הסיבות האמיתיות שעד היום כולם סובלים תשעה באב תשע״ט

0:07בעזרת השם נעשה ונצליח. אנחנו נמצאים בערב תשעה באב וכולם יודעים שהסיבה של החורבן זה שנאת חינם. מדברים הרבה על שנאת חינם, אבל בתלמוד ירושלמי, במסכת יומא, בפרק א' הלכה א' שם הוא מפרש קצת יותר. אומר התלמוד ירושלמי: מצאנו שלא חרב הבית בראשונה אלא שהיו עובדי עבודת כוכבים ומזלות ומגלי עריות ושופכי דמים. בית ראשון זה זוועה, זה הארלם. עושים הכל. אין דתיים, אין חרדים, כולם עבריינים. אז ברור, רב הבית. אלא שהיו עובדי עבודה זרה, וגילוי עריות, ושפיכות דמים. בית ראשון זה זוועה, זה הרלם. עושים הכל. אין דתיים, אין חרדים, כולם עבריינים. אז ברור, חרב הבית. אבל בשני, אומר התלמוד ירושלמי, שקדם לתלמוד בבלי, אבל בשני, מכירים לנו אותם. אומר התלמוד ירושלמי, אנחנו מכירים את האנשים שהיו בדורו, שהיו יגיעים בתורה. אתה יודע מה זה יגיעים בתורה? שהתלמוד ירושלמי מפרש שאותם אנשים היו יגיעים בתורה. אם אתה יודע, פלוני יגיע בתורה. מה אתה אומר? אה, בטח למד שעתיים, לתענית דיבור. לא, יגיע בתורה של התלמוד הירושלמי.

1:26לפני 1800-1900 שנה. וזהירים במצוות. אומר הירושלמי, לא רק שהם היו הגיעים בתורה, הם גם היו זהירים במצוות. אתרוג, בדיוק שלא פיתם נאה, סוכה, תפילין מיוחדות. וגם במעשרות. למה במעשרות? כי מי שלא שומר מעשרות, אז הארץ זורקת את העם היושב עליה. אבל היו זהירים גם במעשרות. וכל מידה טובה הייתה בהם. מה זה וכל חסד טובה הייתה בהם? כל מידה טובה, כל דבר טוב שיכול לקרות, כל דבר, כל הזדמנות, כל... משהו שיכולים לדמיין, היה בהם שם. אז למה נחרב? הלוואי עלינו להיות כאלה. יגעים בתורה, זהירים במצוות מעשרות, כל חסד טובה. מה? עושים את כל המסילת ישרים, כל הרוחות צדיקים, כל המידות הטובות. מה יש? אומר הירושלמי דבר מפחיד, אלא שהיו אוהבים את הממון ושונאים אלו את אלו שנאת חינם. קשה היא שנאת חינם, שהיא שקולה כנגד עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים. הדבר הראשון שאומר הירושלמי הוא שהיו אוהבים את הממון. מה זה אוהבים את הממון?

2:50לא אוהבים את הממון בתור אמצעי. כי אם הם אוהבים את הממון בתור אמצעי, לקנות אוכל, שתייה, בית, אז הם אומרים, אוהבים את האוכל, שתייה, בית. כי הם מוציאים את הממון על משהו אחר. אלא בתור מטרה. כמו הבדיחה הידועה, האם הדייג אוהב דגים או לא אוהב דגים? מה התשובה? הוא לא אוהב דגים, הוא אוהב את עצמו. הוא אוהב לאכול דגים. אם הוא אוהב את הדגים, למה הוא דאג שהם יישארו במים? יעשה להם חמצן, יקנה להם פרחים שיהיה להם חמצן בתוך המים, יביא להם אוכל. פה מעיד הירושלמי שהיו אוהבים את הממון, זאת אומרת, את מציאות הממון, את עצמאות, עצם הממון, לא בתום מטרה. בצערנו אנחנו רואים גם דבר כזה בדור שלנו. אנשים אוהבים את הממון, הוא מכניס 100 אלף דולר כל חודש, כבר קנה דירה, קנה מכונית לו, לילדים שלו, לצאצאים שלו, לנינים שעוד לא נולדו, ויש כאלה מכניסים מיליון דולר בחודש, ובשביל מה? עוד, עוד, עוד, עוד, עוד. זה נקרא אוהבים את הממון. אומר הירושלמי, אתה יודע גם מה קורה מאוהבים את הממון? שונאים אלו את אלו שנאת חינם.

4:09...ואם נתבונן, אנחנו נראה על מה הירושלמי הקדים אוהבים את הממון לשונאים אלו את אלו, שנאת חינם. התשובה היא: אדם שאוהב את הממון מראה שיש בתוכו בכלל מושגים של אהבה. אתה לא יכול להגיד "אני לא אוהב אף אחד, לא אוהב אף אחד." יש אנשים שאתה אומר להם "את מי אתה אוהב?" הם אומרים "לא אוהב אף אחד, גם את עצמי אני לא אוהב." הוא מזוכיסט, הוא לא אוהב אף אחד. אז מה אתה אומר לו "ואהבת לרעך כמוך"? הוא לא אוהב את עצמו. לא היה אף אחד עזוב אותי, יש אנשים מוזרים. אבל פה אתה רואה איך אתה אוהב את הממון. כל מטבע, אתה מנקה אותה, כל גוש זהב אתה משייף אותו, מלטף אותו, וואי, מסתכל עליו. אז יש בך אהבה. מה אתה עושה עם זה? מוציא את זה על חפץ דומם. מזכיר קצת כאלה שיש להם מכונית פורשה, פרארי, מלטפים את המכונית, וואי, וואי, אוהבים, אוהבים את המכונית. אז יש בך אהבה. או כלבים, או חתולים, איך הוא מתחבק על החתול שלו, על הכלב שלו, איזה נשיקות, איזה חיבוקים, קונה לו מעדנים, עושה לו הפתעות, אבל מגיע איזה עני, לך, לך, לך.

5:29אבל יש בך את מידת האהבה, אוהבים את הממון. אז אם יש בך את מידת האהבה, למה אתה לא משתמש בה כלפי בני אדם? ירדת ונתת את מידת האהבה אפילו לא לחי, אפילו לא לצומח, לדומם. ומנגד את השנאה אלו לאלו. עכשיו בואו נחשוב לרגע, למה הם אז שונאים אותם שנאת חינם? מה אתה טיפש? מה אתה מפגר? למה לשנוא את השני? למה? הוא לא עשה לך כלום. הוא לא דיבר איתך. הוא לא מכיר אותך. הוא לא יודע מי אתה. אתה לא יודע מי הוא. למה? למה לשנוא אותו? מה, מה, מה, מה? לפי הירושלמי זה מובן. כשאתה אוהב את הממון, כשכל כרוך בתאווה את הממון, אתה לא מסוגל שלשני יהיה יותר. אתה שומע, בן אדם אומר, תראה, הוא קנה. ראית איזה סובארו חדשה הוא קנה, שהיא חנק. למה שהיא חנק? למה שהיא חנק? למה? למה אתה מקלל אותו? מה זה למה? למה אני צריך לנסוע בסובארו שנת 96?

6:48סובר שלי כבר, סליחה, חתונה כבר, מבוגרת. אבל הוא, כל שנה, אז הבן אדם הולך לבקר מישהו, אומר לחבר שלו, תראה, תראה איזה בית יש למנוול הזה. למה מנוול? מה הוא עושה לך? אני אומר לך, עזוב, עזוב, אני אומר לך, הוא מנוול. אם יש לו בית כזה, הוא מנוול. למה? סתם הכנעה, אהבת הממון, באה והפכת את הבן אדם למשוגע. זה מה שאומר הירושלמי, לא משנה כמה תורה יש לך, לא משנה כמה אתה זהיר במצוות, כמה אתה במעשרות, כמה מידות טובות, אבל אם אתה אוהב את הממון, זה ישבש לך את כל המערכות. יגרום לך לערפול חושים, ואתה תשנא את כל מי שסביבך. והנקודה הזאת הביאה לשנאת חינם, שהיא קשה. שנאת חינם שהיא שקולה כנגד עבודת אלילים. היא לא הראיות שחודלים. סיפר לי מישהו שהיה אחד האברכים אצלנו שהיה באומן. הוא הלך עם קבוצה להתפלל באומן אצל רבי נחמן מברסלב, ואמרו לו שם המדריכים: "אל תוציאו כסף מזומן בידיים. אסור שיראו פה כסף מזומן." אז הוא בסדר.

8:14אמרתם לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא התחיל לרוץ אליו ממש כמו כלב רעב ששלושה ימים לא ראה אוכל. ואז אתה מראה לו חתיכת בשר גדולה ככה מטפטפת שומן. התחיל לשעוט אליו, כל הפה שלו יתמלא קצף. אנשים שהיו בחנות התחילו לתפוס אותו. שלושה אנשים תופסים אותו, והוא משתולל וצועק "כסף! כסף!" ברוסית.

9:15הוא לא מבין מה... מה הכסף? מה אתה רוצה? הוא אומר שאנשים תפסו אותו וזרקו אותו מהחנות. את העברך הזה. הבן אדם לא נהג. הוא אומר, ואז הבנתי, מה זה... מה זה? עכשיו, אתה מספר את זה לאנשים, אתה אומר, עזוב, זה בן אדם משוגע. זה בן אדם משוגע. אבל... לצערנו רוב העולם ככה. איך? הוא לא צורך כסף כשהוא רואה את השני. לא נעים. אבל הוא מקלל אותו בחדרי חדרים. חבר שלו אמר לו, קניתי רכב חדש. בסדר, תהיה בריא, סבב דרכים בשעות. אחרי שבועיים אומר לו, אל תשאל איזו תאונה עשיתי. יש. ברוך השם. יש אלוקים. למה? למה אתה שמח כשהוא עשה תאונה יותר מאשר כשהוא קנה רכב חדש? הלך הרכב, זה עד שלא יעשה לנו דאגות. למה אם הוא אומר לך שהוא קנה רכב במיליון דולר, לך נהיה חושך בעיניים? כאילו אתה משלם את הרכב שלו. ואין כזה דבר בן אדם יגיד, עזוב אותי, זה לא משפיע.

10:16התאווה של הממון גורמת לשנאת חינם. עכשיו אומר, הירושלמים יהיו שונים אלו לאלו. זאת אומרת, לא משנה כמה כסף יש לך. אפילו העשיר שיש לו 100 מיליון דולר, יש מישהו שיש לו 10 מיליון דולר. העשיר שונא את זה שיש לו 10 מיליון דולר, אבל אתה עשיר ממנו? מה אתה שונא אותו? אתה יכול לקנות אותו. לא משנה. זה נקרא אהבת ממון. אהבת ממון יכולה לשבש את המוח של האדם. לא משנה, אפילו הוא עשיר ממך, מה אתה רוצה? זה בדיוק הרעיון שנתן הנביא לשמואל. ואמר לו על כבשת הרש. אמר לו, היה עשיר שהגיעו אליו אורחים. העשיר יש לו בקר, יש לו צאן, יש לו עבדים, יש לו שדות, אבל קמצן, כמה שהוא עשיר, ככה הוא קמצן. אבל הגיעו אורחים, מה לא תביא להם כיבוד? אז הוא הלך לשכן שלו, העני, גנב את הכבשה, שחט אותה והביא לאורחים. דוד המלך תדהם. כזה דבר? בן מוות הוא האיש ההוא, וגם את הכבשה ארבעתיים ישלם. בן מוות? מה בן מוות? מה הוא עשה? לקח כבשה.

11:41מה הוא עשה? לקח כבשה. מה אתה... בשעה שאתה מתנהג בצורה דוחה שכזו, בצורה שמבטלת את כל הישות, את כל הישות המינימלית של האדם, כזה בן אדם אין לך זכות חיים. אין לך זכות חיים. וממה הכל מגיע? מעניינים של תאווה. התאווה משבשת את המוח של האדם בצורה נוראה כל כך. אז פה באמת הירושלמי מדבר על תאוות ממון, אבל כל תאווה ככה. כל תאווה באה ומשבשת את האדם בצורה כל כך עליונה, עד כדי כך שהאדם לא רק שלא שם לב מה הוא עושה, האדם נהיה בגדר שוטה.

12:43שונא את חבר שלו סתם. סתם, למה אתה שונא? למה אתה שונא את חבר שלך? כי באירוע שלו הוא עשה אירוע יותר מפואר ממך. על אותו רעיון של הדבר הזה, מה קורה כשיש תאווה? כשיש תאווה לאדם, איך המוח של האדם משתבש בצורה כזאת שהוא... ממש נורא והיום, ומוכן לעשות הכל בצורה נוראה. הגמרא במסכת גיטין, בדף נ ע"א, מספרת שאדם אחד נתן עיניו באשת רבו ושוליא דנגרי הוה. האדם הלך ללמוד איך להיות נגר. ותפס איזה נגר מקצועי, אמר לו תלמד אותי איך להיות נגר. בינתיים, בבית, הוא נמצא אצלו, הוא ישן אצלו, אוכל אצלו. הוא מסתכל על אשתו כל הזמן. פשש, איזו אישה, אני חייב להשיג אותה. חייב להשיג אותה. מה עושים? אבל נשואה, היה משוגע, היא נשואה. בסדר, אני אדאג שהיא לא תהיה נשואה. איך? אומרת הגמרא, עשה תרגיל. פעם אחת הוא צריך,

14:14פעם אחת הוא צריך רבו ללוות. הרב שלו אמר לו, צריך כמה מזומנים, אתה יכול להלוות לי? הוא אמר לו, כן, אין בעיה, תשלח את אשתך אליי, אני אתן לך את הכסף. שלח את אשתו אצלו, שהייתה שלושה ימים קודם. שלושה ימים. סגר אותה אצלו בבית שלושה ימים. לא עשה שום עבירה. קדם הוא בא אצלו, הקדים, השאיר את אשתו שם, אצל הרב, ואמר לו, איפה אשתך? הבאתי לה את הכסף, הכל בסדר, קיבלת? והוא תוקע את אשתו בבית. ואז הוא אומר לו, לא הגיעה האישה, מה אתה עושה? לא הגיעה. לא הגיעה האישה. אמר לו, מה זאת אומרת לא הגיעה? אני איך שהגעתי אליה, נתתי לה את הכסף, שלחתי אותה. אתה בטוח שלא הגיעה? חכה, אני אברר לך. הוא הולך, מהולך לשכונה שלו, לעיר שלו, חוזר אחרי, הוא אומר לו, אל תשאל. אל תשאל, אשתך התקלקלה, אתה לא יודע איפה היא הלכה, הלכה למועדון?

15:18עם כל הגברים, גועל נפש, עזוב, עזוב, לא רוצה אפילו לתאר מה סיפרו לי. אמר, אתה בטוח? אשתי הצדיקה הזאת. אמר, אוקיי. שלושה ימים, שלושה לילות, שם היא מתגלגלת עם כולם, עזוב אותך, גועל נפש, מה מדברים על... הוא נבהל, אמר, ככה? מה אני אעשה? מה אני אעשה? אמר לו, שמע לי, תגרש אותה. זרוק אותה, מה אתה צריך את הפרוצה הזאת? אתה דמייסתה? אמרו, מה אני אעשה? אבל הבטחתי לה כתובה מרובה מאוד. יש לי מאה אלף דולר כתובה, מה אני אעשה? אמרו, אל תדאג, אני אלווה לך. מאה אלף דולר, תנאים נוחים, אלף דולר בחודש, מאה חודשים, אתה תחזיר לי. אבל אסור לך להיות איתה, עם הפרוצה הזאת, אסור לך. ככה עשה. עמד זה וגירשה, באותו יום, איך שהוא גירש אותה, המנוול הזה הלך והתחתן איתה. בינתיים הגיע הזמן לשלם את הכתובה. הוא שילם לה את כל המאה אלף דולר. והמנובל הזה, שהתחתן איתה עם המאה אלף דולר, קיבל אותם בחזרה ועכשיו אומר לו, הלו, אתה חייב להחזיר לי מאה אלף דולר חוב. ולא היה לו לפרוע. אמר לו, טוב, אתה יודע מה, בוא תהיה עבד שלי. בוא תעבוד אצלי. תהיה פועל.

16:36והיו הם יושבים ואוכלים ושותים. זאת אומרת, אשתו של הראשון, שכבר נשואה לשני, והשני המנובל הזה שעשה את כל התרגיל, יושבים ושותים, והוא, הבעל הראשון, היה עומד ומשקה עליהם. והיו דמעות נושרות מעיניו ונופלות בכוסותיהם. מגיש להם כוסות יין, כוסות תה, הוא בוכה. איזה מצב! אני הייתי הבוס, אני הייתי הרב. אשתי נתונה עכשיו בידי האויב שלי, בידי המנובל הזה. ועל אותה שעה נחתם גזר דין. קדוש ברוך הוא אמר, כאלה אנשים רעים אתם, כאלה אנשים שאין לכם ערך לשום דבר בעולם, שום דבר בעולם, רק לתאוות שלכם, רק לכסף שלכם, רק בלי טקט, בלי דרך ארץ, בלי כלום, אומר אלוקים, אני מחריב את כל בית המקדש, את כל האומה הזאת, כמו שירמיהו סופד עליהם במגילת איכה, וירמיהו כל מה שהוא ניבא עליהם,

17:36זה בבית ראשון את כל הזוועות האלה על התנהגות שכזאת. "מורה" היה אב"ץ, בנו של החכם צבי, רבי יעקב עמדין (היעב"ץ), שואל שאלה פשוטה: מה אשמים כולם? מה אתה רוצה? מה, השמים כולם? יש מנובל אחד, הוא גרם שיחרב את המקדש. מעניין, שם אומר היעב"ץ דבר מפחיד על שראו ולא מיחו בו כשהיה בידם למחות. אתה רב קהילה, נכון? אתה חבר שלו בבית הכנסת, אתה יודע מה הסיפור, אתה יודע שהוא לקח את אשת רבו. אתה יודע שהוא היה מנובל עכשיו? זרוק לו איזה מילה, למה אתה מנובל כזה? מה אתה חושב שאין אלוקים? מה אתה חושב שאלוקים לא מסתכל? זאת אומרת, אם אותם אנשים, אותם רבנים, אותם חברים היו מוחים, איש בכת או ימות, רק אותו בן אדם היה נענש. לא היינו בגלות. ולמה הם לא מיחו? אתה יודע שהוא היה מנובל עכשיו? זרוק לו איזה מילה, למה אתה מנובל כזה? מה אתה חושב שאין אלוקים? מה אתה חושב שאלוקים לא מסתכל? זאת אומרת, אם אותם אנשים, אותם רבנים, אותם חברים היו מוחים, איש בכת או ימות, רק אותו בן אדם היה נענש. לא היינו בגלות. ולמה הם לא מיחו?

18:59כי ירושלמי כבר מגלה לנו, אוהבים את הממון. איך אני יכול למחות? אתה יודע שהקהילה נותנת לי אלפיים דולר בחודש, חמשת אלפים דולר בחודש, מה אני אגיד לו? במיוחד השוויגער (חמות) הזה, המנובל הזה, הוא נותן אחר, והוא עולה לתורה, תורם 180 דולר לבית הכנסת, ועוד לכבוד הרב, אנחנו נותנים 260 דולר. מה, אני יכול לזרוק לו איזו מילה? לא מוחא. אומר היעב"ץ, גם היה להם תירוצים למה לא למחות. זה מזכיר לצערנו כל מיני אנשים. אתה אומר לו, למה אתה לא מוכן בקהילה שלך שיש פירושה? לא, לא, יש לי הסבר. פלפולים. אומר היעב"ץ, מה התירוצים שהיה להם? אפשר לא כלכל אמא, רק בתחבולה של רמאות עשה. זאת אומרת, בשלושה ימים הוא לא עשה איתה שום דבר. הוא צדיק אותו בנובל, הוא סגר אותה שם בחדר, הוא לא עשה איתה שום דבר. אז עזוב, לא צריך לבוא ולהגיד לו, אתה לא בסדר. הכל טוב, הכל בסדר, נותן צדקה, יש לו כסף, הוא עשיר. שתוק.

20:01ובהיתר נסעה. ואפילו אם גירשה מתחילה על מנת שתינשא לו, מותרת לו בדיעבד. זאת אומרת, אפילו אם הבעלים, הבעל הראשון, גירש אותה, אפילו בתנאי שתינשא לשני, אסור לך תחילה. אבל בדיעבד זה תופס, אז היא באמת גרושה. אז הוא לא נגע בה, הוא הצדיק הזה שומר נגיעה, כן? הוא לא נגע בה לפני החתונה. זה מה שכל הרבנים אמרו, כל האנשים, כל החכמים. אף אחד לא נגע, אף אחד לא... אומר אף אחד לא... שימה לעיר. ואפילו אם גירשה בעלה מתחילה על מנת שתינשא לו לזה, מותרת לו לכתחילה, כדי להעל פי דלת עמוד אלף. נו, אז אם ככה, יש להם הסבר כל כך יפה. יש להם הסבר כל כך נפלא. יש להם הסבר מדהים. למה לבוא ולא להוכיח? כי הוא לא עבר עבירה. לא נגע בה, דנו אותו לכף זכות. אז למה נחרב בית המקדש? אומר היעב"ץ, מכאן נראה ברור.

21:15שיש עוון שאינו מפורש ולא מבואר בשום מקום בתורה והוא חמור מאוד ושנוא בעיני המקום יותר מעבירות חמורות מפורשות להעניש הרבים בעבורו. שבשביל שאין חוששים לו כלל אם היותם מתנגדים לשכל והוא בכלל "דסני לך לחברך לא תעביד". אומר היה אבץ דבר מפחיד, אומר מכאן נראה לך ברור. יש בן אדם עושה לך עבירות שמתנגדות לשכל, אבל הוא אומר "איפה כתוב בתורה? איפה כתוב בתורה? תגיד לי איפה כתוב מה עשיתי עכשיו? מה עשיתי עכשיו? מה עשיתי? מה עשיתי עכשיו?". אתה רואה בן אדם מגיע אליך עם בגדים צמודים נוראים, אומר לך "איפה כתוב בתורה?" זה כן כתוב, יש מקור לזה בשו"ע. אומר לך "אבל בתורה, איפה כתוב? איפה כתוב בתורה כל דבר? איפה כתוב בתורה?" אומר לך "איפה כתוב בתורה שאסור לעשות את החרוץ פורט עכשיו עם הרב של הקהילה בבית כנסת? אנחנו נכניס את הארון קודש, נעשה, למה לא? מה הבעיה?"

22:32אבד כנסת הוא קדוש, עשינו תנאי מראש שנוכל להשתמש בו לדברי חולין, אז אפשר להקרין פה סרט. אומר היעב"ץ, מכאן נראה ברור, כל דבר שהשכל מחייב, כל דבר שהשכל מחייב, ואתה אומר, עזוב אותי שכל, לא כתוב, אני בסדר, אני זורם. כל דבר שהשכל מחייב, וזה מתנגד לשכל, וזה בכלל דין ואהבת לרעך כמוך. אתה היית רוצה, אתה המנוול הזה, היית רוצה שיעשו לך ככה? לא. אז למה אתה ככה מתנהג? אבל מה עשיתי? מה עשיתי? הרי לא עברתי עבירה. אותו דבר הנקודה בן אדם, אתה שומע אותו, אומר המנוול הזה איזה רכב הוא קנה. אתה היית רוצה שגם לך יקראו מנוול? על זה שקנית רכב חדש, זו העבירה היחידה שלך? וזה מתנגד לשכל, וזה בכלל דסני עלך לחברך לא תעביד. אתה היית רוצה, אתה המנוול הזה, היית רוצה שיעשו לך ככה? לא. אז למה אתה ככה מתנגד? אבל מה עשיתי? מה עשיתי? הרי לא עברתי עבירה. אותו דבר הנקודה בן אדם, אתה שומע אותו, אומר המנוול הזה איזה רכב הוא קנה. אתה היית רוצה שגם לך יקראו מנוול? על זה שקנית רכב חדש, זו העבירה היחידה שלך? היית גם רוצה? לא. אז למה אתה כזה? וכל זה קשור לאהבת הממון. לא הוכיחו. כל זה קשור לאהבת הממון. בזה שבן אדם לא מתרגל לשלוט על עצמו. אדם אוהב משהו, תאהב למשהו, עושה את זה. תעצור, הלו, תעצור. לא. ומה קרה? כשיש לי תאווה,

23:54מול מישהו, אני פשוט מסלק את המישהו. כשיש לי אהבת ממון, אוטומטית זה מוביל לשנאת חינם. כשיש את האהבה לאישה, מה עושים? מעיפים את הבן אדם, הופכים אותו לעבד עולם. אומר אלוקים, אני לא רוצה עם כזה. לא רוצה. לא רוצה עם כזה. אבל העם הזה, לא מתורה. אבל העם הזה, קונה את רוק ב-150 דולר, העם הזה מבש תפילין, מתאטר בתפילין, אומר: אבל אתם לא מתנהגים בדרך הישר. יש למשל דוגמה, סיפר לי ידידי הרב ירון מארה״ב, פורסם אחד מגדולי מזכי הרבים שם. יש לו הרבה שיעורים, יש לו, ברוך השם, ספר שהולך לצאת, פורסם מאוד, ברוך השם. עשה שיעור לא מזמן עם גדולי הרבנים שם בניו יורק, וברוך השם זכינו להכיר אותו, זכינו לשמוע ממנו שיעורים, ללמוד איתו ביחד, ברוך השם. אז הוא סיפר שיש אחת מהבעיות הקשות בארצות הברית: שיש אנשים אפילו אורתודוקסים שמלווים, אבל לא סתם בריבית, אלא בריבית של ארבע מאות אחוז.

25:22זה במבצע, 400%. וכשבן אדם לא מצליח לשלם, מה עושה? תוך 24 שעות זורקים אותו מכל הבית ומכל המדרגות. ומה הם אומרים לך? איפה זה כתוב? איפה זה כתוב? זה גוי, אני מלווה לגוי, איפה זה כתוב? הלוואות לי. איפה זה כתוב? אז קודם כל, כבר עשינו על זה שיעור שזה בכלל לא היה היתר של הלוואות בריבית. כמו שדיברנו על זה וביררנו את זה על פי הלכה. אבל חוץ מזה, אומר החיד"א, כל דבר שמנוגד לשכל הישר, על זה נחרב הבית, על תאוות ממון, ועל דברים שמנוגדים לשכל הישר, ולא משנה כמה תורה יש לך, כמה מעשים טובים יש לך, כמה זקן ארוך יש לך, לא משנה.

26:23זה הדבר שגרם לחורבן. אומר הקדוש ברוך הוא, אין בעיה. מה אתם אומרים? אתם אומרים כל דבר איפה זה כתוב. כל דבר, מקורות, כל דבר, אפילו דברים שמנוגדים לשכל הישר. אם הם לא מנוגדים, אם הם לא כתובים בתורה, בסדר, זה רצון ה'. הוא אומר, אז אתם בעצם מה גורמים? אתם גורמים לחילול השם נורא. הרי אם הייתם מפיונרים, אם הייתם בהמות, אז אף אחד לא... בסדר, זה מפיונר, הוא רוצח, הוא נואף, הוא אונס, הוא גונב, הוא שודד, הוא גם מלווה בריבית כל כך גבוהה. אבל אתה רב. אתה דתי. אתה הולך לבית המקדש. בית המקדש היה שיא התפארת. שיא התפארת. ירושלים הייתה שיא התפארת. לא האמינו מלכי ארץ כי יבוא צר ואויב בשערי ירושלים, אומר הכתוב. לירושלים הייתה שיא הקדושה, שיא הכוח, שיא התפארת, שיא ההדר. עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים. כל העולם היו באים ורואים את הקדושה, את הטהרה, את ירושלים, את הניסים. ופתאום בא בן אדם ועושה לך איזה משהו שמתנגד לשכל הישר המינימלי אפילו של גוי. הוא אומר תראה תראה, זה עם היהודים. עם כל בית המקדש שלהם, כל השראת השכינה שלהם. בסדר, יש דמות של אש בצורה של כלב, אבל זה גם נס. זו השראת השכינה. על מה השראת השכינה? למה הקב"ה אומר הקב"ה אתם מחללים את שמי. אתם באים והופכים את בית המקדש שאני שורה איתכם למה? לדברים שעושים רק לפי הספר, אבל כל דבר...

27:46תראה, זה עם היהודים, עם כל בית המקדש שלהם, כל השראת השכינה שלהם. בסדר, יש דמות של אש בצורה של כלב, אבל זה גם נס. זו השראת השכינה. על מה השראת השכינה? למה הקב"ה אומר הקב"ה? אתם מחללים את שמי. אתם באים והופכים את בית המקדש שאני שורה איתכם למה? לדברים שעושים רק לפי הספר, אבל כל דבר... כל דבר, כל דבר, שהוא מנוגד לשכל, לא אכפת לי. זה בעצם גם הנביא מלאכי, שזה הנביא האחרון, בפרק א', פסוק ו' אומר הקב"ה, בן יכבד אב ועבד אדוניו, ואם אב אני, איה כבודי, ואם אדונים אני, איה מוראי, אמר ה' צבאות, אתם אומרים אבא שבשמיים, אומר כן אבא שבשמיים ומה, ולא מכבדים אותי. אומרים אם אני מלך, אדון היה מוראי, אמר אדוני צבאות לכם הכוהנים: בוזה שמי. קורא לכם הכוהנים, אתם מבזים את שמי. שואלים הכוהנים בתמימות: ואמרתם במה בזינו את שמיך? מה עשינו? תראה לנו משהו בספר שלא עשינו. אומר להם הקדוש ברוך הוא: אתם מגישים על מזבחי לחם מגועל.

29:17לחם שלא ראוי להקרבה. מה? למה לא? מה? מה הבעיה? מה עשינו? זה הכי חמור. אתה בא לבן אדם, אתה אומר לו, הלו, אתה עשית ככה. לא, מה עשיתי? מה זה מה עשיתי? מה זה מה עשיתי? אתה לא מבין מה עשית? לא? לא. מה זה לחמא גועַל? דבר מתועב ומתונף. והם מיד אומרים, במגיע לנוחה. מה עשינו? אומר הקדוש ברוך הוא, באומריכם, שולחן אדוני נבזה הוא. לא עשיתם שום מִסוּי. שום דבר. כלום. תראה לי בספר.

30:23שום דבר. רק מה הם אומרים? השולחן של השם, שזה המזבח, כמה תינופת יש שם, כמה לכלוך יש שם, דם וחלב וחֵלֶב. מזבח מגעיל. אומר הקדוש ברוך הוא, אתם מבזים את שמי. מה הוביל לביזיון הזה? היחס המכפיר, היחס המזלזל לענייני הקורבנות. וחיטי גישון, זה פסוק ח' עיוור, מזבוח, אין רע. יש לכם משהו, קורבן שהוא עיוור בעל מום. חיטי גישון פיסח וחולה, אין רע. אומר אלוקים, עזבו את הכתוב שאסור לבוא ולעשות. תפעילו את המוח. הקריבוהו נא לפחתך, הירצך או הישא פניך, אמר ה' צבאות. תביאו את זה לאיזה שר. תביאו את זה לאיזה ראש ממשלה. ולכן אמר הקב"ה: לא רוצה מכם כלום יותר. לא רוצה. ועוד פעם הוא חוזר: אתם מחללים אותי. זאת אומרת, אדם יכול להיות דתי הכי גדול, אבל מנובל הכי גדול. על זה נחרב בית המקדש. לא עושה איסורים. לא עושה איסורים.

31:43אבל הנבל ברשות התורה אומר: "אלוקים, אני לא רוצה עם כזה. אני לא רוצה עם שהעם הזה יגרום לחילול השם, לבזות שמי. אני לא רוצה עם כזה שיגרום לזוועה בעיני העמים האחרים." ולצערנו כל השיעור הזה, כל הרעיונות הללו, אנחנו צריכים לבוא ולבדוק אותנו כמה השתפרנו במשך אלפיים שנות גלות. אהבת ממון, התחנפות לרשעים, תירוצים וסיבות למה לא להוכיח? שזה ממש גם מתאים לסיפור שהגמרא בגיטין מספרת על קמצא ובר קמצא, שקמצא זרק את בר קמצא. אף אחד לא הוכיח. אף אחד לא אמר לו, מה אתה עושה? אתה מבזה פה בן אדם. למה? בוא'נה, בן אדם מיליונר. מה, אני אדבר איתו עכשיו לא במקום? זאת הסיבה שלצערנו הרבה אנשים, כשמבקשים כספים מעשירים, תתרמו לנו באופן פרטי. אז העשיר אומר, הרב הזה בכיס שלי. אבל יש הנגע של אחד מהרבנים, אני לא אזכיר את שמו, שאנשים אומרים לו...

33:07לא יודע אם הוא רוצה שנזכיר או לא. אנשים אומרים לו אני תורם. צא תתרום, אל תתרום, מה שאתה רוצה. מה שאתה רוצה תתרום. מה המחשבה בזה? הכסף שלך הוא חשוב, בסדר? רבי מכבד את השירים. אבל אל תחשוב שהרב בכיס שלך. אל תחשוב שעכשיו אתה בעולם הבא, אתה בגן עדן, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, אתה יכול לבזות, אתה יכול להשפיל, אתה יכול לחלל שבת. על הצדקה תקבל מצווה, ועל חילול שבת תקבל עבירה. אל תנסה להשקיט את המצפון שלך עם צדקה. לצערנו, רואים אנשים שכיוון שהם תורמים צדקה, פתאום הם נהפכים מרשעים, עריצים, פרוצים, בהמות, מחללי שבת בפרהסיה. יעמוד הרב, הרב, הרב, איזה רב זה? הוא רב כל היום עם אנשים, זה מפיונר. הופכים אותו לרב. יעמוד הרב, לתורה מעלים אותו. הוא אפילו לא יודע איפה קוראים. פרחו את השם המבורך, ואז עושים לו, "מי שברך אבותינו יברך את פלוני בן..." מה להם, חמישים ושתיים? מה להם, האמא, האמא, מה השם שלי? האמא. מה להם, האמא, שבעים. לא יודע אפילו איך מברכים, לא יודע איך אומרים. הם מכבדים אותו, שרים לו, זורקים עליו סוכריות. מה אתה עושה? מה תשובה? כסף יענה את הכל. זה אוהבים את הממון.

34:35זה לא מחייב. זה סימן שאתה לא בן אדם ישר. אתה לא ישר. אתה לא ישר. אומר הקב"ה, הוא לא ישר, לא רוצה. לא רוצה קורבנות, לא רוצה ממכם תפילות, לא רוצה ממכם תורה. אני אחריב את הכל. זאת הנקודה שלצערנו אנחנו עדיין אחרי אלפיים שנות גלות, אחרי שואה, אחרי אינקוויזיציות, אחרי דברים איומים, אחרי פוגרומים, לא מצליחים להתיישר. לא מצליחים להתיישר. לא מצליחים להתיישר. אתה אומר, ריבונו של עולם. והאישור היחיד שיכול להיות זה רק ורק על ידי מוסר. לא יעזור לימוד תורה. לא יעזור לימוד תורה. למה? כי אתה לא תבין כמה מנובל אתה, אם אתה לא תבין, כמה אתה נבל ברשות התורה, אם אתה לא תקרא את הלב, כי קרעו לבבכם ואל בגדיכם, אם אתה לא תוציא את הלב ותנתח אותו, מה עשיתי פה, איך כותב ה"מסילת ישרים", במידת הנקיות, אומר, יש הרבה דברים, בן אדם מפלפל לך, מותר, מותר, מותר, אבל בעמקי הלב הוא נגוע. כמה מנובל אתה, אם אתה לא תבין, כמה אתה נבל ברשות התורה, אם אתה לא תקרא את הלב, כי קרעו לבבכם ואל בגדיכם, אם אתה לא תוציא את הלב ותנתח אותו, מה עשיתי פה, איך כותב ה"מסילת ישרים", במידת הנקיות, אומר, יש הרבה דברים, בן אדם מפלפל לך, מותר, מותר, מותר, אבל בעמקי הלב הוא נגוע.

35:47אומר ובמידת הנקיות בן אדם צריך לבוא ולבדוק את עצמו, במידת הנקיות, מידה נוראה, לראות שהנקודה הזאת שהוא מתיר באמת, מתיר באמת, זה רק בגלל היתר ולא בגלל שהוא רוצה את הדבר הזה. לפעמים שואלים בן אדם איזה עצה. הבן אדם אומר עצה אוטומטית מה שעולה לו בראש. ופתאום הוא שם לב, רגע, רגע, העצה שעלתה לי לראש זה משהו שאני באופן עקיף ירוויח ממנה. למשל, מגיעים לרב בית הכנסת. העשיר שואל אותו, "כבוד הרב, יש לי שתי עסקאות. אחת עסקה קצת מפוקפקת, אבל אני הולך להרוויח ממנה מיליון דולר. לא, אחי, יש עסקה יותר כשרה במאה אלף דולר." הרב עושה רגע, אחד ועוד אחד, מיליון דולר זה אומר מעשרות בב. זה אומר 100 אלף דולר לבית כנסת. זה אומר שאנחנו יכולים יותר לפאר את בית הכנסת. זה אומר שבמייל יעבור יותר אנשים. זה אומר שבמייל אני אהיה רב קהילה יותר גדול. זה אומר שיהיה לי מזכרת יותר גדולה. וזה אומר שבעזרת השם את הרכב שכל כך רציתי, או את המטבח שכל כך אשתי רוצה, יהיה לנו את זה בעזרת השם תוך חמש שנים. אז הוא אומר, אתה יודע מה, בוא נלמד אותך איזו הלכה, ואחר כך נבדוק את הדין בעסק שלך. הוא אומר, יש הלכה של מצוות מעשרות.

37:10תעשר תעשר. והגאון מווילנא אומר שחומש צריך להיות 20%. רק תדע שזה לא קשור לכאן, סתם אני רק מנחה אותך. הרי האדם שאומר שתי הלכות כל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא. אז הנה שתי הלכות: מעשרות וחומש. רק מה, האדם צריך גם לדעת לא לתת לאנשים שהוא לא מכיר, לקהילות אחרות. צריך לדעת למי שהוא מכיר. וגם, לא יכול לתת סתם לבן אדם פשוט שהוא לא מכיר. צריך לתפוס רב שהוא מכיר, שמדבר איתו, שבא להתייעץ איתו על עסקים וכדומה. דברים כאלה. רב שקרוב לליבו, עוד רגע הוא גם אומר את השם שלו ואומר, תביא לי את הכסף. חומז לו, הולך, סחוס לו. עכשיו כן, מה השאלה? אומר, תראה הרב, העסק הזה מפוקפק. ואומר, אתה יודע מה, בסדר, אני אבדוק, אני מחפש. עכשיו הרב נגוע. יודע, יש פה מאה אלף דולר על המעשרות. מה נעשה? אם הוא יחתיר את זה, יש ברוך השם. אז הוא אומר, כן, וזה צורך מצווה, ויהיה קהילה, וזיכוי הרבים, ובלבולי מוח. ופתאום אתה רואה, ברוך מתיר אסורים. דומה לקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא מתיר אסורים, הוא מתיר איסורים. איך? איך? איך עשית קוסמות כזאת? אז הוא אומר לך, כן, כי אחר כך עם הכסף נוכל לפקוד חברים, נוכל להלביש ערומים, נוכל לזכוף כפופים.

38:36אם יוכל לתת להייף כוח, אה לא, זה לא תירוצים, אתה לא יכול להתיר איסורים בזה. זאת הנקודה שהאדם חייב, חייב, חייב לבוא ולבדוק את עצמו. חייב לבוא ולבדוק את עצמו אם הוא בכלל אוהב ממון, אם יש לו שנאת חינם שנובעת מזה, אם הוא בן אדם ישר, ישר, זאת אומרת, הוא בודק את הלב שלו. יש לפעמים בן אדם, אתה אומר, בוא נה, הבן אדם הזה ישר. אנשים מתחילים לעשות איתו עסקים, הסכומים מתחילים לעלות, פתאום אתה רואה, איזה ישר, זה משולש. כל רגע מתעקם, כל רגע חוזר. בלעם הרשע בא וקינא את האבות, תמות נפשי מות ישרים, ותהי אחריתי כמוהו. מה זה מות ישרים? אומר רש"י, אברהם, יצחק ויעקב. והבלעם קרא להם ישרים. למה ישרים? צדיקים, גאונים, אדירים. רואה המרכבה העליונה, הנביאים, ישרים, וזה נכתב בתורה ללמד אותנו. אתה יודע מה התכלית של האבות? אתה רוצה להיות כמו האבות? קודם כל תהיה ישר. תהיה ישר, תפסיק להתעכם, תפסיק מפה, תפסיק משם, תפסיק לנסות למצוא לך היתרים שאסורים, תפסיק להיות עם תככים, תפסיק לנסות למצוא כל מיני דברים כדי להשקיט את המצפון שלך. תהיה ישר. ואומר העמק דבר...

39:58אומר ה"עמק דבר" בפירושו על התורה. הוא אומר שספר בראשית נקרא ספר הישר והאבות נקראו ישרים. הוא אומר שהסיבה שנחרב בית המקדש היא שבאותו דור היו אנשים צדיקים, אבל לא ישרים. כל מי שלא הסתדר איתם, היו נכנסים בו. אומר הקב"ה: אני לא רוצה אנשים כאלה, לא רוצה תורה כזאת שאין בה יושר. לא רוצה תורה כזאת שאתה מחליט "אני ואפסי עוד". לפעמים בן אדם אומר אני ישר וכולם עקומים. זה היה משוגע אחד, נכנס בכביש חד סטרי. כולם נוסעים והוא נוסע הפוך. אשתו מתקשרת אליו ואומרת לו תקשיב, עכשיו אמרו בחדשות שמשוגע נכנס בכביש חד סטרי, תיזהר. שהוא נוסע נגד כיוון התנועה, הוא אומר איזה משוגע אחד? פה כולם משוגעים, נוסעים נגד כיוון התנועה. כולם נוסעים הפוך. זה הנקודה שלפעמים בן אדם רואה שכולם נושאים הפוך באכפת, אני. אני אומר לך שאני. זה אני. ואיך בן אדם יוריד קצת את ה"אני", קצת, טיפה טיפה, תעני איך הוא יוריד. מוסר, תבין את האפסיות שלך, תקרא קצת מסילת ישרים, תשמע שיעור שייתן לך קצת מכות על הראש, שתבין מי אתה באמת. מה אתה באמת. ואז את אהבת הממון תביא לאהבת חינם.

41:22ואת שנאת חינם תעלה לשנאת הממון. שישתמש בממון להרבות אהבת חינם. הנקודה הזאת היא באה כל שנה כשבאים ומדברים על שנאת חינם. אבל לא מסבירים. כן, תפתור שנאת חינם. לא רוצה לפתור. לא רוצה לפתור. טוב, אני ככה, אני אעזוב אותי, אני עם הקהילה שלי, אני עם הכסף שלי, אני עם המשפחה שלי, לא אוהב אנשים, לא רוצה לראות אנשים, תניח לי. אתה רוצה לפתור את השנאת חינם? לא מלמדים איך. שנאת חינם. אבל לא מסבירים. כן, תפתור שנאת חינם. לא רוצה לפתור. לא רוצה לפתור. טוב, אני ככה, אני אעזוב אותי, אני עם הקהילה שלי, אני עם הכסף שלי, אני עם המשפחה שלי, לא אוהב אנשים, לא רוצה לראות אנשים, תניח לי. אתה רוצה לפתור את השנאת חינם? לא מלמדים איך. אבל אנחנו נלמד עכשיו איך. כמה שאתה יותר תקטין את האני שלך, אתה פחות תהיה עני בעיני עצמך, וככה אתה פחות תשנא אחרים. כי אין את האני כדי לשנוא אחרים. כמה שאתה יותר תהיה עניו, כמה שאתה יותר תוריד את הקניינים הגשמיים, את אהבת הממון, את החמדה, את התאווה, את כל הדברים האלה, תוריד, תוריד, תוריד, תוריד, תוריד, וככה אתה יותר תוכל לאהוב את השני.

42:32ומעניין לעניין באותו עניין, הגמרא במסכת תענית דף כ"ט עמוד א' כותבת שהיום הזה שכל העם נשא את קולו ותישא כל העדה ויתנו את כולם ויבכו העם בלילה ההוא. בספר במדבר... פרק י' פסוק א' אחרי המרגלים שבאו ואמרו שאנחנו לא נוכל לכבוש, לא נוכל כולם בחור. אמר רבא, אמר רבי יוחנן, אותו לילה ליל תשעה באב היה. אמר להם הקדוש ברוך הוא, אתם בכיתם בכיה של חינם ואני קובע לכם בכיה לדורות. ככה גם הובא בגמרא בסוטה דף לה עמוד א' וגם בגמרא בסנהדרין דף ק"ד עמוד ב' ובמדרש רבה במדבר פרשת שלח, פרשה ט"ז, סימן כ'. וגם במדרש איכה רבה, פרשה א', איכה ישבה בדד, שזה היום הזה, המסוגל לבעיות. וגם במדרש תנחומא, בפרשה שלח לך, אמר הקב"ה: אתם בכיתם בכיה של חינם. בואו נתבונן, מה היה שם? באים המרגלים, אומרים: אפס, כי עז העם, אנחנו לא יכולים, כולם גדולים, ארץ אוכלת יושביה, בני הענק. מה אומרים עם ישראל?

43:49וואה, מה עשינו? יצאנו ממצרים, כולם בוכים, בוכים, בוכים. עכשיו למה זה בכייה של חינם? על איזה סיבה? פחד אלוקים? אתה הולך, אתה בא להילחם עם אחי מייק של שי ותל מייק? אתה יודע מה זה? אתה יודע מה זה לבוא ולהילחם עם נפילים, עם בני ענק? מי יכול את זה? זה נקרא בחינם? כמו היהודי לבן אדם, אתה עכשיו צריך לצאת לכבוש את אמריקה. עם שעכשיו יצא ממצרים עבדים – זה בחינם? זו סיבה טובה לבכות, ואנחנו לא היינו בוכים? על שטויות פחות מזה אנשים בוכים. למה אתם בכיתם בכייה של חינם? התשובה לזה היא עמוקה: הבכי של חינם הוא לא כלפי הבוכה, אלא כלפי האמת ובורא עולם.

44:49אלא כלפי האמת ובורא עולם. אומר להם הקדוש ברוך הוא, אתם עם ישראל, ראיתם איך הכנתי את פרעה וכל חילו, תובעו בים סוף. עשיתי לכם ניסים, עשיתי לכם דברים, כל הניסים הללו, מה עשיתי בחינם? למה עשיתי? להביא אתכם שתמותו במדבר? למה? למה עשיתי? מה תאמרו? הקדוש ברוך הוא לא ראה את העתיד? הוציא אותנו ותקע אותנו פה? אז זה כפירה, אז אתם כופרים. אלא מה? יש לכם שאלה שאתם לא מבינים? אין בעיה. תשאלו. תשאלו את משה רבנו, מה קורה פה? הקדוש ברוך הוא הוציא אותנו לחינם? תבררו. לא, דבר ראשון, מה עושים? בוכים. ...בכי, פירושו איבוד עשתונות. אין לנו יותר על מי לסמוך. אין לנו רגע של נחת. אנחנו לא יכולים יותר לתת תקווה. וכשבן אדם מאבד את התקווה, זו הכללה הכי גדולה. מאיפה אנחנו יודעים? מה אנחנו מקללים? את המינים ואת המלשינים. המינים הם האנשים הכי שפלים בעם ישראל. מין, זה מורידים ואין מעלים. זה אפשר לגרום לו למות בגרמא. מה זה...

46:17אלו שמשאירים מוסרים את כספיהם ואת חייהם של היהודים. מה אנחנו אומרים להם? למינים ולמלשינים, שלוש מילים: אל תהי תקווה. אם אין להם תקווה, הם כבר יישרפו לבד. הם כבר יאבדו לבד. באים עם ישראל, בוכים, אין לנו תקווה. אין לנו כלום. אומר הקב"ה, הבכי הוא של חינם. הבכי. יש לך שאלות, יש לך טענות, בסדר. אבל הבכייה היא של חינם. מה יש לך סיבה לבכות? יש לך טענה, תטען. יש לך שאלה, תשאל. תגיד למשה רבנו, אחת, שתיים, שלוש. אתה בוכה על חינם, אומר הקב"ה. אני כבר אתן לך, בלי סוף סיבות לבכות בלילה הזה. בלי סוף. עכשיו, ולמה הבכי הזה הוא של חינם? כי גם כשיש לך איזה דבר, אל תאבד את העשתונות, אל תאבד את העשתונות. מי מאבד את העשתונות? רק אדם שלא סומך על בורא עולם, אלא סומך רק על עצמו. הוא האלוהים של עצמו. הוא הגאווה של עצמו. אני ואפסי עוד. אז מה קורה? בשעה שמשהו לא מסתדר, הוא נשבר. למה? אין מי שיציל אותי. אין מי שיציל אותי. אם אין מי שיציל אותי, אז הבן אדם נשבר. אין לו על מה לסמוך. אין לו על מה להישען.

47:41אבל הבוטחים בה' כהר ציון לא ימות לעולם. ההר לא זז. אם אתה בוטח בה' אתה לא זז, אתה לא נשבר. עם ישראל כולו נשבר. בכי, בכי. מה זה מראה? מראה שעד עכשיו כולכם הייתם בעלי גאווה. כולכם הייתם ברמה כזאת שאתם לא סומכים על הקדוש ברוך הוא. כי אם אתם סומכים על הקדוש ברוך הוא אז מה קרה? הוא השתנה? אז אתם כופרים או בעלי גאווה שזה אותו דבר. הבכי מראה איבוד החושים. איבוד החושים מראה ששמחת על עצמך. שמחת על עצמך זה מראה שאתה אוהב את עצמך עד אין חקר. אתה לא שם לב למישהו אחר במילא. זה במילא שנאת חינם, זה במילא אהבת הממון, זה במילא כל מה שאמרנו שהאדם כשרוצה להשיג משהו, ישיג אותו בכל מחיר. הכל מסדר, הכל מתחבר. אומר להם הקב"ה, אני אתן לכם עוד הרבה הרבה סיבות לבכי. ובבכי הזה, כשיהיו לכם סיבות, אתם תבינו כמה יש לכם אפסיות. כשירביצו, כשיישקו, כשיקללו, כשיהרגו, ולא תישאר אישיות יהודית, השם ירחם. מה הנאצים עשו בשואה? מספרים, אין שמואל, אין אהרון, אין דוד. מספרים, כמו בעמרות.

49:02אתה תבין את האפסיות שלך. אז יצעק אליי, אומר הקדוש ברוך הוא. אז זה יהיה לא בכי של חינם, זה יהיה בכי של אמת. למה? כי הבכי של אמת שנובע ממעמקי הלב לקדוש ברוך הוא. אני מבין שאני כלום. זה יהיה תיקון על הבכי של חינם, שהוא בעצם בכי שאומר, אני כל הייתי, ועכשיו שאין כלום, אז יש שבר, יש אבדון. זאת הנקודה. אבל על הנקודה הזאת, ובזה אני רוצה לסיים, אומרים רבותינו, אדמו"רים, תלמידי הבעל שם טוב, אם על בכייה של חינם, עד היום אנחנו בוכים על בכייה של חינם של אותו דור. הרי מידה טובה מרובה ממידת פורענות פי חמש מאות. אז על שמחה של חינם, כמה נקבל? אתה בא לבן אדם ואתה אומר לו, שים חיוך. לא זכיתי בלוטו, למה לשים חיוך? תשמח! זה אוהב אותי, למה שאני אשמח? יש לך איזה אקסטזה, אולי אני אקח את זה, אני אשמח. יש לך איזה יין, אני מחפש סיבה לשמוח. אם תשמח בחינם, יהיו לך עוד הרבה סיבות בחיים לשמוח.

50:26הרי אם על שנאת חינם ככה, כזאת זוועה קיבלנו, אלפיים שנות גלות לא מצליחים להשתחרר, לא מצליחים להשתחרר מהשנאה הזו, יהי רצון שהשנה נצליח, בחסד וברחמים, באהבה ובשמחה. אבל לא מצליחים להשתחרר, אז על אהבת חינם תשמח סתם. כמה שמחות האדם עוד יזכה לזה. ואותו דבר על שנאת חינם. אם על שנאת חינם אנחנו עד היום בגלות, ושכול, ואהבת ד' (השם), וייסורים, ומלחמות, אז על אהבת חינם כמה נזכה? בלי סיבה. לאור ובחינם. לשמוח בחינם, תשמח על עצם זה שאתה חי. תשמח על עצם זה שאתה חי, שאתה יכול עוד לתקן. כשאתה נולד על העם היהודי, תמציא סיבות לשמוח. ואחר כך הקדוש ברוך הוא ייתן לך בלי סוף שמחות. בלי סוף שמחות אמיתיות. תשמח אתה וכל בני ביתך. אמן כן יהי רצון. יהי רצון שהקדוש ברוך הוא יהפוך את האישה בעב הזה לששון ולשמחה, לנס וליגון והנחה. אמן כן יהי רצון.