מה הפסדת בחורבן בית המקדש הרב אפרים כחלון

0:11אנחנו מתקרבים לתשעה באב. בתשעה באב בוכים, מצטערים, על מה? על זה שנחרב בית המקדש. תשאל כהן היום, מה הפסדת בבית המקדש? אם הכהן הזה היה מארץ, נגיד לך, הפסדתי סטייקים, אתה יודע מה זה? כבש כל יום. סטייקים, צלעות, כבש, בחינם, היום עולה יקר מאוד. שם זה חינם, ולא רק זה, פירות, ירקות, חופשי, ביקורים, 24 מתנות כהונה. אם הוא עצלן, אגיד לך: אני לא צריך לעבוד. אם הוא בן תורה קצת, אגיד לך: הפסדנו קצת עניינים של קדושה, יותר תורה. בסדר, אבל למה להצטער? למה להצטער? היה פעם בן אדם אחד, בצום גדליה, אמר שיש לו הרבה הרבה סיבות למה לא לצום בצום גדליה. סיבה ראשונה, טעם ראשון שהוא לא צם: אם לא היו הורגים את גדליה, מה הוא היה חי עד היום? זו האמת, עשינו על זה צום. טעם שני, שלא לצום בצום גדליה, אומר: אם אני הייתי מת, היו צמים עליי? לא, אז למה שאני אצום? טעם שלישי, הוא אומר: תראה, הרגו עוד צדיקים, ולא צמים. אם אנחנו נצום על כל צדיק שרצחו אותו או שהרגו אותו, אנחנו נמות. טוב, בסדר. טעם רביעי...

1:11אם לא היו הורגים את גדליה, מה הוא היה חי עד היום? זו האמת, עשינו על עצום. טעם שני, שלא לצום עם צום גדליה, אומר אם אני הייתי מת, היו צמים עליי? לא, אז למה שאני אצום? טעם שלישי, הוא אומר תראה, הרגו עוד צדיקים, ולא צמים. אם אנחנו נצום על כל צדיק שרצחו אותו, או שהרגו אותו, אנחנו נמות. טוב, בסדר. טעם רביעי, אמר תראה, גדליה אולי הוא השם, איך תדע? הוא התחיל איתם. מה אם הוא אומר לי אל תלכה? מה אתה מכניס את עצמך לעבריינים? מה אתה מוכיח אותם? עזוב אותך, תשתוק. מה אתה אומר? וטעם חמישי, זה הטעם של האוכל, זה הכי טעים. חמישה טעמים למה לא לצום צום גדליה. כשנגיע לתשעה באב הרבה אנשים פתאום מתעבודות אותם, או אני קצת לא מרגיש טוב. אמר תראה, גדליה, אולי הוא אשם, איך תדע? הוא התחיל איתם. מה אם הוא אומר לי אל תלך, מה אתה מכניס את עצמך לעבריינים? מה אתה מוכיח אותם? עזוב אותך, תשתוק. מה אתה אומר? וטעם חמישי, זה הטעם של האוכל, זה הכי טעים. חמישה טעמים למה לא לצום צום גדליה. כשנגיע לתשעה באב, הרבה אנשים פתאום מתעוררות. או אני קצת לא מרגיש טוב. או אני חלש קצת, אני חייב לצום. או נכון השנה זה דחויה, זה קל, נכון אני... אם זה הרות, מניקות, הבן אדם באמת לא מרגיש טוב בסדר. הבן אדם מנסה להתחמק. בוא ננסה להבין מה בעצם הפסדנו בבית המקדש. מה הפסדנו... קשה. קשה מאוד להסביר מה הפסדנו, כי אנחנו לא ראינו את זה. אבל בכל אופן, נתחיל קצת, קצת, קצת מה שמובא במדרש רבה, ובמדבר, פרשת פינחס, פרשה כ"א, סימן כ"א. אמר רבי בר סימון, רי זה כנראה רבי יהודה בר סימון, או רבי יוסי בר סימון, בר רבי סימון, מעולם לא היה אדם בירושלים ובידו עוון.

2:43אבל בכל אופן, נתחיל קצת, קצת, קצת מה שמובא במדרש רבה, במדבר, פרשת פנחס, פרשה כ"א, סימן כ"א. אמר ר' בר סימון, ר' זה כנראה רבי יהודה בר סימון, או רבי יוסי בר סימון, בר רבי סימון, מעולם לא היה אדם בירושלים ובידו עוון. לא היה בן אדם שבירושלים, שהגיע לירושלים ובידו עוון. כיצד? תמיד של שחר מכפר על עבירות שבלילה, ושל בן הארבעים מכפר על עבירות שנעשו ביום. שנאמר, פסוק בישעיהו, פרק א', פסוק כא. איכה הייתה לזונה קרייה נאמנה? מלאה משפט, צדק ילין בה ועתה מרצחים. מה זה צדק? כל מי שלן שם בירושלים הוא צדיק. למה? הקורבנות מכפרים. התמיד של שחר מכפר על עבונות שנעשו בלילה, התמיד של בין הערביים מכפר על עבונות שנעשו ביום.

3:59זה בזמן שאדם עושה עבירה בשוגג, עבירה במזיד, מה מכפר? עבירה במזיד מכפר העונש או תשובה. או כאשר כלל ישראל חוטאים וכבר לא מאמינים בעבודת הקורבנות והיו מזלזלים בעבודת הקורבנות. ברמה כזאת שהיו מביאים כל מיני קורבנות בעלי מומים. היו מביאים כל מיני קורבנות. בן אדם בשעה שהכבשה שלו חתכה את היד, את הרגל, או את האוזן, אז הוא אמר "או ברוך השם, עכשיו יש לי קורבן!" למה? כי מה? להביא קורבן משהו? תגיד לי, אתה משוגע? מה? להביא קורבן משהו יקר? זה לא הגיוני. אם יש לי בעל מום, אז כן, זה מה שאומר הנביא מלאכי: "מגישים על מזבחי לחם מגואל ואמרתם: 'במה גאלנוך?' באומרכם: 'שולחן ה' נבזה הוא.' וכי תגישו עיוור לזבוח, אין רע? יש לך כבשה בעלת מום, עיוורת, אין רע? וכי תגישו פיסח וחולה, אין רע?"

5:17ברוך, מצוין, אשריך, אשריך. אקריב רינה לפתחה, ירצך או יישא פניך, אמר ה' צבאות. אז בשעה שאתה לא משקיע בעבודת המקדש, זה ודאי לא מכפר. גם עבירות במזיד, וגם הדבר הקשה הזה, שהם בעצם לא הריחו את המתנה הגדולה, שהייתה להם באמת הסיבה שנחרב בית המקדש זה בגלל שבוטלה תמיד. בוטלה תמיד שהיה מחפר על חובם של ישראל, ככה מובא בזוהר חדש בפרשת וישב דף נ' עמוד א'. וזה בעצם היה כשהיה המצור. אז עם ישראל היו רוצים להמשיכו בעבודת הקורבנות, אבל היה מצור. אז מה עושים? אין כבשים, אין מה לעשות. אז הם החליטו ליצור קשר עם החיילים מאחורי החומה. היו מורידים להם כל יום שתי תבניות, ארגזים מלאים זהב, והם היו מעלים להם במקום זה שתי כבשים. שתי ארגזים של זהב, שתי כבשים, שתי ארגזים של זהב, שתי כבשים. יום אחד עבר שם איזה אחד שהיה יודע לדבר את השפה של היוונים, אמר להם: מה אתם עושים? מה אתם עושים?

6:44ארגזים מלאים זהב והם היו מעלים להם במקום זה שתי כבשים. שתי ארגזים של זהב, שתי כבשים, שתי ארגזים של זהב, שתי כבשים. יום אחד עבר שם איזה אחד שהיה יודע לדבר את השפה של היוונים. אמר להם: "מה אתם עושים? מה אתם עושים? אתם נותנים להם כוח להמשיך לשרוד. אל תיתנו להם את זה. כל זמן שעוסקים בעבודה, הם נמסרים בידיכם. למחרה תעלו להם חזיר." מה אתם עושים? אתם נותנים להם כוח להמשיך לשרוד. אל תיתנו להם את זה. כל זמן שעוסקים בעבודה הם נמסרים בידיכם. למחרת תעלו להם חזיר. כיוון שהגיע לחצי החומה, נעץ פורנב בחומה, ונזדעזעה ארץ ישראל 400 פרסה על 400 פרסה. זה בזמן החשמונאים. באותה שעה אמרו: "ארור האיש שיגדל חזירים, וארור האדם שילמד את בנו חוכמה יוונית."

8:09זה בזמן בית שני. ארור האיש שיגדל חזירים, כי החזיר הוא זה שהתחיל את הטומאה. וארור האדם שלימד את בנו חוכמה יוונית, כי אותו בן אדם שלמד יוונית הוא זה שסימן להם. ואמר להם. וכל זה ממה התחיל? משני אחים יהודיים, הורקנוס ואריסטובלוס. הורקנוס היה בפנים, ואריסטובלוס היה בחוץ. כל אחד רצה לשלוט. אריסטובלוס היה כאילו עם היוונים. השנאת האחים הזאת הביאה את חורבן בית המקדש, השנאת חינם. כל אחד אומר אני אמלוך, אז הקורבן היה תמיד מכפר. אבל מה? יש כמה עבירות ספציפיות שהיו צריכים אקסטרה. הגמרא בזבחים וגם בערכין ובעוד כמה מקומות במדרש ועוד הגמרא שם כותבת שהכהן הגדול בבגדי כהונה וכל מה שהיה עליו היו באים ומכפרים על כל אחד ואחד מעם ישראל. חושן מכפר על הדינים.

9:29דינים שהם לא בסדר, שטעו בדין, עיוותו את הדין, שלא יהיה קטרוג על ישראל. אפוד, מה שהכהן היה שם אפוד, מכפר על עבודת כוכבים, עוון של עבודה זרה. מעיל, מכפר על לשון הרע. ציץ, מכפר על עזות פנים. קטורת הייתה מכפרת. בזוהר הקדוש בפרשת ויקהל בדף ריש י"ח עמוד ב' כתוב שם דבר מופלא: היה כוח בציץ הקדוש שכל אותם האנשים הרשעים, עזי המצח, החצופים, כשהיו מסתכלים בציץ היו שוברים את ליבם והיו מסתכלים ומתבוננים במעשיהם.

10:31וכל מי שהיה מסתכל בציץ מיד היה מתבייש. במאסף זאת אומרת, לא היה צריך דיסקים להחזיר בתשובה, שיעורים. הציץ לוקח אותם, מול הציץ מקבלים מכת חשמל. בן אדם חוזר בתשובה לבד. היו כאלה צדיקים שזכו. שאֵיך שיראו אותם, יתחזקו בהם, יחזרו בתשובה. הרבי אהרון, זכה, לקראת סוף החיים שלו, בהרבה דברים כאלו. כל מי שהיה בא ורואה אותו, היה ממש, הלב שלו מתעורר לעבודת ה'. אבל כמה צדיקים יש לנו שהם בחינת הציץ? בהמשך הזוהר הקדוש, שם באותו דף, בפרשת ויקהל, דף רי"ח עמוד ב', כתוב, שמי שלא היה רוצה לבוא, לא היה רואה את הציץ, אבל היה מריח. את עמוד האשן של הכתורת, כי הגמרא ביומא דף נ"ג מלמדת אותנו שנותנים בכתורת איזה צמח שנקרא מעלי עשן. הוא היה עושה עשן...

11:44איך שאדם היה מריח את עשן הקטורת היה מברר את ליבו להיות זך וטהור לעבוד את קונו בלבב שלם, והיה מעביר ממנו את זוהמת היצר הרע, ולא היה לו אלא לב אחד לאביו שבשמיים. אז אנחנו רואים כאלה מתנות שהיה לנו וביזבזנו אותן על שטויות. מעבירות על דברים טיפשיים. לצערנו. אז אם כן, איך בפועל נחרב בית המקדש? התשובה, כולם נהיו רשעים. כולם נהיו רשעים. אפילו אלו שבאים ועושים את העבודות בבית המקדש, האנשים החשובים, השרים, אומר ישעיה הנביא בפרק א', פסוק כ"ג, "שרייך סוררים וחברי גנבים, כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים, יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם." וחברי גנבים, כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים, יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם. אומר, אפילו השרים, החשובים, וזה תשובה על השאלה שהוא פותח, ואומר, איכה הייתה לזונה קריה נאמנה.

13:12מי עוד שואל את השאלה הזאת "איכה הייתה"? ירמיה הנביא, במגילת איכה. מה זאת אומרת "איכה הייתה לזונה קריה נאמנה"? המושג הכי, הכי, הכי, הכי, הכי מבוזה, הכי מושפל, זה אישה שהיא פרוצה. אז הנביא ישעיה תמה ואומר, איכה הייתה לזונה קריה נאמנה. הקריאה המיוחדת הזאת. הקריאה המופלאה הזאת. המדרש איכה אומר שירמיה לא ממש אמר "איכה הייתה לזונה", זה משפט שישעיה אמר. אבל באיכה רבה, בהוצאת בובר, פרשה א', אות א', איכה ישבה בדד. שלושה נביאים ניבאו בלשון איכה, ואלו הם: משה, ישעיה, ירמיה. משה אמר, "איכה אשא לבדי", דברים פרק א' פסוק י"ב.

14:38ישעיה אמר איכה הייתה לזונה, קריאה נאמנה ישעיה פרק א' פסוק א'. ירמיה אמר איכה ישבה בדד, איכה פרק א' פסוק א'. אמר רבי לוי משל למטרונה אחת, מטרונה זו אישה חשובה שהיו לה שלושה שושבינים, שלושה עוזרים. אחד ראה אותה בכבודה יושבת עם בעלה, משרתים, כבוד, הדר, בבית מפואר. אחד ראה אותה בפוחזותה. עושה שטויות, ואחד ראה אותה בפחדה. משה ראה אותה בכבודם, אמר איכה, עשה לבדי. אומר רבונו של עולם, אפילו עם ישראל גדול עליי. אני לא משתלט עליהם, מהעוצמות שלהם, מהגודל שלהם, מהאין. ישעיה שראה אותם בפוחזות, כשהם עשו שטויות, אמר איכה, הייתה לזונה. ירמיה ראה אותן בפחדם, אמר איכה, ישבה בדד. שלוש תקופות. בעצם השלוש תקופות האלה הן הרבה פעמים התקופות של החיים של האדם. האדם בתחילת החיים שלו, בדרך כלל כשהוא צעיר, הוא מסודר, דואג לעצמו, יש לו כסף, פרנסה טובה, והוא משתולל. אחרי שהוא משתולל, הוא מתחיל לעשות שטויות. אחרי שהוא עושה שטויות, מגיעה הפורענות. שלוש תקופות של אדם בחיים.

16:08ובעצם בית המקדש זה המקום, משכן שהקדוש ברוך הוא בא להשרות את שכינתו עלינו, אבל הבעיה הייתה קשה מאוד. הבעיה הקשה הייתה שעם ישראל לא העריכו את הדבר הזה שנקרא בית המקדש. עם ישראל לא העריכו את הדבר הזה שנקרא השראת השכינה. אה, כן, בסדר, הקדוש ברוך הוא פה. עזוב, בסדר. מה אנחנו מרוויחים מהקדוש ברוך הוא? בסדר, הקדוש ברוך הוא. אתה יודע מה? מה הוא רוצה? קורבן? מה? מה הוא רוצה? מה הוא רוצה? קורבן? אוכל? מה הוא רוצה? מה הוא רוצה?

17:22הזלזול הזה, הזילות הזו המפחידה שהייתה לעם ישראל מתבטאת בסיפור ממש ממש ממש לא נעים שהיה, שמספר בגמרא בסוף מסכת סוכה. הגמרא שם מספרת על בית בלגה, שטבעתה קבועה וחלונה סתומה. הטבעת שלה הייתה קבועה, הטבעת, כל משמרת, היו 24 משמרות בבית המקדש, כל משמרת של כהנים היה להם טבעות על הרצפה של בית המקדש, שהטבעות האלו היו נכנסים על הצוואר של הבהמה, הופכים את הבהמה, שמים את הטבעת ואז אפשר לשחוט בלי שהבהמה תזוז. על בית בלגה, שטבעתה קבועה וחלונה סתומה. הטבעת שלה הייתה קבועה, הטבעת, כל משמרת, היו 24 משמרות בבית המקדש, כל משמרת של כהנים היו להם טבעות על הרצפה של בית המקדש, שהטבעות האלו היו נכנסות על הצוואר של הבהמה, הופכים את הבהמה, שמים את הטבעת ואז אפשר לשחוט בלי שהבהמה תזוז. שלא תיפגע מהשחיתה. בית בלגה, הטבעת שלה הייתה סתומה. יצא מנעול שהיא לא תוכל להשתמש בטבעות והחלון איפה שהיו מכביעים את הסכינים סתומה. למה? עשו להם עונש על זה שיצא מהם אחת לתרבות רעה. שיזכרו את זה לדורי דורות.

18:37שכל פעם שהם יבואו לעבוד עבודת בית המקדש, יצטרכו לבקש טובות מאחרים. או שאתה יכול להשתמש בחלונות שלך, במקומות שלך, לשים את הסכינים, להשתמש בתיבה, את הקבועה. מה היא עשתה? מה היא עשתה אותה מנובלת? ונבין איזה ניבול, איזה זלזול. איזה גועל נפש, היא באה בזמן שהיוונים נכנסו לאכול. השם שלה היה מרים בת בלגה. היא המירה את דתה והלכה ונישאה לשר אחד ממלכי היוונים. כשנכנסו היוונים לאכול, היא נכנסה איתם. הייתה מבאתת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה: "לוקוס, לוקוס, עד מתי אתה מחלה ממונן של ישראל?" הוא אומר: "גמרת להם את כל האוכל. אבל לא עוד שגמרת להם את כל האוכל, אלא אין אתה עומד עליהם בשעת צרתן."

19:49זאת אומרת, במילים שלנו, אתה אוכל ולא שווה את האוכל. מה זאת אומרת? מה המחשבה? המחשבה הייתה שכביכול, כביכול חלילה, הקדוש ברוך הוא צריך את האוכל הזה. כביכול, כביכול חלילה, הקדוש ברוך הוא יש לו גוף ויש לו דמות הגוף. אז אנחנו מאכילים אותך כל כך הרבה. למה אתה עכשיו לא עומד עליהם בשעת הסכנה? במילים שלנו היום, איפה היה אלוקים בשואה? במילים שלנו היום, בן אדם בא, עושה מצוות, אומר ריבונו של עולם, שמרתי שבת. אני שמרתי שבת. למה לא זכיתי בלוטו ביום ראשון? תגיד לי, למה? אני הולך עם ציצית ולמה אין לי ילדים? בא אליך בן אדם ואומר לך, "כבוד הרב, אתה יודע, אני הולך עם ציצית כבר שלוש שבועות. למה אני לא מתחתן? מה אתה רוצה ממני? יש לך שאלות, תפנה אליו. הוא ייקח אותך, הוא יסביר לך." בן אדם בא ואומר, "אני רוצה להיות ביזנסמן, לא כוס, לא כוס, לא כוס. זה זהב."

21:14זהב זהב היא קראה למזבח. עד מתי אתה מחלה מהמונם של ישראל ואין אתה עומד עליהם בשעת דוחקם, בשעת צרתם? זה בעצם לכאורה הרבה פעמים שאנחנו מתנהגים ככה כלפי הקדוש ברוך הוא. לא שואלים מה רצית? תפילה נתת לך, תפילין נתת לך, שבת נתת לך, מה? מה? תן גם קצת. מה אתה רואה אנשים חוצפנים. עם מי אתה מדבר? עם מי אתה מדבר? עם מלך העולם? אתה יודע מה אתה מדבר? היית מעז לדבר ככה? בפני שר? בפני מלך? כדי שנבין מה זה מושג של מלך, מה זה מושג? הם לא מבינים. מלך על אדום השליך נעלי, על נשיא ארצות הברית השליכו נעל לא מזמן. במכרו במדינות ערב את הנעל שזרקו על נשיא ארצות הברית, על אובמה, בכמה מאות אלפי דולרים. היום אין כבוד, אבל יש מדינות שהן דיקטטורות, שם הדיקטטורה, פחד אלוקים. סיפר הרב מרדכי אליהו, זכר צדיק לברכה, כשהיה הרב הראשי, המדינה רצתה ליצור קשר עם אחת מהמדינות הדיקטטוריות ביותר. היה אינטרס למדינה להיות דיקטטורה. הייתה בעיה, אף בן אדם לא היה מעז לבוא להיכנס לשם. זה מסוג האנשים שהבן אדם מתעצבן, עושה אפצ'י, רגע אחרי זה מברר את מי הרגתי. מספרים בסוגריים שבקג"ב הרוסי, שסטלין הנהיג שלטון דיקטטורי מפחיד, שפעם אחת נעלמה לסטלין המקטרת שלו, המקטרת שהוא היה מעשן בה.

22:35הייתה בעיה, אף בן אדם לא היה מעז להיכנס לשם. זה מסוג האנשים שהבן אדם התעצבן, עושה "האפּצ'יו", רוגע, ואחר כך מברר "מי את מי הרגתי". מספרים (בסוגריים) שבק.ג.ב. הרוסי, שסטלין הנהיג שלטון דיקטטורי מפחיד, שפעם אחת נעלמה לסטלין המקטרת שלו, המקטרת שהוא היה מעשן בה. פאי, פאפ, איך שקוראים לזה. מיד הוא קרא למזכיר שלו, איפה המקטרת? הוא אמר, ככל הנראה, הגיע גנב להתנקש וגנב לו את המקטרת. אנחנו נעשה ועדת חקירה. אחרי כמה דקות סטלין מצא את המקטרת במגירה שלו, שם את הטבק, התחיל לעשן והמשיך את היום. אחרי חמש שעות, מגיע אליו המזכיר האישי, אדוני היקר, חמישה אנשים הודו שהם גנבו את זה, חמישה בדרך להודות, וחמישה עוד לא תפסנו. זה שלטון דיקטטורי. שלטון דיקטטורי זה שלטון מפחיד. אז ביקשו מהרב מרדכי אליהו שאם הוא בתור דמות תורנית, לא בתור דמות מפלגתית, פוליטית, ילך לשם.

23:59במילים שלנו, הסייר לעזאזל הרמות היחא אליהו אין עליו אלא יראת השם אלוקיו אם זה יכול לעזור לעם ישראל בוודאי עושה שליחות של היהודים שם באותו מקום ובאמת כשהוא הגיע לשם פער ועדר שלא מעל מדן מלך, מלך יש הכל, יש בתי הריגה, יש מוות בעינויים, יש תפריט. יש כמו ספר תפריטים, שם יש תפריט מה שהמלך פותח, היום תהרוג אותו ואותו. אין מי שיאמר לו מה לעשות ואין מי שיאמר לו מה לפעול. אחרי שהכינו אותו ואמרו לו תיזהר זה מלך, כמה שהכינו אותו ודיברו איתו וכו' וכו' וכו', ימינה, שמאלה, תיזהר, גינוני מלכות שלא תפגע. הוא נכנס עם הנציג של היהודים שם באותו מקום, הנציג הזה רועד מפחד, רועד מפחד. והרב מרדכי אליהו במקום, במלוא תפארתו, עם העוזר שלו, נכנסו לשם. והרב מרדכי אליהו הביא לו ספר תנ"ך, מתורגם לאנגלית.

25:07מאור לבן עם הקדשה מזהב בא ונתן לו. המלך עשה לו עינון עינון קל עם הראש והנציג הציג: זה הרב של היהודים, הרב של כדור הארץ, של ארץ ישראל. כולם, הרב הראשי. תוך כדי דיבורים, המלך לוקח שתי אבנים מגנטיות כאלה, הם משחקים בהם, מקפיץ אחת על השנייה. בקיצור, לא מקשיב, לא מעניין אותו. אבל העירו אותו, הוא צריך לבוא, משחק, משחק איתם עם האבנים האלה, משחק, גומר לשחק, מניח אותם על הספר תנ"ך. הרב מרדכי אליהו רואה את זה, אומר למתרגם, תגיד למלך שיוריד את זה מהספר, זה ספר קדוש. אמר למתרגם, אתה השתגעת, הוא יוריד את זה מהספר. למלך לא אומרים מה לעשות. לא אומרים למלך מה לעשות. והוא מלך אכזר, כעסן וקפדן. אני לא אומר לו. אמר לו הרב מרדכי אליהו, תגיד לו עכשיו, זה ספר קודש ולא שמים על ספר קודש. אני לא אומר לו. והוא מתחיל לראות מפחד. הרב מרדכי אליהו אמר לו, תגיד לו. המלך רואה ככה ויכוחים, אמר, מה, מה, מה, מה, מה אתם עושים? מה הוא אמר לך? תגיד מיד.

26:30הוא מתחיל לגמגם לו, הרב של היהודים, תדבר, מה אתה אומר? הוא אומר, תוריד את האבנים האלה. המלך נהיה אדום. היו בטוחים שהוא הולך להיות פה תקרית דיפלומטית, לא יודע אם הרב יצא מזה בחיים. הרב סיפר את זה, הרב מותחי אליו סיפר את זה. אמר, אתם לא יודעים מה זה אימה ופחד נפל שם על כולם. הוא אומר, אני מלמלתי תהילים לקדוש ברוך הוא שהוציא אותי מבור האריות הזה. ואז המלך אומר לכולם הוראה: הוציאו כל איש מעליי. כולם תצאו החוצה מיד. כולם, ככה אתה רואה, כמו ברווזים. אפילו השומר האישי של המלך, תצא גם אתה. מכל הארמון. קורא לרב מרדכי אליהו, רב מרדכי אליהו אומר: "אני הייתי איתו לבד, אני לא יודע מה הולך לקרות." פתאום, דרך אגב הוא לא סיפר איזו מדינה זאת, זה היה סוד. פתאום, המלך קורע ברך, מקופף את הראש, שיברך אותו.

27:46והוא מצביע עליו ועל התנ"ך ואומר איזו מילה שאחר כך הרב אליהו תרגם אותה ואמר: "אתה איש אמת, אתה איש אמת." הוא בירך את המלך והמלך הכניס את כל המשרתים שלו. המלך בא, יצא וליווה אותו וטיפל בו. ברמה גבוהה אמרו לו אין אדם בעולם שהמלך כיבד אותו ככה. אבל זה פחד ממלך. בא בן אדם לדבר עם אלוקים כאשר ידבר איש אל רעהו. בזלזול כל בעלי המוסר והאנשים שמדברים על התבודדות, רבי נחמן מברסלב, תדבר אל השם כאילו הוא חבר שלך, אבל לא בלרדת חס ושלום על הקדוש ברוך הוא לתבוע. תספר את הצרות שלך, ריבונו של עולם קשה לי ככה, תרחם עליי, תעזור לי. זה כן.

28:47אבל בא בן אדם, בא בטענות, למלך עליון ונישא. וזה בעצם מה שהיא אמרה: לוקוס, לוקוס, עד מתי אתה מחלה את ממונם של ישראל, ואתה עומד עליהם בשעת הדחק? מה זה אומר? עשיתי מעשרות, איפה הכסף? אז אתה מברר איתו, אה, עשית, אה, לא בדיוק מעשרות, עשיתי רק 8 אחוז, 2 אחוז שהיה... עשיתי צדקה, איפה הכסף? איפה, איפה, איפה הכסף? זו שאלת השאלות, וזה המוסר הגדול שחכמים באו וסתמו את החלון של בית בלגה כדי להזכיר את זה לדורי דורות, שכולם ידעו ויכירו שכן שיש עד היום כאלה שהם כמו מרים בת בלגה.

29:57הלקח שאנחנו צריכים ללמוד מהחורבן זה, קודם כל, כמובן לתקן את המידות, שנאת חינם, לשון הרע, כל מה שדיברנו ואמרנו. אבל הלקח הפשוט הוא שצריך להראות לקב"ה שאנחנו באמת מרגישים שחסר לנו משהו. מספרים את הסיפור המצחיק-עצוב: הייתה משפחה אחת ברוסיה, משפחה, אבא, אמא, כמה ילדים, משפחה כפרית. יום אחד האבא חורש באדמה, פתאום נגלה לו אליהו הנביא. אמר לו, תקשיב, אני רואה בצרות שלכם, אני רואה כמה האויבים מענים אתכם. מה דעתך שניקח אתכם עכשיו לארץ ישראל על כנפי נשרים? נביא את הגאולה, את המשיח, וזהו. שהייתה משפחה אחת ברוסיה, משפחה, אבא, אמא, כמה ילדים, משפחה כפרית. יום אחד האבא חורש באדמה, פתאום נגלה אליו אליהו הנביא. אומר לו, תקשיב, אני רואה את הצרות שלכם, אני רואה כמה האויבים מענים אתכם. מה דעתך שניקח אתכם עכשיו לארץ ישראל על כנפי נשרים? נביא את הגאולה, את המשיח, וזהו.

30:58אותו בעל היה נחנך כזה, אומר לו: "חכה חכה רגע רגע אליית לאט, כל דבר אני שואל את אשתי, אני לא עושה צעדים." חכה, הלך שאל את אשתו. אמרה לו: "אדוני, תגיד לי, אליהו הנביא הגיע? לא בזמן עכשיו, חרשנו, זרענו עגבניות, מלפפונים, חיטה, שעורה. אם נעלה לארץ ישראל, מה יהיה עם כל מה שזרענו? השקענו עד עכשיו, מה?" הוא אמר לה: "כן, אבל זה המשיח." היא ענתה: "מה המשיח? יש לך פה אבטיח, מה המשיח?" חזר אליהו הנביא ואומר לו: "תראה, השקענו עכשיו, עשינו. תראה. בואו כן, בסדר, אליהו הנביא הוריד את עצמו לדרגה שלהם. אבל סוף סוף, עוד מעט יבואו הקוזקים. יחריבו את הכל, יערסו את הכל, גם ככה לא יהיה לכם כלום." "וואי, אתה צודק, לא חשבתי על זה." חוזר לאשתו: "ברוניה, תקשיבי, מה קרה? יבואו הקוזקים, את יודעת מה הם עשו, יחריבו הכל וזה." נכון, אתה צודק. אבל אתה יודע מה? יש לי רעיון. תגיד לעליון אבינו, הוא יכול לקחת את הקוזקים לירושלים, לארץ ישראל, שיביא להם את המשיח. אנחנו, טוב לנו פה. שייקח אותם. מתי אנחנו נזכרים במשיח? מתי אנחנו נזכרים בבית המקדש? מתי? מתי? מתי נזכרים בבית המקדש? מתי? ההלכה?

32:22אומרת שבן אדם כל יום צריך להיות מצר ודואג על חורבן בית המקדש, אבל מתי בן אדם נזכר מתי יבוא המשיח? כשיש צרות, כשיש בעיות, כששלומינוס בבנק. הייתי שמעתי משפט חזק מאוד מהרב ירון ראובן, שיהיה בריא, מארצות הברית, אחד מגדולי מזכי הרבים בארצות הברית. הוא אמר משפט מדהים. הוא אמר, המשיח הוא לא העובד הסוציאלי שלך. אדם רוצה את המשיח בשביל לפתור לו את הבעיות הסוציאליות. לא מסתדר עם אשתו? אה, יבוא המשיח. אין לו ילדים? טוב, יגיע המשיח. אין לו כסף? טוב, יגיע המשיח. לא, לא, לא, לא, לא. החוכמה היא לזכור את החיסרון של בית המקדש גם בשיא השמחה. לכן אנחנו עושים את המנהג הזה שבאים ושוברים את הכוס בשיא השמחה: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי." יש אנשים שלא מבינים מה זה. את החיסרון של בית המקדש גם בשיא השמחה. לכן אנחנו עושים את המנהג הזה שבאים ושוברים את הכוס בשיא השמחה. אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי. יש אנשים שלא מבינים מה זה.

33:43חושבים שזה טקס, חלק כמו הרעת מקודשת, גם זה צריך להגיד. אז אתה רואה אותו, "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי" והחתן שובר את הכוס פח ועושה ככה תנועה איזה חזק אני. פעם אחת שברתי זו אותה לחורבן. זה כדי לצייר אותך, לא כדי שתתן לנו פה מופע דוגמנות שאתה יודע לשבור כוסות. האדם לא מבין מה הוא אומר. אפילו הגמרא אומרת בבבא בתרא דף ס' עמוד ב', שאחרי שנחרב בית המקדש השני, רבו הפרושים בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין. החליטו לא שותים יותר בשר ולא שותים יין. הלך רבי יהושע ואמר להם: "בניי, מפני מה אין אתם אוכלים בשר ואין אתם שותים יין? למה?"

34:44אמרו לו, איך נאכל בשר שממנו מקריבים על גבי המזבח? ועכשיו בטל. איך נשתה יין שמנסכים על גבי המזבח? ועכשיו בטל. אמר להם, אם כן, לחם לא נאכל שכבר בטלו המנחות. המנחות היו עשויות מקמח, משמן. אז הם אמרו לו, אתה צודק, לא נאכל לחם. אפשר בפירות. אמר להם: לא. גם פירות לא נאכל שכבר בטלו ביכורים. גם ביכורים לא. אז אמרו לו: בסדר, אז נאכל פירות שהן לא משבעת המינים. אז הוא אמר להם: מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים. רואים? הם ניסכו את המים בסוכות. שתקו. אמר להם: בניי, בואו ואומר לכם, שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר. אי אפשר לא להתאבל על בית המקדש, זה משוש חיינו. שכבר נגזרה גזירה חייבים להתאבל, ולהתאבל יותר מדי גם אי אפשר, שאין גוזרים גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה. אלא כך אמרו חכמים: כמה דברים. סד אדם את ביתו - אדם שסד את הבית שלו משייר בו דבר מועט, אמה על אמה, חצי מטר על חצי מטר, שלא מסויד. עושה האדם כל צורכיו, כל צורכי סעודה, ומשייר בו דבר מועט.

36:15משהו לא חייב את הקינוח האחרון. הגמרא אומרת דוגמה קסא דהרסנא. מה זה קסא דהרסנא? כוס של דגים שהיו אוכלים אותה. זה אל תביא. קצת לזכור, עושה אישה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט. לא שמה את כל התכשיטים. מה? בצידה משאירה משהו לא מתקשטת ברמה שכאילו שכחנו כל דבר, אין לנו בשביל מה להצטער. אלא בצדדים קצת היא משאירה שיער, זה נקרא בצידה השולחן ערוך. והרמב"ם פסק את זה. הרמב"ם בהלכות תעניות פרק ה' כותב: "משחרב בית המקדש תקנו חכמים שבאותו הדור שאין בונים לעולם בניין מסויד ומחויר כבניין המלכים, אלא טח ביתו בטיט וסד בסיד ומשייר מקום אמה על אמה כנגד הפתח בלא סיד."

37:33אבל אם הוא כבר לוקח עצר מסויירת ומחויירת, אין מחייבים אותו לקלף. שולחן ערוך אורח חיים סימן ת"ק ס' סעיף א'. מי שחרב את המקדש, תקנו חכמים שיהיו באותו הדור, אותו לשון הרמב"ם. אותו דבר גם, הדבר השני שמוזכר בגמרא. עושה אדם כל צורכי סעודה. הרמב"ם בהלכות תעניות פרק ה' הלכה ז' ובשולחן ערוך אורח חיים סימן תק"ס סעיף ב', וכן התקינו שהעורך שולחן לעשות סעודה לאורחים, מחסר ממנו מעט ומניח מקום פנוי בלא קערה מן הקערות הראויות לתת שם. וכשהאישה עושה תכשיטי כסף וזהב, משאירה מין ממיני התכשיטים שנוהגת בהם כדי שלא יהיה תכשיט שלם. וכשהחתן עושה אישה, לוקח אפר מקלה ונותן בראשו במקום הנחת תפילין. וכל אלו הדברים כדי לזכור את ירושלים שנאמר, "אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני". היום בחלק מהמנהגים לא נהגו, חלק כן נהגו, אבל אנחנו שכחנו בכלל, שכחנו מה זה ירושלים. הקדוש ברוך הוא אין לו בית, הקדוש ברוך הוא נמצא בצרה ובשביה, כביכול במצב הזה, הוא מצטער על העוונות, על הפשעים. ואנחנו נהנים, נהנים.

38:59פעם אחת, איזה יהודי אחד אמר לי: "אני רוצה לקנות בית, אין לי בית." אמרתי לו: "גם לקדוש ברוך הוא אין בית. מה אתה רוצה? מה הבעיה? הכאב של הקדוש ברוך הוא לא אכפת לי, שיסתדר לבד, מה הוא צריך אותי. אבל לי אין בית, לי מפריע לי. אם אין לי טחינה בסנדוויץ', יבש לי הפרוסה, יבש לי הלחמניה, יותר מפריע לי מהחורבן." אם אין לי קטשופ עם הצ'יפס ביחד, אתה קונה צ'יפס, שני דולר, נגמר הקטשופ, יותר כואב לי, משנחרב בית המקדש. למה? כי אנחנו כל כך אנוכיים. אנחנו כל כך ברמה נוראה.

40:00אמנם בית המקדש נחרב לפני הרבה שנים. כדי לדעת לפני כמה זמן בית המקדש נחרב, יש רמז יפה. מורידים ממספר השנים של הנוצרים כמניין חיים, שישים ושמונה. זה יוצא אלף תשע מאות חמישים. הרב מאזוז מביא בשם כמה וכמה ראשונים - הרמב"ם בשלושה מקומות בפירוש המשניות שלו ועוד - שלא מורידים שישים ושמונה, מורידים שישים ותשע, אז זה סך אלף תשע מאות ארבעים ותשע, אלף תשע מאות ארבעים ותשע, אלף תשע מאות חמישים, אבל זאת אומרת אלף תשע מאות חמישים שנה שאנחנו בגלות.

41:00ושום דבר לא זז. היו רבנים, היו צדיקים, היו קדושים, שום דבר לא זז. חורבן, אותו חורבן, המצב שלנו על הפנים, ובאמת לא מראים שמשהו מפריע לנו. לא מראים. בן אדם יישב עם עצמו, ובאמת, מה יכאב לך יותר? המינוס בבנק, או שאין בית המקדש. אם לא היינו יוצאים לגלות, כמה צרות, שמדות, אסונות עם ישראל עבר באותם אלף תשע מאות חמישים שנה האלו. כמה אינקוויזיציות, כמה דברים מחזרים, כמה דברים נוראים. היה בידינו שלא ייחרב את המקדש. והקדוש ברוך הוא רוצה, רוצה לבנות את בית המקדש יותר משאנחנו רוצים. אבל אנחנו צריכים להראות להקדוש ברוך הוא שאנחנו מבקשים את הדבר הזה. כמה פעמים בן אדם בחיים שלו, בכל החיים שלו, ביקש מבורא עולם: "תשכון בתוך ירושלים מרחק כאשר דיברת"? כמה פעמים באמת בן אדם כיוון בזה? כמה, כמה פעמים בן אדם בדרך כלל מאבד את הריכוז בהתחנון כבר. עד כדי כך שמספרים פעם על בן אדם אחד...

42:30שהתחיל ברכת המזון. התחיל ברכת המזון. באותו יום היה צריך להגיד גם יעלה ויבוא. זה היה ראש חודש בברכת המזון. אז הוא, מסכן, התחיל ברכת המזון, אמר יעלה ויבוא. המשיך, ואתה ברחמיך הרבים תחפוץ בנו ותרצנו ותחזירנו בעינינו בשמחה לציון ברחמים. ברוך אתה ה', המחזיר שכינתו לציון. בא להתכופף למודים, בום, נגח את השולחן. איפה אני? אני בברכת המזון. ותבנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו. בן אדם לא שם לב בכלל איזה מילים הוא מוציא מהפה. איפה אני נמצא? בברכת המזון? חז"ל אומרים, אנחנו צריכים להכיר טובה לראש שכופף, מתכופף לבד במודים. הוא יודע את העבודה. כמה אנחנו לא שמים לב. אבל באמת הרבה פעמים זה בן אדם מתייאש. הוא רואה את הטומאה, רואה את הצרות, רואה את השמדות. הוא אומר איך אנחנו עכשיו? יש אנשים, גבר הופך לאישה, אישה הופכת לגבר, גבר הולך עם גבר, אתאיסטים, כופרים, ערבים הולכים עם פריצות, פרוצות, תינופת, חילול שבת, כשרות, חזיר, חנויות, חזיר בלי סוף, חנויות של פריצות. מה אנחנו עושים? מה אנחנו עושים? איך אנחנו נתעודד?

43:48אומר הזוהר הקדוש בזוהר חדש בכרך א', פרשת נח, דף מ' ע': רבי אליעזר אומר, זה רבי אליעזר הגדול. כל הגלויות שגלתה כנסת ישראל נתן לה הקדוש ברוך הוא זמן וקץ ונתעוררה תמיד בתשובה. הגלות בין בית ראשון לבית שני, 70 שנה. הגלויות לפני כן, גלות מצרים, 210 שנים. אבל גלות האחרון אין לו קץ וזמן אלא הכל תלוי בתשובה. אין קץ וזמן. הקב"ה לא אמר, "או, אתה יודע מה? תהיו 1950 שנה בגלות." לא. אין להקב"ה קץ וזמן, אלא הכל תלוי בתשובה. זה אומר למה עד היום לא הגיע? כי עד היום לא עשינו תשובה. ממשיך ואומר רבי אליעזר הגדול והקדוש דברים מופלאים. מה הראיה שהכל תלוי בתשובה? שנאמר: "ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו". וכתיב: "אם יהיה נדחך בקצה השמים". הכוונה, אם בן אדם יהיה בסוף העולם, לא משנה באיזה חור בעולם...

45:16משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך. זה הקב"ה מבטיח לנו בפרשת ניצבים בפרק ל', פסוקים ג'-ד'. והביאך ה' אלוקיך אל הארץ, יהיה קיבוץ גלויות. אמר לו רבי עקיבא: אם כן, איך יהא ד' מעורר את כולנו יחד בתשובה? איך יכול להיות שכל עם ישראל יחזרו בתשובה? הרימן דאבה בסייפה שמיא, הימן דהו בסייפה ערה, איך יתחברו כחד על המאה והתשובה? אמר, זה שנמצא בסוף השמיים, וזה שנמצא בסוף הארץ, איך יתקשרו ביניהם בכלל לחזור בתשובה? היום, ברוך השם, יש קייפ, היום, ברוך השם, יש את כל הדברים הללו שאפשר. בן אדם עושה פה, יש אפליקציה, ישר, אדוני, יש שידור חי, תפתח, יש עכשיו תורה מפלורידה, או תורה מירושלים, כי מציון תצא תורה. יש, ברוך השם. אבל רבי עקיבא אומר, איך יתחברו כאחד על המאה והתשובה? איך יעשו תשובה? אמר לו רבי אליעזר, חייך, די יחזרו בתשובה ראשי כנישתא, אומר, אם יחזרו בתשובה ראשי הכנסיות, במילים שלנו הרבנים, אלו שהם מנהיגי קהילות,

46:34או אפילו חדא כנישתא, בית כנסת אחד, קהילה אחת. בזכותם יתכנש כל גלותה, בזכותם יתכנסו כל הגלויות. הקדוש ברוך הוא מסתכל תדיר, אימתי יחזרון. הקדוש ברוך הוא מצפה, נו, מתי שתהיה קהילה אחת נורמלית, מתי תהיה קהילה אחת שאני יכול לסמוך עליה, מתי תהיה קהילה אחת שרוצה את הקדוש ברוך הוא באמת. הקדוש ברוך הוא אלף תשע מאות חמישים שנה מחכה לראות קהילה אחת שאפשר לסמוך עליה. יסתכי תדירה, הקדוש ברוך הוא מסתכל תדיר מתי יחזרון ויעבדו לאון טבע. הוא מביא פסוק בישעיה, פסוק עצוב. פסוק שעצוב ומרגש ביחד. ולכן יחכה השם לחננכם, ולכן ירום לרחמכם, כי אלוהי משפט השם אשרי כל חוכלו. נתעמק בפסוק הזה, פסוק עוצמתי. הקב"ה מחכה, מחכה, לחננכם.

47:45הפשט של הפסוק הוא מדבר על העונש שהקדוש ברוך הוא מחכה עד שהוא מביא את העונש ואז הוא מתרחק מהרחמים, אבל פה הוא אומר את זה לטובה ולכן יחכה השם לכאן עיניכם מחכה תמיד מתי יעשו תשובה. כמה בן אדם יש לו סבלנות לחכות לאשתו שהלכה? לא רוצה אותך. כמה סבלנות? יום, יומיים, חודש, חודשיים, שנה, שנתיים? הקדוש ברוך הוא מחכה לנו 1949, 1950 שנה. מחכה, מחכה, מחכה, מחכה, מחכה.

48:49אומר הזוהר הקדוש, אמר רבי יוסי, איתה קהה, דעמה רבי פנחס. מה שאומר פה רבי אליעזר שהקדוש ברוך הוא מחכה, מחכה לאם ישראל, מתי יחזרו, זה מסתדר עם הדרשה שדרש רבי פנחס על הפסוק בפרשת נח, פרק ח' פסוק י"ב, וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד. כנסת ישראל נמשלה ליונה, עם ישראל נמשלו לכמה דברים, ביניהם כנסת ישראל נמשלה ליונה. למה יונה אין לה כוח? הכתוב אומר בשיר השירים, "יונתי בחגווי הסלע," אומר המדרש בפרשה ב', זו כנסת ישראל שנמשלה ליונה. יונתי בחגווי הסלע, זה כנסת ישראל. אז הקדוש ברוך הוא, כביכול, שלח את היונה, שלח אותנו, יצאנו לגלות. ולא יספה שוב אליו עוד, אומר הזוהר הקדוש, היונה, אנחנו לא חוזרים אל האבא שבשמיים, לא חוזרים אליו.

49:58אומר הזוהר: "לא נאמר 'ולא יוסף שוב אליה' שהקדוש ברוך הוא לא בא אליה אלא היא לא תוספה שוב אליו." מכלל זה הוא מזומן ומחכה מתי תשוב. הקדוש ברוך הוא מזומן ומחכה מתי תשוב. וזה הדבר המפליא שאם אנחנו היינו יודעים את הכוח של התשובה. יש קטע נוסף שם בדברי הזוהר, קטע מופלא שמביא שרבי, רבי יהודה הנשיא, רבינו הקדוש, היה יושב יום אחד ולומד בפסוקים, "בצר לך ומצאו לך כל הדברים האלה, באחרית הימים, ושבת עד ה' אלוהיך ושמעת בקולו." אמר רבי, מה שאמר משה שיהיה בסוף הימים, הכוונה באחרית הימים, כל אותם צרות, כל אותם בעיות...

51:00יום אחד היה יושב ולומד בפסוקים, "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה, באחרית הימים, ושבת עד השם אלוקיך ושמעת בקולו." אמר רבי, מה שאמר משה שיהיה בסוף הימים, הכוונה באחרית הימים, כל אותן צרות, כל אותן בעיות, הוא אומר, קרה כבר, קרה לעם ישראל בגלות כבר, עוד בזמנו של רבי. העתה ותשובה עת כאן לא היית עבידה. הוא אומר, איך כתוב? הרי התורה מבטחת לנו שבשובך עד ה' אלוהיך. הוא אומר, רבי, אני רואה צרות באות, הצרות שכתובות בתורה באו. הבעיות באו, האיסורים באו, אבל בשובך עד ה' אלוהיך לא בא. התורה מבטחת לנו שנחזור בתשובה. אין! הוא היה ממש עצוב מזה, רבי, הוא אומר, מה אנחנו עושים? תוך כדי שישב, הגיע אליו אליהו הנביא. אמר לו: רבי, במה אתה מתעסק? אמר לו: במה שהתורה אמרה שכשעם ישראל הוא בצער, באחרית הימים יעשו תשובה. ושבת, ועד עכשיו לא שבו בתשובה. אמר לו: חייך, רבי.

52:08זה ראשון בשבוע. במילת התעסק ותשבריך הוא יום עדן. בדבר תורה הזה, הקדוש ברוך הוא מתעסק עכשיו, עכשיו, ביום הזה. והגיע מיכאל, האפוטרופוס הגדול של עם ישראל, ושאל את הקדוש ברוך הוא, מתי ייצא עם ישראל מתחת עול הגלות של אדום? הרי אתה אמרת כי אל רחום ה' אלוקיך לא ירפך ולא יעזבך. אמר הקדוש ברוך הוא, אתה מיכאל, מיכאל אפוטרופוס של ישראל, אבל יש גם לאלו של אדום, לגויים של אדום, גם להם יש אפוטרופוס. יבוא סמ"ך מ"ם, זה השטן בעצמו, שהוא אפוטרופוס של אדום. בוא נשמע מה הוא טוען. הגיע השטן וטען, מיכאל, עוד פעם את הטענה שלו, כמה אתה משעבד אותנו. אמר השטן, ריבונו של עולם, הרי אתה אמרת שעם ישראל כולו יהיה תחת שלטון של אדום עד הזמן שהם יחזרו לפניך בתשובה ועדיין כולם חייבים, כולם רשעים. וזה בדור של רבי.

53:27בידי הנשיא, כותב המשניות. באותה שעה הקדוש ברוך הוא נזף בו כשהוא אמר לשון הרע על בניו, והוא ברח מהקדוש ברוך הוא מפחד שלושת אלפים מילים, שלושת אלפים קילומטרים. הוא ברח מהקדוש ברוך הוא, סטן. ואמר הקדוש ברוך הוא למיכאל, מיכאל היה לך להסתכל בתחילת הפסוק כי אל רחום ה' אלוהיך. זה סוף הפסוק, אבל כתוב ושבת עד ה' אלוהיך ושמעת בקולו ואחר כך כי אל רחום ה' אלוהיך. אומר לו מיכאל, ריבונו של עולם, היה לך לרחם על עם ישראל, הרי אתה רחום ושמך רחום. אמר לו הקב"ה: "אני נשבעתי, אני נשבעתי שבועה חמורה שמיום שהם יצאו לגלות אני לא אחזיר אותם עד שהם יחזרו בתשובה."

54:45ואם כנסת ישראל תפתח קצת בתשובה כעין מחט כמו העין של המחט איפה שמכניסים את החוט, אני אפתח להם שערים גדולים. הקדוש ברוך הוא אומר: "אני רק בתשובה אחזיר את עם ישראל חזרה. אם עם ישראל יחזרו בתשובה, בבקשה. אם לא, נשאר ככה." אין רחמים. מתי יהיה רחמים? רק כשעם ישראל יעשו תשובה. אם עם ישראל לא עושים תשובה, אם עם ישראל לא חוזרים בתשובה, הקב"ה אומר אין רחמים. זו באמת הסיבה, כשמגיע אליך בן אדם, או מגיע לכל מיני רבנים, שהוא מסכן, חולה, לא מרגיש טוב, צריך לעבור איזה ניתוח, הבן שלו לא מרגיש טוב, או שיש לו צרות ובעיות. מה אומרים לו? תחזור בתשובה. מה הוא אומר? "איזה דתיים אלה? מה, באתי לבקש ברכה? אתה לא יכול לברך בחינם?" אין בחינם. הקדוש ברוך הוא אומר: אין רחמים

56:15אם אין תשובה, אין רחמים. אם אין תשובה, הקב"ה אומר: הוא אומר למיכאל, אתה אומר לי רק את סוף הפסוק. למה אתה לא אומר לי את תחילת הפסוק? "ושבת עד ה' אלוקיך, אז רחמך". וזה מה שאומרת הגמרא בסנהדרין בדף צ"ז עמוד ב'. אמר רב, כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה. זהו. וזה מה שאומר רבי אליעזר, אם ישראל עושים תשובה נגאלין, ואם לאו אין נגאלין. וזה הדבר הגדול, שזה התפקיד של כל אחד ואחד בתהליך הבאת הגאולה. אתה רוצה לקרב את הגאולה? יש אנשים שבסדר, מצטערים על החורבן, ויום אחר כך זהו, שוכחים. אנחנו, מוטל עלינו לזכור את החורבן. איך הזיכרון האמיתי של החורבן? הזיכרון האמיתי של החורבן הוא שאתה מחזיר בתשובה כל השנה. הוא בא לציון גואל מתי? הוא לשווה פשע ביעקב נאום השם. מתי שאתה רואה דור שחוזרים בו בתשובה, שיש שווה פשע, אז הוא בא לציון גואל. זה לא חוכמה לזכור את הקדוש ברוך הוא רק בתשעה באב, רק לבוא להגיד מידי שנה קינה ביום זה.

57:26שאתה מחזיר בתשובה כל השנה הוא בא לציון גואל. מתי? הוא לשוב פשע ביעקב נאום השם. מתי שאתה רואה דור שחוזרים בו בתשובה שיש שוב פשע, אז הוא בא לציון גואל. זה לא חוכמה לזכור את הקדוש ברוך הוא רק בתשעה באב, רק לומר מדי שנה קינה ביום זה המוזמן. בוכים קצת, מצטערים, למחרת כבר הולכים לקייקים. צריך לזכור את הצער של הקדוש ברוך הוא ומנגד את השמחה של הקדוש ברוך הוא כשמחזירים בתשובה. הקדוש ברוך הוא יושב ומסתכל ומחכה מתי עם ישראל יחזור. ואנחנו כמה מאכזבים אותו, כמה מצערים לו. אומרים, לך תדבר. יש פעמים בן אדם עושה שיקולים של כבוד, שיקולים של כסף, שיקולים של אני לא יודע לדבר טוב, שיקולים שזה לא לכבודי, כל מיני שיקולים. הקדוש ברוך הוא יושב ובוכה, ריבונו של עולם, איפה הילדים שלי? הקדוש ברוך הוא אומר, אני בסדר גירשתי אתכם, אבל אני רוצה שתחזרו אליי.

58:40למה בן אדם לא צועק לקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם תעזור לנו אנחנו רוצים את הגאולה אנחנו רוצים אותך. הרב מבריסק זכר צדיק לברכה, לפני שהוא היה הרב של בריסק, הוא היה בקהילה קטנה ששם היה לו טוב, היה לו נחמד, ישב ועמל בתורה ובעבודה. יום אחד שלחו לו משלחת מאיר, ואמרו לו: "עם ישראל בבריסק רוצים אותך כבוד הרב שתהיה הרב בבריסק." הוא לא רצה, הוא לא רצה, הוא לא רצה. בשביל מה? תנו לי פה לשבת ללמוד. למה אני צריך עוד בלגן, עוד כאב ראש? לא צריך לו כבוד, לא כסף. לשבת ללמוד תורה זה הכי טוב. שלחו לו שליחים, אמרו לו: נגדיר לך את המשכורת מה שאתה רוצה. הרב, תבוא לבריסק, עם ישראל צריך אותך. אמר: לא צריך, יש הרבה רבנים, יש הרבה אנשים. למה צריך אותי? אחד מהתלמידים שלו אמר להם: יש לי רעיון איך הרב יבוא.

59:42איך? אמר להם: תכינו את כל העיר, שכל העיר יצאו לקראתו מחוץ לעיר. כולם, לבושים בגדי שבת, הגברים בנפרד, הנשים בנפרד, הילדים, כולם עם שלטים: "ברוך הבא הרב של בריסק." והכל יהיה בסדר. אתה בטוח? כן, כן. תגידו לכל העיר שהרב מגיע ביום זה וזה בשעה זאת וזאת. טוב. כל העיר מחכה, שלטים, ברוך השם, הרב מגיע. באותו יום הרב יושב בבית, לומד, פתאום נכנס התלמיד הזה ואומר לו, כבוד הרב, למה לא תלך להיות הרב של בריסק? לא, זה לא בשבילי, חבל לי על הזמן, תן לי ללמוד. הוא אומר לו, כבוד הרב, בסדר, אני נותן לך ללמוד, רק שתדע ש-30 אלף יהודים ויהודיות עם ילדים עומדים בשערי בריסק ומחכים לך שתבוא. כששמע את זה הרב מבריסק, הוא נבל. אמר, 30 אלף יהודים מחכים לי, אני לא יכול לסרב. ישר לקח את המהיל, דקובה, הלך, וככה התמנה הרב של בריסק. כשהחפץ חיים שמע את זה, הוא אמר, אם הרב מבריסק לא יכל להתנגד כששלושים אלף יהודים באים ואומרים, אנחנו רוצים אותך לרב.

1:01:03אומר, האם המשיח יתנגד אם אנחנו נבוא ונצעק כולנו, אנחנו רוצים גאולה, אנחנו רוצים משיח? אבל לא סתם אם אנחנו רוצים משיח, כי כואב לנו הבטן, כי כואב לנו הבן, כי כואב לנו הכיס, כי כואב לנו הלבלב, כי כואב לנו האישה. כי באמת אנחנו רוצים להראות שאנחנו חסרים את זה. ועושים הכל כדי להביא את הגאולה. ובאמת הרבה הרבה חסידים ואנשי מעשה והאדמורים וקדושים עשו הרבה פעמים דברים אפילו לא קונבנציונליים לעורר את תהליך הגאולה. כל מיני קבלה מעשית והשבעות ושמות הקודש וסיפור מזעזע עם רבי יוסף דילריינה, למה שהוא עשה. ויש סיפורים מהחוזה מלובלין וסיפורים בלי סוף כמה שהרבנים ניסו למסור את נפשם בשביל להביא את הגאולה לכלל ישראל. אבל אנו לא מבקשים למסור את הנפש, מבקשים למסור דיסק, למסור ספר. לא למסור את הנפש. תחזיר אנשים בתשובה. אם אתה לא יודע לדבר, תן להם חומר.

1:02:17כל מה שבן אדם יכול לבוא לעשות, כבד את השם מעונך ממה שכננך. תראה לקדוש ברוך הוא שאכפת לך מהבעיה הזאת של החורבן, שתישאר באף זה לא רק פעם בשנה. לא צריך להיות כל השנה בצער, אבל כן צריך כל השנה לדאוג לקדוש ברוך הוא לבית. אם אתה לא תדאג לקדוש ברוך הוא לבית, אם אתה לא תהיה... בין אלה שגורמים לתהליך הבאת הגאולה, יבוא מלך המשיח. מי אתה? מה אתה עשית בשבילי? הקדוש ברוך הוא יגיד: "אני אלף תשע מאות חמישים שנה מחכה. אלף תשע מאות חמישים שנה אני מחכה שמישהו יהיה אכפת לו, שמישהו יזיז לו משהו, ולא זז. זה בעצם הדבר..." שכל בן אדם צריך לבוא ולהראות שאכפת לו מהקדוש ברוך הוא, לא כמו שלפחות הקדוש ברוך הוא אכפת ממנו. אכפת לי מהקדוש ברוך הוא לפחות כמו שכואב לי הבטן. זהו הרב ניסים יגן זכר צדיק לברכה, הוא אמר פעם שתשעה באב מזכיר לו מושב זקנים, כולם עומדים עם נעלי בית ומחכים מתי יבוא האוכל. זהו.

1:03:42נגמר תשעה באב, אנשים יאללה, אבטיח קר, פינוקים, מנגו, הולך, לא אכלנו תשעה ימים, בשר, על האש, סטייקים, מה קרה לך? מה קרה לך? מה יש לך? בן אדם בולמוס. קצת בן אדם יראה שאכפת לו, אכפת לי, אכפת לי, אכפת לי, מהשכינה בגלות. השכינה זה האמא שלנו. זה האמא שדואגת לכל השפע של כלל ישראל. וכל בן אדם מדמיין את האמא שלו איך היא זרוקה בהשפלות, איך היא חובקת השפטות, איך היא בוכה על הבנים שלה ועל הצער שיש לה שהצטרכה להגיע לכל הזוועות האלה. והבן אדם אומר, "אמא, את צועקת חזק מדי. את יכולה לשתוק בבקשה? את מפריעה לי לישון, את מפריעה לי לאכול, את מפריעה לי לשתות. הרבה פעמים כשבן אדם מעורר את העניין, את הציבור להצטער על צער החורבן, יש אנשים שלא אוהבים את זה. יש לך בדיחה אולי לספר? יש לך משהו משעשע? מה אתה שם אותנו בדיכאון? עזוב אותך, הכל בשמחה. כשכאב לך לישון, גם אמרת יש לך בדיחה לספר? יש לך בדיחה." אמא, את צועקת חזק מדי. את יכולה לשתוק בבקשה? את מפריעה לי לישון, את מפריעה לי לאכול, את מפריעה לי לשתות. הרבה פעמים כשבן אדם מעורר את העניין, את הציבור להצטער על צער החורבן, יש אנשים שלא אוהבים את זה. יש לך בדיחה אולי לספר? יש לך משהו משעשע? למה אתה שם אותנו בדיכאון? עזוב אותך, הכל בשמחה. כשכאב לך לישון, גם אמרת יש לך בדיחה לספר? יש לך בדיחה.

1:04:55לא מעניין אותך שכואב לך הבטן, שנכנס לך גרגיר חול בעין, גם מעניין אותך בדיחה. לפחות שהפליאה לך חורבן בית המקדש כמו גרגיר חול בעין. כמו כאב בטן קטן. כמו משהו קטן. אבל לצערנו, כל בן אדם דואג לאגו שלו. וזה מה שאנחנו צריכים לשנות. ואתה צריך להראות שאכפת לך. איך אתה יודע שאכפת לך? על ידי זה שאתה תבוא ותקרב את עם ישראל, בלי שיקולים של כבוד, של כסף, אצל כלום. נטו כי אלוקים יושב בשמיים. הקב"ה מסתכל על הבנים. מתי תתקרבו אליי? מתי? מחכה לנו 1950 שנה ועדיין לא איבד את האמון בנו. הקב"ה יזכה אותנו שיהיה חלקנו ממזכי הרבים ונזכה להחזיר בתשובה. וכל עם ישראל יחזרו בתשובה בשמחה ובנחת ובשפע. אמן. כן. יהי רצון. אצל כלום. נטו כי אלוקים יושב בשמיים. הקב"ה הוא מסתכל על הבנים. מתי תתקרבו אליי? מתי? מחכה לנו 1950 שנה ועדיין לא איבד את האמון בנו. הקב"ה יזכה אותנו שיהיה חלקנו ממזכי הרבים ונזכה להחזיר בתשובה. וכל עם ישראל יחזרו בתשובה. בשמחה ונחת ובשאון. אמן. כן. יהי רצון.