פרשת וירא בכולל יוסף דעת (ירושלים) הרב אפרים כחלון

0:02הפרשה שמדובר עליה היום, בהמשך הסדרה שלנו על התורה, היא פרשת וַיֵּרָא. הפסוק הראשון בפרשה כותב: "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, וְהוּא יוֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם." חז"ל, במסכת בבא מציעא, דף פ"ו עמוד א', כותבים מה הקב"ה עשה באותו הזמן אצל אברהם אבינו. בדרך כלל, תמיד כשאנחנו רואים את אברהם אבינו כשיש לו פגישה עם הקדוש ברוך הוא, אז הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם מה לעשות. אומר לו חוקים, אומר לו משפטים, שולח לו שליחים לבשר לו בשורות טובות. פה אנחנו רואים: "וירא אליו ה' באלוני ממרא, והוא יושב פתח האוהל כחום היום." לא כתוב שום דבר שהקדוש ברוך הוא אמר לו. זאת אומרת שהייתה פה פגישה בין הקדוש ברוך הוא לאברהם. אבל הפגישה הזאת לכאורה לא הייתה תכליתית. לא גילו לנו הפסוקים בשביל מה הקדוש ברוך הוא הגיע לאברהם אבינו. לכן חז"ל באו וגילו לנו מה? ואמרו חז"ל במסכת סוטה, דף י"ד עמוד א', שהקדוש ברוך הוא הגיע לאברהם אבינו לבקר אותו. אבל לא סתם. אברהם אבינו עשה מצוות מילה, כמו שלמדנו בפרשה הקודמת,

1:31שהמצווה מילה שאברהם נצטווה התקיימה על ידו באופן מופתי. ועכשיו אברהם אבינו היה חולה. לעשות ניתוח בגיל 100 זה דבר שקשה מאוד, כואב מאוד, עם תופעות לוואי שלפעמים מסוכנות עד מאוד. ואברהם אבינו עשה את הדבר הזה. ועכשיו הקדוש ברוך הוא בא לבקר חולה. רש"י מביא עוד בשם הגמרא בבא מציעא בדף פ"ו עמוד ב', שרבי חמא ברבי חנינא אומר שאותו היום היה יום שלישי למילתו ובא הקדוש ברוך הוא ושאל בשלומו. זאת אומרת, זה לא היה סתם ביקור חולים, אלא הביקור חולים שהיה ביום שלישי למילתו, שזה היום הכואב ביותר של אדם נמול, והקדוש ברוך הוא בא ושאל בשלומו. אנחנו מצווים... מלבד כל המצווה הכוללת של ואהבת לרעך כמוך ושל גמילות חסדים, הצטווינו בפרטות על ביקור חולים. מצוות ביקור חולים, כידוע, מלבד הסברה הפשוטה שיש בה - שיש פה אדם חולה שנמצא בבית שלו, אף אחד לא בא לבקר אותו, אף אחד לא בא. תבוא אתה ותעשה משהו. אבל חז"ל...

2:54אומרים לנו שכל מי שאין מבקר חולים, כאילו שופך דמים. זאת אומרת, אדם יכול לבוא, אחרי 120, לשמיים. ויגידו לו, אתה ביום זה וזה, רצחת את חבר שלך, רצחת את השכן, רצחת את התלמיד, את הרב שלך. הוא אומר, אני? זבוב לא הרגתי, איך אני אורג בן אדם? הוא אומר, לרצוח, אפילו לשחוט, אני מפחד לראות. אני ארצח בן אדם? יגידו לו, כן. בוא תראה בבקשה. יפלילו את הפלזמה הגדולה בשמיים, והראו לו שבאותו היום שהחבר שלו היה חולה, שהרב שלו, שהתלמיד שלו היה חולה, הוא לא הלך לבקר אותו. הוא יגיד להם, בסדר, אבל איפה הקטע של הדם? אין דם, אני לא רואה דם, איפה הרגתי? יגידו לו, הנה, תפתח בגמרא בנדרים, בדף מ"א. הגמרא אומרת, כל מי שאין מבקר את החולה, כאילו שופך דמים. עד כדי כך. ולמה? כי לפעמים החולה נמצא במצב אנוש, אף אחד לא בא לבקר אותו, אף אחד לא בא, והוא יומיים כבר לא יכול לקום מחמת החולשה שלו לברז לשתות מים.כשאתה תבוא תבקר אותו. אתה בא, הוא יכול לבקש ממך כוס מים. אתה הצלת לו את החיים. זאת אומרת, חז"ל מלמדים אותנו שביקור חולים לא מסתיים סתם בביקור גומלים, בונבוניירות ושלום. טוב שהייתי, וזהו, קיימתי את חובתי. אלא חז"ל מלמדים אותנו שזה מצווה שיש בה כדי לסייע לחולה. מה שהחולה צריך, צריך לעזור לו.

3:55והוא יומיים כבר לא יכול לקום מחמת החולשה שלו לברז לשתות מים. כשאתה תבוא לבקר אותו, אתה בא, הוא יכול לבקש ממך כוס מים. אתה הצלת לו את החיים. זאת אומרת, חז"ל מלמדים אותנו שביקור חולים לא מסתיים סתם בביקור, גומלים, בונבוניירות ושלום. טוב שהייתי, וזהו, קיימתי את חובתי. אלא חז"ל מלמדים אותנו שזה מצווה שיש בה כדי לסייע לחולה. מה שהחולה צריך, צריך לעזור לו. והגמרא מספרת, מעשה בתלמיד אחד, מתלמידי רבי עקיבא. רבי עקיבא, יש לו 24 אלף תלמידים. תלמיד אחד לא הגיע. בסדר? נשארו 23,999. מישהו שם לב? מישהו לא שם לב? 23,999 תלמידים, שמים לב, כן, בדיוק היום, אחד מהתלמידים לא הגיע. אף אחד לא שם לב. ולא נכנסו חכמים לבקרו. למה? קודם כל, ריבוי אנשים. הישיבה הכי גדולה בהיסטוריה עם 24 אלף תלמידים, לא כל כך שמים לב אם כולם נמצאים או לא נמצאים, עד שיעשו תשאול מי הגיע ומי לא הגיע, כבר הגיע הלילה. 24 אלף איש. חכמים לא נכנסו לבקרו כי לא ידעו. וגם היו שקועים בלימוד, לא שמים לב מי נמצא ומי לא נמצא. אבל ראש הישיבה, רבי עקיבא, שם לב. אנחנו רואים, יש פה אדם גדול, רבי עקיבא, גדול הדור,

5:21יש לו 24 אלף תלמידים, והוא שם לב שאחד מהתלמידים לא הגיע. כמה ראשי ישיבה היום יכולים להגיד שהם יכולים לשים לב לכל התלמידים שלהם? וגם אין להם 24 אלף, מספיק שיהיה להם 240. כמה ראשי ישיבה יוכלו להגיד: אנחנו יודעים כל יום האם התלמידים הגיעו לסדר או לא הגיעו לסדר? אבל רבי עקיבא אומר: לא רק שאני שם לב, אלא הוא מוצא לו זמן ללכת ולבקר אותו בבית. רבי עקיבא, גדול הדור. איפה המשב"קים? איפה הרכבים? תשלח שליח, תשלח מכתב, תשלח לו אימייל, שום דבר. רבי עקיבא בעצמו. גדול הדור, כשהגבה צדקה, היה הראש ישיבה הכי גדול בהיסטוריה. העניים, כולם היו תלויים בו. הייתה לו משפחה, היו לו כל התרדות האפשריות. הוא לא שולח אף אחד. קם? אלא הוא מוצא לו זמן ללכת ולבקר אותו בבית. רבי עקיבא, גדול הדור. איפה המשב"קים? איפה הרכבים? תשלח שליח, תשלח מכתב, תשלח לו אִימֵייל, שום דבר. רבי עקיבא בעצמו. גדול הדור, כשהגבאי צדקה, היה ראש הישיבה הכי גדול בהיסטוריה. העניים, כולם היו תלויים בו. הייתה לו משפחה, היו לו כל הטרדות האפשריות. הוא לא שולח אף אחד. קם... מכבודו בעצמו והולך לבקר את החולה. מי זה החולה? תלמיד אחד! אפילו לא אחוז אחד מכל התלמידים שלו. 24 אלף תלמידים יש לך, ותלמיד אחד לא מרגיש טוב, מה אתה עושה עניין? תשלח לו שליח. חוץ מזה, מה אתה בא לבקר אותו? מה אתה רופא? מה אתה תוכל לעזור לו? אבל רבי עקיבא לא נתן ולא שם לב לכל השיקולים האלה, קם והלך. כשהוא מגיע לשם, הוא רואה את הבית במצב קטסטרופלי.

6:42שכבות אבק, הכלים בכיור כבר נהיו הר כמו האוורסט, האוויר נהיה מרופש, ואותו תלמיד שוכב על המיטה לא יכול לקום מרוב חולשה, והפה חנוק וכולו במצב נורא. נו, מה אדם אחר היה עושה במקום רבי עקיבא? אולי פותח לו את החלון קצת? אתה צריך משהו, אתה לא צריך? יופי, ברוך השם. שלום, עשיתי את חובתי. רבי עקיבא, לא. רבי עקיבא ישר, הלך, כיבד וריבץ לפניו. הלך, לקח דלי של ספונג'ה, סמרטוט, מים, ומתחיל רבי עקיבא גדול הדור לעשות ספונג'ה לפני התלמיד, לנקות לו את הבית, להברר לו, לפתוח את החלונות. רבי עקיבא עכשיו על תקן מנקה, בחינם, מנקה את הכל. ואומרת הגמרא, ובשביל שעשה כן חיה אותו תלמיד. חזר לבריאותו חיה. מה זה חיה? לא רק שחזר לבריאותו, קם ממוות לחיים. אומרת הגמרא, אמר לו רבי, איך חייתני? זאת אומרת, אם אתה לא היית מגיע לפה, רבי, פה הייתי כבורתי. עד שהם מגלים אותי אני לא יודע. אבל פה הייתי כבורתי. רבי עקיבא, גדול הדור, עושה מעשים של מנקה מתחילה, מנקה את כל הבית, הולך ומנקה.

8:11והציל נפש. זאת אומרת, כדי להציל נפש לא צריך דווקא ללכת ולהשתגע ולחפש. הנה, רבי עקיבא הציל נפש בכמה, עשה ספונג'ה וזהו, הציל נפש. אמר לו רבי: "יחייתני." איך שרבי עקיבא ראה את המקרה הזה, יצא רבי עקיבא ודרש: "כל מי שאין מבקר חולים כאילו שופך דמים." זאת אומרת, כל אדם שלא מבקר את החולה, הוא שופך דמים. למה? הוא אותו תלמיד. לא מבקר. אף אחד לא בא לבקר אותו. הוא היה יכול למות במיטה. זאת אומרת, כשחז"ל ציוו אותנו לבקר את החולים, זה מהציווי האלוקי ומהנהגה האלוקית בפרשה הזאת שלנו. "וירא אליו ה' באלוני ממרא", הקב"ה נגלה לאברהם אבינו, לא סתם, אלא לבקר את החולה. ובאמת, כתוב לנו בתורה באלוני מַמְרֵא. זאת אומרת שאברהם אבינו בא לבקר אותו באלוני מַמְרֵא. מהיכן בא לבקר אותנו? את אברהם אבינו. באלוני ממרה, באלוני אֶשְׁכּוֹל, באלוני עַנֵר, מה זה משנה? מה המיוחד באלוני ממרה? אז במדרש רבה, מן בית חטא, ורש"י גם הביא את זה למקום, שהטעם שהקדוש ברוך הוא נגלה לאברהם אבינו, לפי שנתן לו הצעה למילה, לפי כך נגלה עליו בחלקו. ממרה?

9:38היה חבר של אברהם אבינו, אחד מהשלישייה, אשכול, ענר וממרא. ואברהם שדיבר איתם, אמר: מה אתם אומרים? אני צריך לעשות ברית מילה, אלוקים ציווה אותי. אשכול וענר אמרו: עזוב, לא כדאי לך, אתה זקן, אולי תמצא הזדמנות אחרת, לא עכשיו, טה טה טה. ממרא אמר: מה אלוקים אמר לך? אתה צריך למול? אז אתה מול. זה מה שאומרים שזה ראשי תיבות גם ממרא — מול מהר רצון אלוקיך. תעשה כמה שיותר מהר, אלוקים אמר לך לעשות, תעשה. הציל אותך מכבשן האש, הציל אותך מכל האויבים, מכל השונאים, מכל זה. פתאום אתה שואל שאלות. יפה. והוא עושה. וכשהוא עושה, הקב"ה אומר, רגע, ממרה יעץ לך לעשות? אני אבוא ואתגלה בחלקו של ממרה. ובוא נשאל באמת, מה אכפת לגוי הזה, ממרה? אם הקב"ה מתגלה בחלקו או לא בחלקו? מזומנים יש? הוא מרוויח מזה כסף. הוא מרוויח מזה ענווה. מה אתה אומר? הקב"ה בסדר? כמה זה שווה בכסף? מיליון דולר אני ארוויח מהפגישה? התורה לא כתבה שממרא הרוויח מיליון דולר, גם לא כתוב שממרא היה אכפת לו מזה בכלל. אלוהים אמר בסדר, אז הוא מוזכר בתורה. תשאל אותו, אדוני ממרא, כמה היית מוכן לשלם שהקב"ה יבוא אליך? לא יודע, אולי הוא הכיר בהכרח של הקב"ה, אבל כמה אתה מוכן לשלם?

11:01במקום, כמה אתה מוכן לקבל כסף, במקום זה שהקדוש ברוך הוא יבוא אליך? כמה מזומן אתה רוצה? מיליון דולר. מספיק. ואם הוא היה אומר כן, מה שמיליון דולר זה יותר סבב לו מהראייה של אלוקים. אז מה המיוחד שהקדוש ברוך הוא בא ונגלה עליו בתור שכר? לממרה, והשכר הזה, הוא זה שהקדוש ברוך הוא החליט להביא לו. על השאלה הזאת, אפשר לענות על פי מה שמספרים על החפץ חיים. היה יהודי שהוא תמיד היה קורא לעצמו אני יהודי פשוט, לא משהו מיוחד. היה הולך עם כל הקסקט. היום אם נראה יהודי כזה ברחוב נחשוב שהוא מקסימום סבל של שנות ה-80, אם נפרגן לו אז אולי חלבן. לא, זהו החפץ חיים, קדוש השם, משנה ברורה, בעל החפץ חיים, בעל שמירת הלשון. עשרות של ספרים כתב והפיץ תורה בישראל, והיה נחשב גדול הדור, יהודי פשוט. היה יהודי שהוא תמיד היה קורא לעצמו "אני יהודי פשוט, לא משהו מיוחד." היה הולך עם כל הקסקט. היום, אם נראה יהודי כזה ברחוב, נחשוב שהוא מקסימום סבל של שנות ה-80. אם נפרגן לו אז אולי חלבן. לא, זהו החפץ חיים, קדוש השם, מחבר משנה ברורה, בעל חפץ חיים ובעל שמירת הלשון. עשרות של ספרים כתב והפיץ תורה בישראל, והיה נחשב לגדול הדור, יהודי פשוט. והוא היה צריך מדי פעם ללכת לבריאותו, ממקום למקום, כדי לנשום אוויר פה, לנשום אוויר שם, לחפש את האוויר הנקי, להרגיל את הרגליים קצת ללכת, לא שהרגליים לא יתעייפו מישיבה ממושכת. הגויים של אותו מקום היו יודעים שאם ה"חפץ חיים" עובר בשדה שלהם, אותה שנה יבול גודל מיוחד. רק מה? איך לוקחים את קדוש השם, ה"חפץ חיים", ומעבירים אותו דרך השדה?

12:25המסלול שלו לא שם, הוא בכלל צריך כיוון שני. ולתפוס אותו ולגרור אותו, לא נראה לי שייצא מזה ברכה. אז הם היו מחפשים כל מיני תירוצים וכל מיני סיבות ותחבולות, איך לגרום לחפץ חיים הזקן שידרוך להם בשדה. אז פעם היו אומרים לו, "הרב, הרב, בוא תראה, יש פה איזו שאלה." אולי היהודים מציעים לו כל מיני סיפורים, כל מיני שאלות, ויש פה איזו בעיה של שותפות וכל מיני. ואיך שהחפץ חיים היה מגיע למקום, הרב סידר את הבעיה, הכל בסדר, הכל מצוין, והעיקר שהגעת. ובאמת ככה היה. כל שדה שהחפץ חיים היה דורך שם, הייתה מתברכת. ולמה? הקדושה של החפץ חיים, הקדושה שלו הייתה... מתבטאת באופן מעשי. יש פה אדם קדוש; כשהוא דורך במקום, המקום שופע. עכשיו, אם נראה שזו קדושה של בן אדם, בשר ודם, זו הקדושה שלו. רואים את זה בעיניים נשואות, שהשדה צומחת, והיבול מבורך. כמה קדושה יש כשהקדוש ברוך הוא בעצמו יורד למקום? כמה קדושה, כמה ברכה, כמה שפע, כמה... כל הדברים הטובים יש כשהקדוש ברוך הוא יורד למקום. הרבה יותר גדול.

13:38לכן, כשאמרו בתורה, באלוני ממרא, זה היה באמת שכר שלם. כשהקדוש ברוך הוא יורד למקום, איזה שפע וברכה זו. להבדיל, להבדיל, להבדיל. היה, לפני כמה שנים, הגיע אפיפיור לארץ ישראל. כל ארץ ישראל רעשה וגעשה. קצת שכחו מה קרה לפני לא הרבה זמן. בספרד, האינקוויזיציה הארורה בהוראת אפיפיור. כמה סבל היא עשתה לעם היהודי. כמה הנוצרים התעללו במוצהר, בגאון, בעם ישראל לאורך כל הדרך, לאורך כל השנים. הגיע האפיפיור, כיבדו אותו. איך כיבדו אותו? הוא היה אמור לעבור בבית לחם. כשהוא עובר בבית לחם, 17 מיליון שקל השקיעו על ניקוי כל העיר בית לחם. 17 מיליון שקל. כאילו יש כסף מיותר למדינה. כל הזמן הם אומרים, החרדים שחתנים, החרדים בזבזנים, יש היום סטיגמה בבחירות. כל חייל יקבל כמו אברך. כל חייל יקבל כמו אברך. כמה אברך מקבל מהמדינה? במצבים הטובים שהמדינה מפרגנת, 900 שקל. ולא משנה כמה ילדים יש לך.

15:04בכולל 900 שקל, הצ'ק. ולפעמים זה יורד ל-700, 600. חייל בלי משפחה מקבל 350. איפה היחסים? בן אדם עם משפחה, לפעמים 12 ילדים, מקבל 900 שקל מהמדינה. לא משנה שמצהירים שאברך מקבל 3,400 שקל, שזה שקר גס מעין כמוהו. אבל... הם יודעים שהחילוני הבוחר לא ייכנס לכולל לשאול כמה אתם מקבלים, אז אפשר להלעיט אותו בשקרים. נלעיט אותו בשקרים וכשיש לנו מנגד אברך שיש לו הרבה ילדים, מקבל 900 שקל, וחייל ערירי שאין לו עוד ילדים... הוא לא צריך לדאוג לעצמו. הצבא מממן לו אוכל, שתייה, ביגוד, הנעלה ודמי כיס. לסיגריות, לפלאפון, לכל מיני קשקושים שיעלו לו בראש, 350 שקל בחודש. אז מה אתה אומר? שאברך עם ה-12 ילדים, שמקבל 200 שקל, זה לא פייר. כי החייל צריך לקבל כמוהו.

16:06זאת אומרת, אתה לוקח את הקמפיין בחירות שלך, ועושה אותו על גב התורה, על גב המצוות, על גב החרדים המסכנים, שבקושי מקבלים אולי כמה אחוזים בודדים. מי שיודע את הסכומים, יראה שהקיבוצים מקבלים מאות מיליונים של דולרים, על כלום, ככה. כיוון שמבקשים הזה מקבלים, על כל מיני מקומות בידור, שלפעמים מכספי החרדים, המיסים הארנוניות משלמים, מאות מיליונים משקיעים עליהם. ועכשיו מגיע אחד בטענה שחייל יקבל כמו אברך. זה שקר ונבזות, רשעות וטיפשות, מעין כמוהן. רק מה, הישראלי המצוי לא שואל שאלות. בטח, חייל יקבל כמו אברך. אני אמרתי על וי, שאותו האדם שטען את זה יהיה ראש כולל. אם הוא יהיה ראש כולל, אנחנו לא מסודרים. כל אברך יקבל 3,400 שקל. איזה שמחה תהיה. ראש כולל, תעשה אותו. אבל הוא בינתיים לא שואף להיות ראש כולל, לפחות לא בתכנון, אלא אם כן השם יחזיר אותו בתשובה, ברחמיו המרובים. אבל זה בעצם אנחנו רואים איך לפעמים מעוותים את המציאות, רק כדי להגיע לכל מיני דברים שלא תמיד רוח חכמים ואלוקים נוח מזה. אבל זה בעצם אנחנו נחזור לדבר הזה, כשהאפיפיור הגיע לבית לחם, ב-17 מיליון שקל שוטפים את בית לחם לכבוד האפיפיור.

17:34כשמשתפים לו את המקום, כמה זמן הוא עובר במקום? כמה שניות בכל מקום? כמה עניים היית יכול לפרנס מה-717 מיליון שקל האלה? זה הם לא חושבים, אבל לא נורא. לכבוד אף אפיו, ולהבדיל, להבדיל, להבדיל, בורא העולם כשיורד למקום, כמה הוא צריך לתאר את המקום, ולהפוך אותו למקור הברכה כדי שיחיל את עצמותו יתברך. לכן, כשהתורה אומרת וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, נבין עד כמה טובה, ברכה, שפע וכל טוב היה לממרא בזכות הגילוי האלוקי הזה, שבאמת זה היה שכרו שלם. אמרת יֵעֵצָה טובה לאברהם, אמרת מול מהר, רצון אלוקיך, תקבל שכר שלם בצורה הכי טובה שיש. וזה מה שבאמת קיבל. פסוק ב', וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו. אַבְרָהָם אָבִינוּ יוֹשֵׁב, כּוֹאֵב כֻּלּוֹ, יוֹם הַשְּׁלִישִׁי. הַמִּדְרָשׁ כָּתוּב שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹצִיא חַמָּה מִן הָרְתִיקָה, כְּדֵי שֶׁאֲנָשִׁים לֹא יָבוֹאוּ לְשַׁגֵּעַ אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ. יֵשׁ פֹּה יְהוּדִי בֶּן מֵאָה, עָשָׂה נִתּוּחַ, בְּלִי אַרְדָּמָה, קְצָת מְנוּחָה לָתֵת לְבֶן אָדָם.

18:46הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה, שמש חמה, אף אחד לא יוצא החוצה, אבל אברהם לא מוותר על המצווה הזאת. אברהם רוצה אורחים, ומרים את עיניו ורואה, והנה שלושה אנשים. הקדוש ברוך הוא רואה שאברהם רוצה אורחים, אז הוא שולח לו שלושה מלאכים. המלאכים האלה נראים בדמות ערבים, בדמות אנשים ערביים. בגמרא בבא מציעא דף פ"ו עמוד ב', אומרים שהשלושה אנשים האלו היו שלושה מלאכים שכולם מכירים אותם: מיכאל, גבריאל ורפאל. כל אחד היה בשליחות, כל אחד היה בתפקיד. מיכאל היה כדי לבשר את שרה. שאמר שבעזרת השם, שנה הבאה יהיה לך בן. וזה התפקיד של מיכאל. רפאל, לרפא את אברהם, הוא מלאך הרפואה. כיוון שהוא מלאך הרפואה, הוא נשלח בתפקיד שלו לרפא את אברהם אבינו מהחולי ומהכאב שלו בעקבות המילה. וגבריאל להפוך את סדום. גבריאל נשלח להפוך את סדום, זה אנחנו נראה בהמשך הפרשה מה התפקיד של גבריאל בפרשה. עכשיו בואו ניכנס לסיטואציה הזאת כשאברהם אבינו, יהודי בן מאה, אחרי ניתוח קשה מאוד...

20:03בלי הרדמה הוא רואה שלושה ערבים שיוצאים ביום של חום. אברהם אבינו לא נשאר בתוך האוהל. אברהם אבינו יוצא החוצה וירץ לקראתם מפתח האוהל וישתחו ארצה. אברהם אבינו בגיל מאה, אחרי שעבר את הניתוח הקשה, רץ לחום הנורא שבחוץ ומה רואה? שלושה אנשים ערבים. שלושה אנשים הערבים הללו... לא רק שהם היו ערבים, כתוב שהם היו משתחווים לאבק רגליהם, היו מאמינים בעבודה זרה. ואברהם אבינו יוצא בשיא החום כדי לבקש מהם שיבואו להתארח אצלו בבית. ואברהם אבינו מנסה לשכנע אותם, תבואו ותיכנסו, מה אתה תרוויח ששלושה ערבים יבואו אליך הביתה? מה תרוויח? יבואו ערבים, לא יבואו, תשב בבית, לא במזגן, אבל לפחות במקום מוצל. מה אתה צריך ללכת, לרוץ, לחפש ועוד להתחנן אליהם? בואו קחו משהו, מה שאתם רוצים. ואחרי שאברהם אבינו מתחנן אליהם ומשכנע אותם ומצליח לשכנע אותם, בשלושה ערבים שאנחנו יודעים שהם מלאכים, אבל אברהם אבינו עוד לא ידע שהם מלאכים, אברהם היה בטוח שהם ערבים.

21:15אחרי שהוא משכנע אותם, הוא הולך ומפעיל את כל המשפחה. כל מי שרק נמצא בבית, קדימה. צו שמונה. מה קורה? הגיעו שלושה ערבים. צריך לטרוח ולהכין להם את הדברים הכי טובים. מה הדברים הכי טובים? אומר לשרה, אשתו, בת כמה הייתה שרה באותו זמן? בת 90. תיקח אישה זקנה בת 90, תקים אותה, קומי קומי, בלי הליכון, בלי כלום, קדימה, תתפסי את הקמח והסולת, ולושי ועשי עוגות, והיא טורחת ועושה עוגות, גם שרה. רגע, מה אתה לוקח אישה בת 90? תן לה לשבת לנוח, כל החיים היא עבדה. תן לה, היא אחרי פנסיה, עברה את הגיל של הפנסיה, עברה הכל. מה אתה? קומי! אשתו, בת כמה הייתה שרה באותו זמן? בת 90. תיקח אישה זקנה בת 90, תקים אותה, קומי קומי, בלי הליכון, בלי כלום, קדימה, תתפסי את הקמח והסולת ולושי ועשי עוגות, והיא תורחת ורוצה עוגות, גם שרה. רגע, מה אתה לוקח אישה בת 90? תן לה לשבת לנוח, כל החיים היא עבדה. תן לה, היא אחרי פנסיה, עברה את גיל הפנסיה, עברה הכל. מה אתה? קומי! לושי ועשי עוגות, וגם הוא בן מאה, ואל הבקר רץ אברהם וייקח בן בקר רך וטוב וייתן אל הנער ויאמר לעשות אותו. זאת אומרת ויאמר לנער. מי זה הנער? הנער זה היה ישמעאל. וכשישמעאל גם קשור למשפחת אברהם אבינו, ישמעאל מצווה בהוראת אברהם גם לטרוח לאורחים. וכשאברהם אבינו מצווה אותו, הוא הולך ומטפל בבן הבקר.

22:31ואברהם אבינו נותן להם חמאה וחלב, ובן הבקר אשר עשה וייתן לפניהם, והוא עומד עליהם תחת העץ ויוכלו. זאת אומרת, אברהם אבינו לא מסתפק בשירות שבני המשפחה עושים, הוא בעצמו לוקח, טורח ומביא להם. מה הוא מביא להם? שלושה לשונות בחרדל. ככה גמרא אומרת בבבא מציעא, פ"ו ע"ב. שלושה לשונות בחרדל. מה נעשה שלעגל יש רק לשון אחת? אז אברהם לוקח שלושה עגלים ושוחט אותם בשביל הערבים. למה? לקיים מצוות הכנסת אורחים באופן מושלם. ובאמת, אנחנו צריכים לדעת שאברהם אבינו היה אבי האומה הישראלית. אנחנו צריכים ללכת בדרכו. כשאברהם אבינו, אבי האומה, טורח כל כך לעשות חסדים, מכניס אורחים, אפילו שקשה, אפילו שהוא בטירחה כל כך נוראה, מפעיל את כל בני הבית, אנחנו גם צריכים ללמוד מזה משהו. אני לא אומר שהיום עכשיו כל שלושה ערבים שנראה ברחוב נכניס אותם לבית, ונתחנן אליהם שיבואו אלינו ונאכיל אותם, אבל אנחנו צריכים ללמוד קצת מהמושג הזה של הכנסת אורחים. רק מה? יש בעיה אחת. הכנסת אורחים

23:49זו מצווה מאוד חשובה, מצווה מאוד גדולה, אבל צריך לדעת שכשאתה מכניס אורחים זה לא יהיה על חשבון האישה או הילדים. האדם יכול להכניס אורח ולא לשאול, לא לילדים, למה? יש לי עכשיו אורח. אברהם אבינו ידע ששרה אמנו, היא גם רוצה את האורחים, היא גם אוהבת את האורחים. לכן הוא שיתף אותה וגייס אותה למאמץ המצוותי הזה למען האורחים. אבל אם אברהם אבינו היה יודע ששרה לא מרוצה באורחים, הוא לא היה הולך ותורך כל כך למען האורחים וגם מטריח אותם. עד שראינו שיש מי שהזהיר וכתב בצוואה לבניו, אחד מגדולי וחכמי הדורות הקודמים, שכשיש לך אורחים, אל תאמר לאשתך להכין אוכל יותר מהרגיל. למה? כי זה יגרום לה שפעמים הבאות היא לא תרצה אורחים. כשהיא יודעת שמגיעים אורחים, פירושו שאישה ובעלה, שלושה ילדים נודניקים, והרבה אוכל וכלים בכיור, ובלאגן שלם, אז האישה אומרת, עזוב אותי, עזוב אותי, אורחים תביא לי אולי פעם בשנה, ועדיף פעם בשנתיים. היא לא יודעת את זה, אורחים, אבל כשהאישה יודעת, אין אותך מיוחדת. מה שכל שבת אוכלים, זה מה שנאכל כאשר אורחים, מה שאותם כלים שמוציאים, נוציא גם לאורחים, לא נשתגע יותר.

25:15אז האישה אומרת, בסדר, אם זה לא על חשבוני אורחים, אז טוב. אבל אברהם אבינו, כשהוא יודע ששרה אמנו היא לרג'ית, שרה אמנו היא אותו ראש, כי בדרך כלל הקב"ה מתאים מין למינו, בעל ואישה טובים, צדיק לצדקת, ולהבדיל הפוך. אז שרה אמנו שגם אוהבת אורחים, אז אברהם תורם אותה למאמץ הזה. בפסוק ת' אחרי שמובע כל התפריט שאברהם אבינו הביא, והאמורי אליו, היה שרה אשתך. אנחנו, כשאנחנו יודעים שהם מלאכים, הם גם היו יודעים שהם מלאכים, אותם השלושה ערבים. מלאכים, רואים מסוף העולם ועד סוף. ובאים, שואלים אותו, היה שרה אשתך. עכשיו בוא ניכנס לסיטואציה שלנו. שלושה ערבים, אתה מכניס הביתה, אוכלים, מבנאים, גומרים, רגע, איפה אשתך? תגיד לי, מה אתה? תסתירות ובועט אותם החוצה, תגיד לי, אתה חצוף? מה אכפת לך איפה אשתי? עוד ערבים! כשהגמרא אומרת במסכת קידושין, דף מ"ט, עשרה קבין של זנות ירדו לעולם, תשע נטלו הערבים. כל התשע, הם השאירו אחד, לכל העולם. מגיעים שלושה ערבים, כבר שואלים אותו על אשתו, אברהם אבינו, במיוחד שבברור, ששרה אמנו הייתה יפה, הכל בפני שרה, כקוף בפני אדם, והם שואלים, איה שרה אשתך?

26:41ואברהם אבינו לא בועז אותה מחוצה. והיא אומרת, הנה באוהל. איפה היא? באוהל. למה הם שאלו אותם המלאכים? למה הם שאלו? הרי אתם יודעים את התשובה שהיא באוהל, הרי אתם רואים מסוף העולם ועד סופו. הרי אתם יודעים שזה משהו לא כל כך בסדר ששלושה ערבים שואלים. גם אם נאמר שאברהם אבינו כבר נודע לו שהם מלאכים, זה גם, אם אתם מלאכים, אז מה אתם שואלים? את השאלה הזאת שאלה הגמרא בבבא מציעא בדף פ"ז עמוד א', ואמרה שמה ששאלו אותם המלאכים, זה כדי לחבבה על בעלה, שיראה שהיא צנועה. בואו נסביר את התירוץ הזה. זאת אומרת, אם יש אדם, מגיע אליו אורח, האורח מתהלך, אומר שזה בית נקי, איזה אוכל טוב, מי עשה את זה? אשתך עשתה? ממש, מעשה ידיה להתפאר, כל הכבוד, אפשר לבוא להגיד לה תודה? לא לא, עכשיו אשתי הלכה. היא, מתי היא תחזור? אולי שמונה בערב. מה זה אולי, אתה לא יודע מתי אשתך תחזור? אומר לא, בעד לילה היא הולכת, היא חוזרת, אני לא יודע איפה היא נמצאת, היא לא נמצאת, אני לא יודע. טוב, זה פעם הראשונה שהאורח הגיע. אם יש אדם, מגיע אליו אורח, האורח מתהלך, אומר שזה בית נקי, איזה אוכל טוב, מי עשה את זה? אשתך עשתה? ממש, מעשה ידיה להתפאר, כל הכבוד, אפשר לבוא להגיד לה תודה? לא לא, עכשיו אשתי הלכה, מתי היא תחזור? אולי שמונה בערב. מה זה אולי, אתה לא יודע מתי אשתך תחזור? אומר לא, בלילה היא הולכת, היא חוזרת, אני לא יודע איפה היא נמצאת, היא לא נמצאת, אני לא יודע. טוב, זה פעם הראשונה שהאורח הגיע.

27:55פעם שנייה שהעורך מגיע, הכל בסדר, איזה בית נקי, איזה בית יפה, אפשר להגיד תודה לאשתך. לא, לא, אשתי לא נמצאת. מה קרה? יש איזה סרט היום, היא הלכה לראות איזה סרט. או שיש איזה הרצאה, להבדיל, או שיש איזה משהו. אדם, היום בלוק אותה. עוד פעם, פעם שלישית, וכל פעם האישה לא נמצאת בבית באופן סדרתי. אז האישה הזאת כל היום מטיילת ומקניות לבין ה... הרצאות, חלק מהסרטים, בקיצור, מטיילת בכל העולם. וכשהיא מטיילת בכל העולם, הבעל מרגיש בודד וגלמוד, והוא אומר, טוב, אם אין לי אישה, לפחות יהיו אורחים. ואורחים מגיעים, וכל הזמן רוצים להגיד שלום לאישה, והאישה איננה, מטיילת פה, מטיילת שם, לא נמצאת בבית, לא נמצאת בזה, לא נמצאת בזה. כשאומרים לבעל, אשתך, וכל הזמן מזכירים לו, אשתך לא בבית, אה, אז היא לא בבית, כן? אתה בטוח? היא לא בבית, ועוד פעם, היא לא בבית. מה נכנס לה פתאום? רגע, אם היא התחתנה, היא מכירה? או עם אישה? למה היא כל הזמן לא בבית? למה תמיד כשאני מגיע הביתה, אני צריך לקבל את השקט התמידי הזה פה בקירות? ואם יש ילדים, אז עם בייביסיטר שאני לא מכיר אותה ולא יודע מה היא עושה פה בכלל, ויש לי פתק על המקרר: ליוסי, שלום, אני לא בבית. הוא אומר: אני כבר יודע את התפריט, הכל, אותו פתק, אני כבר לא צריך להוריד אותו מהמקרר. למה זה ככה?

29:11וזה באמת אחת מהבעיות של שלום הבית. אישה שלא מחכה לבעלה אחרי שהוא חוזר מהמקום של העבודה, מהמקום של הלימוד, מכל מקום, והבעל יודע, אין לי מה למהר לבית. או שהיא ישנה, או שהיא לא בבית. אז למה להזדרז לבוא לבית? זו אחת מהבעיות של שלום הבית, ולכן חז"ל במסכת ברכות אמרו שהשכר של האישה הוא שמחכה לבעלה שיחזור מלימוד התורה. כשהבעל יודע, יש לי אישה בבית שמחכה לי ומעריכה ומכירה את הדבר הזה שכשאני מגיע מהכולל היא מוכנה להישאר עד השעות הקטנות המאוחרות של הלילה ולפרגן כל הכבוד שאתה והבעל יודע, אין לי מה למהר לבית. או שהיא ישנה, או שהיא לא בבית. אז למה להזדרז לבוא הביתה? זו אחת מהבעיות של שלום הבית, ולכן חז"ל במסכת ברכות אמרו שהשכר של האישה הוא שהיא מחכה לבעלה שיחזור מלימוד התורה. כשהבעל יודע שיש לו אישה בבית שמחכה לו ומעריכה ומכירה את הדבר הזה, אז כשהוא מגיע מהכולל היא מוכנה להישאר עד השעות הקטנות המאוחרות של הלילה ולפרגן כל הכבוד שאתה... הלכת והזדרזת והתאמצת בשביל התורה, אז הוא מקבל קומפלימנטים. אז שווה ללכת, שווה. אבל שבעל יודע איפה אני. אני מגיע לבית, אין אישה, אין כלום. מה זה? זה באמת, המלאכים כשהגיעו לאברהם אבינו ואמרו לו "איה שרה אשתך?" מה זה "איה שרה אשתך?" איפה שרה? והוא אומר "הנה באוהל". היא באוהל. למה היא באוהל?

30:16כדי לחבבה על בעלה, היא נמצאת בבית, היא לא מטיילת, היא לא מחפשת כל מיני ריגושים, כל מיני פורקנים, היא באוהל. אשתך כגפן פוריה, בירכתי ביתך. זאת אומרת, שרה אמנו, היא באוהל. וזה היסוד שראיתם המלאכים רצו ללמד, למשך כל הדורות, כדי לחבבה על בעלה. ובאמת, זה המושג הזה של צניעות. שלצערנו בדור האחרון, הצניעות נפרצה מאוד מאוד מאוד. יש פסוק, "כל כבודה בת מלך פנימה." כמה שהאישה יותר בצניעות, יותר נמצאת בבית, היא הרבה יותר נקראת בת מלך. מלכת אנגליה, פעם בכמה זמן היא יוצאת לטייל. אם בעלה פתאום רוצה ללכת לשוק הכי שפל באנגליה, והיא רוצה בלי משמר, בלי כלום, ללכת, ללבוש טרנינג וללכת, לא נראה לי שבית המלוכה יסכים לכזה דבר. אם היא מעדיפה ללכת לנגב חומוס באחת מהמסעדות הישראליות, גם לא. את מלכה, ואם לא בא לך להיות מלכה, תנו לי פסק זמן יומיים. רוצה לצאת עם טרנינג וללכת לשבת בחוף הים בלי שומרים, בלי אותם השומרים הקשוחים שעומדים כמה שעות בלי לזוז. תנו לי את הנופש שלי. מה יגידו לה? או שאת מלכה או שאת לא מלכה. אין פסק זמן במלכה. אם את מלכה, אז תמיד תהיי מלכה.

31:41אז לא. זאת אומרת, אותו דבר. כל כבודה בת מלך פנימה, כל אישה יהודית בבחינת מלכה. כשהיא אומרת, רגע, לפעמים תנו לי פסק זמן, עכשיו אין לי כוח להיות בת מלך פנימה, אני רוצה להיות בת מלך החוצה. לא פנימה. זאת אומרת, או שאת מלכה, או שאת לא מלכה. אם צריך, אז בסדר. אנחנו מדברים על הזמנים שלא צריך. פעם. למה את יוצאת? למה לא? יפה. למה לא? זאת אומרת, כשאין סיבה להישאר בבית, אז יוצאים. לא מדבר כמובן על צורך, שהגם צריכה להתעברר, שהגם צריכה לצאת, אין לזה שום בעיה. שצריך. כמובן, למקומות טובים, למקומות ראויים. אבל, צריך גם, צריך לדעת שהפסוק הזה הוא גם לדורנו. זאת התורה לא תהיה מוחלפת. "כל כבודה בת מלך פנימה." זה פסוק שנאמר, שהיה, שיהיה עד סוף כל הדורות, הכבוד הגדול של האישה, בת מלך פנימה. ובאמת הם מבשרים לשרה. מלאך מיכאל מבשר לשרה את הבשורה הגדולה שהיא חיכתה לה עשרות שנים. כשהיא שומעת את הבשורה, שרה מתרגשת מאוד ולא מאמינה שעוד יכול לצאת ממנה בן.

33:09ואחרי תקופה באמת נולד ממנה בן, אבל בינתיים התורה עוצרת בשלב הזה ועוברת לסיטואציה אחרת, למקרה אחר. המלאכים עוזבים את אברהם אבינו והולכים לסדום. ויקומו משם האנשים, וישקיפו על פני סדום, ואברהם הולך עמם לשלחם. אברהם גם כמובן מלווה אותם, לא שולח אותם, כמה שיותר תלכו מהר, אברהם הולך, מלווה אותם להראות, קשה עליי פרידתכם, והולך איתם. הם הולכים לסדום, וישקיפו על פני סדום. אם אתם זוכרים מהפרשה הקודמת, אמרנו מה זה סדום? העיר הכי מושחתת שיש בעולם. עם כל החוקים הכי זוועתיים, וכמובן זה החוק פה, אין מה לעשות. הם עידנו את זה בצורה נאותה שלא ייראה כמצב לא נעים בעיני האומות. הם סידרו את זה בכל מיני אופנים מסוימים, והם החליטו, המלאכים בציווי האלוקי, לחלוט את סדום מעל פני האדמה. הכתוב מעיד שהקש ששבר את גב הגמל...

34:23היה מקרה נורא ביותר שקרה בסדום. הקדוש ברוך הוא אמר, ארד נא ואראה הקצה הקטנה. אומר, אני רוצה לרדת ולראות מה קורה בסדום. לראות את כל מה שהמקטרגים מספרים על סדום. הקדוש ברוך הוא לא צריך היה לרדת כדי לראות. אבל הפסוק מסביר את העניין ואומר שהקדוש ברוך הוא ממש... היה בתוך העיר סדום ורצה לראות את קצה הכיתה. מה זה קצה הכיתה? אומרים חז"ל שהקצה הכיתה הוא במסכת סנהדרין דף קופ"ט עמוד ב' על צעקת ריבה אחת שהרגו אותה במיטה משונה על שנתנה מזון לעני. זאת אומרת... המיטה שהרגו את אותה הריבה הייתה לא על זה שהיא רצחה, לא על זה שהיא גנבה אפילו, כלום. עברה על החוק. נתנה אוכל לעני. בחוק, אדם שנותן אוכל לעני גזר דין מוות. לנו ביהדות יש צדקת עצים ממוות. שם ההפוך. צדקת אבי מוות. אתה נותן צדקה, הראש שלך ילך לגרדום. אבל לא לגרדום. מיטה מזעזעת שצריך שהמוח האנושי יעכל כזה סוג של מיטה.

35:44שהמוח האנושי יעכל כזה סוג של מיטה. המיטה הזאת הייתה שלקחו את הנערה הזאת, מרחו את כולה בדבש, ושמו אותה ליד קברות של דבורים. הדבורים, מגלות מתוק, באות. מאות אלפי דבורים כיסו את כולה, ועקצו אותה, עקצו אותה, עקצו אותה, עד שאותה הריבה מתה. מי זאת הייתה הריבה הזאת? מי זאת הייתה הנערה? לפרקי דרבי אליעזר, פרק אפי, מובא שהנערה הזאת הייתה בתו של לוט ושמה היה פליטית. לוט, שבפרשה הקודמת גילינו שהוא עזב את אברהם אבינו בשביל העיר היפה, הוא רצה לבחור לגור בלוס וגאס, אמרנו. וכשהוא הלך לשם, הוא קיבל כבר שכר. קודם כל, את בתך אתה תראה איך הורגים אותה במיתה משונה. למה? זה מה שבחרת, העולם הזה. לא רצית עולם של תורה. אמרת, אי אפשי לא באברהם ולא באלוקיו. אתה לא רוצה תורה. מה אתה רוצה? תעבור. כיף העולם הזה? בבקשה. אחד ועוד אחד שווה שתיים. תעבוד בלי אלוקים שווה הריגה של הבת. כל אדם אחר שהיו הורגים את הבת שלו היה קם ועוזב את המקום. מה אתה נשאר? לא תלוי. קשור בכבלי ברזל לתעבוד של המקום.

37:12סדום מרתקת את לוט למקום, הוא לא עוזב את המקום. ולא רק שהוא לא עוזב את המקום, הוא ממשיך להיות מרושע בקהילה הסדומית. מה זאת אומרת מרושע? אנשים רשעים. הרגו את הבת שלך במיתה משונה. תקום, תברח מפה, תלך. רק תגידו ללוט מה לעשות. הוא מבין עניין. מה הוא עושה? הולך ומתקדם בסולם הדרגות עד... שחז"ל אומרים שמינו את לוט לשופט. חז"ל אומרים "ולוט יושב בשער סדום" (בראשית י"ט, א'). באותו היום מינו אותו שופט עליהם. זאת אומרת, אתה לוט ראית את היד הקשה איך אנחנו מתנהגים כנגד אלו שנותנים צדקה? אתה ראית את היד הקשה איך אנחנו מתנהגים כנגד אלו שעוברים על החוק? בבקשה, מינו אותו שופט. כדי להיות שופט בסדום, לא היה צריך לעשות הרבה מבחנים. אך זרע כמו שצריך, נאמן לחוק בכל הכוח, אתה שופט. ואם לא תקבל את התואר הזה, זאת אומרת, המיטה הטראומטית של הבת, לא תזיז אותו. איפה הרגשות רחמים של האבא על הבנים שלו? עוד אתה הולך ומשתף פעולה עם החוק. זה כוחה של תאווה.

38:37כשאתה נמצא במקום של תאווה, במקום שיותר מדי עולם הזה, הלב מתכסה בשכבה עבה של שומן, לא כשר, שומן של תאוות, שהוא מונע גם רגשות של אבא ובן להיכנס אליהם. ולוט ממנים אותו לשופט. כשממנים אותו לשופט, לכאורה הידיעה הזאת, לא הייתה אמורה להיות משנה לנו למה היא נכתבה בתורה הקדושה שבספר תורה. זה גם כתוב: "ולא תושב בשער סדום". אז קודם כל, אנחנו למדנו מזה כמה קשה כוחה של תאווה וכמה קשה כוח של עניינים של עולם הזה כשעושים אותם על חשבון האלוקים. זה הדבר הראשון שהתורה רוצה לגלות לנו. דבר שני יתורץ על פי סיפור שהיה. הייתה קהילה יהודית באחת מערי רוסיה, שהחוק היה מאוד קשה כנגד היהודים, אבל תמיד היו יודעים להסתדר איך. קצת דולרים, הרוב על הרוסי לא היה שווה הרבה, אז היו מעדיפים דולרים אמריקאים. כמה שהחבילה של הדולרים יותר גדולה, יותר שמינה, יש סיכוי לעבור את השבוע בשלום. הייתה קהילה יהודית באחת מערי רוסיה, שהחוק היה מאוד קשה כנגד היהודים, אבל תמיד היו יודעים להסתדר איכשהו. קצת דולרים, הרובל הרוסי לא היה שווה הרבה, אז היו מעדיפים דולרים אמריקאיים. ככל שהחבילה של הדולרים יותר גדולה, יותר שמנה, יש סיכוי לעבור את השבוע בשלום. כל שבוע היו מגיעים לראש העיר, דופקים בדלת, או שלום ראש העיר, מה נשמע, הבאנו לך משהו, מתנה צנועה, מתנת היהודים, כמה מאות דולרים, והיהודים עושים כל מה שעולה על רוחם. יום אחד, אחד מהיהודים, נהיה מומר, התנצל, והוא החליט להקים את רוסיה. הוא שישמור על החוק הרוסי יותר מהרוסים.

39:56כל שבוע היו מגיעים לראש העיר, דופקים בדלת, "שלום ראש העיר, מה נשמע? הבאנו לך משהו, מתנה צנועה, מתנת היהודים, כמה מאות דולרים," והיהודים עושים כל מה שעולה על רוחם. יום אחד, אחד מהיהודים נהיה מומר, התנצר, והוא החליט להקים את רוסיה. הוא שישמור על החוק הרוסי יותר מהרוסים. הוא ידע את החוק הישן של היהודים: יום ראשון בבוקר דופקים בדלת של ראש העיר ומביאים שוחד. לכן הוא קרא בעוד יום לשוטרים ואמר להם: "שימו לב פה, הולכת להיות פה חגיגה. אני מכיר את היהודים, יום ראשון בשמונה בבוקר הם מגיעים אליו ונותנים לו שוחד." ראש העיר לא היה טיפש. הוא רואה שוטרים, רואה פעילות, שומע דפיקות בשמונה בבוקר - לא פותח. "אני לא בבית."

40:56כשהוא לא פותח, היהודים הולכים, עדים למחרת. לא פותח. הוא לא רוצה להסתבך עם החוק הרוסי, שוחד לא שוחד, לא מכיר אותם. וכשהוא פותח סוף סוף את הדלת, הוא אומר להם, מה אתם רוצים? ואז הוא לא מכיר אותכם, לא יודע, אל תבואו יותר, מגרש אותם לבזיונות. הרב של העיר ידע שהמצב הזה לא ניתן להימשך. למה? ראש העיר שיתף איתם פעולה תקופה מסוימת, והם יכלו לחיות כמו שצריך. עכשיו כשיש את המומר הזה, הוא נהיה יותר קרוב מהגוי. ראש העיר צריך לנטרל את המומר. הבעיה שהמומר היה קרוב מדי לשלטונות, אי אפשר להעלים אותו פתאום. אז היה צריך לדבר איתו. קרא למומר ואמר לו: "בוא, תיגש. אתה יש לך לב יהודי, אתה למדת תלמוד כשהיית קטן, אתה בטח למדת פרשת וירא." הוא אומר, התורה כותבת לנו ולוט שיושב בשער סדום. מה אכפת לי שלוט שישב בשער סדום או שישב בשער אחר? מה אכפת לי? חז"ל אומרים, שמינו שופט עליהם. גם זה מה אכפת לי. הוא אומר, התשובה לכך היא, כל זמן שהשופטים בסדום היו מושחתים כמו האנשים שלה, אז הם לא שמרו על החוק הרשע של סדום שהתקיים. למה?

42:23על פי החוק של סדום היה צריך אדם שנותן צדקה לעני גזר דין מוות. הוא יודע שהשופט עם ההטיה כזאת שמנה משחרר אותו, אז אנשים היו מודעים אל תדאג, אין בעיה. גם אם אני מרחם על העני ואתן לו צדקה, יש פה שופט טוב. מה זה טוב? כמה מאות דולרים והעניין מסודר. אבל כשמינו את לוט בתור שופט, ולוט ישכון שומר חוק, מה כתוב בחוק? דקה אלי, אני אגזור דין מוות? אין שוחד. לא רואה שוחד, לא מתיר שוחד. מה הקב"ה אמר? כשמינות לא תלהם, סדום לא יכולה יותר להתקיים. כשיש מישהו ששומר את החוק, מה שהחוק אומר עושים, בלי שוחד מהצדדים, גם כשהחוק מעוות, סדום לא יכולה להתקיים. כמו לא תקשיב, כל זמן שהיה מישהו פה לשחד אותו, היה את ראש העיר, שיעלים עין מהחוק. היינו יכולים להתקיים. עכשיו כשאתה בא ונהיה שומר חוק, נהיה צדיק, אתה שומר את החוק. אנחנו לא יכולים להתקיים. הדברים עזרו פעלו את פעולתם, ואותו יהודי הפסיק לייצר לאחיו היהודים. זאת אומרת, כשיש לנו את לוט, שלמד בבית אברהם מה זה מידת נאמנות, מה זה מידת יושר, מה זה מידת צדיקות, לוט לוקח את הכלים האלה ומשתמש בהם לחוק. איזה חוק? החוק הנורא ביותר, חוק של סדום. במשפט אייכמן, שהיה פה במדינת ישראל, אחרי שחטפו את אייכמן והביאו אותו פה למשפט, אייכמן אמר טענה שהיה קשה לענות עליה. הוא טען כך, אני בורג במערכת, אפרר, היטלר עם אח שלמו וזכור, כשציווה עליי בתור פקיד שלו, בתור נתין שלו, לפתור את בעיית היהודים, ולהיות אחראי על המשלוחים, על המשרפות.

43:47החוק הנורא ביותר, חוק של סדום. במשפט אייכמן, שהיה פה במדינת ישראל, אחרי שחטפו את אייכמן והביאו אותו פה למשפט, אייכמן אמר טענה שהיה קשה לענות עליה. הוא טען כך: אני בורג במערכת, הפיהרר, היטלר ימ"ש, כשציווה עליי בתור פקיד שלו, בתור נתין שלו, לפתור את בעיית היהודים, ולהיות אחראי על המשלוחים, על המשרפות. אני שומר חוק. החוק בגרמניה היה שצריך לשמוע על הפיהרר בכל מה שהוא אומר. איך אני יכול לבוא ולהילחם עם החוק? אתם רוצים להרוג אותי, אמר רייכמן הרשע, כי אתם אומרים שעשיתי פשעים נגד האנושות. רצחתי אלפי יהודים. אבל מה אני אעשה שהחוק בגרמניה היה ככה? אצלכם החוק הוא לא ככה. אבל אני לא באתי אליכם לעשות את זה.

44:49גרמניה כבשה ארץ ועוד ארץ, עיר ועוד עיר. כל מקום שהגענו, אנחנו היינו השולטים. החוק בגרמניה היה שיהודים, על פי הסלקציה שעשינו, אלו למשרפות, אלו לא. מה אתם רוצים ממני? תשנו את החוק בגרמניה. והוא צודק או לא צודק? צודק או לא? יש אומרים שכן, יש אומרים שלא. היה לו סנגור יהודי, עורך דין יהודי. שהוא זה שטען את הטענה הזאת. וכשהוא אמר את הטענה הזאת, השופטים לא ידעו מה לענות. ניסו להגיד לו, אבל סוף כל סוף, זה נגד הכללים של העולם. הוא אומר, מה עולם? אנחנו לא קשורים לעולם. אנחנו, בריבונות שלנו, זה מה שאנחנו עושים. היו בחירות, הוא עלה לשלטון. למה אתם אומרים שקפינו דעתנו על העולם? כבשנו כמו כל מלחמה, והנחלנו את החוקים שלנו על כולם, על כל מי שכבשנו.

45:49זאת אומרת, הטענה הזאת לא התקבלה, כמו שאנחנו יודעים שאורבן בסוף הרגו. אבל הטענה הזאת היא בעצם טענה שצריך לענות עליה. על פי התורה, אנחנו יודעים שטענה כזאת אין כזה דבר. וגם הגויים מצווים על שבע מצוות בני נח שאחד מהם הוא לא לרצוח. גם כשיש ראש ממשלה משוגע, כשאומר לאדם לעשות משהו כנגד התורה, יש לנו כללים. אם זה דברים של ייהרג ואל יעבור, לא עושים. בנוח שהרג חייב מיתה. זאת אומרת, כשאתה נשלח להורג, אתה אומר שאתה שומר חוק. תלוי מה החוק. החוק עצמו מחויב לחוק הגדול, שהוא ספר התורה. אמנם הגויים לא מצווים ב-613 המצוות, אבל בשבע מצוות בני נח הם מצווים, אחד מהם הוא לא להרוג. וכשאתה עובר על ספר החוקים, אתה שובר את החוק האמיתי. וכשאתה שובר את החוק האמיתי, מגיע לך גזר דין מוות. מה נעשה שהשופטים והקטגור ששפטו את אייכמן, קצת היו רחוקים מהחוק האמיתי? הם היו יודעים שאם יגידו את הדבר הזה, שיש להם חוק בתורה שאומר לא תרצח, אז אייכמן ישר היה אומר להם, רגע,

47:03ומה עם זכור את יום השבת לקדשו, פה במדינה, יש זכור את יום השבת לקדשו? או שיש דיסקוטק ביום השבת לקדשו? או שיש תחבורה ציבורית בשבת? או שיש דברים, חנויות פתוחות? מה עם לא לאכול חזיר שעל פי התורה אסור? אתם מקיימים את זה? או שרק לא תרצח אתם יודעים להגיד שכתוב בתורה? לכן הייתה להם בעיה להגיד את הטענה הזאת. לנו, ברוך השם, כאנשים שומרי תורה ומצוות, אין את הבעיה הזאת. לכן אנחנו חיים אחרת. הטענה הזאת, שאנחנו יודעים שיש לנו חוק אלוקי, והחוק האלוקי הוא המחייב מעל כל החוקים, שום טענה לא תוכל לבטל ולפרוך. עשיתי וקיימתי את החוק. וזה בעצם הייתה טענה ללוט. אתה שומר חוק. אתה שומר את המסורת של העיר. אבל מה עם השמירה של החוק האלוקי, שהוא קודם וחזק יותר מהחוק של סדום? ובאמת, כשלא תהיה יושב בשער סדום, סדום לא תפקדה הרבה זמן מהמגפה. הגיעו המלאכים והחריבו את העיר סדום. כשהם החריבו את העיר סדום, התורה כותבת על זה עריכות של פסוקים.

48:23איך היה נס ההצלה של לוט מסדום? אשתו נהפכה לנציב מלח, ולוט ושתי בנותיו ניצלו מהמהפכה של סדום. המלאכים שמו אותם בתוך מערה, והפסוקים כותבים שבנות לוט חשבו שכל העולם נחרב. וידוע... כשהבורא ברא את העולם, אז הוא ברא את קין עם תאומה, ואת הבל עם שתי תאומות. ואיך? הם התחתנו, אבל לא היו עוד נשים, הקדוש ברוך הוא התיר להם להתחתן עם האחיות. קין התחתן עם אחותו, והבל עם שתי האחיות שלו. במדרש כתוב שקין קינא בו על תאומה נוספת, ולכן התחיל הפרץ של המריבה, אבל זה לא ענייננו כעת בפרשה. זאת אומרת, הקב"ה ברא את האחיות בתחילת הבריאה. בנות לוט, כשנמצאות במערה, חושבות שאף אחד בעולם לא נשאר. הן חושבות שהעולם חזר לתחילתו, ורק הן נשארו עם אביהן, ומתחתנות עם אביהן, ונולדים שני בנים, עמון ומואב. וכתוב בפסוקים, הגדולה ילדה בן, וקראה שמו מואב, והוא אבי מואב עד היום. והצעירה גם היא ילדה בן, וקראה שמו בן עמי.

49:50הוא אבי בני עמון עד היום. זאת אומרת, הם רמזו בשם של הבנים מאיפה הגיע הבן. הבחירה אמרה מואב, שזה הגיע מאב, והצעירה אמרה שם פחות, שמש ממינו, עמון, בן עמי, הוא קשור לעם שלי, למשפחה, למשהו, קשור ככה. ולכאורה, הם קראו, והשיגו את המוצא, שאותו הבן, על פי כללי התורה, היה ממזר. זאת אומרת, זה היה בדרך האיסורים שאסורים על פי התורה, רק הם לא ידעו. היה בשתי דורות קודמים, אבא של הגאון רבי משה פיינשטיין, רבי דוד פיינשטיין, שהיה רב קהילה ברוסיה. הוא סיפר סיפור לבן שלו, שהבן שלו סיפר אחר כך, והפיץ את זה ברחבי אמריקה. הסיפור היה על תלמיד חכם אחד, שישב ודרש פרשת שבוע, פרשת וירא, הגיע למקרה של לוט ושתי בנותיו, והתחיל להתרים: "איזו חוצפה זאת, הן מגלות לכולם שהן הגיעו מאבא שלהן, איפה החוסר צניעות, איפה הדבר הזה, זה לא מתאים." באותה לילה, אותו רב, שהיה את המקרן הגדול, יושן על מיטתו וחולם, מגיעות אליו שתי נשים זקנות, ואומרות לו, "אנחנו בנות לוט. נסביר לך את הטעם, למה קראנו לאותם ילדים שלנו בשם כזה שמסגיר את המוצא, שממנו הם הגיעו. הבן הראשון קראנו מואב." איזה חוצפה זאת, הן מגלות לכולם שהגיע מאבא שלהם, איפה החוסר צניעות, איפה הדבר הזה, זה לא מתאים. באותה לילה, אותו רב, שהיה המקרחן הגדול, ישן על מיטתו וחולם, מגיעות אליו שתי נשים זקנות, ואומרות לו, אנחנו בנות לוט. ונסביר לך את הטעם, למה קראנו לאותם ילדים שלנו בשם כזה שמסגיר את המוצא, שמאיפה הם הגיעו. הבן הראשון קראנו מואב.

51:13מאב והגיע מאבא לבן השני קראנו אמון בן אמי. למה? אומר, כיוון שאתה יודע היום שעוד כמה אלפי שנים הגיע משוגע בשם ישו שכמה משוגעים אחריו יגידו שאמא שלו התעברה מרוח הקודש. בספרי הנצחות כתוב שאמא שלו התעברה מרוח הקודש דרך האוזן, כל מיני שגעונות מוזרים ביותר, רק כדי להגיד שישו היה משהו מיוחד וקדוש קודשים. לפי המסורת היהודית וגם המסורת הארצית, זאת אומרת של כלל הארצות בעולם, מובאים סיפורים שאמא שלו בכלל הייתה פרוצה, וזה לא הגיע מרוח הקודש, זה הגיע ממקום אחר. רק כנראה שהנוצרים לא יודעים רק או רוח הקודש או אדם, וכיוון שזה לא היה אדם כאשר, אז זה היה רק אלוקים. מוזרים ביותר רק כדי להגיד שישו היה משהו מיוחד וקודש הקודשים, שעל פי המסורת היהודית וגם המסורת הארצית, זאת אומרת של כלל הארצות בעולם. מובאים סיפורים שאמא שלו בכלל הייתה פרוצה, וזה לא הגיע מרוח הקודש, זה הגיע ממקום אחר. רק כנראה הנוצרים לא יודעים, או רוח הקודש או אדם, וכיוון שזה לא היה אדם, אז זה היה רק אלוקים. אמרנו, אנחנו לא רצינו שיגידו שהבנים שלנו הם בני אלוהים. לכן גילינו לכולם, מואב, מאב זה הגיע, לא מאלוקים, אמון, בן עמי. ואתה, כיוון שלא דנת אותנו לקו זכות, היום אתה תיפטר מהעולם. אחרי שתספר את הסיפור הזה לרב הקהילה. הוא סיפר את הסיפור הזה לרב הקהילה, רבי דוד פיינשטיין,

52:38שהוא סיפר את זה לבן של הרב משה פיינשטיין. זאת אומרת, גם כשאנחנו מדברים על דורות קודמים, לוט, שתי בנותיו, דברים שנראים כאילו לא מתאימים, הכוונה נסתרת היה באותו הרב, שהתלמיד חכם גדול, נענש על מחשבה בגנותם כביכול של אותן בנות לוט. בפרק כ', פסוק א' והלאה מתחיל ניסיון נוסף של אברהם אבינו. באיזה שלב אברהם עלה מהנגב, וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר. אברהם אבינו הולך לגור בגרר. טוב, גר בגרר. נו, איפה האקשן בסיפור? פסוק הבא. ויאמר אברהם אל שרה אשתו. מה אומר אברהם? את מהיום והלאה מתחפשת. תפקיד שלך להגיד שאת אחותי, אין קשר של אישות בינינו. והשלכה היא שמלך גרר ישלח ויקח את שרה. מלך גרר חשב שהיא לא נשואה, כיוון שאברהם הצהיר "אחותי."

53:56וישלח אבימלך מגרר ויקח את שרה, ויבוא אלוהים אל אבימלך בחלום הלילה, ויאמר לו, הנך מת על האישה אשר לקחת, והיא בעולת בעל. ואבימלך לא קרב אליה, ויאמר, אדוני, הגוי גם צדיק תהרוג? אבימלך אומר, לא ידעתי, לא התכוונתי, לא עשיתי כלום. אברהם אמר לי, אחותי, והיא גם היא אמרה, אחי, בתום לבבי ובנקיון כפיי עשיתי זאת. אבימלך אומר, אני צדיק, לא עשיתי שום דבר. רציתי להתחתן עם אשתך, חשבתי שהיא פנויה, חשבתי שהיא לא נשואה. בתום לב ובנקיון כפיי עשיתי זאת. הקב"ה אומר לו: ואתה השב אשת האיש, כי נביא הוא ויתפלל בעדך ותחיה. זאת אומרת, אברהם, אחרי הניסיון הקודם, שכבר לקחו את שרה לפרעה, מגיע אליו עוד ניסיון, ונוקחים שוב את שרה אל בית אבימלך, וגם בניסיון הזה אברהם עומד בגבורה, לא חושב על הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם, למה כל הזמן צריך לקרות לי כל המקרים הרעים בעולם? אין עוד אנשים בגלקסיה, קצת תיקח מישהו אחר, תמיד עם אשתי אני נופל, תמיד אני צריך להיות נא ונא, תמיד אני צריך לקבל את כל הניסיונות, תחלק לפחות. ונלקחת שוב את שרה אל בית אבימלך, וגם בניסיון הזה אברהם עומד בגבורה, לא חושב על הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם, למה כל הזמן צריך לי לקרות את כל המקרים הרעים בעולם? אין עוד אנשים בגלקסיה, קצת תיקח מישהו אחר, תמיד עם אשתי אני נופל, תמיד אני צריך להיות נע ונד, תמיד אני צריך לקבל את כל הניסיונות, תחלק לפחות.

55:08שיהיו פיטים, אני 50 אחוז, הם 50 אחוז, כלום. אני אקבל את כל המאה אחוז שצריך לקבל. ואברהם מבין, הוא לא מתערב. שרה נלקחת לבית אבימלך, ואברהם לא חושב אפילו מחשבה של תרעומת כלפי הבורא. ואבימלך משיב את שרה לאברהם, ושואל אבימלך את אברהם: "למה אתה שיקרת ואמרת שהיא אחותך? תגיד שהיא אשתך! למה אתה משקר? אתה מביא אותנו לסיבוך? אתה מביא אותי לתקלה? אתה מביא אותי לדבר?" אומר לו אברהם משפט שהמשפט הזה הוא משפט היסטורי מאוד מאוד גדול שבמשך כל הדורות היה אפשר ללכת לאור המשפט הזה ולהינצל מהרבה דברים. המשפט מובא בפסוק ב' א'. ואומר אברהם, הסיבה שאמרתי שהיא אחותי ולא אשתי, כי אמרתי, רק אין יראת אלוהים במקום הזה, והרגו אותי על דבר אשתי. אברהם אבינו אומר, אני יודע מה זה אנשים בלי יראת שמיים. אנשים בלי יראת שמיים, כשיש להם פה בעיה, הם רוצים את האישה הזאת, רק מה הבעיה? יש לה בעל. אז מה עושים? הורגים את הבעל, נפתרה הבעיה.

56:34אברהם אבינו אומר, אני יודע מה זה אנשים בלי יראת שמיים. כיוון שאתם לא נראים לי פה לומדים מוסר. אתם גם לא מדי פעם עושים חשבון נפש. המוסר זה בכלל לא הצד החזק שלכם וגם לא יראת שמיים. אז אני יודע שכשאני אפריע ללקיחה של שרה, אתם תהרגו אותי. לכן אני משקר ואומר אחותי, שבאמת זה לא היה שקר, שהיה לו וגם אמנם אחותי בת אבי אך לא בת אמי. יש לנו איזה קשר של אחווה דרך האבא, אבל אני לא אסכן את נפשי כי אני יודע בלי יראת שמיים זה סכנת נפשות. ובאמת, אנחנו לצערנו מדי פעם שומעים מקרים נוראים, כתבות שאם בשנות ה-80, בשנות ה-90, היו כתבות על עמוד שלם. היום זו ידיעה קטנה בעיתון: אמש דקר אחד את חברו על מפתח של מחסן. אחת מהכתבות הייתה על עשר שקלים, השלישית על חנייה של אופניים ועל מנעול של אופניים.

57:43קצת ויכוחים, הוא היה רגיל לשים את האופניים פה על הקרש במדרגות, והשני גם רוצה לשים שם, וזה לא שלך, וזה כן שלך, ואני משלם ועד בית כמוך, ואני זה, ואתה זה, ואתה, ואני, ואתה. קצת מכות. מברג, שבדרך כלל אמור להבריג ברגים, הפעם ננעץ בגוף של היריב. למה? על אופניים! מה, אתה משוגע? אתה דוקר בן אדם? אתה תבלה את החיים שלך אחר כך בבית הסוהר? אתה תצטרך לשלם מאות אלפי דולרים שיוציאו אותך זכאי במשפט. גם אם כן, יכול להיות שאתה לא תצא זכאי. מה, איפה השכל שלך? על מה? על חניה של אופניים? על עשר שקל? לא שווה לך לוותר? לא. לא שווה לוותר. למה? רק אין יראת אלוהים במקום הזה. והרגו לי. יהרגו בלי בעיה. סיפר אחד הרבנים שמרצה באחד מבתי הכלא בארץ: תמיד הוא מגיע לבית המדרש של הכלא. היו מגיעים כמה אסירים ביטחוניים. בדרך כלל, האסירים המסוכנים פחדו לשחרר אותם. כשהם משחררים אותם, היו עם שני שוטרים, שלא יהיו מהומות ושלא יהיה בלגן. יום אחד אמרו לו, "בוא תעשה סיור בכלא." והוא עובר דרך התאים. פתאום הוא שומע רעש מאחד התאים. הוא שואל את הסוהר המלווה, "מה יש שם?" הוא אומר לו, "זה אסיר מסוכן, מסוכן, מסוכן." הוא שואל, "במה מתבטאת הסכנה שלו?"

59:11הוא רצח כמה בני אדם. כשהשוטרים הגיעו הוא רצח אותם. קטסטרופה נוראה. כל מי שמתקרב אליו, צריך לכתוב צוואה לפני שמתקרב. הוא אמר לו, אני יכול לדבר איתו? הוא אומר לו כן, מאחורי סורג הוא פחות מסוכן. רק תתרחק מהסורג, שלא יחנוק אותך דרך הסורג, אבל... הוא אומר לו, לא מבין כזה דבר. הוא אומר לו, הוא יהודי? הוא אומר לו, כן. טוב, הוא מתקרב אליו. הוא אומר לו, שלום, אני פה ערב במקום. מה אתה רוצה? אמר לו, לא רציתי כלום, אני שואל אותך מה אתה רוצה, אם אתה צריך משהו שאני אעשה בשבילך. אמר לו, כן, אם אתה יכול לעשות לי טובה, יש לי שלושה מאסרי עולם. כל מאסר עולם זה 25 שנה. יש לי שלושה מאסרי עולם. אם אתה יכול לפעול אצל הפרקליטות, במשפטים, בזה, בזה, שיוותרו לי על מאסר עולם אחד. זאת אומרת, 25 שנה בכלא. כל מעשר עולם, כשיש לו שלושה מעשרי עולם, יש לו 75 שנה בכלא. והוא ביקש שיוותרו לו על מעשר עולמו. הוא אומר לו, בסדר, אני אשתדל. אבל תגיד לי, מה אתה תעשה בגיל 80 כשתצא מהכלא? רועד כולך, בלי שיניים. בשביל מה לך? לא, לא, עדיף לך להישאר בכלא. כבר הגעת, סחבת עד גיל 80.

1:00:28עוד 25 שנה, מה זה מה שמטריד אותך עכשיו? מה עשית? תגיד לי לוותר על הכל, אני מאוד מבין, אבל זה מה שאכפת לך. לא לעזוב, הרב, אתה לא מבין אותי. או לא נכון להסביר, או לא תקשיב למה אני פה בכלא. הרב פחד לדבר, להגיד לו: "הרב, רצחת כמה אנשים או לא?" אני אגיד לך, הרב, למה אני. תכננתי איזה שוד באיזו חנות. כשאני מתכנן את השוד, נכנסתי לחנות, תפסתי איזה חבילה של זהב, יהלומים, כל מיני תכשיטים שהיו, יצאתי החוצה, פתאום בן אדם רואה אותי. הרס לי את היום, הוא רואה אותי, אני יודע שבן אדם רואה, הוא ישר הולך למשטרה, אז אני צריך לנטרל אותו. הוא אומר, אני בא לנטרל אותו, רוצה לירות בו, הבן אדם נכנס לרכב שלו, לידו אשתו, ומתחיל לנסוע, כיוון שהתחלתי לירות. נכנסתי לחנות, תפסתי איזה חבילה של זהב, יהלומים, כל מיני תכשיטים שהיו, יצאתי החוצה, פתאום בן אדם רואה אותי. הרס לי את היום, הוא רואה אותי, אני יודע שבן אדם רואה, הוא ישר הולך למשטרה, אז אני צריך לנטרל אותו. הוא אומר, אני בא לנטרל אותו, רוצה לירות בו, הבן אדם נכנס לרכב שלו, לידו אשתו, ומתחיל לנסוע. כיוון שהתחלתי לירות, הכדור פגע באשתו. והוא מתקשר בינתיים למשטרה, שוטרים מגיעים, מנסה לנטרל גם אותם, ופה אני בכלא. אולי בסדר, סיפור זוועה, אבל מה אני קשור לעסק? אולי הרב לא הבנת. אני יוצא בגיל 80 מהכלא. דבר ראשון אני תופס את הבן אדם הזה שברח ממני. קודם כל אני מוריד אותו. אחרי שאני מוריד אותו אני יכול למות. מה לא תגיד לי, זה מה שאתה רוצה? אולי הרב,

1:01:29הכדור פגע באשתו. והוא מתקשר בינתיים למשטרה, שוטרים מגיעים, מנסה לנטרל גם אותם, ופה אני בכלא. אולי בסדר, סיפור זוועה, אבל מה אני קשור לעסק? אולי הרב לא הבנת. אני יוצא בגיל 80 מהכלא. דבר ראשון אני תופס את הבן אדם הזה שברח ממני. קודם כל אני מוריד אותו. אחרי שאני מוריד אותו אני יכול למות. מה לא תגיד לי, זה מה שאתה רוצה? אולי הרב, זה הדבר הראשון שאני עושה. זאת אומרת, הוא נמצא בכלך. אחרי 50 שנה שאתה בכלך, תתחווה את הדבר הראשון. אותו אדם שגרם לו, והרס לו את התוכנית ואת הציפייה ואת השוד, שבגללו הוא רצח כמה אנשים, הוא האדם הראשון שיחסם. ובשביל זה הוא רוצה שיבטלו לו על מעשר עולם אחד. יוצאת בגיל 80, להרוג. למה? אין יראת השם במקום הזה, והרגו לי, לא משנה באיזה גיל. גיל 80, גיל 90, גיל 100. אין יראת שמיים, והרגו לי. זה מה שאברהם אבינו ידע. מאז, ולכן הגמרא אומרת, שעם הארץ, אדם שלא מחובר לתורה ומצוות, שאין לו יראת שמיים, אסור להתייחד איתו. אסור להיות איתו לבד בבית.

1:02:57למה? לך תדע איפה זה הסתיים. תכין לי כוס קפה. אין לי כוח. אין לך כוח? בוא נראה לך מה זה בלי כוח. ייתן לך קצת כוחות, ייתן לך אדרנלין קצת. יקב לך כמה מכות, ואם תנסה להחזיר, לך תדע איפה זה הסתיים. אין יראת השם במקום הזה וההרגונים. אין חוכמות. זה נורא. אנחנו שומעים מקרים בארצות הברית. מגיע מטורף ויורה בילדים, מגיע מטורף ועושה ככה, מגיע זה, מגיע זה. כשיש לנו מושג כזה של יראת שמיים, אנחנו יודעים שזה לא יכול לקרות. אבל כשאין מושג של יראת שמיים, הדבר הכי קטן שמזניק בראש שיגעון לבן אדם, ישר התוצאה והרגום. בפרק כ"א, פסוק א', מובא כי דעת שרה. ועשה בקד את שרה כאשר אמר, ויאס עשה לשרה כאשר דיבר. ללדת יצחק. וכשיצחק נולד, איזו שמחה. אברהם אבינו בן מאה, שרה בת תשעים, סוף סוף נולד להם הבן, איזו שמחה. עושים משתה, עושים שמחה. אבל הניסיונות לא הפסיקו. ליצני הדור מגיעים ואומרים.

1:04:16אתם זוכרים את המקרה ששרה נלקחה לאבימלך? הילד הזה לא קשור לאברהם, זה מאבימלך. ויש להם גם ראיה, דוקומנט. אברהם נמצא עם שרה עשרות שנים, לא קורה כלום. רק כשהיא הולכת לאבימלך, פתאום יש ילד. כנראה זה מאבימלך. איזה ניסיון קשה זה, בן אדם. עשרות שנים מחכה לילד. כשמגיע לו סוף סוף הילד, בהבטחה האלוקית שהקב"ה אומר לאברהם, כי ביצחק ייקרא לך זרע, זאת אומרת שיצחק זה הבן שלך, יהיה לך בן וזה יצחק. אנשים מתלוצצים על חשבונו. איפה? בסעודה של הברית. צוחקים, מבסוטים על חשבונו, אוכלים את האוכל שלו, וצוחקים עליו. מה, אתה יודע, בן אדם הזה, נראה לך שהוא, זה לא הוא. אתה יודע, אתה לא מתבייש. לפחות תגמור את הביס של האוכל, מה אתה? אתה אוכל ובכוח שאתה אוכל אתה מדבר נגד בעל הברית, נגד זה שארגן את המסיבה. איפה דרך ארץ שלך? אין דרך ארץ על אותו משקל שלא נראה את השם במקום הזה. ואותם אנשים מוציאים לעז נורא על אברהם אבינו ועל יצחק, וכשהם מוציאים לעז נורא... לפחות תגמור את הביס של האוכל. מה אתה? אתה אוכל ובכוח שאתה אוכל אתה מדבר נגד בעל הברית, נגד זה שארגן את המסיבה. איפה דרך ארץ שלך? אין דרך ארץ. על אותו משקל, שלא נראה את השם במקום הזה, ואותם אנשים מוציאים לעז נורא על אברהם אבינו ועל יצחק. וכשהם מוציאים לעז נורא...

1:05:35הקדוש ברוך הוא עושה נס. אבל לפני שנדע את הנס שהקדוש ברוך הוא עשה, אנחנו באמת צריכים לשאול את עצמנו: למה הקדוש ברוך הוא חיכה עד עכשיו? 90 שנה לשרה. רק עכשיו כביכול הקדוש ברוך הוא נזכר? מה קרה עכשיו שהקדוש ברוך הוא פקד את שרה? על זה בעל הטורים מביא שלוש סיבות. סיבה ראשונה, שהציווי האלוקי של "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" התחיל מלידת יצחק. אז הקדוש ברוך הוא חס על עם ישראל ולכן בחשבון שלו היה שלידת יצחק תתחיל מגיל 90. הוא לא רצה לעכב את זה עוד. הרי הנס היה יותר גדול אם שרה הייתה יולדת בגיל 100. מה הבעיה? אישה בת 100 יולדת זה יותר נס גדול. הקדוש ברוך הוא אמר שזה יתחיל מלידת יצחק. מתי יצחק ייוולד? בגיל 90 לשרה. לכן הקדוש ברוך הוא אמר לא לאחר את זה עוד. הגיע הזמן עכשיו בגיל 90.

1:06:36לשרה שיילדה בן ישר, אפילו שיכול להיות שאנשים יגידו רגע, זה אולי מאבימלך, זה לא בטוח שזה שרה, כי הם זוכרים מה היה בסיפור ששרה נלקחה. הקדוש ברוך הוא לא מחכה, כיוון שזה אחר כך יגיע לחשבון עם ישראל במשך הזמן. לכן ישר נולד יצחק. סיבה שנייה... אנשים גם הכירו את הסיפור של בנות לוט, שזה לא היה כל כך בדרך כשרה, כמו שדיברנו. אומרים, איך יכול להיות בנות לוט לא כל כך בדרך כשרה? ישר מביאות ילדים. המון, מועד, ושרה, צדיקה, לא מביאה. לכן הקב"ה אמר, ישר, בלי הרבה עיכובים, עכשיו הגיע הזמן, כשיצחק ייוולד. הסיבה השלישית, לפי שנסתרה עם אבימלך, יש כלל, אישה שחושדים בה, שהיא נסתרת עם אדם, בזמן בית המקדש, כשהם לוקחים אותה לבית המקדש, ומשקים אותה במי אמרים, ואם היא שותה ולא קורה לה כלום, היא לא מתנפחת ולא מתפוצצת, סימן שזה היה חשד שווא, ויש ברכה. ונקתה ונזרעה זרע. אם היא לא הייתה יכולה להביא ילדים לעולם, היא מביאה ילדים. זה בדיוק מה שקרה לשרה. שרה אמנו הצדקת, חשדו בה. מהאבימלך נתעברה שרה. כל מיני חשדות. בטח היה משהו עם אבימלך.

1:07:54הקדוש ברוך הוא אמר, חושדים בך? לחינם? תקבלי שכר. בין. נחזור לקטע ליצנים שבאמצע הברית אוכלים שם דגים, בשר, שמחים, שמפניות, יין, ואומרים, הנה, מאברהם אבינו. עזוב, זה לא אברהם, זה כן אברהם. ומתווכחים ומדברים, והקדוש ברוך הוא רואה שהולך להיות פה זילות גדולה לאברהם אבינו, הולך להיות פה זילות גדולה ליצחק. מה הקדוש ברוך הוא עושה? משנה את מערכות הטבע. אומר הכתוב, בפסוק ז'. בתומר ממילא לאברהם הניקה בנים שרה כי ילדת לי בן לזכונה. כמה בנים היו לשרה אמנו? אחד. שואלת הגמרא: מה אומרת הניקה בנים שרה? למה? ילדה שלישייה? או תאומים? איזה בנים? הניקה בן שרה. מה זה הניקה בנים? אומרת הגמרא במסכת בבא מציעא בדף פ"ז עמוד א' - זה מה שרש"י מביא פה על המקום שנעשה נס.

1:08:56איזה נס ששרה הצליחה להניק את כל אותם התינוקות שהגיעו לסעודה. ואז אנשים אומרים: רגע, זה כן מאברהם, זה לא מאברהם. הייתה קבוצה אחרת שלא דיברנו עליה, שבשבילם היה הנס שאמרו שזה בכלל לא הבן של שרה, סתם הם קנו איזה ילד בגמ"ח. קנו אותו, שילמו עליו כמה זה, וסתם רוקדים ושמחים. אז קודם כל, הקב"ה הוכיח שזה לא ילד, הרי היה, כי רק אישה, אחרי שילדה, יכולה להניק. לכן, בשביל זה היה הנס. ובשביל מה שאמרו, זה לא מאברהם, הקב"ה שינה את פניו של יצחק, לפנים של אברהם. זאת אומרת, פתאום מסתכלים על התינוק, ורואים, סוד עבר. אז קודם כל, הנס הראשון היה, שזה בכלל נולד משרה. אחרי שזה נולד משרה, הניקה הבנים שרה, אז אומרים, רגע, אז אולי הם יביאו מלך, מה הקב"ה עושה? משנה את הפנים של יצחק, ו...

1:09:56איך שהשתנה הפנים של יצחק, כולם אמרו, אברהם הוליד את יצחק. באמת, בואו נחשוב. מה הקב"ה מטריח לשנות את כל מערכות הטבע? הניק הבנים שרה, צריך לתת לשרה חלב בכמויות עצומות, להעניק את כל התינוקות, ולשנות את הפנים של יצחק שיהיו בדיוק כדמות פניו של אברהם, אבינו? מה המיוחד בזה? התשובה לזה, כוח על ליצנות. הליצנות, הכוח שלה נורא ביותר. ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות, כך חז"ל אומרים. וכשיש לנו ליצנות אחת, היא יכולה לקחת את כל אברהם אבינו, את כל הניסים, את כל המופתים, ולעשות אותם כאלה קטנים. וזה אלוקים לא רצה. ולכן חז"ל, במסכת מגילה בדף כ"ה עמוד ב' אמרו, איזו ליצנות מותרת? ליצנות של עבודה זרה. מה שאתה יכול לצחוק על עבודה זרה, להשפיל את עבודה זרה, לצחוק עליה? מצווה. למה? כי הכוח של הליצנות הוא יכול לשבור ולהרוס את החומה של הליצנות. וגם אנחנו רוצים לזכות במצווה הזאת, ועל זה סיפור אמיתי על הליצנות של עבודה זרה שהיה ברוסיה. אחד מהפעמים ברוסיה הייתה שם כנסייה רוסית גדולה מאוד. היה שם בובה גדולה, פסל של מריה, אמא של ישו, אם אני זוכר נכון.

1:11:13ביום אחד יצאה שמועה בכל העיתונים ברוסיה: מריה בוכה. איך מריה בוכה מפסל? כל הרצפה באזור שבו הפסל של מריה היה נמצא הייתה רטובה. כל האנשים... מריה בוכה על החטאים של היהודים, על החטאים שלכם, והאמא הקדושה, האמא הטמאה הזאת, בוכה, בוכה, בוכה, על כל הצרות של אלו שמאמינים בה. והדבר הזה התחיל לחדור לקהילה היהודית. אנשים אומרים, פסל בוכה, לא שמענו. איך זה דבר? כנראה שווה משהו. אולי נלך לראות. אבל יש שלב, דחף להסתכל, להיכנס לכנסייה. יש שלב, אסור להיכנס לכנסייה. שם בית עבודה זרה. שווה להיכנס. בוא נראה, בעוד שבוע, בעיתונים מפרסמים, והדמעות גדולות, והרב של הקהילה החליט לעשות לזה סוף. יום שישי בערב, אחרי שכולם שרו את השיר, "לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה", בין קבלת שבת לתפילת ערבית, הרב עולה ודורש, והפעם אומר, יש לי סיפור אקטואלי בשבילכם.

1:12:31פעם לא נגיד דברי תורה, סיפור. באחת מהכנסיות פה יש את הדמות של מריה, את הפסל הגדול. העיניים שלה עשויות משתי יהלומים מאוד יקרים. יום אחד, הקומר היה לו קצת קשיים במזומנים כי בקזינו הקודם הוא הפסיד את הכל. אז הוא היה צריך להשיג מזומנים. הוא חשב, מספיק עין אחת שלה ואני מיליונר. אבל מה? צריך לעשות את זה בשקט, בלי שאף אחד ידע. שתיים בלילה. הקומר לוקח סולם, נכנס, שם את הסולם על הפסל, עולה, מושיט את היד לתוך העין, משלוף אותה, ובדיוק נפתחת הדלת. הקומר מרוב לחץ, השתחררו לו השרירים, ונפל למטה מרוב פחד. זה כל הדמעות של מריה. אבל מה? צריך לעשות את זה בשקט, בלי שאף אחד ידע. שתיים בלילה. הקומר לוקח סולם, נכנס, שם את הסולם על הפסל, עולה, מושיט את היד לתוך העין, שולף אותה, ובדיוק נפתחת הדלת. הקומר מרוב לחץ, השתחררו לו השרירים, והייתה בריחה למטה, מרוב פחד. זה כל הדמעות של מרים. והבריכה נזלה על הפסל עד שתפטפה והגיעה למטה. אלו הדמעות, לא מריה ולא דמעות. בסך הכל הכומר ברח לו במכנסיים. כשהוא סיפר את זה, הסיפור התפרסם בכל רוסיה.

1:13:42ויותר כבר לא דיברו על מריה שבוכה. כולם ידעו את הסיבה האמיתית, מאיפה היא בוכה. שזה ממקום אחר לחלוטין. זה כוח הליצנות. כוח הליצנות יכול גם על דברים קדושים וגם על דברים טמאים. לכן חז"ל אמרו, ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות, ומנגד, ליצנות על עבודה זרה, מצווה לעשות את זה. בפסוק זה יש את גירוש ישמעאל, שזה ניסיון נוסף שהיה לאברהם אבינו. כשרות רואה את בן הגר המצרית מצחק, רש"י כותב מה היא ראתה את ישמעאל עושה? עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים. היא חוששת לכל כולו של יצחק. מיד אומרת, שרה לאברהם: "גרש את בן האמה הזאת, כי לא יירש עם בני יצחק." אין מקום לאדם המקולקל הזה בבית. זה בעצם ההוראה שהייתה לרב שך. הרב שך, מרן הרב שך, היה אומר: אף פעם לא זורקים בחור מהישיבה, רק אם הוא מקלקל אחרים. כשהוא מקלקל אחרים, אפשר לזרוק אותו. כשהוא לא מקלקל אחרים, אל תזרוק את הבחור מהישיבה. זה בעצם מה ששרה אמרה כל הזמן: ישמעאל היה מקולקל בעצמו, כן, אבל כשראתה אותו מקלקל את יצחק...

1:14:58לא יכלה לעבור, והכתוב מעיד, וירע הדבר מאוד בעיני אברהם. אברהם אבינו, מאוד הדבר קשה לו, מאוד, והוא עומד בניסיון הזה, ו... אברהם אבינו מצליח. הניסיון האחרון שמוזכר אצלנו בפרשה, זה ניסיון העקדה. כבר נגמר הזמן לדבר עליו, אבל נזכיר רק, שהניסיון העקדה היה בעצם חוץ מהניסיון של העקדה, המאמץ הנורא ש... אבא ישחט את הבן שלו, היה פה קונפליקט גדול מאוד. אברהם תמיד אמר לכולם, דרכיה דרכי נועם, התורה, דרכי אב של האלוקים, אלוקים לא רוצים שיסבחו לו קורבנות אדם. פתאום אברהם אבינו, בן 100 פלוס, לוקח את הבן שלו שחיכה לו 100 שנה, ושוחט אותו. רגע, רגע, רגע. איפה כל האמרות השפר שלך? איפה כל הדרשות? תמיד מה אמרת? אלוקים לא רוצה קורבנות אדם. מה קרה? אלוקים התחלף? אלוקים מתבלבל? איפה חילול השם? אברהם אבינו לא חושב. אלוקים אמר, אני עושה. יכול לצאת מזה חילול השם. יגידו שאתה לא עקבי. יגידו שאתה משוגע. יגידו שאתה אכזרי. לא משנה. אם אלוקים ציווה, אני עושה. ואברהם אבינו הולך ומעלה לעולה את הבן שלו. כמובן רק מעלה, כי הקדוש ברוך הוא בסוף אמר לו שהוא לא ישחט. וגם בניסיון הזה עומד.

1:16:22גם בניסיון הזה עומד. אנחנו כבניו צריכים לדעת. הרבה פעמים נראה לנו שאם אדם הולך בדרך התורה, לפעמים זה קונפליקט, לא כל כך יסתדר לו, כן מתאים, לא מתאים. אבל אנחנו כתלמידיו של אברהם אבינו, כבניו צריכים לדעת יסוד אחד: כשאלוקים מצווה, עושים.