?למי נמחלים כל העונות
תיקון הברית הסרט שיזעזע את עולם התורה https://youtu.be/e4H0XSiSTeU הפוך לשותף להפצת הסרט התורני והנצרך הזה ועזור לנו להביא את המשיח על ידי מעבר לכתובת www.TikkunHaBrit.LIVE הכלי בו השם משתמש להאכיל את ילדיו ! ברוך ה' לאחר השלמת המבצע הגדול ביותר שלנו של הפצת סלי מזון לפורים . הצוות הנהדר של ארגון בעזרת השם בע"מ שוב מתארגן להפצת סלי מזון הגדולה ביותר לכבוד פסח . במטרה לספק מוצרי מזון לעשרת אלפים יהודים עניים וצדיקים . בירושלים, בני ברק, נתניה ובאזורים נוספים בארץ הקודש , ארץ ישראל . בקופת החסד של הארגון שלנו כבר צברנו 100,000$ ( שזה פי עשרה מהקפיין האחרון בשנה שעברה של פסח ) במטרה להתחיל את פרוייקט החסד הענק הזה . אך בכדי להשיג את המטרה שלנו להגיע ל 10,000 אנשים , אנו צריכים את תרומתך הנדיבה בשביל לגדול עד כמה שאפשר . https://www.tikkunhabrit.live/ הסרט : "תיקון הברית" הסרט החשוב ביותר בהיסטוריה תפילות לא מספיקות בשביל להתעורר לתיקון הברית . !!!יצרנו את הסרט ,במטרה להגיע להצלחה בשמירת הברית.בו וקח חלק בזה www.BeEzratHaShem.org צפו בסרטון הווידיאו המכיל מסרים וסיפורים מעניינים, מהתורה, מהגמרא ומעשיות חז"ל. גם אם אין באפשרותכם לצפות בווידאו כולו, 5 דקות של צפייה יוסיפו לחייכם נופך מיוחד, ויקשרו אתכם לחיי התורה. מאז העבדות במצרים, בנוסף להבאת הגאולה לעם ישראל, ה' הראה שהוא שליט על הכל, וחוקי הטבע לא מגבילים אותו כי הוא יצרם. הקדוש ברוך הוא מעל לכל דבר, ואנחנו חייבים לחשוב ולזכור את זה ולהודות לו יום יום. בואו והצטרפו לקבוצת "בעזרת השם" ועזרו לנו לפרסם את תורתו הקדושה. תורה #יהדות #הרבאפריםכחלון#
Transcript
0:00בעזרת השם נעשה ונצליח. היום, בסייעתא דשמיא, נלמד מעשה בגמרא במסכת הוריות בדף י' עמוד א'. הגמרא מספרת על רבן גמליאל ורבי יהושע שהלכו בספינה. רבן גמליאל לקח לו צידה לדרך, לחם. בידי רבן גמליאל הייתה פיתה. היה לחם. בידי רבי יהושע היה גם לחם וגם סולת. הכוונה קמח להכין. כשנגמר האוכל, סיים את הפיתה של רבן גמליאל, סמך על הסולת של רבי יהושע. סמך על הסולת, על הקמח של רבי יהושע, שהכין להם שם פיתות, הכין קמח. אמר לו, מיהו וידעת דאב אין לן עיכוב הכולהי דעתי צולתה. האם ידעת שיהיה לנו בדרך כזה עיכוב שהבאת איתך סולת? איך ידעת? אני שיערתי, אומר רבן גמליאל, שהזמן של הנסיעה באונייה היה שבועיים, הבאתי לחם לשבועיים, אתה הבאת גם קמח.
1:19ואתה עושה לקחת בחשבון שאנחנו נתעכב וייגמר הלחם ולא תהיה מספיק כמות של סולת או קמח בשביל שיאפו. אז איך אתה ידעת את זה? כנראה פה גם אנחנו רואים שרבן גמליאל לא בנה על רוח הקודש. היום תשאל כל רב אם בסיפור כזה, מספרים על איזה רב גדול, כן רוח הקודש ידעה לו. רוח הקודש לא מופיעה כל הזמן. אמר לו, מה, ידעת שנתעכב? אמר לו, רבי יהושע, הכוכב אחד ל-70 שנה עולה ומטעה את הספנים. אומר, הספנים, הרי אין להם איזה משהו שמלמד אותם את הזיהים. תשוט בים, הים לכל הכיוונים, צפון, דרום, מזרח, מערב, ים, ים, איפה הוא יודע לאן הוא פונה? אז הם הולכים לפי גרמי השמיים, השמיים מעליהם יש כוכב, אז הם יודעים שיש את הדובה הגדולה, הדובה הקטנה, כוכב זה, זה נמצא בצד הזה, זה נמצא בצד הזה, כוכב הצפון, כוכב ככה לפי זה. אבל פעם ב-70 שנה עולה איזה כוכב שהוא משבש אותם. הוא לא אמור להיות בצד הזה, אלא אמור להיות בצד השני. והוא עולה באותו צד ואז אנשים אומרים, או, זה הצד שצריך, ובאמת זה בדיוק הצד השני.
2:30ואחרי עד שמגלים את זה, אוהו, עובר הרבה ימים, ולכן אמרתי שמא יעלה ויתעה אותנו, לכן הבאתי איתי גם קמח וגם סולת כדי שיבוא, ואם יקרה לנו כזאת הקלה, אז יהיה אוכל מן המוכן. אמר לו רבן גמליאל: "כל כך חוכמה בידיך ואתה עולה בספינה?" אמר לו: "איך יכול? אתה רגעון, אתה גאון באסטרולוגיה, אתה גאון בגרמי השמיים, אתה כל כך חכם, אתה כל כך מיוחד. אבי יהושע, שיש לך את החוכמה יותר מרבן גמליאל שהוא היה נשיא ישראל, אמר לו: 'כל כך חוכמה יש בידיך ואתה הולך לבוא ולאסוף סחורה, לאסוף כסף בשביל שיהיה לך פרנסה?'" אבי יהושע, גדול הדור, לא הייתה לו פרנסה. אז הוא אמר לו: מה הוא היה עושה? היה הולך, נוסע בספינה, הולך עובד, מוכר, עוד כמה זמן. אמר לו: חבל, חבל עליך. אם אתה כזה חכם, אפשר לסדר לך איזה תפקיד, שלא תצטרך לשבת ולטרוח ככה על המחיה ועל הכלכלה. אמר לו אבי יהושע: עד שאתה תמה עליי,
3:41איך אני כזה חכם ובקושי יש לי מה לאכול, תתמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה. רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדה, שיודעים לשער כמה טיפות יש בים ואין להם פת לאכול ולא בגד ללבוש. הוא אומר לו, אתה שאתה מתפעל ממני, אני רבי יהושע שקלטתי את הרעיון הזה, כוכב עולה ל-70 שנה. ואיך אני, בלי אוכל, איך אני צריך לצאת לפרנסה? אמר, יש לך שני תלמידים, קוראים להם רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, שמרוב החוכמה שלהם הם יודעים לשער כמה טיפות יש בים. איך אפשר לשער כזה מספר? איך אפשר? אם אנחנו ניקח למשל, כוס. כמה טיפות יש בכוס? פשוט, לוקחים את הכוס, ומתחילים עם... או עם מזרק, לאוויר טיפה, טיפה, טיפה. ואז אתה יודע, בכלי כזה, עם כותר כזה, עם גובה כזה, עם עומק כזה, אז יש בו כך וכך. הם יודעים לשער בחוכמה שלהם, שזה הכוונה החוכמה האינסופית. זה מספרים אינסופיים. הכוונה שהוא רצה להגיד שהחוכמה שלהם היא הרבה יותר מהחוכמה שלי, ואין להם פת לאכול ולא בגד ללבוש. אין מה לעשות. זאת אומרת, יש אנשים,
4:54הרבה יותר עצומים וגאונים ממני, ואין להם. אז אם אתה רוצה לבוא ולמנות מישהו, תמנה אותם. תן להם תפקידים. תן להם שהם יהיו גדולי הדור. תן להם שהם יהיו הרבנים הראשיים. תן להם שהם יהיו המפרנסים של הדור. טוב, רבן גמליאל קיבל את המעשה. נתן דעתו לישיבם בראש. אמר, אני יורד, מגיע ליבשה, הם יהיו ראשי ישיבה. כשהעלה, שלח להם ולא באו. שלח להם, אפילו אבן גם תבוא, אני קורא לכם, רוצים שתהיו ראשי ישיבה מהיום. יש לכם מוסדות, יש לכם הכל, בבקשה. חזר ושלח, ובאו. הם בהתחלה לא רצו לבוא, לא רצו להיות, תעזוב אותנו, טוב לנו בעניות שלנו, תן לנו בקטן, לא רוצים בגדול. תן לנו שקט, תעזוב. לא רוצים אפילו לבוא לרבן גמליאל. חזר ושלח ובאו. אמר להם, אני יודע למה אתם לא רציתם. אתם לא רוצים את כל הכבוד ואת כל ההדר, כי מדומים אתם ששררה אני נותן לכם? אתם חושבים שאני נותן לכם שררה? עבדות אני נותן לכם. שנאמר, וידברו אליו לאמור, זה פסוק בספר מלכים, פרק א', מלכים א', פרק י"ב, פסוק ז'.
6:21אם היום תהיה עבד לעם הזה, ועבדתם ועניתם, ודיברת להם דברים טובים, והיו לך עבדים כל הימים. מה זאת אומרת? זה רחבעם בן שלמה. הוא בא והתייעץ עם הזקנים. האם אני אהיה עכשיו מלך גבר? אומר את החוקים, את המשפטים, והם יצפצפו על העם. או שלא, התחשב בעם. אמרו לו הזקנים, הלו הלו, תהיה אתה עבד לעם, העם יהיה עבד שלך. אבל אם אתה תלך ותיכנס בכוח בעם, בזה, בברגן, אז העם ימרוד בך. הזקנים יעצו לו להיות עבד לעם, אמר, אתה רוצה שיהיו לך עבדים, אתה תהיה עבד שלהם. אז זה בדיוק מה שהוא אמר להם, הוא אמר להם, אתם הולכים להיות העבדים של העם, אז אין לכם מה לחשוש, או רוצים שלא יהיה כבוד, שלא יהיה פרסום, הוא אומר, עזוב אותך כבוד. אז זה בדיוק מה שהוא אמר להם, הוא אמר להם, אתם הולכים להיות העבדים של העם, אז אין לכם מה לחשוש, לא רוצים שיהיה כבוד, שלא יהיה פרסום. הוא אומר, עזוב אותך מכבוד.
7:23אתה הולך, אין כבוד בזה. אתה הולך לבוא ולהיות אבד של העם. אתה הולך לבוא ולהיות כל הטרטור עם כל הבלגן, עם כל העניינים. אתה הולך לבוא ולקבל על עצמך עול הציבור והעול הציבור הזה נורא והיום. כדי להבין מה קרה שם ואת כל המעשה קצת לעומק, יש ספר שנקרא "בית נדיב". "בית נדיב" מי שחיבר את הספר הזה הוא רבי נתן לווין. רבי נתן לווין היה חתנו של אחד מגדולי הדור, הרב יצחק יהודה שמלקיש. רבי יצחק יהודה שמלקיש, כשהוא חיבר את "שו"ת בית יצחק", היה ראב"ד של לבוב, לפני בערך כ-200 שנה. הוא נולד בשנת 1828 ונפטר בשנת 1906. אז זה פחות מ-200 שנה. בית נדיב. בית נדיב, מי שחיבר את הספר הזה הוא רבי נתן לוין. רבי נתן לוין היה חתנו של אחד מגדולי הדור, הרב יצחק יהודה שמלקיש. רבי יצחק יהודה שמלקיש, כשהוא חיבר שו"ת בית יצחק, היה ראב"ד של לבוב. זה היה בערך לפני כ-200 שנה. הוא נולד ב-1828, נפטר ב-1906. אז זה פחות מ-200 שנה. והחתן שלו כתב ספר. בתוך הספר הזה יש תשובות בהלכה, בהגדה, בדרשות ובמוסר, דברים נפלאים. כאן, בביאור מקראי קודש ובאמרי חז"ל, זה שיעור בית נדיב, הוצאת מכון ירושלים, עמוד קפ"ח, הוא בא ומביא את המימרה הזאת שהוא רוצה להסביר אותה, מה היה המיוחד. ככה הוא מביא דבר מופלא.
8:44ואומר הירושלמי בביכורים בפרק ג' הלכה ג' שחכם שהתמנה, מוכלים לו כל אבונותיו. וגם בבבלי אמרו בסנהדרין דף י"ד עמוד א', אין אדם עולה לגדולה אלא אם כן מוכלים לו כל אבונותיו. הסיבה שבעצם רבי אליעזר ורבי יוחנן בן גודגדא לא רצו לבוא ולהתמנות היא שהם סברו שאתה יודע למה. אדם שעולה לגדולה, מוכלים לו כל עוונותיו. אדם שבוחרים אותו, נתמנה לחכם, מוכלים לו כל עוונותיו. בגלל שיש כלל: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו". אז לפי זה, אם אנשים רק רוצים למנות אותך, מהיום אתה תהיה הראשון לציון. אתה לא חייב להסכים למה. מספיק הבחירה, מספיק שהעם רוצה אותך, זה מספיק. ולכן הם סירבו בהתחלה. מספיק הדבר הזה שאנשים רוצים, זה סימן שאני מקובל על עם ישראל; עם ישראל מוכן שאני אהיה המלך שלהם, מוכן שאני אהיה אביהם, מוכן שאני אהיה הרב. לא צריך באמת להיות בפועל. אז במילא כבר נמחלים האבונות, כי אם הציבור מרוצה ממני, אז גם הקדוש ברוך הוא מרוצה.
10:02אמר להם רבן גמליאל: "לא, אתם אדונים ששררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם." מה הפירוש? וכאן הוא אומר מילים נפלאות: עיקר המעלה של המתמנה לפרנס על הציבור שבשבילם אוכלים לו כל עוונותיו הוא משום שיעבוד לטובת הציבור ויזכה את הרבים. ולא מספיק הרצון, או "אני רק רוצה". רק ההכרח שיקבל המינוי על עצמו ויעבוד לטובת הציבור, ולכן עליהם להסתפק ברצון לבד, אלא יבואו ויעסקו בצורכי ציבור. אומר להם רבן גמליאל: כל הכבוד, אתם רוצים. אתם אמרתם, מספיק לרצות, אני רוצה לבוא ולהגדיל תורה, רוצה להיות, רק רוצים. אתם אומרים שזה מספיק. כי הנה, הציבור בחר בך, רוצים, רוצים. אומר לו, אמר רבן גמליאל: לא זה מה שגורם לאדם מכילה של כל האבונות, לא. אתה יודע מה גורם המכילה של כל האבונות? לא שהציבור מרוצים ממך ובחרו בך, ואתה אומר, אתה יודע מה, אם בבחירתם זה מספיק לי. לא. אלא,
11:12הטרחה, והשיגעון, והטירטור, והעול, והכל מה שהוא לוקח על עצמו, זה מה שגורם לאדם שהוא משועבד לטובת הציבור ויזכה את הרבים. לכן אותם התנאים אחרי ששמעו את זה, אמרו: טוב, זה משהו אחר. זו פרשה אחרת. זו פרשה אחרת. ובאמת, הרבה, יש אדם שהוא לא רוצה להיות מנהיג הדור, כולם רוצים להיות מנהיגי הדור, מפורסמים, כולם ישמעו את התורות שלהם, כולם יבואו ויתרמו להם, כולם יבואו לשיעורים שלהם, כל אחד רוצה, למה לא? תשאל כל אחד, אתה רוצה רכב כמו של הרב עובדיה? למה לא? אתה רוצה שייקחו אותך עם ה"סק" ממקום למקום? למה לא? אתה רוצה שישמעו אותך אלפים בלוויין ו... ו... ו... ו... כולם, מילה אחת שלך, תפיל ממשלה ו... למה לא? מתאים לי, כן, למה לא? יפה. שאלה, האם אתה גם מוכן לבוא ולשאת את מסע העול על כתפיך? לא, זה לא. זה לא, זה לא. זאת אומרת, את התנאים, כשהוא בא ואמר, רבי יוחנן בן גודגידא ורבי אליעזר, מה בעצם אמרו? אמרו, בסדר, מספיק שרוצים אותנו, זה כבר מספיק לנו, שהם חלו לנו כל אבונותינו. אז הנה, אנחנו כבר את שלנו קיבלנו, זה הרווח שלנו. אמר להם רבי יוחנן, לא ככה נמחלים כל האבונות, את המתנה הזאת לא מקבלים.
12:30את המתנה הזאת מקבלים אך ורק על ידי עמל, על ידי יגיעה, על ידי זיכוי הרבים. ובאמת, הדבר הזה, כדי להבין כמה הקב"ה נותן סייעתא דשמיא לאלו שמוכנים לבוא ולשאת את מסע העם, אנחנו יכולים לבוא ולראות בהנהגת גדולי ישראל שכמה פעמים בש"ס מסופר עליהם אמוראים ששאלו אותם שאלות והם טעו. יש למשל גמרא בגיטין דף כ"ט עמוד ב' סיפור על אחד האמוראים שטעה בגיטין דף ע"ו עמוד ב' ובמציאת צדיק ז' עמוד א', עבודה זרה כ"ו עמוד ב', כל המחנה המשותף של כל המקומות הללו, של האמוראים שפסקו הלכה. וההלכה הזאת הייתה בטעות. והתביישו. וואי, אחרי שפסקת הלכה, זהו. לסוף התברר שמה שהם פסקו זה אמת. לא בגלל שהם לא טעו בהלכה, בגלל שהמקרה שהביאו להם. במציאת צדיק ז' עמוד א', עבודה זרה ק"ו עמוד ב', כל המחנה המשותף של כל המקומות הללו, של האמוראים שפסקו הלכה, וההלכה הזאת הייתה בטעות, והתביישו. וואי, אחרי שפסקת הלכה, זהו. לסוף התברר שמה שהם פסקו זה אמת. לא בגלל שהם לא טעו בהלכה, בגלל שהמקרה שהביאו להם,
13:53לא היה נכון, הייתה טעות במקרה. והפסק שהם פסקו, התאים למקרה שבאמת קרה. זאת אומרת, לא שהיה טעות בהלכה, אלא הייתה טעות במקרה. והקדוש ברוך הוא כיוון אותם, מן השמיים, לבוא ולכוון ולענות הוראה בטעות, לפי המקרה שהוצג להם. אבל מה העומק של זה? כי המקרה האמיתי שהיה, זה באמת היה מקרה טעות. שזאת הייתה התשובה. אומר הגאון מווילנא, בספר משלי, פרק ט"ז, פסוק י', קסם על שפתי מלך, ומשפט לא ימעל פיו. אומר הגאון, פירושו על משלי, הדיבור של המלך הוא כמו קסם. מה זה קסם? אף שמרמים אותו, יקרא השם דבר בפיו, שיהיה משפטו אמת. אומר מרמים אותו, אומרים לו, זה מפה, וזהו שבמשפט לא עם על פיו, הכוונה אפילו אם יש אנשים שמרמים אותו, אם יש איזה אנשים לא אגונים שמסביבו, פני משפחתו, לא משנה מה. אבל יש קסם על שפתי מלך. וזהו שבמשפט לא עם על פיו. והעניין מעל מלכי רבנן - שפתותיהם כמו קסם, אף שיתעו לפי השאלה.
15:13מכל מקום, במשפט לו עם על פיו, כלומר בדין עצמו, לא יטעו כי בסוף התגלה שלא כן כמו מפורש במעשים כמה פעמים בש"ס. לסוף התגלה שהפסק היה כמוהם. זאת אומרת, אנחנו פה מגלים דבר נפלא. בן אדם שיש לו סייעתא דשמיא בגלל שהוא מוכן לבוא ולהיות מורה הוראות. הרי שואלים אותך שאלה, מה אתה חייב לענות? כי אנחנו משוח, למה אני צריך לענות? בסוף ענית. ואז איך שענית פתאום בן אדם אומר לך, רגע, אתה טעית בזה. למה טעית? כי השולחן ערוך כותב לא ככה. אה, מה אתה פוסק נגד השולחן ערוך? איך אתה עושה? בסוף מה מתברר? שאתה צדקת. איך יכול להיות? נסביר, מקרה שהיה. אני מכיר איזה יהודי אחד מגדולי הצדיקים ומזכי הרבים, לא נזכיר את שמו פה בסיפור. שפעם אחת הוא נשאל שאלה לגבי האם אפשר לקרוא מספר לפני ברכות התורה בעיניים. בן אדם התעורר, לא קרא ברכות התורה וצריך לקרוא בספר בעיניים. האם הוא יכול? ענה לו אותו צדיק: כן. אמר לו, "תקשיב, אתה בבעיה. אסור לבוא ולברך, אסור לבוא וללמוד לפני ברכות התורה. זה בכלל הלימוד, אפילו שאתה עם העיניים. ועל זה שנאמר, 'על מה אבדה הארץ? על עזבם תורתי', שלא ברכו בתורה תחילה. זה חמור מאוד." טוב, שמע את זה. זה אחד אחר, תלמיד חכם אחר, מישהו אחר, רב אחר, אמר לו: "מה אתה עושה?"
16:36ניגש אליו אותו צדיק ואמר לו: "תקשיב, אתה בבעיה. אסור לבוא ולברך, אסור לבוא וללמוד לפני ברכות התורה. וזה בכלל הלימוד, אפילו שאתה רק עם העיניים. ועל זה נאמר 'על מה אבדה הארץ? על עזבם את תורתי', שלא ברכו בתורה תחילה. זה חמור מאוד." טוב, שמע את זה, תלמיד חכם אחר, מישהו אחר, רב אחר, אמר לו: "מה אתה עושה?" אתה פוסק נגד השולחן ערוך. פוסק נגד השולחן ערוך, שהשולחן ערוך הרי פוסק בהלכות ברכות התורה, שרק על דיבור צריך לברך. הגאון מווילנה סובר שגם "והגית בו יומם ולילה" זה גם על מחשבה. גם על מחשבה צריך לברך. אז אתה אומר לו, אתה פוסק נגד השולחן ערוך, קריאה זה כמו מחשבה. טוב, נגד השולחן ערוך או לא נגד השולחן ערוך? קריאה, יש לבוא ולחשוש. האם יש לבוא ולחשוש שיבוא להוציא בפיו? עכשיו, כמובן, יש בזה גם את הנקודה הזאת שאמרנו שיש לחשוש בקריאה, שזה יותר ממחשבה, שיבוא להוציא בפיו. אבל גם בלי זה, מה התברר? התברר שאחד מגדולי האחרונים, בשו"ת משיב דבר, הוא כותב, אפילו שלפי השולחן ערוך לא צריך לברך, אם האדם מהרהר, מכל מקום, אם הוא מהרהר בתורה, בלי ברכות התורה הוא עובר על איסור. זאת אומרת, מעיקר הדין לא צריך לבוא לברך, אבל אם הוא לא עושה הוא עובר על איסור. זאת אומרת, קרה פה דבר מופלא. אני לא יודע אם אותו רב שהורה בהתחלה ידע את המשיב דבר הזה. זה המשיב דבר הזה היה חידוש גם בשבילי.
17:59בלי ברכות התורה הוא עובר על איסור. זאת אומרת, מעיקר הדין לא צריך לבוא לברך, אבל אם הוא לא עושה, הוא עובר על איסור. זאת אומרת, קרה פה דבר מופלא. אני לא יודע אם אותו רב שהורה בהתחלה ידע את המשיב דבר הזה. המשיב דבר הזה היה חידוש גם בשבילי. אבל בסוף יצא שככה התבררה הלכה כמו. וזה למה? הקב"ה אומר, תקשיב, אתה לא חייב לבוא ולשאת את העול של התשובות עליך. אתה לא חייב לבוא ולשאת את העול של העם. אתה לא חייב לבוא ולשאת. נכון, אתה לא חייב. אבל כשאתה בא ואתה עושה אקסטרה, אז הקב"ה אומר, גם אני עושה לך אקסטרה. מה זה אקסטרה? פה קשה למדנו שתי דברים נפלאים. דבר ראשון, אדם שעולה לגדולה נמחלים לו כל עוונותיו. מה זה גדולה? הוא נהיה רב, אם זה רב קהילה, אם זה נשיא קהילה, אבל כמובן לא בגלל שממנים אותו ובוחרים אותו, מכיוון שהוא עושה זיכוי הרבים, הוא עמל, הוא טורח, הוא יגיע, בקושי שיש לו זמן, אבל מה לעשות, איך הוא אמר להם, עבדו את שאני מטיל בכם.
19:07ודרך אגב, אתה יודע מה הכוונה עבדות? מה זה עבדות? עבד אין לו הרבה ברירות, הוא לא יכול להחליט מה לעשות. הוא מוטל על הציבור, בסדר? הוא לא יכול לצאת. להגיד, אתה יודע מה זה? הוא לא מתאים להיות עבד. עבדות. אבל אדם שבוחר בזה, הוא בכלל מנהיגי הדור. ומתנה נוספת שאומר לנו הגאון מווילנה, הכסף על שפת מלך. מה זה כסף על שפת מלך? אדם שהוא תלמיד חכם, הקדוש ברוך הוא, כמובן, כמו שאנחנו תמיד באים ואומרים, תלמיד חכם אמיתי זה אחד שאכפת לו מהדור. זה לא אחד שיושב ולומד ולא אכפת לו מהדור, לא מעניין אותו, אני בשלי וזהו וכל הדור שיישרף. זה לא. אחד שלא אכפת לו מהדור, יש לו גם פגם בתלמיד חכם שלו. יש לו פגם באהבת ה' אלוקיך, יש לו פגם באהבת לרעך כמוך, יש לו פגם באהבתם את הגר, יש לו פגם בכל שאר המצוות התוך. אז בוודאי זה לא בכלל התלמיד חכם שאנחנו מדברים עליו. אבל התלמיד חכם הזה, אז הוא זוכה לדבר המופלא הזה, קסם על שפתי מלך. קסם. אתה אומר, רגע, איך יכול להיות שהוא ענה תשובה, והמקרה שאמרו לו לא נכון,
20:09והתשובה שהוא אמר לפי אותו מקרה לא נכונה, אבל בסוף הוא צדק, זה נקרא סייעתא דשמיא. ובאמת הרבה אנשים אומרים, "תקשיב, סדר, אני אבוא ואעשה את כל הפרויקטים, את כל הדברים הגדולים. איך זה? כל כך הרבה, כל כך כמות, כל כך תזכה, כל כך, כל כך, כל כך. מתי אני אספיק את שאר הדברים?" אז יש לנו את הכלל שהמשנה אומרת, זה משנה במסכת ברכות, בפרק ה', משנה א': חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים כדי שיכוונו את ליבם למקום. מה זאת אומרת? היו באים ושוהים, מחכים שעה אחת, שעה אחת, שעה אחת. טוב, מה היו עושים אחר כך? הגמרא אומרת בברכות ל"ב עמוד ב' שהם היו שוהים שעה אחת, מתפללים שעה אחת וחוזרים ושוהים שעה אחת. בנפש החיים, רבי חיים מוולוז'ין, הוא בא ואומר שזה, העבודה של התפילה היא עבודה קשה מאוד. זה להעלות את הנפש ואת הרוח ואת הנשמה לעולמות העליונים. אז עד שהם היו מתאוששים מכל המהלך הקבלי שלהם, מכל העולמות, העלאת הנשמה והתדבקות הנשמות וכל מיני דברים, צריכים להתאושש מזה. אז זה היה שה...
21:24שואלת הגמרא, וכי מאחר ששואלים, תשע שעות ביום, בתפילה, תורתם איך נשתמרת, ומלאכתם איך נעשית? תורתם, מתי הם מספיקים ללמוד, מתי הם זוכרים, מה עם פסק ההלכה, מה עם הדברים, איך הם יכולים להורות, הרי אין להם תורה? מלאכתם נכנסת. מה זה מלאכתם? מלאכתם זה לפעמים כלום בית, מלאכתם זה עם הילדים, מלאכתם זה יכול להיות הדברים האישיים שלהם. אלא מתוך שחסידים הם. מה זה חסידים? תכף נראה מה זה חסידים. אלא מתוך שחסידים... תורתם משתמרת ומלאכתם מתברכת. מה זה חסידים? הגמרא אומרת בנידה דף י"ז עמוד א': ציפורניים, ציפורניים, אדם שגוזז ציפורניים, חסיד, שורפן, צדיק, קוברן, רשע, זורקן. מה זאת אומרת? אדם שגוזז ציפורניים, אם הוא קובר אותם הוא צדיק, אם הוא שורף אותם הוא חסיד, אם הוא זורק אותם לרצפה הוא רשע. למה? אז הגמרא מסבירה שיש חשש, שיש משהו סגולי, שאישה בהיריון יכולה להפיל את פרי ביטנה. אז אם הוא זורק את זה, הוא רשע. אם הוא קובר את זה, הוא צדיק רק, לא חסיד. למה? כי קבור יכול בסוף להתגלות. לבוא כלב, יחפור. חסיד צופן, מאבד אותה מן העולם. אומר שם רבנו חננאל,
22:47אומר דבר מופלא. אומר, אתה יודע למה הוא נקרא חסיד? אומר, יש משהו סגולי, מהגיוני, מקובל, שהאדם שהוא שורף חלקים מהגוף שלו, אם זה שערות, אם זה ציפורניים, אם זה כל מיני דברים שיוצאים לו מהגוף, זה מזיק לגוף, אם בריח, ואם בכל מיני דברים סגוליים. והבן אדם הזה אומר, אני מוכן לבוא ולהקריב את הנוחות הפרטית שלי, כדי שאחרים לא יינזקו. זה חסיד. על זה הוספתי בסייעתא דשמיא. אם על דברים גשמיים נאמר כזה דבר, על דברים רוחניים, אחד כמה וכמה. אדם מוכן לאבד את הנוחות שלו, אדם מוכן לבוא ולהקריב את החיים שלו בשביל עם ישראל, להציל אותם מגיהנום, להציל אותם משאול תחתית. משאול תחתית! זה הרבה יותר מלבוא ולשרוף ציפורניים כדי שאיזו אישה בהיריון לא תבוא ותהיה, אלוהי פול פרי מתנהג כאן. איזו אישה בהיריון נמצאת באזור שלו? בן אדם גר לבד, אסור לו. איזו אישה בהיריון בדיוק תעבור פה? ובדיוק הציפורניים יהיו לה ליד הרגליים. ובדיוק בזמן, כמה צ'אנס זה צריך לקרות? אני לא אומר שלא, זה יכול לקרות.
23:58אבל הצ'אנס הזה, והוא עושה את הכל בשביל הדבר הזה, וקצת מקריב את הנוחות, את הריח הלא טוב, שיכול להזיק לו טיפה, זה כבר נקרא בתואר חסיד. דרך אגב, אדמו"ר מקוצק, סיפרנו עליו כמה פעמים, שהיה איש אמת, היה דוחה את החסידים שלו. אמר להם, אתם לא מספיק אמיתיים, תלכו מפה. אז פעם אחת הוא צעק עליהם, אמר להם, אף אחד לא חסיד פה, תצאו. כולם ברחו, חוץ מאחד שנשאר. אמר לו, אתה למה נשארת? אמר לו, אני יש לי גמרא מפורשת שאני חסיד. מראה לו את הגמרא הזאת בנידה פ' ע"ב, אמר לו, הנה חסיד צורפן, אני שורף ציפורניים, אני חסיד, אני יכול להישאר פה. אמר לו, אתה צודק. זה כן. אבל... מה זה חסידו? הרי אפילו שהקדוש ברוך הוא כביכול לא חסר מהעבירות של האדם, אבל הקדוש ברוך הוא לפעמים נותן חיים גם למי שמצער אותו. הוא משביע לכל חי רצון. הוא נותן לו חיים ועם זה הוא עושה עבירות, נותן לו חיים ועם זה הוא עושה תקלות, נותן לו חיים ועושה פשעים, נותן לו חיים ומחטיא הרבים.
25:01אז הקדוש ברוך הוא גם ברמה הזאת, בבחינה כזאת של חסיד. חסיד הקדוש ברוך הוא. שיתברך שמו לעד. ויש לנו ציווי ללכת בדרכיו. ולכן הנקודה הזאת, שכל בן אדם צריך לבוא ולדעת, כשהוא רואה את ההישגים של גדולי ישראל, לא רק בדור האחרון, גם בדורות הקודמים. אנחנו לא יודעים מה באמת, כמה באמת היו גדולים. למשל, ללכת לתקופת הרמב"ם. בתקופת הרמב"ם, היו המון גאוני תורה, המון גדולי תורה. מי שקורא את אגרות הרמב"ם, רואה איך הוא מתכתב עם כל הגאונים. רבי פלוני, רבי פלוני הדיין, רבי זה, רבי זה, ראש הישיבה, זה, ראש... לא נשאר שום זכר מאותם ראשי הישיבות, מאותם הרבנים הדיינים הגאונים. לא ספרים, לא חיבורים. אם הרמב"ם לא היה כותב אליהם מכתב, לא היינו יודעים שהם קיימים בכלל בהיסטוריה. מה באמת, כמה באמת היו גדולים. למשל, ללכת לתקופת הרמב"ם. בתקופת הרמב"ם, היו המון גאוני תורה, המון גדולי תורה. מי שקורא את אגרות הרמב"ם, רואה איך הוא מתכתב עם כל הגאונים: רבי פלוני, רבי פלוני הדיין, רבי זה, רבי זה, ראש הישיבה הזה, ראש... לא נשאר שום זכר מאותם הראשי ישיבות, מאותם הרבנים הדיינים הגאונים. לא ספרים, לא חיבורים. אם הרמב"ם לא היה כותב אליהם אגרת, לא היינו יודעים שהם קיימים בכלל בהיסטוריה. למה? אתה יודע למה? כי הקדוש ברוך הוא אומר, אתה רוצה להשאיר חותם לדורי דורות בעולם הזה? אתה יודע מה זה העולם הזה? העולם הזה לפי מי שמשקיע בעם ישראל. הרמב"ם כל כך השקיע בציבור, בעם, עד כדי כך שהוא אומר, הוא כותב באיגרת מפורש, אין לי זמן ללמוד רק בשבת. ולא עוד יותר. כשמישהו כותב לו, אתה הרב עובדיה יוסף,
26:19כותב לו הרב, כותב לרמב"ם, אתה יכול לתרגם לי בבקשה את כל 14 הספרים של יד החזקה? עכשיו, מה זה לתרגם לי? זה לא כמו היום שאתה לוחץ איזה תרגומון גוגל. זה לא שאתה שולח את זה לאיזה מתרגם, קח 100 אלף דולר תתרגם לי, לא. זה שהרמב"ם יושב, כאילו אין לו מה לעשות בחיים, אין לו אישה, אין לו ילדים, אין לו אוכל, אין לו שתייה, אין לו פרנסה, אין לו תורה, אין לו לימוד, אין לו ראש ישיבה, אין לו... והוא, שצריך לתרגם את הכל. מה אומר לו הרמב"ם? מולא, תסלח לי שלא כדאי לתרגם לך, כי זה יאבד את חן השפה. הרמב"ם אמר, כל מילה, שב שבעה נקיים, לכתוב בדיוק את ה"ו" והחיבור, לא ו"ו והחיבור. איך לכתוב, איך לסדר, ואומר לרבי עובדיה הגר, אני לא יכול. זה יאבד את כל הערך של החיבור. אבל יש לי תשובות בערבית, בזה, מורה נבוכים ועוד כמה. זה אתה יכול לבוא ו... עכשיו מה זאת אומרת? הרמב"ם אומר, אני מוכן בשביל מי? רמב"ם באיגרת כותב: "אני מוכן לבוא ולכתוב ולחבר את הספרים מספיק בשביל אחד חכם, אפילו שעשרת אלפים יבזו אותו." זאת אומרת, הרמב"ם כל החיים שלו מה השקיע? השקיע כל הזמן בשביל האחרים, כל הזמן בשביל הציבור. כל הסיבה שהוא הקדיש את כל חייו לחבר את משנה תורה הזה, שזה בעצם חיבור אדיר שלא קם כמוהו ולא יהיה כמוהו עד ביאת המשיח, על כל התורה כולה, עד כדי כך שהוא כותב: "
27:44הוא נשבע באגרת לאחד, שהוא אומר לו, "בסדר, מה עשית, מה כתבת, קצת לקטת?" הוא אומר, הוא נשבע בשבועה חמורה, ואומר שלפעמים בפרק אחד, בפרק אחד, יהיו מעל עשר מקורות, אם זה מהבבלי, אם זה מהירושלמי, אם זה מהספרה, אם זה מהספרי, אם זה מהפסיקתא, אם זה מהתוספתא, אם זה מכל מיני מקומות. כי אנשים חשבו שהוא בהתחלה, אתה יודע, פתח דף גמרא, הוציא מה שנראה לו מהדף כתב בהלכה, פתח עוד דף גמרא, הוציא מה שנראה לו, הוא אומר לא, עשיתי את זה בכל הסוגיות, עשיתי את זה בכל המקומות, עשיתי את זה בכל מקום שזה בש"ס, עשיתי את זה בכל מקום שזה מובא, פעם זה מובא בבבלי, פעם זה מובא בתוספתא, פה מובא גרסה כזאת, פה מובא גרסה אחרת, פה הם חולקים, פה הם לא חולקים, זה סותר את זה, מה עושים, מה פוסקים, והיגע בזה, למה הוא עשה את זה? הוא אומר עשיתי את זה כדי שלא תש... לא לעצמו. הוא היה גאון הגאונים. אפילו כשהוא כותב איזו אגרת, כן, אני גם לעצמי. אבל לא לעצמו הוא עשה את זה. הוא אומר שלא תשתכח תורה מישראל. הוא הקריב את כל החיים שלו כדי שלא תשתכח תורה מישראל. ונלחמו בו, והסתמו, ורובו. והסתמו בעלי חיצים, לשון הרע, רודפים אותו, מבזים אותו. אבל היום מי נשאר מהרמב"ם?
28:53הרמב"ם לא מפסיק להתעלות, אך הגמרא אומרת בסוף מועד קטן, תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. אין בית שלא לומדים שם רמב"ם, לא בית מדרש, אין מקום שהרמב"ם, הרמב"ם, המיימונידס, עד כדי כך שמרן הרב עובדיה סיפר שהוא נפגש עם מלך ספרד. שם היה אפיזודה מעניינת. הוא הלך עם הרבנית מרגלית, והרבנית מרגלית היה לחם, כבר היא נהייתה אדומה. מלכת ספרד התחילה לעשות לה רוח ופתחה לה את הכל. אמרה לה: "והיו מלכים אומנייך ושרותיהם מניקותייך". המלכה עוזרת לה שלא יהיה לה חם. ושם שאל אותו מלך ספרד, "למה אתם נקראים הספרדים?" למה ספרדים? מה זה ספרדים? הרי לא הגעתם מספרד. חלק ממרוקו, חלק מאלג'יר, מטוניסיה, חלק מתימן, חלק מצפון אפריקה, כל העיירות, פרס וכדומה. אז למה אתם קוראים לכם ספרדים? וזה עוד רוב העם. רוב העם. אז אמר לו הרב עובדיה, אתה יודע למה אנחנו קוראים?
29:56ספרדים על שם הרמב"ם שנקרא רבנו משה בן מימון הספרדי. כולנו על שמו, כי השורש שלו הגיע מספרד. הוא כל כך התרגש, מלך ספרד מראה רבו חשב, הודה לה' שהוא זכה שהארץ שלו, ספרד, מייצגת את רוב הציבור היהודי בעולם. עכשיו הרמב"ם, שנשאר ממנו כל הגדולה שלו, שנשאר ממנו כל התורה שלו, הוא זכה לזה כי הוא מסר את נפשו למען עם ישראל. מסר את נפשו יום ולילה. אמר הקב"ה, מי שמוסר בשביל בניי הוא נשאר לדורי דורות. יש הרבה גדולים. הזוהר אומר הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל. מחברים ספרים, ספרים בלי סוף. בלי סוף, אבל לצערנו הם מתאבקים באיזה גניזה. סיפר לי איזה יהודי אחד כאן שגר פה בשכונה, אומר לי שיש איזה שו"ת של אחד מהחכמים שהיה בערך לפני כמאה שנה. הוא חיבר ספר. ראית? אני חכם גדול, חיבר ספר.
31:03וכנראה משמיים לא רצו לבוא ולפרסם את הספר שלו. למה? הוא כתב שם בספר נגד כף החיים. רבי יעקב חיים סופר חלק עליו באיזו הלכה. הכניס בו בכל הכוח, כתב. משמיים כנראה הקפידו על הדבר הזה. אומר, אף אחד לא בא, הוציא ספר, הקפיס, אחד מהרבנים הגדולים, הוא לא היה כתיל כנה באגמה. כלום. אומר, הוא חיפש את הספר שלו. לבוא ולראות, ללמוד בו, הוא היה תלמיד חכם גדול. לא מוצא. אומר עד שהוא הלך מאיזו ספרייה ישנה, הוא מגיע בקיצור, שואל אותם, אמרו לו, יש איזה משהו כנראה בסוף, באיזה מחסן. הוא מגיע, נכנס למחסן, מה הוא רואה? כל המחסן מלא בכל הספרים שהוציא לפני מאה שנה. בלי כריכה, ככה. אחד על השני. זה אפילו לא נכרך מהדפוס מלפני מאה שנה. ככה זה הגיע. אמר לי, כל העותקים ככה בבית נמצאים אצלי. אמרו לו, כך, אין לנו מה לעשות עם זה. תשאיר פה עותק אחד, קח את הכל. מה נעשה עם זה?
32:03הכל תלוי במזל, אפילו ספר תורה שבארון. כשמישהו יפתח את הספר, כמה צ'אנס יהיה שהאדם יקרא בו? כמה אלפים של ספרים יש בעולם היהודי? מאות אלפים. יש אדם שיש לו הוצאה לאור, יש לו שם מאה וחמשת אלפים ספרים, וכל הזמן הם מוסיפים לזה. כל שנה הם מוסיפים עוד חמשת אלפים ספרים חדשים. לא רק של אחרון זמננו, אלא מכל הדורות. מה הסיכוי שמישהו יסתכל בכלל בספר שלך? ואותו דבר בעולם השיעורים. אדם נכנס, עושה שיעור. מה הסיכוי שמישהו ביוטיוב, אם תמצא את השם שלך, יקבל את השיעור שלך, והקדוש ברוך הוא אומר, אתה יודע, אתה עושה מסירות נפש? אני אכוון אותו. אפילו שבאמת לא אתה החזרת אותו בתשובה, כי אני נתתי לך את החוכמה, את הדעת, את הדיבור, את המעשה, את הכסף, את העושר, את הנוי, את הכוח, את הגבורה, את הכל. וגם אני כיוונתי את אותו בן אדם, שהיה לו כנראה זכות אבות, והוא רצה להתחזק, והוא חזר כביכול בזכותך. אבל זה יהיה הקדוש ברוך הוא אומר לך את הברכה הזאת, לך את הדברים הללו, ואתה תצליח לבוא ולעשות את זה בצורה הטובה ביותר, בצורה הנכונה ביותר. למה? בחרת להיות הנציג של הקדוש ברוך הוא. אני תמיד אומר את זה גם לאנשים שהם עשירים. אני אומר את זה, הקדוש ברוך הוא בחר בך לפקיד. בחר בך לפקיד. אתה תהיה עוגן, הקדוש ברוך הוא ישלח לך את הכסף. לא תהיה עוגן, יש פקיד אחר. ומלכותה ייתן המלך לאחרת הטובה ממנה. ואמרה אישה אחת שהגיעה לרב שטיינמן,
33:26אמרה לו, כבוד הרב, אני לא יכולה יותר. לא יכולה יותר. בעלי מוסר שיעורים, הולך ואוסף כסף. אין לנו יום, אין לנו לילה. יש לו מוסדות, יש לו עניינים. נהרס השלום בית, הוא בקושי לומד. אני לא מסוגלת יותר. לא רוצה יותר. פשיימן אמר לה, תקשיבי. את יודעת, שבעלך מה שהוא חי זה רק בגלל הדבר הזה. בלי זה, אלוקים מזמן היה לוקח אותו. הוא נשאר פה רק כדי לעזור לאחרים. עכשיו תבחרי מה את רוצה. הייתה אישה אחרת שהגיעה לרב צדקה ואמרה לו שהיא לא מוכנה יותר שבעלה יטוס לחוץ לארץ לאסוף כסף לישיבה. מצידה שתיסגר הישיבה, לא מעניין אותה. ואם בעלה לא מוכן לזה, היא רוצה להתגרש. שבעלך, מה שהוא חי זה רק בגלל הדבר הזה. בלי זה, אלוקים מזמן היה לוקח אותו. הוא נשאר פה רק כדי לעזור לאחרים. עכשיו תבחרי מה את רוצה. הייתה אישה אחרת שהגיעה לרב צדקה ואמרה לו שהיא לא מוכנה יותר שבעלה יטוס לחוץ לארץ לאסוף כסף לישיבה. מצידה שתיסגר הישיבה, לא מעניין אותה, ואם בעלה לא מוכן לזה היא רוצה להתגרש. היא לא יכולה להשתגע עם הילדים. הרב צדקה, כתוש עליון, הרב צדקה היה מורו ורבו של הרב עובדיה גם. הרב עובדיה הרבה פעמים, כשהיה מגיע הרב צדקה, היה אומר, אני לא יכול להעיז לדבר בפני מורנו ורבנו. והרב צדקה היה אומר לו, אני לא מעז לדבר בפני מרן הרב עובדיה, גדול הדור. עד כדי כך, והיו מכבדים אחד את השני. בסוף, הרב צדקה היה אומר לו, אם אני הרב שלך, אני אומר לך לדבר. אז אין מה לעשות, הרב אמר לדבר, לדבר.
34:40ולערב צדקה אמר לה, "תקשיבי, אני מוכן עכשיו לחתום איתך עסקה ואני נותן לך הבטחה של חיי העולם הבא, ולא פשוטים, חצי מחלק העולם הבא שלי." לרב צדקה, ראש ישיבת פורת יוסף, אלפים של תלמידים, תבין, התלמידים שלו זה חכם בן ציון, הרב עובדיה יוסף, הרב בן ציון לוי, הגאונים, הגאונים של כל פני המזרח. אני מוכן למשל לחצי עולם הבא, אבל בתנאי אחד, שאת מבטיחה לי שאת לא מדברת עם בעלך על זה כלום יותר לעולם עד סוף החיים. מוכנה? הייתה חכמה, אמרה כן. ישר הוציא פנקס, בלנק, פורט יוסף, אני יהודה צדקה, מוכן לתת חצי מעולם הבא לגברת פלונית בת פלונית, בתנאי שלא תפריע לבעלה בעסק התורה, בזיכוי הרבים, בהפצת התורה, בטיסות לחו"ל, כל מה שהוא צריך להרים כתר של תורה. על החתום, יהודה צדקה. קיפל את זה, אמר לה בבקשה, שמרי את זה. אחרי 120, נשים אותו בקבר, הכל בסדר. עכשיו זה לא שהרב צדקה,
35:54היה מזלזל בעולם הבא שלו. אבל זה כן, הוא היה מעריך את העולם הזה, מה אפשר לבוא ולפעול פה. מה אפשר לבוא ולפעול פה. וזה הנקודה. אתה שרוצה לבוא ולזכות, במכילת כל העוונות, בכסם על שפתי מלך, במלאכתה מתברכת, תורתה משתמרת, שלא נחת מהילדים. היום, היום, בדור שלנו, כמה אנשים, לצערנו, אפילו חרדים, חרדים, שהילדים שלהם פתאום, ה' ירחם, בפונפלים. יש אחד פה, השם שלו הרב יוסף בא-גד. הרב יוסף בא-גד, הוא פתח לפני 50 שנה ישיבה לציבור הציוני דתי. כיפה סרוגה. עד אז לא היו כמעט ישיבות. הם היו הולכים לצבא וחלקם היו מתקלקלים. הוא פתח ישיבה, ישיבת נחלים, עם 1,200 תלמידים. כיוון שהוא היה לבד, היה גוף לבד. ...והוא לא היה רואה את הילדים שלו. אני שמעתי ממנו, הוא סיפר לי את הסיפור הזה, לא תאמין. הוא עם כיפה סרוגה. אדם מהשמיים, חיבר ספרים טובים. יש לו ספרים שלמים שהוא חיבר איך לבוא ולהכניס לנוער חשק לגמרא. אז הוא בא, עבר על כל הש"ס כמה פעמים, והוציא מתוך הש"ס כל מיני דברים אקטואליים שהמדע מגלה היום.
37:13איפה חלליות בשש, דינוזאורים, גיל העולם, הכל בשש ועשה מזה סוגיות, והיה מגיע לבני הנוער, שלא מה מעניין אותם, מה מעניין אותם? תעבוד. והיה אומר להם, מה אתם אומרים על המחקר הזה והזה? אתה אומר, מה אתה אומר יעקב, מה אתה אומר על המחקר? בוא נעמיד גאונים, משפחים את המדע. אם אני אראה לכם שזה כבר התגלה לפני 1500 שנה בשורה אחת בגמרא, מה זה גמרא? וככה הוא הוציא חוברות, חוברות, חוברות. הוא הוציא אחר כך סדרה שנקראת נחלי בגד. היום זה כבר איזו הוצאה עשרים. הוצאה עשרים. הוא מוכר אותם בסכום עלות, ממש, כמה שעולה לו. אבל לי הוא נתן בחינם. למה? הוא בא ולקח אותנו באיזה טרמפ. הוא אומר, אני עוצר לכל בחור ישיבה טרמפים, אבל אני מבקש תשלום. מה התשלום? לשאול אותו שאלה על המסכת שהוא לומד, איפה כתוב במסכת שהוא לומד? מסכת, דף, עמוד, שורה. איפה זה כתוב? איזו מסכת אתה לומד? מסכת, דף, עמוד, שורה. ואם הוא יודע, הוא יקבל גם טרף וגם תוספת של הספרים שלו בחינם. אני לא אגיד אם הצלחתי במבחן הזה או לא, אבל קיבלתי תוספת ספרים. שאל אותי איזו שאלה וידעתי ככה פחות או יותר. נו.
38:36מכל מקום, אבל הוא, אותו הרב באגד, שיהיה בריא, פתח את הישיבה, והוא רואה שהוא לא מצליח לחנך את הילדים שלו. הוא אמר, אני אמרתי לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, אני הולך לחנך את הילדים שלך, אני כל היום אהיה בנחלים, אתה תחנך את הילדים שלי. הוא אומר לקדוש ברוך הוא, לקח את זה יותר מדי ברצינות. כולם נהפכו לרבנים גדולים, תלמידי חכמים, כולם חרדים, כולם צדיקים, כולם ישרים. אני למדתי גם עם הנכד שלו בישיבה. תמוה, ירא שמים, צעיר. איך? הסבא עם כיפה סרוגה, וכל המשפחה, כולם חרדים, יראי שמים, צדיקים, תלמידי חכמים. הרי אם הוא היה מחנך אותם, מסתמא היו יוצאים כמוהו, או כמו שאר הבחורים שהוא מחנך אותם. אבל הקדוש ברוך הוא לקח את האחריות. אומר אלוקים, לקח את העסק יותר מדי ברצינות. בדור שלנו מי רוצה? מי לא רוצה שעת עד ישראל? מה אנחנו? הרי עמלנו אלו הבנים. עמלנו אלו הבנים, הבנות. מי רוצה? הקדוש ברוך הוא אומר, אתה תדאג לבנים שלי, אני אדאג לבנים שלך. אני מקווה שבשמיים לא אומרים הפוך גם, על הצד השלילה, חלילה. אבל הוא אומר, אתה תדאג לבנים שלי, אני אדאג לבנים שלך.
39:58כשבן אדם אכפת לו משאר כלל ישראל, משאר הדברים, זה בעצם הקדוש ברוך הוא אומר, וציוויתי את ברכתי. עכשיו לא כולם רוצים, לפעמים בן אדם אומר, תקשיב, עזוב אותי, קשה לי, כאב ראש לי, תן לי להיות, איך הם אמרו, הזמין אותם רבן גמליאל לעזוב, לא רוצים, תן לנו לנוח, מה אני צריך. הקדוש ברוך הוא אומר, בסדר, אתה בחרת, אתה בחרת, זהו. אבל באמת העומק של הדבר, העומק של הדבר, כמה אנחנו חייבים לקדוש ברוך הוא? אם הקדוש ברוך הוא, נאמר, היה מתגלה לאדם, היה אומר לו: "תקשיב, נגזר עליך להיות אילם, עיוור, בלי ידיים ובלי רגליים, וגם חרש." יש לך שלוש ברירות: או לקבל את המתנות הללו - עיוור, חרש, אילם, בלי ידיים, בלי רגליים עד סוף ימי חייך; אפשרות שנייה, למות עכשיו; אפשרות שלישית, פשוט לעשות בזה זיכוי הרבים עד שאין לך כוח, עד שאתה קורס. תבחר. שלושת האפשרויות: או למות, או לקבל ולחיות בצורה הזו, או לעשות זיכוי הרבים.
41:06או לקבל ולחיות בצורה, או לעשות זיכוי הרבים. ואם תעשה זיכוי הרבים, אני אברך אותך, ויגן עליך, וישמור עליך, ומוציא יקר מזולל כפי תהיה, וכסף על שפתי מלך, ומתוך שחסידים ממלאכתם מתברכת, ותורתם משתמרת, ונמחלים לו כל עוונותיו, ו... תבחר מה אתה רוצה. יש אדם שיהיה לו ספק במה לבחור. לכן הנקודה היא, כל פעם שאנחנו באים ומזכירים את הרעיונות הללו, את הדברים הללו על זיכוי הרבים, כמה הדברים הללו צריכים חיזוק. ואני אומר את זה גם לעצמי, כמה צריכים חיזוק. יש תמיד רגעים של שבירה ורגעים קשים וכל מיני בעיות וכל מיני השטן. השטן עובד שעות נוספות אצל מזכי הרבים. הוא הורס להם את מצב הרוח, לפעמים את השלום בית, לפעמים בילדים, לפעמים בפרנסה, לפעמים... הוא מציק, מציק. אבל צריך לדעת, יש לנו את כל הברכות, את כל הדברים, הקדוש ברוך הוא איתנו, ה' ילחם לכם ואתם תחרישון, ויהי רצון שנזכה להגדיל עולָה של תורה, להרים קרנה של תורה, בגדול, קנאה וקנאה, למלך הגדול, הגיבור והנורא, אמן כן יהי רצון.
42:11אהוביי, חיי ואחותיי היקרים, השיחה השבועית, הספר החדש שארגון בעזרת השם מוציא מהשיחות של הרב אפרים כחלון מלוקד, מנוקד, מבואר, עם סיפורים יפים. אנחנו גם הפעם בהפצה ראשונית של 5,000 עותקים. מי שרוצה להזמין, יפנה אלינו ברשתות השונות ובמקומות השונים. אני מברך את הרבנים. רגע, רגע. אני מברך את הרבנים, הרב ירון ורובן, הרב יפרח עם כחלון, ראשי רגירון ועשרת השם. שיהיה להם ברכה והצלחה. שבכל מה שיפנו, יזכו ויצליחו. יזכו, נעשות כאלה וכאלה. אדרבה, להדירה, אמן ואמן.
43:47אני מברך את הרבנים. רגע, רגע. אני מברך את הרבנים, הרב ירון ורובן, הרב יפרח עם כחלון, ראשי ישיבת רג'ירון, בעזרת השם. שיהיה להם ברכה והצלחה. שבכל מה שיפנו, יזכו ויצליחו. יזכו לעשות חיל. אמן ואמן. בצבח שם רשת בכל הארץ. היהודי הזה היה מיליונר, סגר את כל העסק ואמר: "אני משקיע פה בעולמה של תורה." איפה הוא גר? בפלורידה. בפלורידה? איזו פלורידה? באמריקה. באמריקה. במיאמי. במיאמי. כן, ליד. אנחנו עכשיו הולכים להקים קהילה ספרדית שם. תחזק אותו בשמי. קהילה ספרדית גדולה. תאמין לי כשבירכתי אותו. כן. קהילה ספרדית גדולה.
45:19תודה רבה. אני מברך את הרבנים. רגע, רגע. אני מברך את הרבנים, הרב ירון ורובן, הרב יפרח עם כחלון, ראשי הישיבה ועשרת השם. שיהיה להם ברכה והצלחה. שבכל מה שיפנו, יזכו ויצליחו. יזכו לעשות חיל ולעלות מעלה. אדרבה ואדרבה, אמן ואמן.