבל כשהוא היה מגיע לפסוק בשיר השירים, פרק א', פסוק ט"ו, הנך יפה רעייתי, הנך יפה עינייך יונים. וזה חוזר על עצמו בשיר השירים פרק ד' פסוק א', עינייך יונים. איך שהוא היה אומר עינייך יונים? היה בוכה, בוכה, בוכה, בכי נורא. כמה פעמים התלמידים ניסו לרמוז לו מה... מה כל כך מרגש, מה כל כך מצער, מה כל כך מבקיע. עיניך יפות כעיני יונים. באחת הפעמים, במהלך השיעור, אמר להם: היום אני אגלה לכם. מה זה עיניך יפות כעיני יונים ולמה אני בוחר? והוא סיפר שכשהוא היה ברוסיה תחת השלטון הקומוניסטי,

39:24והוא היה במוסקבה, והיה שם השלטון הקומוניסטי שאסור היה להשמיע ולהזכיר שם ישראל. והוא בתורו הכי חיפשו אותו. יום אחד הוא יושב לומד בבית לבד. לבד היה מותר ללמוד. דפיקות בדלת. הוא מסתכל ורואה קצין בכיר לפי הסימנים שיש לו על הכתפיים ולפי המדליות. קצין בכיר מאוד בצבא הקומוניסטי דופק על הדלת, והקצין עצבני. זה כבר לא מריח טוב. הוא מיד פתח את הדלת, הקצין נכנס במהירות ואומר לו, "תקשיב, נולד לי בן." אתה תבוא לעשות ברית מילה? מחר זה היום השמיני. אני גר ברחוב זה וזה, תבוא מיד. הוא היה בטוח שזה מלכודת. הוא יבוא לשם עם כלי המילה, וכל השוטרים יתפסו אותו, יזרקו אותו לסיביר, עשר שנים במצב הטוב. הוא אמר, לא, לא, מה פתאום? אני לא עושה ברית מילה, חס ושלום. פה לא עושים ברית מילה. אני לא מכיר, לא יודע, לא...

40:46אני לומד לבד, אני רב זקן. אמר לו, הלו, ביררתי עליך, אתה עושה ברית מילה. תבוא ביום מחר. אמר לו, מה הקשר? ואז הוא התחיל להגיד לו, תקשיב, אני יהודי ואני רוצה שתבוא ותעשה לבן שלי ברית מילה. אמר ונעלם. השאיר לו את הכתובת. לא יודע אם ללכת או לא ללכת. זה היה צריך ללכת כמה עשרות קילומטרים. אמר, אני אנסה. הכבי את כלי המילה בעגלה. הלך. אמר, אני אגיע לשם בלי כלי המילה. אם אני אראה שבאמת יש ברית, אני אלך להביא מהעגלה. אם יקפצו עליי וישאלו מה אתה עושה פה? אני אגיד שבאתי לבקר, יש לי פה חברים באזור, בשכונה. אם ישאלו מי הביא לך את הכתובת הזאת של הבית? אני אגיד שלא יודע, התבלבלתי. הוא הכין עוד איזה פתק עם כתובת אחרת, קרובה לשם. אמר, אני צריך את זה. זהו. הכין תוכנית מילוט. לא היה להם ראיות. אפשר להסתתר, הרי רוסיה יש בה דמוקרטיה. זה מה שהם רצו תמיד לשדר לתושבים. הנה מה, בתילת היום. מה, אסור את היום? וככה היה. הגיע, יצא בבוקר. הכביתי כל הכלים בקרקע. הגיע לאוטובוס, דפיקות בדלת. דממה מהשקט. דופק בדלת, עוד ועוד, פתאום פותחת איזה משרתת סכנה.

42:14אמרת לו, או, אתה המוהל? וואו, הוא נבהל. אמר, לא, למה, למה? אמרת לו, בוא, בוא, כנס, התינוק פה. להיכנס, לא להיכנס, מלכודת, לא מלכודת. נכנס. הוא נכנס. הוא ראה בית מפואר. תמונות, ציורים של הקצין הזה. ובחדר, בפנים, שוכב תינוק. המשרתת אמרה לו: "תקשיב, אני גם יהודייה. הוא שם אותי פה כדי שהוא לא יהיה באזור, ואני אמרתי לו שהוא יכול לסמוך עליי. מקסימום יגידו שאני עשיתי את זה ויזרקו אותי לסיביר. אבל הוא רוצה שתבוא ותעשה לו ברית מילה מהר לפני שיחזרו המשרתים כולם. שלחתי אותם."

43:15הוא אומר, איך אני אעשה? צריך סנדק. הולך החוצה, מחפש. איפה תמצא סנדק עכשיו במוסקבה? איפה תמצא? מה, אתה תבוא ליהודי, תגיד לו סנדק? אין יהודים בכלל. מפחדים לצאת. ואז פתאום הוא רואה קבצן. קיבוץ נדבות. הוא בא, שואל אותו, תגיד לי, אולי אתה יהודי? זו הייתה השאלה הכי מפחידה ברוסיה. חלקם בגלל זה הכחישו את היהדות שלהם. אבל הוא אמר לו, כן, אני יהודי. אמר לו, אתה יכול לבוא להיות סנדק? אמר לו, לא, אין לי זמן בשביל זה. אני צריך לקבץ נדבות. אומר לו רבי חיים ברלין, "אבל יש פה מצווה נדירה." הוא אומר לו, "מצווה נדירה? מצווה לא נדירה. אני צריך לקבץ נדבות." הוא אומר לו, "אתה יודע מה? אני אשלם לך. כמה זמן לוקח לך לקבץ? כמה תכננת?" הוא אומר לו, "אני מקבץ ביום אחד רובל." הוא אומר לו, "אם אתה תבוא איתי עכשיו, אני אתן לך רובל." הוא אומר לו, "ברוך הבא." הלך אותו זקן תמהוני, היה הסנדק. היה הסנדק.

44:40ור' חיים ברלין מבעוד מועד הזמין רופא בכיר שהיה מנתח שם ברוסיה, שהוא גם היה יהודי. אמר לו שהוא ישגיח אחר כך על המילה כי הוא לא יוכל להתעכב שם הרבה זמן. זה יכול להיות חריג כמה זמן הרב יוצא מבית של קצין, אבל רופא יכול להיות. ולכן הוא רק ימול, יחבוש, והוא יבוא וישגיח ויבקר. אבל הרופא הזה אמר שהוא לא לוקח סיכון, הוא לא מתערב בסנדקאות, כלום. זקן היה צריך להביא עוד זקן אחר. הזקן הזה ישב, סופרית מילה, לבד בבית, משרתת, שהיא אומרת שהיא יהודיה, כאן נראה שכן, אבל נראית כמו גויה. רופא שנראה גוי גמור, אבל אומר שהוא יהודי ומוכן להכניס את עצמו לסיכון כאן. והרב, והתינוק, הוא הגיע לתפילה, לנוסח שאומרים: "אלוקינו ואלוקי אבותינו, קיים את הילד הזה, להביאו לבריתו של אברהם אבינו, ויקרא שמו בישראל". המשרת עוד אומרת: "לא יודע, לא השאירו לי פתק". אז הוא החליט: "אברהם, אברהם אבינו, הוא יקרא שם". קרא לו אברהם, גם אמר את זה, שתה קצת יין, ברח מהבית, חזר לביתו.

46:05אחרי יום-יומיים הוא יצר קשר עם הרופאים, והכל היה בסדר עם הילד שעבר את הניתוח, כך הם דיברו ביניהם. ואז הוא ביקש שאם אפשר, שהקצין הזה ייצור איתו קשר. הקצין הזה אחרי כמה ימים הגיע אליו שוב לביתו, הפעם בבגדים אחרים. אמר לו, הבנתי שאתה רוצה את השלום על הפעולה שלך, אז הנה, יש פה עשרה רובלים בשבילך. אמר לו, לא, לא, מה פתאום, אני לא רוצה לקבל כסף. וביקשתי ממנו, אמרתי לו, רק שאלה אחת יש לי. אתה גוי שבגויים. אין עבירה שלא עשית. אתה לא שומר לא כיפור ולא שבת, לא טהרה ולא כשרות. הולך איתם לכנסיות, הולך איתם לתינופות, לזוועות שלהם, לבתי פריצות. שם לא היו כנסיות, הם היו נגד דת בכלל. אבל הכוונה הולכת להם לכל בתי התפילה שלהם. מה קשור עכשיו ברית מילה לזה? מה קשור אליך? אמר לו אותו קצין, תקשיב, הוא ילד יהודי, הוא נולד מיהודייה. הוא יגדל. אני לא יודע כמה זמן השלטון הסובייטי יחזיק מעמד. אבל היהדות תחזיק מעמד תמיד. אם הוא ירצה לחזור אי פעם.

47:23ליהדות שלא יהיה לו עצירה של הברית מילה. את זה כבר עשינו לו. כששמע את זה, רבי חיים ברלין התחיל לבכות ואז הוא אמר: הגמרא אומרת במסכת בבא בתרא ודף כג עמוד ב', אמרה הגמרא: אם אתה מוצא שובך של יונים ובאזור יש שם כל מיני גוזלות... אתה לא יודע אם זה של זה, אולי נפלו מהשמיים, אולי נפלו מהמסלול שלהם של התעופה. אז אם זה נמצא בתוך חמישים אמה, 25 מטר לשובך, זה של בעל השובך. אמר רבי חיים ברלין: זה מה שהפסוק כאן אומר. אומר הקדוש ברוך הוא לעם ישראל: אתם, את ראייתי, יפה ראייתי.

48:25למה אינך יפה עינייך כיונים? כמו שהיונים, הטעם שעד 25 מטר, הם רואים את השובך ולכן הם לא מתרחקים? ודאי שהם שייכים לאותו שובך. ככה גם עיניהם של ישראל תמיד, תמיד, תמיד מסתכלים על השובך. תמיד, תמיד, תמיד מסתכלים על הנקודה לא לסגור את השערים מעולם היהדות, מעולם התורה, מעולם הישראלי שבנו. ולכן אמר רבי חיים: כל פסח כשאני קורא שיר השירים אני נזכר במעמד הזה שאני הייתי שם בברית. היהודי שומר תורה ומצוות היחיד עם תינוק קטן ומסכן שנולד להורים שמתנהגים כמו גויים, אבל גם ההורים האלה לא מוכנים לאבד את הקשר עם היהדות. זו הכוונה "עיניך יפות לחיונים". העיניים של ישראל הן יפות כי הם לא בורחים מה...

49:40שובח מהבית, וזה אנשים שלא שמרו שום דבר. לא שמרו שום דבר, שום דבר. זה לא כמו פה שאומרים לך, החילוני הזה לא שומר שום דבר, ואז פתאום אתה שומע, כן, הוא רק מגיע לבית כנסת, הוא רק לא אוכל חזיר. כלום, כלום, כלום. מנח יפה עיניי הכנונים. זה העיניים היפות של עם ישראל שהקדוש ברוך הוא משתבח. ובעצם כשהאדם בא ומתבונן, כמו שפותח חובת הלבבות ואומר, הוא יראה שכל הבריאה הזאת נועדה בשביל שעם ישראל, בשביל שהאדם, המבחר המין האנושי, יבוא וישתמש בה. כמו שרבי חיים מוולוז'ין בא ומנע שיש דומם, צומח, חי, מדבר, יהודי - שהוא סוג בריאה חדשה בפני עצמה. אז כל הבריאה כולה היא בשביל תכלית הבריאה. ותכלית הבריאה מה היא? אחד שעושה רצון השם. וזה הנפש היהודית שהיא משהו מיוחד. זה לא איזה חמור משודרג או איזה קוף משודרג. זה משהו מיוחד לגמרי, שזה נקרא אינך יפה בין האחראים, שלא מוכנים לבוא ולהתרחק. ובאמת יש עשרות סיפורים על יהודים שלבסוף, ברגע האחרון של החיים שלהם, באו ומסרו את נפשם, למרות שכל החיים שלהם.

50:59העבידו שם ישראל כל החיים שלהם, באו ונלחמו. אבל ברגע אחד של התעוררות הפכו את הקערה על פיה. אם האדם ידע והתבונן בכל הכוחות שיש לו - הכוחות הרוחניים, הכוחות הנפשיים, הכוחות הגשמיים - אז האדם יבין. שבעצם היצור הזה שנקרא אדם, כמה הוא יצור מורכב. זו ההשראה הגדולה ביותר של ביטחון שהאדם יכול להשרות על עצמו. שאם הגוף שלו, אם נכלול הרגשות שלו, יש מישהו שווייסט אותו, יצר אותו, ברא אותו, סידר אותו, איזן אותו, חיקר אותו, והכל מתוכנת והכל עובד, אז מה אני דואג על איזה מינוס בבנק, על איזה מעבר דירה שאני צריך? על איזו מכונית שאין לי. הלא, אם אתה צריך מכונית ואבא שבשמיים יחליט, הוא יביא לך. אם אתה צריך דירה, הוא יביא לך. הרי הוא זה שגורם לנקבוביות העור, הוא זה שגורם לכדוריות הדם, הוא זה שגורם למולקולות הקטנות של כל הגוף שלך לפעול. והוא עובד על זה בהשגחה פרטית. אז את הדבר הזה הוא לא שם לב? את זה הוא לא שם לב?

52:16וזה החוכמה של החזון איש שבא ופתח את כל הספר בביולוגיה. כאילו, פתחנו ספר ביולוגיה או פתחנו ספר מוסר? ספר אמונה וביטחון. ומה זה קשור לאמונה וביטחון? זאת הנקודה. אדם שיבין, הלו, כמה ביטחון אתה צריך כשאתה שותה כוס תה, כשאתה מגרד את הראש, כשאתה הולך לשירותים, כמה חסד אלוקים יש בזה, אז במילא אתה כבר תדע שהבעיות הגדולות נמצאות בך. הבעיות הקטנות, הכסף, השידוך, הילדים, אלו הבעיות הקטנות. ואם אלוקים פותר את הבעיות הגדולות על הצד היותר טוב, על הצד המושלם ביותר, אז תסמוך עליו גם בבעיות הקטנות. יהי רצון שנזכור תמיד את הדבר הזה, ונתחזק כולנו באמונה וביטחון, ובאהבת הבורא יתברך. אמן כן יהי רצון.

53:20תודה. תודה.

54:26תודה.