ימי החנוכה סגולות ודברים מענינים מאד הרב אפרים כחלון
צפו בסרטון הווידיאו המכיל מסרים וסיפורים מעניינים, מהתורה, מהגמרא ומעשיות חז"ל. גם אם אין באפשרותכם לצפות בווידאו כולו, 5 דקות של צפייה יוסיפו לחייך נופך מיוחד, ויקשרו אותך לחיי התורה. בנוסף להבאת הגאולה לעם ישראל, מאז מהעבדות במצרים, ה"הראה שהוא שליט על הכל, וחוקי הטבע לא מגבילים אותו כי הוא יצרם. הקדוש ברוך הוא מעל לכל דבר, ואנחנו חייבים לחשוב ולזכור את זה ולהודות לו כל יום ויום. בואו והצטרפו לקבוצת "בעזרת השם" ועזרו לנו לפרסם את תורתו הקדושה. לימוד התורה הוא בעברית על ידי הרב אפרים כחלון, והסרטון הזה הינו אחד מבין סדרה ייחודית, מעניינת ומחכימה על פרשות השבוע. מטרתו של הרב כחלון היא להראות שהלקחים מן התורה ומהפרשה עדיין רלוונטיים לחיים המודרניים שלנו היום, הוא מסביר בטוב טעם ודעת את תהליך החשיבה של אבותינו, איך הוא מתקשר לחיינו הפרטיים, ואיך נוכל להשתמש בידע הזה כדי להשיג את מטרת חיינו. הערה: במאמציי לתרגם את שיעור התורה מאנגלית לעברית, שימו לב כי כל טעויות התרגום הן שלי ולא של הרב כחלון
Transcript
0:13אנחנו מתקרבים לימי החנוכה, מה קרה בעצם בחנוכה? למה כולם שמחים? מה, על מה ולמה? מתי זה קרה? אז בשנת ג' אלפים תתקצ"ט (3,590) לבריאה התחילה מלכות החשמונאים, שזה היה ק"צ (190) למניין היוונים. ובזמן הזה, באו היוונים והתחילו להתגרות ולעצור את ישראל. משנה תקפ"ג לתחילת היוונים, זאת אומרת 143 שנה מאז שהיוונים התחילו, ועד שנה 145 של היוונים, העמיד צלם בהיכל.
1:15מי העמיד? אנטיוכוס אפיפאנוס. זה היה השם שלו. ואחרי שלוש שנים חלה בתחלואים נוראיים שלא נראו כמוהם. ומת בשנת תקפ"ט. כל זה מובא בסדר הדורות באלף הרביעי בשנת ג' אלפים ת"ק. אחר כך בשנת ג' אלפים ת"ק משנת ג' אלפים ת"ק קצ"ד עד שנת ג' אלפים ת"ר יש עשרים שנה. עשרים שנה אחר כך היה אנטיוכוס הרשע הנקרא אפיפנס מלך יוון. בשנה השישית למלכותו עלה לירושלים והחריב את בית המקדש והעמיד צלם בהיכל וביטל שבת ומועד ומילה, והרג שבעת בני חנה ואת אלעזר כהן גדול בן 90 שנה. עמדו ישראל בצרה חמש שנים, עד שנת תפרש כ"א. הוא מלך משנת תפרש י' ובשנה השישית שלו, שזה תפרש ט"ז, עלה.
2:39להחריב את בית המקדש, ביטל שבת, מועד ומילה, ומתה הפרשת את זין חמש שנים, עד שנת הפרש כף א'. עם ישראל היום בצרה. והרג ביהודים מנער ועד זקן, תוך שלושה ימים שמונים אלף. שמונים אלף הרוגים בשלושה ימים. זה לא היום שיש מרובים, פצצות, אחד אחד. ו-80 אלף נמכרו מחר אותם לעבדים ו-40 אלף הלכו בשבי ובזמן הזה. ו-80 אלף נמכרו מחר אותם לעבדים ו-40 אלף הלכו בשבי ובזמן הזה היה שם כהנים שנלחמו אחד בשני שתי שנים אחרי זה ואחד המיר את דתו ועשה עם אנטיוכוס שהגזור על היהודים שמד יהודי שכנע את אנטיוכוס ושלח שר צבאו לירושלים ובבועל הקודש ראה איש אחד שהכו על פניו ונפל כמת. היו שם כהנים שנלחמו אחד בשני. שנתיים אחרי זה, אחד המיר את דתו ועשה עם אנטיוכוס שיגזור על היהודים שמד. אותו יהודי שכנע את אנטיוכוס ושלח שר צבאו לירושלים. בבואו אל הקודש, ראה איש אחד שהכהו על פניו ונפל כמת.
4:09ואז סחבו אותו מן הקודש והוציאו אותו החוצה. הכהן הגדול חילה את פני השם שלא ימות בתוך הקודש, והשם יתר לו ויקם על רגליו. הוא הלך לארצו בבושת פנים. כשהגיע לשם, שלח את שר הצבא. שר הצבא ראה שמישהו מגיע לאזור של בית המקדש, וכשהוא בא, הרג אותו. והוא ממש גוסס. אז הכהן הגדול התפלל ואמר, "ריבונו של עולם, שלא ימות פה בבית המקדש." הקדוש ברוך הוא שמע לתפילתו והוא קם לחיים. כשהוא ראה את הצבא ישר אמר דבר כזה, חזר למלך ואמר, "חי השם כי בין מוות הוא הנוגע בקודש." אבל אחרי זמן מועט נקבר במלך אנטיוכוס השביעי. שלח לירושלים שרים גדולים, צריך להגיד אנטיוכוס השמיני את ניקנור ובגריס ולוסיה ואפולוניוס, וכולם הרג מתתיהו כהן גדול ובניו, ועשו שלום עם הרומאים. זה מה שמובא בקיצור נמרץ מה שקרה.
5:38בהמשך, בשנת ג' אלפים ת"ר קפ"א, מתתיהו בן יוחנן כהן גדול מרד באנטיוכוס, ותחילת מלכות מתתיהו הייתה בשנת ג' אלפים ת"ר קפ"א. בחמישה בנים היו לו גיבורי חיל: יהודה הבכור, יונתן השני, יוחנן השלישי, שמעון הרביעי, אלעזר החמישי, וכולם הלכו אחר אביהם חוץ מאלעזר. בגלגולי נשמות כתוב שמתתיהו היה יהודה בן יעקב, יונתן היה גלגולו של יונתן בן שאול, שמעון גלגולו של שמעון בן יעקב והיה להם את הכוח ואת הקדושה של השבטים. אחרי כך בשנת ג' אלפים ת"ר ש"קפ ב', יהודה המכבי...
6:41הוא מלך בשנה הזאת ג' אלפים ת' רכפ"ב, שזה היה שנה שנייה לחשמונאים מתחילת מלכותם. ולמה קראו לו מקבי? כי היה חרות על דגלו "מי כמוך באלים ה'". ואז באותו זמן קם מגיבורי יוון שבאו עליו ללכדו שמונה אלף ומתיים איש. ואחרי זה הרג את אפולוניוס, שר צבא מוקדון, וכל עמו, ולקח שלל רב ונלחם בו כל ימי חייו. וכן עשה לשר הצבא סירון, והרג מגיבורי ניקנור 9,000, ושרף את השר פיליפוס. אז אחרי שאנטיוכוס שלח את השרים הללו והוא הביס אותם, יהודה המכבי ממש באמתי מעט אסף אנטיוכוס את אמריו אשר לא יספר ועלה לירושלים. ויצעקו אל השם ויך השם אותו בשחין. ראו בכל ימיו גיבור עד הכאב והבטן, ויפול מעל המרכבה ותשברנה עצמותיו.
8:01ואיבש אשחין על בשרו כריח נבלה ועיסעו עבדיו בכיסא על שכמם כי לא יכול לרכוב, כל הגוף שלו התפרק, לא יכול לרכוב ומפני ריח רע השליכו. והיה מות בבושה וכלימה. אז בזמן הזה, יהודה המכבי קיבץ עוד אלף איש... ואחרי זה עוד עשרים אלף ועוד אחד עשר אלף ועוד אלפים שלוש מאות ועוד עשרת אלפים ועוד שלושים אלף אלפים אלפים נהרגו ורק בכ"ה בכסלו בא הוא ועמו לירושלים ומצאו פך שמן טהור שהיה חתום בחותמו של כהן גדול והביאו עצים ואש הקודש לא הייתה וקראו אל השם ותצא אש מן האבן אשר על המזבח ויתנו עצים עליה ותהיה האש ההיא עד הגולה השלישית.
9:09ומה שעשו חנוכה שמונה ימים, איתא במגילת תענית פרק ט', שבני חשמונאי היו מתעסקים בו כבר שמונה ימים. ובמאור עיניים פירש, שעד קודם לכן לא היו יכולים לעשות סוכות מפני לחציהם. אז זה זכר לסוכות על הר מודיעין, עיר יפה, שם נקבר מתתיהו בן יוחנן ובניו יהודה המקבי, ושם הרבה קברים מבני החשמונאים. יהודית שהרגה את שר הצבא האליפורני לפי הפייטן היה זה בימי החשמונאים, ויש אומרים שזה היה בימי נבוכדנצר. ויש אומרים בימי קמביסי בן כורש מלך פרס, כמו 200 או 300 שנה קודם נס חנוכה. ואומרים שהייתה גלגול של יעל וכו' וכו'. עכשיו לפי סדר השנים, מי שמעניין בסדר הכרונולוגי של החשמונאים בשנת ג' אלפים ת"ר שכ"ב, יהודה המקבי הרג את שר הצבא ניקנור וכל חילותיו, שזה היה בשנת 175 ליוון. הוא מלך שש שנים, איך אומרים? ארבע שנים.
10:31ואז הוא ניצח את אנטיוכוס, ואלעזר אחיו מת במלחמה, שנפל פיל גדול עליו. יש גרסאות במדרשים איך הוא מת: האם הוא טבע בפרש של הפיל, או אם טבע פשוט, או שפשוט הפיל ריסק אותו. בשנת ג' אלפים תפרש קפ"ח דימיטריוס, סוסר בן סלאוקוס פוליפוס, היה דודו של אנטיוכוס. הוא מלך ג' אלפים ת"ת קפ"ח ובזמן הזה שלח שר צבאו ניכנור על היהודים. זה היה ככל הנראה ניכנור אחר. למה? כי את ניכנור ששלח אנטיוכוס להרגו אותו בשנת ת"ת קפ"ג, ופה אנחנו מדברים בג' אלפים ת"ת קפ"ח ואז... עיקה המלך יהודה עם 30 אלף בחרב, ואחרי זה עשה כבוד גדול לבית בימי יונתן, ומכה ליהודים מס עשרת אלפים שקלים בכל שנה. חזר בתשובה בסוף ימיו של המלך יהודה. עלה עליו בקירס, שר צבא המוקדונים. בסוף ימיו של המלך יהודה, עלה עליו בקירס, שר הצבא של המוקדונים.
11:57בא להילחם איתם, והרג יהודה מהם חמשה עשר אלף, ונפל גם הוא במלחמה ההיא. זה היה בשנת שש למלכותו, והבכו אותו כל ישראל. הייתה צרה ליהודים אשר לא נהייתה כמו ארבעה חודשים, עד שמלך יונתן. יונתן היה גם אחריו, אחרי הבכור יהודה שנפטר, והוריש את המלוכה לאחיו. ואנטיוכוס נשאר לבד עם שני בניו וברכו, ואז ישבו ישראל בטח איש תחת גפנו ותאנתו כל ימיו. נתן ומת זקן ושבע ימים בטובה וברצון. אחרי זה מלך שמעון אחיו בשנת ג' אלפים ת' שלמד. הוא המלך הרביעי לחשמונאים, והוא מלך שש שנים. אשתו ניסת עליו, ואז בא להילחם אנטיוכוס אירוט עם שמעון אחיו ובניו, והכו את כל העם הזה של היוונים. ואנטיוכוס נשאר לבד עם שני בניו וברח, ואז ישבו ישראל בטח איש תחת גפנו ותאנתו כל ימי יונתן, ומת זקן ושבע ימים בטובה וברצון. ואחרי זה מלך שמעון אחיו בשנת ג' אלפים ת' שלמד' הוא המלך הרביעי מיהושמונאים, והוא מלך שש שנים. ובתו נישאה.
13:23לתלמי מלך מצרים. ותלמי הרג את שמעון חמיו ואשתו המלכה, אשת שמעון, ושני בניה. הוליך עשורים בזיקים מצרים את הגדול הורקנוס, גיבור חיל, להרוג, והקטן יוחנן ברח מבית העשורים. יוחנן בן שמעון בן מתתיהו מלך בשנת ג' אלפים ת' פ' בן ב' ועלה עליו תלמי מלך מצרים וכולי. עד כאן העניינים האלה של החשמונאים ממשיכים קצת, אבל מכל מקום נשים לב שרוב הסיפור הוא על המלחמה, על המלחמה, על המלחמה. אם רוב הסיפור הוא על המלחמה, אנחנו חוגגים את הניצחון במלחמה במה? בשמן! בשמן זית מדליקים נרות חנוכה, זה היכר החג. איך זה קשור? למה לא צריך לעשות זכר למלחמה? אז באמת, בשאלת הבית יוסף שהוא שאל למה מדליקים שמונה ימים, הרי בפועל מצאו את פח השמן והיום הראשון זה לא היה נס. אז הפרי חדש אומר שהנס הראשון זה המלחמה, אבל המלחמה היא לכאורה העיקר. כל מה שקראנו פה זה מלחמות ומלחמות וניצחונות ומלחמות. אז למה צריך לעשות זכר למלחמה? אז היה פעם מי שאמר במידת לבדיחות, המלחמה לא צריך לעשות לה זכר; עד היום אנחנו במלחמה. אתה תזכור את זה גם בלי לעשות משהו.
14:50אבל תעשה זכר לניצחון. תעשה זכר לניצחון. מה אתה עושה זכר לזה שמצאו פך השמן? תעשה זכר לניצחון. לא עושים. ילד שלא קורא את ההיסטוריה ולא שומע את הסיפורים על המלחמות חושב כן רק מצאנו פך שמן. כנראה לא היה תקציב בבית המקדש. מצאנו פך שמן והוא הספיק ברוך השם. מזל שיש את השיר, יוונים יוונים נקבצו עליי עזאי במא"ש השמנים ותימו כל השמנים אז מבינים שאפו יוונים בסיפור אבל כל מה שקראנו פה, בכל העריכות הזאת מלחמות, מלחמות, כלום ש... אין להם מלחמות. בעל הניסים מזכירים קצת, מזכירים אבל כל העיקר של חנוכה כל העיקר זה מלחמות. אלעזר מת, מסר את נפשו, כלום. איך שותקים? שותקים מה? באמת. זוכר את המלחמות בסופגניות שאתה אוכל ומה? יש אנשים שיש להם מלחמה בבטן אחרי שהם אוכלים סופגניות, אבל איך אתה זוכר את המלחמה? הדבר הנפלא בחג החנוכה זה שאנחנו לא זוכרים שום ניצחון גשמי, שום ניצחון גשמי - לא יהודה המכבי.
16:13לאוו בקדושה ובטהרה. למה? כי הם ידעו שכל זמן שהמנורה דלוקה בבית המקדש, אז הקדוש ברוך הוא שולט שם. כל זמן שהמנורה פועלת, כל זמן שהמנורה מתפקדת. זה סימן שהקדוש ברוך הוא שם. כידוע, הגמרא אומרת במסכת שבת דף כ"ב עמוד ב': למה צריך להדליק בכלל את המנורה בבית המקדש? וכי להאיר הוא צריך? והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו של הקדוש ברוך הוא. אז למה צריך להדליק? אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל. היוונים ידעו שאם יש מנורה, יש שכינה בישראל. אם יש שכינה בישראל הם לא יצליחו לטמא אותם.
17:42הם לא יצליחו להצליח ככל העמים בית ישראל. והם ידעו שיוונים שגדול המחטיאו יותר מן ההורגו. אז הם אמרו בואו אנחנו נטמא את השמנים. נטמא את השמנים. עכשיו מה קורה? אם נטמא את השמנים, השכינה לא תהיה במקום, תעזוב אותם. אם השכינה תעזוב אותם, הכל בסדר, הכל מסודר. אנחנו נשלוט עליהם. למה? כשהשכינה, השכינה לא שורה על דבר חסר. שכינה לא שורה, לזה הסיבה שמובאה במדרש שבשעה שעם ישראל קיבלו את התורה, היה השראת השכינה. כולם התרפאו, כל הסומים, כל החולים, כל הנכים, כל ה... השכינה לא שורה בדבר חסר. זה גם הסיבה שהקב"ה לא שורה על גאוותן, כי הגמרא אומרת בסוטה בדף ה' ע"א, היימן דיהיר בעל מום הוא. הוא בעל מום. אין עליו שכינה. הוא מום, זה כמו שאין לו אף, דם שהוא גאוותן, בלי אוזן. בלי רגל. אז הנה, השכינה לא הולכת לבעלי מום. הקב"ה אומר, זה מגעיל, תועבת ה' כל גבלב. יש מדרש, בתנא דבי אליהו מסופר. פעם אחת, אליהו הנביא הלך עם איזה חסיד אחד. כשהם עברו ליד נבלה, החסיד ירק, מסריח, ממש מאוס עם תולעים. אמר אליהו הנביא, תסתכל, תסתכל איזה שיניים לבנות ויפות יש לנבלה.
19:05אחר כך הם עברו ליד בן אדם, ככה מגונדר, מריח טוב, הולך כמו ברווז. אליהו הנביא סתם הציץ. אמר לו, תגיד לי מה זה? שוברים ליד משהו מסריח, אתה לא שותק טענה. אתה אומר, כמה שיניים יפות יש לה. שובר ליד בן אדם, נראה יפה, חתיך, עשיר. למה אתה סתם הצצת? אמר לו, פשוט, בנבלה יש משהו טוב. בו אין כלום. למה הוא גאוותן? תועבת השם כל גבה לב. מסריח. גם השיניים שלו יותר מסריחות מהשיניים של נבֵלה. נבֵלה? יש שיניים לבנות. משהו טוב. היא לא מתגאה. אפשר למצוא בה משהו טוב. אדם שמתגאה אי אפשר למצוא בו שום דבר טוב. אז הדבר הזה בעצם, המלחמה שניצחו, זה היה בעצם סייעתא דשמיא, זה היה מעבר לגדר הטבע. צריך לזכור את זה, מזכירים את זה בתפילה אבל זה לא העיקר, העיקר זה לבוא ולהחדיר חנוכה. יש לנו נס של פך השמן וחזרת השראת השכינה בטהרה. וזה הסיבה שהיוונים באו וגזרו על השבת, מילה, חודש, עניינים של אישות, של צניעות, של נידה. לא רצו לטבול במקווה, אנשים אין, אין תפילה במקווה.
20:26מי שהולכת לדבון, יש מדרש שאומר שכל אישה שהייתה הולכת לדבון היו מפשיטים אותה ערומה ואחר כך הורגים אותה. אז הקב"ה עשה להם סייעתא דשמיא, פתח להם מקוואות בבתים. הם ממש היו מתעללים ביהודים, אבל לא סתם להרוג, להוריד ולשבור את כל חומות הקדושה. הורידו להם את הדלתות, שלא יהיו דלתות בבית. שכל מי שעובר יראה מה קורה אצלך בבית. אין צניעות. אין פרטיות. השלטון שולט גם עליך באופן יחידי. כשהעם ישראל סוף סוף הצליחו להשתחרר, הם הבינו, דבר ראשון שאנחנו צריכים לעשות זה לבוא לבית המקדש להחזיר את השראת השכינה. אם נשים לב, בסדר "על הניסים" אנחנו אומרים: מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך. לך עשית השם גדול וקדוש בעולמך, ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה. איך שעשית תשועה גדולה וניצחו במלחמה, מה עשו? ואחר כך, מיד אחר כך... לבוא לבית המקדש להחזיר את השראת השכינה. אם נשים לב בסדר "על הניסים", אנחנו אומרים: "מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך." לך עשית השם גדול וקדוש בעולמך ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופרוקן כהיום הזה. איך שעשית תשועה גדולה וניצחו במלחמה, מה עשו? ואחר כך, מיד אחר כך...
21:42בואו בניך לדביר ביתך ופינו את טחליך ותראו את מקדשך ודליקו נרות בחצות קודשך. חביבי, עכשיו גמרת מלחמה, לך לאכול איזה שטוק טוב, לך לנוח קצת עכשיו סיימת מלחמה ישר. ואחר כך בואו בניך לדביר ביתך, הם ידעו דבר ראשון שצריך לעשות זה השכנת השכינה פה, לסלק את כל הטומאה. לצערנו אומר הכתוב: "ולא ייראה בך ערוות דבר," ושם מאחוריך אישה הולכת בלי צניעות. כשאני הולכת עם דברים לא ראויים, כן, אני אשמע פעם שזה רב שמתיר פאה. אז היא לוקחת את הפאה הנוראה הזאת ומכשילה את הרבים, או בגדים צמודים. כן, אני מכוסה, מכוסה, אין בעיה, מכוסה, אך מכשילה את הרבים. או איש שלא מתנהג באופן הראוי ושם מאחריך בסילוק השכינה. אז אתה נשאר חנוכה עלי, אש שוחקת לי באש. אתה מבסוט, חג חנוכה שמח, והשכינה בוכה. השכינה בוכה עליך. למה? היא רוצה לבוא לשחות פה בבית, אבל מה יש פה בבית? טינופת, מה יש פה בבית? מה אתה עושה בבית? איך אתה מתנהג בבית? אז לא שבן אדם גאה פתאום והשכינה לא רוצה לבוא אצלו, או שעניינים של צניעות, של קדושה, אז מה אתה מדליק חנוכייה, מה? חנוכייה הזאת זה סמל של טיהרו את מקדשיך והדליקו נרות בחצרות קדשיך להשרות את השכינה. אתה הולך תחגוג, תחגוג עם היוונים. אבל היוונים הפסידו. אז מה אתה חוגג?
23:13לכן, בחג חנוכה אנחנו לא חוגגים את הניצחון של המלחמה. בסדר, חזק וברוך, אבל יש לנו ניצחון הרבה יותר גדול. גדול המחטיאו יותר מן ההורגו. ניצחנו, הרגנו אותם, בסדר, אבל זה לא העניין. הצלחנו להישאר יהודים, החזרנו את הקדושה לעם ישראל. כשמדליקים את הנרות, יש מחלוקת בגמרא בין בית שמאי לבית הלל. האם מוסיף והולך או הולך ופוחת. בית שמאי אומרים, ביום הראשון תדליק את כל שמונת הנרות. יום השני שבעה, שישה, חמישה, ארבעה, שלושה, שניים, אחד. בית הלל אומרים, מוסיף והולך. אחד, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה. הטעם של בית שמאי כפרי החג. פרי החג שהוא בסוכות שהם מקריבים אותם. היו הולכים ופוחתים, הולכים ופוחתים. בהתחלה ביום הראשון שבעה קורבנות, ביום השני שישה וכן הלאה וכן הלאה. בית הלל אומרים, מעלים בקודש ולא מורידים, מוסיפים, מוסיף והולך.
24:14על זה אמרתי בסייעתא דשמיא: פרי החג היו מוקרבים כנגד אומות העולם. אומות העולם זה עניינים של תאוות, עניינים של חשקים, עניינים של גשמיות. אז זה פרי החג הולך ופוחת. אבל נר חנוכה מוסיף והולך. נפסק להלכה כמו בית הלל: ביום הראשון אחד, ביום השני שתיים, שלוש, ארבע. למה? להראות שנר חנוכה זה עניינים של קדושה, עניינים של צניעות, של תורה, של השראת השכינה. בזה אתה צריך להיות מוסיף והולך. אם בחוקותי תלכו, תתקדמו, תלכו. עניינים של תאוות, גשמיות, לא נורא אם לא הולך הבית במיליון וחצי דולר. תראה קצת בדרגה. תקנה במיליון שלוש מאות, תתרום מאתיים אלף דולר. כמו פרי החג, הולך ופוחת. אבל עניינים של תורה, של צניעות, של קדושה, כל הזמן מוסיף והולך. אז ביום הראשון אנחנו באים, מדליקים את הנר הראשון והשמש. ביום השני שני נרות והשמש. שלושה נרות והשמש.
25:15דרך אגב, אמר פעם אחד מגדולי האדמו"רים: מי שלא מכיר את חנוכה, לא יודע מה זה חנוכיה. כשהוא מסתכל על החנוכיה, הוא רואה את השמש. מה הוא אומר? זה הכי חשוב, זה הכי גבוה. בעצם, מה זה השמש? השמש הוא משמש את הנרות האחרים, הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד. אז כדי שאנחנו חלילה לא ניכשל, אנחנו נשים את השמש. יש כאלה שמשאירים את הנר שמדליקים בו את כל הנרות להיות שמש. היה פעם אחד, איזה גוי אחד חשוב מאוד שהתארח ורצו לתת לו להדליק נרות חנוכה, אז עכשיו הרב עובדיה אמר, לא, לא, אל תתנו לו להדליק. אבל זה לא יפה. אמר, אין בעיה, ניתן לו את השמש. הוא היה הכי מבסוט. איזה יופי. אני הנר הכי גבוה. הם מדליקים את הנרות הנמוכים. אני מדליק את הנרות. אני הנר הכי גבוה. חביבי, זה הנר שהכי... לא חשוב. שמים אותו על פי ההלכה גבוה להיכר, שהוא יהיה ניכר. אבל איך יכול להיות? מה? ההסבר הוא, חביבי, אם אתה גבוה, אם אתה גאוותן, אתה יכול. אתה לא קודש. זה מה שלומדים מהשמש.
26:33גבוה מעל כולם, מעל כולם אתה חול. כמו כולם אתה נראה, אבל אתה חול, אין, אתה לא קודש. אז באים ומדליקים ביום הראשון את הנר הראשון ואת השמש, מברכים אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר חנוכה, שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אנחנו צריכים לזכור איך אנחנו נזכה להדליק את הנשמות של עם ישראל. נר אלוקים נשמת אדם. הנשמות של עם ישראל זה הנרות שאנחנו צריכים לבוא להדליק. מתי להדליק את זה? בחנוכה. להגביר את האור, להרבות את האור. ואחרי זה שעשה ניסים לאבותינו. איזה נס יותר גדול מזה שיהודי חוזר בתשובה אחרי 20, 30, 40, 50 שנה שהוא לא ידע איפה אלוקים ולא ידע מה זה שמע ישראל. ואם כזה דבר קורה בחנוכה אז בוודאי שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, שהחיינו. רשעים בחייהם קרויים מתים, צדיקים במיתתם קרויים חיים. החיים האמיתיים זה חיים על פי תורה, על פי קדושה, על פי צניעות, על פי יהדות.
27:45אז אתה יכול לברך שהחיינו, אבל איך אתה מברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה ברגע שאתה חוטא? ברגע שהחיים שלך באופן נוראי, אתה מודה על החיים האלה? איזה חיים אלה? נראה אם היית בזמן היוונים, היית כמוהם? אם היית רואה את מתתיהו, היית אומר זה קיצוני? אז החג הזה של חנוכה אנחנו לא חוגגים על הניצחון של המלחמה. אנחנו חוגגים על הדבר הרבה יותר גדול – על הקדושה, על הטהרה שסוף סוף חזרה לעם ישראל. וזה החג, כמו שאמרנו בהרצאה אחרת, בשיעור אחר, שמונה ימים. החג היחיד שיש בו שמונה ימים, זה אותו חג פסח שבעה ימים, זה שמונה ימים, ועליהם הוסע אומרים. יש במהר"ל על זה ועוד. שבע זה מספר יהודי. יש לנו שבת, יש לנו שמיטה, שבע שמיטות זה יובל. הגמרא במסכת שבת כותבת שבעצם יש לנו שבעה ספרים ולא חמישה חומשים, כי פרשת ויהי בנסוע הארון זה ספר בפני עצמו וכן הלאה. שבע יש הרבה דברים ביהדות. שבע, המהר"ל אומר שמונה זה משהו אחר. שמונה זה מעל הטבע, מעל כל מה שאנחנו מכירים. יש שבעה רקיעים.
29:14מעל זה שמונה. זה מה שאנחנו אומרים בחנוכה. חנוכה אנחנו מעל הטבע. למה אנחנו מעל הטבע? כי אנחנו חיים בקדושה. אנחנו עם השראת השכינה. אז בן אדם שנמצאת אצלו השראת השכינה אין לו מה לחשוש, אין לו מה לפחד. היה סיפור, היה יהודי אחד, שהיה לו כמה בעיות. בעיה ראשונה, שלום בית על הפנים. שלום בית. בעיה שנייה, הבת שלו מאז שהיא נולדה, הבת שלו קראו לה רחל, מאז שהיא נולדה ישר בית חולים. אז הוא בא ושאל אותי מה לעשות, מה לעשות, איך זה. אז שאלתי אותו מה המצב של השלום בית, למה ככה, אז הוא החזיק מעצמו וזלזל קצת באשתו. אמרתי לו, חביבי, אל תזלזל באשתך. הוא היה יהודי חרדי, לא סתם, שומר הכל. אמרתי לו, כתוב, איש ואישה שזכו שכינה ביניהם, תעשה השראת השכינה בבית, השכינה תרצה לרדת. אבל יש בעיה, ילדה חולה, והשכינה לא שורה על מקום שיש חולאים. היא תתרפא הילדה, כמו שהיה במתן תורה. שמעתי דרך אגב, חידוש מהרב וולבה, הרב וולבה אומר דבר מופלא. הוא אומר, אנשים הולכים לכותל המערבי כי שכינה לא זזה משם. הוא אומר, איש ואישה שזכו – שכינה ביניהם. אתה לא צריך ללכת לכותל. יש לך בבית את השכינה.
30:30זה רעיון נחמד, כמובן שהשראת השכינה בכותל הרבה יותר, אבל זה רעיון, להבין מה אתה עושה, איזה דבר אתה זוכה אם אתה יודע להשרות את השכינה אצלך בבית. זה דבר גדול. ככה אמרתי לו. אחרי כמה שבועות הוא מתקשר אליי ואומר לי, אתה לא תאמין, התחלתי לכבד את אשתי, לקנות לה דברים, לא לקטרג עליה, לאהוב אותה, לנסות לאהוב אותה, לא לקלל אותה, לא להצבן אותה. והילדה השתחררה מבית החולים, כל הרופאים אמרו, לא יודעים למה החזקנו אתכם עד היום. לפני כן, כאבים, איסורים, מחלות, לא יודעים, לא מגלים לה. שלושה חודשים. ביום שהוא החליט על עצמו כמה שבועות אחר כך, בריאה, השרת השכינה זה בדיוק מה שאנחנו באים ועושים בחנוכה. משרים את השכינה אצלנו בבית בהדלקת הנרות הללו בענווה שלנו, לא כמו השמש גבוה וחול בצדקות שאנחנו הולכים כדרך החשמונאים. וזה מה שאנחנו גם... יש תשובה של רבנו מימון. רבנו מימון הוא אבא של הרמב"ם. הוא כתב שיש מנהג לאכול...
31:42ספינג'ים בחנוכה זה הסופגניות שלנו שממלאים אותם מכל טוב: ריבה ושוקולדים. ויש כאלה מקומות שכדי לקנות שתי סופגניות אתה צריך לקחת משכנתה. האנשים מגזימים, זה אין. זה, חביבי, מצוות החג. היה בן אדם אחד שאמר, "סופגניה, גם אם אתה אוכל ביום הראשון, זה מספיק לך לשמונה ימים. אתה צריך אחר כך לעצום שמונה ימים דיאטה. סופגניה, זה יושב לך בבטן שמונה ימים." ויש כאלה סופגניות שאם הן היו בזמן החשמונאים, לא היה צריך נס שהתלק שמונה ימים. אתה שם פתילה בסופגניה, היא דולקת שמונה ימים בלי נס. מלאה שמן, ובא בן אדם וטפטף שמן, זכר לנס. זכר לנס שמן, זכר לנס שמן. בסדר, זכר לנס, חביבי, תאכל כמה סופגניות שאתה רוצה, אבל חביבי, הסופגניה לא עושה אותך יותר יהודי. השומן שמטפטף עליך לא עושה אותך יותר יהודי. תתבונן גם במה אתה אוכל. תתבונן, מנהג ישראל תורה חשוב מאוד. יש כאלה שמקיימים את הפסוק בתהילים: דוד המלך אומר "לעשות רצונך אלוהי חפצתי ותורתך בתוך מעי". בעניינים שזה של מעיים אין בעיה. בפסח אוכל לך כבש שלם, מרור, חרוסת, מצות, אין בעיה, תביא עוד הכל.
33:00ט"ו בשבט, פירות יבשים, פורים, אוזני המן, חנוכה, סופגניות, הכל בסדר, שזה אוכל אין בעיה. אתה אומר לו, אבל אתה יודע שבפסח צריך לספר ביציאת מצרים מה שאתה כתבי נושנה. הוא אומר לך, עזוב אותך, עזוב אותך, אני עייף, אני לא יכול לישון. אבל מה עכשיו היא רק תקילו מצות? רבע קר... מה? מה יש לך? אכלת... לא, זה בסדר, אבל זה כתבי נושנה. אתה אומר לו, בט"ו בשבט, אתה יודע, צריך ללמוד תולעים, צריך לדעת מה מותר, מה אסור, הוא אומר לך, עזוב אותך, עזוב אותך, פורים, כי אתה מגילה צריך, לא רק אוכל, לא רק משתה. משלוח מנות, מתנות לאביונים. תורתך בתוך מים, עזוב אותך. חנוכה, תורתך בתוך מים. זה רק מים, הראש שלו בבטן. אז בדבר כזה אתה מפספס את כל חנוכה. אתה חושב שהחשמונאים מסרו את נפשם והרגו אלפים וחיו בצרה וצוקה בשביל שתבוא אתה אחרי אלפיים שנה ותאכל סופגניה עם שוקולד ועם ריבת חלב? בשביל זה יהודה המקבי מסר את נפשו? בשביל זה אלעזר נכנס מתחת לפיל ודקר אותו, והפיל הרג אותו כדי שאתה תאכל סופגניות ותראה כמו פיל? בשביל מה, ריבונו של עולם? בשביל מה הם מסרו את נפשם?
34:15למה הם לא אמרו בוא נתיוון וזהו, מה הבעיה? נתיוון, נעשה שלום עם היוונים. אם הוא מאותו עולם, זהו, בשביל מה אתה נלחם בצרה ובצוקה? מנסים, מה יש לך מה? בשביל שעוד 2000 שנה יבוא יהודי וישב בשבת? בשביל מה החשמונאים באו ומסרו את נפשם? שם, באותה תקופה, הם התחבאו במערה. החשמונאים, חלק מהחשמונאים שם, זה לא האלו הידועים, זה שאר עם ישראל לא ידעו ש... את הכלל הזה או לפחות החמירו במקום שלא יהיו צריכים בפיקוח נפש. היוונים באו אליהם ואמרו להם: אם אתם לא יוצאים מהמערה ומחללים שבת, אנחנו הורגים אתכם. והיו שם כמה צדיקים שטעו, אמרו להם: לא, אנחנו לא יכולים לצאת להילחם, שבת היום, איך ניקח רשות? מה עשו היוונים הרשעים? שרפו את פתח המערה והרגו את כולם. מתו שם בשריפה ובחנק.
35:17הם טעו בהלכה, פיקוח נפש דוחה הכל, תצא, תלחם, מה שצריך. אבל אמר הרב מאזוז, שיחיה, הוא אמר, במותם ציוו לנו את השבת. הם מראים לך שאתה לא יכול לבוא לזלזל בשבת. הם טעו בסדר בהלכה, אבל איזו מסירות נפש. נשים, ילדים, כולם, למען השבת אנחנו מוכנים למות. הם היו יכולים להילחם, היו חזקים. אבל בשבת טעו בהלכה. אבל זה בא ללמד אותנו כמה אנחנו צריכים שמירת שבת, שמירת הברית, שזה היה שם הטומאה הזאת של יוון. כל כלה שנכנסת לחופה היא באה להגמון תחילה לטמא, לטמא את הבית היהודי, לטמא את הבית היהודי. לא ישמרו מקווה. של שלא יהיה להם חודשים, מקדש ישראל והזמנים. לא יהיה להם זמנים, לא יהיה קדושת ישראל. שבת זה קדושת עם ישראל - שבת קודש. זמנים - מקדש ישראל והזמנים. מילה זה שמירת הברית, אין קדושה. היוונים אומרים שאין קדושה בעם ישראל, הם לא רוצים שתהיה הבדלה; ככל הגויים בית ישראל. עכשיו כל בן אדם צריך לחשוב אם היום היו היוונים...
36:33איזה צד אתה היית? כמה אחוזים מהעם ישראל היו מתייוונים? כמה היו הולכים עם הקיצוני לכאורה, מתתיהו וחמשת בניו, נגד אימפריה ששולטת בעולם? אם בן אדם לא יודע לענות לעצמו את התשובות, הוא בבעיה קשה. הוא יכול מצד אחד ללכת להיות עם היוונים ולקבל כבוד עולם. מצד שני, להיות רדוף, מעונה, מוכה, סכנת מוות כל הזמן. אבל ישר יהודי. במשך אלפי שנים עם ישראל מסר את נפשו להישאר יהודי נאמן לבוראו, נאמן למורשתו, נאמן לתורתו. קצת שונה להיות רדוף, מעונה, מוכה, בסכנת מוות כל הזמן. אבל ישר יהודי. במשך אלפי שנים עם ישראל מסר את נפשו להישאר יהודי נאמן לבוראו, נאמן למורשתו, נאמן לתורתו. לצערנו היום, כאלה שמגיעים לארץ ישראל חושבים, ככה אמרו להרבה עולים חדשים, הכופרים שהיו פה, בארץ ישראל לא צריך לשמור תורה ומצוות. הפוך ממה שחז"ל אמרו, הקב"ה בארץ ישראל מקפיד יותר, "ותבואו ותטמאו את ארצי ולא תקיא הארץ אתכם". ארץ ישראל זה פלטרין של מלך, בנאדם חוטא מול הפנים של המלך. הם אמרו, אז בחוץ לארץ היית בין אומות העולם, מה צריך לשמור מצוות כדי להיבדל מהם? פה אין, כולנו יהודים, מה צריך? לצערנו היום, כאלה שמגיעים לארץ ישראל חושבים, ככה אמרו להרבה עולים חדשים, הכופרים שהיו פה, שבארץ ישראל לא צריך לשמור תורה ומצוות. הפוך ממה שחז"ל אמרו, הקב"ה בארץ ישראל מקפיד יותר, ותבואו ותטמאו את ארצי ולא תקיא הארץ אתכם. ארץ ישראל זה פלטרין של מלך, בן אדם חוטא מול הפנים של המלך. הם אמרו, אז בחוץ לארץ היית בין אומות העולם, מה צריך לשמור מצוות כדי להיבדל מהם? פה אין, כולנו יהודים, מה צריך?
37:54תעשה את כל התועבות של הגויים, אתה נחשב יהודי. ואפילו בן-גוריון, ששאלו אותו, ממה המדינה יהודית? הוא אמר שתשמר השבת בפרהסיה, הכשרות בפרהסיה, ונישואים על פי ההלכה. היום כשרות בפרהסיה אין. חנויות של טבעות, חזיר מוכרים לך, את השפן, את הארנבת, את החזיר, את הקדחת, את החרחור, את החולאים, את הגיהנום, מה שאתה רוצה מביאים לך. יצורי בעלי חיים שאתה אפילו לא יודע איך קוראים להם. אין בעיה, יעשו לך. ליהודים, לצערנו, ליהודים, בשביל מה עלינו לארץ ישראל אחרי 2000 שנות גלות? כדי לאכול פה, בארץ ישראל, נגד התורה, כדי לחלל את התורה? יהודי רוסיה שעלו לארץ, במסירות נפש, בשביל מה עלו לארץ? בשביל לבוא פה ולאכול בשר לבן, חזיר בשבת? בשביל מה? בשביל חילול שבת? בשביל מה? בשביל מה? בשביל מה? אין כשרות. שבת בפרהסיה.
39:02מלחמות, שיהיה תחבורה ציבורית בשבת. למה? כי אם איזה חילוני התחשק לו פתאום לנסוע ולבלות באיזה מקום בשבת מסכן, הוא לא יכול לקחת רכב, אז צריך לארגן לו תחבורה ציבורית. ויש לצערנו כמה אנשים טיפשים, מטופשים, שהקב"ה יחזיר אותם בתשובה, לא להאמין. לא להאמין מה הם עושים. אוספים תרומות מהאנשים כדי לארגן תחבורה ציבורית כל שבת. הם נוסעים, הם לוקחים אוטובוסים, משלמים להם כסף כדי לחלל שבת. רק שיצאו בשבת. על מה החשמונאים עשו את נפשם? אתה מצטט. ונישואים. מנסים כל הזמן לנגח את המוסד של הנישואים. מתחתנים בכפריסין, לא צריך להתחתן עם רב. הורסים ממש ממש בדיוק את מה שהיוונים עשו לעם ישראל. עושים פה לצערנו יהודים ליהודים. אבל מה? כולם, אפילו החילונים, מדליקים. באנו חושך לגרש. בידינו אור ואש. שרים, הפסוקים, חנוכה, חנוכה, סביבונים. הסינים חוגגים. מתקרב חנוכה, יודעים, אין. מיליון סביבונים לארץ ישראל, הכל בסדר. אבל מה כתוב על הסביבון? נ' ג' ה' פ'. נס גדול היה פה. ומה היה הנס הגדול? מה הנס הגדול שאנחנו מדברים עליו? לא היה ניצחון של המלחמה.
40:30הדלקת הנרות זה הנס הגדול. דבר נוסף שיש רמז: נון ג' ה' פ'. נון ג' זה 53 - יש 53 פרשיות בתורה. גן נעול אחותי כלה. ה' פ' - 85. יש בזה שני רמזים. רמז אחד, מילה. מילה זה הברית, קדושה. מילה כמה עולה בגימטריה? 85. רמז נוסף, פה. תשתמש עם הפה לדברי תורה. לכן, בשביל זה תשתמש, לתורה. ודבר נוסף שאנחנו צריכים לדעת, וזה הלקח מהסביבון. הסביבון, כל זמן שמישהו מסובב אותו מלמעלה, הוא מסתובב. אבל אם מישהו עוזב אותו מלמעלה, הסביבון מתחיל להיות מסתול, מסתול, מסתול, נופל. תזכור כל הזמן שיש מישהו שמסובב אותך מלמעלה, ולכן אתה חי. ברגע שהוא יעזוב, אתה נופל. הכל מתחיל מלמעלה. זה מה שאנחנו צריכים לדעת מהסביבונים. לכן היו הרבה אדמו"רים, שהם משחקים בסביבון. מה אתה ילד? מה אתה משחק בסביבון?
42:01למה אתה משחק בסביבון? לא. כשמשחקים בסביבון, מכדירים את הרעיונות הללו: תורה, שמירת הפה, שמירת הברית. והכי חשוב, זוכרים מה זה אמונה. אמונה. זה המלחמה כנגד אדום. הצילני נא מיד אחי, מיד עשיו. אנחנו עכשיו בשלב שהצילני נא מיד אחי. העולם נראה לנו כמו אחי. חלק מהעם נראה לנו כעשיו. אבל מסתדרים. אבל הם כמו היוונים. היוונים לא רוצים להרוג אותנו. תתחתן, התבוללות, קרוב ל-90% התבוללות בארצות הברית, בצרפת 80%. דברים מפחידים. אנחנו צריכים לבוא בימים האלה של חנוכה, הצילה נא מיד אחי, לצעוק לקדוש ברוך הוא: הצילה נא מיד אחי! זה ראשי תיבות, אמונה. א' מ' נ' ה'. האדם צריך להתחזק באמונה. איך אתה רוצה להציל? את עם ישראל, מיד אחי, מאומות העולם. האדם צריך להתחזק באמונה. לזכור, כשאתם מסובבים את הסביבון, לכוון הצילן, הנה מיד אחי, לחזק את האמונה שלנו. כל זמן שבורא עולם מסובב אותנו, כל זמן שהוא מחזיק בנו, אין לנו מה לחשוש. אבל אנחנו צריכים להיזהר, לא לסלק אותו. לא לסלק אותו על ידי תאוות, על ידי טומאה, שהקדוש ברוך הוא הולך, על ידי גאווה, על ידי כל מיני דברים.
43:30הקדוש ברוך הוא אומר, אני מחזיק בכם, אל תעזבו אותי. מה, בן אדם נלחם עם הקדוש ברוך הוא, הוא לא רוצה אותך. לא רוצה אותך. זה גם הסיבה שכשאנחנו באים ומדליקים נרות, צריך תמיד להדליק בחלון הפונה לרשות הרבים. בן אדם שהוא גבוה, נגיד בן אדם גר קומה שלישית, יותר מ-20 אמה, יותר מ-10 מטר מהקרקע, אתם שאומרים שידליק בחלון אם יש לו בניין ממול. הרב אלישיב אמר שלא, כי הבניין ממול לא נחשב רשות הרבים. עדיף שידליק בפתח הסמוך לדלת, שתהיה מזוזה מימין, נר חנוכה משמאל, והציצית, החוט המשולש לא במהרה ינתק, וכך הוא יהיה מוקף במצוות. אבל התכלית היא בעצם לבוא להראות, שבזמן הסכנה, באמת מניחו על שולחנו ודיו. כמובן ככה. אבל אנחנו עורכים לא בזמן הסכנה. אדם צריך להדליק כמה שיותר סמוך לרשות הרבים. לא באמצע הרחוב. כלומר, סמוך לבית שלו, בחלון הפונה לרשות הרבים. למה? כדי להראות שאנחנו שמחים ומודים לקדוש ברוך הוא שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
44:45ומשׂמחים וגאים בתורתנו. אנחנו לא מצוּוִים; אנחנו גאים בקדוּשה. אנחנו לא יהודים של "כאילו." כן, התורה אמרה לשים בגד לכסות טפח באישה. מה עושים? שמים בגד שקוף. התורה לא אמרה את זה. שמים בגד בצבע גוף. אישה שתשים בגד בצבע גוף או בגד שקוף, יש מישהו שיגיד, "או, יש לי רב שמתיר את זה." אז למה בשיער באישה? או פה הוא מצא רב שמתיר את זה. כל אחד והתאהבות שלו, זה הזמן של חנוכה. כשהאדם מדליק נרות, והוא אומר, "אשר קידשנו במצוותיו," קידשנו, קידש אותך, אז אל תהרוס את הקדושה. זה התכלית שהביאו ומסרו את נפשם החשמונאים. קידשנו במצוותיו. וזה בעצם הסדר של הברכות. אם אנחנו נאמר, "אשר קידשנו במצוותיו," ונחיה בקדושה כזאת,
45:50התקיים בנו הברכה הבאה: שעשה ניסים לאבותינו, גם לנו הוא יעשה ניסים. בגלל שאבותינו חיו בקדושה, קיבלו ניסים. הגמרא עומדת בברכות: אף קו מה הייתה עמה הראשונים, תשעה שהיו מבקשים לגשם מיד הם מקבלים, ואנחנו מוציאים את הנשמה או שום דבר. ואנחנו לומדים תורה יותר מהם, ואת הגמרא הקדמה הם עשרו נפשיו על קדושת השם, והוא משהו לא בסדר. אבל אנחנו, אה, אתה יודע מה, עזוב, לא, לא, לא נעים, מה? לא נעים, מה? הוא מגיע עם רכב בשבת, מה אני אגיד לו? איזה בושות, מה אני אגיד לו? מה אני אגיד לו? ואם הוא היה אוכל רעל, גם היית אומר, מה אני אגיד לו? או שהיית אומר לו בתיאבון, מה היית עושה? ואם הוא היה בטעות דופק לך את הרכב החדש שקנית, גם היית אומר, עזוב, מה אני לא...
46:51אז זה בעצם אם אתה חי באשר קידשנו במצוותיו וציוונו, יהיה לך שעשה ניסים לאבותינו ולנו, בימים ההם בזמן הזה וגם היום. ואז במילא כל החיים של הבן אדם יהיו בשמחה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אנחנו נולדים בתודה לקב"ה. וזה בעצם אדם שזוכה שיהיה לו שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. זה רשת אבות שלווה. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. שלווה, שין, למד, ו', ה'. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. זה השלווה של הבן אדם. אין לו מתחים, אין לו לחצים, אין לו כלום. יש לו קדושה, יש לו ניסים. הוא חי עם הקב"ה בשמחה, בשלווה, באהבה וזהו. האדם הוא לא מצייבן, לא מחפש קולות לא נכונות, או לעשות משהו ו... אין מה לעשות, נולדתי יהודי, נולדתי חרדי, אני צריך, אני חייב, אני... לא תקראתי יעקב כי הגעת לישראל. בן אדם אומר, יש לי תריא"ג מצוות, מה אני אעשה, אני מסכן, כשהוא מברך שלא עשני גוי, הוא חושב, חבל שלא.
48:19זה הזמן של חנוכה להוסיף קדושה, להיות מוסיף והולך, לא לסלק את הקדוש ברוך הוא. ואחרי שבן אדם יעשה את זה, הוא יוכל לקחת את השפעת נרות החנוכה וקדושת ימי החנוכה לכל החיים. ואם בן אדם יעשה את זה, כל החיים שלו יהיו אחרת. חנוכה יהיה לו ראש השנה שלו. חנוכה יהיה לו ראש השנה כי הקדושה הזאת של חנוכה תשפיע עליו על הכל. הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו שנזכה להתקדש, להתאר. ולעשות את רצונו כרצונו. אמן כן יהי רצון.
