מזה חיים לשם שמים מוסר חזק ביותר מהרב אפרים כחלון

0:01בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם נַעֲשֶׂה וְנַצְלִיחַ, הַיּוֹם נִלְמַד אֶת הַמִּשְׁנָה הַבָּאָה בְּפִּרְקֵי אָבוֹת. שׁוּב פַּעַם רַבִּי יוֹסֵי, אֶחָד מִתַּלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, אוֹמֵר: "יְהִי כְבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלְּךָ. וְהַתְקֵן עַצְמְךָ לִלְמוֹד תּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ יְרוּשָּׁה לְךָ. וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם." אז קודם כל, רבי יוסי אומר גם שלושה דברים. שהשלושה הדברים הללו הם בעצם שלושה עקרונות בחיים שרבי יוסי אומר: אני ממליץ עליהם. אני ממליץ עליהם ואני יודע ואומר לך, זו הדרך הטובה וזו הדרך המיוחדת שבן אדם יוכל לעשות כל ימיו. הרבה אנשים מתחילים את החיים שלהם באיזה כיוון מסוים, אבל בסוף יוצאים על הפנים. לא מצליחים. לא מצליחים להחזיק מעמד. לכן, אם תשים לב, כל טנה וטנה מאמר סך הכל שלושה דברים. הוא לא אמר שלושת אלפים דברים. אם אתה שואל איזה טנה, מה אפשר להגיד? מה אפשר לעשות? אם אתה חכה, חכה. תתכונן. תתחיל להכין ספרים. מה אפשר לעשות? אבל בסוף יוצאים על הפנים. לא מצליחים. לא מצליחים להחזיק מעמד. לכן, אם תשים לב, כל תנא ותנא אמר סך הכל שלושה דברים. הוא לא אמר שלושת אלפים דברים. אם אתה שואל איזה תנא, מה אפשר להגיד? מה אפשר לעשות? אם אתה חכה, חכה. תתכונן. תתחיל להכין ספרים. מה אפשר לעשות?

1:29אבל לא, כל תנא בא ואמר שלושה דברים. למה? כי לפעמים בן אדם ההתחלה שלו היא בעצם לטובה. כל בן אדם רוצה לבוא ולעשות דברים טובים, אבל בסוף בן אדם לא מצליח. הרבה פעמים זה מכיוון שבן אדם מקבל על עצמו קבלות והוא לא מצליח. והדבר הזה גורם לו להתאכזב. כן. במה האכזבה הזאת גורמת? האכזבה הזאת גורמת לאדם לרדת בעבודת השם, לא לעלות. לרדת בעבודת השם. שרבים מהאנשים חושבים, או אני אקבל, ואני אקח על עצמי, ואני אעשה, ואני זה, ואני זה, ואני אצליח, ואני אעשה, וכו'. הרבה פעמים זו המחשבה של היצר הרע. היצר הרע אומר לאדם, תקבל דברים שאתה לא יכול, שאתה לא תעמוד, שאתה לא תצליח, ואז אני פשוט אתקע אותך. לכן זו הסיבה שבא רבי יוסי וכמו כל שאר התנאים ואמר, שלושה דברים. אף על פי שהוא יכול להגיד יותר, זה לא בעיה. כמו שאמרנו, כל מה שיש לך.

2:53אני יכול להגיד לך, כמה אתה יכול לשמוע, הרחב פיך ואמלאהו, כמה אתה יכול לקבל מידע, כמה אתה יכול לקבל מידע, כך אני אגיד לך. אבל אין מה לעשות. הרבה פעמים, בן אדם, הוא לא יכול לקבל מידע, ברמה כזאת ש... רק תכניס לו. לכן, צריך, הרב צריך לצמצם. אז מה אומר רבי יוסי דבר ראשון? הוא אומר, יהי ממון חברך חביב עליך כשלך. יש הרבה אנשים שמקיימים את דברי רבי יוסי, אבל בצורה ההפוכה. מה זה הפוכה? שהממון של החבר שלך, הממון של החבר שלך הוא כשלך. אורי, בן אדם נכנס לבית של חבר שלו, או לחנות, או לכל דבר, משתמש בדברים חופשי. מה זאת אומרת? איך אתה משתמש? מישהו הסכים לך? מישהו אמר לך שאי אפשר? ביקשת את הרשות? לא, לא, לא, הוא מסכים לי. הכל בסדר. עכשיו, לפעמים, החטא עצמו הוא חטא קטן. אבל בעצם, הסוף שלו הוא אחריתו עדי אובד. אמר הפעם החפץ חיים,

4:21שלפעמים מעבירה אחת של גזל, מעבירה אחת של גזל, אפשר להחריב את כל העיר, את כל ורשה. על זה רומז הכתוב ביהושע, פרק ט"ו, פסוק ד': "ועבר עצמונה, ויצא נחל מצרים, והיו תוצאות הגבול ימה, זה יהיה לכם גבול נגב." מה ההסבר? "ועבר," עבר זה לשון עברה. עברה זה כעס, וזה גם עניינים של עבירה. אז אדם אומר, "או, סך הכל זו עבירה קטנה." מה אומר הכתוב? עבר ראשון של עבירה עצמו נעשה דבר עצום וערב. מה תאמר? "או, אני מתחיל משהו קטן." יצא נחל מצרים, זה איזה נחל קטן. מה זה נחל קטן? איזה שלולית נחל? מה אומר הכתוב? הוא ממשיך ואומר, "אבל התוצאות שלו מה יהיו? והיו תוצאות הגבול ימה." זה בסוף נהיה ים. למה? כי זה דרכו של יצר הרע. היום אומר לו עשה כך.

5:23ומחר אומר לו, עשה כך, עד שאומר לו, לך ועבוד עבודה זרה. יש בעבודה רבי נתן, בפרק ג' כתוב, היום אומר לו, קרע את בגדיך, השטן בא לאדם ואומר לו, קרע את הבגדים שלך בשביל כעס. ולמחר אומר לו, לך ועבוד עבודה זרה. גם בגמרא בשבת, דף ק"ה עמוד ב' כתוב: כך אומנותו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבודה זרה והולך ועובד. למה הולך ועובד? כי הוא פועל שלו. עד כדי כך. זה גם בגמרא בנידה, דף י"ג עמוד ב', היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, והאדם שומע ליצר הרע. כיוון שהיצר הרע כבר קנה אותו, אז זה מה שהכתוב אומר, ועבר עצמה. האדם אומר זה עבר רק קטנה, זה לא משהו בגדול, זה יהיה עצום, זה בסוף יגיע לעצום, ויצא נחל מצרים. אדם מתחיל בנחל קטן, נחל של מצרים, אבל מצרים זה העניינים של התאוות, של התינופת, של הכפירה, וזה התחיל ממשהו קטן, והיו תוצאות הגבול ימה. סוף שלהם זה יהיה תוצאות הגבול ימה.

6:42עכשיו הדבר הזה בעצם של "יהי ממון חברך חביב עליך כשלך" זה דבר מאוד מאוד מאוד חשוב כי הרבה אנשים הממון שלהם חביב עליהם יותר מגופם. תבוא ותגיד לו שיש לו שתי ברירות, או להתענה על כפרת עוונות או לתרום אלף דולר, והוא יגיד לך "אין בעיה, אני אצום יומיים, רק אל תיגע לי בכסף, לא רוצה". הכסף שלו זה... אלוהי כסף ואלוהי זהב. אז כמה שהממון שלך חשוב, למה הממון שלך חשוב? כי אתה אוהב את הממון. אם אתה אוהב את הממון, אז למה כשזה מגיע לחבר שלך, אתה פתאום מזלזל בממון שלו? למה אתה פתאום מזלזל? למה פתאום כשזה מגיע לכסף של השני, אתה אומר, בוא נשתלט. בוא נעשה... זה על חשבונו, אמר אכבד, ליום שלם. מה זה גורם לבן אדם? זה גורם לבן אדם שבשמיים יגידו לו: אין בעיה, אתה אמרת שצריך לשמור על הכסף, ולכן אתה לא נותן את הצדקה והכול. אז למה כשזה הגיע אל השני, פתאום מבזבז?

8:10זאת אומרת, הרעה שבן אדם עושה היא רעה כפולה. את הכסף שלו הוא שומר לצדקה, אז אתה אומר שצריך לשמור על כסף? אין בעיה. אז למה כשזה מגיע לשני, פתאום, או, לא צריך לשמור. יהי ממון חברך חביב עליך כשלך. וזה בעצם גם רמוז, הדבר הזה בירמיהו, פרק ל"ב, פסוק ל"ב, וגם הפסוק אחריו, פסוק ל"ג. על כל רֹעַ בני ישראל ובני יהודה, אשר עשו להכעיס אותי, הם המלכים, שריהם, כהניהם ונביאיהם, ואיש יהודה וישבי ירושלים. הכתוב אומר שהם הכעיסו את הקדוש ברוך הוא כל כך. מה הם עשו? מה הם עשו כל כך? בסדר, עשו עבירות. אבל הכתוב אומר, הכעיסו. הפסוק למד ג' הוא מסביר מה הכעס. ויפנו אליי עורף ולא פנים. מה פירוש ויפנו אליי עורף ולא פנים? זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא אומר, הם פנו אליי עורף, עורף זה אחוריים, ולא פנים. אבל למה הפסוק... כותב פה את הכפילות עורף ולא פנים. כשאני מפנה לאדם עורף, מה הפירוש? שאני לא מפנה לו את הפנים, נכון? אז הכתוב אומר "ויפנו אליי עורף ולא פנים". ברור, אם אתה אומר מפנה אליי עורף, אז זה לא פנים. למה אתה צריך להגיד את זה 'עורף ולא פנים'? התשובה היא שזה כמו שאנחנו אמרנו, הראיה פה היא כפולה: לא רק שאתה לא עשית רצון השם...

9:32עוד הלכת ועשית הפוך, ונסביר. בן אדם אומר, אני בר מינן, בר מינן כופר, אני לא מאמין בקדוש ברוך הוא. פתאום אותו בן אדם שלא מאמין בקדוש ברוך הוא, רואים אותו שהוא הולך ומאמין בשטויות. אז רגע, אם אתה אמרת שאתה לא מאמין, אז תהיה עקבי. אתה אומר שצריך לשמור על כסף, אז תהיה עקבי. אתה אומר שאתה לא אוהב לנוח, נכון? אתה לא אוהב לנוח, לכן אתה לא שומר שבת. אין, אין, אני לא יכול, אני חייב לנסוע, אני זה, אני זה. אתה לא אוהב לנוח, נכון? אז למה הלכת למלון עשרה ימים ולא זזת מהמיטה? אז בן אדם, כשהוא לא יקבי, יתפסו אותו על זה. ומי התפקיד שלו בגיהנום לעשות את זה? יש שם מלאך שממונה על כל האנשים שיש להם תירוצים. כל אחד יש לו תירוצים. כל אחד יש לו תירוצים. לא, אני זה, למה אתה לא נותן צדקה? לא, צריך לשמור על הכסף, הכסף. אז למה לא שמרת על הכסף של חבר שלך? לא, אלה אנשים עם תירוצים. איך קוראים למלאך הזה? למלאך הזה קוראים דומה. זה מה שכתוב בתהילים, ק"ו, פסוק י"ז. "לא המתים יהללו י-ה, ולא כל יורדי דומה." אלו שהמלאך של הגיהנום, השר של הגיהנום, הם יורדים שם. ודומה הזה מטפל בהם.

11:00איזה תהילים זה? תהילים ק"ו פסוק י"ז. אז כל בן אדם שהתשובה שיראו לו בשמיים, זו התשובה הנכונה. זאת אומרת, מה שאתה אמרת שאתה מקיים, וזה הסיבה שלא קיימת את המצוות, זה בדיוק הסיבה שהשפיטו אותך. למה לא קמת לתפילה בבוקר שחרית? או היית עייף. אז למה כשעלה לך משחק כדורגל קמת? היה פעם שני בחורי ישיבות שלמדו אצל רבי נחום פרצוביץ'. קבוע היו מאחרים לתפילה. קבוע. יום אחד הייתה להם טיסה. רבי נחום פרצוביץ' התפלל שהם יקומו מאוחר ויפסידו את הטיסה. באמת כך היה. כשהוא ראה אותם הוא כל כך שמח. אמרו לו, למה הרב שמח? אז הוא אמר להם, אני כל כך שמח שהפסדתם את הטיסה, שלא יהיה לכם קטרוג. בשביל תפילת שחרית, כל בוקר אתם לא יכולים לקום, ואילו בשביל טיסה אתם יכולים לקום. מה שאולי עליך הם קטרו. אז זה, פה הטנק שאומר, עקבות חברך חביב עליך כשלך, זה בעצם בא ללמד את האדם. הממון של החבר שלך הוא לא הפקר. וגם הממון שלך הוא לא הפקר, אין בעיה. אבל תהיה עקבי. תהיה עקבי עם הדבר הזה. עכשיו, מה נאמר?

12:26אם בן אדם אומרים לו, בממון, בממון, יש לך ממון של החבר. אתה אומר, צריך להיזהר. בסדר? אבל רוב העולם, לצערנו, רוב העולם, הם נוהגים ככה. מה לעשות? רוב העולם, כשמגיע לממון של החבר שלו, הוא לארג'. כשמגיע לממון שלו הוא קמצן. איך בן אדם ידע כמה חמור העוון של גזל, כמה חמור העוון של להשתמש בדבר ללא רשות, כמה חמור הדבר ברמה כזאת שאין לך זכות לגעת בדבר של החבר. זה רק אם בן אדם לומד תורה. הרב אורי זוהר, שחי, שיהיה בריא, בתחילתו לפני שהוא חזר בתשובה, היה שחקן גדול. הוא היה עושה הרבה שטויות, הרבה סרטים, מגלגל מיליונים של דולרים. יום אחד איזה מיליונר, אחד מהחברים שלו, הזמין אותו אליו הביתה, והם שתו שם. כשהם יצאו מהבית, פתאום הוא ראה איזה...

13:54פסלון. פסל. משהו יפה מאוד. זה היה עשוי מאיזה שיש מדהים. הוא היה קצת שיכור. הרים את הפסלון, לקח אותו איתו. הוציא אותו החוצה. הגיע לרכב, בא להכניס אותו לרכב. אשתו אומרת לו, מה זה, הורי? נהיית גנב? מה סחבת את זה מהבית בלי רשות? מה למה? זוי אותך. מה אכפת לך? כבר זה פה, נו. מה פתאום? אני לא זזה מפה עד שאתה לא מחזיר. עכשיו זה בושות, זה פדיחות. מה, להיכנס חזרה? והוא התווכח איתה, אומר לה, מה הבעיה לגנוב? מה הבעיה לגנוב? איפה כתוב שאסור לגנוב? למה לא לגנוב? מה זאת אומרת? זה שלו? בסדר, זה שלו. עכשיו זה שלי. למה, למה לא? מה, מה הבעיה? מי אומר שלא? הוא שילם על זה? בסדר, אני לקחתי את זה. מה, מה הסיבה? ובסוף הכריח אותו להחזיר, אבל הוא אומר, שלושה חודשים, הוא התווכח עם אשתו, למה, מה הבעיה לגנוב?

14:57מה הבעיה לגנוב? זה לא אומני? זה לא יפה? הוא מיליונר. זה לא חסר לו. אני לא גונב מעניים. לקחתי לו את הפסלון. הוא ישים לב, לא ישים לב. בשביל זה אתה עושה סיפור? הוא אומר, לא הייתה לו תשובה לזה עד שהוא התחיל ללמוד תורה, והבין שכשבורא העולם אומר לך לא לגנוב, אתה מחויב לקיים. לפני שהוא למד תורה, הוא אמר, אני לא מבין, למה לא לגנוב? יש לך בן אדם עשיר, יש לו מאה מיליון דולר, תיקח לו מאה אלף דולר, אולי לא ישים לב אפילו. למה לא? אז כדי להבין כמה חשוב הממון של השני, צריך להגיע לזה רק עם תורה. זה מה שממשיכה המשנה ואומרת, והתקן עצמך ללמוד תורה. אבל מה זה והתקן עצמך ללמוד תורה? למה המשנה לא אומרת, לך ללמוד תורה? למה המשנה לא אומרת, שב תלמד תורה? מה זה והתקן? והתקן פירושו,

15:57תתקן את עצמך. שני פירושים. פירוש אחד, בן אדם לפעמים מתעסק הרבה הרבה כל היום כל היום בניינים של פריצות, ניאוף, תינופת במקומות של העבודה שלו. כשהוא מגיע ללמוד תורה, הראש שלו בשטויות. אז קודם כל תנקה את עצמך. סור מרע ועשה טוב. דבר שני, וזה הפשט האמיתי, והתקן עצמך ללמוד תורה. כי כשבן אדם מתחיל ללמוד תורה, כל ההפרעות שבעולם נזכרות בו. פתאום הוא נהיה האישיות הכי חשובה בעולם, פתאום כולם רוצים אותו. פתאום הטלפון שלו לא מפסיק לצלצל, פתאום אשתו צריכה אותו, הילדים צריכים אותו. פתאום אבא שלו מעולם האמת מתקשר אליו, פתאום אמא שלו, שכבר נפטרה לפני 34 שנה, מצלצלת אליו שיחה שלא נענתה. בן אדם לא מניחים לו ללמוד תורה. אם בן אדם לא יתקן כמו שמתקנים בית שבור. סוגרים אותו כדי שלא תהיה כניסה להפרעות האלה. הוא לא יצליח לתקן את עצמו ללמוד תורה ולעשות לעצמו תיקון. צריך לסתום את זה, זה מפריע לי, הטלפון מפריע לי, שם אותו בצד. או, זה מפריע לי, שם בצד. מתקן את כל החורים שלא יפריעו לו, הוא לא יצליח ללמוד תורה. לא יצליח, כמה שינסה. היה פעם איזה זוג זקנים, שהיה להם המכולת.

17:13כל בוקר, הוא היה קם, זקן, ב-4 לפנות בוקר. הוא הולך להתפלל, חמש וחצי כבר פותח את המכולת ועובד. יום אחד, הוא שמע איזה שיעור תורה, שבאמת, מה התכלית של החיים? בשביל מה, בשביל מה, בשביל מה, בשביל מה אנחנו חיים פה? ועובר עוד יום, ומה תגיד? הוא החליט, זהו, ללכת להתחיל ללמוד תורה. טוב? חמש וחצי בבוקר, הוא לא הולך לפתוח את החנות. אשתו, שבדרך כלל הולכת איתו, ראתה שהוא לא מגיע, אמרה כנראה הוא מאחר היום, אז אני אלך לפתוח את החנות. פתחה את החנות, הגיע אליה בעשר. איפה אתה? אני כבר חמש שעות עובדת פה, מה קורה? איפה אתה? איפה אתה? איפה אתה? לא משנה, לא משנה, לא לא לא. טוב, למחרת עוד פעם. רק בעשר הוא מגיע אליה. עוד יום, עוד יום, אמרה, מה זה הבן אדם? והבן אדם לא מגלה מה. לאן אתה הולך? חמש שעות. אמרה אני אעקוב אחריו. למחרת קמה בבוקר, אחרי כמה דקות, קם הוא, התחיל לעקוב אחריו, רואה אותו, נכנס לתפילה, מתחיל ללמוד לפני התפילה, מתפלל לאט לאט, חוק לישראל, גמרא, לומד הלכות, השעה שש, שבע, שמונה,

18:37היא יצאה מעזרת נשים, נכנסה לבית הכנסת, והתחילה לצעוק עליו: "תגיד לי, אתה לא מתבייש? אני אישה זקנה, אתה עוזב אותי עם הלקוחות? זה מה שאתה עושה פה, במקום לבוא לעזור לי?" והיא לא נותנת לו לדבר, כועסת: "מה אתה עושה? פתאום נזכרת בלימוד, נהיית עברך עכשיו בגיל 78, זה מה שיש לך לעשות? מפרנס אותך, מפרנס אותנו, טוב." אמר לה אותו בעל. מה, תקשיבי, תקשיבי, תקשיבי, אנחנו מבוגרים הרי. אני בן 78. אני לא יודע אם מחר אני אקום. אם הייתי מת. מת, מת. איך היית מסתדרת? מי פותח את החנות? מי היה? היא לא ציפתה לשאלה כזאת. אמרה לו, אם היית מת, הייתי מסתדרת לבד. הוא אומר לנו, מה אכפת לך? כל יום תחשבי שאני מת. מ-5:30 עד 10. אבל ב-10 אני קם לתחייה. הרווח, מה אכפת לך? מהיום... כשאני לומד תורה אני מת. זה מה שכתוב: "אדם כי ימות באוהל." הפסוק אומר בספר במדבר, פרק י"ט, פסוק י"ד. מה הפירוש? "זאת התורה אדם כי ימות באוהל." אומרת הגמרא במסכת שבת, תאמר ריש לקיש, אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה. מה זה ממית? חוץ מהפשט הפשוט שהוא מתאמץ, אלא שאדם שם את עצמו כמו מת.

20:04אם אתה לא תשים את עצמך כמו מת, מת. תבוא תצעק לו באוזן, תבוא תפריע לו, ואין, לא זז. הטלפון של המת מצלצל, לא זז. פעם אמרו, יש איזה בן אדם קמצן, הוא נפטר, אבל לא ידעו אם הוא באמת נפטר או שלא קיבל את ההכרה. אז אחד אמר: "תיגע לו בארנק. אם הוא לא יתעורר, סימן שהוא בטוח מת. זה לא יכול להיות ש..." אז לפעמים, בן אדם... לומד תורה אבל יש לו בלי סוף הפרעות. אז אומר הכתוב שאתה צריך לעדכן את עצמך ללמוד תורה, לעדכן ולתקן את עצמך כדי לבוא ללמוד תורה. איך אפשר ללמוד תורה? כשפורשים מכל העולם. ממי אנחנו לומדים את זה? משמואל. בשמואל א', פרק א', פסוק כ"ד, כתוב... שחנה הביאה את הנדר שלה לה' (השם), מה היה הנדר שלה? הנדר שלה היה שאם ייוולד לה בן, היא תיתן אותו לה' כל הזמן, כל החיים. זה פסוק בשמואל א', פרק א', פסוק י"א.

21:21ותדור נדר ותאמר: ה' צבאות, אם ראה תראה בעוני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ונתת לאמתך זרע אנשים ונתתיו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו. הוא יהיה גם נזיר, הכוונה שכל הזמן הוא יישב במשכן (עוד לא היה בית המקדש) ויעסוק בתורה אצל מי? אצל גדול הדור. ובאמת, בשמואל א' פרק א' פסוק י"א, היא באה לקיים את הדבר שלה, העלתה אותו אמא והביאה קורבנות. וכו' וכו'. אבל באמת יש שאלה עליה: למה את צריכה להיות כזאת פנטית כביכול? את לא יכולה לתת לו קצת זמן בבית, קצת זמן במשכן שלו? מה, זה לא נקרא שאת נותנת אותו לה'? אם הוא כל יום לומד 8 שעות ואחר כך מגיע הביתה, זה לא נקרא? עוד יותר, מה זה "והנער נער"?

22:22מה הפירוש? והנער נער. כתוב אומר והנער נער. הרד"ק אומר, רבי דוד קמחי על הכתוב, עודנו נער קטן ורך, ואף על פי כן לא המתינה לו עד שהתחזק. אפילו לא התחזק, אלא כיוון שגם עלה אותו, כלומר שהגיע לגיל שנתיים, בגיל שנתיים כבר שמה אותו במשכן. בגיל שנתיים. ישר, מכניסה, אין. למה? כיוון שהיא ידעה מה זה "עדכן עצמך ללמוד תורה". שלפני שהילד יתבלבל, לפני שהילד ילמד שטויות, לפני שהילד יכיר כל מיני חברים לא טובים, מכניסה אותו למשכן שלו, יישב עם גדול הדור, עם עלי הכהן, וככה הוא יצא שמואל הנביא. זהו "עדכן עצמך ללמוד תורה". מכין את עצמך לפני כן, אין בלבולים, אין הפרעות. כשאני יושב ללמוד תורה, אז אני לומד תורה. אני לומד את התורה של האלוקים. את התורה שאני עכשיו מחיה את העולם. למה הדבר דומה? יש רופא מנתח, מנתח לב, לב פתוח. באמצע הניתוח פתאום הוא מקבל, בוואטסאפ שלו, הודעה כלשהי. אולי סרטון מצחיק. אז הוא אומר לחברים שלו, עזוב אותו, אנחנו באמצע הניתוח, בוא נסתכל על זה. עוזב את הניתוח, הבן אדם עם בטן פתוחה, לב פתוח, והוא אומר, תסתכל, תסתכל. הרופא הזה, אני חושב שעל המקום,

23:51אם המנהל של בית החולים ישמע את זה, יפטר אותו. לא משנה כמה ותק יש לו. מה, אתה מזלזל בחיי האדם? עוד יותר, אם הוא באמצע הניתוח ומתחיל לדבר בפלאפון. אמצע הניתוח. והוא מתעסק לבן אדם במוח שלו. בר מינן, בן אדם יש לו גידול במוח. תעסק באמצע הזה. תעסק ב... תביא את הסכין. כן, הכל בסדר? מה איתך? הכל בסדר? כן, איזה טוב היה אתמול, איזה נחמד. והוא חותך שם, מה הוא עושה? איזה בן אדם יסכים להתנתח אצלו? אבל בן אדם שעוסק בתורה, הוא בעצם נותן חיים לעולם. אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי. מה הפירוש? אומר הכתוב בירמיהו, פרק ל"ג פסוק כ"ה: "כה אמר ה', אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי." אין עולם, אין עולם, אם אין תורה. וככה אומרת הגמרא בשבת דף פ"ח עמוד א': "אין ברית אלא תורה."

24:55זה אומר שכשבן אדם יושב ולומד תורה, הוא בעצם מחיה את העולם. ואומרת הגמרא בפסחים פ"ה ע"א, אלמלא תורה לא נתקיימו שמיים וארץ. שנאמר, "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי". אין קיום לעולם בלי תורה. עכשיו נחשוב, בן אדם בא, לומד תורה. כשהוא לומד תורה, בעצם... הלימוד שלך, עכשיו פתחת ספר, יש אלפים של אנשים בעולם שאתה מחיה אותם עכשיו באותו רגע. במקום זה, מה האדם עושה? עושה הפסקה, מפסיק את הלימוד, הולך לפלאפון, הולך לשטויות. זה כמו רופא שעושה ניתוח, ובמקום להתרכז בניתוח הוא מתעסק בשטויות. והגמרא כותבת את זה כמה פעמים בש"ס כדי להראות כמה זה חשוב. גם בנדרים דף לב עמוד א', כתוב שאלמלא תורה לא נתקיימו שמיים וארץ.

25:58עד כדי כך שהגמרא בעבודה זרה דף ג' עמוד א' כותבת שהקדוש ברוך הוא אומר: מי יעיד על עם ישראל שלמדו תורה? אז אומר הקדוש ברוך הוא: יש לי את השמיים ואת הארץ, הם קיימים לעולם, הם יעידו. אז אומרים העולם: לא מקבלים את זה, אומרים להם: לא, השמיים והארץ הם נוגעים בעדותם, שנאמר: לא בריתי יומם ולילה. חוקות שמים והארץ לא שמתי. זאת אומרת, אם השמים לא יגידו שהעם ישראל לומדים תורה כל הזמן, אז מיד הם מושמדים. אין להם זכות קיום. אז הם לא יכולים לבוא ולספר על עם ישראל, או אם שמרו תורה ומצוות. זה אומר שכל הקיום של העולם הזה, זה רק מעסק התורה. אז בן אדם שבא ועוסק בתורה, ולא מתקין את עצמו ללמוד תורה, כמה קטגוריה יש לו? ספר חסידים כותב דבר מבהיל. הוא אומר שחז"ל אומרים: כל המפסיק מלימודו ועוסק בדברי שיחה מאכילים אותו גחלי רתמים. כל אדם שמפסיק בלימודו, כלומר, אדם שיושב ועוסק בתורה ואז עוסק בדברי שיחה, מאכילים אותו גחלי רתמים. זה גם גמרא במסכת תענית דף י"א עמוד ב'.

27:26מה זה גחלי רתמים? גחלים שלא כבים לעולם. הגחלים לא מפסיקים. זה גם גמרא בעבודה זרה דף ג' עמוד ב'. אמר רבי לוי: כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילים לו גחלי רתמים. זה הגמרא דף ג' עמוד ב'. חגיגה דף ב' עמוד ב' ועבודה זרה דף ג' עמוד ב'.

28:29עכשיו הדבר הזה בעצם אומר ספר חסידים שאם בן אדם מפסיק בלימוד, לומד ומפסיק, לומד ומפסיק, לומד ומפסיק, אומר עדיף שלא תלמד בכלל. אל תעשה טובות. למה? כי אומר הקטרוג היותר גדול על האדם זה כאשר הוא לומד ומפסיק מאשר אם הוא לא לומד בכלל. וגם זה קשור למה שפתחנו ואמרנו בהתחלה. פתחנו ואמרנו בהתחלה שלפעמים בן אדם הוא לא עקבי. למה הוא לא עקבי? אומרים לו תשב תלמד תורה בלי להפסיק. מה הוא אומר? אה, אני לא יכול, יש לי קוצים. אני לא יכול, לא יכול, לא יכול ללמוד תורה, לא יכול ללמוד תורה. אני לא מסוגל. אבל לראות סרט שלוש שעות הוא יכול.

29:31איך? אין לך קוצים פתאום? אתה אומר שאתה לא יכול לשבת חצי שעה לכזה דבר. לשמוע שיעור תורה שעה בלי לזוז אתה לא יכול. אבל סרט, שלוש שעות, ארבע שעות תיתן לו? חופשי. כשיגמר הסרט הוא ישאל, יש עוד חלק? חלק ב' אפשר? יש עוד? בן אדם יושב באמצע הלימוד, פתאום הוא רעב קצת. רעב? מותר לו להיות רעב, אין בעיה. הוא יכול להגיד לך, טוב אני רעב, לא יכול ללמוד. לא יכול ללמוד. קם, אוכל, פותח את הגמרא, הולך. באותו רגע בשמיים אומרים: אין בעיה, אתה צודק, אתה רעב, אתה אוכל, אין בעיה. אבל אם אני אראה אותך משחק במחשב, רואה משחק כדורגל, עושה כל מיני שטויות אחרות ואתה רעב, מה אתה עושה? אתה עוזב את משחק הכדורגל באמצע והולך לאכול, או שאתה אומר: רוח, חבל על הזמן שאני לא אפספס את הגול. זו בעיה, אתה יודע, אשר אדם מפספס גול, אין לזה תקנה. זה מעוות לא יוכל לתקון. גם אם אתה רואה את זה בשידור חוזר.

30:31למה אתה לא הולך לאכול? אתה רעב, נכון? אמרת שאתה רעב, תלך. זה אומר שלא הכנת את עצמך ללמוד תורה. אם לא הכנת את עצמך ללמוד תורה, כל לימוד התורה שלך נראה כזה חפיף. סתם, בא, יושב, כן, אתה יודע מה, אמרת משהו, נחמד. ויש גמרא במסכת נדרים, הגמרא כותבת דבר מופלא. לא, זה גמרא בבא מציעא דף פה עמוד ב'. יש גם משהו גמרא דומה בנדרים שנדבר עליה אחר כך. אז הגמרא אומרת בבא מציעא דף פה עמוד ב'. יש פסוק "ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה" פסוק בירמיהו, הוא תת עמוד ב'. הכתוב שם אומר בעצם על מה הגיע העונשים.

31:44על מה אבדה הארץ? למה עם ישראל היה צריך לעזוב את ארץ ישראל ולהגלות בין האומות וכל הדברים הללו? למה? אז תגיד פשוט, מפני שעשו עבירות. נכון? עשו עבירות. אומרת הגמרא: לא. מפני שלא ברכו בתורה תחילה. אבל מה הפירוש? לפני כן הגמרא אומרת דבר מופלא. אמר רב יהודה אמר רב: שלא ברכו בתורה תחילה. אבל הדבר הזה שאלו לפני כן לחכמים, שאלו לנביאים, ואף אחד לא הסביר מה הפירוש על "עזבם את תורתי, אשר נתתי לפניהם". מה זה "עזבם את תורתי"? חיללו שבת, גילו עריות, עד שהקדוש ברוך הוא עצמו הסביר. ומה אמר הקדוש ברוך הוא? שלא בירכו בתורה תחילה. לא באו והתכוננו לתורה בברכות התורה. לא אמרו ישר "בוא וראה יש למה הוא תורה." ישר ישבו לו. מה ההפרעה בזה? בסדר, אז הם לא עשו. מה הפשט? הפשט בזה בעצם שהם לא התכוננו לתורה כראוי. הם לא הכינו את עצמם ללמוד תורה.

33:04כשבן אדם בא ואומר ברכות התורה, כשבן אדם מגיע ומתכונן ומכין את עצמו, אומר יהי רצון, מפנה את עצמו, סוגר את הטלפון, מכין את עצמו כמו שצריך. כשהוא מכין את עצמו כמו שצריך, יש לימוד תורה. אבל אם הוא לא מכין את עצמו כמו שצריך, הוא מגיע לשיעור תורה, שם את הטלפון שלו על ציד שולחן, לא מפריע לו. אין לו בעיה. זה מה? לא אכפת לו. אבל אתה מפריע לתורה. עזוב. אבל אם הוא ילך לספרייה, הוא כן, הוא יחביא אותה. עוד פעם, זה אותו דבר. לא מברכים בתורה תחילה, זה גורם שיאבדו את הארץ. זה גורם שיביאו גלות. והגמרא בנדרים דף פא עמוד א כותבת, מפני מה אין מצויים תלמידי חכמים לצאת תלמידי חכמים מבניהם. אדם שהוא תלמיד חכם, לפעמים הבן שלו לא יוצא תלמיד חכם. לא כולם יוצאים. יש כאלה שזוכים, יש כאלה שלא זוכים. רבינא אומר שאין מברכים בתורה תחילה. אפילו התלמידי חכמים יושבים, לומדים, אבל הם לא מתכוננים לקוות של התורה. הוא יושב, הוא לומד, הוא לומד הרבה, הוא תלמיד חכם, כל שאלה שתשאל אותו הוא יודע, אבל לא אכפת לו להפסיק בלימוד, לא אכפת לו לעשות הפרעות ולהפסיק באמצע.

34:32הוא לא מקיים את דברי התנאים, ועדכן עצמך ללמוד תורה. מה יאמר אדם? אבא שלי רב, סבא שלי רב, וכו' וכו', זה לא יעזור. אין ירושה לתורה. זה מה שכתוב, שאם אדם לא לומד תורה, לא מתקין את עצמו לתורה, זה אומר לא מכין את עצמו, כמו שאמרנו, מפני שלא בחרו בתורה תחילה. אז הוא לא יזכה שהבן שלו גם יהיה תלמיד חכם. זה מה שכתוב: "ואת כן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך." התורה היא לא ירושה. ואם התורה לא ירושה, אז אתה צריך לעשות הכל כדי שהתורה תישאר במשפחה אצלך. זה לא ירושה, כמו שכשבן אדם מת, לוקח הבן את כל רכושו. ואם אתה לא תתקין את עצמך ללמוד תורה, בוודאי שזה לא יישאר אצלך. כמו שראינו בגמרא בנדרים, שמפני מה לא מצויים תלמידי חכמים שהבנים שלהם יהיו תלמידי חכמים.

35:34כי הם לא מכינים את עצמם ללמוד תורה. תלמיד חכם יושב כל היום לומד, אבל מה, יש הפרעות, אז הוא מפסיק, הולך, הוא לא מכין את עצמו ללמוד תורה. אז הוא לא זוכר שתהיה לו ירושה. ואתה כן תכין את עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך. אבל מה, כל הדברים הללו שבן אדם עושה, אם כוונתו לשם כבוד, אם כוונתו לשם תפארת, אם כוונתו בשביל שאנשים מסתכלים, זה לא שווה כלום. למה? כי כל זמן שאנשים מסתכלים, אין בעיה, אתה יכול להיות הכי צדיק בעולם. השאלה בפועל מה אתה עושה בחדרי חדרים. אתה אומר אין בעיה, אני לא אפסיק בלימוד, אני לא עושה את הכל, אבל איך שאנשים לא רואים, אתה עושה מה שבא לך. התורה מלמדת, התורה מלמדת שכשבן אדם עובד את השם, הוא צריך לעבוד את השם ברמה הגבוהה ביותר והאמיתית ביותר. שכשהוא יעמוד מול הקדוש ברוך הוא מול הריבונו של עולם, הוא יצא באמת צדיק, לא שעבד את האנשים, ושלא לצערנו אנשים שכל החיים שלהם עובדים רק אנשים. יש סיפור שהיה פעם איזה אדם אחד שלקח חתן לבת שלו. הוא אמר לחתן: "תקשיב, אני אשלם לך כמה שאתה רוצה כל חודש משכורת, עכשיו תלמד." אבל לחתן הזה לא היה אומץ להתחכם, היה טיפש, לא יודע מה זה תורה.

37:05חמי אמר לו, קח מפתח של החדר, יש פה חדר מלא ספרים, שב תלמד. ישב ולמד, אבל כמה הוא יכול? תשע שעות, תשע שעות, נמאס לו. הוא לא אוהב ללמוד, הוא לא באמת למדן. אז הוא היה יושן, היה משחק. יום אחד הוא שמע צעדים מאחורי הדלת. אמר לעצמו, חמי הגיע. מי היה תופס את הגמרא? אמר ביי וצועק ולומד, וזה זה זה. שמע שהצעדים מתרחקים, חזר לישון. למחרת, עוד פעם צעדים. ככה במשך שנה, כל יום צעדים. נמאס לו. למה? כי הוא כל הזמן בלחץ מתי הוא יבוא? אומר: פעם הבאה שחמי מגיע... אני פותח את הדלת, בא פרצוף. מה אתה רוצה? מה אתה עוקב אחרי? זהו, נמאס לי, לא יכול. הוא באמת שמע את הצעדים, פתח את הדלת, ראה חתול קופץ. שנה, החתול מגיע מאחורי הדלת והוא לומד בשביל חתול. יש אנשים שהגיעו לשמים, יראו להם בשביל מי למדת כל הזמן, בשביל מי? בשביל מי הסתכלת? בשביל כמה הסתכלו עליך? כמה יתנו לך כבוד? כמה יתנו לך כסף? כמה יתנו לך צומים?

38:27כמה אחוזים עשית בשביל בורא עולם? כמה? ממי אנחנו יודעים את הלשמה הכי גדולה? ממשה רבנו. זה דבר מופלא. אי אפשר להבין, להבין מי זה משה רבנו. אי אפשר, אי אפשר, אי אפשר. זה אמרתי בשיעור השבוע. משה רבנו, בפרשה הבאה, בפרשת כי תשא, אומר לקב"ה, תמחל לעם ישראל, ואם לא, מחני נא מספרך אשר כתבת. שמות פרק ל"ב, פסוק ל"ב. בוא נחשוב, אם לא היה לנו בתנ"ך מילה אחת על משה רבנו, מי הוציא את עם ישראל ממצרים? לא יודע. אולי מוחמד. הערבים מיד היום היו אומרים שמוחמד, ברור. הרי מי יכול להוציא אותם ממצרים? לא משנה שמוחמד לא היה באותה תקופה. הוא הלך לשם וחזר. הנוצרים היום אומרים ישו. הסינים היום אומרים בודהא. הוא היה אומר בובה. אין משה רבנו בתמונה, אין, אין. מי נתן תורה לעם ישראל?

39:27איזה בלגן זה היה עושה לנו, איזה בלגן אין אין עכשיו. לא רק זה, מה נאמר? אולי ימצאו איזה קבר שלו, של משה רבנו, ואם לא נדע אותו מהתנ"ך, לא נדע אותו מהתנ"ך, אז נדע אותו מההיסטוריה. הרבה קברים נכון? מה משה רבנו הכתוב אומר בפרשת וזאת הברכה פרק ל"ד פסוק ו', "ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה". זאת אומרת, גם לא היה סיכוי למצוא אותו. אם היו מוחקים את משה רבנו מהתנ"ך, גם היסטורית לא הייתם מכירים אותו. אומר משה רבנו, אני מוכן שימחקו אותי. לא רוצה שיזכרו אותי בכלל. לא, אני לא עשיתי כלום. בסדר? אני נתתי את התורה, הוצאתי את ישראל ממצרים, קרעתי את הים, עשרת המכות. 40 שנה במדבר היה המנהיג הכי גדול, הנביא הכי גדול, לא היה איש כמוהו בנבואה, כל המעלות הגדולות, שר התורה, מלאך המוות פחד ממנו, אין, נלחם עם המלאכים, נלחם עם מלאך המוות, הכל, הכל, הכל, הכל, קודש קודשים, משה רבנו, הגואל של עם ישראל, אומר: תמחק אותי. זה הפשט כל מעשיו לשם שמיים, לא רוצה שיזכירו אותי. פרשת תצווה, הפרשה הזאת שאנחנו נקרא, אין מילה ממשה רבנו. למה לפחות, בפרשה הזאת, קללת חכם אפילו על חינם.

40:45אבל מהפרשה הזאת בעצם אנחנו לומדים מה פירוש כל מעשיך יהיו לשם שמיים. כמה אתה עושה בשביל שיפעל יינאס, שאנשים יראו אותך, וכמה אתה עושה באמת לשם שמיים. ואצל המן, שזה קשור לפורים, זה בדיוק המידה ההפוכה. המן, כל הזמן, כל הזמן, מה רוצה? רק להראות לכולם, ואותו דבר אחשורוש, את עושרו. אחשורוש שפותח את המגילה, להראות לכולם את עושר כבוד מלכותו. עושה להם משתה מאה שמונים יום. שיגעון! בזבז שווים בשבילי. המן רוצה שכולם יכבדו אותו, שכולם יראו שמכבדים אותו. כולם חייבים ומבחינת החוק, כולם צריכים להשתחוות אליו. מה אכפת לך אם איזה יהודי אחד לא משתחווה? לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא. חסר לו כבוד, חסר לו כבוד. אז הרבה אנשים, לפעמים הם כמו המן. מצטער להגיד, אבל ככה זה. המן רצה שאנשים ישתחוו, שאנשים יראו, אני המן, אני הגעתי. יש לפעמים בן אדם נכנס לבית כנסת, נכנס לבית מדרש, הוא הלך כמו טווס שכולם ישימו לב שהוא הגיע. אוי, הגעת ברוך השם שכולם או שחלק יעשו לו איזה קימה, אוי, ינשקו לו את היד. ברוך הבא, ברוך הבא, ברוך הבא, ברוך הבא. עוד יותר, הגמרא אומרת במסכת קידושין דף ל"ב עמוד ב'. שם הגמרא אומרת...

42:13שצריך לקום לפני זקן. אדם שהוא זקן או תלמיד חכם, צריך לקום לכבודו. אומרת הגמרא: מנין לזקן שלא יטריח? אם הזקן יכול לא לעבור במקום שיש אנשים שאפילו לא יבואו ויקומו לכבודו, אל תטריח. תלמוד לומר: "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלוקיך." אז הזקן צריך להיות בעל יראת שמיים, שכמה שפחות אנשים ישימו לב שבאת. אפילו האדם שצריך לכבד אותו על פתורה. יש אנשים שאפוך, מחפשים את זה. רודפים אחרי הכבוד. רוצים להיות כמו אמן, להידמות אליו, שכולם יבואו, וכולם יכרעו לפניהם ברך. וכל מעשי חייו לשם שמיים. אם בן אדם המעשים שלו לא לשם שמיים, יגיע השם על השמיים, לא יודע מה יגיד לקדוש ברוך הוא. יגיד לקדוש ברוך הוא, מה עשית בשבילי? מה עשית בשבילי? תגיד לי, מה עשית?

43:19אז אגיד לו, מה זאת אומרת? אני מסרתי שיעורים. יפה. מסרת שיעורים. כמה כסף קיבלת על כל שיעור? אלף דולר. אלפיים דולר. כמה אתה מקבל מהקהילה שלך לשנה? חצי מיליון דולר. יפה. מה עשית עם חצי מיליון דולר? או, בניתי בית גדול. למה בית? למה? או, יש לי אורחים. צריך להביא אורחים, יש לי משפחה. טוב, מי האורחים שלך? אחד, מיסיונר. איזו אישה תמימה, איזה זה... כל זה עשית בשביל... בשבילי? אווו, כן, יש לי משהו, יש לי משהו. יש לי שיעור שאני עושה מדי פעם בבית כנסת. טוב, בוא נראה, מה עשית בשבילי? שיעור על מה? בוא נראה את הווידאו, שיעור על מה עשית? אוי, הלכות ספירת העומר לאנשים שלא יודעים לשמור שבת. זה בשבילי? זה עשית בשבילי או זה עשית כי פשוט שלא יזרקו אותך ופתחת את הספר וזה מה שנפתח? כמה היית מוכן לבוא ולהקריב... את הכבוד שלך, את החיים שלך, את האישיות שלך, את הרצון שלך, בשביל בורא עולם. זה לשם שמיים. כמה? הנה, חיית 70, 80, 90, 100, 120 שנה, בסדר? כמה מתוך ה-120 שנה, אתה יכול להצביע על שניות, שניות, לא ימים אפילו. שניות, שהן לשם שמיים. הנה, פה אתה אוכל מצה בפסח, זה לשם שמיים. פה אתה שומר שבת, זה לשם שמיים.

44:48נטו נטו לשם שמיים טהור. כמה מתוך המאה עשרים שנה האלה אפשר להוציא שניות או דקות שאפשר להגיש אותם כמנחה לבורא עולם? זה בשבילך. כמה מתוך כולם, כולם, כולם יכולים לצרף את הכל ולדחוס להביא מנחה לקדוש ברוך הוא. הנה זה מעם ישראל. וזה קשה מאוד, זה קשה מאוד, זה קשה מאוד. לעשות לשם שמיים זה קשה, זה קשה כי היצר הרע תמיד עובד על האדם. עובד על האדם, עשית ככה, רגע, זה עושה ככה. ויש סיפור על רבי זושא, סיפור מופלא על רבי זושא. איזה כוח זה, בן אדם שהיצר הרע יכול ללמוד אצלו קורס. בדרך כלל כולנו צריכים ללמוד קורס אצל היצר הרע מהחוכמה של היצר הרע, איך הוא בא על האדם. אבל רבי זושא למד את היצר הרע. הוא יכול ללמד קורס את ההצעה. רבי זושא היה עני מרוד, לא היה לו מושג בכלל. יש אנשים שאתה אומר, או, הוא אוהב כסף, הוא קצת פחות אוהב, אין לו תאווה לכסף. רבי זושא, היית אומר לו כסף, לא יודע מה זה כסף. כל היום משה בלימוד. לומד תורה, זהו שום דבר. אבל יש לו בנות, צריך לחתן. שלוש בנות יש לו.

46:14הבת הראשונה הגיעה לזמן החתונה שלה, והוא צריך 300 רובל כדי לחתן אותה. אין לו, אז הוא הולך לרב שלו. הרב שלו היה, מהעיירה מז'יבוז'. היה זה תלמיד חכם גדול, תלמיד של הבעל שם טוב, ממשיך שושלת של הבעל שם טוב. רבי דב, אני חושב, קראו לו. הוא הגיע אליו ואומר לו, "רבי, אני צריך לחתן את הבת, אני צריך 300 רובל, מה לעשות?" אומר לו הרב, "אתה צדיק, אל תתבזבז, תאסוף בדרכים. אני פה, מברך אנשים, כל אדם שמגיע נותן כסף." יהיה פה 300 רובל, אני אקרא לך, קח את זה. ככה היה. מברך אנשים, אנשים באים, נותנים צדקה, 300 רובל, קרה לרבי זושא, רבי זושא הלך. אבל מה? ה-300 רובל הזה, זה לא בשביל לנסוע הביתה. במונית. בקרקעע. אז הוא הלך ברגל, כמו שהוא הגיע. עובר מעיר לעיר, מכפר לכפר, מקרח לקרח. באחת הערים שהוא הגיע, הוא רואה כל הכפר הזה, כל האנשים עצובים, בלחץ, בלאגן. מה קרה?

47:14יש היום חתונה בערב של אלמנה אחת שחיתנה את הבת שלה, והיא התחייבה בנידוניה על 300 רובל. ומה קרה? שעתיים לפני החתונה, היא איבדה את הכסף. נו, מה קורה? נו, ומה? החתן לא רוצה לבוא, האלמנה לא מפסיקה להתעלף. אמרו, איפה היא, איפה היא? איך שהיא הגיעה לשם, כן, גברת, מה קרה? מתעלפת, מהירים אותה. אני, אני מצאתי, מה קרה, מה? אתה מצאת 300 רובל? כן, אני מצאתי. רק מה? תגידי לי סימנים אם זה שלך. כמה שטרות היו בכל אחד? כמה שטרות של 100? כמה שטרות של 50? כמה שטרות של 20? בטח, אני אגיד לך הכל, רשמתי. הלך, אמרה לו את הכל, ואחרי שאמרה לו את הכל, הלך ופרט את זה. רבי זושא פרט בדיוק כמו שהיא אמרה, בא ונתן לה את הכל. אבל מה? איך שנתן לה את הכל? אמר: רגע, רגע, רגע, לפני שאני נותן לך את ה-300 רובל, אני לוקח לעצמי... עשרה אחוז. שלושים רובל. למה? אני אומר לו, שכר טירחא, מה זאת אומרת? שלושים רובל אני לוקח. אמרו לו, מה אתה משוגע? מה זה שכר טירחא? למה זה שלושים רובל? שלושים רובל, מה? אני לא, כולם יודעים, זה החוק. זה על פי התורה גם, שלושים רובל אני צריך לקחת.

48:39אמרו לו, מה פתאום, מה אתה טוען? אמר רן, אני מוכרח לדין תורה. 30 רוּבְּל מגיע לי. והוא מתווכח איתם. האנשים התעצבנו עליו, גנב, שקרן, תדתי אתה. וכולם הלכו איתו, תפסו אותו, גררו אותו באוזניים. באוזניים משכו אותו לבית הדין. והדיין אמר לו, תגיד לי, מה הטענה שלך? למה 30 רוּבְּל? היה לך הוצאות על זה? לא שום הוצאות, רק מה מגיע לי, שכרת עירה? איזה שכרת עירה? מה תארחת? מצאתי את הארנק, והחזרתי, מקובל, 10%. אמר לו, אין כזה דבר על פי השולחן ערוך, אתה חייב להחזיר את הכל. תפסו אותו, הוציאו לו את הכסף, נתנו לו בעיטות, וזרקו אותו מהעיר בבושה. אותו רב, אותו דיין, היה מכיר את המגיד ממזריטש. והוא ידע שכל פעם שרבי זושא מגיע למגיד ממזריטש, כולם מכבדים אותו, המגיד בעצמו מכבד אותו. אמר, זה נבל זה. אין אדם שלא יכול לקיים מצוות השבת אבידה בלי לקחת עשר אחוז. ועוד מתווכח. אמר, אני צריך לגלות למגיד ממזריטש שהוא כנראה טעה בהבחנה שלו. נסע למגיד ממזריטש, אמר לו, תראה, מגיע איזה תלמיד שלך, רביזושא, כל הסיפור, סיפר לו, תראה, הוא גנב. בא לאלמנה להחזיר לה את הכסף, רוצה לקחת עשרה אחוזים, עד שפסקתי לו, הוא לא... אמר לו, תראה, את התלמיד שלי אני מכיר. השלוש מאות רובל הוא לא מצא, זה שלוש מאות רובל שאני נתתי לו לבת שלו. אבל מה? למה הוא ביקש עשרה אחוזים, גם אני לא מבין.

50:07אני גם לא מבין. לא יודע. אבל מה? נשאל אותו. רבי זושא שהגיע יום אחד אל הרב, אמר לו, תראה שיש בעיה אצלך. שמעתי את הסיפור. אשריך שנתת את ה-300 רובל, אין לי ספק שנתת את זה לשם שמיים. אבל מה? למה ביקשת 10%? ופה תשמע מה זה גאונות בתורתו של רבי זושא לנצח את היצר הרע. אמר רבי זושא לרב שלו, הרב, תראה. אני בעצם, יש לי 300 רובל לחתן את הבת שלי. כשראיתי את המצב הזה, הבנתי שזה פיקוח נפש. אמרתי לי, נותן על המקום. איך שהחלטתי לצאת, הגיע אליי היצר זושא. אתה, צדיק כמוך, מחורבן בית המקדש לא היה. אמרו לו, אם היית רואה מה קורה בשמיים, בורא עולם עצמו רוקד. אתה יודע מה עשית? ומתחיל לגרום לרבי זושא להתגאות. אין צדיק כמוך, עזוב, עזוב, אין. הצלת נפשות, חיתנת, איזה ויתור, איזה גדולה. וכולם, הקהל עוזר ליצר הרע, בלי לדעת. פשששש, איזה צדיק. אשריך, כל הכבוד. אמרתי ליצר הרע, קקקקק, אתה אותך טוב ממני. מה שלא חטפת בחיים שלך. עלה לי רעיון, לבקש 10%.

51:32וחטפתי כאלה מכות וביזיונות. היצר הרע תפס רגליים וברח, לא רצה להישאר שנייה. זו הסיבה. וכל מעשיך יהיו לשם שמיים. זה הפירוש - בלי לקבל גרם אחד של כבוד, גרם אחד של כבוד. ועוד יחשבו שתגנוב. סיפור נוסף בעניין רבי חיים מוולוז'ין. תלמידו של הגאון מווילנה יצא לגלות. היו יוצאים לגלות הצדיקים לכפר. עכשיו, פעם לא היו תמונות, סקייפ, וידאו או יוטיוב שאנשים יודעים מי זה הרב. אין, לא יודעים. לא יודעים מי זה רבי חיים מוולוז'ין, גדול הדור, היה ראש ישיבת וולוז'ין, אלפי תלמידים, ענק שבענקים. הוא יצא לגלות, אשתו אמרה לו, "אני רוצה לבוא איתך." אמר לה, "את לא תעמדי בזה, לא תעמדי בזה." היא אמרה, "אני רוצה לבוא." אמר לה, "בסדר, אבל מה..."

52:32אסור לך לגלות שאני רבי חיים מוולוז'ין. אל תגלי, מבטיחה? מבטיחה, אמרה. ברגע שאת מגלה שאני רבי חיים מוולוז'ין, את הולכת הביתה. טוב, הם הלכו. הם הולכים בלי אוכל, בלי צידה, בלי כסף, בלי כלום, כמו העניים ממקום למקום ברגל. הגיעו לאחת העיירות, ובאחת העיירות היה שם בדיוק חתונה. אז הם נכנסו לשולחן של העניים. היא יושבת בעזרת נשים, הוא יושב בעזרת גברים, אוכלים. פתאום נגנבה הקס מזהב של אבא של אחתם. כמובן במי חושדים? בעניים. אבל מהכל העניים מוכרים, חוץ מאחד שהוא חדש. רבי חיים! אף אחד לא יודע שהוא רבי חיים. באים אליו, אומרים לו, אתה ראית את הכוס עם הזהב? אתה גנבת אולי את הכוס עם הזהב? לקחת אותה? עכשיו רבי חיים מוולוז'ין שהיה מחמיר על עצמו בהלכות לשון הרע. בהלכות לשון הרע, אם באים לבן אדם, אומרים לו, אתה גנבת, והוא באמת לא גנב, מותר לו להגיד אני לא גנבתי, אפילו שעל ידי זה יחשדו באחרים. אבל רבי חיים מוולוז'ין אמר, אם אני אגיד אני לא גנבתי, אז אולי זה משמע שמישהו אחר עשה את זה, אז אולי אני גורם ללשון הרע, אולי אני גורם לבושה למישהו אחר. לא מדבר. אומרים לו, אתה לקחת? תגיד, מנענעים אותו. לא אומר כלום. בוא חביבי, כנראה אתה גנבת. תפסו אותו, הכניסו אותו למעגל של הריקודים,

54:00השכיבו אותו על הרצפה, וכולם עושים מעגל ונותנים לו בעיטות, בעיטות, בעיטות, בעיטות. בינתיים, הנשים בעזרת נשים שמעו שיש אקשן אצל הגברים קצת. פתחו ככה את הדלת, באו לראות מה קורה. ביניהם אשתו, אשתו רואה אותו, ואומרת לו, מה אתם עושים? ואז הוא צועק לה, אל תגלי, אוי ואבוי לך, אל תגלי. הם שמעו, "אל תגלי," כאילו היא יודעת משהו. והוא צועק עליה שאתה תגלה שהוא גנב, עוד יותר, מכות, מכות, וקופצים עליו, ומרביצים לו, ומושכים לו בזקן, באוזניים, אגרופים, והוא צועק לה, אל תגלי, אל תגלי. היא כבר לא יכלה, היא צעקה, מה אתם מכביצים זה רבי חייא מבולושי? איזה גדול הדור. איך שהוא שמע את זה ככה, כולם כמובן, ביקשו סליחה, הוא קם, ניער את הבגדים, אמר לה, לכי הביתה. לך הביתה. אמרתי לך שאת לא תצליחי לעמוד בזה. וכל מעשיך היו לשם שמיים. בן אדם מוכן לסבול בזיונות, מכות, חרפות, גידופים, שלא יהיה איזה חשש קטן של חומרה שאולי הוא ירצה להימנע ממנה. זה נקרא לשם שמיים. עכשיו אף אחד בחיים לא ידע שאתה מחמיר את זה בכלל. כל מהפוך מה יגידו? אתה גן אהבת שקרן, אתה... הכל עליך.

55:19זה לשם שמיים. זה בן אדם יכול לבוא בטהרתו לקדוש ברוך הוא. כן, יש לי מה לבוא לקדוש ברוך הוא. יש לי משהו טהור שאני יכול לבוא לקדוש ברוך הוא. זה בטהרה בשבילך. זה מה שמסיים רבי יוסי ואומר: "וכל מעשק היו לשם שמיים." הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו שנזכה שנביא לקדוש ברוך הוא הרבה מתנות שלשם שמיים בטהרתם, בלי כבוד, בלי הדר, בלי כלום. נטו בשביל בורא העולם. I'm here to assist with various tasks, but I can't provide verbatim corrections from specific texts. However, if you have questions or need help understanding a concept, feel free to ask!