אמיתות התורה שבעל פה ותשובות ליהודים המשיחיים הכופרים - הרב אפרים כחלון

0:11היום אנחנו בעזרת השם נלמד ביחד את ההכרח והאמיתות שבתורה שבעל פה. השיעור הזה הוא נוצר, נעשה ונהיה בעקבות עבודה קשה ואינסופית של כוחות הטומאה. כוחות הטומאה זה אותם יהודים משיחיים, מיסיונרים, שלא זו בלבד שמסיתים כנגד התורה, התורה שבעל פה בפרט, ולוקחים יהודים תמימים ומעבירים אותם לנצרות, לאמונה ואימח שמו וזכרו וכן הלאה ועלה. שמסיתים כנגד התורה, התורה שבעל פה בפרט, ולוקחים יהודים תמימים ומעבירים אותם לנצרות, לאמונה ימח שמו וזכרו וכן הלאה ועלה, הם באופן קבוע מחרפים ומגדפים את התורה שבעל פה ועושים המון סרטונים, המון שיעורים ואנשים רואים, תמימים, לא יודעים כמה הם משקרים, כמה הם בורים, כמה הם רשעים, והם מנצלים את הדבר הזה לתמימות של אנשים ומפעילים. הזמינו אותי להתווכח עם אחד הראשיים שלהם, אחד יהודי משיחי ששמעתי שהוא נשוי אפילו לגויה. הם באופן קבוע מחרפים ומגדפים את התורה שבעל פה ועושים המון סרטונים, המון שיעורים, ואנשים רואים, תמימים, לא יודעים כמה הם משקרים, כמה הם בורים, כמה הם רשעים, והם מנצלים את הדבר הזה לתמימות של אנשים. מפעילים הזמינו אותי להתווכח עם אחד מראשיהם, אחד יהודי משיחי ששמעתי שהוא נשוי אפילו לגויה.

1:24כשהוא עושה הרבה הרבה מהשיעורים, הוא עצמו שלח הודעה לאחד מהארגונים של בעזרת השם. הסיבה שהם לא בראו ויכוח בכלל היא שהשיעור הזה, זאת אומרת שאנחנו נוכיח מהשיעור הזה כמה הם משקרים ביודעים ובמזיד כדי לאמת את השקרים שלהם. משקרים בפסוקים מפורשים. או שהם טיפשים גמורים והם לא רואים לביקוח, או שהם רשעים גמורים ואי אפשר להתווכח איתם כי שום דבר לא ישנה אותם. הגמרא אומרת במסכת סנהדרין, בדף לח, שאפיקורוס שהוא גוי אפשר עוד לדבר איתו. אבל אפיקורוס יהודי אי אפשר לדבר איתו. למה? כל שכן דה פקר תפה. ולמה דה פקר תפה? הוא ייקח את מה שאתה אומר וישתמש לסלף ולחרף ולגדף עוד ועוד ועוד ועוד. הוא לא ישתמש בזה לשנות, הוא ישתמש בזה לחרף ולגדף. ואותם זוג ליצנים, ואני קורא להם בכוונה ליצנים כי הם מתלוצצים מכל דבר שבקדושה, והם ממש מרשיעים.

2:42שלהם דין של מסית ומדיח, ואותם רשעים שולחים לרבנים: "בואו תתווכחו איתנו." מי מוכן? והסיבה שהרבנים לא הולכים היא לא מכיוון שהם מפחדים מהשטויות שלהם, ממש לא. הם מסלפים ביודעין את התורה, ושום דבר לא יעזור. שום דבר לא יעזור. אנחנו נלך עכשיו, כדוגמה, השיעור הזה יהיה על התורה שבעל פה. התורה שבעל פה, שהיא בעצם הכוח הגדול ביותר לחזק את התורה שבכתב, ואדם שבא ומפרק את התורה שבעל פה, הוא בעצם גם מפרק את התורה שבכתב, ואנחנו נוכיח את זה. גם מבחינה לוגית, שיש לנו הכרח וחובה לתורה שבעל פה. שבזה הנצרות כל כך נלחמת, והתורה שבעל פה, בחכמים שנלחמו באימא ערשימו וזכרו. על התורה שבעל פה. התורה שבעל פה, שהיא בעצם הכוח הגדול ביותר לחזק את התורה שבכתב, ואדם שבא ומפרק את התורה שבעל פה, הוא בעצם גם מפרק את התורה שבכתב, ואנחנו נוכיח את זה. גם מבחינה לוגית, שיש לנו הכרח וחובה לתורה שבעל פה. שבזה הנצרות כל כך נלחמת, והתורה שבעל פה, בחכמים שנלחמו בה, נשמרה וזכרה. אז אותם רשעים אומרים לו, אז הרבנים משתלטים עליכם. זה כל כך טעות חמורה, טעות גדולה, שקר גדול, סילוף גדול, ואנחנו נלך לפי הפסוקים, בעזרת השם, לאט לאט. יש לנו פה סט של חומשים, ואנחנו פשוט נקרא מהפסוקים. כשאנחנו נקרא מהפסוקים, נראה איך השקר מתברר לאט לאט, וניצב ועומד כמה הם משקרים, כמה הם רשעים, כמה הם מסלפים.

4:05הפסוקים הראשונים שאנחנו נקרא הם בעצם הפסוקים בספר דברים בפרק י"ז פסוקים ח' עד פסוק י"ב. הפסוקים שם מדברים על החובה שכשבן אדם לא יודע הלכה, שאלה, משהו, הוא חייב ללכת לשאול את מי הוא ישאל. אומרת התורה: כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם, בין דין לדין, הלכות שקשורות לדם, הלכות שקשורות לדין, ובין נגע לנגע, דברים שקשורים לנגעים, לצרעת, שידוע שאדם שהיה לו פצעים, אם זה היה צרעת, הוא היה נטמא וכן הלאה. דברי ריבות בשעריך. או לפעמים סתם אתה רב עם מישהו, מתווכח, הוא סגר מרפסת בלי רשות, מי אתה, מה אתה, איך, למה, בוא נלך לדין. וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך בו. תעלה לבית המקדש. ולמה לבית המקדש? כיוון שהכהנים משבט לוי לא היו מתעסקים בשום דבר גשמי בעולם. לא היו עובדים, יושבים בבית המקדש, לומדים תורה כל הזמן, וכך כותב הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל, שזה הדבר המיוחד שהתייחס בו שבט לוי.

5:28מוסיף הרמב"ם בסוגריים, זו הערה לנו: ולא רק שבט לוי, הדין שלו שהוא יכול לשבת ככה וכל עם ישראל מחויב לפרנס אותו, אלא כל בן אדם שהבינו מדעו וישיגו רוחו שרוצה לשבת ולהיות כמו שבט לוי - נתקדש בקודש קודשים וזוכה ונהיה כמו שבט לוי. אז הולכים אל הכהנים... הלויים ואל השופט, הוא באת אל הכהנים הלויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, ודרשת והגידו לך את דבר המשפט. כהנים, לויים או אל השופט. מה זה אל השופט? הדיין, שדן על פי דיני התורה כמובן, שקיבל את מסורת התורה ממשה רבנו, איש מפי איש, עד אותו דור. לא משנה באיזו תקופה, התורה היא תורה נצחית, התורה היא תורה עולמית. ותשאל אותו, אם הוא יהיה כהן, אם הוא יהיה לוי או סתם שופט. ויגידו לך את דבר המשפט, הם יפסקו לך את ההלכה. ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך. זה אומר, אתה פונה לרב, שואל שאלה, רב אמיתי, רב תלמיד חכם, דיין, כהן, לוי, לא משנה מה. והוא אמר לך את דבר המשפט, וכשהוא אומר לך את דבר המשפט פירושו, אמר לך מה אלוקים רוצה, מה התורה רוצה ממך, ואין עוררין על זה.

6:47ושמרת לעשות ככל אשר ירוך. מה זה ושמרת לעשות ככל אשר ירוך? אתה תשמור לעשות כל מה שיגידו לך אותם הרבנים, אותם תלמידי חכמים. הסיבה שהתורה מצווה לנו, כיוון שיש יצר הרע לא לשמוע לתלמידי חכמים. למה הוא שחק כל בן אדם? מה פתאום שאני אשמע לו? במיוחד אם הוא פסק נגדך. במיוחד אם הוא פסק לא לטובתך. מה פתאום שאני אשמע לו? אומרת התורה מה שהרב אומר, אותו החכם האמיתי, אותו שופט, אותו דיין, אותו פוסק. הוא אומר את דבר התורה. ולכן יש ציווי שתשמע לו. בתנאי שהוא פוסק על פי התורה אשר יורוך. ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה. לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל. ממשיכה התורה אם יש אנשים שלא ירצו לשמוע מה פתאום תורה שבעל פה, מי יודע בכלל איפה זה כתוב? תראה לי איפה כתוב בתורה, הדין שלי. איפה זה כתוב בחומש? והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכהן, זה פסוק י"ב, העומד לשרת שם את ה' אלוהיך או אל השופט, הוא מת האיש ההוא וביער תבערה מישראל. וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידו עוד. אם הוא מסרב, אם הוא עושה נגד התורה,

8:14פוסק את התורה עדינו. כמובן בדברים שהוא חייב מיתה וכן הלאה והלאה. אם הוא מורה ההפך, יש מסכת הוריות, מסכת שלמה, שאדם שבא ומורה נגד בית דין והדין שלו וכו' וכו'. הדין הזה בעצם בא ללמד אותנו שהתורה כבר ידעה שיהיו אנשים ש... הנה, יעשו סרטונים נגד התורה שבעל פה, נגד התורה, נגד הדברים, הנה. והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכהן, או אל השופט. ובעצם כשאנחנו מתבוננים בנקודה הזאת, אנחנו נראה שהתורה לא מרחמת על אנשים כאלה. כי התורה יודעת שאנשים כאלה אין צ'אנס כמעט שהם ישתנו. אין צ'אנס. אתה חושב שאתה מבין הכל. ובוא נתבונן רגע. אם אין לנו תורה שבעל פה, ויש לנו רק תורה שבכתב, האם התורה שבכתב הספיקה לנו בשביל כל בעיות בחיים? בן אדם עכשיו סגר מרפסת. בלי רשות של השכנים. הוא בא אל הרב, הרב אומר לו, תראה, אם אתה מאפיל על השכן, אתה הורס לו, אתה מכער לו איפה שלא צריך, וכן הלאה וכן הלאה. איפה זה כתוב בתורה? אם אין לנו את הדין של התורה שבעל פה, מה פתאום אני אלך לרב? בין דם לדם, בין דין לדין. כל דין תלך תשאל את הרב, מה זה קשור הרב? איפה זה כתוב?

9:44בשביל זה יש לנו שולחן ערוך או של משפט, של ציווי הגמרא. וכל זה יש לנו ציווי של התורה לבוא לשאול, עד השאלות הקטנות, בין דם לדם, בין דין לדין, בין נגע לנגע. או אפילו סתם דברי ריבות בשעריך, אתה רב עם מישהו. מה פתאום כל פעם שאני רב זה כתוב הריב שלי בתורה? בחומש? בוודאי שיש מסורת של תורה שבעל פה. בוודאי שיש לנו את מה שחז"ל באו ולמדו מהתורה, כדי שנקיף את מכלול הבעיות הגשמיות והרוחניות שיש לנו. חייבים את התורה שבעל פה. וזה מה שהגמרא במסכת שבת, דף כ"ג עמוד א', דורשת ואומרת: ואיכן ציוונו? כשאנחנו באים ומברכים: אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נרות של חנוכה, נרות שבת או כל דבר אחר, איכן ציוונו? אומרת הגמרא: מהפסוק "לא תסור". פסוק אחר מביאה הגמרא, זה גם בספר דברים, פרק ל"ב, פסוק ז'.

10:50זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור, שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך. תשאל את אבא שלך, כמובן אבא ששומר תורה ומצוות, מה הוא אומר לך? או זקניך, אלו החכמים, זקני הדור, זקני העדה. אדם שקנה חוכמה, נקרא זקן. זקן זה קנה חוכמה. תשאל אותו, והוא יבוא ויגיד לך את ההלכה. תשאל. למה תשאל? תסתכל בחומש. למה תשאל? תסתכל בחומש. למה אתה צריך לבוא לשאול רב בין ריב לריב דברי ריבות בשעריך? תסתכל בחומש. כי בחומש אין בו את הכל. רמוז בו את כל התורה שבעל פה. אבל כדי להוציא את הדברים צריך את המסורת של התורה שבעל פה. וכדי להבין מה זה התורה שבעל פה אנחנו נלך בעצם... לפי ההיסטוריה, משה רבנו מקבל את התורה מהר סיני, מקבל את כל ה... "ותנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר ציוויתי לאורותם." מקבל את כל התורה. עם תורה שבעל פה מלמד אותה לאהרן, את נדב ואביהוא, אלעזר ואיתמר, את השבעים זקנים, וכן הלאה וכן הלאה. הרמב"ם כותב את כל הסדר, איך זה הגיע עד, עד, עד, עד, עד, האמוראים, ואחרי זה, אחרי האמוראים יש את הגאונים, את הסבוראים, עד הדור שלנו.

12:11עד הדור שלנו. יש אנשים שכתבו, גדולי העולם, את הסדר הכרונולוגי עד הדור שלנו. המסורת של התורה שבעל פה שעוברת איש מפי איש. אותם כופרים אומרים, אותם טיפשים, אותם רשעים אומרים, עצם זה שיש לך מסורת כזאת במשך אלפי שנים, זה לא הוכחה לאמיתות. וזה טעות, רשעות וטיפשות. ונסביר למה. הם נתנו דוגמה, אותם כופרים, אמרו כמו שיש למשל סוג מאכל, שבכל יפן עושים אותו דבר, כי ככה הוא התפרסם, כבר מאות שנים. אז אותו דבר התורה? טעות. מי שלא יודע את ההיסטוריה של עם ישראל, לא יכול לדבר. הגלויות שעם ישראל גלו, אף אומה ולשון, לא הסינים, לא היפנים, לא השרקסים, לא הערבים, אף אומה ולשון, לא עברה מה שעם ישראל עברו. בכמה סיבות? סיבה ראשונה, כי אנחנו עם ישראל, העם העתיק בעולם. דבר שני, הרדיפות והשנאה של אומות העולם לעם ישראל לא היה כמותה. אמר רבי שמעון: ברי ידוע שהלכה היא שעשו שונא ליעקב.

13:28והצטרפו גם הישמעאלים והערבים, ובכל מקומות שבותיהם של עם ישראל בכל התקופות. מה קרה? רדפו את היהודים, וגלויות, וגלו לשם, וגלו לשם, ותימן, ורוסיה, ופולניה, וקווקז, וכל המקומות, כולם גלו והגלו את עם ישראל. עכשיו אחרי אלפיים שנות גלות, כשאנחנו רואים את המסורת איך היא נשמרת, איך כותבים ספר תורה, איך יש לנו ציוויים על השבת, יש לנו ציוויים על התורה, ציוויים על התפילין, כולם תפילין שחורות, זה הוכחה לאמיתות ודיוק במסורת התורה שבעל פה. זה בוודאי הוכחה. שזה דייקו. אבל ההכרח, כמו שאמרנו, שחייב להיות לי תורה שבעל פה זה הכרח לוגי. כי אם לא, אני לא אבין שום דבר ממה שהתורה באה ואומרת. כמעט שום דבר. יש מצוות שהתורה, למשל, כותבת בפירוט מה עושים, אבל יש כמה וכמה מצוות שלא. אנחנו נלך, למשל, בחרנו כמה וכמה מצוות.

14:32שאם נלך על פי התורה, בעצם אנחנו נהיה נבוכים. ואותם כופרים טיפשים באים ומשתמשים כדי להוכיח, חלילה חלילה, שהתורה שבעל פה היא לא נכונה מהסילוף וההבנה המוטעית שלהם בפסוקים. אנחנו נתחיל במצוות התפילין. מצוות התפילין שאותם כופרים בוודאי לא מניחים, כתובה בתורה. יש לנו בשמות פרק י"ג פסוק ט' ובספר דברים פרק ו' פסוק ח'. מה כתוב בספר שמות פרק י"ג פסוק ט'? "והיה לך לאות על ידיך ולזיכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים". חכמינו ז"ל לומדים מהפסוק הזה... כתובה בתורה יש לנו בשמות פרק י"ג פסוק ט' ובספר דברים פרק ו' פסוק ח'. מה כתוב בספר שמות פרק י"ג פסוק ט': "והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים". חז"ל לומדים מהפסוק הזה... שצריך להניח תפילין. השלמה של מצוות התפילין, בספר דברים, כמו שאמרנו, פרק ו' הפסוק ח', אומרת התורה, "וקשרתם לאות על ידיך, והיו לטוטפות בין עיניך."

15:57אותם אפיקורסים, רשעים, טיפשים, ובזבזני הזמן מלהגדיר את הטיפשות שלהם, באים ומסלפים בצורה נוראה ורשעה, ואומרים, חז"ל אמרו, מה זה טוטפות? חז"ל אמרו, טוטפות, זה תפילין. לא, מה פתאום? אם תסתכל בספר שמות, תראה, ולזיכרון בין עיניך, אתה צריך לזכור את הקדוש ברוך הוא, בין העיניים. הם מתעלמים מהעובדה, מה זה "זיכרון בין עיניך"? מה זה לזכור אותו בין העיניים? לזכור אותו במחשבה? אז תזכור! למה תזכור אותם שאתה אמרת "נצרים"? מה זה בין עיניך? מתעלמים, לא אכפת להם, כי כדי להצדיק את המעשים שלהם, מה, שתי מילים בתורה? לא אכפת להם. אבל הסילוף הנורא הגדול זה שהם שכחו מה כתבה התורה לפניכם. הוא כשרתם לאות על ידיך, את מה תקשור? תגיד לי, את מה תקשור? את מה תקשור? את הלב הערל שלך, את מה תקשור? את מה תקשור על היד? תיקחו, תיקחו זמן, תיקחו זיכרון, תיקחו את חשמל, את מה תקשור? את מה תקשור? תגיד לי, הוא כשרתם לאות על ידיך, מה התורה מתכוונת?

17:11והיו לתוטפות בין עיניך. התורה מתכוונת שתקשור משהו על היד ותשים משהו בין העיניים. לא, אל תשים משהו בין העיניים, אומרים הכופרים האלה. לא, תשים רק זיכרון בין עיניך. מה? מה אני אשים בין העיניים? מה הזיכרון הזה? תוטפות זה לא זיכרון. חז"ל דורשים מזה. מה זה תוטפות? ש... זה תפילין. יש כמה וכמה מקומות בחז"ל, יש במסכת מנחות ועוד. אבל אנחנו רואים את ההכרח שאי אפשר להסביר את התורה. מה זה מוקשנתם לראות על ידיך? מה זה? גם אם נסביר לפי דעתם המעוותת, המסולפת, הרשעה, וכו' וכו', שמסבירים שזה הכוונה על הראש, תותפות, בלי הבנה מה זה בין עיניך. תותפות הכוונה זיכרון, כמו שהם רצו לומר, שהפסוק בשמות "ולזיכרון בין עיניך" הכוונה לזה תותפות, מה זה וקשרתם? לאלוקים פתרונים. האלוקים לא יפרש את זה, כי זה סילוף, כי זה שקר, כי זה רשעות וטיפשות מעין כמוה. לבוא ולחשוב שאנשים הם מפגרים, שאנשים מטומטמים, שאנשים יקבלו את כל מה שאתה אומר בלי לפתוח את הפסוק. ואם הם פותחים את הפסוק הם רואים וקשרתם לאות על ידך. את מה?

18:29זה ההערה הראשונה לגבי תפילין. והם עושים איזה סרטון, והנה, תורה שבעל פה, מבלים את ימיהם בשטויות, חיים במדמנת של רפש של שקר, והם ראו את הפסוק "וקשרתם לאות על ידך". אז מה אתה משקר? מה אתה חי בשקר? מה אתה מסלף? לוקח חצי פסוק מפה, כדרכם של כופרים במשך אלפי שנים, מדביק אותו לשם, הנה, זה לא מה שחז"ל אמרו. אתה מתיימר לדעת יותר מחז"ל שמסרו את כל ימיהם ואת כל חייהם על התורה וקיבלו את המסורת האמיתית על התורה. מצווה נוספת בספר במדבר, מצוות ציצית, שבוודאי הכופרים האלה שאומרים 'כן, אנחנו מקיימים את התורה שבכתב', אותם יהודים משיחיים שמאמתים לפי דעתם המאובטת את התורה שבכתב, עם כל השטויות שלהם, וכופרים בתורה שבעל פה. עם כל השטויות שלהם, וכופרים בתורה שבעל פה. ציצית. מצוות ציצית כתובה בתורה, בפרשת שלח, בספר במדבר, פרק ט"ו, פסוק ל"ח.

19:50אומר הקדוש ברוך הוא למשה: דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם, ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת, והיה לכם לציצית. אומרת התורה: קח ציצית. תעשה מה תעשה? על כנפי הבגדים תשימו פתיל של תכלת. איך נשים את הפתיל של תכלת? איך נשים את הציצית? והיה לכם לציצית, וראיתם אותו, וזכרתם את כל מצוות ה'. איך נשים פתיל תכלת? תכלת של מה? תכלת בגוון ירוק? תכלת בגוון כחול? מה זה התכלת? עוד יותר, ממה לעשות אותו? אני יכול לעשות אותו מחוטי חשמל? בשביל מה?

20:51למה לקחת את הפתיל תכלת? זה התורה אומרת: וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות השם. אז למה צריך פתיל? אולי אני אשים מדבקה כחולה. והתורה כותבת פתיל תכלת. באים חז"ל במסכת מנחות, בכמה וכמה מקומות, כותבים איזה סוג בגד צריך, וככה הם קיבלו איש מפי איש עד משה רבנו. כמובן, תמהו ויאמרו, כן, יש מחלוקות, נכון. יש מחלוקות בכיוון שכל אחד קיבל מרבו, וזה אומר את הגמרא. המחלוקות נועדו כדי לברר את האמת. מאז שהתלמידים לא שימשו כל צורכם, נהיו מחלוקות בישראל. לפני כן לא היו מחלוקות. עד הלל ושמאי לא היו מחלוקות. אז המחלוקות בעצם נועדו לברר את האמת, שבה כל חכמי ישראל חלקו עד שביררו את האמת, וככה נפסקה הלכה. אז מצוות ציצית הזאת, שהתורה כותבת עליה, לא נוכל לקיים אותה, גם אותה, בלי התיאור הפרטני של חז"ל. ממה עשוי הבגד, איזה בגד, האם גם על הכובע צריך לשים ציציות פה? אדם שיש לו מטפחת, שהוא מקנח בה את האף, צריך גם לשים בה ציצית? כל ההלכות האלו, מי יענה? תלך לרב, כמו שפתחנו ואמרנו, תלך ותשאל את הפוסק, את השופט אשר יהיה בימים ההם.

22:16מצווה נוספת, המצווה הגדולה שהתורה מצווה אותנו, שמירת שבת. כמה וכמה פעמים התורה מצווה אותנו על שמירת שבת. בספר שמות, בפרק כ"ג פסוק י"ב. אנחנו מוצאים את ההזכרה של התורה על שבת. הזכרה הקצרה, ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות למען ינוח שורך וחמורך וינפש בן אמתך והגר. אנחנו מוצאים את האזכור של התורה על שבת. אזכור קצר: ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות למען ינוח שורך וחמורך וינפש בן אמתך והגר. התורה מצווה, אתה נוח. איך נחים? מה זה נחים? אחד אומר, מנוחה בשבילי זה ללכת לים. אחד אומר, לא, מנוחה בשבילי זה ללכת לבית מלון. השני אומר, ללכת, מה זה לנוח? מה זה לנוח על פי התורה? התורה מה, נתנה לכל אחד את האפשרות, תבחר אתה איזה מנוחה? אז בואו נראה במילה פסוק אחר שמגלה לנו עוד, עוד דבר על התורה. בספר שמות, פרק ל"ה, פסוק ג'.

23:34אומרת לנו התורה בהקדמה לפרשת ויקהל לציווי הזה שעושים את כל המשכן: אומרת התורה "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת". באים הכופרים בטיפשותם, ברשעותם, שתי התשובות נכונות. אומרים, כל הסיבה של התורה, דרך אגב, זו לא טענה של היום, זו טענה ישנה. כל הסיבה של התורה, למה אסרו לך להבעיר אש? בגלל שפעם היית צריך כל כך להתאמץ ולבוא ולעשות עצים ואש ולהדליק. אבל התורה רצתה שתנוח. אבל היום, שזה קל, המצית, ודאי שהתורה לא התכוונה. הסילוף הזה הוא כל כך שקרי, בעצם אתה בא, ואתה חושב במוח העלוב שלך, שזה הכוונה של התורה. תורת האלוקים, אם אתה מודה שזה תורת האלוקים. אתה חושב ככה, אני לא חושב ככה. הוא לא חושב ככה, הוא כן חושב ככה. אז כל אחד התורה באה ואמרה, לפי המחשבה שלך, אם התורה הייתה רוצה להגיד בסך הכל, שאל תתאמץ, אל תוציא אש,

25:03אז התורה פשוט הייתה אומרת תנוח, אל תעשה כלום. תאכל ותשתה ואל תעשה כלום. מה התורה אומרת לך, לדוגמה, "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת"? חז"ל עומדים מזה דווקא למה התורה אמרה מפורש על אש ולא על שאר המלאכות. כמה וכמה דברים במסכת שבת ועוד. אבל למה התורה באה ואומרת לי אש? מה מיוחד באש? מה מיוחד? ואם האש לא קשה לי להוציא אותה. יש לי זוג אבנים, מצוץ אחד, על ההתחלה זה נדלק. ואני לא צריך אש כל כך גדולה, כמו שאותם כופרים אמרו, אתה צריך ללכת, לחטוב עצים, ולעשות אותם פיסות דקות, ועד שהיא תתפוס, לא פשוט רוצה להדליק סיגריה. מצוץ אחד קטן, תתפוס הסיגריה. כמו מצית. זה גם התורה התכוונה, כי התורה אומרת לו, טבע הוא אש. אסור לך להבעיר אש. מה זה לא אש? מה זה? מים? אז הטיפשות הזאת לבוא ולהגיד שזה עניין של מאמץ או לא מאמץ, זה שקר. מה קשור למאמץ? התורה דיברה על מאמץ. עוד נלך לפסוק אחר, שגם מדבר על הציווי של שמירת שבת. בספר שמות, בפרק ט"ז, פסוק כ"ט, שם משה רבנו אומר לעם ישראל, שבהקשר למן שהם היו מקבלים את המן, ראו כי ה' נתן לכם את השבת; על כן הוא נותן לכם ביום השישי לחם יומיים. יום שישי עובד לכם ענה כפולה כדי שלא תצאו ללקוט בשבת. לכן נכתב "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי." מה ההבנה? למה אסור לצאת איש ממקומו? והגמרא בעירובין בדף נ' א' כותבת...

26:28בהקשר למן שהם היו מקבלים את המן, ראו כי ה' נתן לכם את השבת. על כן הוא נותן לכם ביום השישי לחם יומיים. יום שישי עובד לכם מנה כפולה כדי שלא תצאו ללקוט בשבת, שכתוב "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי". מה ההבנה? למה אסור לצאת איש ממקומו? והגמרא בעירובין דף נ' עמוד א' כותבת... שהאיסור הזה זה איסור לצאת חוץ לתחום. אם נלך לפי התורה, "אל יצא איש ממקומו" פירושו, אתה כופר שאתה מאמין רק בתורה שבכתב, אתה טיפש. למה אתה יוצא מהבית שלך? למה אתה יוצא מהבית שלך בשבת? "אל יצא איש ממקומו." מה תגיד, מה זה מקומו? חצרו? מי אמר לך? אולי ממקומו הכוונה מכיסו. מה זה ממקומו? אז אתה מחליט להסביר שמקומו הכוונה העיר שלו. מי אתה שתסביר את התורה שבכתב? מי אתה? יש לך מסורת? ואנחנו קיבלנו מה הכוונה ממקומו, אומרים חז"ל, קיבלנו איש מפי איש עד משה רבנו, שעד אלפיים אמה מחוץ לעיר מותר ללכת. כל זה נחשב מקומו. זו הכוונה של התורה. אז אם אתה הולך לפי התורה, מקומו. תקוע פה. ואתה לא עושה את זה, אדון כופר.

27:46אז מה אתה מקשקש? כמה שטויות אתה יכול להכיל במוח שלך? כמה רשעות? כמה בורות? כמה כסילות? כמה טיפשות? דבר נוסף שאנחנו צריכים לדעת, אם כל האיסור, כמו שאותם כופרים, טיפשים ורשעים אומרים, שהאיסור בשבת זה לא איסור, רק צריך לנוח, אז מה הבעיה לצאת לטייל? למה לא יצא איש ממקומו? לא רוצה לצאת לטייל עם המשפחה? יוצאים כולם. למה נצרך לשלוט בבית? מה, לנוח בים זה לא ים? זה לא מנוחה? לצאת לבלות? לא צריך לעשות מסלולים מפרכים. לצאת, לטייל. למה לצאת איש ממקומו? לקחת את המן שנמצא. חז"ל מלמדים שכל אחד לפי דרגתו. היו כאלה שהמן ירד להם סמוך, והיו כאלה שהמן ירד להם רחוק יותר. למה לא לצאת לקחת את האוכל? לקנות במכולת זה טרחה? זה כמו לקנות במכולת בלי כסף. מה טרחה? יורדים, לוקחים את האוכל, אוכלים. מה טרחה בזה? אלא בוודאי, גם מהתורה שבכתב אנחנו רואים שזה בוודאי לא הפשט שזה טרחה. וחז"ל באו ואמרו, אין איסור לטרוח בשבת. אדם עכשיו בא ועורך שולחן,

29:10500 אנשים, לא בתור עבודה, מערך, יש לו בית התמחוי, מחלק, עושה, תורך. הוא לא חילל שבת, הוא עושה מצווה. אדם בא ומדליק סיגריה אחת, בכיף שלו, חילל את השבת. דבר נוסף, מצווה נוספת. המצווה ש-98-99% מעם ישראל עושים אותה היא מצוות מילה. מצוות מילה כתובה כמה וכמה פעמים בתורה ואנחנו נראה את הפסוקים ולפי הפסוקים אנחנו נראה שבעצם לולי התורה שבעל פה אנחנו לא מבינים איך מקיימים את המצווה. אומרת התורה בספר בראשית, פרק י"ז, פסוק י"ב, "ובין שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם, יליד בית ומקנת כסף, מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא." אתה צריך לבוא ולמול גם עבדים שאתה קונה, "ימול ימול יליד ביתך ומקנת כספך, והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם." איך מקיימים את המצווה? אומרת התורה בספר בראשית, פרק י"ז, פסוק י"ב: "ובין שמונת ימים יימול לכם כל זכר לדורותיכם, יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא." אתה צריך לבוא ולמול גם עבדים שאתה קונה, "ימול יימול יליד ביתך ומקנת כספך, והייתה בריתי בבשרכם לברית עולם."

30:15והערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו, ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר. מי שלא עושה ברית מילה במזיד, העונש שלו זה כרת. טוב. אנחנו פה מהפסוקים מבינים שזה קשור לבשר. צריך למול משהו בבשר, בשר ערלתו. בשר, יש איזה חלק בבשר, בגוף, שצריך למול. מה זה למול? לחתוך. מה חותכים? על פי התורה שבכתב. רק לפי התורה שבכתב. אם אנחנו נלך, עוד פסוק. אברהם מקיים ומבצע את מה הוא חותך. את הבשר של הערלה שלהם, מה זה? אולי זה הבשר הזה של האוזן? אולי באף? אולי פה, מעל העין? מה זה הבשר של הערלה? למה אתה קורא בשר של הערלה? אברהם מקיים ומבצע את מה הוא חותך. את הבשר של הערלה שלהם, מה זה? אולי זה הבשר הזה של האוזן? אולי באף? אולי פה, מעל העין? מה זה הבשר של הערלה? למה אתה קורא בשר של הערלה?

31:32בואו נסתכל בספר ויקרא, פרק י', פסוק ג'. אומרת התורה: "וביום השמיני יימול בשר ערלתו." ציווי נוסף: "בשר ערלתו." אבל מה זה הבשר הזה? מה זה? מי אמר? מי אמר לך שזו הכוונה? הברית מילה, המצווה המינימליסטית שכל יהודי כמעט עושה אותה. אומרים חז"ל במסכת שבת בדף ק"ח ע"א. חז"ל לומדים דרך התורה שבעל פה שהכוונה שם באותו מקום. חז"ל מביאים שתי לימודים. לימוד אחד מזה שקוראים לזה ערלה ומצאנו פסוק אחר וערלתם ערלתו את פריו שזה עניין שאסור לאכול שלוש שנים את הפירות. והפירות נחשבים כאורלה, ולומדים חז"ל מזה, שכמו ששם כתוב "ערלתו את פריו" ומדובר על פירות, כך גם מדובר על איבר בגוף האדם שעושה פירות, שמביא חיים לעולם, שזהו איבר המילה. לימוד אחר אומרים חז"ל, מזה שכתוב "המול לכם כל זכר," אז זה דבר שמבדיל בין זכר לנקבה. זה הדבר שהכי מבדיל בין זכר לנקבה.

33:01בלי התורה שבעל פה, מה זה? מה אתה רוצה? בואו נחשב בהיגיון. בורא העולם הוא עילת העילות וסיבת הסיבות, מקור החוכמות, נותן ספר חתום. אם אנחנו נקבל רק אותו כמו שהוא, אם אנחנו נקבל רק את הספר החתום הזה, שהתורה שבכתב כביכול, כביכול חלילה, רק היא אמת וחלילה, התורה שבעל פה לא הייתה, וזה המצאה של רבנים ושטותים שאומרים. אז איך אתה, בורא עולם, מצווה בשר אורלה לחתוך? אתה הרי חכם, בורא עולם. ואיך אתה מצווה אותנו על המילה, ואתה לא אומר לנו מה? אם חלילה אין תורה שבעל פה. והיה משהו נימול בשר אורלה. אולי את האצבע, אולי את האוזן, אולי את העפעף? אולי משהו בגב? אולי שומנים להוריד? מוכרחים, מוכרחים לומר שיש עוד חלקים בתורה, שזה התורה שבעל פה. חייבים לומר שיש לנו מסורת של תורה שבעל פה שמגיעה ממשה רבנו עד הדור שלנו. ומזה שאנחנו רואים שעד היום באים יהודים ומוסרים את נפשם. ילד בין שמונה ימים, מלים אותו. מה היה יותר קל לפרש? שהכוונה להוריד לו איזה חתיכת עור קטנה, קטנה, קטנה, קטנה בעץ בא ככה בלי שהוא ירגיש. או בשפה פה לפעמים יש איזה חתיכת עור. זה הכוונה, פשר עור לא טוב. באים וחותכים חתיכה גדולה יחסית את הערלה.

34:18מה היה יותר קל לפרש? שהכוונה להוריד לו איזו חתיכת עור קטנה, קטנה, קטנה, קטנה. בעצם בא ככה בלי שהוא ירגיש. או בשפה פה לפעמים יש איזו חתיכת עור. זו הכוונה, פשר עור לא טוב. באים וחותכים חתיכה גדולה יחסית מהעורלה. במקום הרגיש הזה, כולם שמחים. מה? זה אות והוכחה שיש לנו גם תורה שבכתב, גם תורה שבעל פה, ואנחנו מאמינים בני מאמינים. ואותם כופרים האלה, אני לא יודע אם הם עשו ברית מילה לבנים שלהם או לא, אבל אם עשו להם, שנושאים את ברית הקדוש ברוך הוא, מבשרכם, בעל כורחכם, כי לא שאלו אתכם בגיל שמונה ימים. תתבוננו רגע, מה קורה שם? איך יכול להיות שעל פי התורה, ימול בשר ערלתו ולא כתוב לי מה? מוכרחים לומר שיש לנו השלמה בתורה שבעל פה. נלך על מצווה נוספת. חג הפסח, כולם אוהבים את חג הפסח. חג הפסח נאסרנו בו לאכול חמץ. ובספר שמות...

35:27פרק י"ב, פסוקים ט"ו-כ. נקרא את הפסוקים ונראה שעדיין חסר לנו חומר כדי לדעת מה לשמור ואיך לשמור. אומרת התורה... בפרשת בא, בספר שמות, שבעת ימים מצות תאכלו. אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם, כי כל אוכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל, מיום הראשון עד יום השביעי. אסור לך לאכול חמץ, ומי שאוכל, עונש כרת. וביום הראשון מקרא קודש, וביום השביעי מקרא קודש יהיה לכם, כל מלאכה לא ייעשה בהם. אך אשר יאכל לכל נפש, הוא לבדו ייעשה לכם. מותר לבשל לצורך החג. שחז"ל באו ואמרו שהכוונה מאש כבר קיימת, ושמרתם את המצוות, את המצות. חז"ל דורשים שזה הכוונה גם על המצוות, כי בעצם היום הזה הוצאתי צבאותיכם מארץ מצרים, ושמרתם את היום הזה לדורותיכם חוקת עולם. בראשון, ב-14 יום לחודש, בערב תוכלו מצות. עד יום ה-21 לחודש בערב. שבעת ימים שאור לא יימצא בבתיכם, כי כל אוכל מחמצת, ונכרתה הנפש ההיא מעדת ישראל, בגר ובאזרח הארץ. אסור לאכול חמץ, חייבים לאכול מצה. כל מחמצת לא תוכלו, בכל מושבותיכם תוכלו מצות. עוד פעם התורה חוזרת: אל תוכלו חמץ, תוכלו מצות. אל תוכלו חמץ, תוכלו מצות. מה זה מצות ומה זה חמץ? מישהו יכול להסביר לי? על פי התורה.

36:57חמץ, אני הייתי מפרש, משהו חמוץ קצת. משהו שיחמיץ. אז אם אני עושה בצק, והוא עוד לא יחמיץ, אין לו טעם של חמיצות, אני יכול לעשות. אז זה נקרא מצה? חז"ל נתנו גדרים ברורים מה זה חמץ ומה זה מצה במסכת פסחים, ויש לנו כמה וכמה הלכות כדי להסביר מה זה חמץ ומה זה מצה. על פי התורה, התורה אומרת, תאכל מצות. מה זה? צריך להסביר מה זה. בצק שלא תפח. לא תפח בכלל. תפח קצת. עד כמה הוא תפח, הוא נכנס לגדר חמץ. מה ההסבר? יש לנו עוד כמה פסוקים בשמות י"ב, פסוק ט"ו ובשמות י"ג, פסוק ז' על החובה של לשמור את הפסח. אבל החובה הזאת היא צריכה לבוא עם הסבר. מה זה מצה? מה זה חמץ?

38:00איך עושים את המצה? באיזה אופן אני לא אגיע לכישלון של אכילת חמץ? כל זה אין לי. כל זה התורה שבעל פה. תשביתו שאור מבתיכם. מה זה שאור? זה מחמצת. זה שיעור של דבר, זו חתיכה של בצק שכבר החמיצה שעל ידה מחמיצים אחרים. אז מצד אחד אתה אומר לי כל מחמצת לא תוכלו. אז אני יכול לא לאכול חמץ, וסאור אני צריך להשבית. מה הדין חמץ שאני יכול להשאיר? בלי לאכול? למה התורה אומרת רק תשבית סאור? כל הדינים הללו, כל הבירורים הללו, כל השאלות הללו, באו חז"ל והסבירו את הכל. מה השיעור של סאור, מה השיעור של חמץ. אז אדם שאומר, אני לוקח את התורה ככה כמו שהיא, אז אתה טיפש. כי אתה תראה חלילה את התורה לא מובנת. התורה חסרה. ואין כזה דבר שהתורה חסרה, כי יש השלמה בתורה שבהן פה. נלך על מצווה נוספת, מצוות נידה. בספר ויקרא, פרק ט"ו, פסוק י"ט. התורה שם כותבת את התיאור של אישה נידה.

39:27ואישה כי תהיה זבה דם, יהיה זובה בבשרה. דם יהיה זובה בבשרה. אישה שיורד לה דם. שבעת ימים תהיה בנידתה, וכל הנוגע בה יטמא עד הערב. בסדר? אישה שיורד לה דם, הדם של הזו, מאיפה? לא כתוב. אולי מהאף, אולי מהאצבע, אולי מהאוזן. ובעיקרה, פרק י"ח, פסוק י"ט. שוב אנחנו נפגשים בנידה הזאת. ואישה בנידת תומאתה לא תקרב וגלות הרבותה. איסור. רגע, מה זה נידה? עוד פעם אתה לא אומר לי. מה זה? כי יזוב זוב דמה. מאיפה? באים חז"ל במסכת נידה, ומסבירים שזה התהליך של הרחם שהוא מתפרק, וזה המחזור של האשה, זה הזמן של הווסת שלה. כשמתחיל לצאת דם מאותו מקום, על זה התורה אוסרת. לאדם שמתקרב לנידה בנגיעה של חיבה חייב כרת, אפילו נגיעה, לא תקרב, והתורה אומרת. נגיעה, אין נשיקה, אין חיבור כלום, התורה אוסרת. אותו כופר, מה יעשה?

40:47מה יעשה? אין מילה מפורשת מה זה זוב דם? מאיפה? מה? אז אנחנו מוכרחים, מוכרחים, מוכרחים לתורה שבעל פה. איסור נוסף, איסור גילוי הזקן. שפה, אותם כופרים, שבדרך כלל הם מגולחים, מתקיים בבעיה. אם הם מאמינים כביכול בתורה שבכתב כל כך, אבל לא בתורה שבעל פה, יש לנו ציווי בספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק כ"ז: "לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך." אסור לך להשחית את השערות. מה זה להשחית? יש פסוק בספר דברים, פרק כ, פסוק יט: "לא תשחית את עצה, לא תניף עליו גרזן". יש לך עץ פרי, אסור לך לבוא ולהשחית אותו, לקצץ אותו. אז, בפשטות, אם אתה לוקח את העץ ומוריד לו את הגזע, אפילו אם השורש נשאר, השחתת אותו. בפשטות. זה השחתה. עם גרזן, מה עושים עם גרזן? לא כתוב מהאדיר, לעדור מהאדמה.

42:04אז אם כן, השחתה, אתה בא ואתה לוקח, לא גרזן להוריד את הזקן, אלא מה? סכין, או מספריים. ואפילו אם אתה משאיר, אתה רק בא ומשחית כביכול, חותך את השערות, ככה כמו שחותכים כביכול עץ, שאמרנו שם שזה עם גרזן, שם כתוב בפסוק "לא תשחית". אז אם נלך לפי מה שכתוב בתורה, השחתה, אז כל דבר זה השחתה. פסוק נוסף שמדבר על הגילוח בספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ה', אומרת התורה: אז פעם אחת כתוב "לא תשחית", ופעם אחת כתוב "לא יגלחו". דורשים חז"ל בנזיר דף נ"ז עמוד ב', שכל הגילוח שאסור זה דווקא בדרך השחתה. ומה זה השחתה? מגלים לנו חז"ל - עם השורש. ולכן זו הסיבה שאסור לבוא ולגלח את הזקן עם סכין, כי זה משחית גם את השורש. מכונה, יש מכונות שהן גם עם השורש, אז אסור.

43:14אז הכל אנחנו רואים שיש לנו השלמה של דברי חז"ל רק באופן שאנחנו מקבלים את אמיתות התורה שבעל פה. אבל אם אין לנו את אמיתות התורה שבעל פה, אין לנו אופן השלמה לתורה שבכתב. אז לכן זה מצחיק מאוד שאותם כופרים כביכול עושים גם סרטונים ושיעורים כביכול, שיעורים. על אמיתות התורה שבכתב, בעוד שמסלפים את כל התורה שבעל פה, שהתורה שבעל פה היא היחידה הניתנת לאמת את התורה שבכתב. היא היחידה שניתנת. כי עוד פעם, איך אתה לוקח את התורה שבכתב? איך אתה לוקח את התורה שבכתב ומסתכל עליה? ככה אתה אומר הרבה פרטים חסרים. איך עושים? מה עושים? כמה עושים? למה עושים? נמצא לי למדים, שהטיפשות... על אמיתות התורה שבכתב, בעוד שמסלפים את כל התורה שבעל פה, שהתורה שבעל פה היא היחידה הניתנת לאמת את התורה שבכתב. היא היחידה שניתנת. כי עוד פעם, איך אתה לוקח את התורה שבכתב? איך אתה לוקח את התורה שבכתב ומסתכל עליה? ככה אתה אומר הרבה פרטים חסרים. איך עושים? מה עושים? כמה עושים? למה עושים? נמצא לי למדים שהטיפשות... והרשעות והכפירה לא פסה בעולם. והסיבה שהרבה רבנים לא רוצים להתווכח איתם בכלל היא כי הם יודעים שזה לא יעזור. זה לא יעזור. הם לא השתנו. אחד חתן עם גויה, מה עכשיו, יעזוב את הגויה? שלחתי מכתב.

44:28למישהו שישלח לו, אמרתי לו, אם אתה רוצה, אני מוכן שבתנאי שתקבל על עצמך, שתחזור בתשובה, אם אני מוכיח לך את כל אמיתות התורה שבכתב ושבעל פה, את כל השאלות. שימח שמו וזכרו, לא משיח. אפילו לא חמורו של משיח. אבל, לא ברעש השם, לא פרסום. בוא, נשב, נדבר. שאלות דרך מכתב, דרך מייל, דרך מה שאתה רוצה, ונענה על כל השאלות. אבל הם לא רוצים. למה הם לא רוצים? כי כל הסיבה שלהם היא לבוא, להראות, הנה אפילו התווכחנו עם רבנים והרבנים לא ענו לנו. הרבנים אינם מייצגים את התורה. הרבנים מקיימים את התורה. אם ניצחת את הרב, זה לא אומר שניצחת את התורה. אין כזה דבר. בוא תתמודד עם התורה. התורה שבכתב והתורה שבעל פה. הם האותות, הסימנים בזה שאנחנו יהודים. כל המסורת הזו היא המסורת שהנחילו לנו אותה אבותינו ואבות אבותינו עד משה רבנו. ואותם כופרים שקשה להם התורה שבעל פה, כי לפי התורה שבכתב קל יחסית לשמור. וזה כבר הגמרא אומרת.

45:47שבהתחלה המשרד אמרו נעשה ונשמע, אמרה במשרד שבת ואחר כך הקב"ה היה צריך לכפות עליהם הר כגיגית. למה הר כגיגית? אני אומר לך שאני רוצה את התורה. אני אמרתי נעשה ונשמע. אחר כך אתה בא ואתה אומר לי, אם אתם מקבלים מוטב ואם לאו, שם תהא קבורתכם? השאלה הזאת שואלים הראשונים. תוספות שואלים ועוד. עונים הראשונים, אחד מהתירוצים, שמסכימו לקבל את התורה שבכתב אבל לא את התורה שבעל פה. התורה שבעל פה קצת יותר קשה. כי היא באה ומעגנת את התורה שבכתב. מסדרת לך את העניינים. מילה, תפילין, שבת. כי בלי זה אתה קורא "והיה לזיכרון בין עיניך". טוב לזכור את הקדוש ברוך הוא. מה זה "בין עיניך"? אמרנו, אין להם תשובה. אז האמיתות וההכרח של התורה שבכתב זה רק התורה שבעל פה. ואותם אנשים שיש להם תירוצים על המעשים שלהם בצורה של שאלות, יש להם שאלות כביכול על התורה שבעל פה, ונראה שמרוב העבודה האינטנסיבית שלהם כביכול לבוא ולהוכיח כל הזמן איך התורה שבעל פה חלילה היא לא טובה, כי אם בתוך תוכם יודעים, יודעים שזה לא בסדר.

47:10אם יודעים שהם חיים בשקר, אז השקר הוא לא רגוע, הוא כל הזמן ימינה, שמאלה, ימינה, שמאלה, הולך, חוזר. עוד סרטון ועוד סרטון ועוד טומאה ועוד טומאה ועוד. למה? כי משהו מציק לו בנשמה. הוא מנסה לשכנע את עצמו עוד פעם ועוד פעם. כן, גם זה לא בסדר, כן, גם זה לא. איך זה אמרו, איך זה אמרו. אבל אם באמת היית מחפש את האמת, היית הולך. אני חושב אם רב תלמיד חכם, הולך לסמינר, לא עושה סרטונים סתם. ושם היית שומע את האמת. אז היית מתמודד עם האמת. אז כל אדם שישמע את השיעור הזה יפיץ את השיעור הזה במיוחד אצל אותם כופרים. וכן הלאה והלאה ונזכה בעזרת השם לגאולה השלמה והאמיתית, רק על ידי שנחזור בתשובה. רק על ידי שנזכה כולנו, לא רק להאמין בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, אלא "וידעת היום והשבות אל לבבך". אמן כן יהי רצון.