אמונה וניסים במצרים הרב אפרים כחלון

0:12בעזרת השם נעשה ונצליח. אנחנו במשנה, משנה חדשה, משנה נוספת שמדברת קצת על הניסים שנעשו לאבותינו הרחוקים, כן? מה זה לאבותינו הרחוקים? איזה סיפור היה? אחד מגדולי האדמו"רים, מספרים את זה על האדמו"ר מרוז'ין. יש כאלה שמספרים את זה על מישהו אחר, שהוא היה עושה הרבה הרבה צדקות, הרבה צדקות. ואם זה היה מישהו מהמשפחה, מישהו שהיה קרוב משפחה, זה היה עוזר יותר, לא בגלל פרוטקציות או משהו. אחד מגדולי האדמו"רים מספרים את זה על האדמו"ר מרוז'ין. יש כאלה שמספרים את זה על מישהו אחר, שהוא היה עושה הרבה צדקות, הרבה צדקות. ואם זה היה מישהו מהמשפחה, מישהו שהיה קרוב משפחה, זה היה עוזר יותר, לא בגלל פרוטקציות או משהו. פשוט כשזה מישהו מהמשפחה יש מצווה נוספת ובשרחה לא תתעלם. יש פסוק בישעיהו פרק מונחת פסוק זין אז הוא היה עוזר יותר. אז יום אחד נכנס אליו איזה אני ואומר לו כבוד הרב אתה זוכר את דודה בלומה? נו, בעלה הרב פייגל, אתה זוכר אותו? נו, אבא שלו... פשוט כשזה מישהו מהמשפחה יש מצווה נוספת ובשרחה לא תתעלם, יש פסוק בישעיהו פרק נ"ח פסוק ז'. אז הוא היה עוזר יותר. אז יום אחד נכנס אליו איזה עני ואומר לו: "כבוד הרב, אתה זוכר את דודה בלומה? נו, בעלה, הרב פייגל, אתה זוכר אותו? נו, אבא שלו..."

1:29רבנים. רבי בונים, אתה זוכר אותו? נו. הסבא של רבי בונים, אחותו, פייגה. נו. הדודה שלה מצד בעלה, זה הסבתא רבא שלי. אז הרב אמר, אה, עוד איזה קרבה. מי שישמע, איזה קרבה. הרגת אותי. זה וזה וזה וזה, מה? נתן לו מאה דולר כמו כולם. איך לחיים טובים מול שלום. מסכן, הוא יצא ככה עצוב. יצא עצוב קצת. אמר לו אחד התלמידים, למה אתה עצוב? אמר, מה לא מה, אני חשבתי לתת לי אלף דולר, לפחות. קרבה את משפחה. נו, ולמה? אמר, לא כי אמרתי לו, אדוזה ופייגה ובונים וזה וזה וזה. עוד איזה קרוב. זה קרוב? אמר לו, אל תדאג, היום אתה תקבל אלף דולר, אני אעזור לך. הרב, האדמו"ר מרוז'ין, כשהוא מתפלל, מתפלל ככה קצת בקול, כדי להשמיע לאוזנו. אז איך שהוא התחיל את התפילה, ברוך אתה ה', אלוקינו ואלוקי אבותינו, אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב, הגיע התלמיד, לחש לו באוזן, אה, עוד איזה קרבה. איך שהוא שמע את זה, חוורו לו הפנים, גמר את התפילה, קרא ליהודי, אלף דולר.

2:54שלח אותו הביתה. אז אמרו לו למה? מה נתת? אמר להם תראה, אנחנו אומרים תמיד אבותינו, אבותינו אברהם, יצחק ויעקב. כמה אנחנו רחוקים מאברהם, יצחק ויעקב? אלפי שנים, ועדיין כל פעם אתה בא ואומר אברהם, יצחק ויעקב. אז מה אני בשביל ארבעה דורות אחורה, והדודה, והסבתא, והאמא, והבעל, והאישה? אני אומר, זו עוד קרבה שלא יגידו לי בשמיים, "גם אתה אומר אברהם, יצחק ויעקב? אה, עוד קרבה." והתלמיד הוכיח אותו בצורה כזאת. מה זה הוכיח? בצורה כזאת. לטובת העני. אז פה אנחנו אומרים במשנה: עשרה ניסים נעשו לאבותינו במצרים. מישהו יגיד לך: "אבא שלי לא היה במצרים. אבא שלי בכלל בפולניה, אבא שלי ברוסיה, באנטרקטיקה. איך אבא שלי נולד בהולנד? איך אתה אומר 'אבותינו'?" אבותינו גם הרחוקים. אז זה עשרה ניסים שנעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים. כן.

3:57אז הדבר הזה בעצם, הניסים שנעשו לאבותינו, בא להראות את הכוח של הקדוש ברוך הוא שהוא שולט על העולם. עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים, והעשרה על הים. אז קודם כל, רש"י כותב: עשרה ניסים. רש"י אומר: לא התפרש לנו מה זה העשרה ניסים שנעשו לאבותינו במצרים. או על הים. הרשב"ץ, הרשב"ץ באמת תמה, אומר הרי הניסים שנעשו על הים מפורשים במדרש תנחומא, פרשת בשלח, פרק י', דיבור המתחיל "ואתה הרם את מטך," שזה פרשת השבוע. ובעבודת רבי נתן, בפרק ל"ג, דיבור המתחיל "בשעה," ולמדו אותם מהפסוקים. אבל עשרה ניסים שנעשו במצרים אינם צריכים פירוש כי בכל מכה ומכה שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים, שהיו עשר, היה נס שניצלו ממנה ישראל. אז רש"י אומר: אני לא יודע איזה עשרה ניסים נעשו לאבותינו במצרים. אומר הרשב"ץ: מה זאת אומרת איזה עשרה ניסים? כל המכות שהיו על המצרים ולא היו על עם ישראל - זה העשרה שניצלו.

5:30אז במכה הראשונה, מכת דם, עם ישראל לא היה בה. הייתה מכת צפרדע ועם ישראל לא היה בה. מכת כינים ועם ישראל לא היה בה. כל זה זה השגחה פרטית שזה יהיה עליהם ולא עליהם. והוא מוכיח, אומר למשל במכת דם כתוב בספר שמות פרק ז' פסוק כ' ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאור. מי לא יכל? מצרים. מה עם ישראל? שתו. המצרים לא היה להם מים לשתות, היהודים התקלחו במים. המצרי ראה יהודי שופך על עצמו מים, הגיע אליו ואמר לו: "מה אתה מבזבז מים?" אמר לו: "מה הבעיה, בחינם מהיאור?" אמר לו: "אין, אין מים בבית, תביא קצת." שופך עליו דם. בצפרדעים בשמות פרק ז' פסוק כ"ח הוא בא ובבתיך ובתנוריך ובבית עבדיך ובעמך. בערוב גם נאמר והפלאתי ביום ההוא בשמות פרק ח' פסוק י"ח. בדבר וממקנה בני ישראל לא מת אחד, שמות פרק ט' פסוק ו'. בשחין כי היה השחין בחרטומים ובכל מצרים, שמות פרק ט' פסוק י"א. ונאמר רק בארץ גושן אשר שם בני ישראל לא היה.

6:53ברד: שמות פרק ט' פסוק י"ט. הרבה: שמות פרק י' פסוק י"ד. ויהי הרבה על כל ארץ מצרים. חושך: ולכל בני ישראל היה אור במושבותם, שמות פרק י' פסוק כ"ג. מכת בכורות: זה מפורש גם בשמות פרק י"ב פסוק כ"ט. איזה מכה לא אמרנו? מכת כינים. למה מכת כינים? מה כתוב... ותהי יקרנם באדם ובבהמה. באדם, בבהמה, גם ביהודים אומרים כל זה היה קבלה בידי חז"ל שאף ממנה ניצולו ישראל. וזה מה שבאה המשנה להגיד לנו: היו עשרה ניסים שנעשו לאבותינו במצרים, שכל העשרה שהיו על המצרים במצרים לא היו... על עם ישראל. עכשיו, כבר אמרנו שעם ישראל היו במצב נורא והיום באותו זמן. המצב של עם ישראל היה כזה שגם אחרי הניסים הם כבר באו לצאת. על זה אומרים חז"ל. דורשים חז"ל את הפסוק ביחזקאל פרק ט"ז פסוק ז': "רבבה כי צמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדיים, שדיים נכונו ושערך צמח ואת ערום ועריה." הכוונה גדלתם. זה הפירוש שהגיעה השעה שנגאול את עם ישראל, ואין משהו. "את ערום ועריה" כך אומר ר' ישמעאל בפרשת בוא מסכת פסחים פרשה ה'.

8:18על זה אומרים חז"ל, דורשים חז"ל את הפסוק ביחזקאל פרק ט"ז פסוק ז': "רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדיים, שדיים נכונו ושערך צמח ואת ערום ועריה." הכוונה שגדלתם. זה הפירוש שהגיעה השעה שנגאל את עם ישראל ואין משהו (שהם) ערום ועריה. כך אומר מדרש רבי ישמעאל פרשת בא במסכת פסחים פרשה ה'. הגיע שבועתו שנשבע הקב"ה לאברהם שיגאל את בניו, ולא היה בידם מצוות שיתעסקו בהם כדי שיגאלו. ערום ועד ערום ועריה, ערום מכל מצוות. מיד הקב"ה נתן להם שתי מצוות: דם פסח ודם מילה. כך המובא גם בשמות רבה, במדרש רבה, פרשת שמות, פרשה א', סימן ל"ה. זה בעצם עם ישראל היו במצב כזה שערומים מהמצוות, אין כלום כלום, אבל מה כן היה? מה כן היה? היה מצב נורא. איזה מצב נורא היה? כשהעם ישראל אחרי כל הניסים הללו, אחרי כל הבלגן, כל מה שהם עברו כביכול, אנחנו נספה שבוודאי עם ישראל, בלי ספק, הם בוודאי יהיו מינימום מינימום רבי שמעון בר יוחאי, מינימום רבי עקיבא. מה אנחנו רואים שקרה אחרי שהיה להם עשרה ניסים שהם ראו בעיניים שלהם?

9:40אנחנו נספה שבוודאי עם ישראל, בלי ספק, הם בוודאי יהיו מינימום מינימום רבי שמעון בר יוחאי, מינימום רבי עקיבא. מה אנחנו רואים שקרה אחרי שהיה להם עשרה ניסים שהם ראו בעיניים שלהם? ראו איך בדם, בצפרדעים, בכינים, שום דבר לא מתקרב אליהם. מה היה? מה היה שם? הם מתפעלים כל כך מהניסים. נו, ואיך? ומשתנים או לא? ראו איך בדם, בצפרדע, בכינים, שום דבר לא מתקרב אליהם. מה היה? מה היה שם? הם מתפעלים כל כך מהניסים. נו, ואיך? משתנים או לא? מה קורה? נהיים רבנים? נהיים צדיקים? מה קורה אחר כך? מה קורה אחר כך? הנה ראיתם דם, ראיתם צפרדע, ראיתם כינים, ראיתם ערוב, ראיתם דבר, שחין, ברד, ארבה. מה אחר כך? מה קרה? כשהם הגיעו לים סוף הם כבר היו במצב שהם כבר אחרי כל הניסים. אז אם זה אחרי כל הניסים, אז בלי ספק בוא נראה את הדרגה שלכם. ראיתם את אחדות השם שהקדוש ברוך הוא שולט על כולם. ראיתם על ידי כל הניסים שהקדוש ברוך הוא עשה במצרים שהוא שולט על כל העולם.

11:09אחרי כל הניסים. אז אם זה אחרי כל הניסים, אם זה אחרי כל הניסים, אז בלי ספק, בוא נראה את הדרגה שלכם. ראיתם את אחדות השם שהקדוש ברוך הוא שולט על כולם. ראיתם על ידי כל הניסים שהקדוש ברוך הוא עשה במצרים שהוא שולט על כל העולם. דם, צפרדע, כינים, ערוב. נו, למה אתם לא חוזרים בתשובה? מי אמר שהם לא חזרו בתשובה? אומר הזוהר הקדוש בחלק ד' בדף קפ"א: נמוקבט השר של מצרים היה בא כנגד ישראל וצובח לפני הקדוש ברוך הוא, וכי משוא פנים יש בדבר? איך אתה אומר ופוקד שעם ישראל ייקרא להם הים והמצרים יתאבדו? הללו עובדי עבודה זרה... ועלה לו עובדי עבודה זרה. עלה לו מגדל לבנדרית, ועלה לו מגדל לבנדרית. כוונת הספורט של גויים. אז למה? למה? למה להטביע אותם? למה? מה הסיבה? הקדוש ברוך הוא מצא להם איזה פתח וכו'. אבל הם היו עדיין בזה. אומר ה"על שיח" הקדוש דבר מבהיל.

12:37הקדוש ברוך הוא במכת בכורות לא נתן רשות למשחית להשחית. למה? כיוון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיק לרשע. אז הוא אמר, "אני לא יכול להגיד למשחית רק תקע את המצרים." הוא אומר עוד יותר, "אם הייתי אומר לו תקע רק את הרשעים, הוא היה הורג גם את היהודים." למה? עלה לו עובדי עבודה זרה, ועלה לו עובדי עבודה זרה. ועל כן אומר האלשיך, בפרשת בא בפרק י"א, בדיבור המתחיל ויאמר משה, אם הכה בכורי מצרים על ידי מלאך ולא על ידי עצמו, עדיין הם בסכנה כי כוחות הרוגז הנמצאים שם ימצאו אחיזה בכוחות הטומאה וכי בישראל אשר נבראו מהבנותם. וזה מה שאומר ילקוט שמעוני, פרשת ואתחנן, רמז תתפ"ח. אומר ילקוט שמעוני על הכתוב בפרשת ואתחנן בספר דברים פרק ד' פסוק ל"ד: "או הנסה אלוהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי". מה זה גוי מקרב גוי? מה זה מקרב גוי? אומר ילקוט שמעוני דבר מבהיל.

14:04עם מקרב גוי לא נאמר אלא גוי מקרב גוי. שניהם גויים, עם ישראל והמצרים הם גויים באותה דרגה, גוי מתוך גוי. ולמה עם ישראל לא השתנו בכל הניסים? הסיבה האמיתית היא שכוח של נס בדרך כלל לא משנה את הבן אדם לעזוב את העבודה הזרה. הסיבה היא האמיתית שכוח של נס בדרך כלל לא משנה את הבן אדם. לעזוב את העבודה הזרה בסדר, ניסים נחמד, תודה רבה. אם אין לבן אדם התבוננות שהוא לא טוב, שהוא לא בסדר, שהוא צריך לחזור בתשובה, יהיה לו את כל הניסים שבעולם. בסדר. מה הבא? חזק וברוך. אז למה היו את עשרת הניסים? למה היו את עשרת הניסים לאבותינו? אם זה היה בשביל להחזיר אותם בתשובה, אז בשביל מה? למה לעשות?

15:29למה? כדי שאנחנו לדורי דורות, אחרי שהעם ישראל יכירו, יקבלו את התורה, יכירו מזה הקדוש ברוך הוא. כמו שכתוב במדרש, שבשעה שהעם ישראל קיבלו את התורה, הקדוש ברוך הוא קרא להם את השמיים והראה להם שאין מלך ומושל אחר חוץ ממנו. למה הם היו צריכים לראות את זה? הם כבר ראו בניסים. לא, לא הספיק. לא הספיק, אבל ראיתם את הניסים שהוא שלט על הכל. שולט על הדם, על החלקיקים של המים, המולקולות הקטנות של המים, על החי, על הצומח, על הדומם, על החיידקים, על הווירוסים, על הנשמות, על הכל. מה? מה? מה יותר מזה? אפילו החרטומים הרשעים, זהו, כבר במכה שלישית רצו להיות ככ' שערים, לחזור בתשובה. זהו. ככה כתוב הפסוק, ספר שמות, פרשת וארא, פרק ח' פסוק ט"ו: "ויאמרו החרטומים אל פרעה, אצבע אלוהים היא." האבן עזרא אומר שהם התכוונו למשהו אחר, התכוונו שאצבע אלוהים הכוונה היא שזה לא קשור לעכשיו, אלא לכוחות השמיים, שזה לא קשור אלינו, שזה סתם הקדוש ברוך הוא תכנן כך בבריאה. הוא לא קשור בכלל, הוא לא רוצה להוציא את עם ישראל ממצרים. משה רבנו רק יודע, אתה יודע, לכוון את זה, לקלוט את זה. אבל הפשט פשוט הוא "אצבע אלוהים היא."

16:53פרעה עצמו מבין שהוא לא בסדר. פרעה עצמו מתעורר. אבל למה הוא מתעורר? כי כואב לו. בפרשת וארא בפרק ט פסוק כז, אומר פרעה "חטאתי הפעם", זה היה אחרי מכת ברד, "חטאתי הפעם". השם הצדיק ואני ועמי הרשעים. אין בעיה, בסדר, זהו. אני מרים ידיים. נו, נגמר המכה או לא? לא, לא התכוונתי, אבל הם הגיעו לאיזו הבנה. אבל עם ישראל לא היה להם עדיין את ההתבוננות הזאת ולכן זה לא הספיק. עשרת הניסים שנעשו לאבותינו במצרים זה כדי שאנחנו נבוא ונספר ונזכור: "זכור את יום צאתך מארץ מצרים". כדי שאנחנו נבוא ונספר היום. כדי שאנחנו נתחזק באמונה. כי אז העם לא התחזק באמונה, לא התחזק. אם העם היה חוזר בתשובה לפי הכמות של הניסים, אז למה הם היו ערומים ועריה? הקדוש ברוך הוא בא להוציא אותם. אחרי תקופה ארוכה של ניסים, ניסים, ניסים, ניסים. כיפה, לא שמתה כיפה, כיפה על הראש. כלום.

18:17שום דבר. ערום וערום, ערום וערום. עד כדי כך שהקב"ה אומר, רגע, למה אני מוציא אותם ממצרים? אין להם אפילו כמו שבן אדם רוצה לטוס לארצות הברית. מגיע לשדה התעופה, אתה אומר, יש לך כרטיס? לא. יש לך תעודת זהות? לא. יש לך דרכון? לא. יש לך ויזה? לא. מה יש לך? גרביים, זה מה שהבאתי איתי בתיק. גרביים. חזק וברוך. הם גם גרביים לא היו להם. כלום, ערום ועריה, מגיע ערום ומצא תרופה ורוצה לטוס. למה שאני, אתה משוגע? למה שאני אוציא אותך ממצרים? עם ישראל אין להם גרוש, גרוש של מצווה. כלום, כלום, כלום, כלום. עם כל הניסים, עם כל הנפלאות, מה? למה? זה לא מה שהחזיר אותם בתשובה. לכן היה צריך להגיע למתן תורה ולהיקרע להם את שערי השמיים. להראות להם את זה.

19:18ואם זה לא היה קורה, חס ושלום, היה יכול להיות אותו ספקות. הקב"ה לא סתם עושה ניסים, לא סתם הקב"ה קרע להם את הים. זה בדיוק הסיבה שאנחנו לא מבינים, איך יכול להיות שבמכת חושך נשארו עוד רשעים? איך יכול להיות? איך? איך? הכתוב אומר בפרשת בשלח, פרק י"ג פסוק י"ח: "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים". מה זה "וחמושים"? אומר הפסיקתא דרב כהנא בפסקי יהודה: "וחמושים עלו" מלמד שלא עלה בידם אלא אחד מחמש. ארבעה מתו מכל חמישה. אחרים אומרים אחד מחמישים. ארבעים ותשעה אנשים מתו ואחד נשאר. אחד אומר אחד מחמש מאות. ארבע מאות תשעים ותשעה מתו.

20:18היו רשעים, אבל ראיתם, דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה. איך? מה קרה? אמר רבי נאורי: "העבודה! הוא נשבע, אפילו אחד מחמש מאות לא עלה בידו." אומר: "הלוואי אחד מחמש מאות יצאו ממצרים, הלוואי, הלוואי." אומר: "זה לא..." ויש דבר מופלא. במדרש תנחומא, פרשת בשלח סימן א', דבר מפחיד. רבי נהוראי אומר, זה אותו רבי נהוראי, הוא נשבע, אפילו לא אחד מחמשת אלפים. ארבעת אלפים תשע מאות תשעים ותשע רשעים מתו ואחד יוצא מתוכם. קודם כל, אנחנו רואים כבר איזה סכום אסטרונומי עם ישראל היה. שמצאו היו 600 אלף הגברים, לבד נשים וטף. אבל זה דבר מפחיד. איך יכול להיות? כי הם לא הבינו, לא הבינו מה הבעיה. אנחנו עובדים בעבודה זרה, ניסים, ניסים. בסדר, מישהו מוכן לעשות ניסים, מה אתה רוצה?

21:38והחלק הטוב שנשאר, איזה חלק זה? זה חלק שעליו נאמר, "ואתה רום ועריה," שלא אפילו מצווה אחת. אז כאילו, מה הם היו? כל השאר שמתו, מה היו? לא רצו לצאת ממצרים, רצו להישאר בטומאה. דבר מפחיד. אבל לנו אומרים עשרה ניסיונות נעשו לאבותינו במצרים. זה נעשה לאבותינו, תזכור. איפה הניסים היו להם? במצרים. מה זה במצרים? בתוך הטומאה של מצרים. לא היה מגיע להם את הניסים האלה. לא היה מגיע להם.

22:45במצרים, בתוך מצרים, בתוך טומאת מצרים הקדוש ברוך הוא עשה בעשרה ניסיונות. בעשרה ניסים נעשו לאבותינו איפה? על הים. כאילו לא מספיק כל הניסים שהיו במצרים, הקדוש ברוך הוא אומר, יאללה, בוא נפנק אתכם בעוד עשרה. במדרש תנחומא פרשת בשלח פרק י' ובאבות דרבי נתן יש שתי נוסחאות. באבות דרבי נתן נוסחה א' יש כמה יש כאלה בפרק ל"ג ויש כאלה בפרק ל"ח בשינויים קלים. והרשב"ץ וגם רש"י והראשונים פה מביאים את זה. מה היה הסדר? איזה עשרה ניסים היו? אם נתבונן נראה שכל אחד מהניסים אפשר ללמוד דברים גדולים. אז בואו נתחיל לזכור את הניסים. הדבר הראשון שנחלק הים לשניים. היה מפתיע שנאמר "ובקעהו," כן? זה הפסוק שהקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו: "ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו." תבקע אותו לשניים. שמות פרק י"ד פסוק ט"ז. וגם מה קרה? שמות פרק י"ד פסוק כ"א: "ויט משה את ידו על הים ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים." פורש כתוב, זה הנס הראשון והשני.

24:13שנעשה כמין קובה, כאילו היה כמין גג משופע, ועם ישראל נכנס בתוכו. זה משמע מחבקוק פרק ג' פסוק י"ד: "נקבעת במטאו ראש פרזיו," כוונתו שזה היה בצורה יפה, גג מסודר, להראות לעם ישראל שאין לכם מה לפחד, הכל מתוכנן. זה לא סתם נבכה, יש כופרים... שרצו לומר שעזוב, קריעת ים סוף זה לא אמיתי, זה גאות ושפל. האבן עזרא בפרשת בשלח בפרק י"ז פסוק ז' כותב: "ישתחקו עצמותיו של חבי הכלבי". הוא קורא לו חבי הכלבי. חבי הכלב שאמר כי משה ידע את מיעוט הים ברידתו ואת רבותו בעלותו. באמשכו הוא ידע מתי ים סוף יורד יורד יורד ומתי הוא עולה. מה הוא עשה? תכנן להוציא את עם ישראל ממצרים בדיוק כשהים סוף יורד בדיוק להעביר אותם. ומשה רבנו היה חכם ופרעה היה מפגר. פרעה היה טיפש, פרעה לא ידע מנהג הים על כן טבע.

25:37אומר האבן עזרא על זה שלוש מילים, ואלה דברי שיגעון. נקודה. אבל פשוט, אברבנאל, פרמשה, אשר בתי חולים וחולי נפש, שישמחו לקבל אותך, ברוך הבא, זהו. אלה דברי שיגעון, זה משוגע עם מכשר הבדל של האבן עזרא. ולמה? אומר כי מנהג הים ברידתו, לא ייבש המקום. הים נשאר רטוב, הכל רטוב. מה, הכל מתייבש? וישארו חומות מים מימינם ומשמאלם. מה, יישארו חומות מים? ועוד, כי לא התברר סובב את הים ותחילת על אותו. רק אחרי שעות אתה לא יכול לדעת כמה הוא יורד, כמה זמן. ועוד, לא השלימו ישראל לעבור עד שטבע פרעה וחילו. כל זה, מה זה השטויות האלה? דברי שיגעון! אז פה, מה היה הנס? שם ישראלי יגידו, תדע מה, עזוב, עזוב. זה סתם, משה רבנו, קריעת הים? זה לא באמת קריעת הים. זה נעשה כמין קובה. כמו חדר, כמו גג משופע, אוהל, תיכנסו, קחו את הזמן, כמו שאומרים. והשלישי, שנעשה הקרקע כרצפת אבנים שלא התלכלכו רגליהם בטיט.

27:03זה מה שכתוב בשמות פרק י', פסוק ע': "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים." זה מה שאומר ישעיה בסמך ג', פסוק י': "כבימה בבקעת ערד." ככה גם אמרו במדרש תהילים בובר, מזמור קוף י', פסק ז', ומזמור קוף ל"ו, פסק ז'. נס רביעי: שבמקום דרכי המצרים שנכנסו אחריהם, איך שהעם ישראל עבר את המקום הזה, המקום הזה לא נשאר יבש, אלא חזר חזרה להיות בוץ. זה מה שאומר הכתוב בחבקוק פרק ג', פסוק ט"ו: "בַּיָּם דָּרַכְתָּ בְסוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים." שם ישראל מגיעים, פסיעה אחת של יהודי שדורכת שם, הופכת את הכל למוצק, רצפת אבנים, הכל. היהודי עובר, זה חוזר להיות בוץ.

28:21נז חמישי שהמים הנקפאים בקרקע הים לא היו חתיכה אחת אלא חתיכות קטנות כמו לבנים ואבנים מסודרות זה לזה. הרי הכתוב אומר: אנחנו אומרים את זה בשירת הים. אדם שיכוון קצת בעז ישיר כל בוקר ישמע מה הוא אומר: "וברוח אפך נערמו מים, ניצבו כמו נד נוזלים, קפאו תהומות בלב ים." פסוק בפרשת בשלח פרק ט"ו פסוק ח'. קפאו תהומות בלב ים. נו, קפאו לך לאנטארקטיקה? מה החידוש? כל אנטארקטיקה קפואה, לא? הקדוש ברוך הוא הקפיא את הקרח בצורה כזאת כמו אבנים יפות, כאילו מיושבות ומסותתות כמו איגלו של אסקימואים, ריבועים מסודרים. הכל מסודר יפה, יפה, יפה. אז זה הדבר הגדול, ההקפאה שהלכו. לא הייתה הקפאה סתם ככה, גוש קרח לא מסותת. הכל מסותת. זה מה שכתוב בתהילים פרק ע"ד פסוק י"ג: "אתה פוררת בעוזך ים". הקב"ה פורר את זה לפירורים. למה? למה הקב"ה עשה את זה? כדי שבני ישראל יראו את זה ויהיה להם יפה. וואו, איזה נוף! הכל מסודר, הכל מתוכנת, כאילו הכניסתם עכשיו למלון חמש כוכבים.

29:31לא הייתה הקפאה סתם ככה גוש קרח לא מסותת, הכל מסותת. זה מה שכתוב בתהילים פרק ע"ד פסוק י"ג: "אתה פוררת בעוזך ים". הקב"ה פירר את זה לפירורים. למה? למה הקב"ה פירר ועשה את זה? כדי שבני ישראל יראו ויאמרו: וואו, איזה נוף! הכל מסודר, הכל מתוכנן, כאילו הכניסו אותם עכשיו למלון חמישה כוכבים. והשישי שגזר את הים לשתים עשרה גזרים שיעברו כל שבט בדרך אחד, וזה מה שנאמר בתהילים קלו פסוק יג "לגוזר ים סוף לגזרים". וגם זה למה הוא עשה, כי כל שבט בדרך כלל כל שבט, כל קהילה מרגישה הכי בנוח עם הקהילה שלה. למשל, יש בן אדם, הולכים קבוצה של חברים מטיילים פתאום... באמצע הטבע מגיע איזה נודניק. אה, גם אתם פה? או, מה שלומכם? מה נשמע? הכל בסדר איתכם? מתחיל לשגע את המוח. לך לקבוצה שלך, מה אתה בא? לא נוח לנו. עם ישראל שם עדיין לא היו בעלי מידות כל כך צדיקים. עם ישראל לא היו, ראינו מה המצב שלהם היה. כל אחד רצה את השבט שלו, את הקרובים שלו, את המשפחה שלו. בנפרד, אתה לא רואה את השניים, כל אחד בשביל עצמו.

30:55לגוזר ים סוף לגזרים. הנס השביעי היה שהמים המתוקים יצאו מתוך המים המלוחים והיו שותים מהם. ילד שמח עכשיו מה עושים? עושה חור בתוך הקיר, והנה יוצא לך מזה מיני בר של מי עדן מסוננים ומתוקים, מה שאתה רוצה. בבקשה, וזה מה שאומר הכתוב בשמות פרק טו, פסוק ח': "וברוח אפך נערמו מים, ניצבו כמו נד נוזלים." הנד כמו נד, כמו חומה, כמו משהו חזק. נזל כשצריך. השמיני כפרו המים ככלי זכוכית. הנס השמיני כדי שיראו השבטים אלו את אלו. למה? מצד אחד אני לא רוצה אותך לידי, אבל מצד שני, רגע, רגע, רגע. איפה כל עם ישראל? איפה הם נעלמו? בטוח הם טבעו. אה, למה הם טבעו? אה, כנראה זה גאות ושפל. כנראה שם היה צונאמי, ואנחנו עברנו, והם כבר מתו. וואו, מה עשינו? אל תדאג. אתה תראה אותם עם זכוכית. חלון כמו צוללת. אתה תראה מבחוץ הכל מושלם.

32:08קפאו המים ככלי זכוכית כדי שיראו השבטים אלו את אלו. אבל הבעיה שהם עברו בלילה. מה עשה הקב"ה? שם להם פנס והאיר את הלילה. פשוט עמוד האש האיר את הלילה. פסוק בשמות פרק י"ד פסוק כ'. וזה מה שכתוב בתהילים פרק י"ח פסוק י"ב: "ישת חושך סתרו סביבתיו סוכתו חשכת מים עבי שחקים". המים היו חשוכים. הקדוש ברוך הוא האיר להם בתוך המים. הנס היה שהמים הנקפאים לא היו כקרח הנקפא, אלא היו כסלעים חזקים. זאת אומרת, קרח לפעמים כשהוא נקפא, אם זה שלג או משהו, אז זה לא תמיד מספיק חזק. הקדוש ברוך הוא הפך את זה לכל כך חזק, למה? כדי לנפץ את הראשים של המצרים על זה. זה מה שכתוב בתהילים, פרק ע"ד פסוק י"ג, "אתה פוררת בעוזך ים, שיברת ראשי תנינים על המים". למה התנינים? המצרים נקראים תנינים. פרעה הרשע, החשיב את עצמו לאלוה, ועל זה אומר הכתוב, "התנין הגדול".

33:27הרובץ בתוך יאוריו. אשר אמר לי יאורי ואני עשיתי לי. זה פסוק ביחזקאל, פרק כ"ט, פסוק ג'. דבר ואמרת כה אמר השם אלוקים: הנה נהלך פרעה מלך מצרים, התנין הגדול הרובץ בתוך יאוריו. אז שתפוצצו להם הראשים שם. והעשירי שאחר שהיו נוזלים מים מתוקים, הילד פתאום רוצה לשתות כוס מים. אין לך מיני בר? יש שם מיני בר. נו, לקחת. אבל מה, זהו, אני לא רוצה עוד. בוא נסגור את הברז. איך סוגרים את הברז? יש חיישן אוטומטי. איך שסיימת, המים חוזרים ונקפאים, ונהיות הרמות כאלה יפות, גבשושיות יפות. שנאמר, פסוק בשמות, פרק י"ד, פסוק כ"ב: "נערמו מים". הרי עשרה ניסים יוצאים לנו מעשרה מקראות. אז אנחנו רואים שהקדוש ברוך הוא עשה ניסים סתם. מה זה סתם? עם אחד מהניסים חוץ מהנס הראשון שנבקע הים. לא היה כל כך, המים לא היו נקפאים, לא היה מספיק חזק הקרח שהתפצצו הראשים של המצרים, משהו היה חסר כאילו. הקדוש ברוך הוא אומר, אני מפנק שאני עושה נס עד הסוף. גם אבק לרגליים לא יהיה לכם.

34:55הרשב"ץ אומר, יש רמז אם נספור: יש עשר פעמים בשירה שם המפורש שבו נעשים הניסים. זה שם בין ארבע אותיות. הוא אומר, באמת יש "כבסוס פרעה וישב ה' עליהם", הוא אומר, זה לא נכלל בשירה. אז כל הניסים הללו בשביל מה הקדוש ברוך הוא עשה? לעם שלפני רגע אמר שר של מצרים: "אני רוצה להטביע אותם. הם בדיוק כמו המצרים." ועם כל זה הקדוש ברוך הוא עשה להם ניסים. זה לגבי הניסים. זו מידה טובה שהקדוש ברוך הוא עשה ניסים לעם ישראל. מנגד, עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים. המכות שהביא הקדוש ברוך הוא, מפורש, רבי יהודה נותן בהם סימנים: דצ"ך, עד"ש, באח"ב. למה רבי יהודה נותן בהם סימנים? אז יש את הפתירות שיש שתי מזמורים בתהילים, מזמור ע"ו ומזמור ק"ה, ששם הסדר של המכות לא כתוב כמו הסדר של התורה. אז רבי יהודה נתן סימנים כדי שלא נטעה.

36:22יש על זה איזה בדיחה, אומרים שפעם אישה אחת שאלה את בעלה, בעלה, אומרים מרוקאי, אבל כמובן מרוקאי גוי, איך זה מסתדר שהוא בליל הסדר? זו עוד קושייה. אבל היא שאלה את בעלה בליל הסדר, תגיד לי, למה רבי יהודה נותן סימנים במכות? מה, אנחנו לא יודעים? מה הוא בסך הכל אמר? דצ"ך עד"ש באח"ב, זה ראשי תיבות: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חושך, בכורות. אמר לה חביבי גברת, מכות בלי סימנים זה לא מכות. אבל יש סוד גם על פי קבלה. יש חידושי הרי"ם מאסטרופולי, על פי הקבלה מסביר דברים גבוהים מאוד בזה. הסיבה הנוספת שחילקו אותם ל"דצ"ך עד"ש באח"ב במדרש תנחומא פרשת וארא פרק י'.

37:25וגם זה הרשב"ץ מביא פה על המשנה, אומר שהמכות התחלקו בסדר הזה. שלוש המכות הראשונות, דם, צפרדע, וכינים, שהיו במים ובארץ, נעשו על ידי אהרון בשליחותו של מקום. למה? משה רבנו אמר שיש הכרת הטוב ליאור, שהיאור לא הטביע אותו כביכול, הכרת הטוב אפילו לדומם. אז לכן דם וצפרדע שהיו קשורים ליאור, הוא לא עשה, וכינים שהיו קשורים לארץ, גם משה רבנו אמר שיש הכרת הטוב לארץ ש... העלים את המצרי והתמינו בחול. העלים את המצרי אז זה נעשה על ידי אהרון. זה שלוש המכות הראשונות ושלוש המכות שנעשו על ידי משה. איזה מכות? ברד, ארבה, וחושך. הם היו באוויר, ברד באוויר, נטה ידך, הרבה באוויר, חושך באוויר, ולא היה כוח לאהרון שיעשה את זה. למה? כי זה משהו הרבה יותר רוחני, זה לא משהו ש... גשמי, מים, ארץ. משהו באוויר, נטה ידך ו... מגיע ברד, מגיע הרבה, מגיע חושך.

38:40וזה נעשה על ידי משה בשליחותו של מקום ושלוש על ידי הקדוש ברוך הוא והם ערוב, דבר ומכת בכורות. ובשלושת המכות האלה כתוב מפורש ההפלאה בין מצרים ובין ישראל. למה? כי ערוב החיות לא עוצרות. הולכות לא נכנסות לחרוב של היהודים. דבר, חיידקים לא עוצרים, לא נכנסים. בחורות אנשים מתים מגפה. לא ובשלוש מכות הללו היה הנס יותר גדול מכל שאר המכות. וזה לא היה כוח ביד משה ולא ביד אהרון. מה נשאר לנו? מכת שחין. מכת שחין היא מכה שנעשתה על ידי כולם. גם על ידי משה, גם על ידי אהרן, גם על ידי הקדוש ברוך הוא. למה? כי אהרן היה השליח בדברים של הארץ, כמו שאמרנו. הוא לקח פיח כבשן, שזה סוג של אפר. משה, מה אמרנו, הוא עושה את התפקיד שלו בדברים באוויר. זרק את זה באוויר. ואז מיד הקדוש ברוך הוא פיזר את זה בכל ארץ מצרים וכל מקום שזה נגע.

40:06במצרים, פצעים, שכין פורח, כל המכות הללו כל המכות הללו היו בשביל דבר אחד: להכיר בעובדה שיש פה כוח אלוקי. אל תחזור בתשובה, אל תחזור. אבל תכיר בעובדה שיש פה כוח אלוקי ששולט על העולם. את רום ויראה. אבל תעצור רגע. אחר כך יש סמסטר אחר. הקב"ה הראה להם שאין עוד כוח מלבדו. ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים. זהו. תספר איך עשיתי מהם צחוק, מהמצרים. איך התעללתי בהם. חוץ מעשר המכות הללו, היו עוד עשר מכות שהביאה להם בים. הבעיה בהגדה של פסח כתוב: יש אומרים על הים לקו 50 מכות, יש אומרים 250 מכות. מה? פה כתוב 10. אז מה הפשט? אז באמת השאלה היא...

41:28מה אנחנו מחשבים לניסים? מה אנחנו לא מחשבים לניסים? היו הרבה הרבה הרבה ניסים במצרים ובקריעת ים סוף. היו הרבה הרבה מכות. השאלה היא מה אנחנו מונים. אז רבנו יונה וגם הרשב"א עצמם אומרים איזה עשרה ניסים גדולים אנחנו מונים כדי שיחשבו בתוך עשר המכות שהביא עליהם בים. דבר ראשון הוא אומר, "והיה הענן והחושך". להכשיך להם שמות פרק א' פסוק כ"ה. הנס השני והשלישי: וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן. זה מכה זה. עוד איזה סוג של מכה היה? הענן יורד ועושה אותו כתות, ועמוד האש מרתיח את הקרקע. הרגליים של הסוסים, התלפיים של הסוסים, היו נמסים. ואז הסוס הולך, הכל רותח, משתולל, מעיף את הרוכב שלו. הרביעי ויסר את אופן מרכבותם. האופנים של הגלגלים של המרכבות נפלו. למה? כי כל זמן שהגלגל מתגלגל, אז זה לא, זה בסדר, קצת משתולל הסוס, אבל בשעה שהאופנים מתפרקים, אז העגלה מתעלתלת, נופלת, שיהיה להם ככה מוות בעינויים.

42:47שהסירו פני העגלות ונפלו המצרים ונשתברו. זה מפורש כתוב בתורה, בשמות פרק י"ד פסוק כ"ה: "והנהגו בכבדות." לאחר שנפלו ונשתברו ולא יכלו לעמוד, ובמקום שנפלו נשארו. השישי, שרצו לנוס, רצו לברוח, שנאמר: "ויאמר מצרים אנוסה." המצרים הבינו, ענו זה מפני ישראל, כי השם נלחם להם במצרים, תברחו. צועקים, נסיגה, נסיגה, נסיגה, אל תבואו. ולא יכלו. רוצים לברוח, לא מצליחים. הנס השביעי, בשמות פרק י"ד פסוק כ"ז, והנהר השם את מצרים בתוך הים. הקדוש ברוך הוא, מנהר אותם, לשון תירוף. כמו אדם שמנהר את הקדירה ממטה למעלה.

43:49השמיני שבלעה אותם הארץ, שנאמר "תבלעמו ארץ" (שמות פרק ט"ו פסוק י"ב). התשיעי שירדו בכובד לתהום, שנאמר "צללו כעופרת במים אדירים" (שמות ט"ו פסוק י'). העשירי שפלט אותם הים, שנאמר "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים" (שמות י"ד פסוק ל'). הרשב"ץ רוצה לחלוק על כמה וכמה מהמכות. הוא אומר, זה ניסים, זה לא מכות. הוא אומר, פליטה ובליעה, זה לא מכות. ולמה הם נבלעו? קיבלו פרס. כי המדרש תנחומא כותב, שבגלל שהם אמרו בשמות, פרק ט', פסוק כ"ז, "ה' הצדיק", אז הם זכו עכשיו לקבורה. אז למה אתה מחשב את זה למכה? אז לכן הוא אומר, עשר מכות אחרות. הראשון, רמה בים, ידבעו אותם בים, ירה בים, כמו יריעה, תעוברו בים סוף, תהומות יכסימו, ירדו במצולות, תראה צויב, תערוץ כמך, יאכלה מוקש, כיסה מו ים, צללו כעופרת. זה ככה רש"י, אבי. אבל מכל מקום אנחנו ראינו שהקדוש ברוך הוא בא להראות לעם ישראל.

45:16בלי סוף ניסים. למה בלי סוף ניסים? כי בשעה שבני ישראל היו במצב כל כך שפל, היו במצב כל כך רחוק, כל כך רחוק. לא הכירו כוח אחר חוץ מהטומאה של מצרים, חוץ מהשלטון. הקדוש ברוך הוא רצה לרומם אותם. הקדוש ברוך הוא רצה להראות להם שהעולם בשבילכם. אני מוציא אתכם, אתם כבר לא עבדים. יש הרבה אנשים שפלים במצב שלהם על הפנים. לפעמים כשנעשה להם נס, הנס לא מחזיר אותם בתשובה, אבל הנס אומר להם, או, הקדוש ברוך הוא חשב עליי. הקדוש ברוך הוא בא, הראה לי ישועה, כן, אני עדיין בסדר. אני עדיין שם לב אליך. אל תחשוב, לא משנה באיזה מצב אתה. יש איזה יהודי שמתחיל להתחזק קצת בעניינים של אמונה וביטחון. אז אתמול הוא סיפר לי, למדנו לפני כמה שבועות קצת אמונה וביטחון, הוא שמע איזה שיעור והתחזק. אז אתמול הוא אומר לי, תקשיב, אני קיבלתי על עצמי להתחזק בעניינים של אמונה וביטחון. מה זה אומר אמונה וביטחון? הוא אומר, הייתי צריך לקנות משהו, עלה לי 200 שקל, אמרתי שבמקום שאני אוציא 200 שקל מהבנק, אני אשב ואעשה דברים טובים, אלמד, והקב"ה יביא לי 200 שקל.

46:24אמונה וביטחון או לא? יפה. אמר, אני מחכה מהבוקר. מי הבוקר? מי שמונה בבוקר מחכה? נו, רבונו של עולם. אתה שם לב שאני, כן? אתה שם לב שאני בוטח בך. לא, רק רציתי להזכיר לך, כן? הכל בסדר. אחרי חצי שעה, עוד פעם, אני בוטח. מי שמונה בבוקר עד חמש וחצי בערב שום ישועה. בשנייה האחרונה, זהו, לקח את הכרטיס אשראי לצאת מהבית. אמר, זהו, כנראה זהו. איך שהוא בא לצאת? מישהו עומד לו מאחורי הדלת, הוא אומר לו, אור חיפש אותך, קח 200 שקל. מה קרה, מה זה? אור, זה, כן, לא הסביר הרבה. אז הוא אמר לי, אני יודע שנפלתי באמונה, בשנייה האחרונה. אבל הקדוש ברוך הוא כאילו בא ואמר לי, אתה יודע מה, השתדלת עד עכשיו, היית ילד טוב, יאללה, קח. לפעמים הקדוש ברוך הוא רוצה להראות לאדם את הניסים שהוא עושה, לא משנה באיזה מצב אתה. אתה רחוק, אבל זה כדי להראות לך שיש לך מישהו שדואג לך וחושב עליך. אתה רחוק, אתה בסדר. ניצלת עכשיו מתאונה, ניצלת ממוות. הקדוש ברוך הוא אומר: אני לא מתייאש ממך. אני לא רוצה שאתה תלך לכל הרוחות.

47:43אני רוצה שאתה תמשיך הלאה ועלה בדרך של התורה ושל המצוות, של הקדושה, של החסדים. אה, אבל אתה עכשיו לא בדרגה? בכל אופן, תראה, אני לא התייאשתי ממך. אני עושה לך ניסים כדי שתתעורר. לא חזרה בתשובה המוחלטת, אבל תשים לב. הקדוש ברוך הוא דואג לך. זה הדבר הגדול שאנחנו צריכים ללמוד מהניסים הללו שנעשו לאבותינו. הם ניסים שבאים להראות לנו שלא משנה באיזה מצב אתה נמצא, הקדוש ברוך הוא לא בעיה לעשות לך ניסים. לא בעיה. מה זה ניסים? נס וטבע אצל הקדוש ברוך הוא זה אותו דבר. אין חיסרון, אין שום בעיה. רק מה? תהיה במגמה של התקרבות. זה אומר שאנחנו עד היום באים ומדברים עליהם. אנחנו עד היום יש מצווה לזכור את יציאת מצרים - "זכור את יום צאתך מארץ מצרים". הניסים הללו הגדולים. הם ניסים שבאים להראות לנו שלא משנה באיזה מצב אתה נמצא, הקדוש ברוך הוא לא בעיה לעשות לך ניסים. לא בעיה! מה זה ניסים? נס וטבע אצל הקדוש ברוך הוא זה אותו דבר, אין חיסרון, אין שום בעיה. רק מה? תהיה במגמה של התקרבות.

48:57עם ישראל אמרו להם לעשות שתי מצוות מיד הם עשו. זה היה מסירות נפש גדולה. בעת הרום ועריהם, היה עצובה עליהם דם פסח ודם מילה, ועשו. אפילו שעשו, המדרש כותב סיפור שלם עד שעשו, עד חלה לא רצו לעשות ברית מילה. אז הקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו אתה תעשה שלך, תיקח קורבן פסח. הקדוש ברוך הוא הכניס ריח של גן עדן ואז באו למשה רבנו ואמרו לו אנחנו חייבים, חייבים, חייבים, אתה חייב להביא לנו איזה חתיכה. משהו אמר אליהם משה רבנו: איך אפשר? פה כתוב "כל בן נכר לא יאכל בו." איך אני יכול להביא לכם? אסור! אמרו: אתה יודע מה? אם "כל בן נכר", כל ערל... אם ככה, יאללה, בשביל הכזית הזאת, בשביל חתיכה, אנחנו מוכנים. אז אפילו שהמצווה שלהם לא הייתה מצווה מדהימה, אבל זה הספיק בשביל שיחשב להם שהם כבר לא ערומים ועריות. הם כבר לא זהו. ועם כל זה...

50:24הקדוש ברוך הוא עשה להם ניסים ונפלאות ועוד ניסים ועוד ניסים ועוד ניסים ועוד ניסים. כי בשביל הקדוש ברוך הוא אין בעיה לעשות מיליון ניסים, לעשות חמש מיליון ניסים. לבן אדם אין בעיה, כי כל רגע ורגע אנחנו חיים בנס. זה מה שאנשים צריכים להבין. יש בן אדם אומר לך: "תקשיב, מה הקדוש ברוך הוא עושה לי נס עכשיו? עכשיו אני חוזר בתשובה. עכשיו, מה זה נס? תסביר לי מה זה נס." הוא אומר: "אם אתה רואה עכשיו..." שולחן עף באוויר זה נס, בטח נס. וציפור שעפה באוויר זה לא נס? זה נס כבר חמשת אלפים שבע מאות שבעים ושמונה שנה, רק אתה אומר לא, זה טבע. מה שציפור עפה, איך היא עפה, מה יש לה? אם יש מכונה, מכונה, שבן אדם שייצר אותה הוא יהיה המיליונר הכי גדול בעולם. המכונה הזאת מכניסים לה קש, אבנים, חולות קצת, ענפים, עצים רקובים, פירות רקובים, מוציא לך חלב. זו המכונה.

51:52מי שימציא את זה, זה יהיה הגאון. זה יהיה יותר מהמצאה של הפייסבוק. למה? המכונה הזאת, כל בן אדם רוכש לו מכונה קטנה כזאת בבית, את כל הזבל של הבית מכניס בתוכה, יוצא לו חלב טהור עם ויטמינים. מי זאת המכונה מיום בריאת העולם? פרה. אוכלת ענפים, אוכלת פירות רקובים, אוכלת כל מיני שטויות, מוציאה חלב. איך? אה לא בדיוק מה מה אנחנו לא מבינים מה זה ניסים. בן אדם בא לרב, אתה עושה ניסים? מה זה אתה עושה ניסים? כל שנייה שהאדם חי זה נס. כל שנייה בן אדם צריך להתבונן. זה מה שאנחנו אומרים ועל ניסיך ועל נפלאותיך שבכל עת, ערב ובוקר וצהריים.

52:52אז כל הניסים הללו שהקדוש ברוך הוא עושה איתנו זה כדי לתת לנו את החיים ולעורר אותנו. תתעוררו. הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו שנזכה לשמח את הקדוש ברוך הוא ולעשות את רצונו כרצונו. אמן כן יהי רצון.