תעבוד פחות תלמד יותר הרב אפרים כחלון

0:12המשנה באבות אומרת: רבי מאיר אומר, הווה ממעט בעסק ועסוק בתורה, והווה שפל רוח בפני כל אדם. ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך, ואם עמלת בתורה יש לו שכר הרבה לתן לך. המשנה הזאת היא משנה שחוקרת ובודקת את האדם כמה הוא באמת... רוצה ללמוד. יש בן אדם אומר לך, תקשיב, אני רוצה ללמוד. אני רוצה ללמוד תורה. כמה אתה באמת רוצה ללמוד? הרי כל בן אדם כשהוא מגיע ללמוד תורה, כואב לו הכיס, כואב לו העצמות, כואב לו העין, כואב לו האוזניים. השטן מפריע, הוא לא רוצה. למה? כמו שהגמרא אומרת בקידושין דף ל', שהתורה היא סם חיים, וזה הדבר היחיד שיכול... להתנגד לשטן, אם האבן היא ממוח ברזל, הוא מתפוצץ. אז השטן אומר: "עזוב, אל תעשה את זה, תעשה דברים אחרים." עכשיו בא רבי מאיר ואומר: "יש לך עסק, יש לך ביזנס, נכון? לא אומר לך לא לעבוד. למה לא אומר לך לא לעבוד? יותר טוב לא לעבוד, נכון?"

1:36ישבתי למה התורה? לא. זה כבר מצאנו בגמרא בברכות דף ל"ה עמוד ב', מחלוקת רבי ישמעאל ורבי שמעון בר יוחאי. רבי ישמעאל אומר, כתוב פסוק אחד: "ואספת דגניך". אנחנו אומרים את זה בפרשה של קריאת שמע, "ואספת דגנך ותירושך ויצהרך". זה אומר שהאדם, כביכול, נצטווה. לאסוף את הדגן עכשיו, לא שהוא נצטווה. יש לך עיוורים לו, הכתוב אומר בדברים יא, יד: "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ". מצד שני, יש פסוק אחר שאומר: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה", זה פסוק ביהושע פרק א' פסוק ח'. איך יכול להיות? אם אתה אומר לי לא אמור ספר התורה אז מפרח, אז כל הזמן צריך ללמוד כל הזמן. יכול דברים ככתבם, תלמוד לומר: "ואספת דגנך," הנהג בהם מנהג דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל. רבי שמעון בר יוחאי אומר: לא יכול להיות אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה? אלא בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מלאכתם נעשית על ידי אחרים.

3:06הוא אומר את הגמרא: "הרבה עשו כרבי שמעון בר יוחאי ולא עלתה בידם". אז רבי מאיר אומר לך: בסדר, אני כבר מכיר. רבי שמעון בר יוחאי היה חבר שלו, היה בן דורו. אני מכיר את המחלוקת של רבי שמעון ורבי ישמעאל, אני מכיר. אבל מה, גם אם אתה עושה כמו רבי ישמעאל, כי הרבה עשו כמו רבי שמעון בר יוחאי ולא עלתה בידם, עם כל זה תעשה פרנסה. אבל הפרנסה מועטת והעמל בתורה מרובה. באמת יש גמרא במסכת קידושין דף פב עמוד ב בסוף המסכת. תני רבי שמעון בן אלעזר אומר: מימי לא ראיתי צבי קייץ, ארי סבל, ושועל חנבני. אומר: אף פעם אתה לא רואה שיש חיות... שהם בעלי מלאכה. למה החיות הן לא בעלי מלאכה? הן גם צריכות. הצבי לא מייבש קצירות בשדה, הארי הוא לא נושא מסעות, והשועל הוא לא חנווני. אז איך יכול להיות שהן מתפרנסות? הן לא עובדות. איך יכול להיות שאתה לא עובד ויש לך כסף? תגיד לי, זה נורמלי? לכאורה זה לא נורמלי, נכון?

4:35אבל אם נתבונן נראה. כמה בכל הבריאה יש יצורים? יש יותר יצורים של חיות או של בני אדם? חיות, מסתבר. חיות, עופות, נמלים, רמשים, דגים. יש אלפי סוגי דגים. וכל החיות וכל הבריאה... לא רצים, אתה לא רואה אחד הולך, עובד אחד משיג, תראה, משתגע כל כך שתיים בים, הדגים מדי פעם עובר דג, טורפים אותו, עושים איזו השתדלות מועטת, אבל לא משתגעים כמו בן אדם שמונה שעות הוא צד, האריה עשר שעות הוא הולך לצוד. אלא מה אומר רבי שמעון בן אלעזר, זה דבר. אבסורד. הם מתפרנסים שלו בצער, והם לא נבראו אלא לשמש אותך. הרי האדם השלם, האדם שעוסק בתורה ובמצוות, בשבילו כל העולם נברא. גם החיות, גם ההופעות, גם הדומם. אז איך ייתכן שמישהו, שהוא כביכול בדרגה פחותה ממך, כי הוא נברא למענך, מתפרנס שלו ללא צער? ואתה, מתפרנס בצער. האדם שלו, איך? איך בצער? הרי...

5:57האלו שהם סוג ב', הקדוש ברוך הוא עוזר להם יותר מכך. זה יכול להיות, זה הגיוני. אלא אומר רבי שמעון בן אלעזר, יש בעיה: הראה אותי את מעשיי וכיפחתי את פרנסתי, שנאמר: "עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה וְחַטֹּאותֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּם" זה פסוק בירמיהו פרק ה' פסוק כ"ה. זה אומר... שאדם שעוסק בפרנסה אבל הפרנסה שלו היא בדוחק. למה היא בדוחק? לא מכיוון שאני לא עובד טוב, לא מכיוון שאתה יודע מה, לא עושה מספיק, אלא מה? הרי אותי את מה עשי. היה פעם אחת שהגיע יהודי אחד להתייעץ עם החפץ חיים. אמר לו, "כבוד הרב, יש לי חנות ברוך השם, אבל היא לא מספיקה לי לפרנסה. אני רוצה לפתוח עוד חנות במקום אחר. מה אתה אומר, הרב? כדאי או לא כדאי?" החפץ חיים התחיל לצחוק.

6:58למה הרב צוחק? מה? זה לא רעיון טוב? מה? אם חנות אחת מכניסה לי 5,000 דולר לחודש, שתי חנויות יכניסו 10,000 או 15,000 דולר. זה כמו המשל של החפץ חיים שצחק. כלומר, בואי אספר לך משל. המשל הזה היה סיפור בילדותי. היה מוזג. מוזג זה מי שאחראי בבית קפה ונותן יין לכל האנשים. הייתה לו בעיה. החבית של היין... שהיא הייתה מתמלאת. אחרי שהיא הייתה מתמלאת, היה בברז ובברז היו באים וממלאים ככה את הבקבוקים. יום אחד הוא חשב, הוא אמר רגע רגע, לוקח לי למלא את הבקבוק מהחבית הזאת כמה בקבוקים? 30-40 בקבוקים. הוא אומר לא חבל. אם ברז אחד מוציא לי 30-40 בקבוקים מהחבית, אני אעשה עוד ברז בצד השני שיוציא לי 80.

7:58הוא אומר הלך ועשה טירחא, יגע, עמל, כמעט החבית נהרסה לו. שילם עוד כסף, עוד הרבה כסף, לעשות חבית ברז בצד השני. פתח עוד פעם 40 בקבוקים עם הפסדים. אבל למה? על מה שהוא שילם על הברז וכל הדברים האלה? הוא אומר מה זה הדבר הזה? הוא אומר אולי לא מספיק שני ברזים, אולי צריך שלושה ברזים. עשה עוד ברז. רואה עוד פעם. אותו 40 בגבוקים, אותם 80 בגבוקים. איך יכול להיות? לא עולה. כששאל מישהו, אמר לו תגיד לי למה לא עולה? אני שם עוד ברז, אם ברז אחד מוציא לי 40. למה שני ברזים לא מוציאים לי 80? למה שלושה ברזים לא מוציאים לי 120? אמר לו טיפש, אתה מגדיל את היין? אתה רק מוציא, מה זה קשור?

9:00הבעיה היא שכל מי שיספר לו את זה יצחק, או שזה מצחיק, שתברזים זה בדיוק מה שהיום עושים אנשים. זה בדיוק מה שעושים, בין אם תעבוד שעה, בין אם תעבוד חצי שעה, שעתיים, עשר שעות, לא משנה מה. הגיע אליי בתחילת החג יהודי. מה קרה? כועס קצת. הורידו לו שעות מהעבודה. הורידו לו שעות מהעבודה. למה? הכניסו עוד אנשים בעבודה, לא צריכים אותו כל כך. הורידו לו שעות. נו, אז מה הבעיה? הוא אומר, מה? הורידו שעות. זה לא בסדר. אמרתי לו, למה? תסביר לי מה הבעיה. הוא חשב, אני מפגר. אתה לא מבין מה הבעיה? הורידו שעות, זאת אומרת, הורידו כסף. אמרתי לו, ואז מה? תסביר לי, מה הבעיה? הוא אומר, מה זה מה הבעיה? הורידו כסף, אין מזכורת, אין פרנסה, אין זה לא... אתה לא מבין? אמרתי לו, תראה, תראה, בוא נעשה רגע סדר. אתה מבין שהפרנסה היא משמיים? כן. אבל צריך לעשות השתדלות, אין בעיה. אתה עושה השתדלות. משם מה הם ריחמו עליך? אמרו לך: "תעבוד פחות ותקבל את אותו סכום. מה אכפת לך?" תגיד תודה להם שפיטרו אותך לחצי משרה. אמר לי: "רגע, רגע, אבל אני עוסק בדבר שיש בו מצווה. זה סוג עבודה שיש בה מצווה. גם מה עם המצווה?" אמרתי לו: "אל תדאג. חשב לעשות מצווה ונאנס ולא עשה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשה." דרך אגב, החוזה מלובלין היה אומר שהמצווה הזאת שבן אדם נאנס ולא עשה, היא יותר מעולה בחשיבותה מאשר המצווה שבן אדם כן עושה.

10:29היא יותר מעולה בחשיבותה מאשר המצווה שבן אדם כן עושה. למה? כי מצווה שבן אדם עושה לא תמיד היא לשם שמיים. יש לו כוונות, יש לו מחשבות, יש לו דברים, יש לו פה, יש לו שם. אבל מצווה שכאילו עשה, הקב"ה מחשיב לך את זה, עשית את זה בשלמות. כאילו 100% עשית את זה. אז לפעמים הכאילו הוא יכול לעלות על המקור. מה עוד אילו? תעשה. מה עוד אילו? ואם אתה רוצה, אם אתה באמת מאמין בקדוש ברוך הוא, תתפלל שיפתחו אותך לגמרי. למה? הכסף יבוא ככה בין קו וחו. לא תצטרך לעבוד. יש לך זכויות. אתה יכול לשבת בבית, נח, אוכל, שותה, לומד תורה, והכסף יישלח. זה מה שאומר רבי מאיר. הוא אומר לך רבי מאיר, "ממעיט בעסק ועסוק בתורה". אתה לא יכול לבוא ולקחת את החיים שלך רק על עסקים, עסקים, עסקים. מה בן אדם אומר? כשאני אצא לפנסיה, אני אלמד תורה. אני אלמד תורה באמת כשאצא לפנסיה. מה קורה? בא השטן ומוציא אותו לפנסיה, לוקח אותו. "מה? אבל כל החיים חיכיתי לרגע הזה!" חביבי, גם השטן אומר לך, "גם אני כל החיים חיכיתי לרגע הזה." "מה? אבל עבדתי כל כך קשה כל החיים עד שאגיע לרגע הזה!" גם השטן אומר לו, "גם אני עבדתי איתך קשה כל החיים עד שתגיע לרגע הזה. כל החיים עבדתי עליך כדי שלא תעבוד במה שאתה אומר."

11:56למה לא למדת עד עכשיו? או, חיכיתי לפנסיה. גם השטן אומר, גם אני חיכיתי לפנסיה. עבדתי כל החיים כדי להגיע לפנסיה. השטן אומר, גם אני עבדתי כל החיים כדי להגיע לפנסיה. עבדתי עליך כל החיים כדי שתגיע לפנסיה. ואז בפנסיה אני אקח אותך. הווה מעט בעסק ועסוק בתורה. זה אומר לך התנא הקדוש, רבי מאיר. הרבה מכירים את רבי מאיר, במה? או רבי מאיר, רבי מאיר בעל הנס, מנשקים את העיניים, מנשקים את הפה, הולכים לקבר שלו, תורמים, מדליקים נרות אשריהם. אתם יודעים מה הוא אומר? הוא אומר לך שאתה עובד 15 שעות ביממה, אתה טועה. אתה עושה נגד רבי מאיר, ואתה הולך לקבר שלו להתפלל. אבל מה? אומר רבי מאיר, תדע לך. גם אם אתה ממעט בעסק ועוסק בתורה, השטן לא עוזב אותך. הנה, אתה חושב שנתת נוקמות לשטן. נתת נוקמות לשטן. למה? הנה, אני באתי, מי יודע מה עסקתי, עכשיו אני עוסק בתורה. מגיע לי איזה צל"ש, מגיע לי איזה משהו, אני לא הולך לעבוד. במקום לעבוד, אני לומד תורה.

13:24עומד לך רבי מירי, תדע לך עכשיו השטן בא אליך עכשיו? בהצטלה של מה? כל הכבוד לך כמה למדת היום. כמה למדת היום? לפני כן הוא בא אליך, אמר לך: "אין לך זמן ללמוד. אתה לא בנו ללמוד. עזוב אותך, נו, מה עכשיו בגיל ארבעים תתחיל ללמוד גמרא?" מניעת הרבי עקיבא אחרי הלימוד. אדם לומד דף וחצי. איך אחד אמר לי, שהתווכח איתי בשיעור. הוא אומר לי: "בוא נתקשיב, לפי מה שלמדתי ולמדתי, לא נראה לי מה שאתה אומר." בסדר? או... ככה קיבוץ של חומר למדתי, ככה. אז בא השטן לאדם, אחרי קיבוץ החומר שהוא למד, כלשונו, מה אומר לו? כל הכבוד לך חביבי. כל הכבוד. וזהו, מגיע אפילו למי? אפילו לרבנים הגדולים. אפילו לרבנים.

14:53הגדולים הוא מגיע ככה מבוהר בגמרא בתענית בדף כ' עמוד א'. תנו רבנן: לעולם יהיה אדם רך כקנה ואל יהיה קשה כארז. מעשה שבא רבי אלעזר בן רבי שמעון ממגדל גדר מבית רבו. והיה רוכב על החמור ומטייל על שפת הנהר ושמח שמחה גדולה והייתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה. לא הייתה דעתו גסה עליו כי הוא ניצח באיזה משחק שחמט, פוקר, כל השטויות האלה. לא, למה תורה רבה. ואתה יודע מה זה היום? בא לך בן אדם או איך אתה יודע? אני למדתי הרבה, קיבוץ חומר. מה זה קיבוץ? מה למדת? גם אמרת אתה ש"ס בבלי, ירושלמי, ספרא, ספרי, תוספתא, פסיקתא. שולחן ערוך, רמב"ם, 14 חלקים, כל הנושא קיריים, כל הספר... לא, אל תגזים, אל תגזים. למדתי, ברוך השם, שלושה מסכתות, למדתי גם רש"י על המסכתות, יש לי כמה חידושים, כתבתי כמה חוברות, כתבתי כמה ספרים, זה הרבה. אם ניקח אותו 100 שנה אחורה, אפילו עציץ הוא לא יכול להיות. אתה לא נקרא חכם, אתה? מה? אם היינו מביאים אותו לרוגטשובר, רוגטשובר...

16:19אולי היה משתמש בו בתור סטנדר. מי אתה? אתה יודע מה זה ללמוד? כמובן, הרגד שובר לא היה מבזה אותו עד כדי כך, כי הוא היה מבזה רק תלמידי חכמים, כן? כמו שהיה סיפור על הרב הזה, שהגיע אליו איזה רב אחד, שלא ידע אם להיכנס לרגד שובר או לא להיכנס לרגד שובר. אז בסוף הוא נכנס. והרגד שובר לא שהיה מבזה חלילה תלמידי חכמים, אלא כוונתו הייתה למי שהיה אומר לו "אני תלמיד חכם, אני יודע ללמוד". אז הוא אמר לו בדיוק, מעמיד אותו על מקומו. חס ושלום, הוא לא מבזה תלמידי חכמים. אז הרב הזה נכנס אליו ואומר לו: "הרב, ישב ודיבר איתו, והראה שהרגד שובר לו או כלום, הכל בסדר רגוע שבו". לפני שהוא יצא, אז אומר לו הרב: "שמעתי שהרב ככה מנגח קצת את התלמידי החכמים". מה, לא כן? את התלמידי החכמים, מה אתה קשור? אתה בכלל לא בלבל, אתה לא קשור לפה. מה אתה עושה פה? וכשפעם אחת הגיע אליו מישהו ששיחק אותה תלמיד חכם והתחיל לחקור לו חקירות, ובבה, ובבה, ובבה, הוא בילבל אותה מוח. אמר לו ארגז שובר, תגידי, יש לי חקירה לשאול אותך. אמר לו, תראה, יש כלל איך קונים בהמה. אפשר לקנות אותה בקניין משלך. מה זה קניין משלך? מקישה במקל, או קורא לה והיא באה, נותן לה מכה.

17:41היא רצה, אמר לה: תגידי לי, למה הפרה רצה אחרי שנתת לה מכה ומפסיקה אחרי כמה מטרים? בגלל שהיא לא רואה את מי שהכה אותה? היא לא רואה את המקל? או מכיוון שהפסיק לכאוב לה? אומר לה אותו תלמיד חכם, כאילו תלמיד חכם: "הרב, זה צריך לשאול עגלון, אני לא עגלון." אמר לה: "אני לא שואל אותך בתור עגלון, אני שואל אותך בתור פרה, מה הסיבה?" בתור פרט תענה לי כי יפסיק לי לקרוא לה? או מכיוון שהיא כבר לא רואה את המקל? אז זה היה הרגל שוב. אז תמיד בן אדם בא ואומר לך: "אה, אני יודע, אני יודע, אני יודע." בסדר, אז זה אדם שחושב: "אני יודע, אני יודע, אני יודע." אני למדתי תורה הרבה, פה השטן תופס אותך. נזדמן לו אדם אחד לאותו רבי אלעזר. נזדמן לו אדם אחד, אומרת הגמרא בתענית דף כ' עמוד ב' שיהיה מכוער ביותר. אמר לו, "שלום עליך, רבי," ולא החזיר לו. לא החזיר לו שלום. למה? בוא נראה, הבן אדם הזה כל כך מכוער, מי הוא בכלל? מי הוא בכלל שאני אתייחס אליו בכלל? תוספות על המקום כותבים שבמסכת דרך ארץ מפורש שאותו אדם היה אליהו הנביא זכור לטוב, ובא ללמד אותו ולחנך אותו שלא ירגיל בדבר, אפילו אם למדת. אמר לו, "רק כמה מכוער אותו האיש."

19:02שהם הכל בני עירך מכוערים כמוך? אמר לו, איני יודע אלא לך לאומן שעשה אני. תלך תגיד לקדוש ברוך הוא כמה מכוער כלי זה שעשית. מיד רבי אלעזר הבין שהוא טעה. ירד בעצמו מן החמור והשתטח לפניו. השתטח גדול הדור, השתטח על ארבע בבקשה תסלח לי שפגשתי בך. אמר לו, איני מוכן לך עד שתלך לאומן שעשה אני ותאמר לו כמה מכוער כלי זה שעשית. הלך אחריו, וכשהגיע לאורו כל בני העיר יצאו לגדול הדור. אמרו לו, אמר להם המכוער הזה, למי אתם יוצאים? אמרו לו, זה גדול הדור לפניך, זה שהולך. אמר להם, זה גדול הדור? זה רב? זה דתי זה? עלי רבו כמותו בישראל. אמרו לו, למה? אמרו לו, מתכרח, הוא אמר עליי. אמרו לו, אף על פי כן, תמכו לו, שהאדם גדול בתורה. אמר להם, אני מוכן לכם רק בשבילכם, ובלבד שיקבל על עצמו מכאן ולאבא לא לעשות ככה. מיד נכנס רבי אלעזר ברבי שמעון ודרש: לעולם יהיה אדם רך כקנה ואל יהיה קשה כארז. אז בן אדם, אחרי שהוא בא, אומר, אתה יודע מה? סגרתי את החנות. אה, זה החבר שלי, יעזור אותך, זה בטלן זה. כל היום הראש שלו בטלניות, קרוב, חציל. תבוררי אדמה, הבטיח. זה הראש שלו. אני למדתי היום. למדתי גמרא, למדתי הלכה. הוא מגיע לחנות, פותח את החנות שלו, והראש שלו בעננים. והלב שלו בעננים. שששש, כל הכבוד. מה אומר לו היצר הרע?

20:31אתה יודע שאתה לא בדרגה של כל החבר'ה של ידך. הם כלום, איפה הם? הם ישימו אותם בגן עדן? אולי ליד הבטטות והתפוחים, אתה מה שם, בבסטה. אתה לומד איתם היום, מה לומד איתם היום? אבות דרבי נתן? פשש, איזה צדיק אתה. לפחות אני חושב שאבות דרבי נתן ישמחו לשבת לידך בגן עדן. איזה אבות דרבי נתן? זה הבן אדם שרק אתמול התחיל ללמוד גמרא. ובן אדם שחושב את זה ככה, שבאים ואומרים לו, תקשיב, אולי לא צדקת, אולי טעית. תגיד לי, אני טעיתי? אתה יודע כמה שעות אני לומד כל יום? כמה שעות אתה לומד כל יום? אז הבן אדם צריך להיות חכם, לא להיות טיפש. אחרי שהוא נתן פוש, נתן התגברות על השטן, התגבר והלך ללמוד תורה. אל תשתמש בתורה עכשיו לקנטר. אל תשתמש בתורה, אתה יודע, בשביל לנגח, בשביל להראות כמה אתה שווה. והדבר הזה בעיה קשה מאוד, כי השטן זה מה שאנחנו אומרים.

21:52ועשר השטן מלפנינו ומאחרינו. השטן נמצא גם לפנינו וגם מאחרינו. לפני שאתה עושה את התורה, הוא אומר לך: "אל תלמד, מה אתה? כלום." ואחרי שאתה עושה את התורה? "אוו, כל הכבוד לך!" היה פעם איזה אדמו"ר אחד שראה את אחד מהחסידים שלו עם כובע בקצה הראש. ככה שם את הכובע בקצה הראש מבסוט. הוא אמר לו: "מה קרה? מה אתה כל כך מבסוט?" אז הוא אמר לו: "תראה, עשיתי עכשיו שבע דפי גמרא בשעה, לכן אני מבסוט, הכובע בקצה הראש." אמר לו אותו אדמו"ר, רגע, אם שבעה דפים בשעה לקח לך, כשהשכל שלך היה בקצה הראש, כמה דפים תצטרך ללמוד כדי שזה יעוף לך לגמרי מהראש? ועוד כמה דפים שאולי כבר גם תוריד את הכיפה. ואיבשף על רוח בפני כל אדם, אפילו אם הוא מכוער, אפילו אם הוא יותר גרוע מגרוע בפני כל אדם. אם יש עליו צלם אנוש הוא בן אדם. ואם בטלת מן התורה, יש לך בטלים הרבה כנגדך. בא בן אדם ואומר: "אני לא מצליח ללמוד תורה, לא מצליח. בא יושב, יש לי כאב בטן. פתאום האישה, פתאום הילד בוכה, פתאום זה, פתאום זה".

23:14לא מצליח ללמוד, וכמה שהאדם לפעמים מנסה ללמוד, פותח את הספר ונרדם. עייפות, כאב בטן, כאב ראש, כאב... רק פתחת את הספר, פתאום האדם נהיה קופת חולים מהלכת. זה כואב לו וזה כואב לו, פתאום הוא עייף, פתאום הוא זורח, פתאום זה, פתאום זה, פתאום זה. למה? אני בא ללמוד, הרי כתוב הבא ליטהר מסייעים בידו. מה קרה? אומר לך רבי מאיר, אם ביטלת מן התורה פעם אחת, ישבת ואמרת "לא בא לי ללמוד, לא בא לי עכשיו," אתה יודע מה? חכה שיבוא לי. לא בא לי סתם, לא שהיית צריך מנוחה, לא שהיית רעב, סתם ישבת והתבטלת. אם ביטלת מן התורה, חביבי, יש לך בטלים הרבה כנגדך. יבואו לך זמנים שאתה תרצה ללמוד, שאתה תתחנן, שאתה תרצה ותרצה ותבכה, "אני רוצה ללמוד! למה אני לא מצליח ללמוד? למה?" כמה זמן התבטלת? כמה? כמה?

24:36כמה התבטלת? ואם ביטלת מן התורה, יש לך בטלים הרבה כנגדך. וזה מפחיד מאוד. כי כשבן אדם, גם אם הוא רוצה ללמוד, רוצה ללמוד, אם אתה לא תהיה שומר על הזמנים שלך, אם אתה לא תעמוד עם סטופר לשמור על הזמנים שלך, לא תבטל סתם. אם אתה צריך לצאת עם המשפחה, לעשות ולאכול, אין בעיה, מצוין, תעשה. אבל לא, אל תבטל תורה. ואם ביטלת מן התורה, יש לך ביטולים הרבה כנגדך, לא חסר לך. ואם עמלת בתורה, יש לו שכר הרבה להיתן לך. הקדוש ברוך הוא נותן. המשנה בפאה, פרק א', אומרת: תלמוד תורה כנגד כולם. תלמוד תורה, בן אדם יש לו שכר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. כמו שהמשנה אומרת, אלו מצוות שאדם אוכל מפירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא: והם כיבוד אב ואם וכו'. ותלמוד תורה כנגד כולם. בוא נסתכל על רבי מאיר עצמו. מי היה רבי מאיר? רבי מאיר בעצם אולי ממשפחה כל כך מיוחסת.

26:04הוא היה מקהל גרים, היה מבניו של נירון קיסר. ככה הגמרא אומרת בגיטין דף נ"ו ע"ב. מה הסיכוי שבן אדם שאין לו אבא ראש ישיבה, אין לו אבא מפורסם, גאון עצום, שיחשב גדול הדור. לא רק זה, רבי מאיר זכה. דבר מופלא. סתם משנה, בכל שישה סדרי משנה, מי זה רבי מאיר? כך אומרת הגמרא, ובגיטין דף ד' עמוד ב' אפילו. מה זאת אומרת? אם בן אדם בא עכשיו, קורא משנה. יש לנו, שישה סדרי משנה: זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קודשים, טהרות, כל משנה מדברת על נושא אחר. שקשורים ליהדות. אם זה זרעים, שזה עניינים של תרומות ומעשרות, כל הדברים שקשורים לאדמה. מועד, שזה כל הדינים וההלכות שקשורים לענייני המועדות. שבת, עירובין, ביצה וכו'. נשים, שזה כל ההלכות שקשורות לנשים. גיטין, קידושין, כתובות, יבמות.

27:31נזיקין, כל דיני נזיקין, כל חושן משפט, קודשים, כל דיני הקורבנות, טהרות, כל דיני טומאה וטהרה, נידה, כל הדינים, כל הש"ס, סתם משנה זה רבי מאיר. איזה דבר, מי כתב את המשניות? רבי יהודה הנשיא, ובאמת רבי יהודה הנשיא אמר, ככה אומרת הגמרא בעירובין, י"ג עמוד ב', רבי יהודה הנשיא אומר: למה אני כזה חריף? למה זכיתי לחבר את כל המשניות? למה זכיתי כל כך? הוא אומר מכיוון שזכיתי לראות את רבי מאיר. הוא מביא פסוק בישעיה פרק ל"ט פסוק י'. ראיתי פעם אחת את רבי מאיר מאחורה, וזה החוכמה של רבי מאיר, הקדושה של רבי מאיר, גרמה לחוכמה שלי. בירושלמי בביצה בפרקי רבי עקיבא כתוב שהוא לא ראה אותו באמת את כולו, רק ראה את הצוואר של רבי מאיר, ובזכות זה הוא זכה להיות מחודד.

28:51ובאמת, הגמרא שם בעירובין י"ג עמוד ב' כותבת: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו? מפני שלא עמדו חבריו על סוף דעתו, שהיה אומר על טמא טהור ומראה לו פנים, ועל טהור טמא ומראה לו פנים. הכוונה היא שרבי מאיר היה כל כך חריף, שהוא היה יכול להוכיח לך שטמא זה לא טמא, ועל דבר טהור שזה לא טהור, מרוב שהיה חריף. איך בן אדם יכול להגיע לדרגה כזאת? על ידי עמל התורה. על ידי עמל התורה, בן אדם נהיה לו מוח חריף בתורה. בן אדם לוקח את הכוח של החריפות, מנצל את זה לתורה. ועם כל זה, כשרבי מאיר היה מראה על טמא טהור ועל טהור טמא, אולי הוא פסק ככה? ודאי שלא. מה, אתה תפסוק נגד התורה? אוי ואבוי. היה מבטל את החריפות שלו ואת הדעה שלו לתורה. זכה רבי מאיר, למה שלכאורה, אף אחד לא זכה.

29:51זכה רבי מאיר סתם משנה. רבי מאיר סתם משנה בכל הש"ס. רבי מאיר הזה, אף על פי שלא היה מיוחס, למד לפני רבי עקיבא ואחר כך למד לפני רבי ישמעאל. כך מוזכר בעירובין דף י"ג עמוד א' וגם בסוטה דף מ"ט עמוד א'. והרשב"ץ מביא פה את זה על המשנה הזאת, וזה הסיבה גם שהוא פסק כמו רבי ישמעאל שצריך כן לעבוד קצת. כמו שפתחנו ואמרנו בהתחלה, רבי מאיר, אבל זכה אפילו שהוא למד והיו 24 אלף תלמידים אצל רבי עקיבא, לא חסכו תלמידים לרבי ישמעאל. הוא זכה, הוא לקח את כל החריפות שלו ואת כל העמל בתורה שלו והשקיע את זה בתורה, את כל העמל.

31:06והדבר המיוחד אצל רבי מאיר הוא שההנהגה שלו התאימה בדיוק לכל שאר התנאים למה שהוא אמר, ולכן הוא זכה שסוף המשנה התקיימה בו. נותנים לכך שכה רבה במדרש קהלת רבה, פרשה ב', פסקה כ"ד. כתוב שרבי מאיר היה כתבן. כתב מובחר, הוא היה כתבן טוב, כך גם מוזכר בירובין נ"ו עמוד א' ובסוטה כ"א עמוד א'. כשבא ללמוד תורה לפני רבי ישמעאל, אמר לו: מה מלאכתך? אמר לו: לבלר אני. הוא היה סופר והיה מרוויח שלוש זהובים בכל שבוע. היה אוכל ושותה באחד, מזונות סלע אחד, מתקצה באחד, כוונה בגדים, תיקונים, נעליים, מה שצריך. ומפנס אוחרת לרבנן הסל האחרון היה נותן לתלמידי חכמים שיושבים ולומדים. אמרו לו תלמידיו: "רבי, בניך, מה יהיה עליהם? יש לך ילדים, למה אתה לא נותן להם?" אמר להם: "אם הם יהיו צדיקים, אז יתקיים בהם הכתוב בתהילים (לז, כה): 'נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם.'"

32:38מה זה אומר? אני לא צריך לפרנס אותם. כמובן, הם היו יותר גדולים, לא קטנים. קטנים יש חובה לפרנס אותם. אם הם יהיו צדיקים, תקיים מהם הכתוב. אני לא צריך לעבוד ולבזבז את הזמן שלי בשבילם. ואם לאו, וזה עוד יותר מפחיד. אומר, ואם הם לא יהיו צדיקים, תשמע מה הוא אומר, זה דבר מפחיד. הניח את הממון שלי לאויבי המקום, נגמר. זה דבר מופלא.

33:39ורבי מאיר שהיה בא ומשקיע כל כך בלימוד שלו, אפילו על חשבון הפרנסה של הילדים, אז בוודאי שהוא לא היה סתם הולך לטיולים. יש בן אדם שאומר: 'עזוב, מה הבעיה, סתם בוא נלך לטיול, הוא לא צריך להתנפש, סתם בא לו, יאללה בוא נלך.' אין מה לעשות, נצא לטיול. אז יש בירושלמי בברכות פרק ט' על הלכה, וגם בספרי פרשת עקב פסקה מ"ח כתוב: אמר ריש לקיש, מצאו כתוב במגילת חסידים, אדם הולך יום אחד... וחברו גם כן יתרחק ממנו יום אחד, נמצא כי במהלך יום אחד יתרחקו זה מזה מהלך שני ימים. אותו דבר ככה בתורה: התורה לא נשארת במקום. אם אתה הולך, היא גם הולכת. אם תעזבני יום, יומיים אעזבך. אז אם רבי מאיר... בשביל פרנסת אנשי ביתו, הילדים שלו, לא היה מבזבז את הזמן. אז מה הוא היה הולך לטיולים? וכן, הרבה פעמים אני אומר אברך שיושב בכולל אבל לא לומד, מבטל, מתבטל, עושה שטויות.

34:58לא חבל? אתה מקריב את החיים שלך, את פרנסת הילדים שלך, בשביל התורה כביכול, ואתה לא לומד. אז בעצם אתה מקריב את החיים של הילדים שלך, את הפרנסה, את האוכל של הילדים כביכול, בשביל שטויות, בשביל לדבר, בשביל לעשות משחקים, בשביל לעשות שחוקים. אז לא עדיף שתלך לעבוד? וגם אין לך כל כך סייעתא דשמיא, אתה לא לומד, ואתה מבטל את האחרים. כמה צריך להיזהר מזה? ואם בטלת, יש לך בטלים הרבה כנגדך. לכן, רבי מאיר מפחד אפילו להתבטל בשביל פרנסת ילדיו, ולכן הוא זכה. ואם עמלת בתורה, יש לו שכר הרבה לתת לך. סתם משנה רבי מאיר, אלה עד רבי מאיר הנני. ככה עד היום יש גורסים "אלה עד רבי מאיר הנני".

36:01הכלל הזה שרבי מאיר הוא זה שאמר "אלעד המהיר הנני", ובאמת שם המהרש"א אומר שזה לא הכוונה רבי מאיר, אלא מה? אלוה שמהיר לארץ ולדרים עליה, כי לא יכול להיות שרבי מאיר קרא על שמו שם אלוקים עליו. וחייו יש גרסאות, הם אומרים "אלעד המהיר", "אלעד רבי מאיר", לא משנה. אבל הוא זכה, הוא זכה רבי מאיר בעל הנס. למה? לא משנה מהייחוד שלך. אם אתה מאמין בתורה, יש לו שכר הרבה. יש לו. הקב"ה ייתן לך שכר גם ברוחניות, גם בגשמיות, גם בכבוד, גם בכספים, גם בכל דבר. וזה היה מאוד קשה. מאוד קשה לאנשים. כי שוב פעם, בן אדם אומר, עזוב, אני אלמד תורה. מי אמר שיפרנס אותי? מי אמר? מי אמר? אולי לא, אולי כן.

37:01איך אני יכול לשבת רגוע? בוא נראה בעצם איך יש ראיה שאדם שהוא תמיד חכם, האוכל ירוץ לו לבד לצלחת. יש כזה דבר שהעופות ירוצו לו לצלחת? יכול להיות. בא בן אדם, יש איזו תרנגולת, רצה, בבקשה, תאכל אותי. אבל איך יכול להיות שבן אדם יזכה לדבר הזה? בן אדם שעמל בתורה, הזוכה לדבר הזה, משמיים יזמנו לו שהעופות יגיעו אליו והבשר והכל. איך אני יודע את זה? לא המצאתי את זה. הכתוב אומר בתהילים פרק פ"ד, חידוש מדהים: "גם ציפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרוחיה את מזבחותיך, השם צבאות, מלכי ואלוהי." אומר דוד המלך: הציפור מצאה בית, והדרור קן לה. איפה היא שמה את האפרוחים שלה? עם הקן. את מזבחותיך ה' היא בנתה כן ליד המזבח, תגידי לי, זה נורמלי? ציפור באה ובונה כן ליד המזבח, לא מצאה לה איפה לגור? ליד המזבח, בבית המקדש, במשכן. מה היא רוצה הציפור הזו? הדרור, מה יש לו? בונה איפה? ליד המזבח.

38:27אשר שתה, שתה הכוונה עשתה, אפרוחיה, תכן שם עם האפרוחים, את מזבחותיך ה', איך? מה הבנה? אומר האבן עזרא, אמר רבי משה, שם עלה כתוב את אילים פי דלת, פסוק דלת, העוף הזה, שתולדתו לברוח מיישוב בני אדם, הוא נקרא דרור, הוא חופשי, יחוג. למקום הכבוד, מקום הקורבנות הקרובים לפניו. והם עושים כן, הם באים ובונים את הקן שלהם ליד המזבח, קרוב לבית המקדש, אולי יזכו להיות קרבים אל מזבחיך, שידעו מקום המזבח, על כן שאתה שם את אפרוחיה. הציפור הזאת, התמימה, באה, מטילה שם את הביצים, מטילה את האפרוחים, אולי מישהו יצא, יצטרך קורבן, יראה או יפנה, יקח את האפרוחים ויקריב אותם לבית המקדש. אשר אתה מאפר את מזבחותיך, אשם. איפה היא שמה את האפרוחים? איפה היא שמה את הקן שלה? ליד המזבח. מי יותר גדול?

39:58האם המזבח או תלמידי חכמים? מי אמר? למה לא המזבח? אז קודם כל, המזבח הוא דבר שונה. מה אתה רוצה? אבל אם נסתכל, הגמרא אומרת בסוף מסכת חגיגה: אמר ריש לקיש, שנור של גיהנום שולטת בפושעי ישראל, קל וחומר ממזבח הזהב. מה מזבח הזהב, שאין עליו אלא כעובי דינר זהב, אין האור שולטת בו? כמה שנים? פושעי ישראל שמלאים מצוות כרימון, על אחת כמה וכמה. ולפני כן, אמר רבי אלעזר, תלמידי חכמים אין נור של גיהנום שולטת בהם, קל וחומר מסלמנדרה. ומה סלמנדרה, שתולדת אש היא... הסך מדע מה אם נור שולטת בו. תלמידי חכמים שכל גופם אש, דכתיב: "הלא כל דברי כאש נאום ה'" (ירמיהו כג, כט), על אחת כמה וכמה. זאת אומרת, תלמידי חכמים לא שולטת בהם אש. בכלל פושעי ישראל, למדנו מכל וחומר ממזבח הזהב. אבל תלמידי חכמים לא למדנו ממזבח הזהב, משמע שהם הרבה יותר.

41:30התלמידי חכמים, אדם שזוכה לבוא ולכלכל אותם ולפרנס אותם ולהשפיע עליהם, אין דבר גדול מזה. חז"ל כל כך הפליגו במעלה הזאת, שבין אדם שזוכה, אדם שמנסך יין לגורנם של תלמידי חכמים, כאילו ניסך יין על גבי המזבח. מה? אתה יכול היום לקיים את זה. הגמרא אומרת בכתובות ק"ה עמוד ב', כל המביא דורון לתלמיד חכם כאילו מביא ביכורים. אין לנו אבל היום, אין לנו. איך אני מביא ביכורים?

42:35המגיד מישרים, המלאך, שהיה נגלה לבית יוסף בפרשת בהר, הוא אמר לבית יוסף: אם אתה לפני האכילה תגיד משנה, ואחרי האכילה תגיד משנה, ותוך כדי האכילה אם אתה יכול גם על המשניות, וזה נחשב, האכילה שלך נחשבת לקדוש ברוך הוא כמו קורבן. וזה כמו שאמרנו בגמרא ביומא דף ע"א עמוד א', אמר רבי ברכיה: רוצה לנסך יין על גבי המזבח, ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין. כן. בגמרא בברכות דף סג עמוד ב', כל המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומהנהו מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כאילו מקריב תמיד, קורבן התמיד. אז יש לך בתלמיד חכם לעשות תמיד. נסכים, ביקורים, הם כמו מזבח. אז אם הציפורים היו באים ומתאוים לבוא לדבר דומה, שיקריבו אותם על גבי המזבח, אז התלמיד חכם הזה לא יקבל את מה שהוא צריך. כל הבריאה כולה עדה בשבילו. בוודאי שהוא יזכה לדבר. נמצאנו למדים: אל תתעצל למעט בעסק בשביל לעסוק בתורה.

44:02והקב"ה הוא ידאג לך. אז יהיה לך ברכה במלאכה, יהיה לך ברכה במשפחה, יהיה לך שפע, יהיה לך עשירות, יהיה לך הצלחה בכל מעשי ידיך. אם תדע איפה להשקיע, תדע בתורה להשקיע. ואדם שיעשה את זה, בלי ספק, בלי ספק הוא לא יראה, לא רק שלא יראה הפסדים, הוא יראה רווחים כפל כפליים. כי התורה בשבילה נברא כל העולם, אז בן אדם שעוזב את העולם בשביל התורה, מה התורה לא תדאג לו במקום אחר? אז עושים השתדלות בפרנסה. אנחנו לא בדרגה של רבי שמעון בר יוחאי. אתה עושה השתדלות, בסדר, חזק וברוך. אבל אל תהיה העבד של העבודה. העבודה היא רק העבודה שלך. אתה לא העבד של העבודה. וזה הדבר שבא רבי מאיר ללמדנו על ידי ההנהגה שלו, על ידי המעשים שלו, על ידי כל דרך החיים שלו. יהי רצון שנזכה ללכת בדרכי רבותינו ונזכה להאמין בכל ליבנו. שהאדם שיושב ועוסק בתורה, הקדוש ברוך הוא דואג לו לפרנסתו, ואנחנו כבר רואים את זה היום. אבל ממש להתחזק בזה בכל כוחנו. אמן כן יהי רצון.