תורה מתוך קשיים הרב אפרים כחלון

0:10היום נלמד קצת. דיברנו כמה פעמים על הערך של התורה, דיברנו על הערך של לימוד תורה, מעלת התורה, וכן הלאה וכן הלאה. אנחנו היום בעזרת השם נלמד על לימוד תורה מתוך הדוחק. כשאומרים מתוך הדוחק, זה לא דווקא הכוונה מתוך דוחק של פרנסה. יש בן אדם שיש לו דוחק של חובות, יש לו דוחק של בעיות, יש לו דוחק של צרות, יש לו דוחק של כאבים, יש לו דוחק שפשוט הוא לא מבין, לא מבין מה יעשה, לא מבין, לא מבין, לא מבין. עובר, קורא, ובאמת הדברים ארוכים ארוכים. יש ספרים שלמים שמדברים על הנושא הזה של התורה. צרות יש לו, דוחק של כאבים יש לו, דוחק שפשוט הוא לא מבין, לא מבין מה יעשה, לא מבין, לא מבין, לא מבין. עובר, קורא, ובאמת הדברים ארוכים, ארוכים. יש ספרים שלמים שמדברים על הנושא הזה של התורה.

1:11שבן אדם לא יכול לזכות בכתרה של תורה. לא יכול באמת לבוא ולקבל את התורה סתם. למה לא? אני בא לשיעור, אני אשמע איזה דבר תורה. אני בא לשיעור, אני אשמע איזה משהו נחמד. יש אנשים שאתה אומר להם, "בוא לשיעור," הם אומרים לך, "מה יש בשיעור? יש כיבוד בשיעור?" יש פיצות, יש אוכל, יש הפתעות, אז אני אבוא. כיבוד קל. אם אתם שמים לב, בדרך כלל במודעה, כותבים את השם של הרב יחסית בגדול, כותבים את הנושא יחסית בגדול, ואת הכיבוד קל קטן. כאילו זה תפל. אבל בשביל האנשים האלה צריך לכתוב "כיבוד קל" בגדול, הרב והנושא לא אכפת להם. זה העיקר. זה העיקר של ה... יש אוכל הניבה. יש... זהו.

2:11אין אוכל, אז לא משנה מי הרב, לא משנה מה דברי תורה. יש אנשים שאומרים, "או, כן, למדתי תורה. הייתי באיזה שיעור, שמעתי איזה רעיון, שמעתי איזה בדיחה יפה שהרב אמר." אתה אומר, "לא, אני מתכוון אם למדת תורה." "כן, כן, כן, שמעתי, שמעתי. שמעתי איזה רעיון מוסרי, שמעתי איזה משהו נחמד." משהו קצת פרשת שבוע, לא שחס ושלום זה לא תורה. אבל השאלה מה זה ללמוד תורה? מה זה התורה שבן אדם בא ורוצה להגיד שהוא באמת למד תורה? שהוא באמת טרח בתורה. לא סתם קראת איזו תשובה, קראת איזו הלכה, אמרת משהו. באמת, לזכור באמת להתחבר לשרשרת הדורות של גדולי העולם. שרשרת הדורות של גדולי העולם הללו שהם באו וביארו את התורה, איך אפשר לזכות לזה? זה רק על ידי לימוד תורה מתוך עמל ויגיעה נוראה עד בלי די. אם בן אדם לא יעשה את עמל התורה בכל כוחו, הוא לא יזכה.

3:31מי לנו גדול ממשה רבנו? משה רבנו הרי הוא בעצם היה נותן התורה. משה קיבל תורה מסיני, זכרו תורת משה עבדי. התורה נקראת על שמו. אומר הספרי בדברים פרק ל"ב, פסוק ב', אמר להם משה לישראל, שמעו, אתם יודעים כמה צער נצטערתי על התורה וכמה עמלתי בה וכמה יגיעה יגעתי בה. למה, למה, למה, למה ריבונו של עולם? למה אתה יגע? למה? למה אתה משה רבנו, אדון הנביאים, חכם החכמים, פה אל פה ידבר בו הקדוש ברוך הוא. מדבר איתך, מגלה לך את כל רזיו וסודותיו. הוא הצליח להתווכח עם המלאכים, מלאכים הקדושים. אי אפשר להבין בכלל מי זה משה רבנו. יש במדרש שמשה רבנו כשהוא נפטר, מלאך המוות שמח סוף סוף שהוא יכול לקחת את הנשמה של משה רבנו. איך שהוא הגיע למשה רבנו? משה רבנו רדף אחריו והרביץ למלאך המוות.

4:57אי אפשר להבין מי זה משה רבנו. אי אפשר להבין מה גדולתו, מה קדושתו, מה גאונותו, מה תורתו. חז"ל אמרו שכל חידוש שאפילו תלמיד ותיק עתיד לחדש, אפילו חידוש קטן, הכל ניתן למשה בסיני. הכל ניתן למשה רבנו. אז אם הכל ניתן למשה רבנו, אז מה? מה בא משה רבנו ואומר לעם ישראל? אתם לא יודעים כמה טרחתי, כמה עמלתי, כמה יגעתי. משה רבנו אומר לעם ישראל, אתם בעצמכם לא יודעים כמה יגיעות יגעתי על התורה. וכל זה למה? כי משה רבנו ידע את הדרך. מה הדרך של התורה? רק אם אתה מתייגע על התורה אתה זוכה בה. אם אתה לא מתייגע על התורה אתה לא זוכה. ובאמת משה רבנו אומר לעם ישראל, כמה יגיעות התייגעתי על התורה, כמו שנאמר בכתוב בשמות פרק ל"ד פסוק כ"ח, "ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה." ובאמת, משה רבנו אומר לעם ישראל, כמה יגיעות התייגעתי על התורה, כמו שנאמר בכתוב בשמות פרק לד, פסוק כח: "ויאמר משם ארבעים יום וארבעים לילה."

6:13ונכנסתי לבין המלאכים, אומר משה רבנו, התווכחתי עם המלאכים, ונכנסתי לבין החיות, ונכנסתי לבין השרפים, שאחד מהם יכול לשרוף את כל העולם כולו, ונתתי נפשי עליה, דמי נתתי עליה. כשם שלמדתי אותה בצער, כך תהיו אתם לומדים אותה בצער. משה רבנו אומר לדורות, לימוד תורה זה לא פופקורן. לימוד תורה זה לא פיסטוקים. לימוד תורה זה לא כיבוד קל. לימוד תורה זה לא רגל על רגל וסיגריה. משה רבנו אומר, אני באתי ונתתי דמי עליה. דמי. מסרתי את נפשי על התורה. אבל למה? למה? למה? למה אתה תורח? כי משה רבנו הבין, אין כזה דבר שאתה תשב ותקבל את התורה. אין. לימוד תורה זה לא פופקורן. לימוד תורה זה לא פיסטוקים. לימוד תורה זה לא כיבוד קל. לימוד תורה זה לא רגל על רגל וסיגריה. משה רבנו אומר, אני באתי ונתתי דמי עליה. דמי. מסרתי את נפשי על התורה. אבל למה? למה? למה? למה אתה תורח? כי משה רבנו הבין, אין כזה דבר שאתה תשב ותקבל את התורה. אין. אין, אין, אין, אין. אם אתה לא תתאמץ, אם אתה לא תמסור את נפשך, אתה לא תקבל. וכמה שיותר קשה לאדם, הוא יכול יותר לזכות לכתרה של תורה. זה הפוך מכל דבר אחר. בעסק, בדרך כלל, כמה שמפריעים לך יותר בעסק, אז אתה פחות מצליח. בתורה הפוך. לא התוצאה, כמה אתה יותר עמל, כמה אתה יותר מוציא את הנשמה בשביל התורה. מה יאמר בן אדם? בסדר...

7:35יש זמנים אולי שאני לא יכול ללמוד. מה, היום זה הזמן לחוץ. מה, גם במלחמה? גם במקרים של סכנת נפשות אני אלמד? אומרת הגמרא במגילה דף ג' עמוד א', יש פסוק בספר יהושע, פרק ה' פסוק י"ג, ויהי ביות יהושע ביריחו. יהושע בא לכבוש את יריחו. ויישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו. פתאום יהושע, ששומר, הוא היה שר הצבא, הוא היה המלך של ישראל כביכול הוא היה ממשיכו של משה רבנו. הוא רואה אדם נמצא לידו עם חרב. הוא לא הבין איך הוא הגיע לפה ואמר לו: "הלנו אתה אם לצרנו? מי אתה? איך הגעת לפה? מי אתה?" אמר לו: "לא, אני לא איתכם ולא לצרכם. אני לא קשור לכם פה. כשר צבא ה' אליך באתי." מסבירה הגמרא שהמלאך אמר לו: "אמש ביטלתם תמיד של בין הערביים." ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה, ראיתם במלחמה, לא הקרבתם קורבן תמיד ועכשיו אתם גם לא לומדים. אז אני באתי, אני המלאך שבא לגאור בכם, להחזיר אתכם לדרך הישרה. אבל אנחנו במלחמה, אנחנו בחזית, לא בבית מדרש. אני יכול ללמוד עם מלחמה? אויבים מקדימה, אויבים משמאל, חיילים, פיקוח נפש. אז הוא שואל אותו, בסדר, על מה באת? על זה שביטלנו את הקורבן או על זה שאנחנו עכשיו לא לומדים תורה? אמר לו, על תלמוד תורה שביטלתם.

8:57על תלמוד תורה שביטלתם אותו עתה. עכשיו, עכשיו מיד, אומר הכתוב ביהושע פרק ח' פסוקים ט' ול'. ואילן יהושע הלילה הוא בתוך העמק. אמר רבי יוחנן: מלמד שלן בעומקה של הלכה. יהושע מתחיל ללון בעומקה של הלכה. מה זה ללון בעומקה של הלכה? כאילו עכשיו הוא נמצא בתוך בית המדרש. עם כל הכוח, עם כל המאמץ, עם כל היגיעה, עם כל הטרחה. איך? איך? תגיד לי, אתה בחזית. אין לך לא סטנדר, ולא מזגן, ולא אור, ואיזה לחץ, ואיזה מלחמה, ואיזה דברים לא רעים. איך אפשר? יהושע ידע שאם נשלח אליו מלאך מהשמיים, סימן שהאבון הזה של ביטול תורה לא משנה מתי. אתה יכול להיות כואב, אתה בלחץ, אתה בבעיות, תעשה מה שאתה מוכרח.

10:20זו דוגמה נוספת. עוד דוגמה יש בספר שמואל א' פרק י"ט, כמה וכמה פסוקים. וידבר שאול אל יונתן בנו ואל כל עבדיו להעמיד את דוד. שאול המלך רוצה לבוא ולהרוג את דוד בדין מורד במלכות. דוד המלך בורח, זה פיקוח נפש גמור כי שאול המלך הוא המלך. אם הוא פסק שהוא מורד במלכות, נגמר. אין כזה דבר שמי שיגיד, או תדע מה, אולי הוא לא באמת, אולי הוא באמת לא כל כך מורד במלך. אין. המלך אמר, נגמר. אין ערעור על זה. אם אין ערעור, זאת אומרת שדוד המלך הוא גבר אקטילה. זה בן אדם שלא חלילה מהמאפיה. זה מלך ישראל בדין. כל הסנהדרין איתו, כל הצדיקים איתו, כל אחד בעם ישראל יש לו מצווה לבוא להסגיר אותו למלך.

11:23אז מה עושה בן אדם בשלב כזה? הוא יכול בכלל לדבר עם מישהו? הוא יכול לאכול? הוא יכול כלום? מה הוא יכול לעשות? רק לברוח ולהתחבא ולהתפלל לאלוקים. גם זה לא בטוח. מה דוד המלך עושה בזמן הזה? מה דוד המלך עושה? מלך ישראל, מה הוא עושה? אומר הכתוב, אחרי שדוד ברח וכו', וילכו שמואל ודוד וישבו בניות אחרי ניסיון כושל ששאול המלך מנסה להרוג את דוד. דוד בורח ממנו, ויודע שנגמר גזר דינו, הוא בורח ויושב בניות. מה זה ניות? ודוד ברח וימלט ויבוא אל שמואל אומר הכתוב שם ברמז כפתת. ואילכו שמואל וישבו בניות אחרי ניסיון כושל ששאול המלך מנסה להרוג את דוד. דוד בורח ממנו, וידע שנגמר גזר דינו. הוא בורח ויושב בניות. מה זה ניות? ודוד ברח וימלט ויבוא אל שמואל. אומר העלקות שמאני שם ברמז קוף כפתת. רבי הונא ברבי יוסי אמר: אותו הלילה שברח דוד מלפני שאול למד משמואל הנביא מה שאין תלמיד ותיק לומד במאה שנה. בלילה אחד הספיק דוד המלך ללמוד מה שתלמיד חכם אחר, תלמיד ותיק, מישהו גאון, מה שבמאה שנה הוא לא יצליח. איך?

12:44איך הוא זכה לזה? כי אם אתה בא בזמן שרודפים אותך, בזמן שבאים להסגיר אותך למלך, כי שער עם ישראל לא ידע ששמואל המלך את דוד. שמואל הנביא המליך את דוד ואמר לשאול, "קרא ה' את מלכותך מעליך". אז הוא ידע שהמלך האמיתי הוא דוד, ודוד בורח לשמואל, ושמואל יושב ומלמד אותו, ואז נפתחו לו ארובות השמיים בסייעתא דשמיא בתורה. בלחץ נוראי. שרוצים להוריד לו את הראש. וכל אחד בטוח שהוא עושה מצווה. מצווה. הוא מורד במלכות. ואין לך לאן לברוח. הוא בורח לגדול הדור שמואל, ויושב ולומד איתו כל הלילה. לא קפה, תה, סיגריה אם אפשר קצת. לא. יושב ולומד כל הלילה. איפה הפחד? אם פתאום יבואו. שום דבר.

13:53הוא בא מתפלפל שום דבר אבל איך? איך דוד המלך ידע? אין כזה דבר. איך התורה היא החיים. אם כואב לך או לא כואב לך, אתה חי. אתה לא יכול לוותר על החיים. דוגמה נוספת... דוד המלך אומר בתהילים, פרק קי"ט, פסוק נ"ד, זמירות היו לי חוקיך בבית מגוריי. מה זה בבית מגוריי? אומר הספרי, ובמדבר י'כף, שומע אני בשלווה, זמירות היו לי חוקיך. איזה כיף, זמירות, איזה דברי תורה יפים, וואו, זמירות, זה נחמד, עושים כמו ערב התרמה, פיוטים, שרים פסוקים. תלמוד לומר בבית מגוריי, במערות ובמצודות, וכדכתיב בברחו מפני שאול במערה, פסוק בתהילים פרק נ"ז, פסוק א', וכן הוא אומר, בתהילים קי"ט, פסוק קט"ז, נפשי בכפי תמיד. אומר דוד המלך, אני, הנפש שלי, היא בכפי תמיד. מה זה בכפי? כמו בכפי יד שלי.

15:10כמו שהיא יכולה ליפול לי מהיד, פתאום אין, אין, אין נפש. אין, זהו. החיים שלי נמצאים על חוט השערה. נו ומה הוא עושה כשהוא מתחבא עם שאול במערה? הגעת למערה, מה אתה עושה? תסתום את המערה, תסתיר, תשים שמירה. יושב לומד במערה. ברחת הרגע משאול, מה? שיעור במערה. אומר רש"י: נפשי בכפי תמיד, הרבה נסתכנתי בסכנות רבות קרובות למיתה ואף על פי כן תורתך לא שכחתי. אומר המצודות: אף שנפשי תמיד בסכנה כמו המחזיק דבר מה בכפו, שהיא קרובה לפול כשהפתח כפו. כמו שאמרנו, עם כל זה לא שכחתי תורתך. בתרדות הסכנה לא שוכח ללמוד. אבל זה מסוכן, זה לא איומים, זה כבר עודפים. זה לא סתם בן אדם מתקשר ואומר "אני בא להרוג אותך". כבר עודפים, אתה בורח מהם.

16:13שעה יותר מאוחר, במעשה פורים, מרדכי היהודי. "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן הבירה," כך אומרת לו אסתר. "וצומו עליי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים." פסוק במגילת אסתר, פרק ד', פסוק ט"ז. מה עשה מרדכי? קיבץ את כל התינוקות. ואיניהם מלחם ומים, ואלבישם שק ואושיבם באפר, והיו צועקים ובוכים ועוסקים בתורה. אומר המדרש רבה באסתר, שם בעיקרה רבה, פרשה כ"ח ע"ו. מה קרה שם באותו זמן? באותו זמן אמר המן, אני הולך. תולה את מרדכי והורג את כל התינוקות. 22 אלף תינוקות. הורג את כולם. מה התינוקות עושים? מה התינוקות עושים? יושבים לפני מרדכי ועוסקים בתורה. רגע לפני המוות, כבר המן בדרך לחסל אותם, יושבים ועוסקים בתורה. הגיע אליהם המן.

17:32הגיע לבית מדרש בציווי של אחשוורוש לקחת את מרדכי לסיבוב על העיר ולצעוק אחריו, אבל הם לא ידעו. הם בטוחים שהוא בא להרוג אותם. זה המן. המן היה יותר חזק מאחשוורוש. זה מה שאומרת הגמרא. גבה המן מאחשוורוש, הוא יכול להרוג מישהו ואין מי לתת דין וחשבון. עוד יהודי? מי אוהב יהודים בכלל? אז המן כבר הגיע לבית המדרש וכולם לומדים. מה אתם לומדים? מה הם לומדים? סוגיות של ספירת העומר וקורבנות. מה? עכשיו זה הזמן? אמר להם, אמן, המנחת העומר שלכם, הקומץ זורים שהם מביאים לבית המקדש, דחתה את עשרת אלפים כי כסף שלי. אמן אמר, הבין, גם המשוגע הזה, אמן, שהיה משוגע בשנאת ישראל, הבין, אם הם יכולים ללמוד עכשיו, כשאני בדרך לשחוט אותם, מה אני לא מבין? תורת אלוקים. זה משהו שלומדים גם ברגע האחרון של החיים. לא יכול להיות שזה לא תורת אלוקים. לא יכול להיות. בן אדם בשניות האחרונות של החיים שלו, תחשוב על המשפחה, כתוב שם שהאימהות שלהם בחרו, הגיעו לתינוקות, אמרו להם אתם ילדים, בואו תאכלו שלפחות לא תמותו בצום. אמרו להם בחיי מרדכי רבנו נשבעו, לא נטעם ואנחנו נמות בצום שלנו מתוך תורה.

18:55אמן רואה את זה, המלאכי השרת רואים את זה, מבינים, ואומרים, זה לא משהו נורמלי. אמר להם, הקומץ הקטן של השעורים, הסוגיה הזאת שאתם לומדים, נגמר, זהו. זה ידחה את כל עשרת אלפים כיכר כסף שלי. איך יכול להיות, איך יכול להיות בזמן הזה, וכמה הם עמלים ומתאמצים מתוך רעב של שלושה ימים. אומר הרי"ל בלוח, הרב דסלר, בחלק ב', בעמוד רל"ו, מהגמרא הזאת, מהמדרש הזה אנחנו יכולים ללמוד גודל מעלת תלמוד תורה וחיובה בכל מצב ובכל זמן. וכמה היו אבותינו מהודקים ומחוברים תחת עול התורה. עד היכן הגיעה אצלם קבלת התורה, שאחרי שהיו שרויים בתענית שלושה ימים על גזירת כליה ממש וכמה ייאוש ושברון לב יש בתקופה הזאת, כמה עצבות נתעצבה אצל מרדכי הצדיק. 22 אלף תינוקות רעבים, צמאים, שקים במותניהם, אימותיהם בוכים, בואו תטעמו משהו ולנים בעומקה של הלכות מצוות. אפשר להבין מה זה?

20:34יש עוד דבר מופלא, בגמרא שלנו זה לא מובא, זה מובא במדרש רבה, באיכה, פרשה א' ל' א', על פי המפרשים שם, שבתקופה של המצור על ירושלים. חלק מובא בגמרא שם, בהגדות חורבן, בגיטין, מדף נונזין, זה מהגדות החורבן. כתוב שרבי יוחנן בן זכאי הלך ונפגש עם אספסיאנוס קיסר, ואחרי שהוא נפגש איתו וכו' וכו', אמר לו אתה תהיה המלך, ו... הכניסו את רבי יוחנן בן זכאי שבעצם הוא הסתכן לברוח מהעיר כי העיר צרו עליה בריונים שהם רצו אקשן, רצו מלחמה, והם לא ידעו שאם הם יגלו שרבי יוחנן בן זכאי הולך לעשות שלום עם הקיסר, הם יהרגו אותו. לא משנה שהוא גדול הדור שלהם, הם יהודים אבל רוצים אקשן. מה אתה הולך לעשות שלום? מה אנחנו, פיירים? אז הוא הגיע כבר לאספסיאנוס קיסר, וגם אספסיאנוס קיסר רוצה להרוג אותו. הוא הוצר על ירושלים והגיע הרב של היהודים.

21:36אז תפסו אותו, את רבי יוחנן, והכניסו אותו בתוך שבעה חדרים, חדר בתוך חדר, ועוד חדר בתוך חדר, שבעה חדרים. והיה חושך גמור. והיו שואלים אותו באמצע הלילה, "כמה השעה עכשיו?" הוא ענה, "עכשיו שתיים בלילה." למחרת שאלו אותו שוב, "כמה השעה עכשיו?" והוא ענה, "עכשיו שתים עשרה בצהריים." שואל המדרש, איך רבי יוחנן בן זכאי ידע את השעה? בלי שעון, לא שעון שמש, מה הוא ישב וספר את הדקות, ספר את השניות? הוא אומר, את הגמרא מלימודו, מסבירים המפרשים, היה רגיל לסדר לימוד קבוע על פי קצב השעות. ומזה יכל לכוון בכל עת כמה שעות ביום, לפי שלא היה פוסק מסדר לימודו תמיד. הוא הולך לכיסא, הראש שלו ממשיך ללמוד, ויודע, מסכת זאת וזאת לוקחת לי כך וכך שעות. סיימתי את המסכת, אז אני יודע, עכשיו השעה זאת וזאת. אם הוא היה מפסיק לשנייה, לדקה, אז הוא היה טועה בשעה? הולך לקיסר, משים את נפשו בכפו. דרך אגב, יש סיפור כזה על מרן הרב עובדיה, זכר צדיק לברכה, שהוא הלך פעם אחת לעשות קצת הליכה בשביל הבריאות שלו. הלך עם העוזר שלו, ואחרי חצי שעה, הוא אמר לו, בוא, עברה חצי שעה. שאל אותו איך?

23:01לך אתה יודע, בלי שעון הסתכלת. הוא אומר כן, כי משניות, מסכת טהרות, או יש כאלה שאמרו מסכת אבות, לוקח לי בדיוק חצי שעה לגמור. רבי יוחנן בן זכאי היה איזה משהו. הולך לקיסר, נפגש איתו, מנסה להציל את ירושלים. אתה עכשיו במצב פוליטי לא פשוט. כי חלק מעם ישראל רוצים להילחם. הגויים רוצים להרוג. הם רוצים להרוג את הגויים. אתה מכניס את עצמך בסכנה. תהיה מרוכז, שום דבר, תמשיך ללמוד בלי הפסקה. עד כדי כך שיודעת את השניות ואת הדקות, מתי הלילה, מתי היום.

24:03זה הדבר הגדול, הגדול. ובדרכו של רבי יוחנן בן זכאי הלכו כל התנאים, כל האמוראים, אם זה רבי עקיבא, רבי עקיבא הקדוש. הגמרא בברכות דף ס' עמוד ב' מספרת, פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה. בא פפוס בן יהודה, אומר לרבי עקיבא, אתה לא מצטער מהמלכות? מה אתה עושה? מה אתה עושה? עוד מקהיל קהילות ברבים. שיעור שאם נכנס לשם המלשין אחד, הורגים אותך. עורגים אותך, מה? אמר רבי עקיבא אי אפשר, אי אפשר לוותר, אי אפשר לוותר על התורה. בסוף שרקו את בשרו במסרקות של ברזל. מה אתה חושב? אחרי שתפסו את רבי עקיבא בבית האסורים? אז בן אדם מגיד, טוב, הישיבה התפזרה. אין ראש ישיבה. אומרת הגמרא ביבמות דף ס"ב עמוד ב', בשעת הסכנה שגזרו שלא יעסקו בתורה, נתעוררו חכמים לעיין באיזו הלכה. מה מפריע להם? מה מפריע להם, לחכמים?

25:07שאורגים, תובכים, כל ההסעונות הנוראים. הסרט הרוגי מלכות היו שם בתקופה הזאת. רבי עקיבא, הראש ישיבה שלהם הגדול של 24 אלף תלמידים, נמצא בבית האסורים על מסגר ובריח. ואומר ה'בן איש חי' שכל יום היו משחקים את בשרו במזרקות של ברזל, כל יום היו מורידים לו חתיכות. כל יום חתיכות חתיכות. זה לא שפעם אחת באו ושרקו את בשרו במסרקות של ברזל עד שנגמר. כל יום היו מורידים לו חתיכות חתיכות. ככה היו עושים לתנא הקדוש רבי עקיבא, עד שביום האחרון יצאה נשמתו. אז הם יודעים את המצב שם. נו, בזמן הזה, תתחבא, תדאג למשפחה, תדאג לעצמך. אתה רואה את הרב שלך, ש... שורקים את בשרו במסרקות של ברזל, ולא רק זה, עוד מוכרים את הבשר, את החתיכה שמכרו, מוכרים אותה בבית מטבחה עם החיות הדם האלה, כמו שאומרת הגמרא במנחות כ"ט עמוד ב', שמשה רבנו ראה את זה. אז מצב כזה, זה לא מצב אידיאלי בכלל. מה אתה לומד תורה? אומרת הגמרא. מה הם שאלו באותו זמן?

26:12נתראו חכמים לעיין בהלכה הזו: האם קטנה שיצאה מבעלה הראשון בגט ומבעלה השני במיאון, האם מותרת לחזור לראשון? איזה פלפולים! גט, מיאון—זה מה שמפריע לכם עכשיו בחיים? זה מה שמפריע לכם? אבל מה, אין תשובה. לא ידעו מה לעשות. לא ידעו מה לעשות. בעיה, בעיה, כי בדרך כלל אישה שהיא מתחתנת עם מישהו אחר אחרי שהיא התגרשה, אסור לה לחזור לבעלה הראשון. אבל קידושי קטנה זה לא קידושין כל כך חזקים. אם היא גדלה, היא ממאנת. היא יכולה להגיד לא רוצה אותו, היא משתחררת בלא גט. השאלה האם המיאון זה נחשב שאין פה שום קידושין, שום כלום, כלום, כלום, כלום, ובמילא היא יכולה לחזור לבעלה הראשון או לא? זה מה שהפריע להם באמצע המלחמה על התורה. אבל מי יודע את התשובה? רבי עקיבא. איך מגיעים לרבי עקיבא? רבי עקיבא זב דם בבית האסורים. סחרו אדם אחד בארבע מאות זוז. 400 זוז, סכום דמיוני, במיוחד בתקופה של מלחמה. אנחנו אומרים בהגדה "אחד גדיה, דזבין אבא בתרי זוזי." גדי אחד קונים בשתי זוזים, זאת אומרת שב-400 זוז האלה הייתי יכול לקנות 200 גדיים, עדר שלם. בשביל מה? רק כדי שישאלו את רבי עקיבא את השאלה הזאת. תזרוק לו איזה משהו. מה אמר רבי עקיבא? אסור.

27:39ענה להם מתוך בית האסורים. זו דם אסור. עוד הלכה אומרת הגמרא בגיטין סה עמוד ב. וזו ההלכה העלה רבי חנינא איש אונו מבית האסורים, משמו של רבי עקיבא שהיה בבית האסורים. מקובל אני, אדם שאומר לשלושה, תנו גט לאשתי, שיאמרו לאחרים ויכתבו מפני שהסמיך אותם כדיינים. שאדם שאומר לשני אנשים, למשל, לכו תכתבו, מה הכוונה? אם הוא עושה אותם עדים, הוא עושה אותם שליחים. שליח נעשה עד? לא נעשה עד? כל הפלפולים האלה... אבל אם הוא אומר לשלושה, הכוונה שהוא מינה אותם לדיינים. אתם תהיו דיינים ותדאגו שאחרים יכתבו. ההלכה הזאת תופסת עם רבי עקיבא בבית האסורים. בסיפור, הרב בן ציון פעם אחת הגיע אליו אדם ואמר לו: "כבוד הרב, אני ר"מ פה בישיבת פורט יוסף, אבל אין מזכורת, אין אוכל לילדים, דחוק בפרנסה. אז לכן אני חושב להפסיק לבוא ללמד פה". אמר לו הרב בן ציון: "אני לא מבין אותך. את רבי עקיבא ביקשו להרוג בגלל שהרביץ תורה בישראל, ומה הוא אמר? 'אני מוכן להיהרג, אין כזה דבר שאני אפסיק ללמד'".

29:07אמר לו, ממך לא מבקשים למות. צריך הכל ללמד קצת החוק, בסדר? מה, אתה לא רוצה ללמד תורה? הרב הזה תפס את הרגליים בערך. תוכחה אמיתית. הקיסר ברומי מצווה לא ללמוד תורה. רבי חנינא בן תרדיון, שאמור היה אחד מעשרת הרוגי מלכות. הוא אומר את הגמרא בעבודה זרה, דף י"ח עמוד א', וגם הוא מביא במדרש. מה עשה רבי חנינא? איך ששמע שהקיסר אוסר ללמד תורה, כל המפחדים, כל המסגרות הישיבות. מה עשה רבי חנינא בן תרדיון? עמד והקיל קהילות ברבים וישב לו בשוק של רומי והיה לומד ועוסק ודורש בתורה. זאת אומרת, לא פחות, הולך לשוק של רומי, המרכז של כל הרומאים, פותח שם ישיבה. מה אתה עושה? תפס אותו הקיסר. אמר לו: "למה עסקת בתורה?" אמר לו: "ארבע מילים: כך ציווני השם אלוקי." נקודה. פה זה מסתיים. "אה, אני אמות? אני אמות. אבל כך ציווני השם אלוקי." איזה לחץ! אתה הולך ומלמד תורה בשוק של רומי. כן, שכולם ידעו שצריך למסור נפש בשביל ללמוד תורה, בשביל הפצת תורה.

30:26ציווה הקיסר לקורכו בספר תורה ולשורפו. הביאו אותו בספר תורה וכיפלו בחבול הזמירות והתחילו לשרוף אותו חי. אמרו לו תלמידיו: "רבי, מה אתה רואה?" אמר להם: "גווילין נשרפים ואותיות פורחות." יש מדרש, מדרש הגדול, פרשת וישב. רבי צדוק, עוד אחד מהתנאים, נשבה לרומי. שבו אותו, הרומאים. מה עושים בשבי? מכניסים אותו לבית הסוהר, הוא שבוי. לא מתנהגים לשבויים כמו בני אדם. הסתובב לכיוון הקיר, והיה יושב ולומד כל הלילה. פשוט. איפה אני נמצא עכשיו? ברור, בבית מדרש, עם סטנדר, עם קפה, עם מוגה. נמצא בתוך שבי, בתוך איזה בית השבויים, בתוך איזה חדר, תקוע. פנים לקיר, לומדים תורה כל הלילה. יש גמרא, חולין ממ"ב א'. זו תקופה יותר מאוחרת. של המוראים החיילים של השלטון הגיעו לפומבדיתא וחיפשו את הרבנים. רבא ורב יוסף ברחו מהעיר. פגש אותם רבי זירא תוך כדי שהם בורחים.

31:33אז הוא צועק להם, צועק להם: הלכה! ארוכאי, אתם ברוכים. אבל תדעו שיש איזה דין בהלכות טריפות עכשיו. הלכות טריפות, לא משהו, אתה יודע, כמו פרשת שבוע או תפילת הדרך. שהכזית שאמרו שאם ניטל הכבד ונשתייר ממנו כזית, הבהמה אינה טריפה. הכבד יש לו כוח חזק. אם נשאר ממנו כזית, הוא נאכל, נאכל, נאכל, נאכל, נאכל. בגלל איזה חול, אם נשאר ממנו גודל של כזית, הוא חוזר להיברא מחדש, הוא חוזר לגדול. הבהמה לא טריפה. אומר הכסף משנה שצריך להיות דווקא בכיוון של הבהמה במקום מראה. איפה שיש כיסא מראה. עכשיו אנחנו בורחים. עכשיו אתה מלמד אותנו. כן. לא משנה מה המצב שלך. הגמרא בבא מציעא דף פ"ב ע"ב מספרת שהלשינו על רבא בר נחמני בבית המלך. שלחו שליח המלך אחריו. המלך אמר לשר הצבא שלו, לך תביא לי את הראש של רבא בר נחמני. נקודה. ברח רבא בר נחמני וישב על שפת האגם. עלה על גזע של עץ והתחיל ללמוד. פשוט. איפה אתה לומד? על הגזע של עץ ברחוב. שמש גשם לא מעניין אותי. למה? כי אני בורח מהמלך, יכולים להרוג אותי. זה הזמן ללמוד, כן.

32:50אם נלך על תקופה יותר מאוחרת, הראשונים, איי איי, איפה אנחנו? איפה אנחנו? בעל הבני יששכר מספר שמקובל אצלו שרבותינו הקדושים בעלי התוספות... רוב גדוליהם נהרגו על קידוש השם. כידוע, כשהיו במאסר וידעו שלמחרת יקראו אותם לפני יום הדין האחרון ויהרגו אותם, אז הם כתבו תוספות הכי קשים במסכת בבא קמא בפרק מרובה, לילה לפני שלמחרת ישחטו אותם.

33:54מערם מרוטנבורג היה אחד מגדולי הראשונים. בספרו "שאלות ותשובות מהר"ם מרוטנבורג", הוא כותב אחרי שתפסו אותו והכניסו אותו בגלל עלילה שפלה לבית האסורים. הוא אסר לקהילה היהודית לפדות אותו. למה? כי יש הלכה בגיטין דף מ"ה עמוד א' שאין פודים את השבויים יותר מכדי דמיהם. כי אם המלך יראה שישלמו הרבה, ישלמו הרבה. אמר: "אל תבדו אותי, זה נגד ההלכה שנשאר פה. אה, יכולים למות? בסדר. לא עוברים על ההלכה." מה הוא עשה? שבע שנים במאסר. לא הפסיק ללמוד, והתעמק בסוגיות עמוקות ורחבות, וחידושים רבים חידש אז. במה? בסדר טהרות. זה כמעט הסדר הכי קשה בש"ס. טומאה וטהרה... הוא כותב בפירוש שלו על מסכת אוהלות, בפרק ט', ברוך גומל חסדים טובים, מאיר לעבדו, וסייעני במגדל עוז ששם לפרש פרק עבדים. פרק עבדים זה אחד מהפרקים הקשים בתוספתא. כל מי שרואה את זה, מגדל עוז ששם, הוא חושב, אה, בטח איזה בית מלון הוא היה שם. זה היה בכלא.

35:19או באוהלות פרק ד' הוא כותב, כל הדברים הללו סבבתי ואוספתי בפרק מגדל העומד באוויר, במגדל און זה שיין ביותי תפוס שמה ובמחשכים היה לי דברור נר לרגלי ואור לנתיבתי ולא עזבני ואליצני כל ימי יותי ואף כי אחרי מותי יש תשובה שהוא שולח לתלמיד שלו, שולח לתלמיד שלו הראש. והוא כותב לו, תופסי גיטין אין בידי. זה אחרי שלוש וחצי שנים שהוא היה בבית האסורים. ולא ספרי פוסקים. הוא אומר, יש לי בעיה, אין לי פה ספרים, אני בכלא. במגדל בודד לבד בסוף העולם. וסובבתי כל אלה הדברים כאשר הראו לי מן השמיים, חשבתי לפי דעתי, ואם היא מצאה שהתוספות וספרי הפוסקים חולקים עליי, אז דעתי מבוטלת להם.

36:20כי מה לעני יודע שיושב חושך וצל מוות, ולא סדרים זה שלוש שנים ומחצה? העני הנשכח מכל טובה היא סקופה הנדרסת. הוא אומר: אני פה בלי ספרים, בלי כלום בטוח. אני לא בטוח במה שאני אומר, יכול להיות ש... אולי לא אמרתי טוב, לא אמרתי דברים טובים. בעלי התוספות אולי חולקים עליי. ואם הם חלקו עליי, אני לא יכול לבדוק את זה, אין לי ספרים. אז מה אתה לומד? מה אתה לומד? מה שאני יכול לעשות. במוח שלי כמה שאני יכול לעמול ולכתוב. תקופה יותר מאוחרת, בשנים ת"ח ת"ט, הצורר חמלניצקי, עם ימח שמו וזכרו, הוא פשט על כל הקהילות בפולין, ברוסיה, כל מקום שהיה מגיע היה מחריב אותם עד היסוד. עד היסוד. איזה דברים נוראים מה שהם עשו שם. אחד מהתיאורים, הם תפסו אישה בהיריון יהודיה, ענסו אותה, קרעו לה את הבטן, הרגו את הילד, והכניסו לה חתול חי בפנים וסגרו. דברים נוראים, אי אפשר להבין את האכזריות שלהם. היו סדיסטים נוראים. בשואה אני לא יודע אם עשו מה שעשו בגזרות ת"ח ת"ט. דברים נוראים נוראים נוראים. בחודש כסלו, שנת ת"ט... דברים נוראים מה שהם עשו שם. אחד מהתיאורים, הם תפסו אישה יהודייה בהיריון, אנסו אותה, קרעו לה את הבטן, הרגו את הילד, והכניסו לה חתול חי בפנים וסגרו. דברים נוראים, אי אפשר להבין את האכזריות שלהם. היו סאדיסטים נוראים. בשואה, אני לא יודע אם עשו מה שעשו בגזרות ת"ח ות"ט. דברים נוראים נוראים נוראים. בחודש כסלו, שנת ת"ח.

37:46רבי דוד הלוי סגל, בעל טורי זהב. ברח! נחמת המציק. תוך כדי בריחה, הם היו שוכבים בחצרות, תחת כיפת השמיים, מתחבאים בנקיקים. מה הוא עשה? כתב תשובה להתיר עגונה. אישה שבעלה ברח, לא היו לו ספרים בכלל. כל מה שהיה לו, גמרא ותורה. ככה מובא בספר חנוכת התורה, בקונטרס אחרון, והתשובה הזאת מובאת בשו"ת הב"ח החדשות, סימן ע"ח. כאשר הגאון רבי ישעיה, באותם זמנים, הוא היה הרב של הש"ך, נמלט, הגיע אליו תלמידו, הש"ך, והראה לו תשובה בהלכה. הש"ך, אחרי שפסק את ההלכה, רצה שהרב שלו, הגאון, רבי ישעיה, יעבור עליה, יתן לו את האישור. אז הרב התחיל לעיין, פתאום אומרים לו, הפורעים מגיעים. הפורעים מגיעים, רבי ישעיה, לא הספיק לגמור את התשובה. מיד קפץ על העגלה, שהייתה מוכנה, אבל לא הכינו מקום לש"ך, לא ידעו שהתלמיד שלו עכשיו יבוא, רבי שבתי כהן. אז הש"ך,

39:15אמר לו רבי ישעיה, תמשיך לקרוא את התשובה, תמשיך. והוא התחיל לרדוף אחרי העגלה, ורבי ישעיה יושב בעגלה, קורא את התשובה, והש"ך רודף אחריו, כדי לשמוע האם הוא מסכים איתו בפסק של התשובה. עד שהוא גמר את התשובה, והוא רודף אחריו, מאחוריהם רוצחים. והש"ך רודף, עד שקיבל, אישר אתה מסכים עם הפסק, חזק וברוך? נמשיך לברוח. והיום אתה אומר לבן אדם, תבוא לשיעור, אני עייף, עזוב, לא בא לי היום. יש מרוץ סוסים אצלי בחצר. הש"ך בעצמו כותב בחושן משפט, בסימן ג', סעיף קטן א', שהוא כותב, בשעה שכתבתי את החידוש הזה, לא היה לפני ספר כסף משנה. למה? כי זה למדתי בבריחה מן מלחמות ערלים. הוא כותב: בזמן המלחמה קולות וברקים, חיצים ואבני בליסטראות עברו עלינו למאות ונהרגו אנשים. ומה אנחנו עושים? היינו יושבים בחדר הקטן התחתון שבביתי ועושים שיעור יומי עם התלמידים בלב נשבר ונתקה וכל רוח אין בנו.

40:42הוא כותב: בשעת המלחמה קולות וברקים, חיצים ואבני בליסטראות עברו עלינו למאות ונהרגו אנשים ומתים. אומר ומה אנחנו עושים? היינו יושבים בחדר הקטן התחתון שבביתי ועושים שיעור יומי עם התלמידים בלב נשבר ונדכא וכל רוח אין בנו. דרך אגב, גם אחרונים בדור שלנו בשעת המלחמות היו יושבים ועוסקים בתורה. מרן הרב עובדיה, כשהיו פגזים פה בירושלים, הוא עלה לבית מדרש ללמוד. כולם התחבאו במקלט, והוא עלה ללמוד בבית מדרש לאור הנר. היו בתחום שזה גנב שבא לנצל את הזמן. עד שרבי גרשון לפיידוס, אחד מגאוני ירושלים, נכנס לבית המדרש, ראה אותו לומד. אבא שלו, של הרב עובדיה, רצה להכות אותו. מה אתה עכשיו? עכשיו אתה לומד. שכחת נפשות, איפה התחבטה? הם חשבו שהוא כבר נפגע מרוב לחץ. אמר לו רבי גרשון לפיידוס, הוא יהיה גדול הדור. הוא יצא תלמיד חכם. בן אדם שיודע ללמוד בתוך הלחץ, בתוך הפחד, בתוך התחיקות, בתוך ה...

41:57וכך כותב המאירי בסנהדרין דף צ"ו עמוד א': לעולם תהיה כל מחשבתו של אדם לעסוק בתורה, ולא ימנעוהו תרדות מלחמות ולא מבוכת העוני והדוחק ושאר הסיבות המונעות. וכל המקיימה מתוך התרדה שכרו כפול ומכופל. בעל האשמח משה, רבי משה טייטלבוים. באחד מחידושיו להפטרה של פרשת נשא, הוא פלפל שם איזה חידוש, ואז הוא כותב, לא עיינתי כל כך בחידוש הזה, בכללים שהיה צריך כדי לכתוב את החידוש הזה, כי כתבתי זאת בעת שהיו כל הספרים שלי תמונים במרתף, מכיוון שסבבו אנשי רשע לשרוף את כל העיר. הגיעו האנשים, כיתרו אותם מחוץ לעיר ופשוט הדליקו את כל העיר. אז הוא אומר, הספרים שלי במרתף, הכבדתי אותם, אני לא יכול. עכשיו, פשוט, כן, עכשיו הם סוחפים את העיר. אבל עם כל זה יש לי איזה חידוש גדול, פלפולים בהלכה.

43:20רבי הלל מקלמיה, האב"ד של קלמיה, רבי הלל ליכטנשטיין, כבר מסרנו עליו פעם אחת שיעור בגדלותו, בגאונותו, בקדושתו. הוא סיפר שפעם אחת הוא נתפס בפתאומיות על ידי השוטרים. השוטרים האלה היו אכזריים מאוד. והוא קיבל על עצמו לפני כן שהוא לא הולך ארבע אמות, מרחק של שתי מטר, בלי תורה. הוא אומר, פעם אחת הם עצרו אותו בפתאומיות וידעו, ומי שעוצר אותו השוטרים זה נגמר. הוא אומר, מרוב פחד, אדם שלו לא זרם. הדם הפסיק לזרום בגוף. כל אדם מבוהל לו בגוף. הוא אומר, אבל עם כל זה, מה למדתי באותו הזמן שהם לקחו אותו השוטרים? יורד היה סימן ס"מ ט'. סוגיות קשות. לא פרשת שבוע. בזמן הזה, שהשוטרים מכים אותו. ויש עשרות עשרות סיפורים על גאוני עולם. יש ספר שנקרא "דרכה של תורה", ספר מדהים. בחלק השני הוא עשה פרק שלם, פרק ד', על איך שבן אדם צריך ללמוד אפילו בשעת סכנה, אפילו בשעה שאין לו יישוב הדעת, אפילו בשעה שיש איסורים, יש כאבים, יש בעיות.

44:46והתורה שבן אדם לומד בזמן כזה שקולה עשרות מונים יותר. ראינו מה דוד המלך הספיק. זו תורה אחרת. זה גם יוצא בגמרא. הגמרא כותבת במסכת מנחות, דף ל' עמוד א'. בתורה כתוב שיש שמונה פסוקים אחרונים שמשה רבנו... יש מחלוקת אם הוא כתב אותם. למה? השמונה פסוקים האחרונים בתורה כתוב שם, וימת שם משה עבד ה'. אז יש מחלוקת. האם משה רבנו כתב אותם או יהושע כתב אותם? רבי יהודה אומר שזה יהושע בן נון כתב אותם. כתוב, וימת שם משה עבד ה'. רבי שמעון אומר, לא, זה משה רבנו כתב אותם. ה' אמר לו, תכתוב, שאתה הולך למות. אומרת הגמרא, השמונה הפסוקים הללו לא מחלקים אותם לשתי עליות. מי שעולה חייב לקרוא את הכל. אומרת הגמרא, למה? אם יהושע כתב אותם אני מבין למה. כי יהושע כתב אותם, זה פרשה אחרת, זה לא אותה תורה שמשה רבנו כתב. אז בן אדם אחד צריך לגמור את כל העניין. אבל אם זה משה רבנו כתב את אותם פסוקים, אז למה לא לחלק אותו כמו כל התורה? אומרת הגמרא, כי זה משהו חדש.

46:04כי כתוב בזמן הזה, אומר רבי שמעון בר יוחאי, משה רבנו היה בא כותב בדמעות. כותב את זה בדמעות. וזו תורה של דמעות. זה משהו אחר. תורה של דמעות זה משהו אחר על משה רבנו שלא היה לומד תורה רגל על רגל עם כוס קפה, אלא זו תורה שמגיעה בדמעות. יש מלבי"ם שכותב שכשהם ישראל היו בעבר הירדן הם עברו את הירדן ואז הצטוו לכתוב את כל התורה על האבנים. אומר המלבי"ם, הם היו צריכים לכתוב את התורה על האבנים עוד שהם עם רגליים בירדן. איך? אבל הירדן פה שוטף אותם ימין שמאל. פחד. להרגיל אותם שאתם צריכים ללמוד תורה לא משנה איפה אתם נמצאים—בים, ביבשה, באוויר, לא משנה מה. סיפר העוזר של הרב מרדכי אליהו... שבאחת הפעמים שהוא טס איתו לחוץ לארץ, אומר הרב, ישב למד כל הטיסה. כל הטיסה למד מסכת בכורות. בעלוך חצי מסכת, בחזוך חצי מסכת. אומר, כולם בטיסה: זה ישן, זה בחילות, זה הקאות, זה רוצה לאכול, זה שירותים. כל בגוד הרב לא זז מהמקום. מרן הרב עובדיה פעם אחת כש...

47:29טס, כמובן, למד. פתאום המטוס נקלע לכיס אוויר והייתה סכנה נוראה. המטוס כבר איבד שליטה. אז הבן שלו, שפחד מאוד, חשב שהוא הולך למות, אמר לאבא שלו, אבא, אבא, אבא, תעשה משהו, מה קרה? האבא שלו היה שקוע בלימוד, לא שם לב בכלל, לא שם לב מה קורה שם. אמר לו, אבא, אנחנו נקלעים לכיס אוויר, המטוס יכול להתרסק, זה מסוכן מאוד. אמר לו, מה אתה מפריע לי עכשיו? אני לומד, מה? אני אומר עכשיו, מה? אמר אבא, אבל פיקוח נפש. אמר, אתה יודע, הכל יהיה בסדר, תנו לי ללמוד. אדם שנקלע לכיס אוויר זה פחד פחדים. מטוס כאילו אין שליטה. עכשיו אני אומר. זהו, אל תפריע. ויש עוד עשרות, עשרות, עשרות דוגמאות ומקורות של חז"ל, כמה אדם צריך לבוא וללמוד תורה.

48:31תורה שלמדתי באף היא זו שמתקיימת. ככה אמר שלמה המלך על עצמו. ככה מסביר המדרש על הכתוב "אף חכמתי עמדה לי". ככה אומר שלמה המלך. מה זה "אף חכמתי עמדה לי"? אף שזה היה באף, בטרחה, ביגיעה, בייסורים, בקשיים. למה? אם אתה לא לומד בקשיים, התורה לא כל כך תחזיק מעמד אצלך. ככה אומר הרש"ש במסכת עבודה זרה דף י"ט עמוד א' כתוב: "לעולם ליגרס איניש והדר ליסבר, ואף על גב דמשכח". מה הפירוש? קודם כל אתה תתחיל ללמוד, ללמוד, ללמוד, ללמוד כמה שיותר, אפילו שתשכח אחר כך.

49:32הוא אומר, למה תשכח? כי פה הוא לא לומד בעיון. כתוב, לגריסיניש, לגרוס, לגרוס, לגרוס, מהר, מהר, מהר. ולכן הוא שוכח מהר, כי רק תורה שלמדתי באף, מתוך מאמץ, והגיעה, וטרחה. ים דני. אז אנחנו בוודאי שלא בדרגות הללו, לא בדרגות הללו. אבל עם כל זה, עם כל זה, למה, למה, למה כל כך קשה לשבת וללמוד? למה, למה, למה כל כך, זאת אומרת, הבן אדם מפתה אותו לבוא לשמוע שיעור תורה עם איזה בייגלה. מה, בייגלה זה פחות מהתורה?

50:39ומי שיראה את ההיסטוריה של גדולי וחכמי ישראל, כמעט לא היה גאון אחד בתורה שכן זהו שאתה אומר שהוא למד תורה בכיף, הכל בסדר, ולא משנה באילו סוגים של איסורים, באילו סוגים של טרדות. יש במסכת שמחות פרק ח' סך הצמחות, זה מדבר על ענייני אבלות. כתוב: אין מבטלים תלמוד תורה עד שתצא נשמתו של מת בן אדם בר מינן. אדם לא מת בבית אבל עוד לא מת, עוד לא יצאה לו הנשמה, אל תפסיק מהלימוד. וכשהיה רבי שמעון בנו של רבי עקיבא חולה, הגיע רבי עקיבא לבית המדרש, רק מהשם לידו איזה שליח אמר לו שים לב, תשגיח עליו. סך הצמחות זה מדבר על ענייני אבלות. כתוב: אין מבטלים תלמוד תורה עד שתצא נשמתו של מת. בן אדם בר מינן לא מת בבית אבל עוד לא מת, עוד לא יצאה לו הנשמה, אל תפסיק מהלימוד. וכשהיה רבי שמעון, בנו של רבי עקיבא, חולה, הגיע רבי עקיבא לבית המדרש. רק מה? שם לידו איזה שליח ואמר לו: "שים לב, תשגיח עליו."

51:40אחרי כמה דקות, רבי עקיבא מתחיל את השיעור. פתאום, הראשון אומר: הוא בסדר, עדיין הוא לא מת. השני, שליח נוסף, אומר: הרב, הוא כבר גוסס. הוא כבר זהו, הוא כבר התחיל להחביא את החול. השני אומר לו: הרב, הוא רגע לפני מיתה. רבי עקיבא ממשיך את השיעור. עד שבא הרביעי ואמר לו: זהו, הוא נפטר. עמד וחלץ תפילין וקרא את בגדה ואמר להם אחינו ישראל שמעו, עד כאן היינו חייבים בתלמוד תורה, מכאן ואילך אנו חייבים בכבודו של מת. זהו פשוט, פשוט. איך, איך אבן גוסס אמרנו חייבים בתלמוד תורה? אומרים שמרן הרב אלישיב זכר צדיק לברכה, ההתמדה שלו לא פסקה בזמן שהוא היה אבל על הילדים שלו או על אשתו. פשוט הנושא היה אחר, אותה התמדה, אותה למדנות. רק בהלכות אבלות. אומר, ההבדל הסתכם שהוציא שולחן ערוך אחר. איך, איך, איך? תורה, כי הם חיינו ואורך ימינו, בהם נהגה יומם ולילה. אי אפשר להגיד עכשיו אני לא חי. אי אפשר להגיד עכשיו כואב לי.

53:11וזה נפסק בברייתא הפוסקת שאין מבטלים תלמוד תורה עד שתצא נשמתו של המת. יש עוד כמה וכמה מקורות מחז"ל על זה שבן אדם צריך כשהוא בא ללמוד תורה, לא משנה באיזה מצב אתה נמצא, אתה חייב לשכוח מהכל - לשכוח ממשפחה, לשכוח מהכל. יש גמרא בערובין דף כ"ב עמוד א': "במי אתה מוצא תורה? במי שמשים עצמו אכזרי כעורב על בניו ועל בני ביתו". עוד כמה וכמה מקורות מחז"ל על זה שבן אדם צריך כשהוא בא ללמוד תורה, לא משנה באיזה מצב אתה נמצא, אתה חייב לשכוח מהכל, לשכוח ממשפחה, לשכוח מהכל. יש גמרא בעירובין דף נ"ד עמוד א', במי אתה מוצא תורה? במי שמשים עצמו אכזרי כעורב על בניו ועל בני ביתו. אם אתה עכשיו... וואו, כל הרגע, מה עם הילדים? מה עם זה? מה עם זה? אתה לא תזכה לכתרה של תורה. אומר ספר חסידים בסימן קפ"ו, אם קיבל עליו צערו בשביל הקדוש ברוך הוא, כגון, שמונע מלהשתעשע ולצחוק עם בניו ובנותיו, כששומע שהם בוכים.

54:29ואשתו מגדלתן והוא מצטער שבוכין ואינו עומד בשביל שעוסק בתורה. שומע את אשתו משתגעת וכואב לו הלב. אני יכול לבוא שנייה אליה, יקבל שכר על זה הצער, וצער של גיהנום ממהטים לו, כמובן באופן שהאשה מסכימה ושיפול הכל עליה כי אז צריך... לאושיט יד אם אין עזרה אחרת, אבל הוא עוצר את עצמו בשביל לא להפסיק את התורה. מורידים לו את הצער הזה שיש בלב. הילד בוכה ואני לא יכול לגשת אליו, לא כי אני אסור בנחושתיים, פשוט אני לומד תורה ואני לא רוצה להפסיק את הלימוד. מורידים לו מהצער הזה של הגיהנום. כמה אנשים נמצאים במתח, בלחץ, בתרדור, משגעים אותי. החזון איש כותב באגרות בעקרות החזון איש בחלק ב', איגרת תקוף למד"ו, כותב אחד ששאל אותו על זה, אמר לו: תוסיף לשקוד בתורה ואף במתיחות יתרה. זו הסיסמה. תורה עם מתיחות יתרה. יש לך לחצים, יש לך בעיות, יש לך דברים.

55:59יש סיפור מפחיד על מרן הרב שך שלא כולם יודעים את גדלותו. מי היה מרן הרב שך? במלחמת העולם הראשונה היה בלגן גדול והוא לא ראה את אמא שלו המון המון זמן. באחת הפעמים מצאה דרך שהאמא שמעה שהיא יכולה לראות את הבן, את הרב שך. היא שלחה אליו אגרת למקום, אמרה לו, אני אהיה ביום זה וזה. אני אהיה ביום זה וזה, תבוא, אני רוצה לראות אותך, אני לא יכולה. כשהגיע הרגע המיועד, הגיע הבן של השכנה. אמרה, איפה הרב אליעזר, איפה הבן שלי? אז הוא אמר לה שהבן שלה מבקש סליחה שהוא לא יכל לבוא. למה? אפילו שהוא מאוד רצה לבוא, הוא חש שהגעגועים החזקים שיהיו לו בעקבות הפגישה הזאת המרגשת יפריעו לו זמן רב בלימוד. ולכן הוא בטוח שהאמא תסלח לו על כך שהוא לא יכול להגיע לגבול. כמובן, הוא הכיר שאמא שלו תסלח לו אם זה יפריע על התורה.

57:25מתי התפרסם הסיפור הזה? אחרי שהרב שך כבר היה גדול הדור. מי סיפר את זה? האחות שבאה עם האמא לפגישה. היא אמרה, אתם חושבים עכשיו סתם שהרב שך הוא גדול הדור? זה מה שהוא היה בצעירותו. הגמרא אומרת במגילה דף ט"ז עמוד ב' שהאדם עוסק בתורה פתרו מכיוון אביהם. אומר הכלי יקר בספר דברים פרק ל"ג פסוק ט'. הוא אומר לאביו ולאמו לא ראיתיו. שאינו צריך לראות אחריהם. וגם את אחיו וגם את בניו. כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו. בגלל שהוא תמיד עסוק בתורה. כמובן איפה שזו מצווה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, אז זה צריך לבטל תורה. אבל לא מדובר בדבר הזה.

58:32זה היה פגישה במלחמת העולם הראשונה, שאחרי כמה חודשים שלא ראו אחד את השני. הוא אמר: "אם אני יוצא מהישיבה ורואה אותך, הגעגועים יהרסו לי. אני לא אוכל ללמוד חזרה." הרמב"ם בסוף הפירוש שלו על המשניות בסוף מסכת הוא כותב: "כבר השלמנו חיבור זה, ברוך השם סיימנו את החיבור, והנני מבקשו יתעלה ומתחנן לפניו, לפני הקדוש ברוך הוא, שיצילני משגיאות. ומי שימצא מקום פיקפוק בחיבור שלי על המשניות, ידונני לזכות, ובפרט ביותי תרוד לעיתים קרובות בפגעי הזמן ומה שגזר השם עלינו מגלות והנדודים בעולם מקצה השמיים עד קצה השמיים."

59:52ואולי כבר קיבלנו שכר דבר זה, גלות מכפרת עוון. הוא אומר, זה טוב, הגלות בעצם כפרת העוון. ויודע, הוא התעלה, כי יש הלכות מהן שכתבתי פירושן במסעותיי בדרכים, ומהן עניינים שרשמתי בהיותי על גבי העוניות בים הגדול. ומה שתיארתי ממצבי, הוא אומר: למה אני מספר לך את כל המצבים? לא בשביל התגאות. במשך זמן חיבור פירוש זה, הוא שגרם שנשתהיתי בו זמן רב. כמה זמן לקח לו לכתוב פירוש על כל המשניות? מגיל 23 עד גיל 30. שהוא סיים בגיל 30, שהיא שנת 1479. שבע שנים. האור החיים הקדוש, בהקדמה לספרו פרי תואר, כותב: "אלוקים הוא היודע שכל יגיעותיי בחידושי ההלכות אלו לא הייתה אלא מתוך עמל לצרות הרדיפות עליי ועל הציבור. מהיחיד ומהציבור לא נתנו לי לנשום, להשיב רוחי, להירגע אפילו לא שעה אחת ביום. ממתי? מיום שעמדתי על דעתי."

1:01:13לא נתנו לי מנוחה. והייתי דוחק עצמי וממית עצמי על התורה לעבוד את קוני. בהקדמתו לאור החיים הקדוש, את הפירוש שלו על התורה, הוא כותב: "הנקיפוני שאור שביסתי, נרדף דלקוני בתפיסה, במסירה, ועלילה ונגידה." הוא אומר: "אלי לא היה עלילה, שתפסו אותי, שמו אותי בבית הכלא. ביד צר, צר אכזרי. וכשזה נופל, זה קם." הוא אומר: "עד שאחד סוף סוף נפל, קם חבר שלו הרשע, גם רודף אותי. ואין מבטח לרגע מחיי להרגיע." הוא אומר: "אין לי רגע אחד בחיים שאני יכול להיות רגוע. עכשיו בסדר. ואני בתוך עמקי ים הצרות." תפיסות על עסקי ממון ועל עסקי נפשות, כיוויתי לשלום והנה למלחמה. רץ אחר רץ, לצר ולצורר. וצרה נוגעת בחברתה, הצוואר הגיע. ונדדתי מהעיר לעיר ונתקיים בי, הנמלט מן הפחד ייפול אל הפחד. מי שנמלט מהפחד ייפול אל הבור.

1:02:17כל מקום שאני מגיע, הצרה חדשה מגיעה עליי. גם בעיר הזאת חוטפים אותי. בורח לעיר אחרת. נו. וככה כותבים חידושים בן תורה. ככה כותבים חידושים ברוח הקודש. ואי אפשר לברוח מזה. תנא דבי אליהו, אליהו הנביא, רבא, בפרק 11 כותב, נגזרה גזרה על ישראל שילמדו תורה מתוך הצער, מתוך השיעבוד, מתוך התלתול, מתוך הטירוף, מתוך הדוחק, מתוך שאין להם מזונות. ובשכר אותו הצער עתיד הקדוש ברוך הוא לשלם שכרם לימוד בן דוד כפול ומכופל. זה גזֵרה. הקדוש ברוך הוא רוצה, רוצה, רוצה שתלמד ככה. בכאבים, בייסורים, בקשיים. מה בן אדם אומר? עזוב. אם תיתן לי מאה אלף דולר, ואם יהיה לי בית, ואם כל הילדים שלי יתחתנו, ואם, ואם, ואם, ואם לא יכאב לי כלום, ואם, ואם, אז אני אלמד תורה. חביבי, אז אתה תהיה בקבר.

1:03:32וכמה, וכמה, וכמה האדם צריך להשקיע, להשקיע בתורה. יש בעל לקח טוב בשיר השירים. זה דודי וזה רעי, בנות ירושלים, פסוק בשיר השירים, פרק ד' פסוק ט"ז. אמר הקב"ה. כל מי שמבטל את צרכיו ויושב ועסק בתורה, זה דודי וזה רעי. הוא הרע שלי. הוא האהוב שלי. יש הרבה אנשים אומרים לך, אני לא יכול ללמוד, יש לי טרדות, יש לי צרות. חביבי, הקדוש ברוך הוא רוצה שתלמד מתוך זה. תלמד מתוך הקשיים. תלמד מתוך הכאבים. ובאמת, אדם שמתחיל ללמוד תורה מתוך קשיים, מתוך טרדות, ולא משנה איזה טרדות, טרדות של ילדים, טרדות של בריאות, טרדות של פרנסה, טרדות שאנשים משגעים אותך, לא משנה מה, כל אלו היו לגדולי ישראל. הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה, פרק א', הלכה ח' וכל ההלכות שם, כותב שכל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, לא משנה מה. יש לך בנים, איסורים, חולאים, צרות, לא משנה. והאדם שלומד תורה מתוך האיסורים...

1:04:33ולא משנה איזה טרדות, טרדות של ילדים, טרדות של בריאות, טרדות של פרנסה, טרדות שאנשים משגעים אותך, לא משנה מה. כל אלו היו לגדולי ישראל. הרמב"ם מלכות תלמוד תורה, פרק א', הלכה ח': כל ההלכות שם כותב כל איש מישראל חייב לתלמוד תורה, לא משנה מה. יש לך בנים, ייסורים, חולאים, צרות, לא משנה. והאדם שלומד תורה מתוך הייסורים... אז הוא זוכה לאהבת תורה וכתרה של תורה. אז הוא זוכה לסייעתא דשמיא כמו שדוד המלך למד באותו לילה שבאו להרוג אותו מה שמאה שנה תלמיד ותיק לא יכול ללמוד. ואל תחכה שיהיה לך יישוב הדעת. שב, תלמד במאמצים, בתרדות, בקשיים, בבעיות.

1:05:44ומי שזוכה לזה, אז הוא מתחיל להבין מה זה כתרה של תורה. ולכן הרבה פעמים הקדוש ברוך הוא נותן לבן אדם ברכה. תלמד מתוך כאבים, מתוך דוחק, מתוך צער, מתוך איסורים, מתוך חולאים. מה בן אדם אומר? ריבונו של עולם לא רוצה! קח את זה חזרה! טיפש. בורא עולם הביא לך את זה כדי שתנצל, תיקח את זה. הוא רוצה להביא לך ברכה בלימוד. רוצה להביא לך הצלחה במעשה ידיך. תשתמש בזה. תורה מתוך איסורים. אשרינו, אשרי כל אדם שזוכה ללמוד תורה, אפילו בקצת ייסורים, בקצת בעיות של יישוב... לפעמים זה בעיות של יישוב הדעת, של פרנסה, לפעמים זה חינוך ילדים, לפעמים זה שלום בית, לפעמים זה אנשים רודפים אותך, לפעמים זה הבנק, לפעמים... אין, אין, אין, אין יישוב הדעת. את זה הקדוש ברוך הוא רוצה. אז אומר הרבי מקוצק, אל תאמר, זה כשאפנה, שמע לא תיפנה. אומר, אל תאמר, אחרי, אחרי, אחרי שיהיה לי יישוב הדעת, אחרי שהכל יסתדר, אל תאמר ככה. שמע מן השמיים...

1:06:46רוצים אותך דווקא כשאתה במצב לא פנוי, במצב שאתה לא פנוי הוא אומר לך תבוא לשיעור, מה אתה אומר? נראה אם יסתדר לי בלילה. אם לא יסתדר לך, אז דווקא תבוא. שם יזכנו שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה ונזכה לעמוד בתורה בכל מצב, בכל שנייה, בכל כוחנו, בכל מאוויינו, ונזכה. ...שהתורה תתקיים בנו ותישאר בנו. אמן, כן יהי רצון. הדברים הללו הם מקצת שבמקצת מהחומר שיש בחז"ל על זה. אבל לטעום גם קצת, תעמו וראו כי טוב ה'.