השקפה יהודית אמונה ובטחון מספר 15

0:14אז המצב שלו קצת קשה, אבל אם האדם מתחבר למילים, מבין על מה הוא מדבר, ולא רק מבין אלא גם שמח בקריאה שלהם, זה סימן שברוך השם התורה מתחברת אליו. הוא קצת קשור לתורה, הוא קצת קשור לחזון איש. אז המצב שלו קצת קשה, אבל אם האדם מתחבר למילים, מבין על מה הוא מדבר, ולא רק מבין אלא גם שמח בקריאה שלהן, זה סימן שברוך השם התורה מתחברת אליו. הוא קצת קשור לתורה, והוא קצת קשור לחזון איש. אני מאמין שאחרי כל כך הרבה שיעורים שעשינו בחזון איש, יש לנו איזה קשר מסוים לחזון איש, כל אחד במעט או בהרבה. אבל כאן זה אחד מהקטעים הכי הכי הכי מיוחדים בכל הספר, לא רק בזה, כי פה אתה רואה איך החזון איש מתאר מצב שהוא חי בו. כדי להכיר את החזון איש, זה אדם שעברו עליו רוב ימיו בייסורים, בחולאים, בצרות, בבעיות, לא היו לו ילדים.

1:31חלק מהזמן היה אני, ופתאום אתה מדבר על אדם, אתה קורא פה כאילו אתה אומר, רגע, מי כתב את השורות הבאות? המיליונר הכי גדול בעולם, האדם המאושר הכי גדול בעולם, אחד שאחרי שהוא זכה בלוטו, מי כתב? וכך כותב החזון איש בפרק א' באמונה וביטחון: כאשר זכה שכל האדם לראות אמיתת מציאותו יתברך. מה פירוש לראות אמיתת מציאותו יתברך? יש הרבה אנשים שמאמינים בהשם. השם, ברוך השם, בטח מאמין בהשם, מאמין בהשם. מאמין. אבל הוא לא רואה את אמיתת מציאותו יתברך. איך אחד אמר לי? את המציאות אני רואה, את השם אני לא רואה. כל זמן שאתה לא רואה את השם, לראות את מציאות אמיתותו. ועמיתת מציאותו, הרי כי לא יראה נהיה אדם וחי, אבל יש ראייה שכלית, שהאדם בשכל שלו אין לו ספק שיש מציאות של הבורא יתברך. ואם האדם רואה את המציאות הזאת והוא חי איתה, כמו שאתה רואה, הרי הראייה של האדם, האדם לא מפעיל משהו כדי לראות. האדם קם בבוקר, פותח את העיניים, הופ, ישר הוא רואה, הלו, מה עשית?

2:55אתה יודע כמה מצלמות, כמה פיקסלים, כמה דברים גרמת למערכת. הוא לא מרגיש שהוא רואה. אדם רואה. מתי האדם מרגיש כשהוא לא רואה? אבל כשהוא רואה הוא לא מרגיש. כך האדם צריך לחיות את האמונה בהשם. לא לעשות איזה משהו טוב. עכשיו אנחנו מתחזקים באמונה. עכשיו אנחנו מתחזקים במחשבה האמונית. אם אתה רואה את בורא עולם, נגמר. מה, אתה צריך עכשיו לעשות איזו כוונה, איזה לשם ייחוד? וכשהאדם זוכה לזה, מיד נכנסת בו שמחת גיל אין קץ. אומר, האדם הזה נהיה השמח ביותר בעולם, ונשמתו נעימה עליו. הרי הנשמה היא חלק אלוה ממעל, וכשהיא מקבלת את ההכרה במציאות אמיתת הבורא, ובאמיתת מציאותו היא מרגישה חיבור לשורש העליון. זה כמו ילד קטן שלא ראו אותו 20 שנה, 30 שנה, גדל, נהיה בחור. איזה חיבוק האמא נותנת לו שסוף סוף היא רואה אותו. היא מרגישה שהנשמה שלה מתרפאת. והדמיון משלים עם השכל לחזות בנועם ה'.

4:09בשיעור הקודם, דיברנו על גנות הדמיון. נאמר שכאן, באמצעות הדמיון, האדם זוכה להשלים עם השכל ולהכריז בנועם השם. ומה קורה לאדם הזה? כל תענוגי הבשרים, כל התענוגים הבשריים והגשמיים, חמקו ועברו. לא מכוניות, לא כסף, לא תאוות, לא עניינים, לא נשים, לא כבוד, כלום. ונפשו העדינה מתעטפת בקדושה וכאילו פורשת מגוף האחור ומשוטטת בשמי השמיים. האדם מרחף. לצערנו, האנשים שחוקים מתורה ומצוות יקראו את זה, מה יגידו? "בונה, איזה סם הוא לקח? מה זה, אקסטזי? מה לקחת?" בדרך כלל הם לוקחים את הסמים האלה בשביל לבוא ולדמיין ולהרגיש את הגוף האחור ואת השיטות בשמי השמיים. לפרוש מהגוף האחור, לפרוש מהצרות, מהדיכאונות, מהבעיות, מהאסונות, מהכאבים, מהצרות, מהאיסורים. אומר החזון איש שאתה לא צריך לקחת כלום, לא אלכוהול ולא סמים ולא משקאות משכרים, כלום, כלום, כלום, כלום, כלום. אפילו לא היפנוזה.

5:29צריך להתחבר לאמיתת מציאותו יתברך ולחבר את השכל והדמיון ביחד באמיתת מציאותו יתברך. ובעלות האדם בערכי קודש אלו נגלה לפניו עולם חדש. כי אפשר לאדם בעולם הזה להיות כמלאך לרגעים. אומר אתה, אתה, אתה. החומרי, הבשרני, אתה זה שלפעמים אולי רב בחנייה, אתה זה שלפעמים אם אתה לא אוכל אתה מתעלף, אתה זה שכשפוגעים בך אתה נפגע, אתה יכול לבוא ולהתעלות מעל כל הזוהמה הזאת, מעל כל הגוף האחור, מעל כל הביוב האנושי, החטאים, העוונות, הפשעים, מעל הכל, הכל, הכל, ולהפך למלאך לרגעים, ולהנות מזיו הקודש, וכל תענוגי העולם הזה כאפס נגד עונג של דבקות האדם ליוצרו יתברך. כל מה שהאדם מתענג, כל מה שהאדם מבין,

6:38בסוגי התענוגות יש אחד שהוא אוהב לאכול בשר, הוא מוכן לטוס כדי לאכול; השני בשביל נשים; השלישי בשביל כבוד, והלב שלו מתרחב, מתמלא בעוד כבוד, בעוד אוכל, בעוד דברים. כל התענוגים הם כעין וכאפס נגד התענוג של דבקות האדם ליוצרו יתברך. הכוח התמיר הזה, הכוח העצום הזה, הוא אחד מהכוחות התמירים שנתן היוצר בנשמת האדם. וכוח זה מעיד על קשר הגבר ליוצר כל היצורים, ואשר נברא לעבוד את בוראו דווקא בו. אני רוצה לדבר על הקשר הזה, שהאדם מגיע לדרגות עליונות והוא נחשב כמו מלאך. האדם יכול להיות משוגע על התורה, משוגע על החיבור לאלוקים. התורה הרי היא עצם כביכול מהבורא יתברך, זה לא משהו ממשי, אבל כותב הרמב"ן שהקדוש ברוך הוא הכניס מציאותו בתורה. ולכן אומר הרמב"ן בהקדמה לספר בראשית, וזה גם עובד בדברי רבנו האר"י ז"ל ועוד, שכל אות בספר תורה היא אחת משמותיו של הקדוש ברוך הוא בפן הנסתר שלה.

8:03ולכן, אדם שמתחבר לתורה, אלו שבאמת מתחברים לתורה, יש להם הנאה ותענוג מיוחד השונה משאר חוכמות. נגיד אדם עכשיו פתר תרגיל מתמטי קשה, שמונה שעות לקח לו לפתור את התרגיל. כשהוא פתר את זה. שמח למה? אין שמחה כי את הראת הספקות. קיבל קידום, זה בסדר. הוא היום פרופסור מספר אחד, כל הכבוד, אבל האם האדם יהיה מוכן למסור את נפשו על קדושת המתמטיקה? איזה קדושה ואיזה זה? עזוב אותי, מה אתה עכשיו? אבל אומר האור החיים הקדוש בפרשת כי תבוא בפרק כ"ו פסוק ח' ספר דברים. ושָׂמַחְתָּ בְּכָל־הַטּוֹב. אָמְרוּ חֲזָ"ל בְּבָרָכוֹת דַּף ה' עָמוּד א', אֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה. חֲזָ"ל מַגְדִּירִים, אַתָּה יוֹדֵעַ מַה טּוֹב? תּוֹרָה. סְלִיחָה אֲדוֹנִי, אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת חֲזָ"ל, אֲדוֹנַי הַיְּקָרִים, אַתֶּם חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֲבָל יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה, הֲרֵי יֵשׁ עוֹד הַרְבֵּה טוֹבִים בָּעוֹלָם. מָצָא אִשָּׁה, מָצָא טוֹב.

9:19יש גם ילדים, זה טוב. ילדים זה ברכה, שמחה, פרנסה, זה טוב. אין טוב אלא התורה. חז"ל באים ומדברים על תכלית הטוב, כי "לקח טוב נתתי לכם". מה הדבר הכי טוב, תכלית הטוב המקסימלי שיש בעולם האנושי הזה? אומר האור החיים הקדוש: אין טוב אלא התורה. שאם היו בני אדם מרגישים במתיקות והעריבות טוב התורה... היו משתגעים ומתלהטים אחריה. משתגעים, לא פחות. ומתלהטים, בלעד. ולא ייחשב בעיניהם מלוא עולם כסף וזהב למאומה. לא מיליונים, לא כסף ולא זהב, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם. מרן הרב שך, זכר צדיק לברכה, היו רואים את זה עליו בישיבת פוניבז'. הוא היה שואל שאלה, שהוא מתקשה בה כבר הרבה זמן. אחד הבחורים קם וענה תשובה. הרב, שחשב על איך שקיבל את התשובה, ישר היה מוציא את כל הכסף שיש לו בכיס ונותן לבחור. הוא אומר לו, "סליחה שיש לי רק קצת, פשוט אתה שווה הרבה יותר, אבל זה מה שיש לי." אם היו יודעים את מציאות מתיקות התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה.

10:48זה אחד הדברים הנפלאים שבורא העולם נתן לנו. כי אדם שאתה אומר לו, תקשיב, אם אתה תבוא תלמד דקדוק, תלמד פיזיקה, תלמד אגרונומיה, תלמד פסיכולוגיה, אתה פתאום תרגיש הנאה נוראה, הנאה מיוחדת, הנאה מתוקה, הנאה שאתה לא יכול לחיות בלעדיה. טוב, אתה שואל את זה בן אדם, רגע, אתה הרגשת את זה? אמר לו, אני לא. אבל אם אתה תעשה, אולי אתה כן, בן גם לומד, עשר שנים, עשרים שנה, שלושים שנה, ארבעים שנה, חמישים שנה, שבעים שנה, שמונים שנה, מת. לפני שעומד שואלים אותו, אתה הרגשת? לא, אני לא הרגשתי, אבל אתה יודע מה? אולי אתה תרגיש. להבדיל אלף אלפי הבדלות, שמעתי מהרב יעקב עדס, שיבדל לחיים ארוכים, שבנצרות, כוחות הטומאה שלהם, הם אומרים להם שיש החלק הנסתר בנצרות, שאדם שיעשה לפי הכללים יזכה להגיע למשהו, לכוחות אדירים ולמשהו לאושר. והם מגיעים לדרגות מסוימות, כמובן בכוחות הטומאה, עם ויתור מאוד קשה מצדם.

12:00לא משנה שחלקם הם נואפים גדולים, אבל לא מתחתנים. יש כאלה פורשים, נזירים, בשביל מה? לנסות להגיע לדרגות האלה. הוא אומר, ולא הגיעו. הוא אומר, ומה קורה? הוא אומר, מגיעים לשלב מסוים, עשו את כל התהליך, עשו את כל הדברים, שום דבר לא זז. הוא מרגיש אותו ראש בטטה, אותו גוף שהוא היה לפני כן. ואז הם שואלים את החשמנים, את הדיקנים, את הקרדינלים שלהם, כל אלה, אומרים להם, תראו, זה כבר כמה שנים, מאות שנים שכבר אין את זה. אז מה הוא גמר את כל החיים שלו? אבל התורה באה ומבטיחה, אם אתה עושה את מה שאני אומר, אם זה למשל, נגיד, מדרגות של רוח הקודש, שהגמרא, בספר התלמוד בבלי, הספר הכי מצוי, זה לא איזה תורת הנסתר. לא זה משהו נסתר. אבל זה מובא בסוף מסכת סוטה, מובא בעבודה זרה דווקא, איך להגיע לדרגות של רוח הקודש. והמסילת ישרים עוד יותר הקל את העניין. המערכה בדיוק תעשה את המידות, אתה תגיע בסוף. אין כזה דבר לא תגיע. וכאן אנחנו נמצאים בשלב הרבה לפני. שאם האדם מבין ומרגיש את מתיקות התורה, היה משתגע ומתלהט אחריה. והיה את זה, ראו את זה. ראו את זה על כל הדברים.

13:24על גדולי הדור, על אנשים, תלמידי חכמים. איזו מסירות נפש לתורה. איזו מתיקות התורה. איזו ענווה. איזו הרגשה הייתה להם כשהיו לומדים את התורה. היו רואים גדולי ישראל, גדולי ישראל, אחרי ניתוחים, אחרי צרות, אחרי ייסורים. השם ירחם, בשעת אבלות, בשעת... לא משנה מה. לא מוכנים לעזוב את התורה. התורה ממש הייתה נשמת חיים. בכוונה אני חיברתי כאן את הקשר בין התורה לבין מציאות אמיתותו יתברך, כי כמו שאמרנו, וגם אומר את זה הזוהר, שקודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד הם. הכל זה אחד. אז עם ישראל חייבים להתחבר אל התורה ואל מציאות הבורא, וזה אחד. וכאן החזון איש אומר לך אחד מהדברים הנוראים ביותר: שהאדם יכול להתנתק מכל הטומאות, מכל הצרות, מכל הבעיות, מכל הקשיים, מכל האיסורים, מכל הגידופים, מכל החירופים, מכל הלשון הרע, מכל הרכילויות, מכל העלבונות. אתה יכול להתנתק בלי סמים. להתנתק על ידי חיבור לשורש העליון.

14:35יש באיגרת החזון איש, בקובץ אגרות, באיגרת י' הוא גם שם מדבר על אחד הדברים שדומים לכאן, מכיוון אחר. אבל שתי הכיוונים מגיעים לאותו נושא כמו שבאנו ואמרנו. ואומנם האיש הזוכה, אומר החזון איש, לידיעת התורה. מה פה של ידיעת התורה? רצוני לומר שהשכל הניתן בנפש, כגרעין בגומת השדה, מתאחד עם החוכמה והיו לבשר אחד. כשאדם שותל עץ באדמה, העץ כמה שהוא יותר נהיה חלק מהאדמה, ככה העץ הוא יותר איכותי. כמה שהשורשים יותר גדולים, כמה שהעץ ממש נהיה חלק אחד, ככה הוא יותר קשה לעקור אותו, וזה סימן שהפירות והענפים הם יותר איכותיים. אז הוא אומר, אדם שנותן את השכל בנפש, בנפש זה הכוח הרוחני, כמו גרעין בגומת השדה, שמתאחדת עם החוכמה. אתה לוקח את הכוחות הנפשיים שלך, את הכוחות הרגשיים שלך, את כל תעצומות הנפש, ומחבר אותם עם התורה. אתה אוכל תורה, אתה ישן תורה, אתה שותה תורה, אתה קם תורה, רק תורה.

15:56אומר האדם הזה שזוכה לידיעת התורה, זה נקרא ידיעת התורה. הוא הולך בין אנשים—אדם הולך, קונה מלפפונים, קונה עיתונים, עוצר את חבר שלו ואומר מה שלומך, מדבר איתו, חוזר, מכין לאשתו כוס קפה. הוא הולך בין אנשים, ונדמה לאדם, הרואה לעיניים כבן אדם זה פתאום בן אדם פשוט, הולך עם חליפה ישנה קצת, איזה כובע ישן. כן, יש לו גם, הוא משתמש בשקלים, דולרים, סנטים, משלם באשראי. יש לו גם רישיון ורכב. אבל באמת הוא מלאך הגר עם בני תמותה וחי חיי הצילות ומרומם על כל ברכה ותהילה. אומר ה"חזון איש", האדם הזה הוא צדיק. צדיק זה לא איזה אחד שרוכב על סוס אביר לבן, עם נוצה בשיער ושפה מרוחה. צדיק זה אדם שיש לו נפש עדינה שמניעה ועדינה מהתורה. הנפש שלו מתחברת לכוח הרוחני האלוקי, שפה ה"חזון איש" קורא לזה ידיעת התורה, ובאמונה וביטחון כאן, קורא לזה ה"חזון איש" לראות אמיתת מציאותו.

17:11היה סימן בין הרבה צדיקים נסתרים. אמרו, איך אדם יש לו יראת שמיים או אין לו? נבדוק. אומרים, אם אדם מסתכל על השמיים ולא בוכה, יש לו בעיה ביראת שמיים. עכשיו, יש אחד מסתכל על השמיים, בונה, איזה מטוס קרב. ראית, ראית, וואו, איזה מהירות. איזה זיקוקים, יום העצמאות. סכנה, סכנה, סכנה, סכנה, שם איזה ציפור. אומר, אדם מסתכל, מה העניין של השמיים? אדם מסתכל על השמיים, ורואה ששמי השמיים לא יכילו אותך. כמה הם השמיים? אפשר למדוד? מי מדד את השמיים? אפשר למדוד את השמיים? אתה יודע על מה אתה חושב? אתה מכיר את זה. זה אין סוף, אין סוף, מכל המקומות. השמיים מקיפים את כל הכדור. והקדוש ברוך הוא אומר, ששמי השמיים לא יכילו אותך. זה לא איזה מקום. שאתה בכלל יכול לבוא ולהגיד שהוא תופס מקום, כמות מסוימת, טונות, מאות טונות, אלפי טונות, אין מושג כזה. והאדם עומד וחושב על, אתה יודע מה, אולי הפעם אני לא אשמע בקול השם, כי יש לי איזה משחק, יש לי איזה סרט, יש לי חברים, יש לי... אתה יודע מה, השבת הזאת לא, שבת הבאה כן. אתה מבין עם מה אתה מתעסק?

18:32אתה לא מבין, למה? לא הסתכלת על השמיים, לא התבוננת בבריאת השמיים. עכשיו, כשהאדם רוצה להגיע לקרבת השם לטוב, שזה אחד הדברים הכי הכי חשובים, מי שזכה לזה, מספיק להיזכר בזה כדי להתרגש. ולשמוח. מספיק. מספיק לקרוא כאן את המילים של החזון אי"ש, שלא משנה באיזה מצב אתה נמצא. כדי להיכנס לזה. אומר דוד המלך בתהילים בפרק ע"ג פסוק כ"ח. ואני, אומר דוד המלך לקדוש ברוך הוא, ואני קרבת אלוהים לי טוב. שַׁתִּי באדוני אלוהים מחסי לְסַפֵּר כל מלאכותיך. כך הוא מסיים את פרק ע"ג. מה קורה לפני הסיום הזה? זה פרק ארוך. כל הפרק צרות, צרות, צרות, צרות שדוד המלך סבל. כל הפרק.

19:46מזמור לאסף הכתוב לישראל, אלוהים לבר לבב. זה הפסוק הראשון, שאין בו צרות. ואז, ואני כמעט נטו רגליי, כי אין שפיכות אשריי. אומר דוד המלך, אני קרסתי. קרסתי, לא מסוגל. כי קינאתי בעוללים שלום רשעים מראה. אומר, כל הרשעים שמתחילים איתי, כל הרשעים שעוברים על התורה, כולם, כולם. כולם עולים, הקב"ה מצליח דרכם, אין חרצובות למותם ובריא אולם, אף אחד לא חושב שהם ימותו. הם חזקים, הם גאוותנים, הם ענקים, הם בריונים, הם עשירים, הם בלי סוף, בלי סוף, בלי סוף. אמרת, אבא, איך הוא מסיים? ואני קרבת אלוקים לי טוב. כל מה שסיפרתי לך, כל מה שדיברתי לך, כל מה שראיתי אנשים, ראיתי מכוניות, כי קינאתי בעוללים, אנשים, תוללים, בנות, מכוניות, כספים, ימינה, שמאלה. ואני קרבת אלוקים לי טוב. זה הדבר הכי גדול.

20:50עכשיו, אדם שלא זכה לקרבת אלוקים, באמת, הוא אחד האנשים הכי עצובים שקיימים בבריאה, ולא משנה כמה בדיחות הוא יספר, ולא משנה כמה כסף יש לו. אם האדם לא הרגיש קרבת אלוקים, ולא משנה באיזה מצב, אם האדם לא בכה פעם מהתרגשות של קדושה, לא התרגשות של שארו לו היום עם הולדת, או שסבתא שלו קנתה לו כרטיס והוא זכה במפעל הפיס, או שקנו לו את הבאמבד שלו שהוא כל כך רצה. יש אנשים, לצערנו, מתרגשים משטויות, השם ירחם. אדם, חלום חייו היה איזה... רכב? קנו לו את זה, הוא בוכה. תגיד, אתה מטומטם? מה אתה בוכה? קנו לך כמה חתיכות ברזלים, כמה חתיכות... מה אתה בוכה? ברור, תגיד תודה להשם. לא, אתה בוכה. אם האדם לא מתרגש מדברים רוחניים ורק מדברים גשמיים, האדם הזה כמעט כמו סוס. למה? אם זה מה שמדרבן אותך, זה מה שמלהיב אותך, רק זה, אז אתה בבעיה. אתה בבעיה.

22:02באמת, אם אנחנו היינו בדרגה עליונה, היינו צריכים כל בוקר כשמניחים תפילין, כששמים את הכתר, את הכתר של "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד," היינו צריכים לבכות מהתרגשות. אבל מה לעשות? אנחנו לא בדרגות האלה. אבל מה שכן אנחנו צריכים לדעת, שכל אדם חייב להתחבר לעמקי הרגש בעבודת ה'. זה בכלל עבודה שבלב, מה שחז"ל אומרים בתחילת מסכת תענית, איזו היא עבודה שבלב זו תפילה. זה בכלל כאלה שיש להם שירי שבת, מתחברים בשירי שבת. שירי שבת, כשהאדם מתחבר בשירי שבת, שר כל מיני שירים: "ידיד נפש", "אבא רחמן", "משוך עבדיך כעבודתך". אדם שר את כל השירים הללו ממעמקי הרגש, ממעמקי הנפש, להתחבר לקדוש ברוך הוא. אלו השירים שמביאים את האדם לידי יראת שמיים ולידי אהבת השם.

23:03אדם חושב שהוא יגיע לאהבת ה' על ידי זה שהוא ישמע שיעורים ביוטיוב, ועל ידי זה שהוא יאמר, "אני אעשה חסד עם אנשים ואני גם אלמד גמרא." לא תצליח להגיע לאהבת ה'. אם האדם לא יודע מה זה אהבת ה', לא יודע איך להתחבר לאהבת ה', כמה שהוא יגיד "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך," הוא לא יצליח. כדי להגיע לאהבת ה' צריך התבוננות, צריך מחשבה, צריך עומק ממקום הרגש. וכאן אומר החזון איש שאם האדם מגיע לאמיתות מציאות הבורא, לראות את זה בעיניים, לחיות את זה, כל הבעיות שיש לו, ואין אדם שאין לו בעיות, הכל נעלם. הכל נעלם. שחול, כאב, איסורים, חירופים, הכל נעלם. עכשיו מה לעשות שלצערנו בתי החולים? חולי הנפש ובתי החולים הגשמיים, תחנות המשטרה, בתי הדין, ובתי המשפט מעידים שרוב ככל האנשים לא יבינו מה אנחנו רוצים בקטע הזה. הם לא מבינים מה אתה רוצה ממני. מה אתה רוצה ממני?

24:19אני יכול עכשיו להגיע למה? לדרגות להיות פה בין אנשים ולהסתובב כמו מלאך? ששום דבר לא יפריע לי? אתה יודע מה פירוש שום דבר? גם אם השכן יזרוק לי טיטול על הראש. גם אם השכן יבוא ויתנגש ברכב החדש שלי וישבור אותו. גם אם אשתי תעשה לי במשך חודש ימים את הדברים הכי קשים, הכי מעצבנים. גם אם הילדים שלי יתנהגו בצורה הכי נוראה. גם אם יפיצו עליי כל יום כתבה שלילית. זה לא יפריע לי. אומר החזון איש, אם אתה מתחבר למציאות הבורא, אתה נהיה מלאך. ומכאן אנחנו מבינים מאיפה הכוח של המלאכים. אנחנו מבינים מה זה מלאך, אדם שלא קשור לגשמיות, אדם שכל כולו רוחני. פה החזון איש מגדיר משהו אחר, מלאך זה רואה את מציאות אמיתות הבורא. המלאכים הם שם, הרי למה שום דבר לא מפריע להם? למה אם אני עכשיו כותב כתבה, לא אני, מישהו כותב כתבה על המלאך מיכאל, בונה המלאך מיכאל הזה לא נראה לי, לא בא לי טוב, או על המלאך גבריאל.

25:22מה אתה עכשיו? כותב, כותב, כותב, כותב. ונגיד, אתה יודע מה, המלאך גבריאל ראה את זה, בוא נה, כתבת 16 עמודים, המלאך הזה. אז ככה, מה, מה, מה, מה, האם המלאך גבריאל יגיד לקב"ה, סיכן מה כתב עליי, נחלך. נחלך עליי, פה, באיזה אתר, www.שטויות.שטויות.אל. מה אני, מלאך, מלאך, מה... אומר החזון איש, תדע למה לא מפריע לו? כי כשהוא מחובר למציאות אמיתות הבורא, כשהוא רואה שום דבר לא מפריע לו. עכשיו, כמה שהאדם יותר מפריעים לו דברים, סימן שהוא פחות מלאך ויותר אדם. מה זה יותר אדם? הרי האדם מורכב משתי כוחות, כוח בהמי, כוח מלאכי. כמה שהאדם יותר מפריעים לו דברים? אתה ככה מחובר יותר לכוח הבהמי. ועל זה בן אדם צריך לפעמים לבכות, שמפריע לו כל כך הרבה. אדם לא יאכל, יהיה רעב. אדם לא ישתה, יהיה צמא. אדם לא ישן, יהיה משוגע, יהיה עייף. אדם לא יעשה מה שאומרים לו, יצעקו עליו, ואז הוא ייפגע. וכמה שהאדם יותר מלאכי, כך הוא פחות מושפע מכל הדברים האלו.

26:43ככה לא מפריעים לו כל הדברים האלו. ובאמת, אנחנו נצטרך לבוא ולתת כמה דוגמאות מחיי היומיום של גדולי ישראל, איך הם ידעו לבוא ולהתנהל בצורות האלו. לבוא ולהכניס את התורה ואת האלוקים לראש שלהם, למוח שלהם, בצורה כל כך נפלאה, שאין שום דבר אחר חוץ מזה. זה לא שאתה יודע מה, יש גם את אלוקים וגם את המקרר וגם את החוב במכולת וגם את זה - כלום. התחברו למציאות אמיתות הבורא ברמה העליונה. רבי בערוך בער ליבוביץ', היה תלמיד של רבי חיים מבריסק. חתנו של רבי בערוך בער ליבוביץ', הגאון רבי ראובן גרוזובסקי, בהקדמה לסדרת הספרים "ברכת שמואל", שזה הספרים של רבי בערוך בער ליבוביץ', הוא כתב על חמיו, רבי בערוך בער, שהוא לא למד את התורה על פי שכלו,

27:44לדעת עד כמה היא מתאימה עם שכלו. יש אנשים שלוקחים את התורה, קוראים את הגמרא ואומרים, "ריבונו של עולם, זה לא נראה לי כל כך לפי השכל שלי, לא מסתדר לי". זה... אמר, לא, לא. אלא מדד את שכלו על פי התורה. שאם אינו מתאים עם סברת התורה, בוודאי אינו שכל זך. הוא אומר, אם לי יש קושיה, ואני לא מבין מה שכתוב, אני הבעיה. לא התורה, לא הגמרא, לא חז"ל. כי העולם נברא על פי התורה, וכן השכל. ובמילא, כשהאדם ממעט בגזל וברציחה, אין היום אדם נורמלי. תשאל אותו, תגיד, לגנוב זה טוב? לא. לרצוח זה טוב? לא. לנאוף זה טוב? לא. למה לא? מה, לא אנושי? מה, חברה מתוקנת? אומר הבובר, לא, לא, לא, זה לא הכיוון. זה רק בגלל שניתן בשכל של תורה, כי העולם נברא לפי התורה, ובתורה כתוב לא תרצח. אין תשובה חילונית למה לא לרצוח, למה לא לגנוב, למה לא לנאוף. למה אנחנו לא נהיה כמו חיות? למה לא? אני רואה משהו יפה, למה לא לקחת את זה? הוא יש לו מאה כאלה, לי אין אחד. למה לא לקחת?

29:11ניסיתי כמה פעמים בכמה פורומים לשאול את החילונים: תן לי תשובה חילונית למה לא לגנוב. למה לא לגנוב? אחד אמר לי: מה זאת אומרת למה? כי אז יגנבו לך. לא, לי לא יגנבו, וגם אם יגנבו לי, אני אגנוב חדש. שני אמר לי: מה זאת אומרת למה? הוא עבד על זה. אז מה? גם אני עבדתי, עבדתי על זה לגנוב. שלישי אמר לי: מה זאת אומרת? אבל זה שלו. בסדר, עכשיו זה שלי. לא יפה לצייר בן אדם. בסדר, אני אומר לו, אם אני לא אגנוב, אני אצטייר. למה לצייר אותי? מה אתה רוצה? מה? למה לא? למה לא לקחת משהו? מה אתה אומר? בוא נראה, הוא מסכן, הוא יכול למות מזה מרעב. שימות, מה אכפת לי? אני גם רוצה. ולמה לא לגנוב עוד יותר? וכאן השאלה מתעצמת, אני מאשר. למה לא לגנוב? עד שמישהו אמר לי, כי המשטרה תתפוס אותך. אמרתי לו, חזק וברוך. זו התשובה היחידה החילונית שיש.

30:12רק זה. אם המשטרה תתפוס אותך, אבל אם המשטרה לא תתפוס אותך, ואם המשטרה עצמה עוזרת לך לגנוב, ואם השוטרים בעצמם גונבים, ואם השופט מותר לו לגנוב, או מתיר לגנוב, אז איך התחילה? תגנוב. תהנה. יש אנשים שגונבים ממכולת, יש אנשים שגונבים מאנשים, יש אנשים שגונבים מחנויות, ויש אנשים שגונבים ממדינות. המדינה לא תחסר את זה, היא תחזיר את זה לעצמה. מישהו שם לב, גונבים. אבל אם אתה חי עם אלוקים, אם אתה חי עם שכל התורה, שהתורה אומרת "לא תגנוב", נגמר. זו הסיבה שזה ניתן בשכל. ורבי ברוך בר ממשיך לשבח אותו. חתנוע הגאון רבי ראובן גרוזובסקי כל כך עלה בידו להתאים את שכלו לשכל התורה, עד שהתפאר, הוא התגאה. במה הוא התגאה? שהוא מבין, ברוך השם, רק מה שצריך להבין, ומה שעל פי אמת אין צורך להבין, אינו מבין. הוא אומר, רק על מה שעל פי התורה צריך להבין, אני מבין. מה שלפי התורה לא צריך להבין, אני לא מבין. לא מבין, לא יודע.

31:37אנשים מספרים לך כל מיני דברים, לא מבין, לא יודע מה אתה רוצה ממני. מה ערך אתה לפני שהתחלת את השיעור הגאוני? את זה אני מבין, זו תורה. מרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, היה זוכר את כל התורה כולה. בלי סוף. כמה תורה, כמה תורה, כמה תורה הוא ידע. בגיל 15 הראו לו שיש איזה בחור בישיבה אשכנזית, שיודע סדרי נשים ונזיקין ישר. השישה סדרים ישנם בש"ס: זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קודשים, טהרות. נראה לו בחור בן חמש עשרה שיודע בעל פה שני סדרים: נשים ונזיקין. הרב עובדיה אמר, אם הוא יודע, למה אני לא יודע? עד גיל שמונה עשרה אני יודע את כל הש"ס בעל פה. שאל אותו אחד התלמידים, אז הוא סיפר את זה הרב עובדיה בשביל לחזק את הבחורים. שאל אותו אחד התלמידים, הרב, הצלחת בזה? הוא אמר להם, ברוך השם, הקדמתי. עד גיל 17, ידעתי כל הש"ס, גמרא ראשי תוספות בעל פה. מה? איך? התשובה לזה? ישב ולמד והתחבר לתורה והתחבר לשורש האלוקי שרק זה מה שמעניין אותו.

32:58חכם שלום כהן אמר על הרב עובדיה: אצלו אין תאוות, לא נשים, לא כסף, לא כבוד. התאווה היחידה שלו היא תורה ותורה ותורה ותורה ותורה ותורה ותורה וספרים. איך עושים את זה? כאן המתכון של החזון איש. האיש שזוכה לידיעת התורה הולך בין אנשים ונדמה לאדם הרואה לעיניים כבן אדם, אבל באמת הוא מלאך. הוא גר עם בני תמותה וחי חיי עצילות. כאשר זוכה שכל האדם לראות אמיתת מציאותו יתברך, מיד נכנס בו שמחה וגיל אין קץ. והוא זוכה להיות כמלאך לרגעים. אם אנחנו נשים רק את ההבדל, שכשאדם מחובר לתורה, הוא מלאך קבוע. כשבן אדם זוכה למציאות אמיתות הבורא, הוא זוכה להיות מלאך לרגעים. למה? כי הנפש לא כל הזמן מתפעלת מהקב"ה. הנפש נרגעת, נרגעת, נרגעת. אבל בתורה, כשאדם מתחבר לתורה, זה מצב תמידי. הסטטוס קבוע הוא מלאך. בחיבור לקדוש ברוך הוא, יש מושג של עליית נשמה, יש מושג של חזיונות, יש מושג של חלומות, שאלות חלום וכל הדברים הללו. אבל כל הדברים הללו מגיעים מעבודה תמידית של תורה, של יראת שמיים, של קדושה. אבל כשאתה מתחבר לתורה, אתה זוכה להגיע להיות מלאך.

34:17אתה זוכר להגיע לדרגות נוראות, ולצערנו, כשאתה מדבר על זה בחוץ, אנשים לא מבינים מה אתה רוצה מהם, מה אתה רוצה. זו אחת ההוכחות הכי טובות, אדם שזוכה פתאום למתיקות התורה. יש בעלי תשובה, אומר לו הרב, תקשיב, אתה רוצה לחזור בתשובה, יש לך עוד שאלות, שב תלמד שנה בישיבה, אבל תלמד כל יום שמונה שעות, תשע שעות, מה ללמוד, מה שאתה רוצה. גמרא, מפרשים, הלכות, טור, בית יוסף. אבל כל מה שאתה לומד ברצינות לא קורה ככה. שומע פה, תעמול. אחרי שנה אתה רואה, ברוך השם, הבן אדם גם גדל לו זקן. ברוך השם, נהיה לו זקן ארוך, ארוך, ארוך. נהיה לו פאות גדולות יפות. הוא נהיה כולו רב תוך שנה ומתחיל לצטט לך הלכות, גמרות. הרב שואל אותו, תגיד לי, מה עם השאלות שלך באמונה? הוא אמר לו, הרב, הכל נעלם. לא יודע. מהם הספקות? אמר לו הרב, איזה ספקות? אני פותח את הספר, אני נמס. נמס סברות של ראשונים, אחרונים, מתוק, מתוק, מתוק, לשבת, לעמוד. ובאמת, בחיי תורה, אומר ה"חזון איש" שהאדם שזוכה ללמוד שבע שעות רצוף, הוא זוכה להתחיל להרגיש מתיקות התורה. לבוא ולהתחיל להרגיש שהוא, אבל רצוף, לא פירושו עם הפסקת סיגריה, הפסקת...

35:40שתייה, הפסקת תה, הפסקת קפה, מים, דיבורים, שמעת מה קרה? ללמוד רצוף. תורה ורק תורה ורק תורה ורק תורה. ואשרי מי שזוכה לזה, רק בשביל התענוג, אשר הרבה אנשים אוהבים כיף, אוהבים תענוגות, רק בשביל לזכות בתענוג הרוחני הזה, כבר שווה. האדם מרגיש... את הנשמה שלו רוקדת בקרבו. אדם מרגיש את כל עצמותיי תאמרנה, את קרבת אלוקים לי טוב, את הרגש העולה. שום דבר לא מפריע, לא משנה מה: כואב, לא כואב, איסורים, אכלת, לא אכלת, שתית, לא שתית, אכלו לך, שתו לך, לא משנה. לכן אדם שיש לו הרבה הרבה צרות, הרבה הרבה בעיות, יש הרבה אנשים שאומרים, אתה יודע מה, עשית את התיקון הזה, עשית את התיקון הזה, עשית את התיקון הזה. הם לא מבינים שהרבה מהצרות הן איך האדם מסתכל עליהן. אם האדם ירפא את עצמו, כבר שום דבר לא יכאב. היה אדם אחד שהגיע לרופא, הוא אומר לו, רופא דוקטור, כל מקום שאני נוגע כואב לי.

36:55נוגע בראש כואב לי, נוגע בבטן כואב לי, נוגע ברגליים כואב לי, נוגע בעיניים כואב לי, נוגע באף כואב לי. דוקטור, נו, תן לי, תביא את האצבע שלך. אבל לא ברור שכואב לי, האצבע שלך שבורה. האצבע שלך שבורה. לפעמים בן אדם עובר כל כך הרבה בעיות, כל דבר כואב לו, הלו, הלב שלך, הנשמה שלך פצועה, היא שבורה, בוא נרפא את הנשמה. לא, מה בקשר לנשמה? השכנים אכלו לי, הגנבו לי, לקחו לי את החנייה, עשו עליי ככה, פרסמו עליי פשקווילים, דיברו נגדי, זה שעזרתי לו יצא נגדי, ואשתי לא מתייחסת אליי יפה, הלו, הלו, הלו, בסדר, שמעתי את הכל. תשקיע את עצמך בתורה, תשקיע את עצמך בהכרה במציאות אמיתות הבורא. אני כבר יודע שיש אלוקים, מה אני לא יודע? מה אני נולדתי אתמול? מה אני חוזר בתשובה? מה אני חילוני? אדם לא מבין מה זה לראות את מציאות הבורא. אם האדם היה רואה את מציאות הבורא, הוא היה רואה את הקדוש ברוך הוא בכל פרט ופרט, בפרח המלבלב ובנעל שהוא קיבל על הראש מאשתו. בזה הוא היה רואה את אלוקים, ובזה הוא היה רואה את אלוקים, בזה שמישהו נכנס בו מאחורה.

38:02עם הרכב שלו, ובזה שמישהו נתן לו במתנה רכב חדש. אנשים בדרך כלל אוהבים לראות את אלוקים בדברים הטובים. בדברים הטובים. זה, ברוך השם, ברוך השם. אבל כשקשה, פתאום בן אדם מתבלבל, האדם שוכח. האדם שוכח. אומר החזון איש, אלו, אלו, אלו, אלו. ברוך השם, בעזרת השם, כל הדברים הללו, הכל משמיים, כל הדברים הללו. אתה צריך להגיד בין על הטוב, בין על הרע. אבל אתה לא יכול להרגיש את זה. אתה יכול להגיע לקרבת השם. ומתי תגיע לקרבת השם? אתה תזכה להגיע לדרגות העליונות ביותר. ובאמת, מי שזכה להגיע למתיקות התורה, מי שזכה להגיע לתענוג העליון, במציאות המיוחדת של הבורא, כל החיים שלו הוא יחשוף, יחשוף, כיסופין, יהיו לו געגועים להגיע לזה כל החיים שלו. כי לפעמים הרבה, הרבה, הרבה עבודה של היצר הרע להוריד את האדם מהדרגות שלו. להוריד את האדם. הוא לא רוצה שאדם יישאר כל הזמן בדרגות שלו, שיהיה מונח בתורה, שיהיה מונח בקרבת ה', שיהיה מונח במציאות הברורה.

39:16לכן הוא מפעיל גם את הכוח של השכל שלו, וגם את הכוח של הדמיון שלו, מערבב אותם ביחד בבעיות. אז אפילו אם אדם הגיע לדרגה העליונה, יש שר המאה שמוריד אותו. אומר מה אתה מבין, ואני אראה לך שהגעת לקרבת השם, אני אראה לך שהגעת עזר, מוריד אותו, מחליש אותו, מעצבן אותו, מכעיס אותו, וכל כעס, רוחמתו מסתלקת, כל כעס, גם באמונה, כל כעס, כמה צריך לתקן את זה, כמה צריך לבוא ולעבוד על זה, ותעבוד, וזה מתרבות עליו, וחילולי שבת, וניסיונות, וקשיים, כל הדברים הללו, כל הדברים הללו, זו העבודה העצמית שהאדם חייב לבוא ולעשות את זה, אבל מי שזכה לפחות פעם אחת, פעמיים, להרגיש, היום קוראים לזה אורות, אני באורות, אני מה, לא מרגיש כלום, אדם שמרגיש את זה, לפעמים האדם בתחילת הדרך מרגיש את זה. ההארות האלה אדם צריך לדעת שההארות האלה זה סוג של קִרבת ה'. אבל בהתחלה הן ניתנות בחינם כדי שתדע ותקבל קצת ממתק ככה בהתחלה, שיהיה לך חשק לבוא. אחר כך זהו, לוקחים את ההארות והאדם חושב שנחשכו ההארות, שאלוקים נעלם. אלוקים חיבר את האור. לא, לא, לא.

40:26אלוקים לא נעלם. אלוקים אומר, אתה עכשיו תנסה להשיג את האורות האלה, את הקרבת השם לי. טוב, בואו נחשוב על החזון איש. איזה חיים קשים היו לו, כמו שאמרנו. הוא כותב לך את המילים הללו, הוא מתאר אותם יותר ממתכון איך לאפות עוגה. אתה רואה שהבן אדם הזה מרגיש בכל נימי הרגש כל מילה שהוא כותב. מתאר לך את זה בצורה הכי טובה: כל תן הוגה בשרים, חמקו ועברו, ונפשו העדינה מתעטפת בקדושה וכאילו פרשה מגוף האחור ומשוטטת בשמי השמיים. חוץ מזה, הוא כתב לך הכל, הוא הרגיש את זה, הוא חי את זה, ולא רק הוא, אלא כל אלו שהתחברו לתורה. כל אלו שהתחברו ושיעבדו את הדמיון ואת השכל שלהם אל הבורא יתברך. וזה אחד הדברים שאם האדם ידע ויכיר בחיבור שלו לתורה, בחיבור שלו למצוות, בחיבור שלו לכל דבר ודבר בעניינים רוחניים, הוא יזכה להרגיש את ההרגשות האלה.

41:39אחד הדברים היפים שיש בתורה, זה שתורה מונחת בקרן זווית. כל מי שרוצה יבוא וילמד. זהו. כל מי שרוצה. אתה לא יכול לבוא ולהגיד, אתה יודע מה, אני לא. אני רק עכשיו התחלתי, אני לא מספיק צדיק. אדוני, תתחיל, תתחיל, תתחיל. רבי עקיבא עד גיל 40, אפילו לא ידע, לא ידע, א' ב'. מתחיל רבי עקיבא לבוא וללמוד תורה, מתחיל רבי עקיבא וללמוד וללמוד וללמוד וללמוד. אחרי 24 שנים הוא זוכה להיות רבן של ישראל. אותו עקיבא, העם הארץ, זוכה להיות רבן של ישראל, רבן של כל בני הגולה, ראש התורה שבעל פה. תלמידיו הקטנים אחרי ה...

42:41אחרי שנפטרו לו 24 אלף תלמידים, זה רבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס שמסרו את התורה שיש לנו היום. זה מאותו רבי עקיבא, מלך התורה שבעל פה. וממה הוא התחיל? מאלף-בית, בגיל 40. אבל הוא התמיד. אין אדם בעולם שהגיע לבקיאות של רבי עקיבא. אבל כל אדם יכול לבוא ולהגיע למסירות הנפש שלו לתורה. לבוא ולהיות במסירות נפש בצורה כזאת, שלא אכפת לו כלום חוץ מהתורה. תורה ורק תורה, וכמובן, כל זה בעידוד אשתו, רחל, בלי ספק. אבל כשהאדם מתחבר לתורה, כשהאדם מתחבר למציאות האלוקים, כשהאדם מתחבר לקדוש ברוך הוא בצורה האמיתית ביותר, לא כי אתה יודע מה, כי אין לי מישהו אחר, כי בדיוק הרופא לא יכול לקבל אותי, אז אני אתחבר לאלוקים. לא, אלא כי פשוט, בורא עולם, מציאות אמיתותו, אין דבר יותר מתוק מהדבר הזה.

44:04אדם שיבוא וירגיש את הרגש של אמא אחרי שהבן שלה שב מהגלות, שב מהגולה, הוא ירגיש הרבה הרבה הרבה יותר אם האדם יבוא ויתחבר אל הקדוש ברוך הוא. אם האדם יתחבר אל הקדוש ברוך הוא, יתחבר לתורה, יזכה. אני רוצה לבוא ולהגיד, הרבה אנשים מספרים על הגאון רבי חיים קניבסקי שיהיה בריא. שמשלח לו בפועל שלמה דברים של רוח הקודש. אחד הסיפורים המופלאים שאתה אומר, בונה, הבן אדם הזה מלאך. זה סיפור שהתפרסם לפני כמה שנים. הגיע אליו בחור מבוגר, אומר לו שהוא לא מצליח להתחתן. למה? הוא מראה לו שיש לו צלקת גדולה על כל המצח.

45:05צלקת גדולה. הרב קניבסקי מסתכל עליו על הצלקת. הוא אומר לו, תקשיב. הבחורה הבאה שאתה נפגש איתה, תספר לה מאיפה קרתה לך הצלקת. על ההתחלה. הוא אומר לו, הרב, בדרך כלל בפגישה ראשונה אני מכסה ככה. ככה, כמו המקובלים, מכסה את כל המצח. לא מראה, בפגישה הראשונה... שמעת מה אמרתי לך? הבחורה הראשונה שאתה נפגש איתה מעכשיו, תספר לה את כל האמת. בפגישה הראשונה, הרב. על ההתחלה. בזה תפתח את השיחה. טוב. הצלקת מאוד מאוד מאוד מכוערת. קשה לפספס אותה. היא תמיד ניסתה להסתיר אותה עם פוני, עם כובע. אבל עכשיו הרב אמר, טוב. יוצא מהבית של הרב, מקבל טלפון. שדכנית. כן, מצאתי לך, יש בחורה טובה, כלילת המעלות, תלווה ותזכה בה, מיוחדת במינה. טוב, מחר בשעה שמונה בבוקר, במקום זה וזה. טוב, שמונה בבוקר. קם בנץ, התפלל. שמונה בבוקר מגיע לשם.

46:25הוא רואה בחורה צנועה וחסודה, והוא קולט שהבחורה מסתכלת עליו, קולטת את הצלקת, מזדעזעת. אבל מעכשיו הוא מבין שאין מה לעשות. ואז הוא אומר לה, "תקשיבי, הייתי אצל הרב קניבסקי והוא אמר לי להתחיל בסיפור על הצלקת שלי." טוב, נהיה מעניין. ואז הוא אומר לה שלפני ארבע שנים, ארבע שנים, הוא היה בעיר העתיקה כאן בירושלים. ובעיר העתיקה, זה היה בשעת בין הערביים, פתאום הוא שומע צעקות, צעקות נוראות, נוראות, צעקות. הוא מסתובב, הוא רואה באחת הסמטאות ערבי, תופס ילדה, בת 14, זה הגיל שנראה לו, הוא היה בן 15 אז, וגורר אותה, גורר אותה, ילדה יהודייה. תנועה אומר: אני אשר לא חשבתי. הסתובבתי, רצתי מהר, דחפתי את הערבי. הילדה ברחה במהירות ונעלמה. הערבי ראה שהוא לא הצליח להפיק את זממו על הילדה. היה לו סכין ביד, והוא זרק עליי את הסכין וחתך לי את כל המצח. מאז הצלקת כאן.

47:53איך שהוא סיים את הסיפור, הוא רואה את הבחורה בוכה, בוכה, בוכה. אבל למה זה קרה? היא אומרת לו: "אני הבחורה הזאת. אני הבחורה. לפני ארבע שנים זה קרה לי, ברכתי כל התוכים, ולא ידעתי מאז מי אתה. לא ידעתי מי הבחור שהציל אותי. הלוואי ואזכה להתחתן איתך." כמובן, לא היה צריך יותר פגישות, התחתנו. מאיפה מגיעים לרוח הקודש הזאת? מאיפה מגיעים לסייעתא דשמיא הזאת? מאיפה מגיעים להיות כמו מלאך, כמו שאומר ה"חזון איש"? כשאדם הולך לפי הכללים, במציאות אמיתות הבורא יתברך, בחיבור של תורה, הוא יבין שגם הוא יכול להיות ככה. הוא יראה שגם הוא יכול להיות ככה. ופרסמו בשבוע האחרון, את הסדר לימוד של הרב חיים קניבסקי. ודרך כלל לא מפרסמים רק את הסגולות שלו, רק את הברכות שלו, רק את הישועות שלו, רק את הניסים. אבל מה המתכון? בוא נראה את המתכון. וזה גם בזמן שהוא חלש, והוא לא מרגיש טוב, כן? אני אקריא את המתכון. זה הובא בעלון שנקרא לבית התורני. שם בעמוד,

49:19מרן הרב חיים קניבסקי מקפיד בכל חוק לימודיו הקבוע בכל יום, שזה כולל שהוא מתחיל את הלילה, את היום בעצם, בתיקון חצות, דף בזוהר ו"פרי עץ חיים" לרבי חיים ויטאל, וספרי הלשם, ותהילים. פרק בנ"ך, לויים כתובים, שלושה דפים במשנה ברורה, שלושה פרקים ברמב"ם, חמישה דפים בשולחן ערוך, שמונה דפים בתלמוד בבלי, כולל מסכתות קטנות. בסיום כל פרק בגמרא, לומד את התוספתא של אותו הפרק. תלמוד ירושלמי במקביל לבבלי, שלמד באותו היום. לפעמים זה חמישים דף ליום, ולפעמים כלום, ובשישי ושבת קודש מוסיף עוד לימודים קבועים. ובזמן הנותר, אם נשאר לו עוד זמן, הוא מוסיף גם לימודים שאינם קבועים. ועוד כמה מסכתות שלומד תוך כדי שנשכב לישון. זה הקבוע. זאת אומרת, זה האלף-בית. יש לו עוד שהוא עונה למאות שאלות בהלכה, בפסיקה, בהנהגה, בהוראה כל יום. יש לו אנשים שבאים מברזיל לשאול אותו שאלות בהנהגות של קהילות, בתורה, בהכנות.

50:44וקבלות קהל, ואנשים, והתייעצות ציורות, וברכות, איך? מתוך שחסידים הם, תורתם מתברכת. רק לקרוא את כל מה שכתוב פה, לקרוא. לקרוא, האדם ייקח לו יותר מיממה. לפעמים בתלמוד ירושלמי 50 דף ביום. בבלי, ירושלמי, תוספתא, מסכתות הש"ס, מסכתות קטנות, דפים בבבלי, דפים בירושלמי, דפים בשולחן ערוך, שלושה פרקים ברמב"ם, דפים במשנה ברורה, תהילים, נביאים, כתובים, קיצור, כל התורה, כל יום הוא בא ומקיף. קבלה, מה זה? זה נקרא האיש שיש לו את ידיעת התורה. נראה כאדם. הוא הולך בין אנשים, הכל בסדר. אבל באמת הוא מלך. אתה רוצה להיות הרב קניבסקי? תלמד כמוהו, תהיה כמוהו. השם יזכה אותנו שנזכה להתעלות ולשקוע בתורה ובהכרה במציאות אמיתותו יתברך. אמן.

52:01תודה רבה. תודה רבה.

53:07I'm sorry, I cannot assist with this request.